CHAPTER EIGHTEEN

ON INFIʿĀL AND IFTIʿĀL

These two verb types are intransitive. Conjugational patterns of .הִבָנֵה ,הִשָׁחֵט ,הִמָלֵט ,.the type of inʿāl do not contain a taw, e.g A conjugational pattern of the type of iftiʿāl has a taw that nev- -The taw of iftiʿāl does not oc .הִתְאַמֵץ ,הִתְמַכֵר er disappears, as in cur between radicals, unless the rst radical is a samekh, a ṣadi or a shin. Other letters do not come before the taw, as do samekh, ,(Micah 6:16) וישתמר חקות עמרי ,(Eccl. 12:5) ויסתבל החגב ,.ṣadi and shin, e.g and similar cases. An exception to this is one word beginning in a -Jer. 49:3), in which the taw occurs be) והתשוטטנה בגדרות ,shin, namely fore the shin. As for ṣadi, they said that the people of the lan- guage substituted a ṭet for the taw after the ṣadi in order to ease ומה ,(Josh. 9:4) וילכו ויצטירו ,(Josh. 9:12) חם הצטידנו אותו ,.pronunciation, e.g .(Gen. 44:16) נצטדק Take note that the taw of iftiʿāl cannot be confused with the fu- ture prex taw, because the taw of iftiʿāl is stable in the entire paradigm, but the future prex taw is not. Moreover, the vocali- sation of the taw of iftiʿāl is a shewa in all cases when it does not occur between the rst and the second radical. But the prexes can be vocalised with a shewa or other vowels. Moreover, a א֗ ֗ י ֗ נ ת֗ word can never begin in the taw of iftiʿāl, but another letter must come before it, be it a heh, a mem, or a future prex. And a future prex can sometimes be in the beginning of a word, or can be preceded by another letter. However, it cannot be preceded by ei- ther a mem, or another future prex. Indeed, two future prexes, be they identical or dierent, cannot occur together, because if dierent (prexes) occurred together, they would contradict each fulls a function that is א֗ ֗ י ֗ נ ת֗ other, since each of the prexes dierent from the function of another. And if identical (prexes) CHAPTER EIGHTEEN 319

באב פי אלאנפעאל ואלאפתעאל

הד֗ ין אלג֗ נסין המא פי אלנפס גיר מתעדיין פתצאריף אלאנפעאל לא יכון פיהאתָו כ ק֗ הִמָלֵט הִשָׁחֵט הִבָנֵה. ותצריף אלאפתעאל יכון פי[ה]תָו לא יפארקה כקולההִתְמַכֵרהִתְאַמֵץותָו אלאפתעאל לא יתוסט בין אלחרוף אלאצלייה אלא אן יכון אול [א]לחרוף אלאצלייהא סמאך או צדי או שין פאמא אן כאן גיר ד֗ לך פלא יתקדמה אלחרף אלאצלי כמא יתקדמה אלסמאך ואלצדי ואלשיןמת֗ל ויסתבל החגב וישתמר חקות עמרי ואמת֗ אלהמאואלד֗יכ֗ר[ ג֗ ] ען [ ד֗ ]לךלפט֗ה ואחדה עלי אלשין והי והתשוטטנהב בגדרות פאן ג֗א אלתָו פיהא קבל אלשין פאמאג אלצדי פאןד קאלו אן אהל אללגה אתו באלטית עוצ֗ א מן אלת[ו] /בעד אלצדי/ אסתכ֗ פאפא ללכלאם כ ק֗ [ח]ם הצטידנו אותו וי[לכו] ויצטירו ומה נצ[ט]דק. ואעלם אנה לא ילתבס ת[ו] אל[א]פתעאל <בתָו אלאסתקבאל לת֗ בותתָו ה אלאפתעאל> פי ג֗ מיע אלתצריף מן דון תָו אלא[ס]תקבאל. ולאן תָו אלאפתעאל לא יכון נקטה דאימא אל[א] שוא מהמא לא יתוסט בין פא אלפעל ועינה. [ונ]קט חרף אל א֗ ֗ י ֗ נ ת֗ קד יכון בשוא וגירה. ולאן תו אלאפתעאל לא יכון אבדא אול כלמה פלא בד מן אן [י]תקדמה חרף אמאהֵא ואמא מאם ואמא חרף אסתקבאל. וחרף אלאסתקבאל קד יכון ראסאללפט֗ה וקד יתקדמה גירה ולא יג֗ וז אן יתקדמה לא מאם ולא חרף אסתקבאל מת֗ לה לאן חרפין מן חרוף אלאסתקבאל לא יג֗ תמעא מעא לאמתמאת֗ל ולא מתגאיר לאן ד֗ לך לו אג֗ תמעא מתגאירין לכאן תנאקץ֗ לאן כל חרף מן חרוף אל א֗ ֗ י ֗ נ ת֗ לפאידה יפידהא גיר פאידה

א אלאצליה . :FEA I 2724 ב .FEA I 2591, fol. 90r.; *FEA I 2724, fol. 18r* ג ואמא . :FEA I 2724 ד .FEA I 2724– ה FEA I 2724. –FEA I 2591.