Resources for Learning Hebrew Cursive and Script

The are three styles of the alef- that you will encounter while learning . The Talmud proper (the Mishnah and Gemara) are printed in block letters which are the standard form of Hebrew writing found in most printed works. Our teachers will frequently write on the board with ‘cursive’ letters. This script is the style of Hebrew handwriting that has become normative for speakers. Knowing this script will not only help you read your teachers’ writing, it will also make your own note-taking much faster. Finally, some commentaries published alongside the Talmud text (e.g., Rashi and Tosefot) are printed in an alternative font known as Rashi script. This printing convention was adopted so that these texts are easily distinguished from the Mishnah and Gemara—you can think of Rashi script in this context as Hebrew italics.

Below is a table showing the form of the alef-bet in all three styles. Tip: Highlight the letters in cursive and Rashi script that look significantly different from their familiar block counterparts. There are actually only a handful that are not easily recognizable. Also, pay special attention to the differences between letters that look similar—for example, lamed and tzadi in Rashi Script.

א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ך ל מ ם נ ן ס ע פ ף צ ץ ק ר ש ת א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ך ל מ ם נ ן ס ע פ ף צ ץ ק ר ש ת א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ך ל מם נ ן ס ע פ ף צ ץ ק ר ש ת Practice reading the cursive text below. DEUTERONOMY 6:4–9 ׁשְ מ ַע י ִשְ ׂרָא ֵל ה׳ אֱל ֹה ֵינו ּ ה׳ אֶח ָד. ו ְא ָהַ ְבת ָּ א ֵת ה׳ אֱל ֹ הֶיך ָ ְּבכָל־ל ְבָ ְב ך ָו ּ ְבכָל־נ ַפְ ׁשְך ָ ו ּ ְבכָל־מ ְא ֹ דֶ ך.ָ ו ְהָי ו ּ הַדְּבָר ִים הָא ֵל ֶּה אֲ ׁש ֶר אָנ ֹ כִי מ ְצ ַו ְּך ָ הַי ּוֹם ע ַל־ל ְבָ ֶ בך .ָ ו ְׁשִננַּ ְ תָּם ל ְבָ נ ֶיך ָ ו ְדִ ּבַרְת ָּ ּב ָם ְּב ׁשִ ְבתְּך ָ ְּב ֵב יתֶך ָ ו ּ ְבל ֶכְתְּך ָ בַד ֶּרֶך ְ ו ּ ְב ׁשָכְ ְּבך ָ ו ּ ְבקו ּ מ ֶך .ָ ו ּ ְק ׁשַרְ תָּם ל ְא וֹת ע ַל־י ָ דֶך ָ ו ְהָי ו ּ ל ְט ֹטָפ ֹת ֵּ בין ע ֵינ ֶיך .ָ ו ּכְתַ ְב תָּם ע ַל־מ ְזו ּז ֹת ֵּב יתֶך ָ ו ּ ִב ׁשְע ָ רֶיך. ָ

GENESIS 1:1–5

(א) ְּברֵ ׁאשִית ּבָרָא אֱל ֹהִים אֵת הַ ׁ ּשָמיַ ִם ו ְאֵת הָאָרֶ ץ (ב) ו ְהָאָרֶץ הָי ְתָה ת ֹהו ּ ו ָב ֹהו ּ ו ְח ֹׁשֶך ְ ע ַ ּל־פְניֵ תְהוֹם ו ְרו ּח ַ אֱל ֹהִים מ ְרַחֶפֶת ע ַ ּל־פְניֵ הַ ּמיָ ִם (ג) ויַֹּאמ ֶר אֱל ֹהִים י ְהִי אוֹר ויְַהִי־א וֹ ר (ד) ויַַּרְא אֱל ֹהִים אֶת־הָאוֹר כִּי־טוֹב ויַַּ ְבדֵּל אֱל ֹהִים ֵּבין הָאוֹר ו ּ ֵבין הַח ֹׁשֶך ְ (ה) ויִַּ ְקרָא אֱל ֹהִים ל ָאוֹר יוֹם ולְ ַח ֹׁשֶך ְ קָרָא ליְָל ָה ויְַהִי־ע ֶרֶב ויְַהִי־ב ֹ ֶקר יוֹם אֶח ָד

MISHNAH AVOT 1:1–2 (א) ׁמשֶה ִק ֵּבל תּוֹרָה מ ִסִּיניַ, ו ּמ ְסָרָ ּה ל ִיהוֹ ׁ ֻשע,ַ ו ִיהוֹ ׁ ֻשע ַ ל ִזְ ֵקנ ִים, ו ּזְ ֵקנ ִים לנִ ְ ִביאִים, ונּ ְ ִביאִים מ ְסָרו ּהָ ל ְאַנ ְׁשֵי כְנ ֶסֶת הַ ּגְדוֹל ָה. הֵם אָמ ְרו ּ ׁשְ ׁלשָה דְבָרִים, הֱוו ּ מ ְתונּ ִים ּבַדִּין, ו ְהַע ֲמ ִידו ּ תַל ְמ ִידִים הַרְ ֵּבה, ו ַע ֲש ׂו ּ סְי ָג ל ַתּוֹרָה: (ב) ׁשִמ ְעוֹן הַצַּדִּיק הָי ָה מ ִׁ ּשְי ָרֵי כְנ ֶסֶת הַ ּגְדוֹל ָה. הו ּא הָי ָה אוֹמ ֵר, ע ַל ׁשְ ׁלשָה דְבָרִים הָעוֹל ָם עוֹמ ֵד, ע ַל הַתּוֹרָה ו ְע ַל הָע ֲבוֹדָה ו ְע ַל ּגְמ ִילו ּת ח ֲסָדִים:

Fill out the worksheets on the next three pages to get a feel for writing Hebrew in cursive.

Next, try copying the same texts from block into cursive.

DEUTERONOMY 6:4-9 (ד) שרמע יע יׂשררָ א֖ לל ה׳ אל להה֖ יינו ה׳ ׀ אֶחָ ֽד׃ (ה) וראָ ההעברתְָ א֖ ית ה׳ אל לההֶ ֥ליך בְרכָ ל־לרבָבר ֥ ך וברכָ ל־נעפרשר ֥י ך וברכָ ל־מר אהדֶ ֽ ֥ך׃ (ו) ורהָ יַ ו העדְר בָרׂ ה ים הָא֖הלְֶ ה א֨שֶא ר אָ נהכׂמי מרצע ור ֥ה ך הע יי ום עעל־לרבָבֶ ֽ֥ך׃ (ז) ורשׂ נענרתְָ ה ם לרבָ נֶ ֥יך ורדׂ בְערר תְָ י בְָ לם בְרשׂברתְר ּ֥ ך בְרב֖ יתֶ ֥ ּּך וברלֶכרתְר ֥ה ך בעדְֶ רֶ וך וֽברשָכרבְר ֥י ך ובר קומֶ ֽ֥ך׃ (ח) וקרשערר תְָ ם לראי ות עעל־יָדֶ ל ֥ך ורהָ יו לר טהטָ פהי ת בְ֖ ין ֖עינֶ ֽ֥יך׃ (ט) וכרתעברתְָ ה ם עעל־מר זוזהת בְ֖ יתֶ ֥יך ובׂשר ָערֶ ֽ ֥יך׃

GENESIS 1:1–5 (א) בְרר֖ אשׂ ית בְָרָ א אל לההׂ ים א֖ ת העשְ ָמע יׂ ם ורא֖ ת הָאָרֶ ץ׃ (ב) ורהָאָרֶ ץ הָ ירתָ ה תההו וָ בההו ור חהשֶ וך עעל־פְר נ֖י תר הום ור רוח אל לההׂ ים מררע חֶפֶ ת עעל־פְר נ֖י העמְָ יׂ ם׃ (ג) וע יהאמֶ ר אל לההׂ ים ירהׂ י אור וע ֽירהׂ י־אֽ ור׃ (ד) ועיערר א אל לההׂ ים אֶ ת־הָ אור כְׂ י־טוב ועיעברדְ֖ ל אל לההׂ ים בְ֖ ין הָ אור וב֖ ין הע חהשֶ וך׃ (ה) ועיׂקררָ א אל לההׂ ים ׀ לָ אור יום ורלע חהשֶ וך קָרָ א לָירלָ ה ועירהׂ ֶי־ערֶ ב ועירהׂ י־בהקֶ ר יום אֶחָ ד׃

MISHNAH AVOT 1:1-2 (א) משֶ ה קׂבְ֖ ל תְ ורָ ה מׂסְׂ ינעי, ומרסָרָ הְ לׂ יהושעע, וׂ יהושעע לׂ זרק֖ נׂים, וזרק֖ נׂים לׂ נרבׂ יאׂ ים, ונרבׂ יאׂ ים מרסָ רוהָ לראע נרש֖ י כר נֶסֶ ת הע גְר דולָ ה. ה֖ ם אָמר רו שר לשָ ה דר בָרׂ ים, הל וו מר תונׂים בְעדְׂין, ורהעע֨מׂ ידו תעלרמׂ ידׂ ים הערר בְ֖ ה, ועע֨ שו סריָ ג לעתְ ורָ ה: (ב) שׂמר עון הע צְעדְׂ יק הָ יָ ה מׂשְ ריָר֖ י כר נֶסֶ ת הע גְר דולָ ה. הוא הָ יָ ה אומ֖ ר, עעל שר לשָ ה דר בָרׂ ים הָ עולָ ם עומ֖ ד, עעל העתְ ורָ ה ור עעל הָע֨ בודָ ה ור עעל גְרמׂ ילות ח֨סָדׂ ים: Finally, try reading these texts in Rashi Script.

DEUTERONOMY 6:4-9 (ד) שְׁמַ ע יִשְׂרָאֵ ל ה׳ אֱלֹהֵ ינוּ ה׳ אֶחָ ד׃ (ה) וְאָ הַ בְתָּ אֵ ת ה׳ אֱלֹהֶ ָיך בְּכָ ל־לְבָבְ ָך וּבְכָ ל־נַפְשְׁ ָך וּבְכָ ל־מְ אֹדֶ ָך׃ (ו) וְהָ י וּ הַ דְּ בָרִ ים הָ אֵ לֶּ ה אששֶׁ ר אָ נֹכִ י מְ צַוְּ ָך הַ ּי ום עַ ל־לְבָבֶ ָך׃ (ז) וְשִׁ נַּנְתָּ ם לְבָ נֶ ָיך וְדִ בַּרְתָּ בָּ ם בְּשִׁבְתְּ ָך בְּבֵ יתֶ ָך וּבְלֶכְתְּ ָך בַדֶּ רֶ ְך וּ בְשָׁ כְבְּ ָך וּבְ קוּמֶ ָך׃ (ח) וּקְשַׁרְתָּ ם לְא ות עַ ל־יָדֶ ָך וְהָ י וּ לְ ָטֹטפֹ ת בֵּ ין עֵ ינֶ ָיך׃ (ט) וּכְתַבְתָּ ם עַ ל־מְ זוּזֹ ת בֵּ יתֶ ָך וּבִשְׁעָרֶ ָיך׃

GENESIS 1:1–5 (א) בְּרֵ אשִׁ ית בָּרָ א אֱלֹהִ ים אֵ ת הַשָּׁמַ יִם וְאֵ ת הָ אָרֶ ץ׃ (ב) וְהָ אָרֶץ הָ יְתָ ה תֹהוּ וָ בֹהוּ וְ חֹשֶׁ ְך עַ ל־פְּ נֵי תְ הום וְ רוּחַ אֱלֹהִ ים מְרַחֶפֶ ת עַ ל־פְּ נֵי הַמָּ יִ ם׃ (ג) וַ ּיֹאמֶ ר אֱלֹהִ ים יְהִ י אור וַ יְהִ י־א ור׃ (ד) וַ ּיַרְ א אֱלֹהִ ים אֶ ת־הָ אור כִּ י־טוב וַ ּיַבְדֵּ ל אֱלֹהִ ים בֵּ ין הָ אור וּבֵ ין הַ חֹשֶׁ ְך׃ (ה) וַ ּיִקְרָ א אֱלֹהִ ים לָ אור יום וְלַ חֹשֶׁ ְך קָרָ א לָיְלָ ה וַ יְהִ י־עֶרֶ ב וַ יְהִ י־בֹקֶ ר יום אֶחָ ד׃

MISHNAH AVOT 1:1–2 (א) משֶׁ ה קִ בֵּ ל תּ ורָה מִסִּ ינַי, וּמְסָרָהּ לִ יהושׁעעַ , וִ יהושׁעעַ לִזְקֵ נִ ים, וּזְקֵ נִ ים לִנְבִ יאִ ים, וּנְבִ יאִ ים מְסָ רוּהָ לְאַ נְשֵׁ י כְ נֶסֶ ת הַ גְּ דולָ ה. הֵ ם אָמְ רוּ שְׁ לשָׁ ה דְ בָרִ ים, הֱ ווּ מְ תוּנִ ים בַּדִּ ין, וְהַ עשמִ ידוּ תַ לְמִ ידִ ים הַרְ בֵּ ה, וַעששׂ וּ סְ יָ ג לַתּ ורָ ה: (ב) שִׁמְעון הַ צַּדִּ יק הָ יָה מִשְּׁ יָרֵ י כְ נֶסֶ ת הַ גְּ דולָ ה. הוּא הָ יָ ה אומֵ ר, עַ ל שְׁ לשָׁ ה דְ בָרִ ים הָ עולָ ם עומֵ ד, עַ ל הַתּ ורָ ה וְעַל הָ עש בודָה וְעַ ל גְּמִ ילוּת חשסָדִ ים: