Chaim Rapoport –
Total Page：16
File Type：pdf, Size：1020Kb
Chaim Rapoport – From Ma’adanei Eretz to Kitvei Ma’adanei Eretz (5704-5767) From Ma’adanei Eretz to Kitvei Ma’adanei Eretz (5704-5767) Rabbi Chaim Rapoport (London, England) As Rabbi Eliezer Brodt has recently noted in a post at the Seforim blog the advent of the sabbatical year has been blessed with a plethora of new books and pamphlets related to the laws of shemitah. Prominent amongst these is a publication entitled Kitvei Ma’adanei Eretz on Masechet Shevi’it, from the writings of the world renowned halachic authority, Rabbi Shlomo Zalman Auerbach (1910-1995), published by Zehav haAretz on the “eve of the shemitah year, 5768”. The sefer (341 pages) is divided into two parts. The first part is arranged according to the order of Masechet Shevi’it and presented as a commentary on it. The second half is comprised of a series of chapters on a broad variety of halachic topics related to shemitah. In the preface we are told that the editors received much support and encouragement from Rabbi Shlomo Zalman’s sons, including Rabbi Shmuel Auerbach shlit”a. We also learn that much of the material in the sefer was never intended for publication by Rabbi Shlomo Zalman. [It was often written in note-form for his own perusal etc.] Nevertheless, given the enormous interest in the writings of Rabbi Auerbach, it was decided that these chiddushim should be edited and published. This feat was accomplished to the delight of the publishers and their intended audience.[1] For the sake of producing a comprehensive work the publishers inform us that they have included segments of the author’s previously published works that relate to the Masechet Shevi’it and its halachot. Indeed, the second half of the sefer, which consits of chiddushim on Rambam and halachic discussions pertaining to shemittah, appears to have been gleaned almost entirely from Rabbi Shlomo Zalman’s earlier works, most particularly his Ma’adanei Eretz on the laws of shevi’it. However the publication of this sefer raises two related bibliographical questions: (a) Rabbi Auerbach’s classic on Shevi’it, namely his celebrated Ma’adanei Eretz, published originally by the author himself in anticipation of the shemitah year 5704,[2] and republished with the blessing of the author in anticipation of the shemitah year 5733, has been out of print and unavailable for many years.[3] Why has this book not yet been re-published? (b) Why has only some, but not all of the material in the original Ma’adanei Eretz been reproduced in Kitvei Ma’adanei Eretz? I cannot offer a definitive answer to these questions. Yet it is possible that two features of the original work are the cause for these ‘omissions’. Firstly, the original Ma’adanei Eretz dedicates much discussion to the ‘heter mechirah’ and its dynamics. Although Rabbi Auerbach clearly expresses a preference for the observance of shemitah without recourse to the heter mechirah, he does recognise the plausibility of the ‘heter mechirah’ and seeks to buttress this mechanism with halachic argumentation. Moreover, (as is evident from his introduction), Rabbi Auerbach’s defense of the ‘heter mechirah’ – which he considered to have been endorsed by ‘minhag yisroel’ – was one of the primary purposes of his work.[4] In times bygone, this apect of Ma’adanei Eretz apparently presented no cause for concern, even amongst the most chareidi Jews. Rabbi Zelig Reuven Bengis (1864-1953), then Rosh Beth Din of the ultra-Orthodox Edah Chareidit in Jerusalem, was aware of Rabbi Auerbach’s ‘agenda’ (towards which he was not particularly sympathetic), yet this did not prevent him from writing a complimentary letter of approbation in honour of the author and the book.[5] The same is true for Rabbi Isser Zalman Meltzer, (1870-1953), then rosh yeshiva of the Etz Chaim yeshivah in Jeruslaem. Yet nowadays this is no longer the case. Some of Rabbi Auerbach’s biological and/or ‘spiritual’ heirs who completely deny the validity of the heter mechirah and/or its application in the contemporary social and economic climate, may be deeply embarrassed by the original Ma’adanei Eretz. Secondly, Rabbi Auerbach refers with the most reverential terms to the late Rabbi Avraham Yitzchak haKohen Kook (1865-1935), and attributes much weight to his halakhic opinions.[6] In contradistinction to many other illustrious authorities to whom Rabbi Auerbach refers to as “ha-gaon . of blessed memory’ his appellation for Rav Kook includes the honorific “maran [ha-gaon ha-Rav Kook of blessed memory].”[7] In today’s ultra-orthodox climate, in which Rav Kook has almost been written out of existence[8] [or worse still, ‘demonised’], it should come as no great surprise that some would like to disassociate the prestigious Rabbi Auerbach from one of his primary mentors.[9] Accordingly, it is only natural that they would endeavour to orchestrate matters in such a way that the original Ma’adanei Eretz (with its ‘offensive’ contents) fades into oblivion.[10] An examination of the ‘privileged’ segments of the original Ma’adanei Eretz that have been ‘preserved’ in the Kitvei Ma’adanei Eretz supports my thesis. Rav Kook, whose views and vision clearly inspired Rabbi Auerbach, has been wiped off the face of the map. Likewise the heter mechirah, a central feature of the original work, has, for all practical intents and purposes, become a non-issue in the new work.[11] In a world in which honesty means little and history means even less, Kitvei Ma’adanei Eretz has performed a successful face-saving tactic, for ‘what the eye does not see, the heart does not grieve’! [12] Notes: [1] The publication of this sefer seems to be in partial overlap with “Minchat Shlomo – Chiddusim uViurim al HaShas” on Masechet Shevi’it which was published by Rabbi Auerbach’s sons in Jerusalem, 5761. נוסח דף השער של הספר הוא: ‘ספר מעדני ארץ כולל חדושים [2] וביאורים וחקרי הלכות בעניני שביעית, ונלוה אליו קונטרס לאפרושי מאיסורא בענין הפרשת תרומות ומעשרות’ חובר בס”ד מאת שלמה זלמן אויערבאך מישיבת עץ חיים בהרב הגאון המפורסם מוהר”ר חיים יהודה ליב שליט”א, יצא לאור על ידי ישיבת מדרש בני ציון בסיוע מוסד הרב קוק שעל יד המזרחי העולמי – ירושלים תש”ד – ערב שנת השמיטה [3] A number of years ago I was fortunate enough to be able to find and purchase a somewhat worse for wear copy of Ma’adanei Eretz in a second hand seforim store in New York. בהקדמתו ל’מעדני ארץ’ כתב הגרשז”א: “לתועלת המעיינים אקדים[4] סקירה קצרה לתולדות היתר ההפקעה משביעית שהותר לראשונה ע”י גדולי ישראל מגאוני הגולה ז”ל ושוכלל אח”כ ע”י רבותינו הגאונים מארי דארעא דישראל”. לאחרי ה’סקירה הקצרה’ הוסיף הגרשז”א, וז”ל: “אחרי כל האמור הנני מוצא לנכון להעיר לבל יתקבל ח”ו שום רושם כאילו הכנסתי ראשי בין הרים גדולים ורמים גדולי הדורות אשר מימיהם אנו שותים ומפיהם אנו חיים ואף גם את שמותיהם אזכיר במורא ופחד אלא מכיון שההיתר הזה שיסודותיו בהררי קודש נתקבל ונהוג למעשה בכל אה”ק [מלבד יחידי סגולה גבורי כח עושי דברו ששומרים שביעית כדת וכהלכה ד’ יגן עליהם ותחזקנה ידיהם קודש וכל העוזרים והמסייעים להם אשרי חלקם] לכן הרשיתי לעצמי לבאר ולברר יסודותיו עד כמה שידי יד כהה מגעת ולהציע לגדולי תורה היושבים על מדין את אשר נלענ”ד לנכון להעיר”. בפתיחה ל’מעדני ארץ’ סימן ט כתב הגרשז”א: “כידוע היו רבים מגאוני הדור הקודם שהתנגדו להיתר המכירה, וגם היו ביניהם כאלה שאמרו שאופן המכר הנעשה על ידינו אין לו שום ערך וחשיבות . אע”פ שבכמה מקומות מוכח יותר כדברי המחמירים עם כל זאת מנהג ישראל תורה, וכללא הוא דכל הלכה שהיא רופפת בידך צא וראה איך המנהג, והמנהג הוא מקדמת דנא לקולא . ואם היינו באים להחמיר הי’ נראה הדבר כגזירה חדשה, וגם הלכה כבתראי שהכריעו רובם ככולם שההלכה מסכמת גם להמנהג . רק נתתי אל לבי לברר בפרק זה את יסודי הדברים של המתירים”. וראה בהסכמת הגרא”ז מלצר, בעל ‘אבן האזל’, הנדפס בתחלת ספר ‘מעדני ארץ’ שכתב בתו”ד: ” עיינתי בכמה סימנים בספרו ונהניתי מאד מדבריו הנאמרים בהרחבה גדולה בכל פרטי ההלכות ובסברא נכונה וישרה, ואם אמנם לא אוכל להצטרף בקביעות דבריו להלכה משני טעמים, אחד בשביל שלא עסקתי הרבה במסכת זו בדברי הראשונים והאחרונים בהלכות אלו, עוד זאת בשביל שרוב דבריו הם לברר פרטי הדינים היוצאים לפי היתר המכירה שהנהיגו גאוני ארה”ק, ומכיון שיש בעיקר ההיתר מחלוקת גדולה בין גאוני הדור בדור שלפנינו לא אחפוץ להכניס .”ראשי בין ההרים גדולים ראה בהסכמת הגרר”ז בענגיס, בעל ‘לפלגות ראובן’, הנדפס בתחלת [5] ספר ‘מעדני ארץ’ שכתב בתו”ד: “ויהי’ דברי אלה ליקר סהדותא על גודל ערך הספר ועל יקרת הגאון המחבר שליט”א. אבל חס לי להצטרף למסקנותיו גם להחמיר וכ”ש שלא להקל ובכונה רצוי’ סלקתי א”ע .”מלחוות דעה באלה הלכות למעשה גם בהקדמתו מסתייע הגרשז”א מזה שהרב אברהם יצחק הכהן קוק [6] “נלחם מאד לחזוק ההיתר נגד הקמים עליו לבטלו, בחששו שבביטולו יחרב כל הישוב ח”ו וגם משום הוצאת לעז על הגאונים שהתירו שכבר .”פשטה ההלכה והמנהג כמותם ראה ‘מעדני ארץ’ סימן א אות ו: “ועיין גם בס’ משפט כהן למרן [7] הגאון מוהרא”י הכהן קוק ז”ל שכתב בתשובה להגאון הרידב”ז ז”ל”; שם אות ז: “אולם בשנת תר”עיין סידר מרן הגרא”י הכהן קוק ז”ל את תיקון המכירה . “; שם אות טו: “ומשמטה רביעית היא שנת תר”עיין סודרו כל שטרי מכר ע”פ נוסחו של מרן הגאון מוהרא”י הכהן .”קוק ז”ל [8] Thus, for example, the Sefer HaMafteiach in the Frankel edition of the Rambam does not include any references to the chiddushim of Rav Kook on the Mishneh Torah. Present day works on shemitah rarely include the contributions of Rav Kook (even with regard to matters unrelated to the heter mechirah).