Yuval Music Series

5 Selected musical examples from this book are included in the companion CD The Music of the Mountain Jews (Anthology of Jewish Music Traditions in Israel, 10), Jerusalem 1998.

The Hebrew University of Jerusalem • Faculty of Humanities

The Jewish Music Research Centre

In collaboration with the Jewish National and University Library

Academic Committe

Chairman: Israel Adler

Yorn Tov Assis, Moshe Bar-Asher, Robert Bonfil, Don Harran,

Sara Japhet, Eliyahu Schleifer, Edwin Seroussi, Naphtali Wagner

Acting Director: Don Harran • Deputy Director: Edwin Seroussi

Editorial Council

Chairman: Israel Adler

Simha Arom, Gila Flam, Avigdor Herzog,

Israel J. Katz, Neil Levin, Eliyahu Schleifer, Edwin Seroussi, Uri Sharvit,

Amnon Shiloah, Mark Slobin, Johanna Spector

Editor: Edwin Seroussi The Music of the Mountain Jews (Eastern and Northern Caucasus)

transcriptions and commentaries by Piris Eliyahu

JERUSALEM 1999

The Jewish Music Research Centre, The Hebrew University of Jerusalem This publication is one of the projects of the Centre made possible thanks to grants from

The Cantors Assembly; The Szlama Czyzewski Memorial Fund; The Rabbi Milton Feist Memorial Fund; The Toni and Noah Greenberg Memorial Fund, established by the Estate of Jacob Perlow; The Esther Grunwald Memorial Fund; The A.Z. Idelsohn Memorial Fund; The Lipman Fund, South Africa; A group of Friends of the Hebrew University in Italy, established by the late Dr. Astorre Mayer, Milano; The Yehudi Menuhin Foundation, established by the Friends of the Hebrew University in Belgium; The Pinto Family Fund for Jewish Liturgical Music in memory of Avraham Moses Pinto; Maitre Maurice Rheims, Paris; The Alan and Leslie Rose Memorial Fund; Dr. Paul Sacher, Basel; The Silvio Samama Fund, The Netherlands; The Fannie and Max Targ Memorial Fund; The Chemjo Vinaver Memorial Fund established with the support of N. Goldman, J. Gruss and others; The Elyakum Zunser Foundation and a special grant from The Memorial Foundation for Jewish Culture, New York.

Cover Illustration: Mountain Jewish musicians, late-19th century. Courtesy of the Museum of the Diaspora, Tel Aviv

University of Jerusalem, 1999 :{;: The Hebrew Prepared for publication: Lea Shalem English editing: Jane Singer Music typesetting: Svetlana Gordon Design and layout: Kessel Publications Printed in Israel ISSN 0792-3740 Preface 7 Introduction 9 The Mountain Jews in the Twentieth Century 11 Previous Research 12 Origins, History and Geography of the Mountain Jews 14 Juhuri: Judeo-Tat Language and Literature 17 Literary Sources of the Texts in this Anthology 18 Links to Non-Jewish Music 18

Musical Repertories of the Mountain Jews Liturgical Music 20 Sacred Hebrew Poetry among Mountain Jews 21 The Use of Modes within Liturgical Music 21 Bible 22 Sabbath 22 The High Holidays 23 Folk Songs 23 Seasonal Rituals 23 Giryii or domoyos (laments) 25 Niiniim-niinuy (lullabies) 26 Mii'nihoy 'iiili (children's songs) 27 Mii'nihoy ovosuniichi (epics) 27 Khubii voiiho (blessings and good wishes) 29 Mii'nihoy 'iirtlsi (wedding songs) 29 Instrumental Music 32 The Mugham among Mountain Jews of Azerbaijan and Southern Daghestan 33 Traditional Instrumental Music of Southern Caucasus 33 Traditional Instrumental Music of Northern Caucasus 34 Musical Instruments 35

Mountain Jewish Musicians in the Twentieth Century 37 References 42 Liturgical Music 51 Torah Readings 53 Haftarah Readings 54 Shabbat Songs 57 High Holidays 62

Folk Songs 65 Passover 67 Wedding piyyufim 69

Gudi/-gudil - Prayers for Rain 70 Mii'nihoy ovosuniichi- Epic Songs 71 Khubii Voiiho - Blessings and Greetings 77

Domoyos - Giryii- Laments 78 Mii'nihoy gufiiriii - Mii'nihoy - Lullabies and Children's Songs 80 'iiili Mii'nihoy 'iiriisi- Wedding Songs 87

Instrumental Music Mugham 127 Instrumental Music 131 7

Preface

The present collection fills a major gap in the study of Jewish musical traditions. Until recently, research focused primarily on Ashkenazi and Sephardi traditions, largely due to (1) the dominant role of these communities in the development of the Jewish commonwealth in the late-nineteenth century and (2) the Ashkenazi or Sephardi background of most researchers. The study of"Oriental" communities was generally confined to the Yemenite Jews, whom European scholars discovered in the early-twentieth century among the emerging Jewish communities of Palestine and, later on, the State of Israel. Research into Jewish music fromregions furthereast (the Caucasus, Central Asia, Iran, Iraq and India), which was sometimes perceived as "exotic," suffered from the relative lack of contact between music scholars and these communities. A study of the more remote Jewish communities of the East, which have become more accessible due to recent geopolitical developments, is certainly a step forward in broadening our understanding of the various functions and styles of music, and their significance, within Jewish culture.

The musical traditions of the Mountain Jews, i.e., the Jews from Daghestan and neighboring areas of eastern Caucasus, have remained virtually unknown to this day. A.Z. Idelsohn (1922) recorded a few liturgical performances of Daghestani Jews living in Jerusalem during the first two decades of the twentieth century. However, Idelsohn had limited access to the music of this ancient Jewish community and was unaware of its rich non-liturgical instrumental and vocal traditions. Edith Gerson­ Kiwi recorded instrumental performances of Caucasian Jews living in Palestine during the 1940s, particularly the Azeri Mugham and dances, but did not publish any studies in this area. Other Israeli musicologists, particularly Amnon Shiloah, continued Kiwi's limited documentation of the Mountain Jews. All these documents are now located at the National Sound Archives in Jerusalem. During the Soviet period, although research of the Mountain Jewish culture (particularly folk literature) received the attention of Jewish and non-Jewish scholars, their music remained largely undocumented in the Soviet Union. This present work stems from theefforts of Piris (Peretz) Eliyahu (Ilyaguev), a young composer and musicologist who immigrated to Israel in 1989 from Derbent (Daghestan). During the last years of the Soviet period, he began recording the elders of his community, often risking his own safety. He also obtained older recordings from Radio Makhachkala. Upon his immigration to Israel, he joined the staffof the 8 The Music of the Mountain Jews

Jewish Music Research Centre. In 1992, under the auspices of the Centre, the National Sound Archives (NSA) and research fellow at the Jewish Music Research Centre of the Jewish National and University Library (JNUL) and with the support of a grant fromthe Memorial Foundation forJewish Culture in New York, Eliyahu, together with Yaacov Mazor, curator at the NSA and researcher at the Jewish Music Research Centre, embarked on a field trip to Daghestan. The goal of this trip was to systematically document the musical traditions of the Mountain Jews remaining in the Caucasus. At the same time, fieldwork was continuing in Israel among old and new immigrants from the same area. These included those who immigrated at the beginning of the twentieth century as well as those who came during the massive wave of Soviet immigration which began in 1989.

This study reflects the substantial demographic changes which occurred in Israel during the 1990s. The presence of a strong contingent of Jewish musicians, writers and other intellectuals from the Caucasus in Israel opened venues for a new field of research previously discouraged by geographic and political barriers. Only a selection of the vast ethnographic and ethnomusicological research on the Mountain Jews carried out by the Jewish Music Research Centre is included in this publication. Our goal was to provide an overall representation of the musical genres of the Mountain Jewish repertoire and to portray the social functions in which music plays a part. Thus, we excluded from this anthology art and theater music composed by Jewish musicians. Considerable effort was made in transcribing and publishing the texts of the songs in Juhuri (the language of the Jews from eastern Caucasus, see below), most of which are printed here for the first time. Though extensive, this collection is still only a limited sample of this rich musical tradition. The remaining recordings at the NSA therefore propose a challenge for future research and publication.

As mentioned above, this project was made possible, in part, by a grant from the Memorial Foundation forJewish Culture in New York, and grants from the various institutions and benefactorslist ed on the verso of the title-page. We would also like to thank Prof. Michael Zand, one of the most distinguished scholars of Mountain Jewry, forhis unfailing cooperation during the different stages of this project.

Edwin Seroussi Introduction 9

Introduction

The music of the Jews from the eastern and northern Caucasus included in this anthology belong to two major traditions: Diirbiindi and Khiiytoghi. The Diirbandi tradition exists in northern Azerbaijan, as well as southern Daghestan as far north as Khiiytogh. The Khiiytoghi includes the area of Khiiytogh, northern Daghestan, Chechnya and Kabardino-Balkar. We did not include items from a third Mountain Jewish tradition, the Vartashiini (Azerbaijan), due to lack of material. This last tradition, preserved today in the city of Oguz, shares features with the Diirbiindi traditions included in this anthology.

The division of the Mountain Jews into different traditions is based on geographical, historic and linguistic criteria. The area of the Diirbiinditradition represents the northern limits of the Persian and Arabian Empires. This can be subdivided further into local traditions, such as the Ghubai (Jews from Kuba and northern Azerbaijan).

The northern region of present Daghestan (Khiiytogh) flourished as an independent feudal entity and remained freefrom imperial domination. Jewish migration to northern Caucasus, i.e. Chechnya and Kabardino-Balkar, occurred later. Similar to the Diirbiindi tradition, the Khiiytoghi includes local sub­ traditions, such as that of the village of Anji, today Makhachkala.

The majority of the selections in this anthology I recorded before and aftermy immigration to Israel. Only some of the items included here are recordings of Radio Makhachkala. The quality of my first recordings was poor due to a relatively simple recording device (Sony Walkman) and difficult circumstances (the tape recorder had to be concealed, especially inside the synagogue). Many informants assisted me in this task, particularly the late Rabbi Rahmon bin YiisifYu naev, the late Rabbi Bobi bin Rabbi Yusuf Ashurov, the late Cantor Ihudo bin Mishi Mishiev, Cantor Donil bin Rabbi Shomoil, my grandmother the late Odoso Elyagueva, my aunt Momishkii Mamrieva (now in Giv'at Olga, Israel), my uncle Isroil Izrailov (Derbent), Genady Sosunov (Makhachkala), Slavik Shaulov (now in Upper Nazareth, Israel), Mitya Navahov, son of Shami! Navahov, who gave me valuable recordings of his father, the poet Miiniihim 10 The Music of the Mountain Jews

Gavrilov, as well as of the writer Hizghil Avshalumov, Bikiil Matatova, Zoya Amiramova (now of Dimona, Israel). I would also thank Dr. Manashir Yakubov from Moscow who guided me at the beginning of my career. Introduction II

The Mountain Jews in the Twentieth Century

The music of the Mountain Jews has been in a steady state of decline, a direct result of the social context within which these Jews lived during the last three generations of Soviet rule. The cultural policies of the Soviet Union after World War II led to the decline of Juhuri (Judeo-Tat), the language of this community and of its use within the schools. For this reason the level of proficiency in Juhuri among the youngsters decreased. This process, however, was initiated toward the end of nineteenth century, and intensified during the first half of the twentieth century as the result of civil war, when Jews from the villages fled to the large cities such as Baku, Derbent, Makhachkala, Grozny and Nalchik. Juhuri is spoken to this day in Derbent, where a large, traditional community still remains. Other cities, such as Kuba, still have a substantial Juhuri-speaking Jewish population.

The suppression of traditional religious education by the Soviet authorities led to a breakdown in transmission from the elder cantors to the younger generation. Functional songs related to the traditional peasant life of the Mountain Jews also disappeared due to internal immigration to the larger cities and the urbanization of the Jews. For example, the Gudil-gudil (rain songs) and Shii'mii vasal genres (a spring ritual, literally "Spring bonfire") had been meaningful within the context of the Jewish agricultural society, but became obsolete in the larger cities.

Modernization, and in particular the development of mass media, had an enormous impact on the music of the Mountain Jews, as well as on other musical cultures in the area of the Caucasus. Popular hits, even rock music, found their way into the repertoire of the Jews. These popular songs can be heard today at weddings, alongside traditional songs, with electrically amplified accompaniment replacing the more traditional instruments. The komonchii and the tar are replaced by the electric guitar, the balaban and zurnov by the clarinet or synthesizer, and the ghovol (frame drum) by the electronically "rhythm- 12 The Music of the Mountain Jews block," modifying the character of rhythmic improvisation. The addition of the electronic synthesizer introduced harmonies previously unknown in the traditional music of the Caucasus.

Another reason for the decline of traditional Mountain Jewish music has been the disappearance of ancient rituals and customs. Striking examples are the (laments), which were recited by women during the hofd ruzi; (literally Giryii "seven days" of mourning), and the Mii'nihoy ovosuniichi (folk epics). Today, these songs are seldom heard among young people.

Finally, major changes occurred within the culture of the Mountain Jews following their arrival in Israel. Those arriving within the earlier waves of immigration, from the beginning of this century until the early 1970s, became assimilated into Israel society, adopting its Sephardi customs, liturgical music and rabbinical authority. The more recent immigration (from 1990) resulted in further deterioration and dispersion of the community life as a whole. The Mountain Jews were scattered among several cities and towns throughout Israel, such as Beer Sheva, Hadera, Or Akiva and Haifa. Whereas in the Caucasus, under Soviet rule and segregation, the Mountain Jews clung fiercely to their culture and traditions; in Israel they attempted to integrate freely into the more liberal society. Thus, it became increasingly difficult, at least until World War II, to maintain traditional customs and institutions (e.g. a Caucasian synagogue) in Israel, particularly among the younger generation which strove towards integration into the new, less constrained society.

Previous Research Research into the musical traditions of the Mountain Jews is very scant and few recorded or notated examples of this tradition exist. The earliest recordings of Mountain Jewish music were carried out by the German linguist Adolph Dirr during a research expedition in 1909 to the Caucasus, and included recordings of Jewish informants from Khasavyurt, Aksay and Timirkhan-Shura (today, Buynaksk). These valuable early recordings are today located at the Pushkin Museum in St. Petersburg; copies of some can be found at the NSA. These copies, however, reflect the eastern Ashkenazi tradition rather than the local non-Ashkenazi Caucasian repertoire. Apparently Dirr recorded an Ashkenazi cantor who was stationed with the Russian Army, and served Jewish soldiers in the area. Introduction 13

Upon his arrival in Jerusalem in 1907, Idelsohn found a small enclave of Mountain Jews. He recorded only a fewexamples of the "Daghestani Jews" (as he called them) and published seven musical examples of liturgical music (biblical cantillation, High Holiday prayers and a "Lamentation Poem") which are included in the third volume of his Thesaurus (Idelsohn 1922) as an appendix to the music of the Persian and Bukharan Jews. Idelsohn did not provide any furtherinformation on this musical tradition, remarking only that it belongs to the more general Persian Jewish tradition.

Mikhail Lalinov (Tiflis, 1902-Moscow, 1967) published a small pamphlet (Lalinov 1933) which includes six examples of folkmusic of the Mountain Jews fromnor thernCaucasus. He does not provide any ethnographic data concerning the songs nor does he include the text.

Attempts to record the musical traditions of the Mountain Jews were carried out sporadically by Israeli ethnomusicologists as well as by the Folklore Department of Kol Israel (Israeli Radio). In the 1960s Edith Gerson-Kiwi recorded a tar player fromAzerbai jan, Yaakov Yaakobi, as well as an anonymous "Caucasian trio" in Tel-Aviv. She also recorded the famous Zavulun Avshalumov (komoncha player) who left the Caucasus in the 1930s and was still remembered in his hometown of Kuba when we returned for fieldwork in 1992. In addition the ethnomusicologist Leo Levy recorded liturgical music of the Mountain Jews in 1965 at the Har Sinai synagogue in Tel-Aviv; during the 1970s, Amnon Shiloah recorded liturgical music of the Mountain Jews in the same synagogue. The congregation of this synagogue at that time consisted of immigrants who had been in Israel for several decades, as demonstrated by the Hebrew pronunciation of the prayers in these recordings, which differs from the unique pronunciation of the Mountain Jews. All these recordings can be found at the NSA.

Radio stations in the Caucasus contributed greatly to the preservation of local folk music. Among the most important repositories of Jewish music from the area are Radio Azerbaijan of Baku, Radio Daghestan of Makhachkala and Radio Kabardino-Balkar ofNalchik. Radio Daghestan has a special program in Juhuri which is still broadcast today. Although the collections at the radio stations are relatively comprehensive, they are exclusively dedicated to the more popular instrumental and vocal genres of folk music. Not a single recording of liturgical music can be foundat these radio stations. 14 The Music of the Mountain Jews

Origins, History and Geography of the Mountain Jews

The term "Mountain Jews" is a general Russian designation which refers to those Jews living in eastern Caucasus. Indeed there is evidence of a large Jewish population in this area in early times (see below). The name "Mountain Jew" appears for the first time in Russian (gorsky yevrey) during the first half of the nineteenth century, when the Russian Empire conquered the eastern Caucasus. The Mountain Jews called themselves "Juhur" (Jewish).

Historical sources concerning the Mountain Jews are scant. According to the Armenian historian Iovannes Trashanakerzi (tenth century C.E.), who apparently based his account on sources from the fifth to sixth century C.E., there was a Jewish community in northern Daghestan at that time (Trashanakerzi 1986:56). One tradition attributes the beginning of Jewish settlement to the period of Shalmaneser V, King of Assyria (722 B.C.E.) or Sargon (720 B.C.E.). This tradition is based on the association of ancient Maday with the eastern Caucasus (Kings II, 17:6 and 18: 11; see Altshuler 1990/91:33ff.). According to another tradition, the Mountain Jews are descendants of those Judeans who were expelled by Nebuchadnezzar, King of Babylon (sixth century B.C.E.), and did not return to Judea. However, the first tangible account of Jewish settlement in eastern Caucasus is from the period of the Sassanid Dynasty in Persia (226-651 C.E.). At the beginning of the seventh century C.E. the Khazars conquered eastern Caucasus. According to scholars such as Altshuler (1990/91:30ff), the encounter with Jewish culture in the eastern Caucasus is one of the main reasons for the eventual conversion of the king of Khazar to Judaism in the eighth century C.E. (Altshuler 1990/91:37). The existence of a Jewish kingdom in eastern Caucasus attracted Jews from Persia and Byzantium leaving a deep impression on the Mountain Jews' mythology; until the nineteenth century they continued to refer to the king of Khazar as "Our King."

Following the collapse of the Khazar kingdom, in the second half of the tenth century, the eastern Caucasus - the only route, apart from Byzantium, connecting eastern Europe with Asia - remained politically unstable: Persians, Arabs, Seljuks and Mongols, alternately controlled this area. From the sixteenth to the eighteenth century Jews lived on the slopes of the Caucasus, as well as in the mountains of northern Azerbaijan and southern Daghestan between Kuba and Derbent, under Safavid rule. One of the valleys adjacent to Derbent, in the Khiiytogh area, was called Juhud-Qarta ("Valley of the Jews," or Diiriiy Ghiittii Introduction 15 in Juhuri), because of the numerous Jewish villages in the area, such as Dih Kardashi, Dih Sholumi, Dih Jjiikloyand Dih Yrmiim. This valley runs between the villages of Madjalis and Urkarakh and is considered one of the oldest Jewish settlements in Caucasus, tracing its origins back to the Khazar period and even earlier. Today's local population, the Dargin people, still call this valley Juhud­ Ghatti ("Valley of the Jews"). Remains of Jewish settlements (pictures carved on rocks, pieces of tombstones and buildings) were found seven kilometers from Madjalis in the direction of Urkarakh, during a recent expedition by an Israeli television crew to the area. For unknown reasons, Jews left this valley in the seventeenth century, some settling in Madjalis and the rest emigrating to other areas of eastern and northern Caucasus. Even today, Jews from Kabardino­ Balkar can trace their ancestry back to Juhud-Qarta (Avshalumov 1991:59-60).

Recent research also documents wide-spread Jewish settlement in the inner Caucasus. The Daghestani scholar Murad Magomedov, in his study on the establishment of the Khazar Empire (Magomedov 1983: 173), mentions several Jewish villages in the central mountains of Daghestan (Zubutil, Mekegi, Arakani, Muni and others) based on Muslim chronicles and oral traditions. He adds that today, certain quarters in the Muslim villages of that area are known as Jugud ("Jewish") because Jews inhabited them in previous periods.

In Daghestan, south of Derbent, there is a mountain called Djufu-Dagh ("Mountain of the Jew," 3,000 meters above sea level), and many Jewish settlements previously existed in the area according to local inhabitants. One such informant told the following legend: Once a handsome Jewish male fe ll in love with a young Muslim maiden. He killed her and her fiancefrom Lezgi n out of jealousy. The Jews from the surrounding villages brought sand in their skull caps and poured it on the tomb of this maiden. This is how Djufu-Dagh was created.

In the second half of the eighteenth century, Russia went to war against Persia and the Ottoman Empire over the control of eastern Caucasus. During this period of instability (known as the "Era of the Khans"), the Jews sufferedfrom persecution and fled once again from their small villages in Azerbaijan to the Kuba area where they were protected by the Persian ruler, Husseyn Khan (fora general overview of this period see Bakikhanov 1991). For this reason, the streets of the Jewish section of Kuba still bear the names of Jewish villages such as Ghilghot, Ghisor (Kusari according to Russian maps), Ghiircho, Orogh 16 The Music of the Mountain Jews

(Arag on the Russian maps), Giliik (once inhabited by Jews originating in the Gilan province of Iran), Aghajon, Chiipkiin and Mizriih (Davidov 1990). Moreover, until the early twentieth century, the synagogues of Kuba were associated with the home villages of their congregants.

In 1797 the ruler of the Qaziqumukh (the Laqi people) in Daghestan, Sulhai (or Surkhab) Khan conquered Abo-Sovo, the main village of the Mountain Jews at the time, located seven kilometers south of the city of Derbent. In this attack, he slaughtered most of the Jewish population, taking the majority of the survivors as slaves. However, a handful of Jews were able to escape and sought refuge in Derbent, where they were given permission to settle by the ruler of the city Fath Ali Khan (Altshuler 1990/9 1 :48-52). These Jews constitute the core of the present-day Jewish community of Derbent. In the nineteenth century the more important Jewish settlements of eastern Caucasus were: Vartashiin, Kuba, Ghisor, Panjdih, Rukiil, Mughorti, Orogh, Mamrach, Khoshmamzil, Durgali, Andreyaul, Buynak and Aksay (Avshalumov 1991:59).

Since the beginning of the nineteenth century, the Russian Empire slowly conquered Daghestan in a bloody war against the local Imams and other leaders. During this war Jews were once again forced to convert to Islam, as part of the crusade of the Imam against the infidels. Since the final annexation of Daghestan to the Russian Empire (and subsequently to the Soviet Union), the Mountain Jews lived under the political and cultural influence of Russia.

In the twentieth century Jews resided in Trans-Caucasus (Azerbaijan), eastern Caucasus (Daghestan), Chechnya and northern Caucasus (Kabardino-Balkar). The principal centers in Azerbaijan are Baku (the capital) and the town of Kuba. In Kuba the Jews were concentrated within the Jewish neighborhood (Yevreyskaya sloboda). In Daghestan they inhabited the towns of Makhachkala (the capital), Derbent, Buynaksk and Khasavyurt, as well as in the village of Miishkiir (Nugedi). In Chechnya the Jews were segregated within a special quarter within the capital of Grozny. Similarly, Nalchik, the capital city of Kabardino-Balkar, had a Jewish quarter ( Yevreyskaya kolonka). For political reasons, in order to conceal the actual number of Mountain Jews, the Soviet authorities registered many of them as "Tats" in their census, thus defining them as part of the Muslim-Tat population. The Muslim Tats were defined, on the other hand, as Azeris and thus, the label "Tat" became synonymous with "Jew."

By the twentieth century Zionist inspirations had spread to the Caucasus. During the early twentieth century, a small contingent of Zionist activists among Introduction 17 the Mountain Jews immigrated to Palestine, settled moved to Jerusalem together with the new immigrants from Central Asia, and later on moved to southern Tel-Aviv, where their main synagogue is located to this day. In the aftermath of the Six-Day War, and due to the revival of Zionism in the Soviet Union, the Mountain Jews initiated a campaign to immigrate to Israel. Indeed, Mountain Jews managed to leave the Soviet Union and arrive in Israel in the early 1970s. The dream of mass immigration was finallyrealized between 1990-1993. Today, only a handful of Jews remain in eastern Caucasus. About 5,000 Jews, refugees from Daghestan and Chechnya live today in Pyatigorsk, in the Kavkaskie Mineralnie Vodi area of northern Caucasus. This city has both a Jewish school and a synagogue.

Juhuri: Judeo-Tat Language and Literature Linguistically, the Jewish language of the Mountain Jews, Juhuri, belongs to the family of the Iranian languages of Azerbaijan (see Yarshater 1989). This fact highlights the geographical origin of this Jewish tribe. Throughout the ages, they absorbed Azeri, Turkish and Hebrew words into the local language which eventually evolved into the present Juhuri or Judeo-Tat.

Most Mountain Jews were bilingual. Jews of Azerbaijan and southern Daghestan spoke Azeri (with a strong Jewish accent), in some areas of southern and central Daghestan they spoke Lezgin and Tabasaran and in northern Daghestan they spoke Qumiq (Turkic). This linguistic variety is reflectedin the song repertoires included in this anthology: the Mii'nihoy ovosuniichi(epic song, nos. 21 and 22) is in Azeri; no. 36 opens with a stanza in Qumiq; no. 30 is a bilingual lullaby in Juhuri and Azeri. After the final conquest of the Caucasus by the Soviets, Russian became the second language of the Jews, after Juhuri.

Until 1929 the Juhuri language was written in Hebrew characters. In 1938 the Latin alphabet was adopted, after which a Cyrillic-based alphabet was employed. In the present publication, the system adopted for transliteration into Latin is that of Michael Zand (see Zand 1985/6:3, note on transliteration). This method is adapted from the transliteration system accepted in English research for proper names and titles in Iranian languages with some modification: ii resembles the a in 'bad'; ii as in German; ' indicates the voiced pharyngeal and �. the voiceless pharyngeal h. Mountain Jewish surnames are given in their Russian form (i.e. as they appear in the national identity 18 The Music of the Mountain Jews cards), except for names of rabbis and cantors who used the Hebrew form of their names. The names of towns and villages which appear on Russian maps are spelled accordingly.

Literary Sources of the Texts in this Anthology During the last decades of the nineteenth century, following the Russian conquest of Daghestan, Jewish and non-Jewish researchers began to express interest in the folklore and language of the Mountain Jews. Songs, folk tales and linguistic studies were published during this period in Russian (see Miller 1892; Shapiro 1983). Periodicals and journals in Juhuri which began to appear in the twentieth century included folkloric materials. During the first decades of the Soviet period, the scholarly interest in the Mountain Jews slowly declined. The journal Vatan Sovetimu, edited by, among others, the writer Hizghil Avshalumov and published since 1960, is the only modem publication in Juhuri.

The texts of the songs in this anthology can be divided into two main categories. First, anonymous folk songs, preserved only by oral tradition, some of which were later published in anthologies (e.g. Avshalumov 1980) while others are published here for the first time. Second, contemporary songs by renowned Juhuri poets of the twentieth century such as Mishi Bakhshiev, Sergey Izigiyaev, Yashar Moshiyakhov, Zoya Semendueva, Hizghil Avshalumov and others were set to music by popular Jewish composers. The inauguration of a radio program in Juhuri (c. 1960) was an incentive for the composition of new songs in this language. These new songs subsequently attained wide popularity.

The singers among the Mountain Jews wrote down the texts of their songs in booklets called ta/mud. This term was also adopted by the Muslim population for their song collections. This influence stems from the contacts between Jews and Muslims, often occurring at joint performances of Jewish and non-Jewish musicians.

Links to Non-Jewish Music The close relations between Jews and Muslims throughout eastern and northern Caucasus during the past 500 years are reflected in their musical culture. Jews and Muslims share repertoires, musical instruments, musical genres and even musical performances. In mixed villages it was customary for Muslims and Jews to invite each other to their festivities, and, from Baku to Nalchik, for Muslims to engage Jewish musicians at their celebrations. Indeed, instrumental Introduction 19 performance was a typical Jewish profession in the eastern Caucasus. This phenomenon is common in other Islamic countries, such as Persia and Morocco. Any separation between Jewish and Muslim repertoires was due to two factors: the language and social context of the performance (i.e. Jewish events, such as weddings, bar-mitzvahs etc.).

Numerous musical genres represented in this anthology are shared by Jews and non-Jews: sections of the Mugham repertoire (the improvised Mugham, the Rang and the Tasnif), the Tarakama dance in Azerbaijan and southern Daghestan, and the Qafa , Lezginka and /yr from northern Daghestan and other areas of northern Caucasus (fora discussion of all these musical genres, see below). For example, no. 61 in this anthology is the Azeri Tasnif "Seslii ent' m by Sh. Abdulkerimov, and no. 57, is yet another Azeri song "Toy Akhshamin" in mugham Shur. In the twentieth century Jewish musicians adopted Armenian popular songs and dances from commercial records.

The central role which Jews played in the musical life of this area is also reflected in the writings of Muslim writers such as A.M. Umakhanova (1991:44). This close relationship which developed between Jewish and non-Jewish cultures in the Caucasus is due to their shared geopolitical and socio-economic heritage (see Khalilov 1985). 20 The Music of the Mountain Jews

Musical Repertoires of the Mountain Jews Liturgical Music The communities of Mountain Jews did not engage professional cantors (hazzanim). The leadership of the synagogue service was in the hands of the rabbis who also fulfilled other religious roles in the community: teacher, iohet (ritual slaughterer) and mohel (ritual circumciser). This factmay account forthe relative austerity of the liturgical music of the Mountain Jews. This music is characterized by a cantillation style which employs modes of three to five tones within an octave, regardless of the form and origin of the liturgical text. Thus, psalms, prayers in prose and piyyufim (liturgical poems) are sung to very similar melodies. Moreover, the differences between the liturgical musical styles of the various regions of the Caucasus are minimal in comparison to the significant variances within the Jewish folk repertoires of the area. Indeed, the liturgical music is remarkably uniform throughout the area.

The tradition of chanting prayers was transmitted as part of the curriculum at the ta/mid khunii (lit. "house of the student," i.e. the heder). Charny (quoted in Altshuler 1990/91:387) describes the learning system:

The Rabbi sits on the ground on a rug and around him the children together, moving their heads back and forth reading the prayer or the Torah with a Tatar (i.e. Azeri) chant [niggun tatan] with Tat-Persian translation.

Shapiro, who was a teacher of Hebrew in Baku between 1913-1923, describes the religious schools as being very similar to those of the Muslims, including many common prayer tunes (Shapiro 1983:104). Idelsohn (1922) classified the Daghestani prayer tunes as being a branch of the Judea-Persian tradition. Our research provides new insights into this issue. As mentioned above, the liturgical music of the Mountain Jews is monotonous and cannot compare to their rich and varied folk music. This Jewish community did not develop any paraliturgical tradition based on the chanting of Hebrew piyyufim as did other Oriental communities. Liturgical Music 21

The liturgy follows the Sephardi rite. The siddur (prayer book) used by the Mountain Jews in the twentieth century is Ghiil tiifillo (Qol tefillah). It is based on the Sephardi siddur printed in several editions in Livorno which was customary among the Sephardi communities of the Ottoman Empire. This siddur was translated into Juhuri by Asiif Pinhasov and published by Mordekhay bin Mevorokh Bagatiryov and Shilmii bin Shoul Mordekhayev on behalf of the Mountain Jews, in Vilna, 1908/9. We do not know whether printed prayer books were used beforethis edition. Since the publication of Qol tefillah, the Mountain Jews continued to use Sephardi siddurim, mostly printed in Israel.

Sacred Hebrew Poetry among Mountain Jews Unlike the Jews in other parts of the Near East (Persia, Turkey, etc.), the Mountain Jews did not excel in the writing of Hebrew sacred poetry, piyyufim. They sang those piyyufim included in the Sephardi siddur and mahzor, which were in use in the Caucasus from the late-nineteenth century onwards.

The names of a few payyefanim from Caucasus are recorded in the scholarly literature (see Altshuler 1990/91:432-433; Musakhanova 1993:30-3 1; Zand 1982:24-25). From the eighteenth century we know of Gershon Livi bin Mishi Naqdi (or Naqdimu) and Rabbi Alisha Hakatan bin Shomoil from Abo Sovo (south of Derbent); three piyyufim by the latter for the High Holidays have survived. Abraham bin Hanuka from Derbent (nineteenth century) wrote piyyufim, one of which continues to be sung at the Passover seder. Other poets who wrote religious songs are Matatyahu bin Shomoil from Shamakha (Azerbaijan, nineteenth century) and Yusuf bin Haim Shur from Kusari near Kuba (who died ca. 1920). Today, piyyufim by Mountain Jewish poets are not sung, except forthe anonymous "Isroil haton," which was transmitted by oral tradition within the liturgy (no. 18).

The Use of Modes within Liturgical Music Several musical modes occur within the liturgical repertoire of the Mountain Jews. All modes have a narrow range and consist of trichords, tetrachords and pentachords, and are chosen by the hazzan (cantor) in accordance with criteria determined by the text. 22 The Music of the Mountain Jews

Formulaic melodies of a psalmodic character, typical to specific modes, consist mostly of two halves separated by a caesura, which alternate singly (ABABAB, etc.) or in pairs (e.g. AABBAABB etc.). The latter usually occurs in the performance of strophic poetry.

Bible The characteristic mode of the weekly Torah reading is evident in "Biirishit boro" (no. 1) and "Atim nisovim" (no. 2). The reading, in a strictly syllabic style, is based on the tetrachord d#-e-f-g (a may be included as an embellishment). The added lower c forms the characteristic cadential motif (sof pasuq): c-e (nos. 12).

Tiimisi ("cleaning," from tam is, lit. "clean") is the word used forthe reading of the haftarah (weekly portion from the books of the Prophets). The verses of the haftarah are read in alternation by two readers, the first in Hebrew and the second in the Juhuri translation. If only one reader is present at the synagogue, he reads both versions. The musical mode of the haftarah reading "Sus osis" (no. 3) differs from the Torah in that it consists of a melodic formula within the tetachordal mode d-e-f-g (with an occasional added a) with a distinctive descending cadential motif (e-d-c-b-a#) at the end of the verse. The recitative style of the haftarah contrasts significantly with the Torah cantillation.

The various books of the qetuvim (Lamentations, Ruth, Esther, Proverbs and the Song of Songs) are characterized by individual styles of musical rendition. For example, the Book of Lamentations (no. 4) is sung by the reader, the congregation joining him at the final section of each verse. Sometimes the chanting of this book, which is based on a trichord (d-e-j) with a descending cadential motif (sof pasuq) to c#, is accompanied by weeping from the congregation. The reading of the Book of Esther (" Vayhi bimiy Alµishviriish," no. 5) is based primarily on the trichord e-f-g (withe as the main reciting tone) with a distinctive descending cadential sof pasuq motif to d (f-e-d).

Sabbath The Sabbath liturgy (evening and morning) provides the only examples of metric melodies in the liturgical repertoire of the Mountain Jews recorded thus far (see nos. 6--13). However, metric melodies as well as non-metric melodies are here confined to modes of narrow range (trichords and tetrachords). Folk Songs 23

The High Holidays "A/Jut ghiitano" (no. 14) exemplifies the mode which is characteristic of most High Holiday prayers and the approach to the singing of strophic poetry as well. This strophic poem consists of two musical phrases. The firstphrase (A) is based on a descending trichord g-f- e and serves the text of each stanza. The second phrase (B), ending on a descending motif g-f-e-d#, is used forthe refrain of the piyyuf and for the last verse of each stanza, which rhymes with, and therefore anticipates, the refrain. This structural feature is found in the singing of liturgical piyyufim among other Sephardi and Oriental Jews.

Folk Songs Seasonal Rituals As noted above, the Mountain Jews were primarily an agricultural society beforethey settled into the large towns in the late-nineteenth and early-twentieth centuries. In the past, the life of these Jews was to a large part governed by the change of season; they therefore developed special rituals which reflected these natural phenomena. These ancient rites were apparently of pagan or Zoroastrian origins, both predating the Islamic period and surviving among later Jewish and Muslim populations of eastern Caucasus. With the migration from the villages to the cities, the song repertoires of the year cycle were almost totally forgotten within the last three generations of Mountain Jews.

Shii'mii vasal (spring ritual) This is a rite of spring which commemorates the beginning of the new year on the spring equinox (March 21). The informant Momishkii Mamrieva described this ritual to me as follows: On this holiday people of all ages, but particularly bachelors, gathered in the fields. They brought food (potatoes, fish, sweets), lit campfires, ate, played games, told riddles, staged short sketches and sang in chorus. Each individual had to jump over the fire saying: "Ishmu injo, ghiidoghho boloymu unjo" ("You are here, and may all our sins sink into the fire").

The purification of the soul was linked to the success of the spring harvest. According to some scholars such as Khalilov (1991:130) and Musakhanova (1993:37), the use of the fire as a means for such spiritual cleansing may be a vestige of Zoroastrianism. Unfortunately, not a single informant who remembered these songs could be located. 24 The Music of the Mountain Jews

Gudil-gudil (songs for rain)

In contrast to Shii'mii vasal, one of the rain rituals (gudil-gudil, lit. "scare-crow, scare-crow") was reconstructed with the assistance of Jews from the village of Miishkiir(Nu gedi) in southern Daghestan. Regretfully, they remembered only a few lines from the songs which accompanied this ritual, and only one melody (see no. 19). According to their testimony, when rain did not falland the soil was dry, all the community gathered with the hope that God would listen to our prayers and requests. An unmarried fifteen-year-old male was selected and dressed in torn clothes. Each member of the congregation took a special new bucket and filled it up with clean water. Some members of the public held the young man by his hands while the rest poured the water over him. As the water was poured everyone sung. The procession advanced fromone end of the village to the other while all the public sang the proper songs and prayers:

I siisimu a gushtu darovo, Ay Khudo, iiyA firogor! Imu imidii biisdiiym iitii, Tii riisk imurii di! Khori khiishki, iiz hovo vorush nisd omorii.

Oh God, oh creator, may our voices reach your ears! We hope that You will provide us with our daily bread! The soil is dry, and rain is not falling from heaven.

When the procession reached the end of the village, the Almighty heard their voice and a deluge fell from heaven. When the rain fell, they lay down on the ground and kissed the water saying:

Ghurbuntii giirdoym Afirogor. Biilkiii ghad imu iiz dii yiiki tiimis diibirii. Gofimuriish tii shinousdiiy.

Let us be your sacrifice, Creator. Perhaps only one out of ten among us is pure. You have heard our voice. Folk Songs 25

Giryii or domoyos (laments) During periods of mourning, laments are sung by women (called girya-khundii) at the house of the deceased. Their repertoire of laments is called Giryii in eastern Caucasus and Domoyos in northern Caucasus. The laments are performed in a separate room of the house (called yoskhunii, lit. "house of mourning") where the women congregate during the seven-day mourning period. Women do not attend the actual funeral but participate in two ceremonies at the cemetery: on the seventh day of mourning (hofd ruzi, lit. "seven days") and on the fortieth day after the burial (chiil ruzi, lit. "forty days"). This term, chiil ruzi, is in contradiction to the thirty days of normative Judaism, and is probably a remnant of Muslim influence. Although in actual practice the period of mourning lasts foronly thirty days, we can assume that in the past it lasted for forty days. Laments are also performed on the first anniversary of the death (yasa/i, lit. "one year") when the tombstone is laid. It is also customary to sing laments in honor of other buried relatives during visits to the cemetery.

The texts of the laments are highly metaphorical. The process of composing the lament for the seven-day mourning period is interesting. The initial announcement of death is made in verse by a woman from the family. At the onset of the seven days, the songs are improvised, but during the subsequent days, being repeated several times, they slowly acquire a fixed form. Successful laments can then be transferred from one funeral to another. In the village of Miishkiirin southernDaghestan, at the funeral of especially elderly persons, the songs of the giryii-khundacontain satiric commentaries. These songs are referred to as Giryii 'iiriisi, ("wedding laments"; see Avshalumov 1990:37).

Laments can also be performed outside the context of mourning, in which case men also perform. Giryii are included, forexample, in the repertMy of the folk singers (ashughi), and are sung in the frameworkof an epic song in the context of mourning (see below). Usually, the melodic formulae of the Girya are improvised within a narrow range of four or five tones, and have a flowing rhythm. Other melodies are in the Azeri mughams.

In the Azeri lament by the Jewish ashugh Siin bin Don Yusufov(Derbent 19 14 - Israel 1975), the poet mourned for himselfbefore his own death (see no. 22)! The recorded version in our possession includes forty-two stanzas of fourlines each (the last fourteen are included in this anthology). The first and last lines of each stanza are repeated. The song is performedin the mode Bayati shiraz (the first29 26 The Music of the Mountain Jews stanzas) and Chargah (the rest of the poem). In the twentieth century, Jewish poets included paraphrases of Giryiis in their writings. Such is the case of Mishi Bakhshiev, whose drama Biisghuni igidho ("The victory of the heroes"), published for the first time in Makhachkala in 1936, includes a Giryii in the folk style.

Lament singers are not paid, but offer their songs voluntarily. However, on certain occasions the family of the deceased rewards the singers with small presents. Lament singers have a prominent status in Mountain Jewish society due to their knowledge of this repertoire.

Giryiiare performed as follows: one singer opens with an improvised line and the mourners respond with a single refrain "hiiyvoyhizar" (the exact meaning of this refrain, "oh alas sorrow!" is unknown to the informants). After the refrain, another woman sings the first line of the next verse and so forth.

The literary content of the lament centers mainly around the life and personality of the deceased and of other respected members of the community who have passed away. Other themes are more philosophic or symbolic in content (e.g. no. 28, where a child's allegoric dreams are interpreted by his mother), or taken from daily life. The dynamic aspect of this genre is reflected in the local issues tackled by Giryii composed in Israel. We recently collected, for example, a song of longing for the "mother land," the Caucasus, sung by Yada bat Gavriil Gavrilova (see no. 27).

The present collection of laments in Juhuri comprises the first ever publication of this ancient repertoire of songs.

Niiniim-niinuy (lullabies) The Mountain Jewish repertoire is rich in lullabies. Mothers and grandmothers improvise these songs, sometimes for several hours, while rocking their babies. Although most songs are in Juhuri, in Azerbaijan the lullabies are in the local language (Azeri). The name of the genre is derived from the words of the refrain of most lullabies: "niiniim-niinuy" ("sleep, sleep").

Certain musical similarities exist between Niiniim-niinuy and Giryii: they both have flowing rhythm and are limited to a range of modes of four to five notes. The texts generally describe the aspirations of the mother for the future of her child: that her child will be a good student, will finish military service (in either Folk Songs 27 the Czarist or the Soviet Army) without harm, and grow up to become a successfuladult. The mother also takes upon herself all the worries and pains of her child (see songs nos. 29-30).

Mii'nihoy 'iiili (children's songs) In addition to lullabies, other songs related to children, mostly game songs, are included in this collection. Among them we find the song "Shumordii" (lit. "Counting," no. 31) whic:his dedicated to the process of teaching the child how to walk. Various songs teaching the alphabet to the children, have been forgotten by the current generation of Mountain Jews. The bar-mitzvah ceremony, held at the age of thirteen, is called tiifilin-viini ("laying of the phylacteries"). The rabbi is invited to the house of the bar­ mitzvah boy after morning prayers at the synagogue. He puts the sisit (prayer shawl) and tiifilin (phylacteries) on the child and teaches him the proper blessings. In the evening, a party is held which includes instrumental music. The repertory of the bar-mitzvah is similar to that of other joyous occasions; for example, song no. 32 fromthe village of Kuba is also sung in the mi!o ceremony (circumcision).

Mii'nihoy ovosuniichi (epics) The Mountain Jews used to gather in private homes, in the center of the Jewish quarter or in the synagogue, to listen to the ovosuniichi, the singers of folktales (who were mostly men). The names of some of the most famous ovosuniichi from over the past hundred years have been retained in the communal memory: Aybolo Tarkhuni (from the village Tarki in Daghestan), Shlomo Mamri and Hizghil Amin (Dadashev), both from Derbent.

The folktales, some of them epic, were sung by the ovosuniichi either in their entirety, or for longer stories, in sections (in this case the story-teller is also called Mii'nikhu[n} in Juhuri or ashugh in Azeri). The Daghestani Jewish writer A. Kukuliev, describes the ovosuniichi in one of his books: A good ovosuniichican tell a story forhours without interruption. The tone of the story-teller is monotonous, rhythmic and somewhat mysterious. Unlike the singers, the story-teller does not use gesticulations or body movements. If he wants to draw the attention of the listeners to a particular episode or detail, he allows a short pause and then breathes in deeply ... (Altshuler 1990/91 :426). 28 The Music of the Mountain Jews

The folktales, Ovosuna, of the Mountain Jews can be historic or epic stories. We find sections from the Persian epos Shahnama, such as "Bajon na Manajon," "Rustom Zo/," and from other classic epoi (or dastan) from the Azeri ashugh tradition, such as "A"sli nii Karam," "Odigiizal," "Koroghlu," "Pari-Khonum" and "Shahsaniim nii Oshugh Ghiirib." Sections of the Arab story of "Layli na Madjnun," via its Persian and/or Turkic versions, are also found in the Mountain Jewish repertoire. Other epic songs include Ovosunahoy zindaguni which are tales based on scenes of daily life or on episodes fromJewish history. Differenttales of this type often share a common folkhe ro. Some of these heroes are: Shimi or Shomoil Diirbiindi, Iliyohu or Iliyovu Novi (the Prophet Eliyahu) and Mulla Nasredin (a popular figure in the folklore of the Muslim culture); concerning this genre, see Avshalumova and Gilyadov (1991).

The Jewish epic song repertoire continued to flourish in modem life. One example of this is foundwit h the Jewish poet Mardakhay Ovsholum Diirbiindi. Exiled to Siberia forcarrying out "Robin Hood" acts, he wrote letters in verse using the Goshma form (quatrains with the last verse repeated) of Azeri poetry (the equivalent of the Band form; see below, in the discussion on wedding songs). These quatrains became popular and were also sung in oral tradition (see no. 21 and Musakhanova 1993:60). Shaul Simandu, known also as "Shas-bobo," was another prominent Jewish poet of this genre who wrote in Azeri. He was born in 1856 in Derbent. Many of his songs became widespread among the Mountain Jews (see Simanduyev 1990).

Another type of epic song related to Jewish life in the contemporary period deals with the recruiting of Mountain Jews to the Russian Army following the conquest of eastern Caucasus by the Czarist Army in the mid-nineteenth century. These songs express the longing for home and family (e.g. no. 25), and continued to be produced about the Soviet Red Army following the Bolshevik revolution. Literary motives of this type were also introduced into lullabies (Nanam-nanuy).

In most cases the ovosunachi have a didactic message, for example, that respect towards one's parents or respect forthe laws of Sabbath will be rewarded. Other stories refer to the struggle between good and evil spirits or between men and the devil (sedim). Folk Songs 29

Some of the Ovosunii which were recorded include distinctive melodies interspersed between the recitative sections which dominate this song genre. Other songs are sung consistently in recitative style based on modes in flowing rhythm (see nos. 20 and 24). At the end of an episode, the singer may insert a short, rhythmic melody with nonsense syllables. In other cases, entire strophic songs unrelated to the main story line, are added to the epic (see no. 23).

Khubii voaho (blessings and good wishes) The literal translation of the Juhuri expression "khubii voiiho" is "g ood wishes." When the community gathered for a party, when guests arrived or when someone returned from a long journey, the elders and honored members of the community used to bless the guests or returning travelers with the blessing "khubii voiiho." Sometimes, these blessings were sung. An example of this genre from Derbent is included in this anthology (no. 26).

Mti'nihoy 'ariisi (wedding songs) Wedding songs comprise the major part of the folksong repertoire of the Mountain Jews, probably due to the fact that weddings extend over seven days and consist of several celebrations. This is characteristic of the Jewish wedding in the Islamic world. The followingdescription is a summary of the traditions, of which there are many local variants, common to most of the Mountain Jewish communities. This description also refers to weddings performed in recent periods. Nineteenth-century ethnographic studies of the Mountain Jews (e.g. Anisimov 1888) refer to additional ceremonies which apparently disappeared during the twentieth century.

The main events of the wedding are: khosdiii (lit. "friendship," meeting of the in­ laws in the house of the bride); ghiidiish-biindi (lit. "bonds of sacredness" [qiddufim, in Hebrew]); saghdiishi (lit. "the girl friend [of the bride]," the henna party); borgulu (lit. "torch," torch procession from the house of the groom to the house of the bride with a bucket of flour, two kilos of meat, two kilos of rice, choriikiiy-shorob, a jug of wine and the bride's dress); hupo (lit. "huppa," formal wedding ceremony under the canopy); the miihr ("minyan," the required quorum); jiiz (the signature of the written dowry agreement); 'iiriisi. (party after the hupo, today held in a wedding hall); giiziichon (the visit by the bride's parents to the bride's new home seven days after the 'iiriisi. see in more detail below); 30 The Music of the Mountain Jews and mihmuni (lit. "guest," first visit of the newly weds to the house of the bride's family). Not all these events include music; only those events which do are described below.

The wedding songs can be divided into two types: those directly related to the wedding ceremony and the more general songs of celebration. The preparations for the wedding begin with the siddul} (match-making) and 'erusin (engagement ceremony). The groom and his parents come to the bride's home. In the case that a matchmaker, ilchi, is involved, a special song marks the occasion (no. 56). In the Ghiidiish-biindi, the engagement ring is provided by the groom and gifts are exchanged between the families (tabaghho). If the family of the groom is rich, professional musicians play at the engagement party.

On the evening before the wedding ceremony, the saghdiishi (!Jenna party) takes place at the bride's home, particularly in Kuba (Azerbaijan). A group of women surround the bride and sing the !Jenna song. Any guest can participate in this ceremony by paying a small donation to the lead singer, who is usually a member of the bride's family. The singer blesses the donor and his/her family and relatives. On this occasion the Jews of Kuba sing the song "Banigoru" (no. 44) as a responsorial between the singer and the public. Our assumption is that the term "banigoru" stems from the Persian word "baniigr" meaning "ornamented, adorned" (Rubinchik 1983:223, vol. I).

On the day of the wedding, before the bride leaves for the wedding ceremony at the synagogue, special "songs of departure" are sung by her mother and her friends (Ma'nihoy jay/a biraariis az khuna biibii-diiday, lit. "Farewell songs of the bride fromthe house of her father and mother"). These songs are sad, sometimes accompanied by weeping (see no. 46).

Prior to the wedding ceremony, the groom, accompanied by his relatives, and the musicians, form a procession to the house of the bride. Sometimes the bride's family delays her departure until the groom's family pays them a symbolic ransom. The bride is then brought to the groom's home, where special songs in praise of her beauty, personality and talents are performed. These songs are called ",.f i khuna 'ariis omo" (lit. "To this house a bride arrived," no. 57; see also no. 39 for an example from Kabardino-Balkar). Folk Songs 31

The procession, singing and dancing, then advances towards the synagogue. The mirror and oil lamp are carried by the family of the bride as symbols of happiness. These items are mentioned in some of the songs.

The order of blessings at the wedding ceremony in the synagogue ('iiriisi nd ghiidiish1) under the canopy (hupo) is in accordance with the normative Jewish rite. The only noticeable addition to this ceremony is the singing of "/sroil hoton" in Hebrew and Juhuri alternately. This piyyuf was transmitted exclusively by oral tradition (no. 18). An interesting feature of the hupo among the Jews of the city of Makhachkala is that the bride, and not the groom, breaks the glass with her footin remembrance of the Temple's destruction.

After the wedding ceremony, the party proceeds in a procession passing first by the house of the groom. There the bride dips her fingers in honey and rubs it on the mezuzah. At this point the women sing "A tiirovo mozol biyovo iiikhunit' (lit. "Shall luck accompany you to this house"). The procession then continues to the wedding party. Today this celebration usually takes place in a rented hall, whereas traditionally it was held on the street or in the courtyard of the groom's house. Those who wish to dance with the bride at the party must pay her parents or the musicians, evoking special songs sung by the main hostess (m kiiyvoni) at the wedding party (nos. 51-52).

After the wedding party, the bride remains secluded at the home of the groom's parents for seven days. On the seventh day, her parents come to visit her. A special party (Guzdchon) takes place in which gifts brought by the bride's parents are offered to the groom's family. On this occasion the bride's veil is lifted for the first time and the song "Yii shiiv/d mihmun daddy" (" Stay another evening, mother," no. 45) is sung by the mother of the bride or one of the singers. Essentially this is another sad "farewell song" in which the mother asks the daughter to stay "one more night" with her to assist her with her household chores.

The wedding songs of the Khiiytoghi tradition (northern Caucasus) can be divided into several types. These songs are called Bayt, Mii'ni Juhuri (Jewish songs) or Md'ni khiiytoghi (songs from the Khaytoghi area, nos. 33-38), Makhsdrd (humorous songs performed only by old women during the procession from the house of the bride to the house of the groom before the wedding ceremony; see no. 43) songs in praise of the bride and, in modern times, Chastushki Juhuri (Russian and Juhuri for"J ewish quatrains"). 32 The Music of the Mountain Jews

At the weddings there used to be competitions between the guests who improvised quatrains in the form of a dialogue (the quatrains are called biind and were divided into two pairs of two verses each, called biiyt; fora literary analysis of this genre, see Musakhanova 1993:43--44). If accompanied by instrumental music, there was an interlude between the quatrains, during which the singer who sang the last round, dances among the guests. Another type of song is the "quiz song," whereby one singer begins the first two lines of the quatrain with a riddle and another answers it with the remaining two lines. This type of riddle-song is well known in India, Persia and among the peoples of the Caucasus (see nos. 40 and 53; for these and other types of songs common to Jews and Muslims in northern Caucasus, see Umakhanova 1991).

We may add here another ceremony which, although not belonging to the wedding itself, may be perceived as part of the process of starting a family. This ceremony is called gufiirii -ghushii and marks the birth of the first child. The parents of the new mother bring in the gufiirii (cradle) as a gift and a party is held to celebrate this event. Rich families invite musicians to this party.

Instrumental Music Traditionally, Jewish instrumentalists performed mostly at weddings and parties only within their own community. However, during the twentieth century, the range of activities for Jewish musicians expanded considerably. They appeared before larger audiences in concert halls within the Soviet Union, and abroad at festivals of folk music and dance. Moreover, Jewish musicians, representing the entire eastern Caucasian culture, appeared before foreign audiences which subsequently led to professional careers. Some of them received formal musical education in music academies and conservatories, while continuing to perform folk music at weddings and parties.

Most musicians were male, but the playing of the garmoshka (accordion) among women was also customary in the northern and eastern Caucasus. In affiuent families, women were taught to play this instrument and some of them made a living from it. According to Borukh Zavulunov, women invited relatives and friends to special parties (ar01) where they would sing and play the garmoshka. One can distinguish between two schools of Jewish musicians in the Caucasus. One is the southern Caucasian and Azeri school; the second, the school from northern Daghestan, Chechnya and Kabardino-Balkar. The differencesbetween them are reflected in their musical instruments and genres. Instrumental Music 33

The Mugham among Mountain Jews of Azerbaijan and Southern Daghestan As part of their integration into the culture of the area, the Jews adopted the art music tradition, Mugham, of the urban culture of Azerbaijan and southern Daghestan, after migrating to large cities and towns such as Baku, Derbent and Kuba. In general, the repertoire, techniques and modes associated with the Mugham performed by Jews is identical to their Azeri and Daghestani counterparts (for the Mugham of Azerbaijan, see During 1988 and Hadjibekov 1985). The unique feature of the Mugham in the Jewish context consists therefore of the use of Juhuri instead of Azeri. In general, all folk music of the Mountain Jews uses modes and motifs derived fromthe Mughamat. The modes typical to this repertoire are Bayati shiraz, Segah, Mahur hindi, Chargah and Shur.

A Mugham suite may be played towards the end of the wedding party, when only the family and close friends remain. Although its length may vary, it consists of an opening Riing, a vocal improvisation (itself called Moghum by the Jews) and a TiisnifMii 'ni, a song (see nos. 60 and 61). The Rang can also be performed independently, accompanying a dance (the literal meaning of Riing in Azeri is "color"; by extension it also has the connotation of colorful, rhythmic music, i.e. dance). Some the melodies of the Riing appear to be known only by Jews, and perhaps were composed by Jewish composers. These specific piecesare played by Radio Makhachkala in the Juhuri programs exclusively. In terms of form and instrumentation, the Riing is very similar to other dances of the Mountain Jews, such as the Ovshori and the Khars.

The Tiisnif(some times called in Juhuri Mii'ni, meaning "song") is a strophic song accompanied by instrumental ensemble with vocal and/or instrumental refrains. The content of the text varies: love and epic themes predominate.

Traditional Instrumental Music of Southern Caucasus The instrumental music of the Mountain Jews from Azerbaijan and southern Daghestan is primarily associated with dance, the main types being Tiiriikiimii, Ovshori and Khars. Another dance, the Rang, mentioned above as part of the Mugham, can also be performed independently. The Riing will therefore be treated below as part of the Mugham. Besides these purely instrumental genres, some dances are accompanied by instrumental performances of well-known vocal pieces. 34 The Music of the Mountain Jews

Tiiriikiimii is a quick dance widespread among the eastern and trans-Caucasian peoples, whose name probably originated in the village of Tiiriikiimiiin southern Daghestan (for an Azeri Tiiriikiimii, see Rustamov 1978:20-21). Some of the musicians interpret the word tiiriikiimii as meaning "back sweat," referring to the fact that the dancer performs until exhaustion. In the past, the Tiiriikiimii was played by an ensemble consisting of a leading instrument (zurnov, tar, komonchii) accompanied by the diimkiish (playing a bourdon) and the ghovol (drum). Nowadays, it is performed by a clarinet (soloist) accompanied by the garmoshka (bourdon) and ghovol.

Several melodies exist forthis dance, all in the form of a rondo. A basic refrain by the ghovol is repeated, with minor rhythmic and melodic changes, between improvisational sections (see nos. 62-63). The predominant musical mode among the Tiiriikiimii melodies is the Segah, appearing in the refrain, whereas the improvisatory sections modulate to other modes.

Although Ovshori, another widespread dance from southern Daghestan, means "rej oicing" in Juhuri, its origins are apparently related to the mode Afshr (from the Avshar Turkemen tribe; pronounced in Juhuri Ovshori), which is a Persian Dastgah; however the melodies of this dance today are unrelated to this mode. For example, Ovshori no. 66 in our anthology is a variant of the Azeri piece "Tiikhtgah" in the mode Chargah (Mansurov 1984:35). Similar to the Tiiriikiimii, the Ovshori has several melodies, having two or three different sections which are repeated as many times as required by the dancers. The basic rhythmic patternis the same as the Tiiriikiimiialth ough the tempo of the Ovshori is slightly slower. The melodies of Ovshori can also be sung (see nos. 64, 64a, 65, 66).

Finally, the Khars, although very similar to Ovshori in its form and rhythm, is much slower in its tempo. The meaning of khars in Juhuri is "hand-clapping" (no. 69).

Traditional Instrumental Music of Northern Caucasus As in the southern Caucasus, most of the instrumental music of the Jews in northern Caucasus is connected to dance, the most prominent of which are the /yr, Lezginka and Suydum tayaq. /y r (lit. "song") is known in Juhuri as Uylov or Uylomish and in Kabardinian (a high Adyghe language) as Ghir or Ghibzi. According to our informants, in the past the /yr was a song of lamentation by warriors based on folk epic poems. The song opened with a long, slow, improvised introduction by a solo singer while a chorus accompanied him with Instrumental Music 35 bourdon-like chords consisting of fifths and fourths, after which the warriors would stand up and dance. The tempo of the dance accelerated constantly until reaching a feverish frenzy.

The !yr consists of three parts. First, the opening, which is improvised in free rhythm, is based on motifs from well-known songs. The second part, which is very short, is based on allusions to the rhythm from the upcoming sections, while returning abruptly to the free rhythm improvisation of the opening section. The third part consists of several melodies, each with an increasingly fasttempo . In the twentieth century, the performanceand content of the !yr has changed dramatically. Women now sing these pieces and the epic content has disappeared in favor of lyric texts. Sometimes, the /y r is performed throughout as an instrumental piece played on the garmoshka accompanied by the ghovol (see nos. 72 and 73). Moreover, a fragmentfrom the opening section of the /yr may be used as an introduction to another independent dance, such as the Lezginka (see below) or a vocal piece.

Lezginka is a widespread dance in northern Caucasus. Several melodies exist for this dance, each named after the name of the village or city in which it originated: Lezginka-Tarkhuni (from the village of Tarki, formerly Samandar, the first capital of the Khazar Empire in Daghestan); Lezginka-Groznenskaya (fromthe city of Grozny, the capital of Chechnya), etc. A similar dance, called Qafa , is popular in Kabardino-Balkar. The form ofthe Lezginka is that of theme and variations, with rhythmic patterns similar to the fastsections of the /yr. The Lezginka was traditionally played by the zurnov(today replaced by the clarinet), accompanied by garmoshka and ghovol. However, most Lezginka are played today on the garmoshka and ghovol alone (nos. 74 and 75).

Suydum-tayaq (in the Qumiq language "love stick," pronounced tayaq in Juhuri) is a couple dance, usually in 3/4 meter, in which one dancer holds a "stick of love" - a decorated wooden stick picked up by the male dancer who uses it to invite a partner to dance. After the dance. the stick is held by the female partner who in turn uses it to select a new male partner. The music takes the form of theme and variations, and the instrumentation consists of garmoshka and ghovol (see no. 76; see also Umakhanova 1991).

Musical Instruments The instruments used by the Mountain Jews are those common throughout the Caucasus. A brief description follows. 36 The Music of the Mountain Jews

Aziatskaya garmoshka ("Asian accordion"; "ghumuz" in Juhuri and Qumiq, a term probably originating with the ancient instrument of the same name, also called the "arghan" in northern Daghestan; modem musical institutions in Daghestan refer to this instrument as "Nazionalnaya garmon"). This accordion, a late nineteenth-century adaptation by musicians of the Caucasus (also in Azerbaijan and western Caucasus), is a small portable box-shaped instrument with metal reeds vibrated by air from below, tuned in the scale of B. The right­ hand keyboard (two and a half octaves) is similar to the accordion, although substantially smaller, producing a chromatic scale similar to the standard accordion but more limited in range. The role of the left hand is to play drone tones while the right hand plays the melody. The northern garmoshka however, has left-hand keys which produce chords and bass pitches similar to the accordion, probably due to modem Russian influence.

Azeri balaban ("diimkiish" in Juhuri from "diim" =pitch, "kiish"=t o pull, draw, a word that also refers to the player of this instrument, whose role is to play the bourdon; this instrument is called "duduk" in Armenian). A balaban is a diatonic double-reed oboe, which in ensembles usually performs one continuous tonic bourdon (by way of circular breathing) throughout the entire piece. Within ensembles having more than one balaban, only one of the players plays the bourdon, the rest playing the melody.

Ghosha-naghara. The Ghosha-naghara consists of two small timpani-like drums of different pitch which are played with two sticks and are equivalent to the Turkish naqarat.

Ghovol (equivalent to the Azeri naghara or dohol). Cylindrical drum of defined pitch, made of nut wood with two skin membranes (today made of plastic), tuned by adjustable laces which after the tension of the membrane, held under the right arm and played with both hands. This same instrument is sometimes called "tap" in northern Caucasus; this term can also be applied to a frame drum which is held between the legs and played with sticks.

Komoncha. This spike fiddle is found throughout Armenia, Azerbaijan, eastern Caucasus and Persia. The body of the instrument is decorated with pieces of bone and oysters. It has four strings which are tuned e-a-d-g similar to the western violin. However, this basic tuning can be altered to facilitate the Mountain Jewish Musicians in the Twentieth Century 37

performance of differentmusical modes. The player holds the instrument on his knees perpendicular to his body, moving the body of the instrument sideways in order to create special effectssuch as glissando and microtones.

Tar. This Caucasian version of the plucked long-neck lute (rabab) is of ancient Persian origin but found throughout the Near East and India. It is made of chestnut and wild berry wood. The Caucasian tar has eleven strings arranged in a unique manner conceived by Mirza Sadig Asad from Azerbaijan in the nineteenth century (Orkl.anbayli 1966:8). The upper six of these are arranged in three pairs (the first two in unison and the third an octave). The intervals between the string pairs are as follows: the first and second pairs (pairs 1 /2 and 3/4) forma fourth, while the interval of the second and third pairs (3/4 and 5/6) depends on the mode. Strings seven to eleven are sympathetic strings directly activated during the performance. The seventh string is a bass pitch tuned two octaves below the second pair. Pairs 8/9 and 10/11 are high pitched strings (called "Zir") tuned a fourth or a fifth apart. The pair 8/9 resonates with pair 1/ 2. The neck has 22-23 frets which can be moved to create the microtones (seventeen pitches to the octave). The use of double strings and sympathetic ones set the Caucasian tar apart fromits Persian/Turkish counterpart. The Caucasian tar is held, as in Turkey, against the chest.

Zurnov. An oboe-like instrument similar to that bearing the same name found throughout the Near East. Iconographic and literary evidence testifiesthat in the past, Jewish musicians from southern Caucasus used the Persian and Azeri saz, the diiff (drum) and the chungur (small lute). There is also evidence that in the 1940s the Jewish musician Tanal).um bin Runir Ashurov played the shushu, a reed recorder 40 cm long, apparently modeled after the Daghestani recorder, bjamy.

Mountain Jewish Musicians in the Twentieth Century Beginning with the twentieth century, many Mountain Jews became professional musicians, playing a distinguished role in the development of all aspects of the musical culture of the eastern Caucasus: composition, performance and particularly, in the institutionalization of folk music. Many of these musicians emigrated in recent years, mostly to Israel, causing major disruption to their lives as musicians. Here, some of the most important Jewish musicians will be mentoned, stressing those who have contributed to this anthology. 38 The Music of the Mountain Jews

Since music as a profession is traditionally passed from one generation to the next, the lineages of many Mountain Jewish musicians can be readily traced. Such is the case of the Irimov family, an interesting, but certainly not unique example. This dynasty included the grandfather Hayyim bin !say Irimov (garmoshka), his son, Irimov "Papa" Avraham bin Hayyim Irimov (garmoshka, b. Grozny 1916 d. Makhachkala, 1985) who played in the Vaynakh dance ensemble of Chechnya and in the Ansambl Pesni i Tantza Daghestana (Song and Dance Ensemble of Daghestan), Papa's sister, the famous singer Lida Irimova and Papa's children, Anatoly bin Avraham Irimov (garmoshka player, 1939-1984), Akxander "Alik" bin Avraham Irimov (ghovol, b. 1944, residing in Israel, the last living representative of this dynasty), and Leonid bin Avraham lrimov (garmoshka, 1947-1992). All these musicians played at weddings as well as in professional dance ensembles and at radio stations.

Another family of Jewish musicians, the Shomoilovs, originated in the village of Yangi Kent (Nugedi) in Daghestan, spent the last generations in Makhachkala, and today, reside in Pardes Hannah (Israel). Members of this family include the ghovol player Shomoil bin Gamriil Shomoilov (b. 1922), his wife, the dancer Nina bat Midok Shomoilova (b. 1927), and their children: Gamriil "Papik" bin Shomoil (ghovol, b. 1951 ), Ilya bin Shomoil (garmoshka, b. 1952, residing today in Moscow), Sosun bin Shomoil (ghovol, b. 1956), a graduate of the dance companies Lezginka (Daghestan) and Vaynakh (Chechnya) who directs today the Kavkaz dance ensemble founded in Israel in 1993, Constantin bin Shomoil (ghovol, 1958-1991), Rashi bin Shomoil (garmoshka and ghovol, 1959-1994) and Arkadi bin Shomoil (ghovol, b. 1965, residing in Moscow). The daughters of Shomoil and Nina are dancers: Sifro bat Shomoil (b. 1949), Rita bat Shomoil (b. 1955, resides in Sderot), Nadya bat Shomoil (b. 1961, residing in Pyatigorsk), and Larissa bat Shomoil (b. 1968, residing in Moscow). Shami! bin Asai! Nava4ov (1920--1981), a member of another renowned family of musicians, was considered as one of the most outstanding garmoshka players in the Caucasus. He was born in the Jewish village of Aksay in northern Daghestan which was evacuated after the Bolshevik revolution and civil war. Among the refugees who moved to Derbent was the Nava4ov family. Shami! was a dancer and garmoshka player for the state company in Makhachkala where he was joined by his brother Salmon. He was also associated with other professional troupes in Leningrad, Moscow, and during World War II joined the ensemble Bahor in Tashkent. He played at weddings and his performances also included folk tales, anecdotes and epic songs. Many of his recordings, kept in the collections of Radio Daghestan and in the private collection of his son, Mountain Jewish Musicians in the Twentieth Century 39

Mitya Nava)Jov (also an active musician), were used for the present anthology. Recognition of his achievements included several medals from the states of Daghestan and Chechnya, and a television special dedicated to him in 1991, on the tenth anniversary of his death.

Borukh Zavulunov, born in Kizlyar (northern Daghestan) in 1933, began to play the garmoshka at an early age under the tutelage of his mother. Another of his mentors was the Jewish garmoshka player Bo'az Boazov. In 1951 he joined the state company Ansambl Pesni i Tantza Daghestana together with "Papa" Irimov (see above), and from 1960 to 1972 he was a member of Lezginka. He taught at the State Music College of Makhachkala and later immigrated to Israel where he passed away in 1994. Many of his recordings are included in this anthology in which Zavulunov plays with Nuva)J Davidov (ghovol), another distinguished musician (b. Makhachkala, 1943 ).

Tanal;lum bin Runir Ashurov, a composer of folk songs and virtuoso zurnov player specializing in the performance of the genres Qafa and !yr, was born in Nalchik. He was one of the founders of the Jewish troupe Kabardinka (Kabardino-Balkarsky Gosudarstvenny Ansambl Pesni i Plyascki [State Ensemble of Song and Dance from Kabardino-Balkar]) in 1934. Ashurov's songs, many of which became identified as national songs of Kabardino-Balkar, include the national anthem of this autonomous republic of the former Soviet Union (Petuhov 1954). The recordings of his music which were formerly held by the State Radio of Nalchik, capital of Kabardino-Balkar, were destroyed in a fire according to members of his family. He also recorded a series of records in Moscow in 1940 and appeared in films. In recognition of his status as one of the most important Jews of this republic, a street was named forhim in the Jewish quarter of Nalchik. We were able to reconstruct some pieces fromhis repertoire through recordings kept by his daughter, Zoya Amiramova, presently a resident of Dimona, Israel. Ashurov's son, ijiisiiriin Ashurov, is also a famous zurnov player.

Two prominent families of Jewish musicians from Derbent are the Avdalimovs and the Izrailovs. Abram bin Bo'az Avdalimov, a singer and theater director, following in the steps of his father, become an actor in the Jewish theater in Derbent. He recorded for Radio Daghestan and was famous in the art of the Mugham. His sons "Papik" Avdalimov (garmoshka), Zimro Avdalimov (ghovol) and Binkii Avdalimov (garmoshka) have released several commercial cassettes. They currently live in Derbent. Isroil Izrailov (tar) was born in 40 The Music of the Mountain Jews

Derbent in 1933 where he still lives. His sons are Rafail Izrailov (garmoshka, b. 1951) Yii'iinghilIzrailov (ghovol, b. 1954, now in Giv'at Olga, Israel) and Viktor Izrailov (clarinet, b. 1956, currently resides in Derbent). Members of these two important families of musicians have issued commercial recordings and participated in numerous performances including joint appearances with the Jewish Theater of Derbent.

Ashir Pinl}asov (clarinet) and lnoshkii Mushailov (komoncha) are two musicians from Derbent who played with the Izrailovs and the Avdalimovs. Malka Ili'izarova, referred to as Malka Ghaish, a garmoshka player from Kuba, was one of the few women instrumentalists to perform at weddings. Her son, f-.lanuko Ili'izarov, is also a garmoshka player in Or Akiva, Israel.

Bikal Matatova, born in Derbent in 1928, and today residing in Pardes Hannah, is among the important Jewish singers and actors from Derbent. Her mother was an actor of the State Jewish Theater of Derbent. Bikal began her career at the age of thirteen, and was later both an actor and singer with the Azeri State Ensemble. She has appeared in concerts of Azeri and Jewish folk and composed songs and many of her Jewish songs have been recorded by Radio Daghestan.

Other important musicians now living in Israel are Yakub Abramov, the ashugh Zarboil bin Bobi Babiev from Giv'at Olga who immigrated in the 1970s and has been recorded by us extensively, and Giivriil bin Shalmi Nal}amov, a wind instrumentalist (b. in Derbent, 1952) who worked with Lezginka from 1991 until he moved to Israel in 1995. The repertoire of well-known musicians from the pre-World War II period became the standard Jewish repertoire of the contemporary period. Among these, such as the garmoshka players Nison Alkhasov from Aksay in northern Daghestan who died around 1940, Biirkiil Shubaev, Yaakov Shubaev, Gimi Amerjuev and Georgy bin Shakhma Ismakov (all fromthe village Khasavyurt in northern Daghestan), only lsmakov has been recorded by us. Two singers recorded extensively by Radio Daghestan were transmitters of songs written by Jewish composers: Mariya Sharbatova and Migir Rabaev.

As mentioned above, Jewish musicians were pivotal in the establishment of folk music institutions in the eastern Caucasus. In 1934 Tanl)o Izrailov (born in Kuba) founded a Jewish folk dance company in Makhachkala. This troupe, later developed into the State Dance Company of Daghestan, Lezginka, in 1958 41 under the direction of Izrailov, was later directed by another Jewish artist, Iosif Matayev, who immigrated to Israel in 1994. The National Folk Dance and Music Company of the Kabardino-Balkar Republic, Kabardinka, was created in 1934 in Nalchik from a pre-existing Jewish troupe. Among the better known Jewish musicians of Lezginka were Borukh Zavulunov, "Papa" Irimov, Shami! (Shmuel) Naval;tov (all of them garmoshka players) and Alik Irimov, son of "Papa" (ghovol player). Among the outstanding players of"K abardinka" were Tanal;lum bin Runir Ashurov (zurnov) and Aron Isakov (ghovol).

Jewish musicians were also active in theater companies. In 1935 in Derbent, the Mountain Jewish National Theater was established after previous non­ professional attempts. Among the outstanding musicians of this company were Jimshut Ashurov (composer of popular songs and tar player), Isroil Izrailov (tar), and Abram Avdalimov (singer}, who was mentioned above. 42 The Music of the Mountain Jews

References

Abdulgassimov, Vagif 1990 Azerbaijanian Tar. Baku. Altshuler, Mordechai

1990/91 .X"Jl!ln ,ll,71U1.,, .1xp11xp n-in:i ,,,,!' .':JT1r.i -,711Uu7x (Jews from the eastern Caucasus) Anisimov, I. 1888 Kavkazkie evrey-gortsy. In: Sbornik materialov po atnogrofiy, 3rd edition. Moscow. (Mountain Jews from the Caucasus) A vshalumov, Hizghil 1980 Gulbohor. Poema, Ma 'niho, Stikhiho. Makhachkala. 1990 Torikh Khalghi. Va tan Sovetimu 25-47. 1991 Lap ghimatlua davlat an khalg zuhun dadaini. Vatan Sovetimu 58-72. Avshalumova, Naida and Nison Gilyadov 1991 Khazinay khalghi. Makhachkala. (Folk treasure) Bakhshiev, Mishi 1990 Odomihoy vatanma. Makhachkala. (The people of my country) Bakikhanov, Abbas Kuli-aga 1991 Gulistan-i /ram. Baku. Chomy, Joseph Judah ben Yaakov Halevy 1884/5 n1l,.,r.J:J1 lj71i' )'"1.K:J n1ll0r.J -,!Jo .i17;i :Ji'll' �01' 'l-,.K'll' p M11M' T"::i-,n:i ml!lr.i ;iio1-, :ill::i m-,nx nuiir.i nYp1 1p1p7 -,:iyr.i 11!1.K .i·r.i-,n ,111:i-,u!J UJO .:i·7-,n:i ml!I ill (Diary of a journey to the Caucasus) References 43

Davidov, Shumin 1990 Arovurdiho a tovnay sloboday lyahudihoy Ghuba. Govlai Sbornik a zuhun Yahudihoy doghi 5: 41-45. Jerusalem. (Past history of the Jewish quarters of Kuba) During, Jean 1988 La musique traditionnelle de /'Azerbayjan et la science des Mugams. Baden-Baden. Elalyan, Esai Khasan 1989 Kratkaya istoriya strani Albanskoy. Baku. (A short history of [Caucasian] Albania) Eliyahu, Piris 1990 Mefi'ati hovoi an Yahudihoy doghi. Govlai Sbornik a zuhun Yahudihoy doghi 3: 44--50. Jerusalem. (Music of the Mountain Jews) 1992 Az materialhoy antalogiey Iyahudihoy doghi. Gov/ai Sbornik a zuhun Yahudihoy doghi 5: 37-40. Jerusalem. (Materials for an anthology of the Mountain Jews) Farkhadova, Sevil Tagi 1991 Obryadovaya muzika Azerbayjana. Baku. (Ritual music from Azerbaijan) Hadjev, Tizgen Abdulkhakim 1990 Qumuq khalq yirlari. Makhachkala. (Qurniq folk songs). Hadjibekov, Uzair 1985 Osnovi azerbaidganskoy narodnoy musiki, 3rd ed. Baku. (Folk music fromAzerbai jan) Idelsohn, Abraham Zvi . 1921/2 1111;,, i;n::i1 oi!l::i 11,.,::iy;i miw;i '::!Y om::ix , por,;ix .!' ,TU :(l<"!l111 U::ll!T ::!') (15)1 (Hebrew poetry in Persia) 1922 Gesiinge der persischen, bucharischen und daghestanischen Juden ( Hebriiisch-orientalischer Melodienschatz, vol. III). Jerusalem-Berlin-Wien. 44 The Music of the Mountain Jews

Khalilov, H. 1985 Narodi' Daghestana. In: Semeyno-obrayadovaya Poesia Narodov Severnogo Kavkaza: 28--68. Makhachkala. (The peoples of Daghestan) 1991 Kalendarno obryadovaya poeziya. In: Traditzionneiy fo lk/or narodov Dagestana, ed. G. Gamzatov and U. Dalgat: 124- 147. Moskva. (Calendaric ritual poetry) Khizgirov, R. 1992 Ma'nihoy Tati. Derbent. (Tat songs) Lalinov, M. 1933 Sbornik melodiy tatov i izidov. Moscow. (Collected melodies of the Tats and Izids) Lazard, Gilbert 1972 Judeo-Tat. In: Encyclopaedia Judaica, vol. 10: 441-442. Magomedov, Murad 1983 Obrazovanye Khazarskogo Kaganata. Moscow. (The establishment of the Khazar Empire) 1994 Khazari' na Kavkaze. Makhachkala. (The Khazars in the Caucasus) Mansurov, Eldar 1984 Azerbayj an daramad va ranglari. Baku. Mansurov, Eldar and Azad Kerimov 1986 Azerbayj an dirinki va ranglari. Baku. Mehraliev, Aydin 1995 Azerbayj an mugham ranglari. Baku. Miller, Vsevolod 1892 Materiali dlya izucheniya evreysko-tatskago yazi'ka. St. Petersburg. (Materials for the study of Judeo-Tat) Musakhanova, Galina 1993 Tatskaya Literatura. Makhachkala. (Tat literature) Neishtat, Mordekhay 1972 Mountain Jews. In: Encyclopaedia Judaica, vol. 12: 478-48 1. References 45

Orkhanbayli, Orkhan 1966 Tar: Tadrisinin metodikasi. Baku. (Tar: study method) Petuhov, I. (ed.) 1954 20/et Kabardino-Balkariya Gosudarstvenny Ansambl Pesni i Plyaski. Nalchik: Ministerstvo Kulturi' Kabardinskoi, ASSR. (Twentieth anniversary of the State Ensemble of Song and Dance of Kabardino-Balkar) Pletneva, C.A. 1986 Khazari. Moskva. Qasumova, Sara Yunus 1993 Azerbaijan /IJ- Vllvv. Baku. (Azerbaijan between the third and seventh centuries) Rubinchik, U. 1983 Persidsko-russkiy slovar. Moskva. (Persian-Russian dictionary) Rustamov, Said 1978 Azerba_1jan khalg ragslari, vol. Baku. I. (Folk dances from Azerbaijan) Shapiro, Felix 1983 Zbornik statey i materia/ov. Jerusalem. (Collection of writings and articles) Simanduyev, Alexander 1990 Shohir Shout Simandu. Vatan Sovetimu 72-8 1. (The poet Shout Simandu) Shushinski, Firidun 1985 Azerba;jan kha/g musigichileri. Baku. (Folk musicians from Azerbaijan) Trashanakerzi, Iovannes 1986 Js toriya Armenii. Yerevan. Umakhanova, A.M. 1991 Khoreograficheskoye /skusstvo Kumikov. Makhachkala. (The dance culture of the Qumiqs) 46 The Music of the Mountain Jews

Y arshater, E. 1989 Azerbaijan: the Iranian Language of Azerbaijan. In: Encyclopaedia Iranica, vol. 3: 238-245.

Y osufov, Moshe

1991 .0'?1!11"1' .?X"11!1':11 lj?11p:I 0""1"1'1'1 0'"11'1''1 .OTIUY.l ,:11!l101' (The Mountain Jews in the Caucasus and in Israel) Zand. Michael 1985/6 The literature of the Mountain Jews of the Caucasus. Soviet Jewish Affa irs 15 (2): 3-22; 16 (I): 35-51. Zehrabov, Ramiz 1991 Mugham. Baku. The Music of the Mountain Jews 47

Liturgical Music

Torah Readings Biirishit boro I. 2. Atim nisovim

Haftarah Readings 3. Sus osis (Hebrew and Juhuri translation) � Tiimisi 4. lykho 5. Vayhi bimiy Al).ashviriish

Shabbat Songs 6. Liikho diidi 7. Liikho diidi 8. lgdal 9. Ho-adirit viihoimuno 10. Bar yul).oy 11. Oz yoshir M iishi 12. lyn 'iiriikh lokh 13. lyn kiliihiynu

High Holidays 14. Al).iit ghiitano 15. A.dunoy shomii'ti 16. Kol nidri

Folk Songs Passover 17. Yiiki biizgholii (l:lad gaddya in Juhuri)

Wedding piyyutim 18. Isroil l).iiton 48 The Music of the Mountain Jews

Gudil-gudil - Prayers for Rain 19. Gudil-gudil

Mii'nihoy ovosunachi - Epic Songs 20. Biraninay 21. Ma'nihoy Mardakhay Ovsholum 22. Ma'nihoy Siin bin Don Yusufov 23. A sar savza 24. Odigiizal 25. Dada koshda

Khubii Voiiho - Blessings and Greetings 26. Khuba voaho

Domoyos - Girya - Laments 27. Tii tiikhdanmish bosh 28. A para khunay babayma

Ma'nihoy gufarai - Ma'nihoy 'aili - Lullabies and Children's Songs 29. Nanam-nanuy 30. Nanam-nanuy 31. Shumorda 32. Chiiukla 'ailla

Ma'nihoy 'ariisi - Wedding Songs 33. Ma ghargha miyasd birabiriim 34. Khosda birim yakira 35. Danusdumgash chii guyum? 36. Aja biri racha chi? 37. A gil juhur kol dara 38. A sar buchka kurushka 39. Hay, shomosh 40. Arilaytiichii khubi 41. I chii rachi tiidukhdar 42. Ma'ni an Margunla 43. Ma'ni 'ariisi (Makhsara) Banigoru 44. 45. Ya shavla mihmun daday 46. Jon daday 47. Oy dukhdarma 49 The Music of the Mountain Jews

48. Imishiiv shiiv 'iiriisi 49. Khars 50. Ziinit shirin 51. Mii'ni kiiyvoni 52. Mii'ni kiiyvoni 53. Muyhoytii iiji dukhdiir? 54. Dukhdiir Ghubiii 55. Siyii chumho 56. Liingii kholii 57. A i khunii 'iiriis omo 58. Aylugh 59. Aji tii, yormii, iiji?

Instrumental Music Mug ham 60. Rang and Tiisnif(M ahur) 61. Mugham and Tiisnif (Shushtiir)

Instrumental Music 62. Tiiriikiimii 63. Tiiriikiimii 64. Ovshori 65. Ovshori 66. Ovshori 67. Diirbiindi 68. Biiniivsha 69. Khars 70. Siigah Riingi 71. Iyr 72. Iyr 73. Lezginka Tarkhuni 74. Lezginka Khasavyurti 75. Suydum tayaq Liturgical Music Liturgical Music 53

Torah Readings

1. Barishit boro NSA Y 5743 - RaJ.unon bin Yiisif Yunaev- Makhachkala, 1988

• • • . . • i"' Bii-ri-shi t bo- ro i- 1 ii-him it ha-sho-ma- im -it ho- o-

. vi ho-o- ri S hoy-to tii-hu vo-vii-hu va !,tii-shikh C aJ-pii-niy t3.-hi.im

•J �· • • • • e_ J5 - 1 ii- him !,ti -fit CaJ-pii-n iy ha-mo- im.

vay-ii- mir i- Iii-hi i- hi i.ir vay-hi ;;---

I ' . , i-lii-him it- ho-iir ki-tiiv va-yav-dil i-lii- him biyn ho - iir u-viyn ha-bi.i-shikh.

I I r • i •• i .. va- i ygh-ro i-lii-him lo-iir yum \·ii- la-!,tii-shikh gho-ro \oY--:---- lo

·J· a_ I vay - hi Cj- riv vay- hi ghi r yum i- hod .

2. Atim nisovim NSA Y 5992 - Ilghono bin 'Arivo - Derbent, 21.9.92.

• • • dii-noy i- lii-hiy- khim , A- tim ni- so-v im ha-yum ku- to-kh im lif-niy A-

• • • • . . ..

vii shi.it-ri y-khim kii l i sh Is- ro- i 1 ro-shiy-kh im shi f-t iy-khill zigh-n i y-khim 54 The Music of the Mountain Jews

Haftarah Readings

3. Sus osis (Hebrew with Juhuri translation) - Tamisi NSA Y 5992 - Ilghono bin ·Arivo - Derbent, 21.9.92

Sus osis (Hebrew)

• . . . • ·�· Sus o- sis ba a - du- nay to-gi I naf- shi bi- Iii-hay ki

• • • • • • • -.- - hi 1-bi- sha-ni big-diy ish-Ca mii- i 1 sa- do- gho i- C o- ta- ni

• • • • • • • . . __ ...... __.... ki- bo- ton i- kha-hin pa- ir vii-kha- ka- lo taC-dj kh i - liy- ·�ho .

Tiimisi (Juhuri)

• • • ·-· Hoy sho - r i bi - ra shor bosh ha - shim khii- rom o-mo-rii-ni jun-

• • • • • • • • • ma a khu-doy- ma ki pu- chin-di ma-ra par-tol-hoy kh i - lo- si

• • • • . • • • • __ ..... o- boy sa- do- gho pu- chi n-di ma- ra ba-to-no khu- no kii-

• • • • • hi- no khu no mu- gu sha - ra-fat-band

• • • • • • • • . • • • • • • __.... sha bot na ba - lo. Pa niy ·� #&= Liturgical Music 55 4. Iykho NSA Y 5771 - Rabi Bobi bin rabi Yusuf Ashurov - Makhachkala, 5.2.89

. .

ly-kho yosh-vo vo- dad

ra- bo- ti com hoy- to k.ii- al- mo- no

ra- bo- ti gii- im so- ro- ti ba- ma- di-ni.it hoy- to lo-mas. ______

. . •

Bo-khii t iv- ki ha- lay- lo vi-dim-Co- toh Cat 1 i- �i-yOh

. . . "='. • 0

' iyn ! oh ma- na-bim mi-ko l u- ha- vi y- ho

. . . . • II-' ' kol ri- c i y- ho bog- du voh hoy- u Joh I .ii- uy- vim. 56 The Music of the Mountain Jews

5. Vayhi bimiy AQ.ashviriish

NSA Y 5743 - Rai).mon bin YiisifYunaev - Makhachkala, 1988

• • . . • • • . e - ' Vay- hi bi- miy A- tiash- vi- riish

. . • .

hu A- tiash-vi-riish ha-mii- 1 ikh mi-hii-du vii-Cad kiish shi-va Cvii-C is-rim

• . . . . . - 0 u - mi - 0 :ma -. :di - no .

• • • • • • e - Ba- yo-mim ho him

• ki-shi-vit ha-mi-l ikh hash-v i-riish Ca) ki-si ma l-khu-tii

• . . • • • . - : • : 0 ' shi r bii-shu - shan ha - bi - ro .

• • • ' Bi sh-nat sho-liish 13.-mo l-khii Co-so mi sh-t i 1a - khol so-rov

; . . • . . . = : e ' va-Ca •- vo- dov

. • ' l_liyl po-ras - mo-day ha - par - tii- mim

. . • . • -. . : • : 0 ' va- so- riy ha- ma- di - ni.it 1a - fo- nov . Liturgical Music 57

Shabbat Songs

6. Lakho dildi

NSA Y 5992 - Rabi Simon bin Shiirbiit - Derbent, 21.9.92

- - J D di.i- di 1 igh- rat ka- Io pii.- nJ i y D JJ1 shJa- bot na-1 gha-J bii- 1 o.

Sho- mii r va-20-khi.ir b.ii- di-bur i- bod hish- mi-Co - nu ii ha-m3-yu-bod .

•

i u - A- du- noy i - bod ush- mi.i i - bod Iii - shim ul-t if-i- rit vi- lit-hi- Io.

- Fl ;fJ D J J Ji - kho di.i- mdi igh- I rat ka - lo p.ii- I n I) sha- botD na- I gha-J ha- Io. II 'lf Lii I I J J! 58 The Music of the Mountain Jews

7. Liikho diidi Private collection - Donil bin rabi Shomoil - Or Akiva, 15.4.94

Ls4

q J I J ) Ji J q '� Lii - khoJ dii - di I igh - ratJ ka - }lo.

q q ' Ji J J Ji I J J. J Pa - niy sha - nbot gha - ha - lo. Ji f1 J Ji 'I J J J J 'I ' Sho - mur va - khiir bii.-d i - bur i - �od} . - 3 � 'I 'I f1 cJ } J ' Hi sh-mi - a - nu ii 1ha -jm.ii yu-J bodJ . 3 � 3 � - - .. J J J J J = I • J ' A- dii- noy i - �od ush- mu i - �oJ;r.---'JJ �- 5 � 3 � q q J J J J J •-!! I J ' Lii-shim ul- tif- i- mri t vi - Iit- J.hi - Jlo. q q J! J J' J! I J J } ' Lii. - khoJ dii - di I igh - rat ka - Io. q -ti q J! • II J J i - J ' Pi - n i y sha - Jjbot gha- J.bii Io.

8. lgdal

NSA Y 5987 - Rabi Ra\lmoni bin Gadiil - Derbent, 27.9.92

• . .= . . - - . . bab . . . ta . va i sh . - - him �ay ' l g dal i I ii-

• • • • . . . • .,, . n mo- tii ' '"im- V>- i vn cit ;i .. i- u•- Liturgical Music 59 9. Ho-adirit viihoimuno

NSA Y 5987 - Ilghono bin 'Arivo - Derbent, 28.9.92

• • • • . • = • ·-· Ho a- di- rit - ' ho i- mu- no !>ay lo- mim. va La Cii-

• • • • • • • -· 9 ' Ha bi- no a ha r o- kho C\i- v ha- La hay lo-' mim.

10. Bar yul;10y NSA Y 5992 - Rabi Simon bin Shiirbiit - Derbent, 21.9.92

• • • .- • • • ..._. - ' - Bar yu - !>oy, nim- sha!> - to ash riy - kho /':'\

• • • • .... ' - - - shi-rnin so-sun mi- ha \' i riy kho . Bar - yu !>oy.

• • • • • ' -· -· Bar yu-t>oy mu shav t ii\. yo - shav- to

• • • ---- -· ' - rah - to, yum nas - to, yum a shir bo

• • • • • • - ' c shi c o - mad - to, B i m 0 ri t SU rim /':'\

• • • • .... ' kho va- ha- do- ri-kho . Bar yu - t>oy. Shorn gho- ni- to hiid- 60 The Music of the Mountain Jews

11. Oz yoshir Miishi

NSA Y 5987 - Ilghono bin •Arivo - Derbent, 28.8.92

• • • • • • ' Oz yo- shir Mi.i- shi uv- niy is - ro - il it ha- shi-

• • • • • • - ' ro ha- ziit la i\ - di.i- noy va- yum - ru 1 j - mur .

• • • • • • -· - - - ' 0 shi ro la i\ - di.i- noy ki go- u go 0 SUS va-ri.ikh-vii

• • • • _a ' ro- mo va - yom .

• • • - • • • • • = -· ' co - zi va- zim- rot yoh vay - hi li 1 i - shu- C o

• • • . .. ' zi i - li va - an - vi - hu

• • • • • 0 - • • ' li.i- hiy 0 - vi va - a ru mii-m in-hu .

• • • • • • • • 0 -· di.i-noy ish mi 1- ho mo di.i - noy sha mu . ' i\ i\ Liturgical Music 61 12. Iyn 'ariikh lokh

NSA Y 5987 - Ilghono bin 'Arivo - Derbent, 28.9.92

• • • ' Iyn ca- riikh lokh va i yn ·zu::::;:; · Io tokh, l�·

• • • ' I - ·f ::::::::::=.::is · biI tokh u mi dii l�-m i - lol�"kh.

• • • • • • = •

c - C·· ' Iyn a-rukh lokh i\- dii- noy I- lii- hi y nu bo- u- Jorn ha- •]'1zi

. -

va- i =yn zu- lo-tokh ma l- ki- nu 13.- hay- i ho-cii- lom ha- bo .

13. Iyn kiliihiynu NSA Y 5743 - Ral;unon bin YiisifYunaev - Makhachkala, 1988

Lso

. • • .. g j I I u I F p p r QJQI B 1 p a i yn k3-mii-sh i _ B-nu . Iyn k i- I ii- hi y - nu i yn ka- Jdi i- ni )-nu 'JfO k -mal-ki-u c

mi kha-mU-shi-Ci-nu. Mi kh i-lii- hiy mi kha-di.i- ni}- nu mi khii-mal-ki- nu I I I I F 'rr Bc p [ F F � H r D i liig-mal-ki- nu nii- dt lii -rnii-sh1- i-nu . iy- nu nii-d p [ f ' -dii-n W Nii-d i li-lii-hiy- nu nii-d i fla u gl bo-rukh mu-shi- C1-nu . Ba-rukh i-lii-hiy- nu bo-rukh a-dii- n i y-nu bo-rukh ma 1-k i - nu gll

a-to hu ma l-ki- nu a-to hu mti- sh1- C1-nu . A- to hu i-lii- hiy-nu a-to hu a-dii-ni y-nu 62 The Music of the Mountain Jews

High Holidays

14. Al)iit ghiitano NSA Y 5987 - Rabi Ral;lmoni bin Giidiil - Derbent, 28.9.92

• • • • • • • • II 9 ' A- hiit gha- ta- no t a- fi- Ju- ti- ho

• • • • • . . • II 9 ' C\i r- kho va- C\i- no t a- hi- J u- ti- ho

• • • • • • • • • • • • • ii no ra- fo- no l ii- na- a- lu- ti- h-;: ' b Ji'

• • • • • • • • ' t ikh- Ii sho- no va- ki- la- l u- ti- �ho .

• • • • • • • • • 9 ' sa- no- Cam mi- lim Iii- kho t ik- ro- i,

• • • • • • • • • • 9 ' va- shir va- hi- l u- 1 im ki iii- kho no- i,

• • • • • • • • • • • • ' Cad tay ta- Ca- 1 im Cjn- kho va- ti- ro- i,

• • • • • • • • • · ' zo- rim okh- I im na- ba- Ju- ti- h�

• • • • • • • • • ' tikh- Ii sho- no va- ki- la- J u- ti- �-ho . Liturgical Music 63 15. Adiinoy shomii'ti NSA Y 5987 - Ilghono bin 'Arivo - Derbent, 28.9.92

• • • . . • .. di.i-noy sho-mac-t i shim- ca- kho yo-r i-t·:s·i A- dii-noy·g;;

16. Kol nidri NSA Y 5743 - RaJ.unon bin YiisifYunaev - Makhachkala, 4.3.86

II r t II Kol nid- ri vi-i- so-ri i sh- C j va- ni- du- i

r I f I r I I ii va-!).a-ro-mi vB.-ghu-no-mi vii.-ghu-no- !:!-i vii.-ghu- s i

di n.ii-dar-no va - di i sh- ta-bac_

. . ' . .. , . I • vii.-ni- du-yO-no Io n i -du-y i !:!-a-ro-mo-no 1 o !:!-a-ro-mi

va- i - so-ro-no 10 i- so-ri

ku 1-hiin it- �o-rat- no vi-hiin i h- i ra-Ca- vo

di vB-hiin shii-vi-tin ush-vi-hin lo shi-ri-rin v.ii.-lo gha-yO-min

If . II • • • • vii-nis- la!). 13-khol Ca- dat b3.-ni y is- ro- i I

vii- la- gi r ha- gor bii- tii- k�

r i I ii � . 0 ki Iii- khol ho- om bi sh- go- go Folk Songs Folk Songs 67

Passover

17. Yaki biizghola (Ijad gaddya in Juhuri)

NSA Y 5989 - lhudo bin Mishi Mishiev - Derbent, 22.9.92

Lso

J J J J J J J '�[ijYa- ki biiz-J gJho- JIii, ya- ki biiz- gho- 1a,

J J J J j J J J J J 1 ' Khii- ro- bu- VO ba- ba a dii akh- ha- 1a. c

J J J J J J J J J ' Ya- Jki biiz- gho- 1a, ya- ki biiz- gho- Iii.

• • • • • • • • • • • ... ' Vo - o- mo na- zu mu- gu. khurd bi.iz- gho- I ii- ra .

Ii[�] J J J J J J I 1 J 1 J J ' khii- ro- bu- VO ba- ba a dii akh- chii- 1a.

J 1 J J I 1 J 1 J 1 ' Ya- Jki biiz- gho- 1a. ya- ki biiz- gho- Iii.

Yiiki biizgholii, yiiki biizgholii, Voomo siig mugu, giizi nazurii, Khiirobuvo biibii ii dii akhchiilii, Khurdiibuvo biizgholiirii, Yiiki biizgholii, yiiki biizgholii. Khiirobuvo biibii ii dii akhchiilii, Yiiki biizgholii, yiiki biizgholii. Voomo nazu mugu, khurd biizgholiirii, Khiirobuvo biibii ii dii akhchiilii, Voomo aso mugu, zii siigii, giiziriibuvo Yiiki biizgholii, yiiki biizgholii. nazurii, Khurdiibuvo biizgholiirii, Khiirobuvo biibii ii dii akhchiilii Yiiki biizgholii, yiiki biizg 68 The Music of the Mountain Jews

Voomo 'iitosh mugu, sukhund asorii, Voomo shiihido mugu, shahido sokhd ziiriibuvo siigii, giiziriibuvo nazurii, govii, hiinjirobuvo'ovii, tasundiibuvo Khurdiibuvo biizgholiirii, 'iitoshii, sukhudiibuvo asorii, Khiiriibuvo biibii ii dii akhchiilii, ziiriibuvo siigii, giiziriibuvo nazurii, Yiiki biizgholii, yiiki biizgholii. Khurdiibuvo biizgholiirii, Khiiriibuvo biibii ii dii akhchiilii, Voomo 'ov mugu, tasund 'iitoshii, Yiiki biizgholii, yiiki biizgholii. sukhundobuvo asorii, ziiriibuvo siigii, giiziriibuvo nazurii, Voomo molokh hamovit, shahido sokhd Khurdiibuvo biizgholiirii, shiihidokiinii, shiihido sokhdiibuvo Khiiriibuvo biibii ii dii akiihchiilii, govii, hiinjirobuvo 'ovii, tasundiibuvo Yiiki biizgholii, yiiki biizgholii. 'iitoshii, sukhundiibuvo nazurii, Khurdiibuvo biizgholiirii, Voomo gov mugu, hiinji 'ovii, tasundii­ Khiiriibuvo biibii ii dii akhchiilii, buvo 'iitoshii, sukhundiibuvo asorii, Yiiki biizgholii, yiiki biizgholii. ziiriibuvo siigii, giiziriibuvo nazurii, Khurdiibuvo biizgholiirii, Voomo ghodiish borukhhu (Khudo), Khoriibuvo biibii ii dii akhchiilii, shiihido sokhd molokh hamovitii, Yiiki biizgholii, yiiki biizgholii. shiihido sokhdiibuvo shiihidokiinii, shiihido sokhdiibuvo govii, hiinjirobuvo 'ovii, tasundiibuvo 'iitoshii, sukhundiibuvo nazurii, Khurdiibuvo biizgholiira, Khiiriibuvo biibii ii dii akhchiilii, Yiiki biizgholii, yiiki biizgholii. Folk Songs 69

Wedding piyyu{im

18. Isroil 1}.iiton

NSA Y 5990 - Pisal;i bin Shomoil Shomoilov - Makhachkala, 18.9.92

- - ' � 3 � _, _, I } I q n n q ) n ) I J j § q �� I s-ro- ii bii- ton C o- n i shi-ro.J> Is- mab bii- toJ>n •mJa I 0ha-ka - }Io. _, _, JIB } q J I B J H J Jj]J 1 Ka- lo tis-mab bo- zi hii.-ton. ls-mii- I bu shniy-him 7j 'im-zJJi ha - 01lii-lu- yo . '

Isroil l;iiiton 'oni shira, Bimiy l;iiiton ihi rosiin, Ismal;i l;iiiton 'imii hakalo, 'Im kala tii bii'it rosiin, Kalo tismal;ibozi l;iiiton, Biiriiv siml;io biiriiv sosiin, Ismiil;iu shniyhim zi 'im zi haliiluyo. Ashir yiihudo it Isroil.

Orii izral;ikiiiir shimish, Giiil yovii biimiy l;iiiton, Viikalatii kiimii hoish, Idriikh ghashtiikihiinoton, Kiimii lovosh viikiimiihoish , Nizki lonu liilivyoton, Riiv pii'iilii mikobsuil. Biitiikh mighdosh viiariil. 70 The Music of the Mountain Jews

Gudil-gudil - Prayers for Rain

19. Gudil-gudil

NSA Y 5993 - Purim Abramova - Derbent, 23.9.92

L108 &s a r a r I r a r D r � Gu-d i I - gu-d i I oy gu-d i I, vo- rush bi- oy- rVO gu-dir ],

tr' ' a r a r I r a r 1� r r r r r in � ii poy- tii- ra- VO Bii-rii-kiit om-bar giir- rdo 1. gu-d i I, r gu-dri 'II: a r I r a r :ii - D r D D r � di I oy u-di I, Yo- rush bi- yo- rVO gu-dri I. Gu-d i I gu- r g Gu- di I - gu- di I ba sh gu-d i I.

Gudil-gudil oy gudil, Gudil-gudil oy gudil, Vorush biyovo gudil. Vorush biyovo gudil. (Gudil-gudil bash gudil.) A poytiiravo gudil, Barakat ombar gardo gudil. Folk Songs 71

Ma' nihoy ovosunachi - Epic Songs

20. Biraninay

NSA Y 5856 - Zoya Amiramova -Dimona, 30.5.92

� 3 � � . 3 ....-...... --=-- • I • • 0

Bi-ra-n i- nay ya fa-gh i- D - ' ra kuk- rIii bu ,

3 � � 3 � . --=-- I • I I • • ii

Bi-ra-n i- nay a yol-ch i -na- i rakhD r ' t - da- bu .

3 3 I • I I I ' II: J ii Bi- ra-n i- nay a ya dukh-da- la chQjum do-no- ra - bu ,

3 � 3 -=-- • • I I • } J 0 :II ' Bi-ra-n i- nay a dii l dukh-dar da- mun- da- bu

Biriininay yiifaghirii kuklii bu, Ay biibii iinu dukhdiir ombar yolchi Biriininay ii yolchiniiti rakhdiibu, biriibu, Biriininay ii yii dukhdiilii chum Biriininay ii salhoriivoz mundiibu, donoriibu, Biriininay dukhdiirii ii yu niidorii, Biriininay ii dill dukhdiir diimundiibu. Biriininay diil kukii piikh sokhdiibu. 72 The Music of the Mountain Jews

21. Mii'nihoy Mardakhay Ovsholum

NSA Y 5990 - Pisal;l bin Shomoil Shomoilov - Makhachkala, 18.9.92

J.•88

} } J } J> Mar-J da-kha-J ya J I manJ di - ]mi- shiJ m, I Diiz- liigh chu-J rii.kJ Ichokh J i- ]mi- shJii.m , �2 � } J> J fjlli J Dir-J d i-ghaJ -J ma I buyJ J?at - ]mi - shJii.m , Va -Intan 03.r- bii.nd] ,ha- lol iy - JI ;:--J

� � .-- ""' w o n JJJ 1 n r,n , II lam lay- la-lay- Ia- lay-la lam- 1 i-lam

Mardakhayii man dimishiim, A yiiyghumdii bukhovu-diimiir, Diizliigh churiik chokh imishiim, Giiralub rangiim ulub kiimiir, Diirdighama buy atmishiim, Ghiirib yiirdii kiichiir iimiir, Vatan Diirbiind, halo! iiylii. Vatan Diirbiind, halo! iiylii.

Usdii iizii viirmisham salam, Ghiiziirgiili tutiir diisdii, Ghobuch iisdu iii ghazaram, Ghiirii ghoshliir, lubi pusdii, Bilmiig ulmaz biilki uyliiriim, Boghbon tutmii boghiim iisdii, Vatan Diirbiind, halo! iiylii. Niirgiiz yorum, halo! iiylii. Folk Songs 73 22. Mii'nihoy Siin bin Don Yusufov Private collection - Hadera, 1970s

� . • • • • • . • • • : • : . • • : '��ll : :=·

• • • • • • · . : • • • . r . '��ll :: :; /':",

· . . . . 0 . . • • � • • • :; • :: :;· - 0 4��n ::· : /':", • • • . . . • • • • • - Yo-zugh Si-mon di- =ir· na k3n-d i -mot u 1 -dum,

/':", • • • • . • . . • • • • & - ' �ll Yo-zugh Si-mon di- ir na k3.n-di -mot ul-dum ,

• • • • • • • • • • • # I • I . · '�&U Gha-d::ir· bi t-m3-y3n- tii-r3e - gha- lat ul-dum , fr • • . . . • • ...... '�&ll Ya-ghut ziim-ri.i-ti - di . ghii-rii dii-mi-rii diin-d i,

• • • ...... '��l� oy. gha-d i-ri bi 1-ma-yan . Ya-ghut ghii-d i-ri na bi-liir.

• • • 0 • - yag-hut gha- Oy , ghiir- di - ri bi t-mii-yiin , 1':',

. . . I 1 I I I I . · • • * 1 ·-· 0 -· 0 _ _

di- ri na bi-liir . 74 The Music of the Mountain Jews

Y ozugh Simon diir nii kiindimot uldum, Tapilmiisii ulardan unii nii chorii?.. Ghiidir bilmiiyiinliirii ghiiliit uldum, Man taki oghliir biilbiilliiri zari zarii, Yiighut, ziimriitidi, ghiirii diimirii diindi, Man ulmishiim biidbiikhd, siin ulmii Oy, ghiirdiri bilmiiyiin, yaghut ghiidiri nii biikhdi ghiirii. biliir. Nii danishmiiyii oghliirsiin, oy yazigh Ghiidiriniinki niidiinmiini saldi ovorii? biilbiil? Uldum, chul - siil;lrodii ghiirib ovorii, Biigiim miintiiki itirmisiin yori biilbiil? Hiiray iliidim, siin giiliim siizliiri diishdi Man itiriin, iizinii giilmiidin diisdiigiil, divorii, Nii iisdi giinii diishdi giin, biikhdi ghiirii. Hich giivlim yukh, oghliiyii-oghliiyii gholdiim ovorii. Bu siizliiri yazan hich tapilmaz yarasi, Ishighli giinliiriimdii ghiirandighdigii jiisi, Man siinii nii dimishdim iiy siivgil Simon diir, oy Khudo partlaniir biighrisi, yorum? Vatanumdiin ovorii diishdiim, Bokhmiiduv siiziimii saldin miini ovorii, oy biikhdi ghiirii. Ay, fiiliig siini yor ghundiin iikhildi, miinki iikhilmiidiimgholdiim ovorii, Siizdiinkhabiir alim, jon iishiiii­ Ay, gholdiim ovorii. iishitiinliir, Bir diirdiiki diirmon ulmiisii,unii nii Biigiinmiidiim khoni, biigiinmiidiim chorii?.. sultani, Biidiin diiziildiijiirgii-jargii yaraliir, Man ghuydum moli diivliiti, okhibiin Uliirii miilhiimi ulmiisii, uliirii nii chorii? chikhdiim guyub miimliikiiti, Siiiinniitiiri gholdiim giizii-giiziiovorii. Kimim vorki kimii diim diirdiimi? Ghiirdiishim yukhdur unii bildirim Anam-faliig oghliiriim, oghliimiighdiin l;lolumi, yashim gholmiidi, Su sindirmiiyiin uda, unii nii chorii. Okh chiikmiighdiin, okhum umonii Giizii, giiziidiishdiim lughmon l;lokimii, diindi, Suyundiliir miini bokhmiiibiin iiziimii, Simon diir gholmiiyub siisiim, siisiim Uliirdii tapiilmiisii, kimii diim bir chorii? doyiindi, Kiisiibiin niifiis, iikhirzomon diishdiim ovorii. Suziindiim su isdiidiim, ichirdiliir aji diirmoni, Susiin-siimbiil giilliir ochulsii, Biilghiimliididliir ichindiiki yaraliiri, Ochuliirki, oy biikhdi ghiirii, Hich bilmiidiim niidii shishdiliir Doghliir, tiipliir miiydonii diiziilsii, biidiinimi, Ochuliirmi giivliim, oy biikhdi ghiirii. Khudodiin ulmiisiidiirmoni, unii nii Uchiin biilbiilliir akhdiiribiin giili, chorii? Folk Songs 75 Simon diir, iii giitiirdi iiziindiin, Chasil ulmiidi nii \lokimdiin, nii diirmondiin, Ochub yakhami diliigisdiidim khudodiin, Oy Khudom, diird viiriin siinsiin biindii­ diin nii chorii?

23. A siir savzii NSA Y 5991 - Momishkii Mamrieva -Derbent, 22.9.92

J �96 I I 'i .ro � f' : Ill=I cJ r @ I f' A s3.r sav-r r zi wIii ag.ii y- dor , Az gha -r ish khun - ch3y �wu gu I . .-...- .---- 3 ----. I ' I D r r � r 0 r I I ffl I Mu-gum tii sokh di mi-r3. shor.�r F Oy a- uza - iJd3. . oy. bii1 -di.ir . - Eff iJ,J I I I � I c::r u �r Cit EEt1t(j J I LJ u E1 f9 @9 II ' Mu-gum ti.i sokh - di mi- ri shor, Oy a- za- d i . Oy bll l-dur.

A siir savzii liigiiy dor, Parandiiho sur-suru, Az ghiirish khunchiiy giil, Kiirvuho ii ra\l diiriit, Giroshdum mash boru, Mugum tii sokhdi miirii shor, iiz Oy, azadii, oy, biildiir. Dii miisd bubo nikhuru.

Az chand ruzinii ra\l\lo, Hiinjusdii shiiy siibii\li, Bazuhoymii birat shill, Khuriiktii miiyvoy chuli, Khushi i boghho, doghho, Durguni bitolil;ti, Oy ghiiymsiizii, oy biildiir. Oy, ghiimsiizii, oy, biildiir. 76 The Music of the Mountain Jews

24. Odiguzal NSA Y 5991 - Momishkii Mamrieva - Derbent, 22.9.92

Dii biror biri parchiiho, zadiiho, Odigiiziiliim ma iiz khudo lovo mi- ·Asphoymu miirdii mundim poydii, khoyum, Nunimush viirasd mundim gisnii, Ghiiliim viigiirdii sifatmiirii mikhoyu, Bakhshit ov khudo miikiishit miirii. Shiivish, ruzish birorii \liiroy misokhu, Bakhshit ov khudo miikiishit miirii. Shiiv-nimiishiivho omoriiyt ii hiiriimho, Bakhshit ov khudo miikiishit miirii, Odigiiziiliim ma iiz khudo lovo mi­ Ari nun rafdiho biror, chummii ii ra\lii, khoyum, niiomo biror, A ishmu ombiirii miniit misokhum, Bakhshit ov khudo miikiishit miirii. Biyoyt oy hiiriimho, miikiishit miirii.

25. Dada koshda NSA Y 5856 - Zoya Amiramova - Dimona, 27.6.91

J �72 J J J 'I D I � oa-d.ii kosh-d3 m3.-nov- ho mu- gu , @ii po- shoy bogh mo ,

'I D J I 0] ) J n J B I ] J � II u - - - � � ' ii sar giir-mii �ii lov- 13.y-mii. , A- ri mii po vii.st- k.ii o-

Dada koshdii miinovho mugu, Num familiiymiirii khundum, A poshoy bogh viiromo, Omo diromo diidii, A siir giirmii \liilovliiymii, Omo diromo diidii, Arimii poviistkii omo. Chuc viiri ii poviistkii?

Diisd miirii durast sokhdum diidii, A poviistkii variyho diidii, Poviistkiirii viirgiirdiim, A tii niimundii diidii, Poviistkiirii viirgiirdiim diidii, Fardo - siibii\1 rakhdiiniim, Num familiiymiirii khundum. Salamat giirdosh bikiiymii. Folk Songs 77

Kh uba Voaho - Blessings and Greetings

26. Khubii voiiho

NSA Y 5993 - Purim Abramova - Derbent, 2.3.92

_. J 3 JI) S Da- la lay- la-Jay-la JJ J I J y lam Da- lay lay- la-Jay-la JJ W JaJIJ'm Da- laJ y lay-la-la]Jy- la lam Day laJy�-la-laylm

• r . I · w . i i • f • •• -· . • 0

Chu gu-yiim i-r ish-mu , ish- mu , a yii du-ra kho-ri ls-ro- i I o- mo-riiyt ,

• • • . . ·-· . . _.. • 9 Cii-1 om- ho sho- ri-sho - I u - mi bi-yo-vo .

• I I I ·-· M ·--===--· • 0 A s3.r d8.s a- ni- ho hich d a s nii-yii-vo.

Chu guyiimiirishmu, ishmu ii yii iizu dura U iifirogor iiz ziiviir kumiik birii, khori lsroil omoriiyt, Khudo dushdiborii iiz 'iiriiymumiiviigiro, A 'iilomho shori-sholumi biyovo, Ay, khudo ombar minatmii iitiini, tii A siir diis iiniyho hich diis niiyiivo, kumiik giirdosh iizziiviir, Junhoshmurii khudo sogh sokho ii u I iiilhoymu iiz ghadoho-boloho, i'iiilhoy­ khori Isroil, mu, Hiinjo birogorhosh iiz ghado-bolii dur iiz ghadoho-gharghashiiho, dur biriini, birii hiimmii iiki ishmu biyovo, sad sala biriini, sa\lib kukho, dukhdiirho biriini, A injigiish dinji-salamati giirdo, ii u giirdo! khorishmush dinji-salamati birii, 78 The Music of the Mountain Jews

Domoyos - Girya - Laments

27. Tu tiikhdanmish bosh Private collection - Hadera, 1996

Tii tiikhdiinmish bosh kholiiy Libo, Mii,ghiidoy iinu komonchii ii siir zani Mii lii'iiytiigiryii vosdonum. vonorii yii kiilii miijliisii ii poy poyu­ iiz A ghiirdi boghliimiiyii diidiiho, diiyii sazandiirii birortiirii viigirom. kholiihoymii. A jigiiy ii khok ghiiribi diiriyiidiidiiho, Tii omori giryiiy iini ii i pokii khori kholiihoymii. omorii, biihiim poso-pushoy Y orsho­ A ghiirdi siillibboghho-bokhchiiho hiirki ii loimii nii dirii, tii suroi nun Y or­ yiishiihiir Soviiti, ii ghiiribidomundii osholoimii nii khurdii, nii iiz 'ov yu biibiiho, diidiiho, kholiihoymii. suroi nii birii, biihiim ii iiz 'iiilhoy khiishdiiriivoz, niishdii i).iiz nii Misvo giirdo, ii yiimiijliis niishdii sokhdii, niiiiz 'iiilhoy khiishdii ii miijliis shori viingiinoyii biibiiho domor diidiiymurii sokhd. birorhoytiirii. Misvo giirdo yii ruz siifrii diishiindii A ishmu sholumi biyovo jii'miit, miirii yii orinii iiz khori niiviichiiriii ishmu ghiniimish miisokhit, mii iidiim shiiviirho-birorhoy i).iirmii\limurii. iirimii niiiiri ii biil khiishdii siingh, ii kul khiishdii 'ov ovurdii, khunii Misvo giirdo bikiiyii diidiiho- kholiiho, vokurdii, ommo iiri miirdii yurii diidiiho zii'miii).oytiirii. khunii niiboshii diidiiymii girisdii Misvo giirdo ii yii yoskhunii darafdii gufdirii, iiri ii khiisiiriivoz nii ii poy-poi poisdii siibo voyhizar 'iiyniriivoz,iizjiir gii miii).iilii biriiki sokhdii, siibo giryii sokhdii jigii iiri miirdiikhunii niiboshii diidiiho-kholiihoytiirii. domor diidiiymii iidiimgirisdii gufdirii. A Rii\lil, iiz miidiilgir miibosh, mii ghiidoy iinugiin yariishughi, ghiijiim Miiiiz siir biirjii boruhoy, siikhdii yiivriishimiyii diidii iidukhdiiriivoz ii zir, ghiiliihoy iinubiiziirgii shiihiir 'iiili yii siingh diiriyii 'iiriis diidiiymiirii niijo hilimii- Diirbiind viigirdii ni viigirom. omorumgii siingh birii ii khori nimundum. Folk Songs 79 28. A para khunay babayma NSA Y 5856 - Zoya Amiramova -Dimona, 30.5.92

...... • . . A pa - ra khu niiy bi:i - b.ii y - mB. , Dii - gho - pu vo- kur -da 0 - mo - ra.

• • • • • • • • 9 Khov di - r i - riim dii - dii - 1 iiy-

. . . • . . . . • • • • • . • . • ii pa - ra khu- nay ha - bay - ma , Dii gho- pu vo- kur - da o - mo - ca, r."1

• . • • • • 0 • Khov di - ri - riim dii- dii - I ii) - ma .

A para khuniiy biibiiymii, A para khuniiy biibiiymii, Dii ghopu vokurdii omorii, Sipirii ghozho parusdii omorii, Khov diririim diidiiliiymii. Khov diririim diidiiliiymii. I chu khovi tii diriini kukliiymii? A para khuniiy biibiiymii, Khubii khov nisdi 'iiilliiymii. Siyiighiijghu 'ov diishirii, Khov diririim diidiiliiymii. Diidii iiritii tii'bii sokhu kukliiymii, Diidii iiritiitii'bii sokhu 'iiilliiymii. A para khuniiy biibiiymii, Siyii gharghho parusdii omorii, Sipirii ghozho iiritiiomoriini, Khov diririim diidiiliiymii. Sipirii ghozho tiirii biirdiini.

A para khuniiy biibiiymii U diishiindiibuvo 'ovho, Sipirii ghumoch lov sokhdii, Tiin tiirii mushuru 'iiilliiymii. Khov diririim diidiiliiymii. U tii dirii sipirii ghumoch, Akhriipintiini 'iiilliiymii. 80 The Music of the Mountain Jews

M ii'nihoy gufiirai - Ma' nihoy 'aili - Lullabies and Children's Songs

29. Nanam-nanuy NSA Y 5742 - Bikiil Matatova - Makhachkala; Radio Daghestan, 1988

� 3 = �11 �� r r B r f f' r 1 B ' "ia- nuy, na-nLluy, Nii- niim na-nuy, c a- ri 1-1ay-ma �11 � 2 � �f r p D p r dr r f f1 ' gush-la udo-ru-gu I . na-day chii khu- ba na-nuy- r1a - ho , �11 �, r r f I B er f' ' Chu khu- drba nii-nii0m- lii -ho . t1Gu f-d i- ra-n i- ga . na- nuy! - 3 �11 �p f LJ ��_,,,J f f r F f 0 u ' l\Oa-nuy. na- nuy, Nii-niim nii-nuy , na-day - a-r i �11 r f r r r r r a E f r r ' gush dosh- da gush- l a-hoy- tii, A- ri khov o- mo- ra

�11 II p r LJ f r r a r f r II ' shi- ri- na chum- Iii-hoy- rtii, Ghur-bu gar- do. na- nuy!

Niinuy, niinuy, Niinuy, niinuy, Niiniim niinuy, Niiniim niinuy, I 'iiilliiymii gushlii dorugu, Diidiiy-iiri gush doshdii gushliihoytii, Diidiiy chii khubii niinuyliiho, Ari khov omorii shirinii chumliihoytii, Chu khubii niiniimliiho, Ghurbu giirdo, niinuy! Gufdiriinigii, niinuy! Folk Songs 81

Niinuy, niinuy, Niinuy, niinuy, Niiniim niinuy, Niiniim niinuy, I chiiklii 'iiilliiymiirii, I 'iiilliiymii - Khovliiy khoshi, ungliiy shirini, Tiibiighviigi, shii'miiliiviigi kholulii-kholii Biyovo niinuy! Giirdo, niinuy!

Niinuy, niinuy, Niinuy, niinuy, Niiniim niinuy, Niiniim niinuy, I chiiklii 'iiilmii, I 'iiilliiymii - Az i norii riinginiigufariiy diidiiy, A pushoy kufdii ghovolu, Shor fu ravo, niinuy! Sokhdii shirinii shomoshhoy Niinuy, niinuy, Liilii - 'iimliiviidaravo, niinuy! Niiniim niinuy, Niinuy, niinuy, I chiiklii 'iiilmii, Niiniim niinuy, Azir diishiindii shiriniikhiiniinuy A diidiiysiizii diidiiy rilaytu - I diil diirdiiyii, jigiir Qiiyfiyii diidiiy A biildiirchinii 'iiillii furavo, niinuy! Ghurbuni khiiliifmii, niinuy! Niinuy, niinuy, Niiniim niinuy, Niinuy, niinuy, I chiiklii 'iiilliiymii niiniim niinuy, Tiind birii tiindii poyho, A.rilaytu - Oshgor birii shirinii zuhunho Hich iiz diird niimiirdii diirdiniiyii diidiiy, Giirdo niinuy! Hich iiz Qiiyfniimiirdii yiiriiliiyii diidiiy, Ghurbuni khiiliifmii, niinuy! Niinuy, niinuy, Niiniim niinuy, Niinuy, niinuy, I chiiklii 'iiilmii, Niiniim niinuy, A. A 'iiriiy kiiliiho-chukliihoy digh-jii'miit riliiytii - Ari vozi sokhdii vadaravo, niinuy! Hich iiz i ruzhoy khudo ruz niidirii diidiiy, Hich i ruzgorhoy khudo niki niidirii iiz Niinuy, niinuy, diidiiy, Niiniim niinuy, Ghurbuni khiiliifmii, niinuy! I 'iiilliiymii - Chiiklii biror-domorliiy iin 'iiilliiy kholii Giirdo, niinuy! 82 The Music of the Mountain Jews

Niinuy, niinuy, Niinuy, niinuy, Niiniim niinuy, Niiniim niinuy, Arilaytii - Ari chiindjirii kiishirii khijoliitiho, Hiimishii iiylon boshiyii, Viigurdii moghbulihoy yiizughii diidiiy, ·Amliir yiildashiyii diidiiy Miizd munosh khiiliifma nanuy! Ghurbuni khiiliifmii, niinuy! Niinuy, niinuy, Niinuy, niinuy, Niiniim niinuy, Niiniim niinuy, Ari sii giirdii kiitubo, Arilaytii - Ari sii kiishirii moghbuli, Tir niiziiriiki tirkomuliiyii diidiiy, A l;iiiziir kiilii dinho, kiilii bitdinho Shimshil niiziiriiki yaraliiyii diidiiy, Kiishirii omorii yaraliiyii diidiiy, Ghurbuni khiiliifmii, niinuy! Chorii munosh niinuy! Folk Songs 83 30. Niiniim-niinuy

NSA Y 5993 - Purim Abramova - Derbent, 23.9.92

J.-66 tr tr ) ) J' JI J1 J I J ) I J ) I Nii-nuy ni- nim J'shi r in ba- Jla m, _/ Jl ) �J! A gh.iid bogh-hoyJ ghii - ziir - gii- JIi,

• • • I J I J Sh i- ri- ni khov bi- yo- VO tii- ra, Chum-hoy- tii- rii Ji ) } Ji J) I J i J1 J Ji khov vo- Jku . tr JlJ)J>J JIJ �) Shi- ri- na ba- lay dii - )dii - i . J J)A gfiad Ji kii J) - JI ii ghii - ziir - gii l- ho , tr J'J'JlJ J' IJ �;1 I JiJII A ghiid chi bogh - ho tii - rii. Khov }bi- yo- \:o ra- J) J ;1 J) J ShJiJJi-ri-na ba -la.

Niinuy niiniim shirinbalam, Shirinii balaymiini tii, A ghiid boghhoy ghiiziirgiili, •Azizii balaymiini tii. Shirinii khov biyovo tiirii, Laylay diim uj adiiniiy, Chumhoytiirii ii khov voku. Siisin-chukhusun bajadiiniiy, Shirinii balay diidiii. Bala-malay dimi shiimiiy.

A ghiid kiiliighiiziirgiilho, Balam-dila chiiniiy kimi, A ghiid rachii boghho tiirii, Giizuni gurban diimishiim. Khov biyovo shirinii bala. Niiniiy-niiniirn shirina bala, Tiirii khovhoy khoshi biyovo. Laylay diim yatar siiniiy, Ghiirziirgiilho vatar siiniiy, Ghiirziirgiiliin ichindiiniiy, Shirin yukhu tapar siiniiy. 84 The Music of the Mountain Jews

31. Shumordii NSA Y 5856 - Zoya Amiramova - Dimona, 30.5.92

J 0 J I A J I J J J J I A I Kiish bi-raym gu i 1- 1 a- 1a, A - jii gu i 1- 1 a- J1a, ciJ I J I J J J J j j j I J I A di.iz- di gu Ai I- Iii - I .ii , Di.iz- di gi- na- i mu- gu Ai 1- 13 - Iii,

J J J J J J J J I A J j j j j j JGi-n .ii-i ii. giir-diin-mii mu-gu 11- la- la. iJRakh-da.Y , rakh-diiy , rakh-diiy {":',

I I I I " J J J " � " ' iJ.Kai- J la ma-ga-z i n-ho da-rakh-diiy . J J j I J J J J J ' I I- lii µca - s .ii l khur- diiyJ , I I- Iii nsho- ko- lad khur- d.iiJy,

J J J I J J J I J ' I I - Iii nmar-ma- lad khur- d.iiJy. I I- I .ii µ biich j khur- diiyJ ,

I ,.J ,) �,) i�J I; • ,] ra n ra n nii-khur-&.!diiy . Om- mo , om- mo . om- mo , om- mo , ' I I- Jii yii-chi sh _J !' !' r· 'I [' (' II ' I na- nii-riish khur-diiy , i- na- nii.-riish khur-d3.y .

Kash biraym mugu illiilii, Illa 'iisiil khurdiiy, ii mugu illiilii, Illa shokolad khurdiiy, A.jA diizdi mugu illiilii, Illa marmiilad khurdiiy, Diizdi giniii mugu illiilii, Illa urbiich kh urdiiy, Giniii ii giirdiinmiimugu illiilii. Illa yiichish niikhurdiiy.

Rahkhdiiy, rahkdiiy, rakhdiiy, Ommo, ommo, ommo, ommo. Kalla magazinho darakhdiiy. I niiniiriish khurdiiy, i niiniiriish khurdiiy. Folk Songs 85 32. Chiiuklii 'iiillii NSA Y 5856 - Mira Pisakhova - Beer-Sheva, 30.5.92

J.= 108 �9 } J J> J I J J Ji J ) J } J Si- bi� - si-bih a gha- rish khov mi- khan- dii": ' J } ) J IJ JJJ>J I J Mi J a- ri- tii diis- lo- ho- ra Cov mi- za- numJ..

J J J • J } J 'II: } ) I } Ji J >---' Az za- ko-n ish az par- cho- ish ni-�) tar- su.

J J J J ) J 11 I J J J. :ii Hiir- chu vo- i sd u - ra u- ra mi- so- khu

I J if R I J } } J I chuk Ii a - i I- JIi ha- la- l�y ma- n i. Sh i - ri na a - i I- l i ha- la- lay ma- ni tr J } I J J if A I J Ni- din ji a - i I- Ii ha- la- Iiy }ma- J.ni 'A- sil - li . i - i I- Ii ha- la- lay ma- ni .

Siibii\1-siibii\1 ii gharish khov mikhandii, Danish vinish khosh giirdo shinousdii, Ma aritii diislohorii 'ov miziiniim, A kiishiiy hiirki urii voisdii rafdii, Az zakonish az parchoish nitarsii, Midiinishu-midiinishu ii ruyu, Hiirchu voisd urii misokhu. A yiibo ghiirmagh mirbiirii iiz ruyu.

I chiiklii 'iiillii balaliiymani, I chiiklii 'iiillii balalaymani, Nadinja 'iiilla balaliiymani, Nadinja 'ailla balaliiymani, Shirinii 'iiillii balaliiymiini, Shirinii 'aillii balaliiymiini, •Asallii 'iiillii balaliiymiini. ·Asallii 'iiillii balaliiymiini. 86 The Music of the Mountain Jews

A siir siifrii ii imurovo niishdii Girorushdo duz balahoymu, Nii giirmi nii khiniki varasirii , I balaho iiz diili imu giirdo, Diislohorii ii diilmii donorii, A.y Khudo, I balaho kiilii giirdo, Yii chuklii bala yii kiilii mii'ziirii. Ari 'iiilhoshmu 'iiriisi ghiidiishi giirdo.

I chiiklii 'iiillii balaliiymiini, I chiiklii 'iiillii balaliiymiini, Niidinjii 'iiillii balaliiymiini, Niidinjii 'iiillii balaliiymiini, Shirinii 'iiillii balaliiymiini, Shirinii 'iiillii balaliiymiini, ·A.siillii 'iiillii balaliiymiini. ·Asiillii 'iiillii balaliiymiini. Folk Songs 87

Mii'nihoy 'iiriisi Wedding Songs -

33. Miighiirghii miyiisd biriibiriim NSA Y 5856 Zoya Amiramova - Dimona, 27.6.91 - I j I } J J Mii gh3.r-ghii miy-iisd bi - rii- bi-riim , A �Jza-var J na- r i pa-rus- d3., I aA Jzi-viir a na- rt }pa -rus-1 J.dii.

� 2 � J J J J I Ji J J 'I I J J A ghii-riiy )a- bi- ro- ru �nA- r i khur-diin khan-) dus- dii

, � 2 � 'I I nA- ri khur-diin khan-dua-n J.dii.

� 2 � � 2 � 2

'I J 0 A J = chiiJ D1ra- chi chum-hoy-J J Jtii, A chum-hoy ma vii.-rakh-J J Jdi:i,

� 2 � 'I I n.A chum- hoyn ma }vii- rakh-1 J.di.

� 2 � J J J J> J I � J? J I J J n I Jl J J ' Chii-ni- giish da-nus- dii.-num Jm.ii , Jun- Jmi ii jun- tii dii-rakh- diiy. J J I J J II jun- Jmi a jun-ntii da-rakh- diiy.J.

Mii ghiirghii miyiisd biriibiriim, I chii rachi chumhoytii, A ziiviir iiri parusdii, A chumhoymii viirakhdii, A ghiiriiy iinu biroru, Chiinigiish diinusdiinum mii, Ari khurdii khandusdii. Junmii ii juntii diirakhdiiy. 88 The Music of the Mountain Jews

34. Khosdii birim yiikirii NSA Y 5856 - Zoya Amiramova - Dimona, 27.6.91

J�14 4 17'. J } J } } J 'e I J J) J I J n J I ) Ay- da- lay da- lay da- 1 ay day da- 1 i-di-1 i day- di da;py J J J J ' ) ) I J J! J I J ) n J I ) Ay- da- Ii-day day- di-day hay- da- 1 i-d i-1 i day- di- da II: J J J' J J •� J' J ' j 1 I 1 1 fl I I J J J. :II da-ra-da da- rat tat ta- ra da-ra-da di-ray day- di -day II: J J J J J J J J J J J J J } J :ii ' I J' J n I J I Di-ra-dat ta-ra da- ra d i-r i-r i di-ri-r.ii d i-r i -rii dat- ti- ra J J J } J ' 1 ) J I 1 J J J J I • I J J J. ay da- r i-r i-ri di-ri-rat- ta dat- ta :flr i- r i day di - ra J J J! J J J � ' j 1 I 1 1 Jl I J ) I • J J. II Da-ra-ra di- r i r it- tat- ta-ra da-ra-ra di- r i day- di- da II: J } J } J :ii ) I J! J J I ) I J } J ' ra, kha- ar- bi - Jro- ra khu- no , Khos- dii. bi-rim ya- ki- II: } I } J J' J ' J J J I 1 1 J I J 1 1 :ii I- mu kho-im ya- ki- ra, zan na- shii-viir- ra khu-

Khosdii birim yiikirii, Khiiar-birorii khuno, Imu khoim yiikirii, Ziin nii shiiviirii khuno. Folk Songs 89 35. Danusdumgash chii guyum?

NSA Y 5990 - Shomoil bin Gamriil Shomoilov (voice and garmoshka) - Makhachkala, 17.9.92

I - F I j j Oa nus - dum-gaF F sh cFhu gu-j'Um? :\ii- da- F nus F - dum- g3.sh J J J F J c hii gu- yum? j J I- J J I I j I tur ni.ish J I I d3. -go-rho , J J Ya- du rn J - i sh J'mu-gu- J J - yumj . :ii

Danusdumgash chii guyum? Ma'nihora dachirii, Nadanusdumgash chii guyum? Diichirii diii-bisdi, Az khotur niishdagorho, Aylo-ovliish giishdiiniim, Ya-dii-saish muguyum. Aztii iiymii khiibiir nisdi. Shura kala shahari, Az tuku gush viigiirdiim, Dinor, Omorani 'oniho, Ghushlii niibu diidiiy, Gushvanit birorhoyma, Biibiiytiisu miigiro, Guyum ya-dii ma'niho. Tiirii iiymiiziin diii. Khiniki Ursiyati, Rachiiriil;l tiirii Abram, Kilal;lmarash daginiim, Khub niiziirii tiiptiirii, 'Ayb masokh mara dukhdar, Ay duruzini 'iilom, Y obo khabar vagiiriim. Miiviicharun kiiftiirii.

Dard mara aritii guyum, Ghobul niisokhuho, Yak chutiinish gashdaniim, Hich niviigiiriizaralii, Mara imit doriga, Ghiiyi kiilii khosdiini, Az ral;l mash vogoshdaniim. Khadir kholarii maralii. Mash tiira danusdaniim, Shovu yii khov diririim, Harki bisdosh gof dora, Khov diririim khov-diird, Naguy hama dardtiira, Diidiimiro tiiradukhdiir, A diilma ghay kala sukhda. I riil;lliiytiichu diiri.

Tii ovlo aghu donora, Sar zavarash varakhdi, A yaki jayla bira, A marko vadarafdi. 90 The Music of the Mountain Jews

36. Ajii.biri rachii. chi?

NSA Y 5742 - Shami! Navakhov (voice and garmoshka), Aksay, private collection; 1970s.

• e II I II s 4 I M • • I I •

Vo- ku da - ra di-rom- ma , ii- ja d i -r.iim m.ii tii- r3.,

e I • II A- j3. di-rB.m tii- rB.,

e • o I I I I II , I I •

K3.- 13.- gii- dish no- bo- shi Om- bar khos-di-niim tii - ra.

M II . . . . ·...... - Om- bar khos-dii- niim ti.i- ra .

J:72 Ii r r 1 ' 4 •n& 1 A- s3.r buch-kii� � 1 rku - �rush1 - f'ki ,

= 4 •u& I r r r r ::=-- I r i\ ghad - 1a - ryu Covr EO di, 4 •u, I =J J I J J£' J ,J ri\ ghad r rIi yu Cov na - di, '•i!& I r r r r I I r r u I [' Di- ro - bi- yo ra-chii Yo-no- ton, Gii r r r r r r I niiy - r d.ii - diiy- mu nii - I rd3.. '••& A khu r - A

. J J J J j I I - di -I diiy- mu na - dii. , ., rA khur - n.iiyr rmu Folk Songs 91

Aja biri rachii chi? A siir buchkii kurushkii, Ajiiygii diriim tiirii, A ghadliiyu 'ov niidii, Kiiliigiidish noboshi, jan Diro-biyo rachii Y onoton, Ombar khosdiiniim tiirii. A khuniiymu diidiiymu niidii.

Tii miirii khosdiinigii, Nazurii khuno puchirii, Mii kiiliigiid niboshum, A siir piinjiirii varakhdiim, Khudo ghismiit sokhdiiygii, Boghoshum, Piinjiiriirii khiird sokhdiim, Mash iiritiimiboshum. A gharish khunii diirakhdiim.

A gharish iinu diiyro, biroru, Khiimi sokhdiiniho, Chand tiirlii ghiiziim diiri, Khiimiliiyu niiomoriiy, A siir iinu dahiiri, Biibiiy diidii iiz diidii su giro, Y ii khunii kh iiziin viiri. Khiibiir diidii omoriiy.

Voku diirii dirom mii, A biidii ra� maram mii, Siir siniiytii viniim, dukhdiir, Ghutiniiytiirii khurom mii. 92 The Music of the Mountain Jews

37. A gil juhur kol diirii

NSA Y 5772 - Rashi Isaskharov - Tel-Aviv, 1990

J.= 108 J J J J' J I J J J I j I I J n im - J n J) - 4 A gi I ju hur kol - ra, gi I pa SU - da 'A I bii - ki ra, J } J I J J I J. J I J. J' J I J ' Ghay zii.- niim chum- mi niishJJ - dii., jon, khos- dum dukh - d8r Jya - ki - ra. J } J I J I J. I J. J' J I I p I-shush ghiiy is- Jdi fJgo-ho - bu . Giis- mii.nd i - shJu Jg.ii - J1 .ii - shJ.ii, J } J I J J I J. J I J. • J I J I II ' Shii\· - ni- ma- shii.v bi -rfJan-g i - na jon, Hish-diim=ti raf - dii na khu- Jna - shJ.u.

A gil juhur kol diirii, lyho chu sokhdiinini gufrii, A gil pasul biikirii, Shishiriirn kila\l vono, Ghiiy ziiniirn churnrnii niishdii,jon, Rakhdum niishdiiiiki dukhdiir, jon, Khosdurn dukhdiir yiikirii. Tabagha sokhdiiii Khudo.

!shush ghiiyisdi gohobu, Gof sokhdum ii dukhdiiriivoz, Giisrniind ishu giiliishii, Ari gofyush, gof dorum, Shiiv-nirniishiiv biranginii,jon, Hiirdii poyrnii chiimiisdii, jon, Hishdiirn rafdii ii khuniishu. A siir dukhdiir ofdorum.

Gharaulchi ii dughoz, Ofdorum rakhdii ii siir dukhdiir, A pushoyii vodoriiy, Yii poyliiymii diimundii, Hiildorurn dii ghoz ishurii, Siniiyrnii sula bisdo, jon, Dii ghoz ishu sakhd biriiy. Bash niiniiyu domundii.

Nazurii khuno piichiiriim, A panjiirii varakhdiim, Piinjiiriirii khiird sokhdiijon, Aki dukhdiirdarakhdiim. Folk Songs 93 38. A sar buchka kurushka NSA Y 5993 - Genady Sosunov (voice), Mukhtar Ibragimov (garmoshka), Semyon Sitkilov (ghovol) - Makhachkala, 20.9.92

Lss ::::i:::::::i �2 � LJLJl �r F I u I r siir buch-kii ku-rush- kii . c D A 'I 'IFA dii- 1a-yu ov na-ctar , ::::i:::::::i �2 � ) \ --j glii 'I 'lh J' � ' A dii- lii-yu c ov nii-dii ,

�2 � �2 � 'E LJ l jj u 1 r D 'I Bi-yor -bi-yo ra- ha dukh-darr , khu-niiy-mu kiis nii-diir . c A

' II .� khu-niiy-mu kiis nii-dci.

A siir buchkii kurushkii, A paylala choy dari, A diiliiyu 'ov niidii, A na'maki khinik sokh. Biyo-biyo rachii dukhdiir, ljira gofa gura, A khuniiymukiis niidii. Diilaymara khiird masokh.

A kiilii khunay biibaytii, Aja biri racha chi? Dii zanaviiska viiri, Aja diram ma tiira, Tii miira khosdiiniga, Biyo kalagad mabosh, A pasportmii das vani. Ombar khosdaniim gura.

Voku panjariiytiirii, I;Iiisrot diilma ari dira, Y obo tiiriidiriimga, I;Iiiziiriim, jun ari dora. 94 The Music of the Mountain Jews

39. Hiiy, shomosh

NSA Y 5856 - Zoya Amiramova - Dimona, 27.6.91

�2 � �2 �2 �

) n • 0 Day- - I - - J - J>- - 1 ) da- 1 ay I - J. da lay da lay- da lay da lay I J t> nda day- da lay

�2 � �· � JJJ 0 - - -J - - J - 1 Da la-da-lay day I - - Jda la Jda lay 1hayJJJday-da- lany- da l daJJJlay da -lay � �2 �2 � J J' Fl I J oP 0 I J Day- da-lay- da Jay- da- lay- da Jay- da-l ay- da lay- da -lay

�2 � J Fl Ji I J lj.ii- to- no- im M.ii- sh.ii- ti-kho, giz- la- bii.- ti b-.ii- to - noy.

I x g 8 J I .l .n Hiiy sho-mosh ca- rii- s .ii sho.Q-mosh,I hiy sho- mosh do-mo- rii. sho-mosh.II

I;Iiitonoim Mashatikho, Gizlal;iatiJ;iatonoy. Hay, shomosh, 'ariisa shomosh, Hay, shomosh, domora shomosh. Folk Songs 95 40. Ariliiytii chiikhubi NSA Y 5856 - Zoya Amiramova - Dimona, 27.6.91

J = 120

r r r 0 j Ma ghar - gha oi - ram, uza-var pa - rus- dam , ---- r ori- lay- r r r A- tii cthh ii khu - bi? uMa

) 0 ==o J khot-nik bi-ram . za- ra �an - gras - diim 0dukh- dar .

gAA J 1 _o n J . X- ri- Iiy- mii mun- di-rakh di dukh-dar ' E§ r r � J' I �; 0 J I i u r Za - ra viin-giis-diim- ga. Mii a-khot-nik bi-riim, 1 _0 n J II di dukh-dar A- ri- Iiy- miimun- di- rakh

-Miigharghii biriim, -Miiviigiirdiim baziliiymii, Ziiviir parusdiim, Donorumgii dukhdiir, Ariliiytii chii khubi? Ariliiymii mundi-rakhdi dukhdiir.

-Mii akhotnik biriim, -Mii ghurziim birii. Ziirii viingiisdiim [dukhdiir], Diiyrodi rakhtiimgii, Ariliiymii mundi-rakhdi dukhdiir. Ariliiytii chii khubi?

-Mii sii'iit biriim, -Mii kiilii ghormo, A ziiviir duvor, Donorumgii, giirdiimgii, Ariliiytii chii khubi? Ariliiymii mundi-rakhdi dukhdiir. 96 The Music of the Mountain Jews

41. I chii rachi tii dukhdar

NSA Y 5992 -Borukh Zavulunov - Makhachkala, 24.9.92

' � I I J I J µ I J_JJ J I F D I J I I � JI chii J Jra- chi tii dukh - d.ii r, A- Jjiiy - giish di - riim,J tii - .J=ra.

' � -J J I D I J I J j_JJ J J I J II K.ii- JIii - Fg3. - dish ,Jn.i - bo - shi jan, Om-bar khos-d8.J - niim t ii - rii.

I chii rachi tii dukhdiir, Ajiiygiish diriim tiirii, Kiiliigiidish niiboshijan, Ombar khosdiiniim tiirii.

42. Mii'ni an Margunla

NSA Y 5856 - Zoya Amiramova - Dimona, 27.6.91

J.= 120 fr ' � � J J J } J I J J' I J J } I J } J Vi- rikh- vi-rikh kha t- lii- J.ma . day day- r i day- r i day.

J Ji } J I J J J Ghiit-mi sh sokh- di Mar-gun- Iii day !

J IJ J J IJ. JJ I J JJ. i\- )jii rakh- } diim kha t- l a- ma , day day- ri day- ri day.

J J J ) J I J J> J I J. :II A- tii-rii- vo- zi Mar- gun- lii day!

Virikh-virikh khiitliimii, Aja rakhdiim khiitliimii, Day dayri dayri day. Day-dayri dayri day, Ghiitmish sokhdi Margunlii day! A tiiriivozi Margunlii day! Day! Day! Folk Songs 97 43. Mii'ni 'iiriisi (Miikhsiirii) NSA y 5742 Bikiil Matatova - Makhachkala - ' from Radio Dag h es t an, 1988

J .• J08 11 I DJ : 4 ra hoy - H j ta 7iim zii- mi , Ki I- cha - Ji-hoy g.ii n- dU- Jm • • ii DJ 03.s - d8 diis- d

•

Dils - ghii - ziir-gii] , I da dii.s- d3. Ri- bon . bi-niifsh. I r'" - san-p gu l.

rn J Dii l- hoy kuk- ho pikh - piikh. co\ nii- k.ii- ri shakh - shakh. :II

shakh - shakh .

• • ,. . 4n I I I I Of - Qto- Q; - hOJ khllr - Q I YO\-Q do Dbi:i.-bii.} r Bi - ni- m1 , 4n Shi s h s ho ca I khiir di sokh, cuKiif j o- ·- 13. khiird m.ii- sokh r p - p; - r r - p r p r

I ii . [£; ra shakh - shakh . , QDii l-rhoy kuk- Q rho I rpiikh r r- piikh . I Covr Dnu- Qka- F

nii- kii-r3. I shakh - shakh . 4n piikh, co,· II DiiF l- hoyQ kuk-Q Fho I rpiikh p r F r r

Astariihoy ziimziimi, Oftoihoy khiiromi, Kilchiiliihoy giindiimi, Y ovdo biibiiy Biniimi, Diisdii-diisdii ghiiziirgiil, Shiish shoirii khiirdii sokh, Ril)on, biiniifsh, susiingiil, Kiifjoilii khiird miisokh, Diilhoy, kukho piikh-piikh, Diilhoy kukho piikh-piikh 'Ov niikiirii shakh-shakh. 'Ov niikiiriishakh-shakh. 98 The Music of the Mountain Jews

44. Banigoru NSA Y 5991 - I:Iay Ghovolchi - Kuba, 1996

J n n J I 1 J:1 30 trb tr I I I j J I]I B3.- ni- go- ru , J I Rbii-n i- go- I Jru , tr tr I $]I J nJKa- 1 a-ba-bay W_R hii- I RJto-niish I nbii-n i- g o- I ru . rO y,

tr tr' tr tr• J j I a j I J I I ' gBa- ni- rg o- ru , bii-n i- g o- ru , tr tr

I I I J J J J J I J l) I n $]- I II ' Ba- bay bii- to-niish bii-n i- g o- Jru .

Biinigoru, biinigoru, Biinigoru, biinigoJ1.\, Kiiliibiiy l;iiitoniish biinigoru. Biibiiy 'iiriisiish biinigoru.

Biinigoru, biinigoru, Biinigoru, biinigoru, Biibiiy l;iiitoniish biinigoru. Diidiiy 'iiriisiish biinigotu. Folk Songs 99 45. Ya shiivlii mihmun diidiiy

NSA Y 5991 - Momishkii Mamrieva - Derbent, 22.9.92

J.= 104 Q F Q F I Kor- hoy da-day OJa 49 sokh-d -ni mpu n-dri ,

• Q F Q I I j a a a a I a Y ruz- 1 mih- a I ' F munr pd -dF y . QY shFiiv- 1Q mihF - mun vda -day.

r r F p F j j j r ' Khu- no-hoy d a-day I ja-ru-zra -rii-n i Fmun-d F i, Q F Q F I p F I Q F Q F I II a a a a a mi h- mun da-ctra y. a r v ' r d -ct y, Y sh v-13. Y ruz- 1 mih- mun

Korhoy diidiiy sokhdiinimundi, Piishmohoy diidiiy bofdiini mundi, Yii ruzlii mihmun diidiiy, Yii ruzlii nihmun diidiiy, Yii shiivlii mihmun diidiiy. Yii shiivlii mihmun diidiiy.

(Variant: Yii diiklii ruz mun diidiiy.) Diilliiy diidiiy hiiyroni mundi, Khunohoy diidiiyjaruziiriini mundi, Yii ruzlii mihmun diidiiy, Yii ruzlii mihmun diidiiy, Yii shiivlii mihmun diidiiy. Yii shiivlii mihmun diidiiy,

Ghophoy diidiiy shushdiini mundi, Yii ruzlii mihmun diidiiy, Yii shiivlii mihmun diidiiy. 100 The Music of the Mountain Jews

46. Jon diidiiy

NSA Y 5742 - Bikail Matatova (voice), Isroil Izrailov (tar) - Makhachkala, from Radio Daghestan, 1980s

Nisdi az sakhd 'azisda, oy daday, tii Ha i 'iilom lap vagirta, jon daday,

Az khub khubosh, tii lap khubi, jon diiday, Ari har korho, tiira to bi, jon daday.

Tii ay khuna oftoini, oy daday, Ay yaraho darmuni, jon daday, tii

Chand daryaho miihbattiini, oy daday, Tii iirimu diilkhoshini, jon daday.

Az sar imu hich ya vakhdish, oy diiday, Tii a diinyoh kam magardosh, jon daday! Folk Songs IO I 47. Oy dukhdiirmii NSA Y 5742 l;lizghil Avshalumov - Makhachkala, from Radio Daghestan, 1988 -

J=96 • If a J J ) J J Jl J J :ii ' Oy dukh-dar- ma , jon dukh dar- ma�j,

• J J J ) J i ) J J> ' Bi- yo diim t ii- ra 1 a sar da-gar • - • If n Jl j J ) ) J ' 0- mon , o- mon jon t ii ba- ba ,

• If n ) j i J ) ) J ' A sar- da-gar ma- di ma- ra ,

• If n Jl j ) J ) J dusd-yor ni- bu . ' A.z u ma- ra

• If n ) j i ) J ) J ' A- kha- yo! pu l dav- tat ni- bu .

=1 • EJ n fl ) J> J II: , jon tii ba ba . ' 0- mon . o- mon .

• ) J J J i J J ) :ii j 1ra . ' A sar - da-gar ma-- di ma- 102 The Music of the Mountain Jews

-Oy dukhdiirmii, jon dukhdiirmii, Biyo dum turii ii siirdiigiir!

-Omon, omon jon tii biibii, A siirdiigiir miidi miirii, Az u miirii dusdyor nibu, Akhayol pul diivliit nibu, Omon, omon jon tu biibii, A siirdiigiirmiidi miirii.

-Oy dukhdiirmii,jon dukhdiirmii, Biyo diim turii ii niikhirchi!

-Omon, omon jon tu biibii, A niikhirchi miidi miirii. Murav siibiil;l iiz zusiiri, Shiivmogordu ghosi-divri, Gof misokhu ii l;lurshiivoz, Omon, omon jon tu biibii, A niikhirchi miidi miirii.

-Oy dukhdiirmii,jon dukhdiirmii, Biyo dum turii ii zurnovchi!

-Jon tu biibii,junmii biibii, A zurnovchi di tu miirii, U miziinu miimiijiihum, A i diinyoh shor mizihum, Jon tii biibii, junmii biibii, A zurnovchidi miirii. til Folk Songs 103 48. Imishav shav 'iiri.isi NSA Y 5993 Purim Abramova - D erbent, 23.9.92 -

J .• 120

fr fr r 1 } .J lfJ 1 J tr W r [LJ I fr fr j I r 1) R 1) I J Q I r [fjl } d j

Az gha-riiy- y.ii khun-chiiy gi.il . Vikh-diim mi ya ghi.i-zi.ir- gi.i l. �tr 'u�r1 � r � r l 'UD rfr Az gha-rii.y- yii khun-ch3.y giil , \' i kh-dii.m mii yii lffighii-zi.ir- giirl. l D -; } 'I n I Q � I 'I u I j I ' �1• Bii.- bii , dii.-r dii rra- z i n i sd, I dukh-dii-) Jrii hich toy nisr d.

Bii- bii, dii- dii ra- z i n i sd, I dukh-dii.- ri hich toy nisd. r t& Ay o- shEJugh bi- ryo tii.C-rjf di ti.i ca- ru- sa. fr ,n p w J Ay, bi- ror do- mor kur sokh- di chum cwa.1- bii- rsa. l 'uttJ I EJ r J) r 1.Juw ra- chii. sho- ri am- ba- rak bu tii.- a- khi r. } 1.J j II CA.- riis n.ii do- mor giir- do a- yii.- ki piir- sir. 104 The Music of the Mountain Jews

Az ghariiyii khunchiiy glil, Vikhdiim mil ya ghiiziirgiil, Baba, diidii razi nisd, I dukhdiirii hich toy nisd.

Ay, oshugh, biyo tii'rifdi tii 'iiriisii, Ay, biror domor, kur sokhdi chum 'iilbiisii, I rachii shori ambarakbu tiiakhir, •Ariis nil domor giirdo iiyiiki piirsir.

Imishiivshiiv 'iiriisi, Miisokh chumhorii 'iirsi, A i khunii omorii, Diigiisunit shii'morii.

Ay, oshugh, biyo tii'rifdi tii 'iiriisii, Ay, biror domor, kur sokhdi chum 'iilbiisii, I rachiishori ambarak bu tiiakhir, 'Ariis nil domor giirdo iiyiiki piirsir. Folk Songs 105 49. Khars

NSA Y 5993 - Genady Sosunov (voice), Grigory Nakhamov (clarinet), Mukhtar lbragimov (garmoshka), Semyon Sitkilov (ghovol) - Makhachkala, 20.9.92

J .• 120 in�tr. ' �1• rr 1 r t r r r 1 rn 1r 11 r r r r 1 F"

� . 'I (1

Om - bar giir- do iiy ju- hu- ro , K3- Iii

� Om-bar giir- do iiy ju- hu- ro . :"-ii- ki sho- ri- ho .

• ===----- · • _ �- _ n1:I !! ' ' ===== : · liJJ ' J_"ofr_· _J I m I rJ> ··-J l'_J_l khars. aJ

c k8- 18 ca - rii- si g.ii r- do , ,;\. n i - k i si - at r;X khu-n8y an hii- m3sh- mu sh,

Fine II 106 The Music of the Mountain Jews

in.rtr. � t k1'I I: U r r f r I W lU I UJ=ffi I W DJ

% rrr EU I J JJJJ II

Ornbar giirdo iiyjuhuro, Kiilii 'iiriisiho, Khars, khars, khars, Ornbargiirdo iiy ju huro, Hiirnrnii ziinit khars, Niki shoriho. A khuniiy iin hiirniishrnush, Giirdo iizini khars. Khars, khars, khars, Hiirnrnii ziinit khars, Dornorho, 'iiriisho, I kiilii 'iiriisi giirdo, Giirdoornbarho, A niki sii'iit. Ay, Khudo, u balaho, Rach kiilii giirdo. Khars, khars, khars, Hiirnrnii ziinit khars, Khars, khars, khars, A khuniiy iin hiirniishrnush, Hiirnrnii ziinit khars, Giirdo iizini khars. I kiilii 'iiriisi giirdo, A niki sii 'iit. Hiirniishrnuju huroyrnu, Sad sal ziyoshit, Khars, khars, khars, Hiirniishrnujuhuroyrnu, Hiirnrnii ziinit khars, Mozollu boshit. A khuniiy iin hiirniishrnush, Giirdo iizini khars. Khars, khars, khars, Hiirnrnii ziinit khars, I kiilii 'iiriisi giirdo, A niki sii 'at. Folk Songs 107 50. Ziinit shirin NSA Y 5993 Genady Sosunov (voice), Grigory Nakhamov (clarinet), - Mukhtar lbragimov (garmoshka), Semyon Sitkilov (ghovol) - Makhachkala, 20.9.92

J • 126 ill I w r F •r I f'

4 p11 ' u w 1 r D ca 1 r r •r r r 1r 1 r r r EU 1 4�11 J!, Q FFr I r ill IWfPr IFfFEUI

ill I Eb EU I ClJ EU

" I I I I chu ra-chaD I }ba- wr t. �I F �do-mo F - F I � I " I " w " I Q � I I � . Hisd tO- \U:!.oh a - ni miij - Ji.is. .\L 1.:hUshr - ma rca - c.:ha Cu-rus . ,11 11: r 1 r I F r I o r/3.-r:i- D or ho . 4 nit shir - i /a-n it g n F za- D r . f' �· r D 1 I D r r � I :ii o r ca-ri.is do - mor. 4 khu-rimr sho - ri ,j 108 The Music of the Mountain Jews

mfr. �n a 1 a ' r r r r 1 co r r r r r 1 en P r 1 u r r r E 1 rijg r PIU Or :II '�jf � r r p I r ill I r r q� I f' '�jf 'I r r p I r ill I r p p r I [' ' �# � r � r I r ill I r Jr r qr I u r m j • 'I �· rr I '�jf r EU I r p I r u·;:J I c:r m '

Ziinit shirin, Hisdi, hisdi i mii'ni, Khiilgimu ombari, Ziinit ziiriigorho, A I chu rachii domori, z yor khiilgh nii rafdiini, Hisd tovush iini miijliis, Khurim ii shori, A tovun nikii miijliis, Az chiishmii rachii 'iims. •Ams nii domor. Az chiishmii rachii 'iims.

Ziinitshirin, Kuk bisdo, dukdiir bisdo, Ziinitshirin, Ziinit ziiriigorho, Toki mozollii giirdo, Ziinit ziiriigorho, Khurim ii shori, A khuniiy biibii-diidii, Khurim ii shori, 'Ariis nii domor. Ay tovushi ovurdii. 'Ams nii domor.

Biyoyt, biyoyt, khiilgimu, Ziinit shirin, Giirdo ii khuniiy ishmu, Ziinit ziiriigorho, Ijirii nikii miijliis, Khurim ii shori, Az chiishmii rachii 'iims. ·Ams nii domor. Folk Songs 109 51. Mii'ni kiiyvoni

NSA Y 5993 - Genady Sosunov (voice), Grigory Nakhamov (clarinet), Mukhtar lbragimov (garmoshka), Semyon Sitkilov (ghovol) - Makhachkala, 20.9.92

J.- 108 tr

4e 1 ns rtr. a HATW r 1 r a � rTTw r tr 1 r a � rITw r tr =-- 4 ww1r a w 1 J r r lrfri� tr ' r a a r I 'U w I J r r I 'D fTI tr (·) rr rrt f r r ' f' u 7 I r r r (Ji

� 'I II: I D D I I va- jii r :I 4 Kay-r vo- D ni- D niim r . kiify - Dvo- fDni . Bi- ryo kiiy-r Dvo- ni , I

1 11: r r D D EH I r D r 'I 1 - :I 4 aZii- rrii-go-rho a khub zi- nitr Kiiy-r vo- ni r.ii o- go l zii nit I 12 �

golf zap�I nit.:\ ra

f' 'I 'I I r 1 ' vay vayD , jan \·ray, Va)r , ED-rvay. 110 The Music of the Mountain Jews

Kiiyvoniniim, kiiyvoni, 'Ariisiho ombar giirdo, Biyo viijii kiiyvoni, Kiiyvonirii kor giirdo, Ziiriigorho khub ziinit, (Variant: Ziiriigorhoriish kor giirdo,) Kiiyvonirii ogol ziinit. Ishmu iiymii khars ziinit. Ara vay, vay, Diidiiy dukhdiirii viijovnit. Jan vay, vay, vay. (Biibiiy kukii viijovnit) Ara vay, vay, ·A.riisiho ombar giirdo, Jan vay, vay, vay. Kiiyvonirii kor giirdo, Chiyhosh liiziitlii do,giir Kiiyvonini, kiiyvoni, Yii shit, yiishur miigiirdo Kiiyvoniniim tii'rifi, Ara vay, vay, (Variant: Kiiyvonini iistori,) Jan vay, vay, vay. Nikiho ombar giirdo, Shoriho ombar giirdo. Nikiho ombar giirdo, Ara vay, vay, Shoriho ombar giirdo, Jan vay, vay, vay. Kiiyvoniriish kor giirdo, Ziiriigorhriish kor giirdo. Ara vay, vay, Jan vay, vay, vay.

52. Ma'ni kayvoni NSA Y 5991 - Momishkii Mamrieva - Derbent, 22.9.92

L 92 9 J J' J' I I J I I J I J J J ) J • J' ) ) '� Kay- vo- ni bi - ram. bi- ram , {+'.) Kay- vo- n i bi- riim, bi-riim , J J ) J! J I ) J '� Bakh- da-var bi- ram, bi- ram, I II: J J } I J J I J I J J J! � -) J ) ) ) :ii '� i\- r i chiish-mu- n1 dusd- ho, Ghur- bo- n i bi- ram , bi-riim. Folk Songs 111

'(---) Ghur- bo- ni bi- riim, bi-rii.m .

J J J! I J J I J J! J J � ) I J Bakh- da-var bi- ram , bi- ram, ) ' J' Kay- J'VO- n i bi- ram, bi-riim ,

Al I J J J J } � J' I J ) J ) I Ji J '� i\ so-ghi chi.ish-mu- n i dusd- ho, Bakh- dii-vir bi- ram, bi-rim . J ) J ) J I J I J' J J I J J! J '� Mo-zol- Iii bi- ram , J'bi- ram, va-gur- J'ti.i bi- ram , bi-r.3.m.

Al J! J I J J' J J'I I J' I J J! J . J J! '� i\ sho-r i ca- rus nan do- mor, Bakh- d.ii.-v3.r bi- ram , bi-riim.

I J J' J I J J! J! I I J J Ji Ji J ++=J • J' J '� Kay- vo- n i -niim, Kay- ni . Hay- ro- n i -ni.im, hay- ro- n i. ) J I J J> I J J! J> J I J J J J' r J> - '� i\- ri ca- rus nan do- mor. Kay- vo- n i -num , Kay- J>vo- n i.

�' � �) �) J � 'fl J I J I J J! J! J I J I ' ' '! '! II � r ) {+) ' i\- ri ca- rus nan do- mor, Kay- vo- n i -ni.im, kay- vo- ni, H.iiy, hiiy !

Kayvoni biram, biram, Mozollii biriim, biram, Bakhdavar biram, biram, Vagurlii biram, biram, Ari chiishmuni dusdho, A shori ·ariis nan domor, Ghurboni biram, biram. Bakhdavar biram, biram.

Bakhdavar biram, biram, Kayvoniniim, kayvoni, Kayvoni biriim, biram, Hayroniniim, hayroni, A soghi chiishmuni dusdho, Ari 'ariis nan domor, Bakhdavar biram, biram. Kayvoniniim, kayvoni, Hay! 112 The Music of the Mountain Jews

53. Muyhoytii iiji dukhdiir? NSA Y 5993 - Purim Abramova - Derbent, 23.9.92

L120 J J J J 'u J I J 1 J I I J I J 1 J1IJ J Muy - hoy - tii a - ji dukh- dii.r? Muy - hoy - m.8.- rii chu sokh- d3. tii? 4 II: J J I J J JJ I J. J. I J J J I J I J. J. :II Ziir - dB. vir-shiim di - r.iiy - g.ii , Hii u- ra khu - Jno J r i tii.

-Muyhoytii iiji dukhdiir? -Ghutiniiytii iiji dukhdiir? Muyhoymiirii chu sokhdii tii? -Ghutiniiymiirii chu sokhdii tii? Ziirdii virshiim diriiygii, Ghirmizinii sib diriiygii, Hii urii khuno iiritii. Hiiurii khuno iiritii.

-Chumhoytii iiju dukhdiir? -Lovhoytii iiji dukhdiir? -Chumhoymiirii chu sokhdii tii? -Lovhoymiirii chu sokhdii tii? Kovrii shiiviirii, Ghaymiigh shirii diriiygii, Hiiurii khuno aritii. Hiiurii khuno iiritii.

-Ghoshoytii iiji dukhdiir? -Diinduhoytii iiji dukhdiir? -Ghoshoymiirii chu sokhdii tii? -Diinduhoymiirii chu sokhdii tii? Kiishirii ghaliim diriiygii, Siprii siidiifdiriiygii, Hiiurii khuno iiritii. Hiiurii khuno iiritii.

-Vinitii iiji dukhdiir? -Vinimiirii chu sokhdii tii? Fundugho diriiygii, Hiiurii khuno iiritii. Folk Songs 113 54. Dukhdiir Ghubiii NSA Y 5986 - Binyamin Mishiev (voice and ghovol), Yiisuf Eliyaguev (clarinet) - Derbent, 19.9.92

J m s m Ji I Ji J .• 120 instr. Ir fr r Q r (Jp r I D r I 4n Ii r ED ED t±J D r fr _ - . I D r rTp r I D r I D , r ED OJ I r fr fr - fr - - fr fr D-F I � I - . Q D p I D I D r , r F OJ I t±J I -

r o r EDI F r J �li_ ! I D ( r r T D Q .I fTl - fr u I J 4 11: r o P r 1 r D r r P D 1QJ Raf- diim a bogh- hoy Ghu- bi. , .\ - ri ghi.i- ziirr - gii l chi- ra.

fr o r 1 r D Di-ri.im, a di.s gii l dii - rri, M3 ra- chi. dukh- dii - rii I F Si- ya chum - ho , ghosh- o- yu , Biir- d3. sii - rii di.ii miiP ifU ra

instr ll. I'! tr-. • � � � H EU :�1,11"--f- rE� 4n r Fi v r 1r�r r 1rrr LIJ I = = fr-.. 4i>D r Cc I r r p I D r I r p Si- yii chum- hor . ghosD h-o- yu . 83.r-r Ddi sa- ra . di.iI ma tra . 114 The Music of the Mountain Jews

II: I 4 n 'I r I D •r p r p r j D D D dukh-diir- hoy D Ghu- r bii - Mu-gum I \'akhd , chi.i rach bi- ra, r r D i, fr 'I - I r r r ' p D D I p I p p r I :I l! Ki guf- di - ra, bi- rach Dbi- rra I dukh - d3.r-hoy Ghu - Db3.- ri

frb instr. = fr b n I r I fTI r = 'l! u 0 I r p r p D BJ p l Bi-yo, bi- yo , bi- yo Naz ma- sokh, fr)-.._, instr. frb = I I r I fTI r 'l! DTi.i jri.in KhEBu-do. Nazr ma-p sokr h- p D BJ p I - r I I r r ' l! In- ghii-D Ddii nazr sorkh- Ddii - tii, Diirdp ma- pra rom- rbar D ma- sokh, 4n r I r I r r FBi- hi F I na- F Dgu-yu t lap phii- chp i- rn i, dukh-diir-p p hoyr Ghu-r Dbii - i fr I I 'I r r A- khi in-sof khu- pbii chp i- n i, dukh-diir-p p hoy I Ghu- bii - i. II ' jf G D r r r r D r

Rafdiim ii boghhoy Ghubii, Biyo, biyo, biyo Ari ghiiziirgiil chirii, Naz miisokh, Diriim, ii diis giil diiri, Tiijiin Khudo, Ma rachii dukhdiirii, Naz miisokh, Siyii chumho, ghoshoyu, Inghiidii naz sokhdii tii, Biirdii siirii, diilmiirii, Diirdmiirii ombar miisokh. Mugum i viikhd, chii rach birii, Bibi! niiguyut lap hiichini, I dukhdiirhoy Ghubiii, I dukhdiirhoy Ghubiii, Ki gufdirii, birach birii, Akhi insof khubii chini, I dukhdiirhoy Ghubiii. I dukhdiirhoy Ghubiii. Folk Songs 115

Tiisiiz, dukhdiir iiri mii, Mugu: khovsiizii shiivho, Ruzho hiimmii shiiv miyov, Inghadii ombar diriim, A insof omorigii, Tiirii khuno hiiymii�iil, A siizii diil 'ov miyov, Hiichi ii iishgh ofdoriim, Johob niidorigii tii, Niioghi zii�iit miikiish, A chumhoymii khov niyov, Miiyiikigiirii gof doriim, Bihil niiguyut lap hiichini, Bihil niiguyut lap hiichini, I dukhdiirhoy Ghubiii, I dukhdiirhoy Ghubiii, Akhi insof khubii chini, Akhi insof khubii chini, I dukhdiirhoy Ghubiii. I dukhdiirhoy Ghubiii.

Biyo, biyo, biyo Biyo, biyo, biyo Naz miisokh, Naz miisokh, Tii jiin naz Khudo, Tiijiin naz Khudo, Naz miisokh, Naz miisokh, lnghiidii naz sokhdii tii, Inghiidii naz sokhdii tii, Diirdmiirii ombar miisokh. Diirdmiirii ombar miisokh. Bihil niiguyut lap hiichini, Bihil niiguyutlap hiichini, I dukhdiirhoy Ghubiii, I dukhdiirhoy Ghubiii, Akhi insof khubii chini, Akhi insof khubii chini, I dukhdiirhoy Ghubiii. I dukhdiirhoy Ghubiii. 116 The Music of the Mountain Jews

55. Siya chumho NSA Y 5993 - Genady Sosunov (voice), Grigory Nakhamov (clarinet), Mukhtar Ibragimov (garmoshka), Semyon Sitkilov (ghovol) - Makhachkala, 20.9.92

f, •nstr. � & J' J J Ii EH r I iTI F 11.J J J r I � (£J I

(£]'-- (£J instr . rT"1 � � I I 0 � Pi %? :II Ruy- rtii to- vush do -r r.i.i I ru man-p �gii khu-r I rno, p r F I � F :II 0- shugh bi- ram I tii, I Foy ps i- ya chum- I rho . &I' p F p r I ' Bi- yo m.i.i-kiish r ma- ra, tii.kh-sir- ma nis- di, I' -1 It & . J II: r J � 1 · - r :II ' pB.i.i- g.imF sanr - I ghi� diil- rtii, 1 1. oy J' s i- �ya.. chum - ho . instr. &� 12. ' h� tfJ (@ � &I' 1J)I J J> J J! J J! J r ' M3.- kiish ra, I ma- kiish ma- ra, I t.i.ipkh- sirF - �ma n is- l (�di' l&@ J •nstr.J J 4 J JJ J J J J 14 ) ) I JJJ J.@ Folk Songs 117

I, � j J' J' j I j J' j I J! I ' Az gha- r i sh- an dukh- dar- ho rya cpa- rusr hi s - rfdiT P instr. �I· � r I 1.J' j J) p r I c j Khu- do � r w ' Tii jun gha- rr i pma- bosh ya a- rusr his - di r � I - p r I I d Jl j I w &'' r � r - - ' Miish mu - nom ra - tii, oy si �ya chum ho . r · �I II: r p r I � r I d J' J j :ii ' Tiish mu- nosh ra- r i - ma , oy s i- �ya chum - ho .

Ruytiitovush doriiu miingiikhuno, Oshugh biriim tii, oy siyii chumho, iiz Biyo miikiish miirii, tiikhsirmii nisdi, Biigiim siinghi diiltii, oy siyii chumho.

Miikiish miirii, miikiish miirii tiikhsirmii nisdi, Az. ghiirishiin dukhdiirho ya 'iiriis [yaralii] hisdi, Tii jun Khudo ghiiri miibosh ya 'iiriis [yaralii) hisdi, Mash munom iiritii, oy siyii chumho. Tiish munosh iirimii, oy siyii chumho.

Viissi miidi miirii inghiidiirjofo, Naz sokhdi ii diilmii tii iiy biiybofo, Tii iirimii sokhdigii 'osiyii gofbo, Biikhdmiini chumhoytii, oy siyii chumho.

Miikiish miirii, miikiish miirii tiikhsirmii nisdi, Az ghiirishiin dukhdiirho yaralii hisdi, Tii jun Khudo ghiiri miibosh yaralii hisdi, Tiish munosh iirimii, oy siyii chumho. 118 The Music of the Mountain Jews

56. Uingii kholii NSA Y 5986 - Simon Mamriev (voice and ghovol), Yusuf Eliyaguev (clarinet) - Derbent, 19.9.92

J = 120 ttrr P f r rTp F UJ I p F U3 I LO D F fr--=-- 1 D r r rTp F UJ I D F U3 I F D r fr fr fr I D F P r fr--=-- 4 1 D r r rTP r m 1 D =r P� r I r D r r r r F ' II: A khu - nash-D rmu I Fmi- yomp Fma , I rA - g3.r D Dmi- yoy- r ga pa Fma , :II r r r p 'II: Oy paDsh- Dmu -nutF I w-ma na tu, I Khu.' rd ma·· _,Pokh rtu·· I L - Dma- Fra. :II 12 P P r � r ' I - Khiirdr mii- sokh rtii diil ma- ra D r p I ' A - j .8. bi - rra khu-niish-p F Fmu , Chu nu- mi sii- b ib- tii- rii ,

= 'I ' ins tr.r F D I r r F F Folk Songs 119

s r Q r r r ' i\- ja bi- ra I khu-Q nii.shr - rmu , I Chu rnu- mi sa- I i b- tii- ra , EU I]r Q •r

'II: r D D �r F I' r � � r :II 11- ch i fiir-siim a- r i- tii, 1an- a kho- I 1 ay- ma - ra . EB g r F D 12. I II ' [ 1 Qin- Q i kho - 1ay - ma- ra . r g r F � F

A khuniishmu miyom mil, Agar miyoygil ii mil, Oy pilshmunut mil nil tii, Khiird milsokh tii diilmilril.

Aja biril khuniishmu, Chu numi siil;llbtiiril, Ilchi fiirsiim ilrtitii, U lilngil kholiiymilrii.

Tiiril midiitgil ii mil, Oshugh birilygil ii mil, A khunilshmu mifiisiim, Jihiz, ghiidiishimilril.

A khuniishmu miyom mil, Agar miyoygil ii mil, mil tii, Ghodobolum ilz A miloshugh birilygil.

Yii dukhdiir gufdi a mil, Ghodolobum ilz tii mil, Ghaiim mozolmilni tii, Fiirs lilngil kholiishmuril. 120 The Music of the Mountain Jews

57. A i khunii 'iiriis omo NSA Y 5856 Mira Pisakhova - Beer-Sheva, 30.5.92 - L96 &1' ' 'I p r J I 'I p r I :II Ii u ·· LJ I C tB j\ i khu- na tBa- rus po- mo .:\ yu- ro-voz mo-zo 1 po- rmo ,

I ' &'' I J! I F I ;l j>ELJ IF LOI Chu ra-chcua ba- la LOdi- ro- mo . Chu ra-cha ba- la di- ro- mo,

I F 'I I Hay ! Shii' -mho-rii dii- gii- sun- di iin- j o

p r I. r r I J bi- ryo- Dr it. Shii· -mho - ra Ddii- Fgii- sun-p dii Dan- rjo I F p r J . I r F p r I pbi- yo- r it. Shii ' -mho - ra dii- gii- sun-D rdii an- jo & =-- ' 1' D r P r I [£J I J I J J bi- yo- rit. Shii ' -mho-rii Ddii- r gii - sun-p dii. Diin- r jo pbi- yO-rit.

' &� I p p r 11D r r- r- II: Ay- tii mii I rYrghur- bu-nurn , :II tfjon u '3.- ri.is, I tfjonu 'ii - riis , &I' r 11 & ' r�� 11 I 'I LI D r I &p ''F p jon 'iir- rus . j\ i khu- na ·a- rus 0 - rmo , I' & ' & 'I LI ''D &r p r =--r 1 I c .. hr r ) r �r A i khu- na a- rus o- mo . Chu rra- ch& ba-

&� l'F - 1 [' F 'I r J. F j - hiiy! I ShiiC-mho-rii pdi- r gii- ' I a LOd ro- mo . Folk Songs 121

I• & D r sun- dii an- jo pbi- yo- ri t. LlJ D - ' D r r D r Shii.C-mho-ri dii rg ii-

. J J &I• J J j r p r ' � di D rjo pbi - yo- ri t. ShiiC-mho-r.3. d.ii- g.ii- I• -=- & p r I D r p LlJc ' D rdi an- jo bi- yo- ri t, r Shi -mho-rii Ddi- rgii - �I· � � � III ' sun-p dii Dan- rJO pbi - yo- r it.

A i khuna 'ariis omo A yurovoz mozol omo, Chu racha bala diromo, hay! Sha'mhora dagasunda anjo biyorit.

Aytiima ghurbunum, jon 'ariis, A i khuna 'ariis omo, Chu racha bala diromo, hay! Sha'mhorii dagasunda anjo biyorit. 122 The Music of the Mountain Jews ss. Aylugh NSA Y 6050 - Bikiil Matatova and the National Orchestra of Radio Daghestan - Makhachkala, from Radio Daghestan, 1980s.

pJ1 fTJ �pl Jl L130 tr fr fr--=- tr___..._ fr =J I 1 J A r---p 1 r u r D r P r� fr fr I J I J J J r = B r=J> } �I :II

tr i' J J II J I. J I J 'lit A sar hiin- rdii- ra dogh- ho , fr J � J I J J J :II . J..._, j J J 'llfVi r- sokh-dum ay- I ugh an tii- ra, fr II: • J I J I J J I D r r ' lit A sar chum- hoy- miish po- kur- dum, J J1 J J J I J J j J J :II J J II 'litChu l- ki sokh- dum iiy- I ugh- tii- ra. tii- ra.

A siiriin hiindiirii doghho, Hiindiiriim tiikhchiihoytii, Virsokhdum iiylugh iin tiirii, Biisdii-biisdii ii bukhchiihoytii, A siir chumhoymiish pokurdum, A ghiid rachii boghchiihoytii, Chulki sokhdum iiylugh tiirii. Miishurum misokhum iiylughtiirii.

Giiziil iin giizalhoy tii, Ovhoto gush midii iiy tii, A siir iin rachii giiziilhoytii, Miishurum iiylugh iin tiirii. Folk Songs 123 59. Aji tii,yormii, iij i? NSA Y 5993 - Genady Sosunov (voice), Grigory Nakhamov (clarinet), Mukhtar lbragimov (garmoshka), Semyon Sitkilov (ghovol) - Makhachkala, 20.9.92

J .• 56

As-tar-ho to-vu sh do-no- r i, Tii hii- liish, Y? r. n�- A i gii l i - sho-nii ruz bo- hor , Khos-dii- niim az tu, I· n J j J 1 bH CJ rITr rT n ' o- mo- r i, i dii chum - ma a r riib da- ri , sokh bo- vor, Ay tii di.i i - ma his - di nu- hor .

A - ji tii, yor- mi . a - ji7 Va- ra- iis - di A - Ji ti.i. yor- mi , a - Ji?

]. r r r 1 (7ITk bogh a gii l' ri ghu- zi.ir- gi.il .

II: f 'If' r p r I J J j I J p r I J �J J gii!. r - ni a - diiy khun-d.ii , bi- yo , mi -hil lj8s -ro- ti diil . a- ji tii, yor - mi'?



bi- yo m.3. -hil mi - ra A - ji ti.i, yor- mi , a - j i? 124 The Music of the Mountain Jews

Astarho tovush donori, Tii hiiliish yor niiornori, I dii churnrnii ii rii\1 diiri, Aji tii, yorrnii, iiji?

A i giilishonii ruz bohor, Khosdiiniirn iiz tiisokh bovor, Ay diilrnii hisdi nuhor, tii Aji tii, yorrnii, iiji?

Varaiisdi bogh ii gill, Vasari gh iiziirgiil, Uni adiiy khundii, Biyo, rniihil rniirii.

J:Iiisroti diil, Aji tii, yorrnii iij i?

Aji tii tiisiriirngii rnii, Aji tii iirn rniirii rnii, Dan, u dii churnrniiii rii\1diiri, Aji tii, yorrnii iiji?

Varaisdi bogh ii gill, Vasari ghiiziirgiil, Uni adiiy khundii, Biyo, rniihil rniirii.

J:Iiisroti diil, Aji tii, yorrnii iij i? Instrumental Music Instrumental Music 127

Mugham

60. Rang and Tiisnif(Mahur) NSA Y 6050 - Abram Avdalimov and unidentified ensemble of komonchii, tar and ghovol - Makhachkala, from Radio Daghestan, 1980s.

in.str.

I" r I r 1 r P rrr 1 rrr r r r r r F I F�rrr I W[LJ r r r r I J r r I f' :II

r I Ruz ii s8.�- rii- ho 8. - diiy gii.sh - dii .

r r r I F r r I r r f' :II Yor- ma az ma dur a - dai giish- dii .

r- r- I r F r I r F r r r A- ghad ra-chii bog h- ho gay- mi sh bi- ra.

r r as- dii. Ra- chii dukh-diir- ho a- diiy viij- 128 The Music of the Mountain Jews

ins tr. C' C' I r t t a t ' EJ I r u I t tr r r r � r r ' I � I r rt E F --- a F" F" ' ' Hay I I r- voice t t t r r r r r r C' r ' Ra- chii sho I,I ra-ch.ii sho 1 I a sar i- I shu dii,

Hay!

C' r r r E r r r r r E ' Dukh-diir- I hoy do-ghi I diit va- jiis- di , instr. instr. t r r r II: a LJ t! I r I u Cf er I E :II ' Chiik zii-nit Chiik zii.- nit r r r E E r II: I I F I r I f' ' Dukh-diir- ho, dukh-dir- ho va- jii- hit.

r r r E F E r I I r·' · I f' :II ' Dukh-diir- ho, kuk - ho va- Ja- hi t. Ruz ii sii\lriiho iidiiy giishdii, Ombar rach giirdo miijliis imu, ormii iiz ma dur iidiiy giishdii. lovo iidiiy khosdiinim imu. y

A ghiid rachii boghho giiymish birii, A ghiid rachii boghho giiymish birii, Rachii dukhdiirho iidiiy viijiisdii, Rachii dukhdiirho iidiiy vajasdii, Rachii shol ii siir ishu dii, Rachiishol ii siir ishu dii, Dukhdiirhoy doghi iidiit vajiisdii, Dukhdiirhoy doghi iidiit jiivii sdii, Chiik ziinit dukhdiirho vajahit. Chiik zanit dukhdiirho vajahit. Instrumental Music 129 61. Mugham and Tii snif (Shushtar)

NSA Y 6051 - Abram Avdalimov and unidentified ensemble of komonchii, tar and ghovol - Makhachkala, from Radio Daghestan, 1980s.

Mugham

I diilmiirii sokhdi yara shiindigii miirii iiz diil, Tii Biindhoy muytii, oy dukhdar, Biindhoy muytii, oydukhdiir, Tiihiir onor para-para, Ay giirdiinmii mibu iingiil, Biindhoy muytii, oy dukhdiir. Biindhoy muytii, oy dukhdiir.

Poy ziirigii iiz mii\lbiitmii Guftirigii tii iiz ma yor, Biindhoy muytii, oy dukhdiir, Biindhoy rnuytii, oy dukhdiir, Shohmar mibu iiy sinaymii, Siml;io rnibu iiri sazrnii, Biindhoy muytii oy dukhdiir. (Variant: Sirn\lo rnibu ii I giirdiinrnii) Biindhoy rnuytii, oy dukhdiir.

Tiisnif

� J • 104

u r r I LJ � .. :II • .\I.ii mi- yom a yon-tii, '1· � hii.r- o- ish bi s-do-rr i- ga . .:\ j .A. tan-g ish of-do-r i- ga . .\Iii mi- yom

a yon -tii,_r�r

u r r 1 er r ur� = r I LJ F a dogh-ho . . �z ma dur bis - do-r i-gii.sh. i nsfr. ,1.• uuu1cruu ID• r

er r r 1 u r .:\z mii dur bi s- do-ri-g8.sh.

u r I 1 ii dogh- ho ______v •• ___ A i-shii-ho, 130 The Music of the Mountain Jews

:II Mii-rii zu gol zii.- rtii r Miimi- yorn ii yon-tii.

a yon-tii_ .

instr. t .. U: ft! � ,I p 1 rrro r 1 Ctr o r

I W� J:ll

A hiirjoish bisdorigii, Miimiyom ii yontii, A tiingish ofdorigii, Miimiyom ii yontii.

Az miidur bisdorigiish, A vishiiho, ii doghho,

Miirii zu ogol zii tii, Miimiyom ii yontii.

Az diirdtii sukhdgii siniiymii, Dur bisdorumgiish miyom, Tii ogol ziirigii miirii, Dur bisdorumgiishmiyom .

Az mildur bisdorigiish, A vishiiho, ii doghho,

Miirii zu ogol zii tii, Miimiyom ii yontii. Instrumental Music 131

Instrumental Music

62. Tiiriikiimii NSA Y 5742 Shami! Navakhov (garmoshka), Aleksandr Irimov (ghovol) - Makhachkala,- from Radio Daghestan, 1970s.

J.• 126 1 �·1 EB m 1 EB m w ar 1 en 61

.,,._ tr tr tr @' � EB fD I Jh ' u I ' u £D 1 u I ' u £D I tr --- tr� tr ..-::-=:--.. � � r (?j ·-�:::: ' r r r r p r7Fr F p

tr� tr ------� Ji II" I j r- I . JJ J A � p r?Fr p -- :: --- ;= gr I r I r > > tr • fr� • .....-.... � 1 p cu r u 1 r p cu 1 r r r r r r r 1

> tr > > tr=- tr � I II" I F u 0 LI p r II: � F [r I r F 132 The Music of the Mountain Jews

' 1 D E1±J I LO r :Ill: rTr r I E1J r l ' rTr IciJ [LJ:J IIQ]J : WgJ BJ I ED EfW tr ' r= � D UJtI UJ!nm :II A( l Uj QJl tr

1 11: 1 :11 , eo , 0 , u m Ell err err err tr ' tif QJ I J 1 ' cg tr tr - tr tr � � 11: 1 • :11 ' tIF •@ r=p r r r r-D Eit 1 r=� 1 , t1 er 1 Instrumental Music 133

d .::k t --=- i==lii i==l ,,.'--=-- � i � , a er a r , s= HB ' � r D 1 1 D 1 I ' E Ft a f IT� 'I tt u I E Ft a f CT� 'I�o B I

1 , ' t f ·r � 'fIT D i·u B I F f r D rA � ' 0 U I ' rrb) tLJ I tLJ ffiJ I 1 lt U I E Ft P f-1 - - tr• ' -----� 'I tt u I E Ft p t!tSP � 'I 0 B I �r Pr � (°" I

fr ' !'----, wJ'1 wctron :·�- ur m i �' �u_ ��II fr ' t1} t1} I EI} EI} I t1} t1} I ffi ffi I fr - 134 The Music of the Mountain Jews

- o r r r riw o 'I, - - - CJ ' f D r I U r tif)''lIPr P r

E , r r 4 r r CJ 1 t1f?� , , 1 t r

t d rtrtrrr1 Atrr1

t d -r u •r r r 1 Gp t r r r r r r r r 1 r r r r r r 4 r 1 1 u tJ 1 iu 11u u 11B 1n 4 u tr�u �u 1in - tr� tr� . . I I r ' �} 'Itr r r I Gp t r I t r r 1 ra t r r tr� tr_ tr_ t r r ra t r qr r ' r r r 1 r o r r I r P j r r

tr tr-=-- tr-=-- - -=-- e e I r r ' r 0 w I (O' r r r P j r r I 0 I Instrumental Music 135 63. Tiiriikiimii

NSA Y 5993 - Grigory Nakhamov (clarinet), Mukhtar Ibragimov (garmosh­ ka), Semyon Sitkilov (ghovol) - Makhachkala, 20.9.92

b J J • 140

"' r I I &uu r

�- "' . I I I r r r tr_ r p ff] Ir Ir=-- g �1• I• p r r r r r U3 p t1J

_ 1r_ p I r arr1 r r r ED 1

Ir En t1J t1u·�r r r 1

tr_ UJCUr P LD� 136 The Music of the Mountain Jews

tr _ r P I � t1J r r r fr ., u E r r-a r do fr� fr r r r � r --� r & &1• q r r E r E r r

tr__ I' r P Jl� I r r llr r E r r ' & EB I r I r fr tr -- a _ &I' E � r r r P (� r ' r do [bf Instrumental Music 137

tr � � r r=Q r r 1 r r r r r

' � · c 4 r 1 T r r tr tr _ _ '· � 4 � Q r r r r 1 r �cu 1 Q 1 r D 1 r r r CU

r r , r r tr § r 4 �'· 1 & tr r 1 r r teer r r r r f frr c r r:T 138 The Music of the Mountain Jews

1' a '& �f � r r r E-r r , r r r T 1 T '-d:r 1 r 1 1 ' &• u- ut&1 LIJRLr r 1 tu LI u fr_ 1 r r ' &' o r r D r r LI 1 D f r r

fr F

I Ll Li I u u·4u I u1k:b- LJ I fr '&1' t t f f f �r F fil LJ1LJ I t ff I r f I fr fr &1 ' ' ' r r r LltJ 1r�D Etf 1p EfJ 1 FP do1 Instrumental Music 139

JJ'. b-> 1 � • r tr r r r ! r r 1 ' r r 1 Q � i r�Q 1 4 r 1 r r r Q

tr _ .. 1 �- � • I KL ' E I r 0 I Q r r r I rn � F ' r E F du I

tr tr� 4 �1• , u ca 1 r o du 1 u ' r r r 1 r Q r r r

r r , .n r r r r r 1 r r, r r r r jt r r r.-.

t r�Q LJtu F1 [ r Pr r r r D ocr llr � -� II 140 The Music of the Mountain Jews

64. Ovshori NSA Y 5742 - Isroil Izrailov (tar) - Derbent, 5.3.87

J = 104 u• ,i � a J l l J I J. �j l J I J J J J

u• u• u @ � J } DJ I J_)' J J J I J_t J_}

u• @ � w w 1 'f n 1 w_ Ji J w a 1 w w 1 'f n

u u• u u u u @ � J�J' J I J D F�Ji I J=/ J£±}'f D r=� @�

u u•

'f Ji ___ 'f @ � } J=} I J } J J J I J J j D I

u, u• ,_ J ' � J -) J J J I J J j n I -J> J II Instrumental Music 141 65. Ovshori

NSA Y 6051 - Ashir Pinkhasov (clarinet), Rafael Izrailov (garmoshka), Ya'iinghil Izrailov (ghovol) - Makhachkala, from Radio Daghestan, 1980s

J.126 Ii cc r�r r r r '•i! r 1 r r 1 ( f' er r r r 1 w- I ' •i! r r 1 ( r :I lfr � -- � IL ,.u r t1r r a ro1rrrr•a 1 r ,•u 'r J' £ifJ EU r r t t r r F"ll r r r r -I r

r; r r r I I F" 142 The Music of the Mountain Jews

66. Ovshori NSA Y6051 Unidentified ensemble of komonchii, tar and ghovol - Makhachkala,- from Radio Daghestan, 1976

70 JoJ tr -=- tU W I f � rrr tr-=- r � w 1 w w tr� r r w r r 4 1·� 11= r � r r 1 r r w w =1 11= cu r 1

tr_ > I �w J I I r 1 w w =ll . J r

> cJ r J I r II= �IW r =II w r tr tr tr , tr i Juun ru D (ITOO a 1 wzr:r) m w_ 1 J I DJ B J :fJl J D I ' 1.� _0 J' J J::n J. =Ill= ' 1.� DJ n m LJJ LJJ :II J I F D I tu F if>� F 'I I II Instrumental Music 143

67. Diirbiindi NSA Y 5202 - Nizami Zamanov (komonchii), Said Zamanov (tar) and Zimro Avdalimov (ghovol) - Derbent, Pardes Hannah, 9.11.90

J .• 100

:II

' &1' C t C U J ' ' fff f I [(F II: tLJ r r r '&I· c&JmI CI1 lli I @cuI m w

tiE 11 � tr m Dr 4�1• t:@IJJ 1 #73 I& fluJ Iru :II ' -- � J ' F :I ' �1• J ! uJ II: GLJ LJ I @ @ i3 I 4 �1• E1ff 1ta &= D �1 rn c:U 1 m qa 144 The Music of the Mountain Jews

68. Biiniivsha NSA Y 5742 - Orchestra of Lezginka, the National Dance Company of Daghestan - Makhachkala, from Radio Daghestan, 1970s

nn 1 A r r '&I' !i 1 r r r ill) r ( I �r B 0 IT :II

�1• I: I r , , BJ fJ J ' I r I EJ! r I r r I Q j I I =II

J 1f"TI,ll I �J:TJJlJ B Lso Ii 00 1 1.JlJ J ' &1' 'I bbl ffrr r I w UJ I w =II r 1 r :11 1 r :11 @ &1' ' n Q tir ' 1rEU tir 1.JlJ ' &1' II= ' bJ lLJ I t£J E£O I atf F RJJ I J II Instrumental Music 145

69. Khars

NSA Y6050 - Orchestra of Lezginka, the National Dance Company of Daghestan - Makhachkala, from Radio Daghestan, 197 5

b J

tr' � J iJ J J J I 4 �• JJ I J1 J JE) I J D j J! J! J J i I 4 �• J D j J J:! I J' J

tr' J 4 kf J �j iJ J I J _J J J n IJd JJ JJ J;JI J j J ] j H 4 �· [ff tu I mm I J!Qj]JI J !@fflI J H nm 4 �• UJJtBI fTIJDlI J B �j J J I J B 1] J J 1J H J 1 11 146 The Music of the Mountain Jews

70. Sii.gah Rii.ngi

NSA Y6052 - Makhachkala, from Radio Daghestan, 1976

1�.r�nnJ 1nnnJ1 J • 132

� I - µ 2!J l l;•JjD > • J l : � : f8 : : : :

� _::r : ,:.r : �,a.; : DC al Fine Instrumental Music 147

71. lyr NSA Y5986 - Shamil Navakhov (gannoshka)- Makhachkala, from Radio Daghestan, 1970s

• • . . • � • • -# q =._8

/':'\ /':'\ /':'\

. - I . I . • ;; • • I - ' --8 I_ . �---+- ; q -. :i

/':'\ /':'\ I > 'I • • - _...,.. T 'II: B -. ; ----- •___...,. •_..;:::: :j: -.-

>

.... 0 . .... T ...... _ T ._ T T - .

1 ,- II 148 The Music of the Mountain Jews

• • . . I . -·

3

• 9 . . .

/':",

II , • - • • - ..- ..- �- ..- - • ' �- -#

3 -�

• �.------I-· ._ .,- T .,_ T .,_ . ... F

...... Instrumental Music 149

3� 3 � - --

...... -

> ...... :Ji- - �� .... -- -..- J__, ...... -.-v ___ _ _

• . . • -- .- 0 • T -:3: -.------

. .... o . ;:: r II: 150 The Music of the Mountain Jews

ac elerando

T T .._ T

• • (__ . Instrumental Music 151

• �· • • •

'I It ._- .

/':'\ /':'\

._ 0 • ' -u- ;::- ..- II '.f

l t • 0 ._ ..- 152 The Music of the Mountain Jews

u • • _; T - - �- �T - - � ! T T i

� 120 II : J n n n �!: :-n J t;an h:- J t;n:j

� ! ;J JJJ Jt:� m h II : m h It J j �-I

�;=:-n u n gm Jn I :n JngJJJ n II Instrumental Music 153

72. Iyr NSA Y 5992 - Borukh Zavulunov (gannoshka), Niival). Davidov (ghovol) - Makhachkala, 24.9.92

__ 'f __ Ji J __ ' ;� } J J' J J J J-- J> J-- }

vi hr . I '!- 3 � 3 � 3 � tr tr

J ) J__ J> J__ J } ) J' -- 1

Jj!J :� 1 .I� i �__LJ J_J ! ' " '"'· ,,.,. ," "' " I �·- ' ";. ' ! 154 The Music of the Mountain Jews

/":'\ 1 I, • • if • I ft. -· -· - ' ·::=:· . . #. Jf :#:

/":'\ 3

1 • 9 • . • I -· - ..- ..- t � - . Jf � ' , ...

/":'\

II 1 • • • ,.- ..- - - _ ' � �- ... :3:

3 --

� . - • • - ..- -.- ..- I.;.��-

...... -... Instrumental Music 155

-

-1

vi hr . 156 The Music of the Mountain Jews

�·� -

__ � i f fi OG J 1 J�:.�Jjp 1:� �-e- Instrumental Music 157

Jj J I jj jj 1:g ; UJ j f .-- 3 ----. .-- 3--,

- ,...--- 3--, - �·- ,-- 3 ----, .-- 3-. 158 The Music of the Mountain Jews

� n J J l /! : U u I�, up1 : 't]n I I

I! � i i I i JJl I : ' n J I : I

> > > > > 1:� ;;nl: nn1;nn1;u; I I! ;inl znl ; J_BJI ; 01 nu I! : innl ;·nJ!;sn /; I Instrumental Music 159

'lJ ' d @ d d @ d 1 f JY I} )2£1 1lJ J J J J} ' J '/];J I J J ]J_l) Id@d j f I 1 J1 ;y I 160 The Music of the Mountain Jews

- > > > ' J ; £J1l::cJ J JJg1 1 €JD IJ Jg J l J I 'ii Jij J1J ·taJ:'HY J J @13JI3J11 4 �J I j • .0 lJjHJ I 114JJJ ' ' TJ 1JJJ I J J1 JJJ 3 JI 3JI 411/ •igJ1 I JdfJJJ I JJJ JJJ

'J 'ilfJ I JJNJJ I J: I'' I ' J J J J J J J£J J JJ JJJJlJ I J.m I J iJJ J Im • > 11 > > > > ,, > > > c J.�180 'mm :II m l n I i 'I I I jd: 1 ·+� 11ga D I I 4 J ' J'pa I t 'jJJJI d 11Jl l 'JJ JJ I F Ji I; f JgfJI '�+rn1 1r1P 1d1T 1 ; , nn1 mpa1?ff 4 ;w,I Jill fl 1 1 8'JTII 1JJ 1JJI i 1 > > > F p. 6i / ''j�IjI EJ¥1 1JJ lJJI j j j IJ.lJ Jll j; II Instrumental Music 161

73. Lezginka Tarkhuni NSA Y 5993 Grigory Nakhamov (clarinet), Mukhtar lbragimov (garmoshka), -Semyon Sitkilov (ghovol) - Makhachkala, 20.9.92

# I Ii • • • e ·£· ·

...... �- .::. �- · II . . ::s· ::;;·

I • • • 9 e -• • ;# •••1 ,. •

J.= 120 49 / r u 1 r r u 1 r r u 1 r

4 1 r rr 1rr r u 1 r D cu 1 1.J J J - , aw1 r acn-1 w

' II: I D r r r I r

4 w r r r r u 1 r D Qr 1 f � r 162 The Music of the Mountain Jews

2. J J J I J II

� J � ITI I j � ITI II

J � 176 @ � u r a 1 r r 1ir R 1 ;-=;,J

I tr , 1ir rn 1 r ; w

tr ' � a- r r I f D EU I r D m I J=} J

- tr @ � , r r 1 rrr r r D m 1 J=}w

@ � , J n 1 r EU 1 w__ 1 w II Instrumental Music 163

74. Lezginka Khasavyurti

NSA Y 5992 - Borukh Zavulunov (garmoshka), Niival;i Davidov (ghovol) - Makhachkala, 24.9.92

J..g4 'Ii; ' tJUl tLJffi'l�' lr OlttJttJ1 ,a. U l lLJ'�� O IQjltJ I ' ihEDks:d w n 1 w ffi 1 n r n

n � wa ' w w 1 m m 1 J ; m 1 1

,,,,fl1 Bin I J BJ 1Bin

'wtJ J1ffiw1 w m1mw1 1 m 1

I ti ' j J Q) I J Q) ro t HI�· rEI ' ' r r 1 r r r 1 r r r 1 r r r 1 r r r 11: r r u 1 164 The Music of the Mountain Jews

& r } DJ I r tLJ I r I 9J :ii r r B I ' 1 0 E1J I � � 0 I UJ i7J I • iJ631 c & 5il: 1 n 67PvAT• ,. o 1 r r u 1 &r r u i r r u i r r 0 1 wrwr1

' (£J (£J I (£J (£J I (£J (£J I (£J (£J I

' • • R I •= UJ I J � tn __lj : fJ] I

' fJJ lLJ i J �tnILJ t fi 1 j,,�lLJ I & J �fUIJ'J fJJ 1 fJJ lLJ i J � J J Ji

' r J Q I fJ] lLJ I J � J J J I 1 U@r! I Instrumental Music 165

'Bf r U 1 r rU 1 f a w I UJ tu l

' J � J J J II: J to I to tu IJ � DJ :II ' J EU I to tu I j � DJ II: ' ' u I 'UJtul j � DJ 1 -r-rtr 11 J tu1 ' J � 09 : ii 1; :z I q;: I T i r ffj I ' co r u 1 r p m 11: T J> t1J1 t1J r u 1 ---Coda r.------==- �

1' r P J 11 w r p tU ' :11' d. r. 1 ilCJJl: 1 1tz±:1l:r.". r.". 166 The Music of the Mountain Jews

75. Suydum tayaq NSA Y5986 - Shami! Navakhov - Makhachkala, from Radio Daghestan, 1970s

o � J J o I ) Q I (JJ) I I u er

fr . . . i -I D CF cJ a ;l er � 1 u r 1 r � 11 u fr J 4 er CF cl 11 a u 1 r � 11 u cJ r 4; .PQ1 J o- s1 11 8u

fr fr 4 er CF cl 1 a r a 1 r � o- 1 , o u

= � r f ' ! J! & 1 J OD 1: : Ill: u - � r I I fju - fr f;J - gr � I r II: I a u ' fj fJ I r [' fr fr ' fj fJp ;J I a r � I r ' fr Instrumental Music 167

' ,f'i 1 U t!U 1 ttttU 1 lrftU 1 - � � -- ' uun 1 dt 1r 1r 1 r

tr ' r �EJ1tlfJEJ 1 1au 1 r p o1

' I u cl I ; J> t;J I rl r I ri: I I 8 c F I tr tr • -:i@ Ct LJ rrJ I u F a I r p J I � u u I ' ; J! Q 1 J ocJ1r 11

וי ב ל ס רד ת מ ר ס קי ה ה

5 במ רח לש מה ר ק'ס ה מה ות רא ת סב רפ רצמ ' לע 'בג ט'לקת רר : מה ו קיס ה לש יה דה יו ם הה ירר י ם ם נא 'גרלרת ה לש תררוסמ רמ ק'ס ה רש'ב לא , 10 ר'( 1ש 'ל ם 1998 .) .)

אה בינו יסר הט בעה תר י יב םילשור • וקפ הטל מל דע י דה חו חו מה זכר קחל ר מה יסו הק תיודהיה תיודהיה תישב ףו םע תיב פסה םדי ואלה ימ אהו בינו יאטיסר יאטיסר

דועוה ה קאה ד תימ תימ וי :ד" שי אר ל דא דל דל אד ו נ ן ,ליפנוב השמ דב דשא , וד ן ןה ,ד ילתפנ ,רבגו הש ד פי ,ת דא ךיר דס ו ,יס ,יס וי ם בוט ,סיסע והילא לש פי י ד ד

להנמ פב לו ע : וד ן ןה ד • ןגס להנמ : דא ךיר דס יסו יסו

עמ צו ת דעמה תנ תנ •וי ך : שי אר ל דא דל דל החמש דא םו , בא גי ד רו ,גודצה שי אר ל ץנ , לינ יול ,ן דמ ק ולס נ ,ךי וי ח הנ דוטקפס , ,

דא ךיר דס ,יסו ליג ה לפ ס , מא ונ ן יש ,חול לא והי לש פי י ד , דוא י רש טיב . .

וע ךד : דא ךיר דס יסו יסו הקיםרמה לש םיררהיה םיירוהה םיירוהה חרזמכ זקווקה )הנופצו )הנופצו

עת ית םיק וד ירב בסה ר ר ץרפ והילא והילא

רי שו םיל נשת ט" ט" זכרמה קחל ר מה קיסו ה דהיה יו ת ת אה בינו יסר הט בעה תיר ריב שו םיל םיל ספ ר םו הז הנמנ םע פמה םילע לש מה בר ז וערצבש סב ועי ועי רןק ורכזל לש צ"א דיא סל ון , רןק רכזל רתסא וודג לנ ;ד ;ד רןק םרכזל לש וט ינ נו ח יג נר ב ,גר קה המו זעמ וב ן יע בק רפ ול ב ; ב ר"ד אפ לו ובאז , זב ;ל רןק אפ ינ מו סק אט גר ,ל•ז רןק ,ןמפיל רד םו פא ;הקרי ;הקרי תוצבק ריחוש ואה סבינ ר הטי בעה תרי אב הילטי הילטי והש המק י"ע ר"ד רהוטסא יאמ ר ל"ז , אלימ נו ; ; רןק הי יוד יחונמ ,ן וה המק י"ע ריחוש ואה בינ הטיסר ריבעה ת בב ;היגל ;היגל רק ן בליס וי ,הממס וה דנל ; רןק ורכזל לש רה ב וטלימ ן יפ סי ט ; ; ןרק תחפשמ יפ וטנ ומל הקיס וטיל תיגר הי וד י ת רכזל הבא םר השמ וטניפ ; וטניפ רןק ש"ע וקילא ם וצ עזנ ; ר רןק רכזל המלש בזי'צ יקס ; ; רןק -ה Cantors Assembly : רןק םרבזל לש לא ן לו ילס ;זח ;זח רמ מ סריו סמיוי , יפ סו סו מו קנע דחוימ לש רןק ןורכיזה ברתל תו הי תיוד , ויב קוי .ר .ר

מת תנו שה רע : רמ ס קי א י ס הי ו די ם רה ר יי ם , מה הא יה ט" בידאב תו יב ת פתה ,תוזצ לת בא .בי .בי

� אה ינו סב יר הט בעה תיר יב םילשור םילשור רי ו לש םי נשת ט" ט"

גורת ם בל תףע : ו דד ול יכ ש ש ףע תכ עה תירב הו האב דל ופ ס : האל לש ם ם רת ם t" רס: רט נל ה דדוג ון רדס ציוע בו : סק ת פה תרק עב מ" מ" ספדנ יב רש לא לא ISSN 0792-3740 ה ח ל ק ה רבע י י

ה ק ד מ ה ה במ ו א ט ט יה וה ד םי דדהה םיי האמב שעה םיר םיר חמ רק וק ד ם אי אי אוצמ ,ם ות דל תו הי ם יגהו דגוא היפ לש יה וה ד םי דדהה םיי בי בי ·ג ה1 1 יד : הפשה אטה תיט יה וה ד תי סו תורפ ה די די וקמה תור סה תורפ םיי לש טסקטה םי בוקבש ץ הז וט וט יזה הק סומל קי ה אל - הי ידו ת וט וט

ה ר פ טר ו א ר םי ה מ ו יס ק ל םי י לש יה ה ו יד ם ה ה ר ר םיי זי זי ומ קיס ה יל וט ר תיג זי זי פה י טו לצא יה וה ד םי דדהה םיי חי חי ישה שומ דמב וו םיס סומב קי ה לה טי ו ר תיג חי חי רקמ א חי חי תבש טי טי מי םי ונ םיאר טי טי

יש די םע טי טי םיסקט וע תנ םיי טי טי יג ד אי וא וד ומ וי ס יקכ )תונ אב אב אג,נ ·ם נ� 1י ישכ יד שע )ר בכ בכ rנו;ו ינ יוה ;� יל ישכ יד לי ד )םי בכ בכ rנו;ו ינ יוה סובוא 1 ·צ� י ישכ םרי !!:כ:ג םי י ) בכ בכ כ 1 אב וו ה� ו רב( וכ ת יאו וח )םיל דכ דכ נrנו;ו הי יו ד� יס1 ישכ יד )הנותח דכ דכ ומ קיס ה לכ תי ונ ונ מה 1 םאג לצא דהיה יו ם רהה יר םי ן'גייברזאב ןטסגדכו דה ור תימ רכ רכ ומ קיס ה ילכ ת סמ תרו תי לש רד םו זקווקה זב זב ומ קיס ה ילכ ת סמ תרו תי לש ןופצ זקווקה חנ חנ ילכ נג ני ה טכ טכ ומ יס םיאק ןיב דהיה יו ם דהה יד י ם האמב שעה םר י ל ל

ה ח ל ק לה זעו י י

מה סו קי ה לש דהיה יו ם דהה יד י ם האמב שעה םיר 11 ביב יל רגו היפ 42 ומ קיס ה יל וט ר תיג 51 יש יד םע 65 סמ יו הק ילכ ת 125 הקיוסמה לש היה םיוד ירהה יר ם ם

דקה מ *ה *ה

ףסואה נפלש ני ו ממ אל לח ל דג לו רקחב וסמה תור סומה קי יל ו ת לש יה וה ד .םי רע ינפל ןמז אל בר בר תה דקמ רקחמה יעב רק וסמב תור זנכשא וי ת רדפסו וי ,ת תשמ י יס תוב קיע ויר ת : ילש ןתט לש יתש יתש דעה תו וללה וחתפתהב ת עה לו ם יה וה ד י הלשב י האמה תה -ש ע שע הר ; רהו עק זנכשאה י וא וא רדפסה י לש רמ תיב קוחה .םר י קח ר דעה תו חרזמה' י 'תו היה לבגומ דב ךר ללכ דהיל יו ית ,ןמ ,ןמ נש לת ג ו לע - די י קוח םיר וצי יא יא הפור שארב תי האמה שעה ,םיר גסמב תר יה י בוש דהיה יו יו מה הווהת אב ר ץ שי אר ל לו רחא ןכמ מב ד ני ת שי אר .ל קח ר ומה קיס ה דהיה יו ת לש וזא םר י םר רמ םיקחו וי רת חרזמב ,זקווקהכ סא הי תה י ,הנוכ יא ון , יע ,קר וה ד )ו , סומ קי ה הבשחנש תעל םי םי �' וזק תיט : לבס ךכמ מהש עג םי יב ן קוח ר י סומה קי ה בל ןי יהקה תול אה הל ויה לבגומ םי חי תיס . . קחל ר הקה י תול דהיה יו ו ת נה די וח ת וי רת ,חרזמב וחתפנש פל נינ ו דה וו ת הל חתפת יו ו ת גה אי -ו ילופ ויט ת לש םינשה חאה ,תונור ענ וד ת ישח תוב םא וננורצב הל ימע ק לו בה ןי תא צקנופה וי ,ת ,ת ונונגסה ת משמהו יוע תו לש סומה קי ה רתב תוב דהיה יו ת כב לל .ה .ה

וסמה תור ומה קיס ויל ת לש דהיה יו ם הה רר ,םיי מולכ ,ר דהיה יו ם ינב גד ןטס הו וזא ר םי םינכשה םינכשה חרזמבש ,זקווקה ונ רת ו דע ויה ם חבב י תנ פס ר ותח .ם "א צ לדיא ןס ו ( 19ZZ) קה טיל רפסמ ועיצב םי םי יל וט גר םיי יפמ דהי יו ם דמ ןטסג הש ות ג רר ו יב לשור םי ינשב ושעה םר י רה נושא םי לש האמה האמה וה כנ תיח . רב ,ם די עי תו וי לש דא י ןוסל לע סומה קי ה לש יהק הל הי וד י ת תע קי ה וז ויה תולבגומ תולבגומ יב רתו , אוהו אל היה דעמ ו ללכ וסמל תור ילכה תו וקהו יל ו ת ישעה תור הלש ץחמ ו וחתל ם ם לה טי ו ר .יג רא תי חג ןו - יריק קה יל הט יב עצ יו ם לכ םי י לש דהי יו ם ןמ זקווקה יש ובש אב רץ נשב תו תו אה בר יע ,ם ימבו דחו תא מה' אג1 ·ם חמהו תולו לש �ה r ,םרי ךא יה א אל ספ מר ה לכ חמ רק וחתב ם ם ,הז סומ י גולוק םי שי אר ל םי י רחא ,םי ימבו דחו ןונמא יש ,חול מה יש וכ תל דע תא מה יו ס ק ה לש לש היה ו םדי רהה יר י ם ואב חר רדופס י יפכ התששע חג ןו - יריק ; תה י דע ו וב ול מש רו ויה ם פב תונו קי ה ה לה מוא תי יבש שור ל .םי מב לה ך תה הפוק בוסה יי תיט , סומה קי ה לש דהיה יו ם רהה יר י ם אל דועת ה ה דב ךר ללכ בב תר י מה תוצוע , םא יכ יה םיטב נוש םי לש רת ב תו ם ימבו( דחו סה תורפ עה יממ )ת וכז וכז תל מוש ת בל דצמ קוח םיר דהי יו ם י-אלו דה ו םי . .

רקחמה שגומה תאזב וקל אר עבונ צמאממ וי יאה יש םי לש יריפ ס פכ >רץ לא הי ו א( יל �וגא ,)ב למ ןיח ןיח סומו י גולוק יעצ ר הלשע יל רש לא נשב ת 1989 ןמ עה רי רך טנ.f בש ד .ןטסג נשב תו דה דמ םימו לש לש רטשמה בוסה יי יט חתה לי לא י ,וה עפל םימ ךות יס וכ ן ימצע ינ ,רכ קהל טיל תא ינקז יהק ותל . ומכ ומכ

• ריש םימו ינינ ל ,םייפרנוי האר ףוסב אובמה הפשנ נגאה ל .תי .תי ח הקירסמה לש היה םודי םידרוחה םידרוחה

ןכ ישה ג לקה תוט שי ונ ת תמ נח ת ררה וי מה וק ,תימ ' ירד ו �� ·� אק ל :ה עמ לש ה יל ארש ,ל טצה ףר ףר תרוצל זכרמה חל רק יסרמה הק היה דו .תי תנשב 1992 ןרע לא ,והי לב י יוו עי בק וזמ ,ר צא רו רו נרפב יתו ק ה ואלה תימ בש תיב פסה םר י ואלה ימ אהו ינו סב יר יאט יב םילשור רקוחו מב זכר רקחל רקחל יסרמה הק דהיה יו ,ת סמ ע חמ רק דל ןטסג ' טמ ע ם זכרמה הר ופ נ יתו ק ה ימתבו תכ ןק ר יזה ןורכ ןורכ תל ובר ת דהי יו ת בש וינ רוי .ק טמ תר עסמה יה תי ה תל דע ןפואב טיש ית תא תורוסמה מה קיסו תויל תויל לש דהיה ו םי ררהה םיי ונש רת ו קב .זקוו וב זב ןמ הכשמנ בע תו ד דה הש יב רש לא ברקב וצי יא תוא ם ם ילבח ץא ,ר ןה יתו םיק ןהו םילרע דח .םיש היניב ם ויה םג ימ הש יג וע הרצא ארב תיש האמה האמה

,םירשעה גר ם ימ לעש ו מב גס תר לג לעה הי י הה מ תינו במ תר י צועמה תו הש לח נשב ת 1989 •

קחמה ר פלש נ ני ו ףקשמ תא ישה ונ םי י דה ומ רג פ םי י נה כי םר י לחש ו יב ארש ל שב תנ ו תה עש םי . . יה צמ וא הת אב ר ץ לש הוצבק קזח ה לש ומ יס ,םיאק פוס םר י יאו קלטנ וט לא םי דהי יו ם ןמ קה זקוו זקוו החתפ תא דה ןר תל וח ם דח ש לש ,רקחמ והש לבג רבעב שב ל חמ וי צ ת יג וא רג פ רי ת ילופו יט .תו .תו םוסרפב ונה יחכ כנ לל קר במ רח המ קחמ ר �ה פרגרנת י �הר יסרמרנת לרק יגו ברה - ררצ י מה עצבת עצבת מכ כר ז חל רק יסרמה הק דהיה יו .ת מה ט הר יה תי ה הל גיצ נרמת ה יקמ הפ לש זה ' נא םרי מה קיסו ל םי י םי טרפרבש או ר לש דהיה ו םי ררהה יי ם רוקסלו תא יצקנופה תו רבחה תוית תוכורכה יבב ועצ ועצ מה יסו הק אזה .ת פל כי ן אל ונללכ אב ותנ ל היגו יסרמ הק תל י רטא ר ן יסרמר הק נמא תיתו הרבוחש הרבוחש דיב י למ ח ני םי דהי ו .םי מאמ ץ ינ רכ שה קו ע ותעתב ק םיטסקטה לש ישה רי ם 'בג ה1 1 רי תפש( ם לש לש דהי יו זמ חר קה )זקוו וסרפבו מ ;ם בור םיטסקטה אה הל ור םיא ןאכ שארל ו הנ תא וא ר דה סופ . . ףסואה , םע יה תו ו קמ ףי , עיא ו לא א דמ םג ןטק ותמ ן תרוסמ סרמ קי תיל ישע .הר הה לק תוט תוט חאה ור ת ופבש יתונ הק המ ו ,תו ,אופא גא רת וחל ירק עה דית מו תוכח .ןמוסרפל .ןמוסרפל

רומאכ ,ליעל לעפמה ונה יחכ תה שפא ר לחב וק תוכזב עמ קנ טמ ע ם ןק ר יזה רכ ו ן תל תובר הי תיוד תיוד וינב וי קר תוכזבו מה ו דס תו תהו םימרו ושה םינ משש היתו ם וצ ני ו רבעמ על רש . ונ ףס לע ןכ , , מב לה ן בלשה םי ושה םינ לש לעפמה ניכז ו ףותישל לועפ ה תמ דימ דצמ פורפ ' ימ לאכ באז ,ו ןמ ןמ דה םילוג ירקוחב היה םידו הה ר יר י ,ם דתו תו ונ תנ נר ה ול לע ןכ . .

דא ךיר ורס יס יס הקיסרמה של היה ודי ם ירהה יר ם ט ט

מ רב א א

מה סו קי ה לש דהיה יו ם לבחמ י חרזמה ןופצהו לש ,זקווקה נש הללכ נאב ולות ג הי ,תאזה יש כי ת ת תשל י וסמ תור יע ק יר ו ת : רן' נ�; ד 'י 'ו אכ טי ר יג ' . סמ תרו דה נ�;ר ד י קמ פי ה תא ןופצ ברזא יי 'ג ן תאו תאו רד םו גד ןטס דע יאכ וט ג ןופצבש . סמ תרו יאכה גרט י קמ פי ה תא יא ררז יאכ ,גרט סגד ןט ופצה תינ , , r: ב·צ· הי י i;!j21 ירד -רב אב אק)' .ר אל לכ ובל וד מג תוא לש סמ תרו ילש תיש לש יה וה ד םי הה רר ,םיי ,ם הבוכמה אר' אר ט אש 'יב ברזא( יי ,)ן'ג לשב דעה ר מוח .ר סמ תרו או טר באשא ,י וקמה מי ת דע ויה ם ם יעב ר רא ג 1 'ז רד המ ווקב םי סמ יו םימ וסמל תור דה ר נ�; ד י בש וללכ ותנאב גול הי . הי

הקולחה וסמל תור ובושה ת לש יה וה ד םי הה רר םיי ימ דסו ת לע םימרוג יג רא פרג ,םיי יה וטס ר םי י םי לו נוש .םיי וחת ם סמ תרו דה דב�;ר י ימ י תגצ תא ובג תול י םה נופצה םיי לש יאה פמ ויר ת סרפה תי תי הו ברע תי . יאב ררז הז יק י תמ םג תקולח הבשמ וסמל תור ימרקמ תו , כג ןר ג 1 יאב יכ דוה םי קמ 1 ה� ה� ברזאבש יי ן'ג ופצה ינ .)ת .)ת

יאה רוז ינופצה דב ןטסג לש ויה ם יאכ( )גרט קתה םיי דיחיכ ה דאיפ לו תי רדפנ ת אלש יח הת הנרתב הנרתב של יל תט יאה רפמ י .תו הי דו םי יה ררג פצל ו ן ,זקווקה מולכ ,ר נ'צ'צל יי ה י;jלר !;i ירד ,ראקלאב-רב רחואמ רחואמ וי רת . דב המו וסמל תר דה ב�;ר ד ,י ךכ םג סמ תרו כה יא רט יג וכ תלל סמ-תת ו תרר ימרקמ תו , כג ןר רז לש לש רפכה J5 'בג ,י אוהש יה םו יעה ר אק'צכמ .הל .הל

קהה טל תו בש תנא גולו הי רצב וע לע די- ,י ןקלח ינפל ילע תי י הרצא ןקלחו חא יר .ה ימ וע ט ןטק לש לש קהה טל תו שענ ו תב נח ת רדה וי לש אק'צכמ .הל יא תרכ קהה טל תו רה שא תונו יה תי ה ,הוערג שב ל ל ישכמ רי קהה טל ה טושפה םי חי תיס ג( רכ ן ·ןמקרר' תמ תרוצ ס· בר 'י ) לשבו אנתה םי םישקה ךרוצה( ךרוצה( תסהל רי תא כמ ריש קהה טל ,ה יב חי ו ד בב תי .)תסנכה עב תרז י דעימב םינ ,םיבר יו י ורכז הבוטל הבוטל ימב דחו : ברה חו ןרמ ןב וי ףיס י אב1 ב� ל·ז , ברה רב יב "ב ר רי ףרס שא ברר1 ל·ז , ןזחה יא iדח ר ןב ישימ ישימ ימ יש א ב ל·ז , ןזחה וו לינ ןב 'ר מרש ליר , תבס י דא רר רס יל1:5 א ג הב1:51 "ז ,ל דד תו י ימרמ הקש מנ;ו ר י הב1:5 הב הכ וי ם בג תעב וא גל ,)ה וד יד ס:>ב ר יאר ל ז:>ב ר יא ברל ד( ,)טבבר אנ,ג ד י סרס ברב1 צכמ( · לאק ,)ה אלס קיב קיב ברלואש יהכ ו ם תרצנב לע תי ,) ימ היט ,בוחאררב רבב לש w לימ ברחארוב ןתבשכ יל טלקה תו קי תור תור רע ך רשא שע ה יבא ,)ר ושמה רר נ;ו םיחJ ירבג ,ברל סה רפו זח ליג לשבא 1 ,ברמ יב אק ל ,הברטאטמ רז הי הי מע רי הברמ הכ וי ם דב י .)הנומ ןכ נורצב י הל וו ד ת דל ר" שאנמ רי קי ר ברב ,הבקסוממ החנהש תוא י רב שא תי רד יכ צקמה וע תי . . הקיוסמה לש היה םודי םיןrירהה םיןrירהה

היה ו םיד םייררהה מב א ה םירשעה םירשעה

יסרמה הק לש דהיה ו םי הה דד םי י וצמ הי הז מז ן המ יקשב הע דה גר ,תית האוצתכ שי הרי ןמ ןמ תה םיאנ בחה תר יי ם הבש ם ויח ולש תש דה דו תו םימודקה לש הי םיוד הלא בכ תר י מה תוצוע . . מה יד תוינ תה ובר תית לש דב תי מה תוצוע חא די למ מח ת לועה ם נשה יי ה יבה הא דיל י יי דד ה ה ישב מ שו פשב הת לש דעה ,ה ג ' ה1 יר1 אטכ תיט דהי יו ,)ת התאוצהו תבמ י דפסה . ךכ חפ ות ודאמ ודאמ די עי ויתו לש דה דו יעצה ד 'בג ה1 .יר1 מאל ות לש בד ר לחה התה יל ך ודע שב הל י האמה תה עש - שע הר קזחתהו צחמב תי רה ושא הנ לש אמה ה ,םירשעה לשב למ מח ת ,םיחרזאה שע ה דהיש יו יו םירפכה מנ וטל על םדי דג תולו ןוגכ קאב ,1 רד ,טנב צכמ אק' הל , רג ינוt לאנו ·צ קי . דע ויה ם רמ ב םדי ם •ג הו 1 יד דב בד טנ , םש ונ ת ר ה דע ןי י הק י הל וסמ ר תית דג לו .ה םג עב םדי דחא ,תו בג ןר ק 1 ה� , , תמ וג תרר דע ןיי וא לכ סו הי י דוהי תי ינ תרכ וד ב תר ·ג ה1 1 די . .

לשב כיד יו יחה ונ ך דה ית יתרוסמה דיב י וטלשה ונ ת בוסה יטי י םי ונ קת ה דבעה ת רוסמה ת חהמ םינז םינז קה יש םיש לא דה דו צה דיע תוי .ר םג יש םרי ופ צקנ נוי ל םי י , ושקה םרי חב יי רפכה רוסמה ת יי ם לש לש דהיה יו ם הה ד יד י ,ם ענ מל ו , וצתכ הא המ יג ר ה ינפ תימ על יד ם דגה תולו תוי ר מו ויע ר בחה הר הר היה דו תי . מל לש ' יריש שגה ם וכמה םינ ' ודג לי ג- ·ליוד ישו די רי וט לא אה ביב םינוכמה ' י;וW}נ ה ה סן לא · מכ לי ילו ת מ·: דוד ת יבא ב )' , ·ז א ינ םד נש הו דע הל ם תרעמשמ גסמב תר יח י בחה הר היה תוד י תוד קחה אל ,תי אצי ו לכמ ל מיש שו עב די ם דגה לו .תו .תו

דמה רו נ זי היצ , ימבו חו ד תהה תוחתפ לש ילכ תה תרושק הל ומ ,םינ פשה וי ע העפשה מוצע ה לע לע יסרמה הק לש דהיה יו ם הה דד םי י , יפכ הש פש עי ה לע וברת וי ת סרמ קי יל תר דחא תו יאב וז ן .זקווקה .זקווקה הל יטי ם לופופ יר י ,ם לוכ ל ליפא ו יסרמ תק ,קור דח וד רל פ ור ט רא יה דה יו . םיריש לופופ יר י ם הלא הלא שנ עמ םי ויה ם רתחב ונ ת דצל יריש ם וסמ תר .םיי םילכהו מה ל וו םי תא יש םתד םה םילכ דח י ,םיש ,םיש ילעב גה הרב ורטקלא ,תינ אלו םילכה רוסמה ת יי .ם ךכ ניפ ו צנרמרקה ה· ו ח ךאט תא וקמ מ ם גל טי ר ה ר משחה ,תיל רקמב ם לבה ןאב הר ז 1 נד בר ראב לקה ד תינ רא יסה תנ ' יס י דז , גהר רבר ל ותכ ף גסמה תר ) דנ קח קח פמ ינ ולב· ק יבצקה ורטקלאה .ינ רשמ ם ךכ םג תשה הנ וא ריפ לש אה ותל ר קה .יבצ םע ישה ומ ש ש מב דלק תו לש יס תנ ס· יי דז ורטקלא ינ דח וד דה מ ינו תו אלש ויה די תווע םינפל מב יסו הק רוסמה תית תית לש קה זקוו .

ביס ה חא תר קשל עי ת יסרמה הק רוסמה תית לש דהיה יו ם הה דד יי ם יה א יה מלע תו ם לש יר םילאוט םילאוט מו הנ םיג תע יקי .ם וד ג ואמ ת תוטלוב רל טי או םיל אכ הל ןה יקה תונ תונוכמה יג· ; :הד רגהנש רגהנש מה וק ננ תו של רי ךשמב תעבש ימי לבאה דנ;�רה·כ t וד 'י ,) ןכר �ה פ םיסר ממעה םיי �· נן,ב הי יר יר סרברא 1 צאנ ' .י ' קד םיתעל חד קו תו עמשנ םי םיריש הלא ויה ם ןיב עצה רי םי . . הקיסומה לש היה םיוד ירהה יר ם אי אי

ףוסבל : רת ב תו ם לש דהיה יו ם ררהה םיי בע הר מת רו תו תובר ועמשמ ת חא רי יגה םע מל ד ני ת ת שי אר .ל םילרע הלא , מש בר תי ם גה עי ו צחמב תי רה נושא ה לש אמה ה לו רחא ןבמ דע תונש תונש עבשה ,םי ועמטנ חב הרב יה רש א תיל יקו ולב לע הי ם תא גהנמ הי פסה' יר ד םי : ןה וחתב ם סומה קי ה ה לה טי ו ר תיג ןהו וחתב ם ספה י הק להה תכ תי . םע לעה יי ה חאה נור ,ה לחה נשב ת ,1990 לח ה ה דיה רד תור תפסונ חב יי דעה ה כב .לל יה דוה םי ררהה םיי ורזופ עב םר י עבו יי תור ונוש ת אב ,ר ץ בג ןו ןו אב ר ,עבש תעבג הגלוא , דח הר , רוא אביקע יחו .הפ ועב ד ,זקווקבש יב ימ טלשה ןו בוסה יי יט יט ההו פ הד ר ,הפבש רזחאנ דהיה יו ם ררהה םיי הלב ט בר רתב ב תו ם וסמבו תור הי ,ם ןאב םה ינ וס וס הל טי עמ חב הרב יה רש א תיל , ילה רב תיל וי .רת ךכ רבג קה יו ש יקב ו ם ךשמה מל הנ ג םי לו דסומ תו תו וסמ תר םיי בכ ןוג תיב תסנכה ווקה יזק ) יב רש ,לא ימב דחו ברקב דה רו צה ריע , תהש מא ץ הל בלתש בלתש חב הרב דחה הש , מה בג לי ה הו תלבגומ .תוחפ .תוחפ

מ קח ר ררק ם ם

דע הב קה ד שי רקחמה מושת ת בל עמ טו ת יב רתו וסמל תור ומה קיס ויל ת לש דהיה יו ם ררהה ,םיי ,ם תוטעמו דה ואמגו ת מה טלקו תו וא שה ור תומ לש תררוסמ לא .ו רה ןושא קהש טיל תא סומה קי ה לש לש יה דוה םי ררהה םיי היה ןשלבה רגה נמ י דא ףלו יד ר ( Dirr ,) ךרעש עסמ חמ רק זקווקל נשב ת . 1909 מב לה ך עסמה קוה טל ו דימ םינע דהי יו ם ןמ רעה םי ין?נ;: 1רט , ק� יאס טו מי י ןאכר ש- 1 הך ויהכ ם : ב 1 ך קtקאנ )ק . קה טל תו דקומ תומ לא ,ו ןכרעש בר יב רתו , מש תורו יה ו ם מב יזו ןוא שופ ןיק טנסבש טנסבש וברטפ ;גר וע קת םי לש קלח המ ן וצמ םי י נופב תו קי ה לה מוא תי יב לשור .םי רב ם , דה ואמגו ת ת בש ור ש ונת ופקשמ ת תא וסמה תר זנכשאה תי חרזמה תי לו א תא רה אוטרפ ר ווקה יזק לה שא-א יזנכ יזנכ מוקמה .י יד ר קה טיל נב ר הא ןזח יזנכשא שש רי ת ואב הת העש אבצב רה סו י הו פת לל םע יח לי םי םי דהי יו ם יאב וז .ר .ר

נשב ת ב,1907 רשא גה עי דיא ןוסל יל לשור ,םי אצמ הב דע ה נטק ה לש דהי יו ם ררה .םיי אוה קה טיל טיל וד ואמג ת תרטעמ דבלב פמ י יה' דה יו ם דה נטסג ·םיי ךככ ניב ה תוא )ם סרפו ם עבש וד מג תוא תוא ומ קיס יל ו ת לש סומ קי ה יל וט ר תיג ימעט( ,ארקמה יפת תול יה םימ ונה םיאר ןכו ריש' יק הנ ' ,) ,) כה תולול ךרכב שה ישיל לש צא' רו ינג תונ שי אר ·ל J דיא ןוסל 1922 ) , חפסנב סומל קי ה לש דהי יו יו סרפ רבו הרב , דיא ןוסל אל יבה א ימ ד ע ףסונ לע סמ תרו ומ קיס תיל ,וז דבלמ עה ר ה הש אי יש י תכ תכ וסמל תר דהיה יו ת סרפה תי מה פיק ה וי רת . .

ימ יאב ל אל יל ברנ פיטJ יל ס 1902 - בקסומ ה )1967 ספ םר בוח תר קד ה ( Lalinov 1933 ) הבו שש שש וד מג תוא לש סומה קי ה מעה תימ לש דהיה יו ם ררהה םיי ןופצמ זקווקה . אוה אל יצ ןי תנ נו םי םי פרגונת:י:נ םיי לכ הש ם עגונב של רי םי ףאו אל סרפ ם תא טסקטה םי הלש .ם .ם

יסינ תונו הל ק טיל תא וסמה תור ומה קיס יל ו ת לש דהיה יו ם רהה יר י ם ושענ דמ י עפ ם לע - די י ונת>ן - סומ י גולוק םי שי אר ל ,םיי ןבר -לע י יד מה ד רו פל רולקלו לש ק' לו שי אר :ל נשב תו שה שי םי קה טלי ה ה רא תי חג -ןו יריק ןנג אט ו זאמ בר יי ,ן'ג עי בק עי יבק ,ומש ןבו םג ילש יש הי ווק יזק ת מולע ת םש לתב לתב בא בי . רע ו קה יל הט תא נג ן קה i מ ה·�נi נה ו דע ובז ןול לשבא 1 מ הבi , בזעש תא זקווקה תנשב 1930 ; יצ ןיו בש רשא זח תר י על י ,ור ק 1 ,ה� תנשב ב,1992 סמ תרג כע תו ר דש ,ה דע יי ן ורכז .ותוא סנ ףו לע לע ךכ , מונת:י:נה יו ס גולוק יל רא יול קה טיל סומ קי ה יל וט ר תיג לש היה םידו רהה יר י ם תנשב 1965, בב תי תי תסנכה רה' 'יניס בש לת יבא ב ; שבו תונ עבשה םי קה טיל ןונמא יש חול סומ קי ה יל וט ר תיג הלש ם ם בי הקיוסמה לש היה די םו ירהה יר ם ם

ותואב תיב .תסנב קה לה תיבב תסנכ הז היה ומ בכר תואב ה תע עמ םילר רשא בב ר ויה יב רש לא לא מכ ה שע ור ת ,םינש מב רבתס ןמ הה גי יו בעה יר לש מה לפת ל םי הב טלק תו לא ,ו הנרשה יההמ יג ו ו יה חי דו י לש דהיה ו םי ררהה יי .ם לכ הה טלק תו אה ול מש רו ו ת יתרנרפב הק לה א .תימו .תימו חרנחת רד וי קב זקוו רת ומ ורת המ הבושח ישל ומ ר יסרמה הק עה יממ ת וקמה תימ . ןיב וצאה תור תור םיבושחה יב תו ר לש יסרמ הק הי דו תי יאמ רז ר הז שי ונמל ת תא רד וי ברזא יי 'ג ן ,)וקאנ( ירד ו גד ןטס ןטס כ נ;ו '!=� אק' הל c דו יר ו i2 ,;:רד ני -ר אב אקל ר אנכ צל · קי . c וירד גד ןטס דשמ ר דע ויה ם תינכת חוימ תד תפשב תפשב ·ג והו .יר ףא פסש ור י ת הה לק תוט לש תונחת ה רד וי יקמ תופ חי תיס , ןה דקומ תוש חרואב לכ דע י י 'זל נא םר י לכה םי י לוקהו םי י לופופה ר םי י וי רת לש יסרמה הק עה יממ .ת ןיא צל ומ א תב ונח ת ולא ולא ולו הטלקה תחא לש יסרמ הק יל יגרוט .ת .ת

מ ו צ םא , ת דלו ו ת םהי ו איגה גו ר פ הי ש ל היה ו םיד ררהה י םי םי

ניכה יו דהיה' יו ם ררהה יי 'ם תינ ן -לע די י ורה םיס כל לל היה יו ד ם מה ות ג יר םר מב חרז .זקווקה .זקווקה צמ ריר ת דיב ני ו רדע תוי לע וא לכ סו הי י דהי יו ת דג הלו יאב ררז הז בכ ר םינמזב רק םימו ר( הא .)ןהל .)ןהל שה ם דהיה' יו ם ררהה יי ·ם ר( תיסו : וג ך? יק ב� יאך ) ומ יפ ע רל הנושא צחמב תי רה הנושא לש האמה האמה תה -עש שע ,ר ה זא שבכ ה יאה פמ היר רה תיסו תא רזמ ח קה .זקוו ודהיה םי רהה יר םי ונכתנ יפב יפב מצע ם ג' ' הו רו ' תס ,ם ולכ רמ , דהי' ו םי : :

רקמה ור ת הה סי רוט םי י מה יכז םיר תא דהיה ו םי רהה יר םי לד םי מל ד יי . דל יב ר יהה וטס ור י ן ינמראה ינמראה וי סנאב ךט vז J חק י ה( אמ ה עה תיריש סל נ·ה c. נש ןשע לככ נה ר הא לע תוררקמ המ תואמ ימחה תיש תיש הו תישיש הסל ,נ" שי הב זא הק לי ה דהי יו ת ןרפצב גד ןטס ( Trashanakerzi, 1986 מע י 56 .) לע - יפ יפ סמ רו ת ,תחא דהי יו ם יתה י ובש יאב רז ר רל ושא הנ זב נמ ם לש למ יכ ררשא רסאנמלש ימחה יש יש ס( ביב 722 הספל נ" ) רא וס ןרג סכ ביב 720 הספל .)נ" תרוסמ רז תמ תססב לע שקה ר ןיב ממ תכל דמ יי יי דקה מו ה םע רזמ ח קה זקוו מכ םיכל ב זי : ,6 חי : ;11 אר ה : טלא ש רלר ת( "נש א : 33 ךליאו .) -לע יפ יפ תרוסמ ,תרחא דהיה ו םי רהה ייר ם םה םיאצאצ לש ינב דהי הו הש גר ול דב יי רצאנדכרבנ למ ך לבב לבב אמב ה ישה תיש הספל נ" אלו רבש יל דה הו . רב ,ם יה יר הע ומה תישח רה ושא הנ לע תה יי ובש ת ת

דהי יו ת מב חרז קה זקוו אב ה דיל ני ו תמ תפוק שה לו ש ת אססה תינ פב ר ס ( 651-226 הסל .)נ" רב שא תי תי אמה ה יבשה תיע הסל נ" יס וחפ םירזוכה תא חרזמ קה זקוו מו רחוא תוי ר יק ולב לע צע םמ תא דה ת ת היה דו תי . לע יפ- םירקוח כג ןר טלא רש רל ת( ·נש א : 30 ליאר ,ך c אז ת תחא יסה תוב יעה יק ור ת הל תרמ תרמ תד ו לש למ ך םירזוכה היל ד תו אמב ה ימשה תינ הסל נ" אכ טל ש רלר "נשת :א 37.) יק המו לש לש הכלממ דהי יו ת מב חרז קה זקוו שמ הכ דוהי םי סרפמ נזיבמו ןויט והו ית ר ה שר םו מע קו ימב ולות היג היג לש היה דו םי ררהה יי ;ם דע מה הא תה ע-עש הרש תה מ ודי תרנכל תא למ ך זוכה םר י מ· ·רנכל ·רנכל א( טל ש לר ר נשת :א" .)43-39 .)

תובקעב תה ומ תוטט ה לש ממ תכל םירזוכה צחמב תי ינשה הי לש אמה ה עה תיריש ,הריפסל האב האב וקת הפ לש רסוח ביצי תו ילופ תיט לע יא רז ר זמ חר קה ,זקוו רשא רב בע הר זא דה ךר הדיחיה ןיב ןיב ריא הפו מה חרז תי בל ןי היסא וץחכ במ זי יטנ ןר c . סרפ ,םי רע ,םיב ומ ונג םיל גל91 · קו םי טלש ר רב רב ילח .תופ ןמ אמה ה -ששה הרשע דע אמל ה נומשה -ה שע הר ויח דהי יו ם םג מב ו ור ד ת ,זקווקה אלו אלו קר רהב י ןרפצ ברזא יי ן'ג דו םור גד ,ןטס ןיב וק ה� בל ןי רך .טנ� דחא עה םיקמ םיכומסה ךל טנ�ר טנ�ר תחת לשה ןוט דפסה ,יבי יאב ררז יאכ ,גוט היה די וע שב ם ג' ו' דה -ר אק הטר : ולכ רמ , מע' ק ודהיה 'םי 'םי הקיסרמה לש היה יוד ם ירהה יר ם גי גי

רא( תפשב 'ג וה1 יר : ד' רא יא 'ע ,)'הטא לשב יר ב יו חוימ ד לש פב םר י דהי יו ם יבסב ,הב היניב ם : יד ג ג רדאק שא ,י יד ג לרש ימר , יד ג רלקאח י דו גי יי נ;ור .ם מעה ק מש ד רבו רב וע רכ ןינ םירפכה דנ;ו 'ג א יל ס ס אר 1 ךj2 ;ךן וה א בשחנ דחאל ירוזאמ הה ית שי תונ היה דו םי דקה מו םי יב תו ר ,זקווקכ מש או צ ו ו דע ו ימיב למ תונ וכה רז םי או ילו ףא ינפל .ןכ דע ויה ,ם ות יבש מה םוק , עה ם דה גרא י ,ינ םינכמ תא תא מעה ק שב ם ג' ' ה1 ד1 - •ע טא 'י '( מע ק יה דה יו 'ם .) רש די י שיי םיבו דהי יו ם םירויצכ םיקוקח לסב ,ע טק יע יע תובצמ בו ינ י )םינ גנ לת ו 7 מ·ק ממ ד ·ג א ,סיל ךארב א 1 ךj2 ,ךן דיב י תררצ וולט זי הי שי ילאר רעש ך עסמ עסמ יאל .ררז דהיה יו ם קע ור ןמ יאה ררז יסמ תוב אל די תווע האמב בשה -ע שע הר ; דחא םי המ ם ם תה יי ובש מב ד ·ג לא י ,ס ליאו ו םירחאה יה רג ר וזאל םר י םירחא החרזמב פצבו הנו לש קה .זקוו םג םג ויה ם םינועט דהי יו בק יר ד רנ - אב קל רא תרבאש בא היתו ם ראב הר•גמ ו ד - אק הטר ( A,·shalumov, 199 1 , מע ' -59 )60 .

אל ורח הנ עת הדו יתה י ובש ת הי דו תי תבחר קיה ף םג יאב ררז ינפה ימ לש קה .זקוו וחה רק דה ינטסג ינטסג מ אר1 ד גמ רא דו,r ,בר קחמב ור לע יי דס ו יא פמ יר י ת וכה ,םירז צמ יי ד פנ די ם דהי יו ם דחא םי רהב י רמ זכ זכ גד ןטס ז( 1 וב ליט , גקו;ו י , רא אקא ,ינ מ ינ1 ,)םירחאו לע דסי ו רכ ינו תוק ומ לס תוימ מו תררוס לעב .הפ .הפ וה א ומ ףיס גש ם ויה ם םינוכמ בר ע םי וסמ מי םי נב פ םדי ימלסומה םי לש יבסה הב שב ם ג' ' ה1 'ד1 'ד יכ דה יו ,) רשמ ם בש בע ר שי רב הב ם דהי יו .ם .ם

דב ,ןטסג רד תימו רךל ,טנif בצינ רה נש ויובי ·ג 1 פ גד-1 ,א ולכ רמ , ה· ר היה דו 'י ( 3,000 'מ לעמ ינפ ינפ םיה ;) דל רב י מוקמה םי י , בעב ר ויה יאב ררז יי וש םיב דהי יו ם .םיבר דחא ואמ ת ם םיבשות מרקמ םי י םי פיס ר תא אה דג ה .האבה עפ ם תה א בה ריעצ דהי יו פי ה ראות ריעצב ה ומ לס ,תימ שא ר יה תי ה ה תסרואמ רבגל למ ז ,ךיג הזר גרה תא הינש ם ותמ ך אנק .ה זא יבה וא דהיה יו ם יכב היתופ ם לוח לוח נמ יפ ד סה ביב ה פשר רהרנ לע ורבק לש צה ע ,רי נר ן רוצנ ·ג פ1 גד-1 א . .

צחמב תי נשה יי ה לש האמה הנומשה - שע הר הרצפ ןיב ור היס בל ןי סרפ יקהו ורס ת ·תרעה אמ תינ תינ למ המח לע שה יל הט מב רז ח קה .זקוו ךשמב תפוקת תה ופה תוכ תאזה נוכש( הת שב ם יע' ןד ןד )'םינא'חה בס ול דהיה יו ם רדמ פי ,תו ברשו מנ וטל ירפכמ ה ם נטקה םי ברזאב יי ן·ג יאל ררז ק ,ה�1 םש םש ונהנ ותנגהמ לש שה טיל פה יר ס , סרח ךי י ןא'ח לכ יקס הר לכ תיל לע הפוקת רז אר ה : Bakikhanov 1 199 .) סמ בי ה רז רק םייו דע ויה ם תובוחר ורה עב היה ידו לש ק ה�1 תומשב ירפכ היה ,םידו ג נ ןר ןר יג ,טרגל יג רס ר '( ק אס1 'יר תרפמב ור יס ,)תו ,ר·רצאג גרררא דא( גא תופמב ור יס ,)תו יג ,קל גאאג ר' ,ן ,ן

');: 9 ן� נ;ור הרז ( Daviaov 1990 ) . תי ר לע ןכ : דע נש היתו רה תונושא לש אמה ה נה תיחכו יה תי ה ה קיז ה ןיב יתב תסנכה וקב ה� בל ןי ירפכ אוצמה לש תמ ללפ הי .ם .ם

נשב ת 1797 שבכ לש טי אקה קיז מ1 1 ך ה( םע לה א )יק דב ,ןטסג וה א חלרס יא רא( ררס אנ )ב 'ח ,ןא תא תא ב� ו - ,רבוס רפכה רה ישא לש דהיה יו ם רהה יר םי תואב ה ,תע ןכשש 7 "ק מ רד תימו על רי רך � .טנ .טנ הפקתמב רז וחבטנ ור ב דהי יו מה םוק ; ינה םילוצ ןמ חבטה רבשנ ור םב ירבענ .ם םע ,תאז ק �ץמ הי דו םי צה יל ח יהל טלמ בלו שק טלקמ ךב ר ,טנif םש תה רי הל ם לש טי עה ,רי י;ננ; ח ילע ,ןא'ח ,ןא'ח קתשהל ע שטלא( רלר שת :א·נ .)52-48 דהי יו ם הלא ויה רעג ןי קה ליה ה דהיה יו ת לש ויה ם יעב ר .וז .וז יי וש יב דהיה יו ם בושחה םי זמב חר קה זקוו האמב תה ש -ע שע ר ה ויה לכ הד ןל : רטן ,ןאשא וק .ה� .ה� יג ,ררס 9 א ד'(t גי , ור ,לאק מ וג1 יר ט , וא ,גור מנ;ו אר ך . נ;ושרח נ;ו ,ליז ד אגר1 יל , נ� ד ךי - ו� ,ל וךב נ קא קא �ר יאסק ( Avshalumov 199 1, מע ' .)59 .) די רמה ס הקי לש ה הי ודי ם רירהה י ם ם

ןמל אר ש תי אמה ה תה -ש ע רשע ה שה הטלת יאה פמ יר ה רה תיסו לע גד ,ןטס טאל בו דה ר הג , ךות ךות דכ י למ ח המ ברקע ה דמ ם דנג ה t:נ םימאמ נמו יה םיג חא .םר י מב לה ך מה חל המ ברש הפכנ לע לע יה וה יד ם הל רימ תא תד ם תהלו לסא ,ם מב גס תר רעסמ לש אמאה ם נג ד פוכה יר .ם זאמ יסה חופ חופ וסה יפ לש ןטסגד יאל פמ יר ה רה סו תי לכ מי םי : יב תר צעומה )תו נותנ םי דהיה יו ם הה ר יר י ם ם הל ש תעפ ה ילופה תיט תהו ר תוב תי לש ור ס .הי .הי

מב הא רשעה םי גה ות רר ו םידוהי בעב ר זקווקה זא( בר יי 'ג ,)ן מב חרז זקווקה ד( ,)ןטסג �ב צ' נ' הי י הי פצבו ןר קה זקוו ןj( ד� יר רנ אב- אקל )ר . מה כר םיז עה קי יר י ם זאב בר יי ·ג ן םה אנ וק ה( ריב >ה הו ע רי רי וק ה� . ה�וקב ור וזכ היה ד יו ם ורב עב יה וה יד ·כ ; ךב סי היאק לקז בו iר 'ה רב יסו .)ת רב ןטסג םה בשי ר ר עב יר ם צכמ אק· הל ה( ריב ,)ה רך ,טנ!;: וב אני קזןi ק �ר ןו;ז וי ,ר ט ןכר פכב ר ומ ש רוק נ( �ו ד )י . צב נ'צ' יי ה ה תה כר וז היה ד יו ם ורב עב דפנ ר ריעב ריבה ה רג .ינז ו םג ריעב אנ 'ל צ קי , ריב ת ירד�ןj נ קלאבר א ,ר היה היה ור עב הי ד ו י ·כ ב; היאקסר י רק ל קנ ו ה · ורב יס .)ת יסמ תוב ופ יל ויט ,ת דכ י הל ריתס תא סמ רפ ם יתמאה יתמאה לש היה ד יו ם רהה יר י ,ם תונוטלשה בוסה יטי י םי רש ומ בר םי המ ם פמב ק ד םי מה למ תכ יי ם תב או ר ר :םיטאט' כו ך גה ד רי ו תוא ם יבכ לוכ קלחכ ןמ אה ו סולכ הי י מה מלסו תי אטה תיט . תמרעל ,תאז ,תאז יכה יונ 'טאט' לימ ה רדנ תפ ·ל י דה ו :י :י םיטאטה מלסומה םי י וה ג רד ו ינבכ עה ם �ה 1 רי ' לו יפ ךכ ךפה ךפה

רב תישא אמה ה רשעה םי בכ ר גה עי ה שב רו ת יצה ינו תו םג קווקל ז . שב םינ רה שא ונו ת לש אמה ה ה לע ה סמ פ ר ןטק לש יעפ םיל נויצ םי י במ ןי היה םידו הה ר יר י ם רץאל רשי לא םש ; שה ועקת ועקת ריב ,םילשו חי ד םע םילוע דח יש ם ממ כר ז ,היסא לו חא ר ןכמ דב םור לת יבא ,ב םש רצמ י תיב תיב תסנכה מה כר יז לש םה דע ויה ם זה .ה עב תובק למ מח ת תשש יה םימ תו ח תי י צה י תונו בב תר י תר מה תוצעו זי רמ היה ד יו ם הה ר יר םי עסמ שמ הל ם ןעמל לעה הי י יל רש .לא או נמ ,ם רב שא תי נש תו תו שה םיעב צה יל וח מכ ה המ הי ד יו ם הה ר יר םי תאצל במ תר י מה צו ע תו לו תולע רץאל . ולח ם ם

לעה הי י הה מ תינו גה שת ם בל ףוס שב םינ '1993-1990 הו וי ם תונ ור זמב חר זקווקה הי דו םי ופס יר ם ם בלב .ד כ · s,ooo הי ד יו ,ם ילפ םיט דמ ןטסג מו ·צ נ·צ הי י , גמ ות רר םי ויה ם ב e אי גיט קזךi ,ק זוחמב j2 קזןjך יק יק ר�ימ נלא י ידר i בש ןרפצ ווקה זק . ריעב רז שי ויה ם תיב פס ר דהי יו תיבו נכ .תס .תס

ג �· ה � יר : ה ש פ ה ה ט א ט י ת היה ו יד ת ו ס פ ר ו ת ה ה

לבה ש םינ שמ כי י םי תא גה ו• וה יר , פש םת לש היה ד יו ם הה ר יר םי , מל ש תחפ שלה תונו ריאה וינ ת ת המ מש לב י ט תא צמ או ו גה י וא פרג י לש בש ט והי יד .הז מב ש ך דה ורו ת הטלק שה הפ מוקמה תי תי בש היפ ם םילימ �� יד תר בעו יר ,תו דע נש צו הר שה הפ קה ר היו ויה ם ·ג ו רוה י וא אט תיט הי דו תי . .

וד ב היה םיד ו רהה ר םיי יר דב ו יתש רפש .ת הי ד יו זא בר יי ·ג ן וד םור גד ןטס ביד ור �א יר ת אטבמב( אטבמב(

הי ד יו )קזח ; אב וז יר ם סמ יו םימ לש ןטסגד דה ר תימו הו מ ר תיזכ יד ב ור זל ךיג 11,\ ס� ארא ן ' בו פצ ןו ןו ןטסגד יר דב ו ימוק ק . ויג ןו של ינו הז שמ ףקת טרפרב או יר ם שה ירי םי כה לול םי גולותנאב הי :רז :רז שה ירי ם �ה eיי ם סמ · 22 ר · 21 םה אב יר� ת שו רי סמ · 30 אוה יש ר רע ש רד של- ינו , גב ו' רוה י י בר יר�� .ת חא יר יכ וב ש זקווקה דיב י בוסה י י םיט שענ הת רה תיסו פש םת שה ינ הי לש דהיה יו ,ם ,ם חא יר והו·ג יר . . הקיסומה לש היה די םו ירהה יר ם וט וט

דע תנש 1929 בתכנ ה תפש ·ג ה1 יר1 אב יתו ו ת ירבע תו ; יל םימ בקתנ ול אה ףל יב- ת לה יניט ךכ-רחאו ךכ-רחאו ףלא תיב- יקה לר י .י תב ע ית םיק רפסבש הז משת ש טיש ת עת קית הש עו צ ה -לע די י רפ ·פו ימ לאכ לאכ באז ו ד( הא : Zand 1985, •מע ,3 רעה ה דב רב יתעת .)ק טיש ה וז וא הצמ ךות יש יונ םי תטישמ תטישמ עתה קית מה וק תלב ןיב םירקוח וד רב י נגא תיל תומשל טפ יר םי תו דא םי תופשב תוינאריאה : ii צמ י ני ת תא תעונת -ה a ימב הל נגאה תיל ii ,bad צמ י ני ת תא ונתה הע רגה מ תינ ii ; מ· יצ ןי תא תא צה ליל לה יו ע וקה יל ר - h תא צה ליל לה יו ע לה וק-א .יל מש תו מה ש החפ לש הי דו םי רה יר םי םי םירסמנ לע יפ- גה סר תוא רה סו וי ת ה( ור ש תומ תב ע וו ד ת זה תרה לש םה ,) ךכו םג תרמש לש םירע םירע פכו םיר ומה יעיפ ם פמב תר יסור תו ; צי או םי כמ לל הז מש היתו ם לש םינבר זחו םינ הש מתש ש ו ו ומשב הית ם ירבעה .םי .םי

ה מ תררוק ה ס תורפ םיי לש ה קט ס םיט ש ב וק ב ץ ז ה ה

םירושעב חאה ור םינ לש אמה ה ,הרשע-עשתה תובקעב לתשה תוט רה םיסו לע גד ,ןטס לחה ו ו םירקוח הי דו םי לו א דהי יו ם הל עת ינ ןי ופב רולקל לש היה דו םי הה רר י םי בו של נו .ם הפוקתב וז וז רפ ומס דהי יו ם שא יזנכ םי יריש ,ם יס ירופ םע םירקחמו של ינו םי רב תיסו ר( הא : Miller 1892 ; Shapiro(. 1983 אמב ה םירשעה ולחה הל עיפו יבתכ תע וע תי םינו שב תפ ·ג ה1 יר1 , כנו לל הב ם םג םג מוח ר ופ לקל ירו . ושעב םר י רה םינושא לש לשה ןוט וסה יב יטי תחופ ינע ני ם לש םירקוחה היב םידו םידו רהה יר .םי וסרפה ם דמה רו ינ דיחיה תפשב ג ' ה1 יר1 וה א בתכ תעה ןאטאו· ס i טנ;: מי 1 : מה עיפו ןמל ןמל תנש 960 ר ; יב ן וע ויכר רפוסה ליגזז:r בא ולש ומ .ב .ב

מת יליל ירישה ם ףסואבש הז תמ םיקלח של ית וגטק יר תו קיע יר .תו ארב ש נו ה לכ םילו יש ר י םע םע ונא ינ ימ ,םי מתשנש ור קר סמב ו תור לעב הפ פו מסרו ו קלחב ם אב לותנ תויגו דק ו ומ ת ר( הא , מל ש ל : Avshalumov 1980) ; מכ ה םירישמ הלא תמ סרפ םימ ןאכ רל א ש נו .ה טקב ירוג ה שה ינ הי - ריש םי םי ירפ טע ם לש שמ ררו םי ונ יד ע ם ינב אמה ה שעה םר י םיבתוכה שב תפ ·ג ה1 1רי , כג :ןו שימ י שנ;:ב; י ,בא ,בא גוס יי גיזיא יא בי , שי ר ישרמ ,ברחא ז i הי 9 ננ;ו ד 1:51 הב , ליגזז:r שבא ול ומ ב חאו םר י , הינחלש ם וח ורב ורב לע די- י למ ח ני םי הי םידו לופופ יר .םי מת יר ץ יתכל תב יש םר י דח יש ם שב הפ וז מיש הש נח ו התכ התכ לש תינכת ירד ו בג ' ה1 1רי נשב( ת 1960 רעל ך .) ריש םי דח יש ם הלא תנ ולבק פי ה זו וכ ופל לופ תור י תור בר .ה .ה

םירמזה בש רק ב דהיה יו ם רהה יר םי משר ו תא ימ ול ת היריש ם בוחב ור ת נש ק אר ו מלת· :ו ד ומ חנ הז הז בקתנ ל םג לצא סומה םימל וקל צב י םירישה הלש .ם שה עפ ה וז תעבונ המ םיעגמ ןיב ודהי םי בל ןי ןי ,םימלסומ יאש רע ו אל עפ ם עב יבר ריש ה שמ םיפתו לש ומ יס םיאק ודהי םי י-אלו דה ו םי . .

ה קיז ה ל מ ר קיס ה אל - י ה ו ד תי תי

מב לה ך 500 םינשה אה ורח תונ ררש ו חי םיס רק בו םי יב ן דהי יו ם מל ו םימלס לכב יבחר חרזמ פוצ ו ן ו ,זקווקה רקו ב ה וז תפקתשמ רתב ב תו ם מה קיסו תיל לש ינש .םימעה שמ פתו םי הל ם פר טר או םר י , , ילכ נג ני ה זו ' רנא םי ומ קיס יל ,םי שיו אש ליפ ו תיש ופ לועפ ה והב תועפ סמ יו ק תויל . פכב םר י םר םיברועמה הנ גו היה הש לסומ םימ הו דהי יו ם ימזמ םינ הלא תא הלא ריאל וע םי יגיגח ,םי ,םי םימלסומו רקאבמ וע ד אנ ל קי'צ ףא הנ וג וכשל ר ומ יס םיאק דהי יו ם הל ענ םי םהל תא יגח תוג הי .ם .ם ,ןכאו חרזמב זקווקה יה תי ה גה ינ נ ה ילכה ת חלשמ די דהי יו יט ופ .יס העפות וז ור תחו תורצאב תורצאב זט ה חקיסרמ לש היה םודי םיףרהה םיףרהה

לסא ימא תו דחא תו , ןרגכ יא ד ן דמו רקו . םא יק מי ת פה הרד ןיב רה פ ורט רא יה וה ד י רהו רטפ או ר ר מה לסו ימ , עברנ דה רב ינשמ :םימדוג תפש ם יה חי יו ד ת לש דהיה יו ,ם 'ג ה1 1די , ההו רשק בחה יתר יתר יה וה ד י לש בה וי צ םיע לכ ,לשמ רתח ,תונ יגח תוג דב - רמ צ הר , ריכר ב" .) ןיב םירנא'זה יסרמה לק םי י ושמה םיפת ודהיל םי לו -א ודהי םי ימה םיגוצ ףסואב זה ה םינמנ טעק םי םי רמ טרפ או ר מה אג1 ם ה( מ אג1 ם ואמה רתל , רח (.!:א הר ןזו:נ ףינ ,) חמ לו ו;,זה j21 הנ;וא דזאב ב גי י ן' בר ד ןטסג ןטסג דה ,תימור ןכר אקה הנ;! , לה גז י � הR הר � ד; דמ ןטסג פצה ו תינ םילבחמו חא די ם לש פצ ר ן זקווקה לככ לככ םירנא'זה יסרמה לק םי י וללה ודיי ונ הל .)ןל אמב ה עה ריש ם יא וצמ סרמ קי םיא ודהי םי יריש ם ם חמו תולו מרא נ יי ם פופ ירו ל םי מלש ד ר המ טלק תו חסמ ור י .ת .ת

פתה יק ד מה יזכר ישש וקח הי ד יו ם חב יי יסרמה הק לש יאה וז ן שמ ףקת םג כב היבת ם לש דפרס םי םי

מלסומ םי י , דכ מגו ת Umakhanova (1991 : )44 . יזה ק ה קה בור ה תהש החתפ יב ן רתה וב וי ת ת היה ד יו ת הו אל והי- תיד וקב זקו בונ תע ןמ ומה תר ש יגה ילרפרא תיט הר ס ,ארירצ וק ונ תימ מה תפתוש תפתוש ינשל םימעה ד( הא לצא Khalilov .) זי זי הקיוסמה לש היה די םו ירהה יר ם ם

ה וטרפר א ר םי ה מ םיילקיסו לש היה ו םיד הה רר םיי םיי מ ו ס קי ה ל י וט ר ג תי תי

קב יה תול יה וה ד םי הה ר יר םי אל הנ וג של וכ ר םינזח צקמ ו ע יי .ם פתה י תול בב ת י תסנכה ולהונ דיב י י רה נב ,םי מש י ואל םג קפת די םי יתד םי חא יר ם הקב לי ,ה כג ןו : דומ ,םי וש םיטח מו להו .םי יי ןכת ןכת שיש ךכב בסה ר שפל תוט תיסחיה לש סומה קי ה לה י וט גר תי קב בר דהיה יו ם הה ר יר םי . פוא יי ינ ינ סומל קי ה וז ןונגס יש ר ה ינגו הנ ימה דסו לע דומ םיסו לש שלש הו דע השימח לצ ילי ם טקואל ב ,ה ,ה לב י יש ם בל וצל תר ו וא ואוצמ לש טסקטה לה י וט ר .יג ךכ אוצי מש ז ומ יר ,ם יפת תול פב ור הז הז יפו םיטו רשומ םי לב םינח וד םימ דאמ .ו תי ר לע ,ןכ הה דב םיל ןיב נגסה תונו לה י וט גר יי ם ם ומה קיס ל םי י לש בח יל זקווקה שה םינו םה עזמ יר םי , הב ש אוו ה יגל ןוו ינה כ ר רב טרפ או יר ם ם יה וה ד םי ממעה םי י לש יאה וז .ר מאה ת יה א יסומהש הק לה י וט גר תי חא הדי מל ד יי לכב חר יב יב יאה וז .ר .ר

סמ תרו גינ' ןו ' תה יפ תול מולכ( ,ר רימא םת כב ןיע יש ר )ה עה בו ר ה דמ רו דל רו קלחכ תמ תינכ תינכ ילה דמ יו ם ת'ב דימל כ 1 'אנ ( תיב תה ימל ד, יבקמה ל ח'ל 'רד ריאה פו .)י ךכו תמ ו תרא טיש ת יל דמ ו ו -לע די י א'צ נר י אבומ( לצא לא שט לו ר שת נ א" : )387 :

ברה וי בש לע יבג קה ר ,עק לע חיטש , יבסו וב ליה ד ,םי וכ ל ם חי ,ד נמ יעי ם תא שאר הי ם ם הנא או הנ , וק אר םי תא תה פ לי ה וא תא תה הרו גינ'ב ןו אטט יר ' ולכב מ ר זא" ר ]"י ולב יו יו גרת םו טאטל י פ-ת יר ס .ת .ת

פש רי ,א ילש מ ד בע יר ת וקאנב ןיב שה םינ 3 1923-191 ' תמ א ר תא תב י פסה ר דה ית םי דכ םימו םימו יב תו ר אל הל לש ,םימלסומה דהו ימ ןו עגונ ףא ינל ינוג פתה לי ה ( Shapiro 1983 , 'מע 104 .) דיא ןוסל ןוסל ( ZZ )19 דגה רי תא ינ ינוג תה יפ הל דה נטסג םי י ףנעכ וסמב תר פה ר תיס דהיה יו .ת .ת

ןמ קחמה ר לש ונ תמ ק לב תו תונבות דח וש ת וסב היג וז . יפכ כזהש נר ו על לי , יסומה הק לה י וט גר תי תי לש דהיה יו ם הה ר יר י ם ונומ תינוט יאו ן שהל וו הת סומל קי ה מעה תימ שעה הרי הו גמ תנוו לש םה . . יהק הל דהי יו ת וז אל יפ החת לכ סמ תרו אפ לאר וטי גר תי ימה דסו ת לע יש תר יפ םיטו בע יר י ,ם יפכ יפכ ושעש הק י תול חא ור ת זמב חר . .

פתה לי ה מצע ה תמ תלהנ פ-לע י חסונ דע תו זמה חר . דיסה ו ר מה ש שמ תא דהיה ו םי הה ר יר י ם ם אמב ה שעה רי ם כמ נו ה ק' לו פת לי :ה הו או במ ססו לע דיס ו ר חסונ פס ררי דהש פו ס לב י וכ נד ו מכב ה ה רהמ דו תו הו הי בוקמ ל קב יה תול פסה יר ד ו ת לש יקה ורס ת ועה ת מ' נא .תי דיסה ו ר ות םגר גל ' וה1 רי חי הקיוסמה לש היה ודי ם םירירהה םירירהה

דיב י ףסא יפ ברסחנ ופו סר ם -לע די י רמה ל" םי יכדרמ ןב ובמ ךר יט� ור י ב ישו ומל ןב אש לו לו רמ כר ר אי ב דב בר טנ עטמ ם יה דוה םי רהה יר י ם יווב הנל , סת "ר .ט יא ונ נ עי יוד ם םא ינפל דהמ רו ה רז רז , . ויה דיב הי ם ס � ירר� ליפת ה דמ פו יס .ם זאמ סרפ ו ם וק' ל ליפת ·ה מה יש וכ דהיה יו ם רהה יר י ם ם הל ש מת ש דיסב רו םי חסונ ררפס י הש פו ד וס רב בו ם מב ד ני ת שי אר .ל .ל

ה פ י ו ט צא ל ה י ה ו ד י ם הה רר יי ם לש א יכ וה ד םי םיקלחב חא םר י לש זמה חר בורקה יא( ,ד ן וט יר ק ה )'רכו אל הצ יט ני ו יה םיודה םיודה הה ר יר םי יחב וב ר יפ .םיטר יפה םיטר שש רר ויה הלא לכנש ול דיסב ו ר וזחמבו ר לש דע תר ,חרזמה ,חרזמה ויהש שב י שומ זקווקב ןמל לש יה אמה ה תה -ש ע שע הר יאו .ךל .ךל

מש היתו ם לש ייפ םינט דחא םי ןמ זקווקה ורסמנ סב תורפ קחמה ר האר( טלא ש רלר נשת :א" :א" Musakhanova 1993 ; 433-432 , ימע Zand, 1982 ; 31-30 ימע 25-24 ) .יד וע רנל לע ינש יפ י םינט ינב ינב אמה ה שה נומ רשע-ה ה : שג ור ן יול ןב ישימ J י,ק ר רא( Jד,ק מי )1 דר ' לא י עש ןטקה ןב לאומוש ןמ ןמ פכה ר וב� ובוס ד( ר תימו ךל )טנ�בר : גה עי ו יל נד י ו לש הר ש פמ רי ויט לש הז ןורחאה יל םימ ונה אר םי . . אמב ה שה שע-הנומ הר בתכ בא הר ם ןב הכונח מ ך טנ�בר יפ ,םיטר דחאש המ ם רשומ דע ויה ם רדסב רדסב ספ .ח שמ רו יר ם חא םר י ביחש ור יפ םיטר םה תתמ והי ןב אומוש ,לי שיא נ;:אמקז ה יברזא( 'גי ,ן האמה האמה תה ש שע-ע )ר ה , יר ףרסר ךב יח םי ש ר1 אסוקמ ,ר י לע די ק 1 הנ;: רטפנ( יבס ב תנש 1920 .) ויה ם ןיא ןיא והיה יד ם הה ר םייר ונ גה םי של רי יפ ,םיטר דבל פמ רי ט לש יפ טי ן ולע ם םש י' ורש ליא תח :ו ך :ו עהש בו ר מכ וס תר לעב הפ ךרתב חסונ פתה לי ה יסמ( )18 . .

ה יש מ שו ב מ ו ד ו יס ם ב מ ו יס ק ה ה ל י ט ו ר ג י ת

פסמ ר דמ וו םיס שמ שמ םי רב פ אוטר ר לה י וט גר י לש היה ודי ם רהה יר י .ם לכל מה סו ד יו ם וללה חורט חורט ומ ,לבג הו ם כרומ םיב רטמ י רכ יר ר .ם רט11 םירררכ םירררכטנ!]!ר ךרתב בטקואה ה : ודמה סו נב רח דיב י י חה ןז . יפ-לע תרמא דימ ה ועבונה ת ןמ טה .טסק .טסק

סונ תואח לנ;ו ד i רי ת תולעב יפוא פ ו;;ו מל דו ,י ואה יפ ני וי ת דמל וו םיס ומ דג ,םיר יושע תו רב ןבו ינש ינש םיאצח , פומ יר ד ם הז הזמ י-לע ד י קספה ה מו פלחת םי וריסל ןיג ,באבאבא( )'רכו רא זב גו תו ל( ,לשמ ,לשמ בבאאבבאא . כו ר .)' מה נב ה אה ןורח ומ עיפ דב ךר ללכ בב י צ וע יש ר ה רטס .תיפר .תיפר

מ רק א א

דמה וו ס פואה יי ינ לש רק י תא תה הרו תיבב תסנכה רורב תמ ךו שארב· תי רב 'א יסמ( )1 יר תא ם ם םיבצב · מ( ס · .)2 קה יר הא , ןונגסב בה תר י דמ דקו ק . ימ דסו ת לע ה רררכרט11 הר איד ז - ימ - הפ - לרס לרס םימעפל( תפסותב הל שיקכ .)טו רד ךרמנ ףסונ וצי ר תא טרמה בי קה ד יצנ לא י פואה יי ינ ףוס'( )'קוספ : רד - ימ מ( 'ס .)12 .)

חנומה צמה ןי י גב ירוהו· תא רק אי ת הה רטפ ה אוה ימו;\' 'יס ינ( יוק , ןמ לימה ה מט' :סי יקנ ) . יקוספ יקוספ הה פ הרט קנ םיאר וריסל ןיג -לע די י ינש ילעב רק אי ,ה חא ד עב ב תיר חאו ד גרתב םו גל · ה1 יר1 . םא םא תיבב תסנכה צמ יר קר לעב רק י הא חא ד , אוה ומצע וק אר ררקמ םגר גרת ו .ם ומה ד סו רמה יס ילק לש לש הקיסרמה לש היה יוד ם ירהה יר ם טי טי

הרטפהה שרש' ישא 'ש 'סמ( )3 דבנ ל הזמ לש תה ו ,הר יהב תו ו החסונ למ יו ד ת דמב וו ס ה רט9 רנ יר ד יר הר - ימ - הפ - וס ל ל( םיתע תב תפסו הל יקכ ,)טוש ךות יש שומ טרמב בי דק יצנ לא י דוי ר יי דח יו יו ימ( - הר - רד - יס - הל יד א )ז ףוסב .קוספה ןונגס צה ביטטי'ך לש רטפהה ה צי רו גינ ו ד קהבומ קל יר תא תא .הרותה .הרותה

שמח מה ג לי תו יא( ,הנ תור , תסא ,ר לשמ י רישו ירישה )ם פואמ יי תונ סב ג תונונ צב וי ע יי וח ד יי .ם .ם ,לשמל יקוספ יא הנ מ( 'ס )4 רשומ םי יפב לעבה יק אר ,ה להקהו טצמ ףר עטקב ןורחאה לש לכ לכ ספ .קו תא הרישה לש גמ לי ת יא ,הנ ימה דסו ת לע ירט רנ ר ד הר( - ימ - )הפ םע רמ ביט דק יצנ לא י דוי ר ר '( ףוס )'קוספ דע רד - יד א ,ז להקה ולמ ,הו ,םיתעל בב נ יי .ה רק אי ת גמ לי ת תסא ר '( יהיו ימיב ימיב :שורושחא 'סמ ,)5 ימ דסו ת עב קי ר לע ירטה רדרנ ימ - הפ - וס ל צ( ליל ירצה יצטט ה עה קי יר אוה ימ > > םע רמ ביט דק צנ י לא י רדוי פוא ני י י '( ףוס )'קוספ דע הר הפ( - ימ -רה .) .)

ש ב ת

פתב י תול בשה ת ברע( תי חשו תר י ) פומ עי תו דה גו ואמ ת דיחיה ו ת הש טלקו ו דע הכ לש םינחל םינחל

טנ,r יר י ם רב פ ור ט רא לה י וט גר י לש דהיה יו ם ררהה םי י ר( הא 'סמ -6 )13 . םע ,תאז הב רשק הז הז גומ םילב םג חלה םינ מה ט יר י ,ם רכ גו תמ לה םינח אלה - רטמ םי י , דמל וו םיס ילעב חורט רצ רצ ט( בר י דר יר ם ר רט9 רנ יר ד .)ם .)ם

מי םי נ רו א םי ם

תרחא' טק 'הנ מ( 'ס )14 ימ גי צ ת תא דמה וו ס פואה ני י י רל בו יפת תול יה םימ ונה םיאר ףאו תא תא גה שי ה בל צי וע ה לש הריש רטס תיפר . ריש יפררטס הז ומ בכר ינשמ םיטפשמ סומ קי ל םי י . טפשמה טפשמה רה ןושא )א( ססרבמ לע ירט רדרנ וי רד וס ל - הפ - ימ הו או שמשמ בל י צ וע םיקוספה לכבש .תיב .תיב טפשמה ינשה ,)ב( תסמה םי י טרמב בי וי רד וס ל - הפ - ימ - הר יד א ,ז שמשמ ןומזפל רזוחה לש פה רי ט ט פלו קוס ןורחאה לש לכ ,תיב וחה ח םע ןומזפה פלו ךנ י דקמ םי רתוא . נרכת ה במ תינ וז צמ ר הי םג םג יבב עצ םו לש ריפ יט פת לי ה לצא דע תר ורחא ת לש הי דו י פס רד הו חרזמ . .

יריש םע םע

ט סק םי ע ו נ ת י םי ם

יפנ מאנש ר על ,לי יה דוה םי ררהה יי ם ויח דב ךר ללכ חב הרב אלקח תי דק םו תהש יי ובש םירעב םירעב גה ד תולו , לשב יה האמה תה עש - שע הר בו שאר תי האמה נה כו תיח . ליח יפו תונרעה יש וקח ת פ דק י י כמ ריע חב יי םה לש דהי יו ם הלא בעב ,ר פלו ךנ י םה יפ וחת םיסקט בח תר םי י ישש ופק תא תועפות תועפות עבטה אה .ול םיסקטה ויה דק ,םימו לככ נה האר ממ או צ ינג1,! רא תרז טסו ;ר י םה דק ,ומ ,אופא ימיל ימיל אלסאה ם מתשנו ור ברקב סולכואה וי ת יה דה יו תו סומהו ימל תו לש חרזמ .זקווקה םע גה רי ת ת יה וה ד םי ןמ רפכה ,ריעל פרה אוטר םיר לש יריש וזחמ ר נשה ה וחכשנ טעמנ טולחל ןי מב ךלה ךלה לש תשר דה תורו םינורחאה לש דהיה יו ם ררהה יי .ם .ם כ הקיסרמה לש םודיהיה םירירהה םירירהה

w המזנ 1 לאס תררררמ< >ביבא >ביבא סקט יבא יב הז צמ ןי י תא אר ש תי שה הנ , ויב ם שה יוו ןו לש אה ביב ( 21 מב )ר ס . ימה דע תינ תינ מ קשימ1 ה נ;ו ירג;ו בא ה ית הרא נפב יי תא ,סקטה וה רי בר הד י : :

חב ג הזה ופסאנ שב ד תר ינב לכ גה לי ,םי ךא ימב דחו .םיקוור םה יבה וא מע ם זמ ר ן ר תכ ופ יח דא המ , יגד ,ם בד ר י תמ קי ,)ה עבה רי ו דמ ,תורו בא ול , יש קח ו שמ ,םיקח דח ר ר דיח ,תו וגיצה עמ םינוכר םירצק שו רר קמב לה .ה לכ חא ד חאו ד היה יח בי דל גל לעמ לעמ מה ד רו ה לו ו רמ ' : התא ,ןאכ לו ור יא כש ל יאטח ונ טי ועב מב ד הרו '.

היט רו שנה המ מה ור זמ ןאכ שקנ ר םע ותחלצה לש צק רי אה ביב . דל רב הי ם לש מכ ה קוח ,םר י ,םר היניב ם Khalilov (1991 : )130 ר - Musakhanova (1994 : ,)37 יי ןכת הש יש שומ אב ש םשל יט וה ר ר ור ינח וה א דירש דמ ת אה ש פה יר ס ת רזה טסרת תר י . דל ובא ,ינ אל יתחלצה אל רת ולו םג ימ דע ן ן דחא רכוזה ריש םי הלא . .

לדררג-לדררג יריש< )םשג )םשג אלש סבכ ףיע קה םו ד , הלע דיב י של רזח דחא ןמ םיסקטה שקה ו םר י בג םש ( ' דג ו לי ג- :ליוד ימ ול תיל תיל ד' ,לילח חד יל ,)'ל סב ועי ם לש והי ד םי ןמ רפכה מ ריקש1 נ( 1 דד: )י בש סגד ןט דה .תימור הברמל ,רעצה ,רעצה םה כז ור קר רש תור דחא תו ןמ שה םירי ווילש תא ,סקטה רו ק ריש דחא ורכז םע היודלמ ר( הא סמ ' '

)19 . פ-לע י דע תר ,ם שמ אל די ר םשג ביו הש אה ד המ , פסאנ ה לכ הקה י הל , וקתב הר לאהש קי ביש ביש וקל ל היתוליפת ם קבו היתוש .ם םה ויה םירחוב רב קוו ןב מח ש - שע ר ה למו שיב י ם תוא ר בב ול יי .תובחס לכ דחא ינבמ קה יה הל היה לטונ לד י דח ש מו למ וא םימב קנ םי י . דחא םי המ כנ ו םיח ויה ויה זחמ קי םי ריעצכ , עש ה םירחאהש פש רכ ילע ו ,םימ לוכהו ורש ךות דכ י .ךכ ולהתה הכ תה דק המ המ הצקמ דחא לש רפכה הצקל שה ,ינ שע ה לכש קה לה םירש תא שה י םר י הו יפת תול וענש ד ו ו סקטל ; הל ןל גרתה םו בעה יר :

וה ,י לאה בה ,ארו ,ארו עיגי ךו לוק יתו ונ ! ימאמ םינ ונא אש הת הת ינעת ק ונל תא חל ם ונקוח ! בי הש אה ד המ ןיאו גה םש וי ר ד שמ ימ םי . .

שמ גה עי ה תה ולה הכ הצקל ,רפכה מש ע אה ל תא לוק ם או ור תוב שה ימ םי .וחתפנ רדב ת םשגה םשגה ויה שנ םיבכ לע אה רץ , שנמ םיק תא םימה שו םיר :

הב א ונא רק ,ךנב לא יהו ונ וב נאר .ו ילוא קר דחא שעמ הר במ ניני ו רוהט .אוה .אוה וק ונל מש .תע .תע הקיסומה לש היה םודי ירהה יר ם אב אב

גי ר י א רא רמרד י סר קכ י נ )תו )תו

ימיב בא תול ונ םיגה רישל יק תונ יבב ת רטפנה ; יקה תונ תועמשומ יפב םישנ תוננוקמ יג'( יר א - כ 1 ד� 'א בג ' ה1 יר1 .) טרפר או ר יקה תונ רקנ א יג' יר 'א חרזמב זקווקה 'ר ד מi iי 'סi פצב .ןר יקה תונ תונ תועוצבמ דחב ר פנ ר ד ,תיבב קה יור י' סi - כ 1 :אנ ,רמולכ תיב' :לב�ה םש תופסאנ םישנה ךשמב ךשמב מי י ה' ש :העב םישנה יא ןנ למ תור תא תמה יבל ת לעה ןימ לא א תשמ תופת םש ינשב ,םיסקט ויב ם ם ריס ם ה' 'העבש דנ;�וח'( ר 1 יז : ,רמולכ בש' הע ימי )'ם יבו ו ם אה ר םיעב רחאל בקה הרו 'צ'( ל1 ר 1 :יז :יז ,רמולכ א' עבר םי וי .)'ם חנומ הז לש א' בר ע םי וי 'ם גונמ ד הל הכל טמרונה תיבי , תעבוקה תפוקת תפוקת לבא לש םישרלש וי ם וימ ם ובקה הר , בורקו ול או ד י הש או עברנ המ העפש מלסומ תי . ףא פ-לע י י תפוקתש באה ל תכשמנ לה הכ שעמל ה רלש םיש וי ם לב ב ד , שי הל ינ ח רבעבש יה א הכשמנ הכשמנ רא עב םי וי .ם רמכ ןכ רש םי יק תונ ויב ם נשה ה ןושארה טפל רי ה י'( א ילאס : ,רמולכ ש' הנ ,)'תחא ,)'תחא העש מעמש די םי תא מה בצ .ה בל ד ךכמ הנ גר ןנרקל לע תורבק רק םיבו םירחא שב תע יבה וק ר ר תיבב לעה .ןימ .ןימ

םיטסקטה לש יקה תונ ררפטיcו םי י דמל יי . הת ךיל יח הרוב לש יקה נ ה ימיל שה' העב · נעמ ןי י יב רתו . . תב ח לי ה דמ יו הע השא במ תונ החפשמה לע טפה רי .ה תב ח לי ת מי י שה' ·העב אמ רתל םי תא תא יקה ,תונ בא ל לוככ םיפקונש יה םימ בקמ תול יקה תונ ,טא-טא חוכמ חה הרז מתמה ד ,ת הררצ הררצ בק הו ע . בקעב תו ךכ שפא ר הל ריבע יק תונ תוחלוצמ' · ובקמ הר תחא אל תרח . רפכב מ קש1 ר1 ר בש ד ןטסג דה ור תימ הנ רג רישל ולב ר וי הית ם לש םירטפנ שישק םי ימב דחו יק תונ כש לל ו תורעה תורעה יריטס תו . יק תונ ולא רקנ תוא יג' יר א רע :יס1 ,רמולכ יק תונ נותח ה ; אר ה ( Avshalumov 1990, , 'מע .)37 .)

ןכתית םג ריש ת יק תונ וץחמ שקז;:;ל ר לש בא תול , קמבו הר הזכ םג רבגה םי םילטונ .קלח שמל ,ל ,ל יג' אר י · לולכ םי רב פ ור ט רא לש ירמז עה ם '( ש� יג1 ,)' םירשו תוא ם גסמב תר יש הד 1:5 תיפ שאכ ר ר טסקטה קסוע באב תול ר( הא הל ןל .) תואחסונה למה וידו ת לש גה' י אר י ' אמ רתלו תו גסמב תר חורט חורט רצ לש רא העב רא ימח ש ה לצ לי םי ןהו צמ נייט תו זב מיר ה צק .תיב יקב נ ה �ה t רי ,ת יפ ר רטע לש לש �ה ש 1 יג דהיה יו יס די ןב וד ן רי ברפרס כ ך טנ�ר -1914 שי אר ל 1975 ,) ןנרקמ שמה ררו לע ומצע רע ד ינפל ינפל ותרמ ר( הא ·סמ .)22 חסונב קומה טל ריבש ובי לולכ םי רא םיעב נשו םי י ,םיתב ינב רא עב וש תרר לכ לכ דחא ףסואב( נה יחכו כנ ולל רא עב ע-ה רש םיתבה )םינורחאה . ושה תרר רה שא הנו הו נורחא ה לכב לכב תיב שומ תור מעפ םי י . רישה עוצבמ מב וו ד םיס י!;: יתא זאריש ( 29 םיתבה )םינושארה א'וצ הגר הגר אש( ר .)םיתבה מב הא שעה םר י וללכ ושמ רר םי דהי יו ם יחב וב היר ם רפ תוזרפ לש יג אר י . ךכ שע ה ה ישימ ישנ;:!;: ,בא כש לל דב מר ה ולש דיגיא' ·ר ופש( מסר ה רל נושא ה יצכמב אק הל , )1936 יג אר י יונבה יונבה לע דסי ו 'ז רנא יממע הז . .

צב י וע יגה יר א אוה דכ הל .ןל מז תר תחא תחתופ רשכ הר תחא הו תוננוקמ ישמ תוב ןומזפב דיחי דיחי ' ס ך -יור יה אז 'ר יפכ שור םילימה אה הל , יעש ןרק לככ רנה הא יח יוק לצ לי ,םי אל היה ועדי ימל ד ענ םי םי לש .)רנ ירחא ןומזפה שמ מו תע רש הר תפסונ יפמ מז תר ,תרחא רזוחו ילח ל .ה טסקטה להו ןח ןח אמ רתלו םי רקמב .ם .ם כב הקיסרמה לש היה ודי ם םירירהה םירירהה

ות נכ ה סה תורפ י לש יקה הנ תמ דקמ יחב וי ישיאו תו ו לש רטפנה ןכו לש דבוכמ םי חא םר י הקב לי ה ה פנש ורט הז .רבכמ ורוש ת דחא תו שב רי שע ויו ת הל ימש ע רסמ יפ סול פו י וא ילמס ונכותכ ר( הא , , ,לשמל 'סמ ,28 םש תמ פ םישר לח ו מ ויתו �ה ירוגל םי לש לי ד י-לע יד )ומא . ונ םיאש חמ יי וי י-ם ו ם ם שע ייו ם ףא םה דחל רו .טסקטל הה בי ט דה ני ימ לש 'זה נא ר זה ה תשמ ףק וסב ויג ת מוקמה וי ת ת נה נודי תו גב ירי א חתנש ורכ מב ר ני ת שי אר ל . לשמל ' אל הנורח ףסונ אל ףו ס ונלש ריש גג ועע םי םי ·ל ומ דל ·ת קה ,תיזקוו ומ רש יפב אך: תב בג לר י בג לר י הבו ר( הא 'סמ .)27 .)

ףסוא יקה ונ ת ונה יחכ תפשב ו'ג ירוה וה א ספ ור ם שאר ו ן לש פר ור ט רא יש םרי דק םו .הז .הז

נ� א ם �· נ ף י כ יש ר י ע ר ש )

רה וטרפ רא לש היה דו םי רהה יר םי רישע ישכ ר י שע .ר מא וה ת בסו תו ונ ה תוג אל רתל יש ר י שע ,ר ,ר םיתעל מב ךש תועש דחא ,תו העש הש ן דנמ דנ תו תא יתה ונ תוק עב סר י .ה ףא ורש ב ישה םר י םה םה גב ירוהו• , יריש שרעה רזאב יב ן'גי ומ ש םר י םג פשב ה קמה תימו �( י! תר .) םש 'זה נא ר זנג ר יממ ול ת ת מזפה ןו לש ור ב יריש שרעה : אנג' ג-ם :יוב ולכ רמ , מונ' ,ה ונ המ : :

יק םי מד ןוי ומ קיס יל וסמ םי ןיב אנגה -ם יונג ןיכל גה י אר י : ינשכ נא'זה םר י יז מר ה צק תיב פוח תיש תיש הו ם ומ םילבג טל חוו לש דמ וו םיס יכמה םיל רא העב וא ימח הש לצ .םילי טסקטה םי תמ ריא ם רב ךר ךר ללכ תא יאש תופ אה ם על דית ליה ד םי : םה דגי ול ויהיו מלת י ד םי ,םיוצרח מייסי ו אלב גפ ע תא תא יש ור ת ם יאבצה בצב( א צה רא וא בצב א בוסה טי י )י , ציו יל וח גב רב תו .ם דבל ךכמ קמ תלב אה ם לע לע צע המ תא לכ דה גא תו םיבאכהו לש לי הד ר( הא יש םר י 'סמ .)30-29 .)

� ז,נ נ י וה י � לך י כ יש ר י י ל ד םי )

ףסוא הז לוכ ,ל למ דב יש ר י שע ,ר םיריש חא םר י גונה םיע ליל ד םי ורב ב ם יריש .קחשמ היניב ם ם צמנ א תא רישה וש' :הךךרמ ולכ רמ יפס' 'ר ה ·סמכ ,)31 מה ת יי סח להתל ךי ובש למ דמ םי תא ליה ד ד לל .תכ יריש ם םינוש מה מל ד םי ףלא ב- תי ליל ד םי וחכשנ לצא דהיה יו ם ררהה םיי לש דה רו .הזה .הזה

סקט מרבה צ ,הוו נוכמה ה ת' ןיליפ - או ינ : ולכ רמ , ה' תחנ פת :ןילי ךרענ גהב י ע רענה גל לי לש ·שו ·שו שע .ר ה זמ ינימ ם תא ברה בל תי רענה ירחא פת לי ת חש תר י בב תי .תסנכה אוה ףטוע תא ליה ד ד צ'ב 'תיצי טכ )תיל תבו ןיליפ מו מל ד ו תא בה .תוכר תעל ברע תכרענ יסמ הב , הבש נגמ נ םי םג םג ומ קיס ה .תילכ רפר וט רא מ-רבה וצ הו וד המ הזל לש וחמש ת ורחא ;ת לשמל ריש 'סמ , 32 ןמ רפכה רפכה ג;:וק ,ה ומ רש םג סקטב רב תי לימה .ה .ה

ז,נ� נ י וה י א בו ו ס �ף צ י' כ יש ר ם י פ� יי ם )

יה דוה םי רהה יר םי ויה אנ םיפס םיתבב טרפ יי ,ם מב זכר רה עבו דהיה יו וא בב תי ,תסנכה דכ י הל זא ןי אל בi גוסi צ ,י' םה ירמז יס ירופ םע ש( ויה רב בו ם .)םירבג ומש הית ם לש מב ה ןמ ןמ רבואה צגוס י· םימסרופמה יב תו ר מב תא םינשה אה תונורח מש ו םר י דע ויה ם יזב ןורכ הקה לי ית : : ר� ;לרב אט ינוכר ןבכ רפכה יבראט דבש ,)ןטסג מלש ה נ;ו רנ;ו י זחו ליג ימא ן ד( דא ,)בשא נש הי ם ינב ינב ך טנג;:ר . . הקיוסמה לש היה די םו ירהה יר ם גכ גכ

וסובואה 'צג י ויה רמזמ םי תא יס ירופ עה ,ם היניב ם םג ,א 3! ,םיי לשב תומ ם ,רא םא היה יסה רופ רופ ךורא יב תו ,ר עטק םי עטק םי זאו( נרכמ ה ר�סמה םג ינז,ננ;ו' ']ןן'[כ ·כג ה1 1 יר רא ' tc ש 'ג1 ב תיר�c:� .) רפוסה רפוסה יה וה ד י דה ינטסג 'א ק ק1 יל1 בא ית רא תא וסובואה 'צג י חאב ר פסמ ויר :

וסובוא 'צג י רשכומ כי לו רפסל יס רופ תרעש ,תובר לל א קספה .ה ינ מ ת בד ויר ונומ ,תינוט ,תינוט צק תיב טעמו תסמ ו רי .ת לש א ,םירמזכ רפסמ יסה םירופ יא וננ רזענ תווחמב רא רא תב ועונ ת ףרג . םא ונורצב הל בס תא מושת ת בל ם לש אמה םיניז קרפל םירסמ רא טרפל טרפל שלכ ,וה אוה צע רו תא ףטש יסה רופ שרנו ם מע תוקו ... א( טל רלרש נשת א" : .)426 .)

יס ופ ר י עה ם לש דהיה יו ם הה רר ,םיי וסובואה ,אנ קלח ם יה רוטס םי י קלחו ם ,א 3!יי .ם ונא צמ או םי םי םש םיעטק חבנ םיר ןמ ,אה 3! סר יסרפה נחאש' מא :ה גכ ןר · ןויאב אנ יאנאמ :ןו · ר וטס1 ם :לוז :לוז ,אמר 3! םיסר סאלק םיי םירחא '( ד )'ןאטסא שה יי םיכ רוסמל ת �c:נה ,תיר גכ ןר · ילc:�9 אנ אק אר ם : :

רא' יר וג אז :ל יק ל�ורו 1: '3! ירא 'םונוכ- f/" 1\ כ Q םג אנ ושוא ג אג יר .ב ' םג םיעטק ןמ ופיסה ר יברעה יברעה יליל' אנ נ'גנ;ו 'ן1 רצמ םיי ראוטרפרב לש דהיה יו ם הה רר םי י . יש רי ם ,א 3!יי ם םירחא םה וסובוא' יוכג יוכג ניז ד :ינוא ג הש ם יס םירופ במ ססו םי לע מת תונו חמ יי יה ו י-ם ו ם רא לע ישרפ תו תמ דלו תו םע םע שי אר .ל יסב םירופ םינוש וסמ ג הז שי םיתעל רק תובו יג רוב יממע ףתושמ . הו יר דחא םי גמ בי ו יר ם ם ר 1 הלא : יש ימ רא מוש יאו ל ך דנif י ' יל� הו ר רא לא וי ב יברג אכ והיל נה יב א ) ומו אל ד,ארסאנ ןי דכ תומ תומ הא הבו ופב קל רול לש וברת ת אלסאה ;ם רנא'זל הזה האר : Avshalumova & Gilyadov .) .)

ראוטרפרה דהיה יו לש יש םיר ,א 3! םיי מה ךיש חורפל םג חב םי י דמה רו ינ םי . דל גו המ , ררושמה ררושמה דהיה יו רדמ יכ ולשבא ם ך ר דנif ,י הש גר ל ה יסל ריב לשב םישעמ ןונגסב רו יב ן וה ד , בתכ םיבתכמ םיבתכמ םיזורחב ךות יש שומ רצב הר וג· ·הן;וvז לש רישה ה ה תיר�c:� םיעבורמ( בש םה םירזוח לע קוספה קוספה ןורחאה ; רצ הר רז בקמ י הל וצל הר נ!;' ד : אר ה הל ןל , 'סמ ,7 יש רי נותח .)ה עבורמ םי הלא תנ ונבח ונבח לע להקה הו וי םירש תוא ם םג מב תרוס לעב הפ אר( ה : Musakhanova 1993, 'מע 60 ןאכו ריש ריש 'סמ .)21 אש לו יס מ �א ד ,1 ונש ד ע םג יכב יונ ו -סאש' וב :רב אוה ררושמ דהי יו טלוב רחא טצהש ןי י ןי א'זב רנ נה ודי ן בתכשו פשב ה ה יר�c:� ת . אוה דלונ נשב ת 1856 דב ר .טנב םיבר ישמ ור י פנ וו צ קב בר בר יה וה ד םי הה רר םי י אר( ה : Simanduyer 199 1 .) .)

יט סופ רחא לש ריש ,א 3! י רשקתמה םע יח י דהיה יו ם ןמזב דחה ש קסוע כג וי םס לש היה יו ד ם ם הה רר םיי בצל א ורה ,יס תובקעב יכ שוב זקווקה יחרזמה -לע די י אבצ אצה ר עצמאב אמה ה ה תה עש - שע .ר ה ישה רי ם וללה טבמ םיא גג עע יו ם בל תי לו החפשמ לכ לשמ 'סמ ,)25 הו מ יש וכ וציל ר ר יש םרי אכ הל םג לע בצה א אה ד םו בוסה טי י י ירחא מה הכפה בשלובה תיקי . טמ יר םיב תורפס םי י םי וסמ ג הז דח ור םג ישל רי שרע אנאנ( נ-ם ונא )י . .

בורב מה םירק םיאשונ וסובואה י'צג רסמ יד קד ,יט גכ ןר תמ ן רכש דעב ביכ ד ו בא אר ם רא רימש ת ת שה .תב יס םירופ םירחא קסוע םי קבאמב ןיב תוחור וט תוב תוחורל ודע ,ת רא ןיב אה םד ל ר יש .ם .ם

דחא םי ןמ וסובואה 'צג י הש טלקו ו םיליכמ םינחל יט סופ םי י , שומה םר י סל רי ו ןיג םע יעטק יעטק ךצה טי' ביט פאמה יי םינ רנא'ז .הז יש םרי םירחא עמשומ םי ןונגסב י'רצ יביטט ,ביקע מו ו ש םיתת לע לע דמ וו םיס םיצבקב םימרוז אר( ה סמ ' 20, .)24 הפוסב לש לכ ,א 3! זי ד הו יושע רמזה הל דח רי ןחל רצק רצק דכ הקיסרמה לש היה םודי םירירהה םירירהה

צקו ,יב מש ו ורש ת וב ורבה ת סח ור ת ומ .ןב מב רק םי חא םר י ומ יס םיפ �ל סו!! יש םיר פורטס םי י םי לש ,םימ לל א רשק לעל י הל עה קי תיר לש יסה רופ ר( הא 'סמ .)23 .)

בונ א ו ר ה-15 ( ר ב ר תוכ ו א י ח ו ל ם י )

תועמשמה לימה ילו ת לש בה יוטי גה ר' ררה י רכ' אב וו ה� 'ו איה יא' םילוח בוט 'םי . רשאכ תה צבק ה ה הקה י הל חל ,גוג שאכ ר גה עי ו וא םיחר רא ונ עס בש סנמ עי ה רא כו ,ה ויה ינקז קה ליה ה בכנו ד םי םי םירחא במ םיכר תא םיאבה ימב םיל ולא , םימעפלו ויה רש םי תא רבה .הכ וד מג ה 'זל נא ר זה ה ה רמ !'ר טב ולכ הל אב ותנ ול ג הי רז 'סמ( .)26 .) rנ� נ י ה i י � ר ו יס כ ש י ר י ח ות נ ה )

יריש ותח הנ םה בור ובור לש פר ור ט רא יש ר י עה ם לצא דהיה יו ם ררהה יי ,ם לוא י רשמ ם ם הש תונרתח ויה תרכשמב העבש מי םי ויהו תוכורכ מב רפס גח וגי .ת בד ר הז פוא ני י י תונרתחל תונרתחל הי דו תוי לועב ם אלסאה .ם ףא הש ורוסמ ת יק י ומ ת ווב אר י תויצ ימרקמ תו ,תובר קיע ר ן ושמ ףת ףת מל ר תיב קה ליה תו לש היה דו םי ררהה יי ,ם הו ית רוא לו ןלה תמ יי סח ודסיל ףתושמה זה .ה יתה וא ר ר תמ חי י ס םג ותחל ונ ת בש וכרע וקתב תופ חאה ור תונ . םירקחמ ת� פרגוב םי י לש דהיה יו ם ררהה םיי ם בש תכ וב אמב ה תה -עש שע ר ה ג( וכ :ן )Anisimov זמ יכ םיר םג םיסקט ,םיפסונ רשא מלעב ו , לככ לככ בה האר , מכ ךלה אמה ה שעה םיר . .

עריאה יו ם עה קי יר םי לש תחה ו הנ םה הלא : וכ· דס 'יא ולימ( תיל : די די ,תו גפמ ש םינתוחמה תיבב תיבב לכה )ה ; ג' דר שר (;- דב ·י ימ( ול יל :ת רשק י דק הו ש , וא דיק שו )ןי ; ו;ז· דג שר 'י לימ( ילו :ת דיה הי ד לשנ לשנ לכה ]ה סקט חה י )הב ; ב· ר ר רג רל · ימ( ול יל :ת פל די , ולכ רמ , ולהת תכ פל י ד םי במ תי ןתחה בל תי תי לכה ,ה הו ה םיכלו במ אי םי מע ם לס ,חמק ינש ג·ק ,רשב בש י "ק ג חוא , יאק'ךו'צ וש- רר ,ב דכ יי ן ן שו תלמ כה הל ) ; פוח· ה תועמשמכ( · לימה ה בעה תר י ;) נ;ו' ·רry מ( יב ןי ;) �· זי· ' יתח( תמ כסה ם מה רהו רהו )בותכה ; �· רד 'יס יסמ( הב חא ר י וחה הפ , רענה תכ ויה ם לואב ם )תוחמש ; ג' 1 ןו'צאז · יב( וק ר וה רי כה הל תיבב ה דחה ש לש כה הל , העבש מי םי חא ר י �ה ור ס )י ; נ;ו· ry רמ יב ' ימ( ול יל :ת ,חרוא יב וק ר ר שאר ו ן לש גוזה ירטה תיבב תחפשמ לכה ה ; יב וק ר הז וכמ הב לצא דהי יו 'צ'� יב הי שב ם ם ב· זי �רמ י·צ · .c אל לכ םיעוריאה וללה למ וו םי מב יסו הק ונא ; אתב ר הל ןל קר וא ת ם ריא יו ע ם ם ורכה םיכ יבגב נ ה וא ישב .הר .הר

יריש ותחה הנ תמ םיקלח של יב גוס םי : הלא םירושקה שי רי תו סקטל ינה ש יאו ן , ירישו ם גח גי םי י םי ללכ יי .ם הה כ ונ ת ותחל הנ תוחתפנ ·ב דיש ךו ' יסוריא'בר ·ן ןאכ( שמ תושמ יתש םילימה בעה ור י .)ת .)ת חה ןת והו ויר םיאב בל תי לכה .ה םא היה דש ןכ ·כ ליא צ י· ·c עמ ברו דישב ךו , רש םי בכל ו ד רעואמה רעואמה ריש ימ חו ד סמ( · .)56 גב 1 ד (;-ש1 דב י יבמ א ןתחה תא תעבט ריאה יסו ן יתשר תוחפשמה חמ יל תופ תופ יב ןהיב ורושת ת �ו;t'( וה .)' םא תחפשמ ןתחה מא הדי לת הר1 יסמ תב וריאה ןיס יסרמ הק יבב עצ ו ו בבג םי צקמ עו םי י . םי

וברעב לש סקט תחה ו הנ ךרעב ו;זה רג יש1 מ( ביס ת יחה )הב בב תי כה הל , ימב דחו קב הבר זא( בר גי י .)ן' .)ן' תוצבק םישב יקמ הפ תא כה הל ןהו תורש תא ריש יחה .הב סקט הז חותפ ינפב לכ וא ,חר תררמת תררמת רת מו ה טק הב זל תרמ רה שא ,תי הש אי דב ךר ללכ תחפשממ לכה .ה מזה תר במ תכר תא תה ו ,םימר ,םימר הקיסומה לש היה די םו ירהה יר ם הכ הכ

תא וחפשמ הית ם או ת רק בו הי .ם אב ערי ו הז םירש הי דו י ק ה.נ1 תא רישה אב' וגינ ור ' 'סמ( )44 ) ןונגסב לש ריש ת נעמ ה ןיב מזה תר .להקל פ-לע י ,ונתרעשה חנומה אב' רגינ 'רר זג רו ליממ ה רפ תיס תיס נאב' ,רא ג ' יפש שור ה 'טשוקמ' ( Rubinchik 1983, רכ ך ,1 'מע .)223 .)

ויב ם ותחה הנ , דק םו אצ הת לש כה הל סקטל נותחה ה בש תיב ,תסנכה רש תר מא ה דיו די ו הית יריש יריש רפ הדי ימ דחו םי יכ( רנ ם; אה ךור לש םיריש הלא בג ו' וה רי תימ םגו : יריש' רפ הדי לש כה הל במ תי תי היבא ,)'המאר יש םיר םיבוצע לא ה םירשומ םיתעל ךות דכ י כב הי י ר( הא 'סמ 46 .) .)

דק םו סקטל תחה הנו ךלוה ,ןתחה למ הר1 קב ור ויב סרמבר קי ,םיא התב הכול בל תי לכה .ה םימעפל םימעפל וד הח תחפשמ לכה ה תא אצ הת סקטל דע לשתש ם תחפשמ ןתחה רפוכ ילמס . התע במ אי םי תא תא כה הל תיבל ,ןתחה םש רש םי םיריש ימ דחו םי חבשב רי ,היפ וישיא הת שכו ונוד .הית םיריש לא ה ה םינוכמ ' 15 ו� ונ אנ ור15 ס ·ומוא ימ( ול תיל : ל' תיב זה ה גה עי ה לכ :ה 'סמ 57 ; אר ה םג 'סמ ,39 , וד המג .נקמ יר ר -רנ אב אקל .)ר .)ר

תה ולה הכ דקתמ תמ , ךות דכ י ריש ה ,לוחמו לא תיב .תסנכה ינב פשמ תח ה לש לכה ה שונ םיא םיא מע ם רג;ו ה1$ ונמו תר ,ןמש םילמסכ שואל .ר םיצפח הלא םירכזומ מכב ה ןמ ישה רי .ם .ם

דס ר רבה וכ ת סקטב תחה הנו בש תיב תסנכה סורע'( י אנ דג ו שו 'י ,) מאנה תור תחת ,הפרחה אוה אוה לבוקמכ לכב דע תר שי אר .ל תה תפסו יה הדיח יה א ריש ת יפ טר שב ם רסא' יאו ל ח 'ןותi בעב תיר תיר גו 'ב הו ירו וריסל ןיג . ויפ ט הז בע ר דמ רו דל רו לעב הפ דבלב 'סמ( .)18 קנ הו ד תחא היואר יצל ןו ןו ,הפרחב יפכ יהש א תכרענ ריעב �ג;ו f= אק' הל : כה הל , לו א ,ןתחה יה א שה תרבו תא סוכה קב יר תע תע גר ל רכזל וח ןבר קמה ד .ש .ש

ירחא סקט נותחה ה וצי םיר וחה יג ג ם הת ,הכול עה תרבו ליחת ה ר-לע ך תיב .ןתחה םש בוט תל תל כה הל תא בצא וע ת הי דב שב ומו תחר רתוא לע זוזמה .ה ןאכ תורש םישנה : אה ם עיגי לזמה ימע ימע בל תי '?הזה להתה כו ה ישממ הכ דב הכר לא ביסמ ת תחה הנו , הש יי הת תכרענ יפ-לע וסמה תר תר רב בוח רא צחב ר תיב ו לש .ןתחה ויה ם הנ גר קל מי י ה דב ךר ללכ אב לו ם וחמש .ת וא םיחר םיחר םישקבמה רל וק ד םע כה הל יסמב הב יצ כר םי לשל ם הל ר הר י רא סרמל קי ,םיא בו ות ג הב ךכל הש ר ר אמה תחר עה קי תיר םיריש ימ דחו םי ינעג;ו'( יה ו יאק וו ינ )' יסמב תב תחה הנו 'סמ( .)52-51 .)

חא ר י תחה הנו סמ רת ג ת כה הל העבש מי םי תיבב ,ןתחה בו וי ם שה יעיב םיאב וה הר י קבל .ר ה .ר תכרענ סמ בי ה ימ דחו ת '( וג אז ,)'ןו'צ הבש תועוצמ תונתמה הש יב וא וה ר י כה הל הל ר ר י .ןתחה .ןתחה הב דז תונמ וז םיריסמ רל שא נו ה תא יה מונ ת כה הל אר ם לכה ה רא תחא חאמ וי הית הש ר תא רישה רישה אי' הלוראש ומר:;מ ן אד אד 'י '( יה יראש דע ר ,ברע יא :אמ 'סמ .)45 ריש הז אוה צעב ם ריש יפ הדר הדר ,בוצע ובש שקבמ ת אה ם תבמ ה תש בכעת מע ה דע ר ליל ה דחא סל עי י הל בעב ד ו תו .תיבה .תיבה

יריש נותחה ה לש סמ תרו י�וטיאכ פצ( ןו )זקווקה תמ קלח םי וסל ג םי דחא .םי םיריש הלא קנ ר םיא םיא שב ם ב' :תי ינעמ' ו'ג וה 'ר י םיריש'( דהי יו )'ם וא ינעג;ו' וטיאכ 'יג םיריש'( חחממ חחממ ' וטיאכ :יג 'סמ 'סמ , 33 38 , סכמ ר� � ' םיריש( יה לות םי י רשא רש תר ישנ � קז תונ מב לה ך התה הכול במ תי הלכה לא לא ' ' - ( - תיב חה ד� ינפל הפרחה : אר ה 'סמ ,)43 יש םיר דרבכל כה הל ,ןכר נימיב ,ו טס·:�" קו ש י הו'ג ו 'ר י 'ר מ'( ור םיעב הי 'םיוד רב סו תי בר הו'ג )ירו . . רכ מה הקירס לש םיודהיה םיןrירהה םיןrירהה

בעב ר כרענ ו ונותחב ת ורחת וי ת ןיב ואה ,םיחר הש וי לאמ רת םי רמ םיעבו תרוצב רד - חיש לככ לככ רמ עבו כמ נר ה שב ם �' ד� ' מו קלחת ינשל וז ג תו ינב ינש םיקוספ לכ ,דחא לכש חא ד המ ם רקנ א א מב חנו ירבעה תיב' ' : ינל חות יתררפס לש 'ז רנא הז אר ה : Musakhanova 1993, 'מע -4.3 .)44 םא םא נגינ ו םג יוריל יסרמ לק י כ- יל , ויה רפמ י יד ם ןיב מה ור םיעב גב ינ נ ת ניב םי י , מבש כלה ה ימ יזש מ ר תא תא מה עבור ןורחאה היה קור ד ןיב ואה .םיחר רס ג רחא לש ריש אוה ריש' דיחה :ה רבש ופ חת מז ר ר דחא תא יתש שה רו תר רה שא תונו יחב הד מזו ר רחא שמ בי יתשב ושה תרר .תונורחאה יש ר י דיח ה ה אכ הל ומ םירכ הב וו ד , יאב ון יבר ן ימע זקווקה האר( 'סמ 40 ר5.3 ; וסל ג םי הלא סלו גו י יש םרי ם םירחא ושמה םיפת דהיל יו ם לו סומ םימל ןרפצב ,זקווקה אר ה Umakhanova 1991 .) .)

ןאכ יואר כזהל רי סקט ףסונ , אש נמ ם יא וננ יש רי נותחל ה מצע ה לבא שפא ר רל תוא וב בלש בלש תב ה ךיל ריצי ת החפשמה חה הד ש . סקט הז , קנה אר שב ם ג' אפ1 -ר ה שג ז :א צמ י ןי תא וה דל ת ליה ד ד שארה .ןו רה היר לש יה דלו ת עמ ינ םיק רזל ג צה ריע תא הסריעה '( אפרג 'אר ) מכ נת ה תכרענו יסמ הב הב כל רב ד אה ערי .ו םג מב יס הב רז הונ ג תו תוחפשמ דמא י תו הל ימז ן רמ יס יאק .ם .ם

מ סר י ק ה כ יל ת ת

פ-לע י ,תרוסמה נג םינ דהי יו ם ויה נגמ םינ רל בו נרתחב תו סמבו י תוב רק ברקב הק לי ו הית .ם רב ,ם ,ם מב ךלה אמה ה םירשעה תנ בחר יה ףק יעפ תול ם לש ומ יס םיאק דהי יו .ם םה ולחה הל פו עי פל ינ ינ םילהק דג לו םי וי רת ואב ימל צנוק יר ט ,ם ןה בב תיר מה וע תוצ וה ן וץחמ גל לב וו ,הית יטספב לב םי םי לש יסרמ הק וחמו ל ממע םי י . תי ר לע ןכ : סרמ קי םיא ודהי םי פוה וי ע ינפל להק וץחמ בל תר י תר תוצעומה ףא נכ םיגיצ לש רתה תוב לש זמ חר זקווקה לכב הל , מו כ ןא גה עי ו םג קל יר י ר תו תו צקמ יו ע .תו חא ד םי המ ם וכז יחל ךונ יסרמ לק י ופ מר יל קאב ד ימ תו סרמל י הק ברסנוקבו וט ור י ,םינ ,םינ ועב ד ם ממ ש יכי ם עצבל יסרמ הק יממע ת רתחב תנ ו סמבו י .תוב .תוב

מה סו קי םיא ויה רב בו ם בג ,םר י םא יכ םילבחב ופצה ינ םי הו חרזמ יי ם לש זקווקה גהנ ר םג םישנ םישנ גל ןנ הקשרמר�ב ה( וקא ירד ןו קווקה יז ; אר ה הל ןל .> תוחפשמב ישע תור היה רהנ ג לל דמ תא םישנה םישנה נג ני ה ילכב ,הז םישנו דחא תו ףא תה נרפ וס כמ .ך פ-לע י ךורב רבז רל בנ ר , םישנ ויה ימזמ תונ רק ו תוב תוב דיו די ו ת סמל י וב ת ימ דחו ת '( ר� ,)'י\ ןהבש ויה תורש גמו ננ תו קשרמרp .ה .ה

זקווקב שפא ר הל חב ןי יתשב כסא תולו לש ומ יס םיאק דהי יו .ם חא ת יה א כסא תלו םורד זקווקה זקווקה זאר ר יגייב ,ן תחאו איה רז לש גד ןטס פצה נו תי , � ' צ ' היינ �ו;jר ירד אב:-רנ .ראקל הה ב םילד יב ן ן כסאה תולו ינ םירכ ילכב גה ינ נ ה נאיזבר .םר י .םר

אג�מה ם צא ל ה י ה ו ד ם י הה רר יי ם ב זא ר ב יי ג ' ן ו ב סגד ט ן דה ר מ ו תי תי

םע שה בלת תו ם תב תובר יאה ררז יא וצמ היה םידו תא מה אג 1 ,ם יה א סמ תרו יסרמה הק ונמאה תית תית לש רתה וב ת וריעה תינ זאב ר גייב ' ן בר גד ןטס דה ,תימור ירחא הש ורגי רעל םי עלו ריי תו בג ןר ,וקאנ ,וקאנ רך טנif קר .הf1 םיווקב יללכ ,םי פרה אוטר ,ר ינכטה הק הו םיסוודמ מבש אג1 ם עוצבמה ידיב םיודהי םיודהי הז םי הלאל לבוקמה םי לע �ה י! םר דהר ג םינטס ל( מ אג1 ם לש ןטסגד אר ה : During 1988 : Hadjibekov(. 1985 יפל ,ךנ המ ימש חי ד תא מה אג1 ם שקך;ב ר יה יודה אוה ישה שומ 'בג ה1 1רי רקמב ם �ב י! תר . לככ ,ל לכ יסרמה הק מעה תימ לש דהיה יו ם רהה יר םי תשמתשמ סוודמב םי םי מה הקיסר לש היה יוד ם ירהה יר ם זב זב

יטרמבו יב ם נגה ירז ם ןמ מה אמאג1 .ת ומה ד יסו ם יטה סופ יי ם רב טרפ או ר זה ה םה : יב יתא יש זאר , , ,הג9 הן;ו ר1 יה דנ י , 'צ גרא ה .רושו .רושו

יווס תט ומ אג ם יושע ה הל בת עצ ןרמס הפוסל לש יסמ תב תחה נו ,ה העש ונש רת ו קר החפשמה החפשמה יו םידיד רק יבו .ם ףא אש רו ן יווסה הט יושע הל ,תונתש רה נכ ה עובק : אר נ ג ,חתופ רותלא ילוק ילוק יהש( וה םיד יאטבמ ם רתוא רמ ג )ם1 ישו ר קנה אר ' ינו;tו:נ ף ינrנן;ו ' ר( הא 'סמ 60 , ,- .)6

יי ןכת םג צב י עו לש אר נ ג קכ ט ע יאמצע לל י יוו חמ לו יפ< שור ה ימה ילול לש ימה הל אב ירr ת אוה אוה · r: עב ' , ןאכמו תועמשמה מה רו ח תב לש לצ י יל ם בצק יי ם וע יש יר ינווג ,ם מולכ ,ר חמ .)לו שא ר ר לל ינח רה א ,נ ג מכ ה המ ם עדי םיו לככ רנה הא קר יל דה םיו , יוי ןכת חש ורבו יב יד הי םיו ד . יעטק ם ם יצפס יפ םי הלא רנמ ג ינ ם רדב וי ק'צכמ הלא ינכתב ת גב · ו ירוה דבלב . וצב תר ו תבו ז רומ ו רה א נ ג רק בו בו דאמ ר חמל תולו ירחא ם לש יה דה םיו ררהה יי ,ם כג ןר רשבראה יר הר .סךאכ .סךאכ

ינסו:נה ף ה( רקנ א ימעפל ם גב · ה1 יר1 שב ם ינrנן;ו• · יפש ושור יש )ר אוה יש ר יפררטס ילב יוו הל הק הק ילכ ,ת ובר ינומזפ ם ירזוח ם לוק יי ם ר t רא לכ יי .ם רת ןנ טסקטה יושע הל תונתש ; דב ןר ללכ דמ רבו רבו אב ה הב יאשונבו ם ייפ:>;ג .ם .ם

מ ו ס קי ה כ ל י ת מ ס ו ר ת י ת ש ל רד ם ו ה ק וו ק ז ז

יסרמה הק ילכה ת לש יה ודה םי רהה יר םי זאמ בר יי ג ' ן מר ד ןטסג דה ימור ת ושק ר ה יעב הרק םע םע וחמה .ל וסה יג ם יעה רק יי ם לש יסרמ הק וחמל ל םה דכ הל ןל : ךנ;ז מאק ,ה יררשברא כר ךא .ס חמ לו לו רחא . רה א .נ ג רכזנש יעל ל תרגסמב מה אג1 ,ם גרנמ ן ימעפל ם עטקכ יאמצע . יפל ןכ דנ ןר הל ןל ןל רכ א נ ג קלחבכ לש מה אג1 .ם בל ד ירנא'זמ ם הלא , וצבמה יע ם לע תרהט גה ינ נ ה ילכה ,ת שי שי יוולמש ם חמ תולו יוסמ ימ ם יבב עצ םיו לכ יי ם לש יעטק ם וק ל יי ם עדי םיו . םיו

ךנ;ז מאק ה אוה חמ לו המ י ,ר רץפנה ברקב ימע זקווקה יחרזמה רבזv זקווקה ; אוה רקנ א יפכ רנה הא הא

לע םש פכ ר שב ם הז דב ןטסג דה ימור ת לע( ךנ;ז מאק ה י]� תר אר ה Rustamov 1978 , מע · 21-20.) רעמשמ ימה ילול לש שה ם אוה ז· י תע גה :ב ןמ תסה ם ואל ר עה דבו ה דקרהש ן ישממ ך חל ללו דע דע יפא תס .תרחונ עב רב ונ ג הנ נ;זה קך מא ה יב יד הל הק הבש ילכ דחא ישאר ז< בונר1 , אט ,ו רק נומ � ה· c לב י יוו שאקמך ה( ימשמ ע ב 1 ררד >ן גר ו לרב ףות( >. יה םו תנ ר ן צבה י וע יב יד לק ינר ת וס( ןל > לב י יו ו ו הקשרמרג רדרב< ןר c גו בר לו .

וחמל ל זה ה פסמ ר ינחל ,ם וכ ל ם צב תרו דבור .ו מזפ ןו רזוח עוצבמ -לע יי ד גה בר ,לר ךות יכ ר יש ינ םיו םיו בצק יי ם למו ו ד יי ם יעז יר ,ם יב ן יעטק תלא רו ר( הא ·סמ .)63-62 מה וו ד ס יסרמה ילק ושה טל ינחלב ינחלב ךנ;זה מאק ה אוה ה 9 הג , יפומה ע ןומזפב , יאו ול יעטק אה רותל יכמ יל ם דמ וו יצל תו מל וו ד ס םי םי חא רי .ם .ם

לוחמ פנ רץ רחא דמ ןטסג דה ימור ת אוה רשבראה רי , ףא יפש שר ו ימה הל בג ירוהו' אוה ש· החמ : שי שי שקבל תא ,ואוצמ כ לכ ארנה ,ה הב רשק םע מה וו ד ס רשברא רי . אוה מה דו סו פה יר ס אד נ;זו;t אג ; םרב , , יה םו יא ן לכ רשק יב ן ינחל לוחמה זה ה מל סודו אה .רומ לשמל . בראה וש רי ·סמ 66 ףסואב ףסואב חנ הקיוסמח לש םיודהיה םירירהה םירירהה

לש ינפ ונ אוה רו אי טנ לש עטקה ה >:J ר! י כ,זנ;:ו;ז' 'ה?j מב סווד •צ הגרא ( Mansurov 1984, •מע )35 . . דב מר ה ד,זל קך מא ,ה שי רשבואל ר י מב ה ,םינחל בו םה נש םי י רא רלש הש םיעטק םירזוחה סמ רפ רפ םימעפ נב ד שר -לע די י ורה דק םי . דה סופ קה יבצ ודסיה י רד המ הזל קד,זבש אך המ , םא יב עפמה ם ם ולש עמ ט יטא תוי .ר םימעפל םג יש םר תא ינחל ושבואה רי ד( הא ·סמ 64 , 64 ,א 65 , .)66 .)

וסבל ף . בה ךא .ס מל ור ת מד נוי ו ברה ושב\אל יר וצב הר בו ,בצק יטא רה הב וי רת .ומעפמכ יפ שח שח הלימה גב · ה1 יר1 יה א יחמ· תא פכ םי י ' סמ( · )69 . .

מ ו ס י ק ה כ ל תי מ ס רו ית ש ת ל צ פ ו ה ן ווק ק ז ז רמ ב תי מה קיסו ה ילכה ת לש דהיה מב ו דב םור קה זקוו ' ו םי צב ןרפ קה זקוו ושק ר ה וחמב ל . . תולוחמה םיטלובה יב תו ר םה : ;>:� .ר יגזל ק� ה סו ד;1 ם� יאט קא . .

;אה ר :תילולימ( ריש ) ארקנ בג · 1 ה יר1 א· ול;1 'ב וא א· ל;1 ימו 'ש : ינב ב נ;:ןjה רד יני וה א רקנ א ·ריג· רא רא ג· נ;:י :יז לע יפ- ימה נד ע םי נלש ,ר ריש הז היה רבעב ניק ת ול םימח במ ו תסס לע $(3!1 םיס ממע םי י . . רישה חתפ קהב ד המ ואמ תרתל ורא הב תיטאו יפמ מז ר דחי ,י לב י יוו להקמ ה ימשמה הע וקא רד םי םי מד יו י 1 ב דר ןו עב קי ר ווק ני תוט רקו ו רא וט .ת חא רי דקה המ וז ויה לה םימחו מענ ד םי לע גר היל ם ם רו ו דק .םי עפמ ם רה י דוק ךלה רבגו דע הש עיג כל לל יט ףור באו ד ן .םישוח .םישוח

ולש הש םיקלח ;אב :ר )א יתפ ח ואמ רתל צקב ב פוח ,יש ססובמה לע טרמ בי םי ישמ םרי ועדי ;םי ;םי )ב עטק רצק דואמ , מה וב סס לע תוזימר בצקל י םיעטקה ,םיאבה ךא תח ר תבב תחא אל ותל ר לש לש פה ית ח לע ויבצק שפוחה םי י ; )ג רפסמ ,םינחל לב דחא פמב ע ם המ רי קמ ומוד . אמב ה שעה םר י םר לח ניש יו רד יטמ בב עצי וו ונכותבו לש ;>:�ה ר : ויה ם תורש םישנ תא קה יט ע ם אה הל , בו רקמ ם ם ןכותה ה $(3!י לש םיטסקטה אב ו םיטסקט יל רי םי . םיתעל במ עוצ ;>:�ה ר קב ט ע ובש ול ילב ןגונמה ןגונמה

גב מר ו הקש לב י יוו לרבi האר( סמ · - , ג 72 ו )73 תי ר לע ןב ' שי םילצנמש עטק ןמ פה חית לש ;>:�ה ר ר מב וב א וחמל ל יאמצע ,רחא ןובג זלה יג ק� ה ר( הא הל ןל ,) וא קל עט וק .יל .יל

זל ניג הק איה לוחמ ץפנ ו ופצב ן וקה .זקו יק י םימ רפסמ םינחל לוחמל הז , לב חא ד לע םש רפכה וא וא ריעה שמש ם צמ או :ו ןל יג ק� ה - אט בר 1 ינ ןמ רפכה אט בר .י על בש ר אמאס דנ רא , יב התר רה נושא ה ה לש תבלממ םירזוכה דב ןטסג ; יגזל ק� ה - רג נ�זו היאקס מ< ן עה רי רג ,ינו ז יב תר r: צ· ינ· הי ) ןבו .האלה .האלה לוחמ מוד ,ה שב ם :אפאק· ירלופופ רדנ;:ןjב ני ו - קלאב .רא וצ תר יגזלה ק� ה יה א נו אש ריו� צא י תו , , בו ה פד יסו ם יבצק םי וד מ םי םיעטקל מה יה םיר לש ;אה .ר יגזלה הק� גונ הנ בעב ,ר לע - יפ וסמה תר , , זב נר1 בר ימ( ן ובא .ב האר הל ןל ; וקמב ומ אב ה ויה ם קה רל נ )תי לב י יו ו רג קשומ ה בוגר .ו ל םע ,תאז ,תאז ויה ם דב ךר ללב גמ ננ םי תא יגזלה ק� ה קשומרp ה גו ובו ל לב דב ·סמ( 74 ך- )75 ,

ס ד;1 ם1 יאט קא תפשב( ק קימ1 : לקמ הא הב ; ימה ל ה הנ ג תי גב · ה1 1רי יאט' )'גא וה א לוחמ וז ,יג רבש רבש חמ קיז דקרה ן מב לק הא הב , הש או לקמ ץע עמ ,רטו רמ םי ותוא מאב צ ותוע ימזמ ן תב גוז רל ודק ודק מע .ו ירחא רה י דק ו יזחמ הק רב דקרה ,תינ בה חו תר וב התע ןב גרז דח .ש תררצ מה סו י הק יה א שנ או או ירו1 צא י תר . וא פ ני י י רל ודקי הזה בצקמ לש ולש הש םיעבר . הה בכר מה ןנג ליכמ הקשומרג וגו לוב לוב ר( הא סמ • ;76 אר ה םג : Umakhanova 199 1 .) .) הקיסומה לש היה םיוד ירהה יר ם טכ טכ

כ יל נ גי נ ה ה

םילכה ישבש שומ דהיה יו ם ררהה יי ם םה םילכה בוקמה םיל לכב יבחר .זקווקה הל ןל ית רוא .רצק .רצק

זא אי אקסט הי שומרג הק '( וקא יר ד ןו יסא יתא ' ; קנ ר א םג ג' 1 מ 'ז1 בג ' ה1 יר1 קבר 1 ימ ,ק חנומ וקמש רר רר רק בו ול או ד י ילכב יתע ק שב ם ,הז 'ר ר� אג 'ן דב ןטסג נופצה תי ; דסומ תר יסרמ לק םי י לש ויה ם ם דב ןטסג וק םיאר ילכל שב ם נ' יצ אנר היאנל ו� ןרמ ') . הסרג רז לש וקאה יר ד ו ,ן ופש החת לשב ה י י מה הא תה עש - שע הר -לע די י רמ יס יאק זקווקה םג( ברזאב ן'גי י ברעמבו ,)זקווקה יה א ילכ ינ די ,ןטק ,ןטק מד יו ספוק ,ה ובר ילע תמ תכ מה רר םיטט רזב ם וא ריו למ הטמ ; וס ומל יה דס יו לש ילכה אוה .יס .יס קמ דל ת ךר מי ןי תשכ םי י יצחו טקוא )תוב וד המ וזל וקאבש יר ד ,ןו םא יכ איה הנטק וי רת ; יה א א יפמ הק וס ל ם דכ טמר י וד המ הזל לש רדוקאה וי ן גרה לי ךא , מאכ רו , דענמה הלש ןטק וי רת . קפת די די די אמש ל גל ןנ ילילצ ב 1רד ןר עש ה דיש מי ןי גמ ננ ת תא חלה .ן רב ,ם ר�ב קשרמ ה נופצה תי וצמ תדי תדי םג די מש לא לקב י יד ,ם יפמה יק ם וקא יר ד ם ילוצ יל נ ס וד םימ אל הל לש רדוקאה וי ,ן נכ אר ה שב ל ל העפשה ור תיס דמ רו .תינ .תינ

י!� י כל!נ ןא גכ ·ב ה1 1רי : ן• :שאקמ ןמ םילימה ד· 'ם = בוג ה ,לילצ ק' שא ' = ךושמל ; לימה ה ה תמ יי תסח םג ן�ל , פתש דיק ו הל ימש ע תא כה 1רד ןר ; אב נמר תי ארקנ ילכה שב ם ד' ד1 )'ק1 . �;:ה ל א�;: ן ן אוה בובא יד א ינרט ופכ ל - לע ,ה פתש יק וד מסנאב לב אוה דב ךר ללכ הל פ קי ב 1רד ןר וט ילב דחא דחא ךשוממ לעכ - די י ישנ· פ ה גמ לע תי : פישנ ה הפב ךות דכ י ישנ מ ה רד ך ףאה c מב ךלה עטקה וכ .ול .ול הלב תוק שיש הב ן וי רת א�;:ל�;:מ ן דחא , קר דחא גמ ןנ תא בה 1 ורד ,ן העש הש םירחא נגמ םינ תא תא חלה .ן .ן

וג הש ג- הראג הראג

ינש םיפות טק ינ ,ם מד יו י ףות ד 1ד, מה יפ םיק םילילצ נוש ,םי גמש ננ םי הילע ם ינשב תולקמ . . קמ םיליב אקאנל טאר וטה קר .י .י

לובוג מכ ליבק אנל ג הרא רא דל הו לו �ה ר י� c ףות ילילג מה קיפ לילצ גומ ד ,ר יושע ץע אג זר ובר יתש יתש מג;ו רכ תונ עמ רו הכ וי ם : טסלפמ קי ,) וכמה יננו ם תועצמאב רש םיכו תמ םינווכ מה ינש ם תא תמ חי תו תו בממה .הנר ילכה קזחומ תחת רז ו ע ןימי מו ננ ג םי וב יתשב דיה יי .ם ןרפצב זקווקה רקנ א ילכה ילכה םיתעל ט' א ,!! ' חנומ יושעה םימעפל תל רא םג ףות גסמ ,תר מש יזח םיק תוא ר ןיב רה לג םי י מו ננ ג םי םי וב ,תולקמב ,תולקמב

ומוק ה·�נ יכ ונ ר לעב הנבמ ימ דחו ה( אווצ ר ונניא דומ קב תל י תב התה הו ד אלא בוע ר רד )הכ , פנ וץ לכב יבחר וט קר ,הי רא ,הינמ ברזא יי ·ג ,ן חרזמ זקווקה יאו ןד . ףרג ילכה רטועמ יפב וס ת צע ם ם דצבו .םיפ שי רב רא העב ימ רת ,םי וכמה ינו ם ימ הל- הר- ,לוס- דב מר ה יכל ונ ר יברעמה . רב ם , רשפא רשפא תונשל יכ ןור דסי יו הז דכ י הל לק לע נג ני ת דמ וו םיס סומ קי ל םי י נוש .םי גמה ןנ חמ קיז ילכב לע לע רב כ וי , נב בצי גל ,ופר מו עינ תא וג ף ילכה צל יד ד ם דכ י צל וי ר �� ק םיט ימ דחו םי דכ גו תמ ילג נס ד ר ר ימר רק טר ינו ם . . ל הקירסמה לש היה ורי ם הה ררי םי םי

ואט סרג ה וק תיזקו וז לש לה הטוא רא ו תב צה אוו ר ו( אב ,)ב נמה תנגו פב יר ,הט וצמ הא סרפמ סרפמ קה ד מו ,ה ךא יה א פנ צו ה לכב יבחר זמה חר בורקה בו ה וור . יה א שע היו ץע גרג רי רב .ןומרוע טל א ו קה יזקוו חא שע-ד ר ימ רת ,םי רעה יכו ם מב כת תנו יי ורח ,תי יפ ר מה ותאצ לש ימ אח רס גי אסא ן, שיא זא בר גי י ' ,ן אמב ה תה ע-עש הרש ( Orkhanbay\i 1966, מע ' .)8 תשש ימה ת םר י עה יל םינו םינו ורע םיכ תוגוזב לכ( דחא ינשמ תוגוזה רה ושא םינ פמ קי םי א ינ1 ןרס ' גוזה שה יל יש פמ קי א בטקו .)ה .)ה מה ר יחוו ם בש ןי תוגוז ימה רת םי םה דכ הל ןל : תוגוזה רה ושא םינ וש ינ וז( ג תו 2/1 ר )J/4 פמ םיקי םיקי אררק הטר ; מה ר חוו ןיב תוגוזה ינשה שהו ישיל (J/4 ו - )6/5 לת יו מכ דר .ו ס תשמח ימה ת םיר םיר םירחאה םה תימ יר הת הוו ימ( רת םי מיס טו;ב!! םי י ,) מה ו פ לע םי רישי תו תעב בה ועי צ . ימה רת רת יבשה יע אוה לילצ ,סב ןנווכמה יתש תובטקוא תמ תח רזל ג שה .ינ גוז תו 9/8 ו 11110- ה( קנ יאר ם ם שב ם יז· 'ו ) םיהובג לילצב ם מו םיננווכ מב ר חוו לש אורק הטר וא ווק י .הטנ גרזה רה ןושא אמ הל ( 9/8 ) ) דהמ דה םע גרז תימה םר י גה רב ה תוי ר ( 2/1 .) וצל או ר ילכה 22 וא 2J גריס ,םי רשפאש הל יז םז דכ י יל רוצ ימ ורק םינוט ( 17 םילילצ .)הבטקואל ישה שומ תימב םר י םילופכ מבו תי ר י הת הוו אוה אוה מה דב לי תא טח וא קה יזקוו ןבמ וגרז פה ויר ס ט רר .יק מכ ו קרוטב ,הי טח וא וקה יזקו ומ קזח מצ רר זחל .ה .ה

ז 1 נר בד ילכ וסמ ג אה וב ,ב רד המ אמ ור ילכל שב ם הז מה וצ י לכב יבחר זמה חר .בורקה לע - יפ יפ דע תויר יא פרגונוק רי ת רפסו יתו ,תו בעב ר ושמתשה סרמ קי םיא הי יור ם דמ ור ם זקווקה זאסכ פה יר ס יר הר � יר1 , דב ףא ותכ >ף 'צבו 1 נג1 ר ל( הטרא נטק .)ה שי םג דע ויו ת תונשבש אה בר יע ם אמה ורחו ת לש לש אמ ה רז ןגינ רמה יס יאק יה חווי רחנת ם ןב ר רינ1 שא ברר1 שב ש1 1, וה א לח תילי לע ה אב ךרו 40 מ·ס מ·ס שא ר רוצנ , ורק ב רל או ר ,י תארשהב חה תיליל דה ינטסג ת 'ג�;: ימא . .

מ סר י ק םיא ב י ן ה י ה ו ד םי הה םיירר ב מ א ה ה ע םירש םירש

אמב ה שעה םיר ויה ןיב היה ור םי רהה יר י ם ומ יס םיאק ועצקמ יי ם ,םיבר רשא יש וקח דיקפת דבכנ דבכנ חותיפב תה ובר ת סרמה קי תיל לש חרזמ קה זקוו לע לכ דצ יד ה : לה ,הנח ציב וע חוימבו ד ימ דוס ה ה לש יסרמה הק .תיממעה םיבר םהמ יה ורג ןמ קה זקוו שב םינ אה ורח תונ , עב קי ר יל רש לא , על םית םית ךות דכ י ביש שו השק לש יח הי ם מכ יסר .םיאק ןאכ ריכזנ קכ וי צ ר דחא םי ןמ ומה יס םיאק היה יור ם ם שחה םיבו יב תו ,ר דהב שג ת הלא תש מר ו נאל ות ל גו הי כונה .תיח .תיח

וה ליא מו צק ו ע מה קיסו ה בע ר באמ ןבל מו ד רו דל ,רו שפא ר על ברק רחא יי סוח ם לש רמ יס םיאק םיאק קב בר היה דו םי ררהה .םיי וד ג המ נעמ ני י ת ,ךכל ךא וב או ר י אל הדיחי , יה א חפשמ ת יא רי בומ . . שב לשו ת רז לכ םילו בסה יח םי ןב ישי יא מר י בו �( מו קו ש )ה ; רנב יא רי ברמ ' 9 א 'א9 בא הר ם ןב יח םי םי יריא מ בו �( מו ו קש ,ה דילי זררג ,ינ '1916 פנ ' אק•צכמב הל , ,)1985 ןגינש לב תקה וחמה ל ו' יא ךאנ ' לש לש צ'צ נ' הי י ןכר לב תקה רישה ה לוחמהו לש גד ןטס ; ותוחא לש 9 א 9 ,א מזה תר ופמה סר תמ יל הד הד יריא הברמ ; ליו יד ו לש 9 א 9 :א ילרטנא ןב בא םר ה יא רי ומ ב ןנגכ ו� ,הקשומ -19J9 ,)1984 לא נסכ ד ר ר

�· יל ·ק ןב בא הר ם יא מר י בו ג( ,לובו לי די 1944 ' ויה ם בשות שי אר ,ל ורחא ן רש די י ,)תלשושה ,)תלשושה לר אי דינר ןב בא הר ם יריא ברמ �( ,הקשומו -1947 .)1992 לכ הלא ינ ונג רתחב ,תונ רמכ םג לב תוקה תוקה לוחמ צקמ וע תוי בו תונחת .וירד .וירד הקיסומה לש היה םיוד ירהה יר ם אל אל

החפשמ תרחא לש רמ יס םיאק דהי יו ,ם תחפשמ יארמרש ,ברל צמ או ה ןמ רפכה גאי ינ �ק ט נ( יד11 ) ) דבש ןטסג ; דב רו תו נורחאה םי שי הב החפשמה אק'צכמב הל , הו י םו יה א תאצמנ אב .רץ פב סר ד סר נח .ה יב ן בח היר : ארמרש לי ןב מג ליר יארמרש ברל דיליכ ,)1922 ותשא דקרה תינ נינ ה תב דימ קi ק i יארמרש ברל ה ליכ תדי )1927 ליו ד הי :ם מג ליר !!' א י!! 'ק ןב ארמרש לי רברג( ,ל דילי ;)1951 היליא ןב ןב

ארמרש לי גכ ,הקשרמר דילי 1952 ' ויה ם סומב )הבק ; סרס ן1 ןב ארמרש לי רברג( ,ל דילי ,)1956 דגוב דגוב הל תוק לוחמה ל' יגז ק� ·ה ד( >ןטסג 1 ' 1 יא ךאנ · 'צ( נ'צ יי ,)ה יה ו ם להנמ הל תק לוחמ זקווק תי דסונש ה ה יב רש לא שב תנ 1993 ק; נטסנר יט ן ןב מרש ליאר וברג( ,ל )1991-1958 ;רש י ןב מרש ליאר גכ הקשרמר הקשרמר רבוגר ,ל -1959 ;)1994 דקרא י ןב ארמרש לי רברג( ,ל דילי 1965, ויה ם בשות .)הבקסומ ונב ת תחפשמ תחפשמ יארמרש ברל ןה דקר וינ :ת פכ;ז ור תב ארמרש לי ליכ תדי ,)1949 רי הט תב ארמרש לי ליכ תדי 1955 ' ויה ם ם שב ד )תור , דב הי תב ארמרש לי ליכ תדי 1961 ' ויה ם תבשות יפ א יט ,)קסררג לו סיר ה תב ארמרש לי לי לי( תדי 1968 ' ויה ם בקסומב .)ה .)ה

מ'!! לי ברחאררנ ןב שע אה ל ( ,)1981-1920 תחפשממ רמ יס םיאק ענ וד ת רחא ,ת בשחנ ונמזב חאל ד ד גמ ד ילו גה ננ םי גב הקשרמר לכב יא ררז זקווקה . אוה לונ ד רפכב דהיה יו ק)/ יאס דבש ןטסג ופצה תינ , , רשא נופ ה תמ בשו וי ירחא מה הכפה בשלובה תיקי מו תמחל חרזאה .םי ןיב ילפה יט ם קעש ור ור ךל טנ�ר ויה ינב תחפשמ .ברחאררנ מש לי היה דקר ן גו ןנ רג הקשרמ הלב הק כלממה תית לש לש אק'צכמ הל , םש טצה ףר לא וי חא וי .ןומלp ןכ מע ד שקב םיר םע הל תוק צקמ יו ע תו תורחא תורחא גררברטפב זא( ינל רדנ ג ) ,הבקסומבו בו מי י תמחלמ עה לו ם נשה יי ה ףרטצה הלל תק �;:· ה •ךר •ךר שטב .טנק אוה היה ןנגמ ,תונרתחב ףאו היה עצבמ יס ופ ר י םע , ק�א ד תרטר שו רי םי !!� .םיי ףסואב ףסואב

פלש נ ני ו שענ ה יש שומ רב תרב טלקהמ ו וית ' ומשה תור ויה ם ואב יפס רד וי גד ןטס ףסואבו טרפה י לש לש ,רנב היטימ ברחאררנ ףאכ אוה רמ יס יאק עפ לי .) תוכזב שיה יג ו עה נו וק ,ול ןיב תיה ,ר יע וט יר בכ ר ד ר עטמ ם דמ י תונ גד ןטס נ'צ'וצ יי ,ה ףאו קוה ד הש ורכזל כת תינ ימ דחו ת ולטב היזיו מוקמה תי תנשב תנשב 1991 ' מב תאל שע ר םינש .ותרמל .ותרמל

ךררב ,ברנרלרבז דילי יק ילז רא ד( ןטסג פצה נו תי , ,)1933 לחה גל ןנ הקשרמרp בג לי עצ רי , דהב תכר תכר .רמא ןיב ומ ור י היה םג נג ן קשרמרג ה דהי יו ונ עד ,רחא זועב עב זר .בר נשב ת 1951 צה ףרט הלל הק הק

תכלממה תי ישל ר ה לו לוחמ לש גד ,ןטס דיחי םע !!' א 'א!! יריא ברמ ר( הא על י )ל , נשבו םי 1960 - 1972 היה בח ר הלב תק זל יג .הק� אוה וה הר מב תללכ סרמה י הק תכלממה תי לש אק'צכמ הל הל לו מי םי לע ה יל ,לארש םש רטפנ נשב ת .1994 ובר ת טלקהמ תו וי כנ ולל ףסואב הז , ןהבו ןנגמ ןנגמ ברנרלרבז םע רמ יס יאק דנ עו ,רחא נ 1 חאר רד רדי ב וב\ג( ל ; דלי י אק'צכמ הל , )1943 . .

רחנת ם ןב ר רינ1 ,ברררשא למ ןיח יריש םע גו ןנ ריר ט חאר זב ,בונר1 החמתמה בב עצי ו נא'זה םיר םיר אפאק ר >1 ך ,ר ונ דל עב רי אנ צל ' קי , ריב ת זוחמ i2,:רד ני קלאב-ר א .ר אוה היה ןיב ימ סי יד הלה הק הק ' דהיה יו ת i2,:רד ני הק ' ה( במסנא ל תכלממה י של רי ה לו לוחמ לש j2,: ירד אקלאב-רנ )ר תנשב .1934 . יב ן יריש ו לש ,ברררשא ברש םי המ ם ושענ ךשמב ןמזה םיריש מראל םיי לש בק יר ד נ ב-ר לא אק ר , ר רצמ י םג הה י ןונמ לש רה ופ לב קי ה מונוטואה תי תאזה בב תיר מה וע תוצ על בש ר ( P. etuhov 1954) . טלקה ו וית ויה ומש תור לקתב י יט תי רדה וי תכלממה י לש אנ צל · קי ; דל ריב ינב ,החפשמה ןה דבא ר ר שב הפר . כ רמ ןכ קה טיל דס תר קת יטיל ם הבקסומב נשב ת 1940 הו פו עי סב יר ט .ם דמעמ ו דחאכ דחאכ היה םו די בושחה םי יב רתו רב ופ לב קי ה רכוה רע ל ןכ רק וא לע רמש בוחר רב עבו היה יו ד לש לש אנ צל י· .ק אב תועצמ טלקה תו בש די י ,רתב רז הי ימע ,הברמר ויה ם תבשות די נומ ,ה צה ונחל זחשל ר ר רפסמ טק םיע ןמ רה פ ור ט רא .ולש רנב ח ס1 1 ד ן1 ברררשא ףא אוה ןנג ז 1 נד בו נ .ודע .ודע בל הקיסרמה לש היה יוד ם ירהה יר ם ם

יתש וחפשמ ת סרמ קי םיא הי דו וי ת וגרע תו ןמ ריעה רך נ�;: ט ןה תוחפשמ �;� אד יל ברמ ר 1:1 רז יא ברל . רבא ם ןב עב זו דבא לא י ,ברמ מז ר בו מי יא ית ,ןררטא לה ך עב ובק ת יבא ,ר הש הי ףא אוה חש ןק ןק יתכ טא ןרר יה וה ד י רךב נ�;: .ט אוה קה טיל ובע ר רד וי גר ןטס נוורע ןמאכ לש ומה אג .ם ינב ר פ' פא י 'ק 'ק דבא לא מי בר �( קשומו )ה , מז ור דבא לא מי בר ג( ו וכ )ל יבו קנ ה דבא לא י ברמ �( ומו קש )ה קה וטיל רפסמ רפסמ טלק תר סמ ח יר תו . ויה ם םה גמ ות רר םי ךב ר נ�;: .ט רס1:1 ר ליא 1:1 רז ליא בר אט( )ו ונ דל נשב ת 1933 נברךב ,ט םש אוה גמ ות רר דע ויה .ם ינב ר םה ליאפר זא יאר ברל גכ קשרמר ,ה דילי ,)1951 געי ינ ל ל

i א ' א ר לי בר ג( בו ,לר דילי 1954 ויה ם בג תעב רא גל )ה וו י וטק ר זא יאר ברל לקכ ,תינר דילי '1956 ויה ם ם בשות נברך .)ט ינב יתש תוחפשמה חה ובוש ת אה הל יפה וק רפסמ לקת י םיט חסמ יר י ם הו תש ופת ופת . יבב וצ ע םי ,םיבר וכ לל ועפוה ת ושמ ופת ת םע יתה רטא ןר יה וה ד י לש רך .טנ�;: .טנ

רישא יפ ברסחנ קכ רל נ תי ) יאר קשונ ה יאשומ ברל צ�רמוק( )ה' םה ינש סמ יר ק םיא ינב רך ,טנ�;: הש וי וי גמ ננ םי םע וחפשמ ת זא יאר ברל באר ר לא י .ברמ למ הכ לא י זע ברר ,ה כמה נו ה למ הכ יאג ,ש תיננג תיננג רג קשרמ ה וקמ ה�;: , איה תחא םישנה תרטעמה ונגינש רתחב .תונ נב ה הכונח לא י זע ברר ףא אוה נג ן ן רג קשרמ ה ה( וי ם בשות רוא יקע .)אב .)אב

יב אק ל טג;ו א ,הברט דילי ת רך נ�;: ט ( 1928 ,) ויה ם שת בו ת רדפ ס נח ,ה מנ תינ םע םירמזה הו םינקחש םינקחש היה דו םי םיבושחה וצי יא רך .טנ�;: מא ה יש קח ה לב תקה יתה רטא ןר דהיה יו יתכלממה לש רך .טנ�;: .טנ יה א לחה ה הל עיפו הב י התו תב לש שר ע- הרש דבלב לו מי םי יש השמ קחשכ תינ מזכו תר הקהלב הקהלב �ה תיר.r ממה כל .תית יה א יפוה הע צנוקב יר ט ם לש יש םר י � יר.r םי דהיו יו ,ם ןה יריש םע הו ן יריש ם ם נמא תו םי י , רו םיב שמ הירי דהיה ו םי קוה טל ו רדב וי גר ןטס . .

רמ קיס םיא םיבושח םירחא מה רותג םר י ויה ם יב רש לא םה ' עי בק רבא ברמ ; �ה גוש ברr ליאר ןב ןב וב ינ אב יב א ,ב בשות תעבג לרא ,הג לעש ה אל רץ תונשב םיעבשה הו ק טיל רה הב ובע ר מה זכר זכר קחל ר רמה קיס ה דהיה יו ;ת בגר ליר ןב לpז ימ ,ברמאחנ ןנג ילכ ישנ הפ דיליכ רך ,טנ�;: ,)1952 ןגינש ןגינש הלב תק זל יג ק� ה תנשמ 1991 רע לע תי י ו יל רש לא ב 1995- . .

רה טרפ או ר לש סרמ קי םיא עוג יר ם פלמ ינ למ מח ת ועה ל ם נשה הי י שענ ה רל אוטרפ ר יה וה ד י י מה וק לב לש ויה .ם רע ר יואר הל ריכז במ םיעצ כג ןר נג ינ גה קשרמר ה ןסינ ל� בוסאכ המ פכ ר ק� יאס יאס בש גר ןטס ופצה תינ רטפנ( נשב ת 1940 רעל ך ,) רב ליק וש אנ י י ,ב עי בק \ש ב יא בי , מיג י ג;ו� ר 'ג 1 בא בא גר י רא גר י ןב כpז המ יא ,ברקאמס וכ ל ם המ רפכ Q ב ירר ו טך דבש ןטסג .תינופצה לכמ הלא קה ונטל קר קר תא יא ברקאמס . ינש מז םיר הירישש ם קוה טל ו הברה דב יר ו גר ,ןטס ררששו יש םר י ירפ טע ם לש לש בחמ םיר הי דו ,םי םה דמ הי רpז ברטאב ה מר ריגי בך יא בי . .

רומאכ על לי , סרמ קי םיא הי דו םי יש וקח ריקפת כמ עיר יב סי םו ד לש דסומ תר יסרמ הק תיממע תיממע זמב חר .זקווקה נשב ת 1934 יי דס וכ�את 1:1 רז יא ברל דיליכ וק ה�;: > הל תק לוחמ יממע דהי יו יו אק'צכמב הל . תמ ךו הל הק רז מצ הח חא ר ךכ הל תק וחמה ל מה למ תכ תי לש גד ,ןטס ןל' יג ק� :ה :ה דסונש ה נשב ת 1958 ינב ולוה לש זא יאר ברל ; הלה הק ונ הלה יל םימ לע רי- י ןמא דהי יו ,רחא וי ףיס ףיס טג;ו יא בי , לעש ה יל לארש נשב ת ה.1994 הל הק לה מוא תי חמל לו סרמלר קי ה ממע םי י לש בופר יל תק תק j2 ררב ני -ר אב אקל ,ר ' j2 ררב ני הק : סונ ר ה נשב ת 1934 אנב ל קי·צ , גמ רע ןי לש הל הק הי דו תי וק ד תמ . ןיב סרמה קי םיא יה וה ד םי דיה יו ע ם לב תקה ןל' יג ק� ה • ויה רב ךו ולרבז ,ברנ !!' א 'א!! יריא ,בומ לימש לימש הקיסרמה לש היה יוד ם רהה ר םיי גל גל

לארמשכ c ברחאררנ לוככ םנג ינ ו� קשומ >ה �ר קיל יריא ,ברמ רנב לש פ· פא ·א ןנ גכ לובוג c . ןיב גה ננ י ם מה טצ ני י םי לש בק' יר ד נ הק · שי תונמל תא רחנת ם ןב ר רינ1 ברררשא זכ בונרc 1 או ןור יא ברקאס ברקאס וגכ לוב c . c

ומ יס יאק ם והי יד ם ויה יליעפ ם םג הלב תוק ית א .ןררט ןב ,טנ!;:ר תנשב 1935 ' דסונ יתה רטא ו ך ו ימואלה לש דהיה יו ם ררהה יי ,ם דחאל רפסמ יסינ תונו וק ד ימ ם צמ ר ינבבוח .ם ןיב רמה יס יאק ם ובה יטל ם תב אי רט ןר הז ויה גך נ;וי' ש 1 ט ברררשא מ( חל ןי יריש ם ופופ רל יי ם גו ןנ אט ,)ו רבא ם בא ד לא י ברמ מז( )ר 1:11. רס ליאר 1:1. רז ליא בו ןנ גכ ואט .)