העיקר במחקר 2019 אסופת מאמרים בנושאי משטרה Dummy Text פ חת ד רב 1 עבודתם מפרי נבחרת תמצית 2019, לאורך השנה של אנשי מחלקת אסטרטגיה. בכתב-העת לשנה זו, לראשונה, מאמר פרי עטו של קצין משטרה בכיר, שתקוותנו כי תהווה את הסנונית הראשונה למאמרים נוספים אנשי בידי שנכתבו מאמרים שני לשגרה, שהפך כהרגל בנוסף, לבוא. לעתיד זה, מסוג לבין המשטרה בין האחרונות, בשנים ומעמיק ההולך והביקורתי, הפורה הפעולה שיתוף האקדמיה, מקבל השנה משנה תוקף, עם הקמתו של המכון למחקרי משטרה ע"ש תנ"ץ מחקר גורמי עם מחקרית, לפעילות משמעותית במה משמש זה מכון ז"ל. מבורך עקב ופיתוח לעידוד הנוהגת, הארגונית המגמה של בבואה פנימה, המשטרה בתוך חיצוניים, בתוך המשטרה פנימה, בבואה של המגמה הארגונית הנוהגת, לעידוד ופיתוח אסופת המאמרים לשנה זו פותחת בשני מאמרים שנכתבו בידי חוקרי המכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית, בשת"פ הדוק עם אנשי המחקר במחלקת אסטרטגיה. המשכה במחקרים מגוונים בנושאי ליבה ארגוניים בתחום השיטור, אשר העסיקו אותנו השנה, וכן מאמרים שעניינם ניתוח מרחבי ומתודולוגיה במחקר המשטרתי. עוד בכתב-העת לשנה המשטרה, בעבודת נשים ושילוב אמון מגדר, שעניינם מאמרים שני - לתקופה כיאה זו, על במחלקה, ומדיניות מחקר רמ"ד זיסו, מיה לסנ"צ ובראשם הכותבים, לכל תודותיי הכתיבה, החשיבה, הליווי וההפקה, וכן לרפ"ק רוית כהן, קצינת מדור מחקר ומדיניות, על תודה מיוחדת - לנצ"ם יגאל חדד, ק' אג"ם מחוז חוף, לפרופ' דייויד וייסבורד, פרופ' באדי חסייסי, ד"ר טל יונתן-זמיר וד"ר יעל ליטמנוביץ' מהמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית, בכתובת ישראל, משטרת של האינטרנט באתר גם למצוא ניתן המאמרים את המאמרים ניתן למצוא גם באתר האינטרנט של משטרת ישראל, בכתובת עלפועלםלהבאתמאמריהם לכדיגמר,כךשיוכלולראותאורבמסגרתכתב-עת זה. לילךלאופמןגברי, נצ"מ אניתקווהכיתמצאובהםעניןוכיאלהיאירונושאיעיסוקארגוניים מרכזיים. רמ"ח אסטרטגיה בברכה, פתח דבר לשנת נבחרים ומחקרים מאמרים אסופת לפניכם אסופת מאמרים ומחקרים נבחרים לשנת אגףתכנון וארגון/פרסומים. הבאתכתב-העתבתצורתוהנוכחית לדפוס. חשיבהמשטרתיתאסטרטגית עמוקה. אקדמיה,אובשיתוף עימם. הרואיםאור לראשונה. www.police.gov.il/ קוראים יקרים, 2

דבר רמ"ד מחקר ומדיניות דבר רמ"ד מחקר ומדיניות 3 בנושאים, להתמקד בחרנו במספר, תשעה , תשעה במספר, בחרנו להתמקד בנושאים, במחלקת והחשיבה העשייה במוקד שעמדו הנושאים עיקרי את המבטאים ובעבודות במחקרים אסטרטגיה במהלך השנה, לשקף את שיתוף הפעולה האמיץ והמתמשך עם גורמי אקדמיה, וכן ֵבן ַל ל הראשון, מחקר ראשון מסוגו בישראל, הבוחן את נטיית קציני משטרה בישראל להסתמך על ממצאים מחקריים או, לחילופין, על ניסיונם המקצועי האישי. המחקר ראה אור בכתב-עת מדעי ותמציתו מובאת ליטמנוביץ' יעל וד"ר חסייסי באדי פרופ' בהובלת השני, המסמך העברית. בשפה זה, בכתב-עת מהמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית, ובשת"פ מחלקת אסטרטגיה, מהווה נדבך נוסף מתוך טיפול את ובוחן [2016-2018], אמו"ן רפורמת אפקטיביות את לבחון שמטרתו מקיף דו-שנתי מחקר בחלק השני שני מחקרים משטרתיים שנכתבו במחלקה, שעיסוקם בניתוח מרחבי וחקר ביצועים. הראשון הארגונית. ובאסטרטגיה המשטרה בעבודת אסטרטגי ככלי היוממות שיעורי על אור שופך שבהם מאומת ככלי בעיקר בעולם, במשטרות אדם כוח נתוני בסוגיית מרחיב באופן נוגע השני המחקר החלק השלישי, עניינו אקטואליה בשיטור, כולל מגוון נושאים אקטואליים ורלוונטיים לעת הזו, שמצאנו במהלך שהעסיקו מגוונים נושאים כולל הוא מטבעו, זה. כתב-עת במסגרת במה להם לתת לנכון באסטרטגיות עוסק הראשון המאמר אסטרטגיה. במחלקת ומדיניות מחקר מדור אנשי את השנה לאומית משמעות בעל נושא החקלאית, הפשיעה עם המשטרה והתמודדות הכפרי במרחב שיטור חוף, מחוז אג"ם קצין כיום מב"ל, חניך עבודת תמצית השני, המאמר המשטרה. את תדיר המעסיק עניינה באמל"ח והנשק הבלתי חוקי במגזר הערבי. שני מאמרים נוספים עוסקים באמון ומגדר ובשילוב נשים בעבודת השטח במשטרה ונכתבו בשת"פ עם ק' המחקר ביחידה למגדר וגיוון תרבותי. המאמר שנת במהלך ומדיניות מחקר מדור את רבות שהעסיק לנושא נוגע כתב-העת את והחותם האחרון , ועניינו עלות הפשיעה [למשק ולמשטרה], ככלי שבכוחו לסייע בקביעת מדיניות, בתעדוף ארגוני בחלוקת משאבים וכיו"ב. בכתב-העת הנוכחי נכללת סקירת ספרות כללית בנושא, כסנונית ראשונה. מרכזיים עיסוק נושאי על אור ישפכו אלה וכי המאמרים בתשעת ענין תמצאו כי תקווה אני כתמיד, אני תקווה כי תמצאו ענין בתשעת המאמרים וכי אלה ישפכו אור על נושאי עיסוק מרכזיים מחקרית, ויכול לסייע לכל גורם מחקרי הנדרש להשוואות בנתוני כוח האדם בין ישראל לבין העולם. סנ"ץמיהזיס ו רמ"דמחקר ומדיניות בברכה, שאלותוסוגיותמתודולוגיותהעולותשובושובכסוגיותמרכזיותבמחקר המשטרתי. דבררמ"דמחקר ומדיניות . החלקהראשוןכולל שני מחקרישיטורבהובלה אקדמית המצוייםבמוקד העשייהשל משטרתישראלבעת הזו. 2019 לשנת במחקר" "העיקר ומחקרי מאמרי באסופת מאמרי ומחקרי "העיקר במחקר" לשנת המשטרה במטרדי התנועה. קוראים יקרים, 2019 4

דבר רמ"ד מחקר ומדיניות Dummy Text תוכן עניינים 5 ת 103 205 193 175 133 71 63 29 3 1 9

אסטרטגיותשיטורבמרחבהכפריוהתמודדותהמשטרהעםהפשיעההחקלאית שיעורי יוממות במשטרת ישראל – מתפיסה מופשטת לשימוש שוטף באסטרטגיה הנטייה להסתמך על ניסיון מקצועי ושיטור מבוסס-ראיות: ממצאים מסקר קצינים שני תשובה, כרמל, תומר ד"ר ליטמנוביץ, יעל ד״ר וייסבורד, דיויד פרופ' חסייסי, באדי פרופ' באדי חסייסי, פרופ' דיויד וייסבורד, ד״ר יעל ליטמנוביץ, ד"ר תומר כרמל, שני תשובה, ד"רטליונתן-זמירופרופ'דייוידוויסבורד,רפ"קמיכלדייןוסנ"ץמיהזיסו תוכן עניינים סוגיותבהשוואתנתוניכוחהאדםבמשטרותבעולם אמצעילחימהוהנשקהבלתיחוקיבמגזרהערבי עלותהפשיעה|גישותומתודולוגיותבעולם ִמ ְג ָדרואמוןהציבורבמשטרתישראל רפ"קטלגוטפריד-עוזופקדד"רעוזי ששון רפ"קטלגוטפריד-עוזופקדד"רעוזי ששון מחקרישיטורבהובלה אקדמית אקטואליהבשיטור בישראל ניתוחמרחביוחקר ביצועים שילובנשיםבמשטרתישראל מחקרהערכתתכניתאמו"ן דבררמ"דמחקרומדיניות גב׳אוריתדניאל,סנ״צמיה זיסו בכיריםבמשטרתישראל ד״ריקטרינה יז'מסקי טאינה טרחטנברג פקדיהודה קייסי נצ״מיגאל חדד מריונתן אילן פתחדבר הארגונית 6

תוכן עניינים Dummy Text

מחקרי שיטור בהובלה אקדמית 8

מחקרי שיטור בהובלה אקדמית Dummy Text הנטייה להסתמך על ניסיון מקצועי ושיטור מבוסס-ראיות: ממצאים מסקר קצינים בכירים במשטרת ישראל 9 את ומעריכים תומכים משטרה קציני רבות פעמים כי זיהו בארה"ב) (בעיקר מחקרים התפיסה של "שיטור מבוסס-ראיות", אך עם זאת מעדיפים להסתמך על ניסיונם המקצועי בעת והאישי לכך מועטה לב תשומת הקדישו חוקרים האמור, למרות החלטות. קבלת שעומדים הפסיכולוגיים למנגנונים לשוטרים), ייחודית (שאינה רחבה בנטייה שמדובר הנוכחי המחקר מבוסס-ראיות. שיטור של התפיסה יישום על להשלכותיה או בבסיסה, מבקש לשפוך אור על התופעה האמורה. המאמר סוקר את הבסיס הפסיכולוגי של נטייה שכיחותה. את לבחון כדי ישראל במשטרת בכירים קצינים של בסקר שימוש ועושה זו מהמחקר עולה כי בעוד שקצינים בכירים תומכים באופן עקרוני בשיטור מבוסס-ראיות, הם מאמינים כי החלטות מקצועיות צריכות להתבסס בראש ובראשונה על ניסיון, לא על קורלציה שקיימת למרות נפרדים, גורמים מהווים הללו המשתנים שני כי נמצא מחקר. כללית תכונה הנה החלטות לקבלת כבסיס הניסיון העדפת כי נמצא בנוסף, ביניהם. בנוסף, נמצא כי העדפת הניסיון כבסיס לקבלת החלטות הנה תכונה כללית בשפה וספרות ערבית וסוציולוגיה ואנתרופולוגיה

Police. CriminalJusticeandBehavior,46(10),1456-1474 evidence-basedpolicing:Findings from asurveyofhigh-rankingofficers intheIsrael experience and Jonathan-Zamir, T., Weisburd, D.,Dayan,M.,and Zisso,M.(2019).Theproclivity torely onprofessional distinguished 1 לממצאיםמסקרקציניםבכיריםבמשטרת ישראל בעברקצינתמחקרבמדור מחקר ומדיניותבמחלקתאסטרטגיה,אגף התכנון והארגון ישראל.במשטרת ישראל. פרופסור וו'לטר אי. מייר במכון לקרימינולוגיה, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים, ו- במחלקהלקרימינולוגיה, משפטוחברהבאוניברסיטתג'ורג'מייסון, וירג'יניה, ארה"ב. הנטייהלהסתמך עלניסיוןמקצועי המכוןלקרימינולוגיה,האוניברסיטההעבריתבירושלים מרצה בכירהבמכון לקרימינולוגיה, הפקולטה למשפטים,האוניברסיטה העברית בירושלים ר ופרופ'דייוידוויסבורד ורפ יודויבר 3 ושיטור מבוסס-ראיות: בקרימינולוגיההאוניברסיטה העברית. וסנ"ץ מיהזיסו רפ"קמיכלדיין ונץמהזס 5 משטרתישראל ורחבה,שאינהקשורהלשונותבמאפייניםהאישיים. B.A. (מרץ 2019) רמ"ד מחקר ומדיניות אגף התכנון והארגון במשטרת ישראל. תורגםותומצת ע"יסנ"ץמיהזיסו. למאמרהמקורי ראה: 4 2 2 . ד"רטל יונתן-זמיר M.A. חברתית,האוניברסיטההעברית. professor תקציר

4 5 2 1 3

נטיית אנשי מקצוע לבסס החלטות על ניסיון מקצועי ה נ ט י

י ישנה הסכמה רחבה בספרות כי אנשי מקצוע מעדיפים לבסס את החלטותיהם המקצועיות ה על ניסיון ואינטואיציה, גם כאשר יש בנמצא ראיות מדעיות משמעותיות ויש מודעות ל

ה לקיומן והכרה בערכן. מגמה זו זוהתה בתחומים שונים כגון רפואה, פסיכיאטריה, סיעוד, ס

ת פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ופסיכולוגיה. באופן לא מפתיע, נטייה זו זוהתה גם במחקרים מ ך בתחום השיטור, בהם נבדק היחס בין שימוש בניסיון לשימוש בֶיַדע מדעי. ע ל למשל, בסקר שנערך בקרב קצינים בשלושה ארגוני משטרה בארה"ב, מצאו טלפ ולאם נ י ס

י (Telep & Lum, 2014) כי "המשיבים ... סברו באופן גורף כי שיתוף פעולה עם חוקרים הוא ו ן הכרחי עבור ארגוני משטרה בכדי לשפר את יכולתם להפחית פשיעה. קצינים מכירים מ

ק באופן כללי בחשיבות של ראיות מדעיות בהפיכת ארגונם לטוב יותר בלחימה בפשיעה" צ ו ע

י (עמ' 19). עם זאת, חוקרים אילו מצאו גם שהתשובה השכיחה ביותר לשאלה בדבר האיזון

ו

ש הראוי בין השימוש במחקר המדעי לבין הניסיון האישי הייתה 75%:25%, בהתאמה. כלומר, י ט

ו בעת קבלת החלטות, יש, לדעת השוטרים, לתת את עיקר המשקל (75%) לניסיון אישי ר ומקצועי ורק חלק קטן (25%) לממצאי המחקר המדעי. ממצאים דומים עלו גם במחקר מ ב ו שנערך בקרב מפקדים וֶשִריִפים באורגון, ארה"ב (Telep & Winegar, 2015), וכן בסקרים, ס

ס ראיונות ובקבוצות מיקוד שנערכו באנגליה ( Fleming & Rhodes, 2018; Hunter et al., - ר

א Palmer 2011 ; 2015). י ו ת : בספרות השיטור ניתנו לממצאים הללו בעיקר הסברים רציונאליים. וויליס ומסטרופסקי

מ (Willis & Mastrofski, 2014) טענו כי המשטרה תמשיך להסתמך על ניסיון, לא על מדע, מ

צ מכיוון שהמדע לא מספק פתרונות לסוגיות שמטרידות שוטרים בעולם האמיתי. ואכן, א י

ם בתחומים רבים כגון גיוס כוח אדם והכשרתו, שימוש בכוח, תפיסות לגבי לגיטימיות המשטרה

מ ועוד, המחקר הקרימינולוגי טרם הצליח לבנות גוף ֶיַדע שיאפשר חיזוי בהסתברות גבוהה ס ק

ר ובעוצמה מספקת בכדי לתת הכוונה לגבי מה המשטרה צריכה לעשות וכיצד עליה לעשות

ק זאת (President’s Task Force, 2015; Telep, 2016; Weisburd, & Majmundar, 2018). צ י נ

י לאם וקופר (Lum & Koper, 2017) סבורים כי המשטרה טוענת בעקשנות לערך שיש ם לניסיון המקצועי של השוטרים במטרה למנוע מכוחות חיצוניים, כגון טכנולוגיה או ראיות ב כ י מדעיות, מלהגביל את שיקול דעתה ואת האוטונומיה הרחבה שלה. הסברים רציונאליים ר י

ם אלו מספקים תובנות חשובות, אך מתעלמים מכלליות התופעה: הנטייה להעדיף ניסיון

ב על פני ממצאי מחקרים כבסיס לקבלת החלטות אינה ייחודית לשיטור ונובעת ממנגנונים מ

ש פסיכולוגיים מוכרים, כפי שיפורט להלן. ט ר למשל, רוסיו ( ) מסביר כי מאחר וניסיון אישי מהווה ידע שנרכש ממקור ת Ruscio, 2010

י ראשון, הוא עצמתי יותר מבחינה רגשית מאשר הראיות המדעיות ה"יבשות" שמדווחות ש ר

א בספרות, ולכן מוחשי יותר. מידע מוחשי נשלף בקלות רבה יותר מהזיכרון. מידע או ל תסריט שנשלפים בקלות מהזיכרון נתפסים כסבירים מאד להתכנות או תדירים (עקב "יוריסטיקת הזמינות", ראה: Tversky & Kahneman, 1973). כך, הניסיון האישי המוחשי אשר נשלף בקלות מהזיכרון נתפס כרלוונטי במיוחד. 10 הנטייה להסתמך על ניסיון מקצועי ושיטור מבוסס-ראיו :ת ממצאים מסקר קצינים בכירים במשטרת ישראל 11 ) טוענים כי הנטייה לסמוך על הניסיון האישי נובעת מהשילוב של העדפת הפרט ל"ראיות אנקדוטאליות" - ראיות בצורת 'סיפורים', יחד עם ), ונמצא כי מקרים ספציפיים נוטים להשפיע על אנשים יותר מאשר הסתברויות ). ניסיון אישי מהווה סוג מסוים של 'סיפור', "אחד הסיפורים החזקים מכולם מבחינת יכולתו לייצר התנגדות לראיות מדעיות סותרות" (עמ' ). הסיבה הראשונה לכך היא שלאנשים יש צורך לראות את עצמם באור חיובי, ולכן הם ). ראיות מחקריות שמראות לאנשי מקצוע ַדע שהֶי שלהם הוא שגוי, או שיטות העבודה שלהם אינן יעילות, מאתגרות את ההערכה העצמית שלהם. שנית, אנשים חותרים לעקביות בין נטייה ). ) דנים בחיזוי אימפרסיוניסטי (מבוסס-התרשמות) אל מול חיזוי ֵמ ָכני (מבוסס-נתונים), ומציגים מספר גורמים סוציו-פסיכולוגיים אשר, לדעתם, שונות. מקצועיות במסגרות סובייקטיבי לחיזוי השכיחה ההעדפה את להסביר מסייעים ראשית, אנשי מקצוע עלולים לחשוש שטכנולוגיה (או המדע) יגרמו להם להיות מיותרים, ראיות 'מו ְכוון בארגון כי לחשוש עלולים קצינים שיטור, של בהקשר אבטלה. כדי עד מאחור. יישארו שאינם אלו בעוד יקודמו, אקדמי-מחקרי רקע בעלי שוטרים מדעיות', בנוסף, חיזוי ֵמ ָכני עלול לאיים על ההערכה העצמית של אנשי מקצוע, או, לחילופין, במצב על איומים פועל, העולם בו האופן לגבי מסוימת ב"תיאוריה" מחזיקים המקצוע אנשי בו "תיאוריה" זו עלולים לעורר דיסוננס קוגניטיבי. אנשי מקצוע עשויים להאמין כי פרקטיקות של מצב להיווצר עלול מכך וכתוצאה אמפתי, ולא מנותק קר, לטיפול יובילו "מכאניות" (או שמחשבים הרעיון כלפי טינה להרגיש עשויים הם שלהם; ללקוחות דה-הומניזציה או האדם; של הקוגניטיביים לביצועים מעל להתעלות יכולים יותר) כללי באופן המדע אופטימיות לחוש הצורך על המבוסס הסבר מציע ), בין המבחין ), הגישה האינטואיטיביות לגישה האנליטית לחיזוי. הגישה האינטואיטיבית, מבוססת הניסיון, משקפת תפיסה דטרמיניסטית של העולם, לפיה הרעיון שהעתיד הנו הסתברותי מטבעו - נדחה. לפיכך, טעויות פוטנציאליות בניבוי תוצאות של החלטה נותרות מופשטות ועמומות. בשונה ממנה, הגישה האנליטית, מבוססת המחקר, מקבלת את אי-הוודאות כגורם מובנה בחיזוי. ישנה הכרה בגורם הטעות והוא הופך לחלק בלתי נפרד מהחיזוי. עמימות, בתורה, מאפשרת אופטימיות רבה יותר לגבי התוצאה מאשר הסתברות ידועה, נמוכה להצלחה ). במילים פשוטות, פתרונות מבוססי-ניסיון עם סיכוי לא ידוע להצלחה הנם התוצאה, לגבי יותר רבה אופטימיות לחוש לאדם מאפשרים שהם משום אטרקטיביים, משום שהם מאפשרים לאדם לחוש אופטימיות רבה יותר לגבי התוצאה, ם Epstein צורך עז להאמין בסיפורינו האישיים. אנשים משתמשים בסיפורים בכדי להבין את העול Festinger חושבים ומתנהגים בדרכים המשמרות את דימויים העצמי החיובי (למשל: 1973 , , 1986 Einhorn , (1957 קוגניטיבי מדיסוננס להימנע בכדי התנהגותם לבין עמדותיהם לבין התנהגותם בכדי להימנע מדיסוננס קוגניטיבי (1957 , שהםעשוייםלהתנגדלחיזוי ֵמ ָכניעקבהעדרהשכלהמתאימה. בהשוואהלפתרוןמבוסס-מחקר עםהסתברותידועה לכישלון. זומגבילהאתיכולתםלפקפקביעילותהפרקטיקותשלהם. ( איינהורן על מסתמך זה הסבר ההחלטות. תוצאות לגבי תוצאות ההחלטות. הסבר זה מסתמך על איינהורן ( Kahneman &Tversky, 1973 Giluk andRynes,2012 Grove andMeehl,1996 Highhouse, 2008 ( הייהאוס לסיום, הייהאוס ( גילוק וריינס ( Kuhn, 1997 Mink, 1978 מופשטות ( גרוב ומיל ( 141 ) ) לעומתם, יש הטוענים בדבר החשיבות של "אינטואיציה מבוססת-ניסיון", כזו שהתפתחה הישר בעת קבלת החלטות, גם כאשר הפרט מכיר ומעריך את המדע, מושתתת על צרכים רגשיים, הטיות וקיצורי דרך קוגניטיביים שמשפיעים על כולנו, כולל על אנשי מקצוע בעלי כרלוונטי נתפס מכך וכתוצאה מהזיכרון, לשליפה קל מוחשי, הוא אישי ניסיון רב. ניסיון במיוחד. ניסיון אישי נתפס כהגיוני מכיוון שהוא 'סיפור' ולא 'נתונים', ובנוסף - לאנשים יש שלהם החיובי העצמי הדימוי את ל ַשּ ֵמר במטרה האישיים בסיפוריהם להאמין עז צורך אנשים דומות, מסיבות עושים. שהם למה מאמינים שהם מה בין מדיסוננס ולהימנע אותם שיהפוך מה לדומיננטיים, יהפכו "סטטיסטיים" או "טכניים" שפתרונות חוששים נוטים מקצוע אנשי לבסוף, ומנותקת. אישית לבלתי עבודתם ואת מיותרים או לנחותים או מיותרים ואת עבודתם לבלתי אישית ומנותקת. לבסוף, אנשי מקצוע נוטים ראיות מבוססי החלטות קבלת בתהליכי התומכים של טיעוניהם על נרחיב זה בפרק מצד מבוסס-ניסיון. החלטות קבלת בתהליך התומכים טיעונים יוצגו ומנגד, מדעיות, ) כי כאשר אנו נותנים משקל מכריע לניסיונו האישי של הכללה מתוך ניסיון אישי ֵמ ֵפרה את עקרונות החשיבה המדעית: לא ברור מה מייצג מדגם זיכרון מגבלות בגלל חסרים "נתונים" של סוג איזה או כמה אחד, אדם של ההתנסויות והטיות קוגניטיביות; "התנאים" של הטיפול לא "הוקצו" באופן אקראי; אמינות ה"תוצאות" ותוקפן, כפי שנשלפו מהזיכרון, מוטלת בספק; וה"ניתוח" חשוף לאשליה כי קשרים מסוימים בין משתנים מתקיימים, בעוד קשרים אמתיים, חלשים או נוגדי-אינטואיציה, עשויים לחמוק ערך מוענק המשטרה בעולם כי טוענים ) טוענים כי בעולם המשטרה מוענק ערך ולסיכום: מהספרות הפסיכולוגית עולה כי הנטייה להסתמך על ניסיון מקצועי ועל ה ֶש ֶכל מופרז לניסיון האישי, ובהינתן הרמות הגבוהות של שיקול הדעת שמאפיינות את המקצוע, עלול הדבר לעכב פתיחות לידע חיצוני ולשינוי. מצב זה הופך להיות בעייתי במיוחד כאשר ממצאי מחקרים אינם עולים בקנה אחד עם תפיסות מקובלות. תומכים אחרים בשיטור את מבהירים ) ההבחנה בין שתי מערכות שונות לעיבוד מידע: מערכת "אינטואיטיבית", שהיא "מהירה, "איטית שהנה "מו ַד ַעת", ומערכת מו ָדע", קוגניטיבי מאמץ דורשת ואינה הוליסטית אילו חוקרים של הספרות סקירת קוגניטיבית". מבחינה מאמץ ודורשת אנליטית יותר, מלמדת כי ישנם תנאים בהם המערכת האינטואיטיבית תהיה מדויקת יותר: בקרב אנשי בתחום נמצא הנוכחי המצב כאשר במשוב); לווה זו ניסיון עוד (כל יותר מנוסים מקצוע ההתמחות של מקבל ההחלטות; כאשר המשימה מורכבת (למשל, לא ברור איך ניראת אדם זה או אחר, אנו למעשה מפחיתים מערכו של הניסיון הקולקטיבי, עתיר הידע, של כי מסביר הוא יותר. הרבה ומגוון גדול למדגם נחשפו שיחד אחרים, רבים מקצוע אנשי מקצוע רבים אחרים, שיחד נחשפו למדגם גדול ומגוון הרבה יותר. הוא מסביר כי לבחורבפתרונותהמאפשריםלהםלחושאופטימיותלגביתוצאותהחלטותיהם. .( Lum, 2009;Sherman,1984,1998 Salas, Rosen&DiazGranados,2010 בהקשרשלמדיניות מבוססת-ראיות Lum and Koper, 2017 קבלתהחלטותמבוססת-ניסיון מבוסס-ראיותהעלוטענותדומות(למשל: ( ואחרים סלאס רב. ניסיון מתוך ניסיון רב. סלאס ואחרים ( Ruscio, 2010 ( וקופר לאם העין. מן העין. לאם וקופר ( אחד, טוען רוסיו ( 12

הנטייה להסתמך על ניסיון מקצועי ושיטור מבוסס-ראיו :ת ממצאים מסקר קצינים בכירים במשטרת ישראל "הצלחה"); וכאשר הסביבה מאופיינת בלחצים (כגון לחץ זמן). יש לציין כי הנטייה של ה אדם להסתמך על אחת משתי המערכות נתפסה על ידי חוקרים כמרכיב אישיותי, כלומר נ ט י י

אנשים מעדיפים לַעֵבד מידע באמצעות אחת המערכות. עם זאת, אין לנו סיבה לשער ה

כי מאפיינים ברמת הפרט - סוציו-דמוגרפיים ואחרים - הנמדדים בדרך כלל בסקרי ל ה

משטרה, יהיו קשורים להעדפה זו. ס ת מ

בהקשר של שיטור, מהדהד וו'יליס (Willis, 2013) טיעונים מוקדמים שהועלו על ידי ביילי ך

ע

וביטנר (Bayley & Bittner, 1984) אודות החשיבות של "מיומנות השיטור". לטענתו, בניגוד ל

נ לראיות מדעיות 'קשיחות', "מיומנות" מאפשרת יצירתיות וגמישות בהתאמת התגובות י ס י ו

הן לסיטואציה הספציפית והן לכישורים ולתכונות האישיות של השוטר המגיב, כגון רמת ן

הניסיון שלו וכישוריו המילוליים. בנוסף, ארגוני משטרה מצופים להשיג מטרות רבות מ ק צ

ְמֶעֶבר להתמודדות עם הפשיעה (הסוגיה שבאופן מסורתי הייתה בלב המחקר המדעי), ו ע י

כגון מתן מענה הולם לקורבן, ביטחון בזירה, מניעת הסלמה, ובאופן כללי יותר- שוויון, ו ש לגיטימיות, חירות וערכים חברתיים אחרים. ואולם, לעיתים קרובות, אין למדע מה לתרום י ט ו

בנוגע לדרך הטובה ביותר להשיג מטרות שכאילו, ועל כן אין תחליף לניסיונם המקצועי ר

של השוטרים (ראה גם: ). מ

Willis & Mastrofski, 2014 ב ו

נחזור לדיון בנושא התפקידים של ניסיון מקצועי אל מול ראיות מדעיות בתהליך קבלת ס ס -

ההחלטות, תוך קישורו לממצאי המחקר ולהשלכותיהם, בפרק הדיון שלהלן. הנקודה ר א י המרכזית שיש, לטעמינו, לקחת מהספרות בשלב זה היא כי הממצאים הקודמים בדבר ו ת : נטייתם של שוטרים לתפוס את המדע באופן חיובי, אך בה בעת להעדיף להישען על מ

ניסיונם בעת קבלת החלטות, אינם ייחודיים לתחום השיטור. מסקנה זו אינה מפתיעה מ צ א

לאור העובדה שנטייה זו נובעת ממנגנונים פסיכולוגיים אינהרנטיים ומוכרים. בהתאם לכך, י ם שיערנו את ההשערות הבאות: 1 - קציני המשטרה במדגם יפגינו תמיכה עקרונית ברעיון מ

של שיטור מבוסס-ראיות. 2 - למרות התמיכה האמורה, הקצינים יעדיפו לבסס החלטות על ס ק ר ניסיון מקצועי, לא על ראיות מדעיות (למשל: Telep & Lum, 2014). 3 - התמיכה בשיטור ק צ

מבוסס-ראיות והנטייה להסתמך על ניסיון תיצורנה שני פקטורים נפרדים (שעשויים להיות י נ י

בקורלציה זה עם זה). 4 - הנטייה להעדיף את הניסיון על פני המדע כבסיס לקבלת ם

החלטות לא תהיה קשורה למאפייניהם האישיים של השוטרים. ב כ י ר י ם

שיטה ב מ ש

זירת המחקר ט ר ת

המחקר נערך במשטרת ישראל (להלן: מ"י), משטרה לאומית ארצית, היחידה בישראל. י ש

מתוקף נסיבות כינונה (בזמן מלחמה, על בסיס משטרת המנדט הבריטית, שהייתה ר א

משטרה קולוניאלית-מיליטנטית) ובשל התפקיד המרכזי של הארגון בתחום ביטחון הפנים, ל נחשבת מ"י לעתים קרובות לארגון ריכוזי יחסית, דמוי-צבאי, מבחינה ארגונית, תרבותית וניהולית (ראה סקירה ע"י: Jonathan-Zamir & Harpaz, 2018). עם זאת, ישנם קווי דמיון

13 משמעותיים בין מ"י לארגוני משטרה מערביים דמוקרטיים רבים. שוטרי מ"י מוגבלים ה נ על ידי החוק מלנצל את סמכותם לרעה ומחויבים להעניק יחס שווה לכל. המשימות ט י י

ה השוטפות של תחנות המשטרה דומות לאילו של ארגוני משטרה מקומיים בארצות הברית

ל או באירופה: הן אחראיות על הטיפול בפשיעה המקומית, בסדר הציבורי ובתנועה. כמו ה

ס כן, שוטרי הסיור והתנועה של התחנות מקיימים את רוב האינטראקציות עם האזרחים ת

מ (למשל: Weisburd et al., 2009). בנוסף, לאורך השנים הושפעה מ"י ממגמות בינלאומיות ך

ע בתחום השיטור, כגון שיטור קהילתי, שיטור בנקודות חמות ושיטור מוכוון בעיות (ראה ל

נ

י סקירה ע"י: Jonathan-Zamir et al., 2015). ס י ו

ן יש לציין כי המפקח הכללי של מ"י בעת עריכת המחקר, רב ניצב רוני אלשיך, היה מחויב

מ לרעיון של שיטור מבוסס-ראיות. בהתבסס על העקרונות של שיטור מוכוון בעיות (למשל: ק צ ו Goldstein, 1979), מניעה מצבית (לדוגמה: Clarke, 1980), שיטור קהילתי (לדוגמה: ע י

ו Skolnick & Bayley, 1988) ולגיטימיות ציבורית כבסיס לציות לחוק (למשל: Tyler, 2009), ש י הציג אלשיך תכנית אסטרטגית רחבה המוכוונת לטיפול בבעיות המטרידות את הציבור ט ו

ר (ראו סקירות ע"י: ). גישתו הובילה לפיתוח מערכת ממוחשבת

Casey, 2017; Zisso, 2017

מ המנחה את הפעילות היום-יומית של תחנות המשטרה בישראל. מערכת זו מתרגמת את ב ו

ס עקרונות האסטרטגיה לפעולה ומאפשרת למפקדי תחנות המשטרה לזהות את הבעיות ס -

ר הבולטות באזורם (בהתבסס, במידה רבה, על סדרי העדיפויות של הקהילה המקומית) א י ו ולעקוב אחר הישגיהם בהתמודדות עם בעיות אלו (Laufman-Gavri & Hasisi, 2017). :ת

לסיכום, מחקר זה נערך בתקופה שבה הפילוסופיה של שיטור מבוסס-ראיות הייתה מ

מ מוערכת על ידי הפיקוד הבכיר של הארגון, ובאמצעות מערכת ניהול חדשנית השפיעה צ

א על קבלת ההחלטות היומיומיות של מפקדי התחנות. נסיבות אלו חיזקו את השערתנו כי י ם קצינים במדגם שלנו יתמכו ויעריכו את הפילוסופיה של שיטור מבוסס-ראיות. מ ס ק

ר משתתפים

ק אוכלוסיית המחקר כללה את כלל המפקדים הבכירים הלא-מנהליים (קציני השטח) של צ י נ י מ"י בדרגת רב-פקד ומעלה (למעט המפכ"ל). אוכלוסייה זו כוללת למשל מפקדי מחוזות, ם

ב מרחבים ותחנות; מפקדים מתחום המבצעים והחקירות ברמת המחוז והמרחב והמפקדים כ י

ר הבכירים של חמש חטיבות ַמֶטה נבחרות: סיור, מודיעין, חקירות, מבצעים ואבטחה ותנועה, י ם

סה"כ 420 קצינים בכירים. אוכלוסייה זו נבחרה מאחר ומעמדם של הקצינים כמפקדי ב

מ שטח בכירים מאפשר להם, בפוטנציאל, למלא תפקיד מרכזי ביישום מדיניות מבוססת-

ש ראיות בשיטור הרחוב ה"אמיתי". כל הקצינים הללו הוזמנו על ידינו להשתתף במחקר ט ר

ת (פירוט להלן), כאשר 227 נענו בחיוב. שיעור היענות זה (54%) נחשב גבוה עבור סקרים

י אנונימיים מבוססי-אינטרנט (2017 ,. ). עשרה משיבים הושמטו מהמדגם הסופי, ש Nix et al ר

א שכן למרות תפקידם הבכיר דרגתם לא נכללה בקריטריון ההכללה (6) או לא צוינה כלל ל (4). כך, כלל המדגם הסופי 217 קציני שטח בכירים. הקצינים במדגם הנם בני 30 ומעלה, בעלי השכלה אקדמית (86% בעלי תואר שני) ומינימום 7 שנות שירות במשטרת ישראל. מאפיינים אלה אינם מפתיעים לאור זאת שאוכלוסיית 14 המחקר הוגדרה מראש כפיקוד הבכיר של הארגון- השכלה גבוהה וניסיון הינם תנאים ה הכרחיים לקידום. בהקשר זה, יש לציין כי טלפ (Telep, 2017) זיהה קשר בין השכלה נ ט י י

ברמת תואר שני לבין פתיחות למחקר, מה ששוב חיזק את השערתנו כי קצינים אלה ה

יפגינו תמיכה רחבה ברעיון של שיטור מבוסס-ראיות. ל ה ס

רוב הקצינים במדגם הנם בעלי אחת משתי הדרגות הנמוכות בקריטריון ההכללה של ת מ

המחקר - רב-פקד וסגן-ניצב, והרקע שלהם הוא בעיקר בחטיבות המבצעים, החקירות או ך

ע

המודיעין. כמעט כולם גברים יהודים שנולדו בישראל. פרופיל סוציו-דמוגרפי זה אינו ייחודי ל

נ למשטרת ישראל, ומאפיין דפוסי גיוס מסורתיים לארגוני משטרה (למשל, Loftus, 2010). י ס י ו טלפ וו'ינגאר (Telep & Winegar, 2015), למשל, מצאו במדגם של ֶשִריִפים ומפקדים ן

מאורגון, ארה"ב, כי כמעט 87% מהם היו גברים לבנים (שאינם היספנים). מ ק צ מדגם המשיבים במחקר זה דומה לאוכלוסייה שממנה הוא נלקח מבחינת מין, גיל ושנות ו ע י

ניסיון. לדרגות הגבוהות של האוכלוסייה קיים ייצוג חסר מסויים במדגם שלנו, בעוד ו ש שלדרגות הנמוכות יש מעט ייצוג ֶיֶתר. הרקע המקצועי העיקרי נמדד במ"י באמצעות י ט ו ר

קטגוריה נוספת שלא נכללה בסקר שלנו: "פיקוד". דיונים עם נציגי מ"י הבהירו כי מ

קצינים אלה שייכים בעיקר לחטיבות המבצעים, החקירות או המודיעין. במילים אחרות, ב ו

87.9% מהמדגם ו89.1%- מאוכלוסיית המחקר שייכים לאחת משלוש החטיבות המוזכרות. ס ס -

לסיכום, הממצאים שיתוארו להלן מייצגים את עמדותיהם של מפקדי השטח הבכירים, ר א י עם הטיה קלה עקב ייצוג ֶיֶתר קל במדגם הנוכחי לשתי הדרגות הנמוכות וייצוג-חסר ו ת : לשתי הדרגות הבכירות. מ מ צ

הסקר א י ם לטובת הסקר ביצענו שימוש בשאלון עמדות, שנבנה על ידי צוות המחקר על בסיס סקרים מ

דומים שבוצעו בארצות הברית וכן על בסיס ספרות כללית בנושא פתיחות למחקר (למשל: ס ק ר Lum et al., 2012; Telep & Lum, 2014; Telep & Winegar, 2015). על מנת להבטיח את ק

תוקף התוכן של השאלון, כלל השאלון את הנושאים הבאים: חשיפה לממצאי מחקרים צ י נ וחסמים לחשיפה; רלוונטיות ממצאי מחקרים וחסמים נתפסים ליישום הפילוסופיה בעולם י ם

השיטור האמיתי; כיצד הארגון משתמש בממצאי מחקרים ועמדת המשיבים לגבי אופן ב כ י

שימוש זה; נכונות לשתף פעולה עם מחקרים; ורעיונות למחקר עתידי בארגון. ר י ם רוב הפריטים בשאלון נוסחו בצורת ֵהיֵגִדים, אותם התבקשו הקצינים לדרג על פי מידת ב

הסכמתם עמם בסולם הנע בין 1 ("כלל לא מסכים") ל5- ("מסכים במידה רבה"). בחלק מ ש

מהשאלות התבקשו הקצינים לדרג מספר אפשרויות על פי סדר עדיפות (האופן בו הם ט ר ת

מעוניינים להיחשף לממצאי מחקרים והגורמים שיש לקחת בחשבון, לדעתם, בעת קבלת י

החלטות). לבסוף, הוצגה שאלה פתוחה בה התבקשו המשיבים להציע נושאים למחקר ש ר א

עתידי. העקביות הפנימית של הסולמות והתוקף המבחין בניהם נבחנו באמצעות ניתוח ל גורמים ומבחן כרונבך אלפא, כפי שיפורט בפרק הממצאים להלן.

15 הליך ה נ

ט הסקר הועבר למשתתפים באמצעות הודעת דוא"ל שנשלחה במערכת הִאינְטָרה-ֶנט י י ה

הפנימית של מ"י על ידי דמות בכירה באגף התכנון והארגון (שאינה בעלת סמכות ל

ה פיקודית על אוכלוסיית הסקר). בהודעה הוסברו מהות הסקר וחשיבותו. קצינים שהסכימו ס

ת להשתתף בסקר התבקשו ללחוץ על קישור שפתח את השאלון. ְבֶפַתח השאלון הוצגה מ

ך פיסקת הסכמה מדעת שכללה את זהות החוקרים, מטרת המחקר ותרומתו הצפויה למ"י.

ע

ל הובהר לקצינים כי אין חובת השתתפות בסקר, הסקר הנו אנונימי ותשובותיהם תשמשנה

נ י למטרות מחקר בלבד. הודעות דוא"ל ובהן בקשה להשתתפות נשלחו לראשונה ביום ס י ו ן 1 בנובמבר 2017. הודעות תזכורת נשלחו שלוש פעמים נוספות במהלך חודש הסקר.

מ ק צ

ו אסטרטגית הניתוח ע י

ו השערותינו כיוונו אותנו לשתי קטיגוריות של שאלות בהן נשתמש במאמר הנוכחי: תשע ש י שאלות שמדדו עמדות כלליות כלפי שיטור מבוסס-ראיות ושתי שאלות ששאלו באופן ט ו

ר מפורש לגבי התפקיד שאמור להיות לניסיון האישי אל מול ראיות מדעיות בעת קבלת

מ החלטות מקצועיות. תחילה בחנו את התפלגויות התשובות לשאלות הללו. לאחר מכן, ב ו

ס השתמשנו בניתוח גורמים (factor analysis) בכדי לזהות האם שתי הקטיגוריות של ס -

ר השאלות אכן מתקבצות לשני גורמים שונים. בנינו סולמות בהתבסס על שני הגורמים א י ו הללו, והשתמשנו במודל רגרסיה מסוג Ordinary Least Squares) OLS) בכדי לנבא :ת

התנגדות לשימוש בשיטור מבוסס-ראיות באמצעות הנטייה לבסס קבלת החלטות על מ

מ ניסיון, תוך כדי שליטה במאפיינים האישיים. לבסוף, השווינו את המאפיינים האישיים של צ

א קצינים שהציגו נטייה חזקה במיוחד לבסס החלטות על ניסיון, לאילו של שאר הקצינים. י ם

מ ס

ק ממצאים ר

ק בטבלה 1 (בנספח) מוצגות ההתפלגויות של תשעת הפריטים שמודדים את עמדות צ י נ

י הקצינים כלפי הרעיון של שיטור מבוסס ראיות מדעיות. עבור כל הֵהיֵגִדים, הסכמה משקפת ם התנגדות לשיטור מבוסס-ראיות. כפי שניתן לראות מטבלה 1, התשובות מצביעות על ב כ י תמיכה רחבה בפילוסופיה זו: מעל 60% לא מסכימים עם רוב ההיגדים, בעוד רק 7-16% ר י

ם מסכימים. למשל, 65.6% אינם מסכימים עם הֵהיגד "בעולם המשטרה יש להתייחס למחקר

ב כמותרות ולא כהכרח", לעומת 11.6% שהסכימו עמו. רוב של 63.3% לא הסכימו עם ההיגד מ

ש "רוב המחקרים בנושא משטרה אינם רלוונטיים לעבודתי" (9.3% הסכימו), ו62.7%- לא ט ר הסכימו עם ההיגד "מחקרים בנושא עבודת משטרה בד"כ לא עוסקים בליבת העשייה ת

י המשטרתית", לעומת 16.3% בלבד שהסכימו. ש ר

א עם זאת, כאשר התבקשו הקצינים לדרג לפי סדרי עדיפויות את הגורמים שלדעתם ל יש לשקול בעת קבלת החלטות מקצועיות, מצטיירת תמונה שונה. השוטרים נשאלו: "כאשר מתקבלות החלטות לגבי שיטות פעולה ברמת הארגון, מה צריך, לדעתך, לקחת בחשבון?" הם התבקשו לדרג חמש אפשרויות: הניסיון האישי של הפיקוד הבכיר; הגיון 16 בריא של הפיקוד הבכיר; נתונים/ מחקרים שבוצעו בתוך מ"י; מחקרים בנושא שבוצעו ה בארץ על ידי גורם חיצוני לארגון ומחקרים בנושא שבוצעו בחו"ל". שאלה זו נשאלה שוב נ ט י י

בנוגע לקבלת החלטות ברמת היחידה, כאשר ברמה זו נוסף שיקול שישי: נתונים/מחקרים ה

בתוך היחידה/התחנה. המשיבים התבקשו לדרג שיקולים אפשריים אלה על ידי הקצאת ל ה

הערך "1" לשיקול החשוב ביותר והערך "5" (או "6") לשיקול הכי פחות חשוב, לדעתם. ס ת מ

כפי שניתן לראות מטבלה 2 (בנספח), הערך שהוקצה בשכיחות הגבוהה ביותר ל"ניסיון ך

ע

האישי של הפיקוד הבכיר" היה "1", מה שמצביע על כך שהניסיון האישי, לדעת רבים ל

נ מהמשיבים, צריך להיות הגורם העיקרי שמשפיע על תהליכי קבלת החלטות הן ברמת י ס י ו

הארגון והן ברמת היחידה (ברמת הארגון - 49.7% וברמת היחידה - 54.1%). הקצינים הציגו ן

עקביות גם בערכים שהקצו לממצאי מחקרים: לדעתם, שיקול זה צריך לבוא אחרי הניסיון מ ק צ

האישי וההיגיון הבריא של הפיקוד הבכיר, וככל שמקור המחקר רחוק יותר מהיחידה בה ו ע י

מתקבלות ההחלטות – כך עליו להשפיע פחות. מעל 70% מהקצינים במדגם הביעו עמדה ו ש לפיה למחקרים שבוצעו בחו"ל יש להקצות את המשקל הנמוך ביותר בעת קבלת החלטות. י ט ו ר

הממצאים שמדווחים בטבלאות 2 ו- 3 מצביעים כי, באופן שתואם את השערות המחקר, מ

קצינים בסך הכל מבטאים עמדות חיוביות כלפי שיטור מבוסס-ראיות, אך עם זאת ב ו

מאמינים כי החלטות מקצועיות צריכות להתבסס בעיקר על ניסיון מקצועי, ואח"כ - על ס ס -

ההיגיון הבריא של הפיקוד הבכיר. רק אחר כך יש לבחון את הראיות המדעיות, וככל ר א י שמקור המחקר רחוק יותר מהיחידה לגביה מתקבלות ההחלטות, כך המשקל שניתן ו ת : לו בתהליך קבלת ההחלטות צריך להיות נמוך יותר. כפי שניתן לראות מניתוח הגורמים מ

המוצג בטבלה 3 (בנספח), פריטי הסקר המופיעים בטבלאות 1 ו2- אכן יוצרים שני גורמים מ צ א

נפרדים (עבור הפריטים שמדווחים בטבלה 2, כללנו רק את אלה שבהם התגובה השכיחה י ם ביותר משקפת את העמדות של לפחות 50% מהקצינים). מ ס

לשם בחינת המתאם בין הנטייה לבסס החלטות על ניסיון אישי לבין עמדות כלליות כלפי ק ר שיטור מבוסס-ראיות, נבנו שני סולמות: התנגדות לשיטור מבוסס-ראיות (ממוצע הפריטים ק צ 1-9 בטבלה 3) והעדפה לניסיון אישי על פני מחקר כבסיס לקבלת החלטות (ממוצע פריטים י נ י

10-16 בטבלה 3, פריטים 10 ו13- קודדו מחדש כך שציונים גבוהים יותר משקפים העדפה ם

ב

חזקה יותר לניסיון על פני מחקר). בטבלה 4 מוצג מודל רגרסיה OLS המנבא התנגדות כללית כ י ר לשיטור מבוסס-ראיות באמצעות העדפה לניסיון האישי על פני ממצאים מדעיים ומאפיינים י ם

אישיים. שלושת המשתנים- "גיל", "שנות שירות במ"י" ו"דרגה" מהווים מדדים לניסיון, ולכן ב רק המשתנה "שנות שירות במ"י" נכלל במודל. ערכי ה-VIF היו קטנים מ1.15-, מה שמעיד כי מ ש ט

מולטי-קוליניאריות לא מהווה בעיה בנתונים אלו (O'Brien, 2007). המודל מובהק סטטיסטית ר ת

(p = .01) אך מסביר אחוז קטן בלבד (6.9%) מהשונות בהתנגדות לשיטור מבוסס-ראיות. מחקר י ש

קודם שהעריך את המנבאים של פתיחות למחקר בקרב שוטרים דיווח על אחוזי שונות ר א

מוסברת דומים (Telep, 2017) . אין ספק כי יש צורך במחקרים נוספים על מנת לזהות את ל הגורמים המשפיעים על עמדות אלו. עם זאת, העדפה לניסיון אישי על פני ראיות מדעיות נמצאת בקשר חיובי ומובהק עם התנגדות לשיטור מבוסס-ראיות (ראה טבלה 4 בנספח).

17 לבסוף, בחנו את השאלה האם הנטייה לבסס קבלת החלטות על ניסיון קשורה למאפיינים ה נ האישיים של השוטרים. בטבלה 5 (בנספח) אנו משווים את המאפיינים של הקצינים בעלי ט י י

ה העדפה חזקה במיוחד לביסוס החלטות על ניסיון, ליתר הקצינים. זיהינו את הקצינים

ל בעלי העדפה מובהקת זו באמצעות שימוש ב"נקודת שבירה טבעית" בהתפלגות מדד ה

ס "עדיפות לניסיון על פני מחקר": כמעט שליש מהקצינים (31.4%) קיבלו את הציון הגבוה ת

מ ביותר האפשרי במדד זה - 5 (68.6%). הנותרים התפזרו בשיעורים דומים על פני הציונים ך

ע האחרים (0.5% עד 10.5% בכל ערך). כפי שעולה מטבלה 5, קצינים אלה דומים מאוד ל

נ

י במאפייניהם האישיים ליתר הקצינים. לא נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין הקבוצות, ס י

ו מה שמצביע על כך שהנטייה לבסס קבלת החלטות על ניסיון מקצועי ככל הנראה לא ן

מ קשורה למאפיינים סוציו-דמוגרפיים או מאפיינים אישיים אחרים. ק צ ו ע י

ו דיון ש י ט ו "שיטור מבוסס-ראיות" הפך לתחום עניין מרכזי בספרות השיטור בשנים האחרונות. ר

מ בחיפוש אחר דרכים ליישום תפיסה זו, ביקשו החוקרים לשכנע ארגוני משטרה ביתרונותיה, ב ו ופעלו נמרצות בכדי להפוך את ממצאי המחקרים לברורים, נגישים ורלוונטיים לאנשי ס ס

- השטח (למשל: Lum & Koper, 2017). ואכן, מחקרים מראים כי, פעמים רבות, אנשי ר א

י משטרה מבטאים הן היכרות והן תמיכה בשיטור מבוסס-ראיות (למשל: ,Telep, 2017 ו ת : Telep & Lum, 2014, Telep & Winegar, 2015). יחד עם זאת, מחקרים אילו מראים גם

מ כי שוטרים מאמינים כי יש לבסס החלטות מקצועיות בעיקר על ניסיון, לא על מחקר. מ

צ ממצאים מבלבלים אלו מעוררים עניין, אולם עד כה חוקרי שיטור לא בחנו אותם בהקשר א י

ם הרחב יותר של אנשי מקצוע אחרים, או ניסו להבין את המקורות הפסיכולוגיים שלהם או

מ לחשוב על השלכותיהם בכל הנוגע ליישום תפיסת השיטור מבוסס-ראיות. במחקר הנוכחי ס

ק נעשה ניסיון להאיר תופעה זו, הן מבחינה תיאורטית (באמצעות הספרות הפסיכולוגית), ר

ק והן מבחינה אמפירית (באמצעות מדגם של קצינים בכירים ממ"י), ולשקול את השלכותיה. צ י נ

י באופן התואם את הספרות, מצאנו כי מפקדי השטח הבכירים במ"י הציגו נטייה לבסס ם קבלת החלטות על ניסיון, אך במקביל הביעו עמדות חיוביות כלפי שיטור מבוסס-ראיות. ב כ י באופן לא מפתיע, נמצאה קורלציה בין שתי העמדות, אך עם זאת נמצא כי מדובר ר י

ם בגורמים שונים ונפרדים. אנו סבורים כי הסיבה לכך היא שבעוד עמדות כלליות כלפי

ב שיטור מבוסס-ראיות הושפעו, ככל הנראה, מגורמים חיצוניים (השכלה גבוהה, תוכנית מ

ש האמו"ן), הנטייה להסתמך על ניסיון, שהנה פסיכולוגית מטבעה, לא הושפעה באותו אופן ט ר או באותה מידה. מכאן עולה כי ניסיונות "לשכנע" שוטרים בדבר יתרונות המדע הנם ת

י בעלי ערך מוגבל. שיקולים רציונאליים עשויים לשפר הבנה והתמיכה בשיטור מבוסס- ש ר ראיות, אך אין לצפות כי ישפיעו על נטיות פסיכולוגיות עמוקות. מעבר לכך, מצאנו כי א ל הנטייה להעדיף ניסיון על פני המדע אינה מאפיינת "פרופיל" מסוים של קצינים, לפחות לא בקרב מפקדים משכילים ומנוסים.

18 כמו בכל מחקר, גם כאן יש להכיר במגבלות הממצאים. ראשית, אנו מכירים בכך כי במדגם ה הטרוגני יותר עשוי להתקבל פרופיל המאפיין קצינים בעלי העדפה חזקה במיוחד לקבלת נ ט י י

החלטות בהתבסס על ניסיון (TelepT , 2017). באופן כללי יותר, אנו מודעים למאפיינים ה

הספציפיים של זירת המחקר שלנו, ולא טוענים כי ממצאים אילו בהכרח משקפים את ל ה

המצב במדינות אחרות, בארגוני משטרה אחרים או בהקשרים אחרים של שיטור. אנו ס ת

בהחלט מעודדים רפלקציות בעתיד. עם זאת, ממצאינו עולים בקנה אחד עם הטיעונים מ ך

התיאורטיים והמחקרים הקודמים שפורטו לעיל. ע ל

נ ככל שהממצאים המדווחים כאן אינם ייחודיים, הם מעוררים שאלה קריטית: בחיפוש אחר י ס י ו

דרכים ליישום תפיסת השיטור מבוסס-ראיות, כיצד עלינו להתייחס לנטייה של שוטרים ן

לייחס ערך משמעותי לניסיון המקצועי שלהם? הסוגיה הראשונה אליה יש להתייחס מ ק צ

בהקשר זה הנה פרגמטית: האם ניתן "לגרום" לשוטרים להעניק פחות משקל לניסיון ו ע י

ויותר למדע בעת קבלת החלטות? מסקירת הספרות לעיל עולה כי הנטייה להסתמך ו ש על הניסיון נובעת, במידה רבה, ממנגנונים פסיכולוגיים עמוקים שאינם בהכרח רציונליים י ט ו

או ניתנים לשינוי בקלות. מסקנה זו מובילה לשתי השלכות חשובות הנוגעות למדיניות: ר

מ

ראשית, לא מספיק להעריך ולכבד את הפילוסופיה של שיטור מבוסס-ראיות. המשטרה ב ו

זקוקה למסגרות המעודדות את הקצינים לקבל החלטות באופן שיטתי. דוגמה לכך הוא ס ס -

מודל ה-SARA, המארגן את הפילוסופיה של "שיטור מוכוון-בעיות" לארבעה שלבים ברורים ר א י וקלים ליישום (סריקה - זיהוי בעיה; ניתוח - איסוף נתונים על הבעיה; תגובה - תכנון תגובה ו ת : הולמת; הערכה - הערכת התגובה. ראה: Eck & Spelman, 1987). מ מ

שנית, אם נקבל שהנטייה להסתמך על ניסיון אישי הנה בגדר עובדה מוגמרת, מסתמן כי צ א כדאי יותר להשקיע בחיזוק (במקום בדיכוי) מערכת עיבוד המידע מבוססת האינטואיציה י ם

וניסיון, באמצעות הפיכת התוכן של ניסיון השוטרים לכזה התואם את ממצאי המחקר מ ס

המדעי. הצעה זו עולה בקנה אחד עם הטענה של לאם וקופר (Lum and Koper, 2017) ק ר כי "ניסיון" או "אומנות" של אנשי משטרה אינם בגדר מיסטיקה או "קסם". אילו מתפתחים ק צ ממשימות יומיומיות, ממדיניות, מנהלים, מתהליכים וממבנים ארגוניים. אם אלו ישתנו - י נ י

התוכן של ניסיון השוטרים ישתנה אף הוא. מכאן, שניתן להפוך את ממצאי המחקר המדעי ם

ב

לחלק מה"ניסיון" וה"אינטואיציה". כ י ר בהתאם לכך, אנו מציעים כי בהינתן הדומיננטיות הפסיכולוגית של ידע שנרכש ממקור י ם

ראשון (Ruscio, 2010), הכשרות שוטרים ורפורמות אחרות צריכות להשתמש בעיקר ב מ

במטודה של התנסות מעשית - לגרום לשוטרים להתנסות באופן מלא בשיטור מבוסס- ש ט

ראיות. הדבר כולל התנסות אישית ישירה הן בתהליך החשיבה וההסקה המדעית, והן ר ת

ביישום שיטות שיטור שנמצאו יעילות במחקרים. התנסויות אילו צריכות לכלול את ממד י ש

החשיבה, הממד הרגשי והממד החושי של הקצינים. ייתרה מכך, על צוות ההכשרה להכיר ר א

ולהעריך את ניסיון העבר של הקצינים, ולהשתמש בו בכדי ַלֶצֶקת משמעות ולהוביל תהליך ל של רפלקציה ואינטגרציה, כפי שבא לידי ביטוי בגישת ה-”experience-based learning“ (למשל: Andresen et al., 2000) וברעיון של "מומחיות אינטואיטיבית" בארגונים (Hodgkinson 19 et al., 2009). מחקרים עתידיים יוכלו לבחון הצעה זו באמצעות השוואת הנטייה להסתמך ה נ

ט על ניסיון אל מול המדע והנטייה להשתמש בפרקטיקות שנמצאו יעילות במחקרים י י

ה (לדוגמה, נקודות שיטור חמות, ראה: Weisburd, & Majmundar, 2018), בקרב קצינים

ל

ה השונים זה מזה במידה בה הוכשרו תוך שימוש בעקרונות של למידה מבוססת-התנסות. ס

ת הסוגיה השנייה בה יש לדון היא נורמטיבית: האם הנטייה להסתמך על ניסיון היא "טובה" מ ך

או "רעה"? האם יש מקום לניסיון ולאינטואיציה במדיניות מבוססת-ראיות? סקירת ע

ל הספרות לעיל מראה כי החוקרים חלוקים בדעתם (Rousseau & Gunia, 2016). המחקר

נ י הנוכחי לא נועד לתרום לדיון חשוב זה. עם זאת, אנו טוענים כי בשל האופי האינהרנטי ס י ו ן

של הנטייה להסתמך על ניסיון, יהיה זה מועיל עבור חוקרים בתחום השיטור להתחיל מ לחשוב על ראיות מדעיות וניסיון מקצועי לא כגישות סותרות, אלא כאלמנטים שיש ק צ ו לשלבם לצורך שיטור מוצלח. באופן זה תיפתח דרך לשאול ולחקור מה צריכים להיות ע י

ו תפקידיהם המדויקים בתהליכי קבלת החלטות. ניסיונות כאלה כבר החלו בתחומים ש י אחרים, כגון רפואה (Tonelli et al., 2012). ט ו ר הצעה אחת לשילוב בין שתי הגישות, בעלת השלכות ברורות על מדיניות, היא להבחין בין רמות מ ב

ו שונות של תהליכי קבלת החלטות כאשר שוקלים את מערכת עיבוד המידע האופטימלית. ס

ס ייתכן כי החלטות טקטיות ברמת הרחוב, במצבים מורכבים ומתוחים ותחת לחץ זמן, צריכות -

ר להתקבל על סמך ניסיונם של קציני הסיור והאינטואיציה שלהם. בהנחה ש"אינטואיציה" זו א י ו צמחה מהשכלה והכשרה המבוססות על ראיות מדעיות, מניסיון מעשי בשטח שכלל משוב, ת:

מ ומ"מומחיות אינטואיטיבית"(Hodgkinson et al., 2009), בהחלט ייתכן כי היתרונות של מערכת מ העיבוד המהירה, הוליסטית ונטולת מאמץ עולים על חסרונותיה בנסיבות אילו. עם זאת, צ א י החלטות אסטרטגיות ברמת הארגון או היחידה צריכות להתבסס על הראיות המדעיות הטובות ם

מ ביותר, כולל הספרות האקדמית הרחבה ומחקרים פנים-ארגוניים (Sherman, 1998). קבלת ס

ק החלטות ברמה זו יכולה, ולכן גם צריכה, לאפשר תהליכים איטיים יותר, אנליטיים ומאמצים ר מבחינה קוגניטיבית. מחקרים עתידיים יוכלו לבחון מודל זה באמצעות השוואת הדיוק של ק צ

י תחזיות שבוצעו במצבים שונים (כגון - מצבי חירום, סיורים רגילים או מפגשי תנועה, קבלת נ י

ם החלטות אסטרטגיות ארוכות-טווח) תוך שימוש בשיטות עיבוד מידע שונות.

ב כ י ר י ם

מסקנות ב

מ דיונים בנושא יישום גישת ה"שיטור מבוסס-ראיות" מהעת האחרונה הקדישו תשומת לב ש

ט מועטה לעובדה כי, בדומה לאנשי מקצוע אחרים, שוטרים מוטים פסיכולוגית להסתמך על ר ת

ניסיונם המקצועי בעת קבלת החלטות, גם כאשר הם מודעים לראיות מדעיות רלוונטיות י

ש ומכירים בערכן. במחקר זה שפכנו אור על נטייה זו באמצעות סקירת היסודות התיאורטיים ר

א לתופעה (הצומחים מהספרות הפסיכולוגית), וכן באמצעות ראיות אמפיריות מסקר של ל מפקדים בכירים במשטרת ישראל. אנו מסיקים כי יוזמות ליישם את הגישה של שיטור מבוסס-ראיות מדעיות בארגוני משטרה לא יכולות לצאת מנקודת הנחה כי התהליך של אימוץ גישת השיטור מבוסס-ראיות הוא לחלוטין רציונלי. במילים אחרות, אין די בשכנוע קציני 20 משטרה בדבר יתרונות המדע ובייצור ראיות מדעיות רלוונטיות ונגישות. ממצאי המחקר ה הנוכחי מראים כי במקרים רבים קציני משטרה תופסים את הרעיון של שיטור מבוסס-ראיות נ ט י י

באופן חיובי, אך עדיין מושפעים מתהליכים פסיכולוגיים עמוקים שאינם בהכרח רציונליים. ה

לפיכך, אנו טוענים כי ניסיונות ליישם את התפיסה של שיטור מבוסס-ראיות צריכים ל ה

להיעשות מתוך מודעות מלאה לנטייה הפסיכולוגית של אנשי מקצוע להעדיף את הניסיון ס ת

על פני המדע כבסיס לקבלת החלטות, ובמקום לנסות לדכאה- יש לעבוד איתה ו"לייב א" מ ך

שיטות מדעיות לתוך הניסיון האישי, מבחינת - “!If you can’t beat them – join them". אנו ע ל

נ

אף טוענים כי חוקרים בתחום השיטור צריכים להתחיל להתייחס לראיות מדעיות ולניסיון י ס י

מקצועי כאל שני מרכיבים חיוניים הנחוצים לשיטור מוצלח, ולעודד מחקרים עתידיים ו ן

באשר לאופן בו ניתן לשלב בין השניים בצורה מיטבית. מ ק צ ו ע י

ביבליוגרפיה ו ש י

Andresen, L., Boud, D., & Cohen, R. (2000). Experience-based learning. In G. Foley (Ed.), Understanding ט ו ר

adult education and training (second edition, pp. 225-239). Sydney: Allen & Unwin מ

,Bayley, D. H., & Bittner, E. (1984). Learning the skills of policing. Law & Contemporary Problems ב ו

.35-59 ,47 ס ס -

Casey, Y. (2017). “Classic policing:” The empirical basis for the “Emun” reform in the Israel National ר א י

Police. In M. Ziso (Ed.), The essence of research (pp. 13-39). Jerusalem, Israel: The Israel ו

[National Police, Planning and Organization Department, Strategic Division. [In Hebrew :ת

Clarke, R.V. (1980). Situational crime prevention: Theory and practice. British Journal of Criminology מ מ

.136-147 ,20 צ א י

,Einhorn, H. J. (1986). Accepting error to make less error. Journal of Personality Assessment, 50 ם

.395–387 מ ס

,Epstein, S. (1973). The self-concept revisited: Of a theory of a theory. American Psychologist, 28 ק ר 404-416. ק צ

.Festinger, L. (1957). A theory of cognitive dissonance. Evanston, IL: Row Peterson י נ י

-Fleming, J., & Rhodes, R. (2018). Can experience be evidence? Craft knowledge and evidence ם

.based policing. Policy & Politics, 46(1), 3-26 ב כ י ר

Giluk, T. L., & Rynes, S. L. (2012). Research findings practitioners resist: Lessons for management י ם

academics from evidence-based medicine. In D. M. Rousseau (Ed.), The Oxford hand-book .of evidence-based management (pp. 130–164). New York, NY: Oxford University Press ב מ

,Goldstein, H. (1979). Improving policing: A problem-oriented approach. Crime & Delinquency ש ט

.236-258 ,(2)25 ר ת

(Grove, W. M., & Meehl, P. E. (1996). Comparative efficiency of informal (subjective, impressionistic י ש

.and formal (mechanical, algorithmic) prediction procedures: The clinical–statistical controversy ר א

.Psychology, Public Policy, and Law, 2(2), 293 ל Highhouse, S. (2008). Stubborn reliance on intuition and subjectivity in employee selection. Industrial and Organizational Psychology, 1(3), 333-342.

21 Hodgkinson, G. P., Langan-Fox, J., & Sadler-Smith, E. (2008). Intuition: A fundamental bridging ה

נ .construct in the behavioural sciences. British Journal of Psychology, 99, 1-27 ט י י Hodgkinson, G. P., Sadler-Smith, E., Burke, L. A., Claxton, G., & Sparrow, P. R. (2009). Intuition in ה

ל .organizations: Implications for strategic management. Long Range Planning, 42(3), 277-297 ה

ס Hunter, G., Wigzell, A., May, T. and McSweeney, T. (2015). An evaluation of the ‘What Works Centre ת .for Crime Reduction.’ Year 1: Baseline. London: Institute for Criminal Policy Research מ ך Jonathan-Zamir, T., & Harpaz, A. (2018). Predicting support for procedurally just treatment: The ע ל

case of the Israel National Police. Criminal Justice and Behavior, 45(6), 840-862. נ י

ס ,Jonathan-Zamir, T., Weisburd, D., & Hasisi, B. (2015). Editors introduction. In T. Jonathan-Zamir י ו ן

D. Weisburd, & B. Hasisi (Eds.), Policing in Israel: Studying crime control, community and

מ .counterterrorism (pp. 1-6). Boca Raton, Florida: CRC Press, Taylor and Francis Group ק צ

ו .Kahneman D. (2011). Thinking, fast and slow. New York: Macmillan ע י

ו ,Kahneman, D. & Tversky, A. (1973). On the psychology of prediction. Psychological Review, 80 ש

י .237-251 ט ו

ר .Kuhn, K. (1997). Communicating uncertainty: Framing effects on responses to vague probabilities

מ .Organizational Behavior and Human Decision Processes, 71, 55–83 ב ו Laufman-Gavri, L., & Hasisi, B. (2017, November 15). “Let My Station Go:” Reforming Police ס

ס Practices in Israel. Paper presented at the Annual Meeting of the American Society of -

ר .Criminology, Philadelphia, PA א י ו ,Loftus, B. (2010). Police occupational culture: Classic themes, altered times. Policing and Society :ת 20(1), 1-20. מ

מ .Lum, C. (2009). Translating police research into practice. Ideas in American Policing, 11 צ א י ,Lum, C., & Koper, C. S. (2017). Evidence-based policing: Translating research into practice. Oxford ם England: Oxford University Press. מ

ס Lum, C., Koper, C., & Telep, C. W. (2011). The evidence-based policing matrix. Journal of Experimental ק ר

Criminology, 7, 3-26. ק

צ Lum, C., Telep, C. W., Koper, C., & Grieco, J. (2012). Receptivity to research in policing. Justice י נ

י .Research and Policy, 14, 61-95 ם Mink, L. O. (1978). Narrative form as a cognitive instrument. In R. H. Canary & H. Kozicki (Eds.), ב כ

י ,The writing of history: Literary form and historical understanding (pp. 129-149). Madison ר י .WI: University of Wisconsin Press ם

ב Nix, J., Pickett, J. T., Baek, H., & Alpert, G. P. (2017). Police research, officer surveys, and response מ rates. Policing and Society, DOI: 10.1080/10439463.2017.1394300 ש

ט Palmer, I. (2011). Is the United Kingdom Police Service receptive to evidence-based policing? Testing ר ת

attitudes towards experimentation (Master’s thesis submitted to University of Cambridge, י

ש .(Cambridge, UK ר

א :Perry, S., & Jonathan-Zamir, T. (2014). Lessons from empirical research on policing in Israel ל Policing terrorism and police-community relationships. Police Practice and Research: An International Journal, 15(2), 173-187.

22 Rousseau, D. M., & Gunia, B. C. (2016). Evidence-based practice: the psychology of EBP ה

.implementation. Annual Review of Psychology, 67, 667-692 נ ט י Ruscio, J. (2010). Irrational beliefs stemming from judgment errors: Cognitive limitations, biases, and י ה

:experiential learning. In D. David, S. J. Lynn, & A. Ellis (Eds.), Rational and irrational beliefs ל .Research, theory, and clinical practice (pp. 291–312). New York: Oxford University Press ה ס

Salas, E., Rosen, M. A., & DiazGranados, D. (2010). Expertise-based intuition and decision making ת מ ך

in organizations. Journal of management, 36(4), 941-973. ע ל

Sherman, L. W. (1984). Experiments in police discretion: Scientific boon or dangerous knowledge? נ .Law and Contemporary Problems 47, 61–81 י ס י ו ן

Sherman, L. W. (1998). Evidence-based policing. Ideas in American Policing, July.

Sherman, L. W. (2015). A tipping point for “totally evidenced policing”: Ten ideas for building an מ ק צ

.evidence-based police agency. International Criminal Justice Review, 25(1), 11-29 ו ע י

Skolnick, J. H., & Bayley, D. H. (1988). Theme and variation in community policing. Crime and ו ש

.Justice, 10, 1-37 י ט ו

Telep, C. W. (2017). Police officer receptivity to research and evidence-based policing: Examining ר

.variability within and across agencies. Crime & Delinquency, 63(8), 976-999 מ ב Telep, C. W., & Lum, C. (2014). The receptivity of officers to empirical research and evidence-based ו ס

.policing: An examination of survey data from three agencies. Police Quarterly, 17(4), 359-385 ס - ר

Telep, C. W., & Winegar, S. (2015). Police executive receptivity to research: A survey of chiefs and א י .sheriffs in Oregon. Policing: A Journal of Policy and Practice, 10(3), 241-249 ו ת:

& ... ,.Tonelli, M. R., Curtis, J. R., Guntupalli, K. K., Rubenfeld, G. D., Arroliga, A. C., Brochard, L מ

Mancebo, J. (2012). An official multi-society statement: The role of clinical research results מ צ א

in the practice of critical care medicine. American Journal of Respiratory and Critical Care י ם

Medicine, 185(10), 1117-1124. מ

.Tversky, A., & Kahneman, D. (1973). Availability: A heuristic for judging frequency and probability ס ק

.Cognitive Psychology, 5, 207–232 ר

,Weisburd, D., Jonathan, T., & Perry, S. (2009). The Israeli model for policing terrorism: Goals ק צ י

.strategies and open questions. Criminal Justice and Behavior, 36(12), 1259-78 נ י ם Weisburd, D., and Neyroud, P. (2011). Police science: Toward a new paradigm. New Perspectives ב

.in Policing, January כ י ר .Willis, J. J. (2013). Improving police: What's craft got to do with it? Ideas in American Policing, 16 י ם

Willis, J. J., & Mastrofski, S. D. (2014). Pulling together: Integrating craft and science. Policing: A ב .Journal of Policy and Practice, 8(4), 321-329 מ ש

Wilson, J. Q. (1978). Varieties of police behavior: The management of law and order in eight ט ר ת

communities. Cambridge: Harvard University Press. י

Zisso, M. (2017). “High policing:” The empirical basis for the “Emun” reform in the Israel National ש ר

Police. In M. Zisso (Ed.), The essence of research (pp. 41-58). Jerusalem, Israel: The Israel א ל National Police, Planning and Organization Department, Strategic Division. [In Hebrew]

23 Dummy Text Officers’ Views ontheRelevanceofScientificResearch toReal-World Policing N valid Range SD M 4+5) (responses Agree 1+2) (responses Disagree the INP. relevant to are NOT the world around forces police in other carried out Studies 7.4% 69% 2.21 216 1-5 .90 work. of police the core about NOT are often studies Policing 16.3% 62.7% 2.48 215 1-5 .91 נספחא'–טבלאות נתונים solutions. real-world providing helpful in but are not knowledge, general providing good in studies are Policing 11.8% 54.9% 2.49 213 1-5 .87 are are academia out inthe carried policing about Studies from reality. disconnected 51.4% 14% 2.60 214 1-5 .87 police car. sat ina who never someone out by carried study policing trust ina I haveno 16.2% 57% 2.52 216 1-5 .99 are not studies policing Most work. to my relevant 63.3% 9.3% 2.37 215 1-5 .84 policing policing no longer no longer topic is results the provide studies the time world, by In the relevant. 11.7% 64.3% 2.39 213 1-5 .89 for it to be for ittobe quickly too change the INP topics in The “hot” to study to study worthwhile them. 74.3% 2.23 214 8% 1-5 .82 טבלה1 than a than a rather a luxury viewed as should be research policing, world of In the necessity. 11.6% 65.6% 2.31 215 1-5 .90 24

הנטייה להסתמך על ניסיון מקצועי ושיטור מבוסס-ראיו :ת ממצאים מסקר קצינים בכירים במשטרת ישראל Dummy Text הנטייה להסתמך על ניסיון מקצועי ושיטור מבוסס-ראיו :ת ממצאים מסקר קצינים בכירים במשטרת ישראל 25 Studies carriedoutabroad organization. by afigure tothe external Studies carriedoutinIsrael Data/studies from withinthe INP Data/studies from withinthe unit command oftheagency/unit The commonsenseofthetop unit top commandoftheagency/ The personalexperienceofthe gave thatresponse consideration wereport themost commonresponse, and,inparentheses, thepercentage ofofficers who (left column)shouldhaveondecision-making,where 1=themosteffect and5/6=the leasteffect. Foreach Note: the figures in the middle and right columns represent officers’ priorities about the effect each consideration attheOrganization andUnitLevels Officers Views ontheFactorsthatShouldAffect Decision-Making .

considered? should, inyourview, be the organization level,what about coursesofactionat When makingdecision (71.1%; Nvalid=194) (50.3%; Nvalid=195) (34.2%; Nvalid=199) (28.9%; Nvalid=197) (49.7%; Nvalid=197) N/A 5 4 3 2 1 be considered? level, whatshould,inyourview, courses ofactionattheunit When makingdecisionabout (81.8%; Nvalid=198) (65.7%; Nvalid=198) (50.2%; Nvalid=203) (38.2%; Nvalid=204) (36.1%; Nvalid=202) (54.1%; Nvalid=207) 6 5 4 3 2 1 טבלה 2 Dummy Text Policing from theProclivity toRelyonProfessional Experience Principle ComponentsAnalysisDifferentiating Broad View ofEvidence-Based only factorloadings>.40are displayed Note: Varimax rotation withKaiserNormalization;Kaiser-Meyer-Olkin measure ofsamplingadequacy=.78; 8. 7. 6. 5. 4. 3. 2. 1. Item Variance explained(%) Eigenvalues Whenmakingdecisionsattheunitlevel,whatshouldbe role ofstudies 16. Whenmakingdecisionsattheunitlevel,whatshouldbe role ofstudies 15. Whenmakingdecisionsattheunitlevel,whatshouldberole ofstudies 14. 13. Whenmakingdecisionsattheorganization level,whatshouldbetherole of 12. Whenmakingdecisionsattheorganization level,whatshouldbetherole of 11. 10. 9.

Whenmakingdecisionsattheunitlevel,whatshouldberole ofthe Whenmakingdecisionsattheorganization level,whatshouldbetherole of The “hot”topicsintheINPchangetooquicklyforittobeworthwhilestudy relevant. In thepolicingworld,bytimestudiesprovide results thetopicisnolonger Most policingstudiesare notrelevant tomywork. police car. I havenotrustinapolicingstudycarriedoutbysomeonewhoneversat reality. Studies aboutpolicingcarriedoutintheacademiaare disconnectedfrom in providing real-world solutions. Policing studiesare goodinproviding generalknowledge, butare nothelpful Policing studiesare oftenNOTaboutthecore ofpolicework. to theINP. Studies carriedoutinotherpoliceforces around theworldare NOTrelevant carried outabroad? figure?carried outinIsraelbyanexternal carried outintheINP? personal experienceofthetopcommand? studies carriedoutabroad? figure?studies carriedoutinIsraelbyanexternal the personalexperienceoftopcommand? necessity. In theworldofpolicing,research shouldbeviewedasaluxuryratherthan them. .

33.64 5.38 .1 F. .65 .78 .68 .75 .67 .69 .70 .71 .60 טבלה 3 19.17 3.07 -.90 -.83 F .64 .71 .58 .73 .78 2 . 26

הנטייה להסתמך על ניסיון מקצועי ושיטור מבוסס-ראיו :ת ממצאים מסקר קצינים בכירים במשטרת ישראל Dummy Text הנטייה להסתמך על ניסיון מקצועי ושיטור מבוסס-ראיו :ת ממצאים מסקר קצינים בכירים במשטרת ישראל 27 ** Policing OLS Regression ModelPredicting Officers’ ResistancetoEvidence-Based R Level ofreligiosity Ethnicity: Druze(vs.Jewish) Born abroadBorn Education Female (vs.male) Background: Other(vs.operations) operations) Background: Investigations(vs. Years ofservice research Preference forexperienceover Variable N p ≤.01*** 2 (AdjustedR ≤.001 2 ) -.08 .28 .11 -.05 -.08 .04 .05 .01 2.4*** b 176 .12 (.07)** .08 .24 .17 .11 .22 .15 .10 .01 .06 S.E. -.07 .09 .05 -.03 -.03 .02 .04 .08 .32 β -.23 -.19 -.22 -.28 -.50 -.25 -.15 -.01 .13 Interval 95% Confidence .08 .75 .44 .18 .35 .34 .24 .03 .34 טבלה 4 Dummy Text Rank (lowtohigh) Experience intheINP(years) Age Sex Variable over Research andallOtherOfficers Personal-Level CharacteristicsofOfficers with Strong Preference forExperience Level ofreligiosity (lowtohigh) Ethnicity County oforigin Education (lowtohigh) Main professional background N Ultra-Orthodox: .0% Religious: 5.0% Traditional: 30.0% Secular: 65% N Druze: 1.7% Jewish: 98.3% N Other: 3.3% Israel: 96.7% N Doctorate: 1.7% Master’s degree: 86.7% Bachelor’s degree: 8.3% 3.3% Higher educationbeyondhighschool: N Other: 10.0% Border Guard: 3.3% 36.7% Investigations andIntelligenceDivision: Operations Division:50% N Brigadier General:3.3% Commander: 18.3% Chief Superintendent:53.3% Superintendent: 25% N = 33 M N = 56 M N Female: 6.7% Male: 93.3% Strong Preference (N valid=60 valid=59 valid=60 valid=60 valid:60 valid=60 valid=60 valid=59 valid=60 = 5.50; Min. = 7; Max. =22.52;SD5.50;Min.7;Max. =46.36;SD5.24;Min.30;Max.

=60) M N = 58 M N Female: 3.1% Male: 96.9% All Other(N N Ultra-Orthodox: .8% Religious: 4.7% Traditional: 32.6% Secular: 62.0% N Druze: 4.6% Jewish: 95.4% N Other: 10.9% Israel: 89.1% N Doctorate: 1.5% Master’s degree: 84.6% Bachelor’s degree: 13.1% Higher educationbeyondhighschool:.8% N Other: 7.8% Border Guard: 2.3% 38.8% Investigations andIntelligenceDivision: Operations Division:51.2% N Brigadier General:3.8% Commander: 17.6% Chief Superintendent:41.2% Superintendent: 37.4% N = 44 valid=125 valid=130 valid = 129 valid=129 valid=130 valid=129 valid=130 valid:129 valid=131 valid=126 = 5.10; Min. = 11; Max. =22.99;SD5.10;Min.11;Max. =46.44;SD4.85;Min.30;Max. =131) טבלה 5 28

הנטייה להסתמך על ניסיון מקצועי ושיטור מבוסס-ראיו :ת ממצאים מסקר קצינים בכירים במשטרת ישראל Dummy Text מחקר הערכת תכנית אמו"ן - סל עבירות מטרדי תנועה ובריונות בכביש 29 המחויבות ללא לפועל לצאת יכול היה שלא משותף מחקר של תוצר הוא זה דוח וההירתמות של אנשים רבים במחלקת אסטרטגיה במשטרת ישראל. תודתנו נתונה להם על תמיכתם העקבית והבלתי-מסויגת במחקר שאפשרה לו לצאת מן הכוח אל הפועל. וכמובן – תודתנו נתונה למפקדים ולשוטרים בתחנות שפינו את זמנם ומרצם וכך אפשרו דוח זה הוא השני בסדרת דוחות שמוגשים למשטרת ישראל במסגרת מחקר ההערכה חסייסי באדי ופרופ' וייסבורד דיויד פרופ' של בהובלתם נערך אשר האמו"ן, תכנית של מהמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית ובשיתוף פעולה עם המחלקה לאסטרטגיה באגף התכנון והארגון של משטרת ישראל. מטרת המחקר היא כפולה. ראשית, המחקר ). במרכז המחקר עומדות "הבעיות" בהן מטפלת המשטרה. המחקר בוחן באיזה אופן ובאיזו מידת יעילות את ובוחן בכביש והבריונות התנועה מטרדי בבעיית טיב ואת זה, עבירות סל בהיקף ירידה מבחינת זו בעיה עם בהתמודדות האמו"ן תכנית היישום של התוכנית בפועל. לדוח חמישה חלקים: הראשון מציג את עברת מטרדי תנועה בישראל, השני סוקר את הספרות המדעית לגבי 'מה עובד' בהתמודדות עם עברות אלה, ההשפעה, מחקר של והתוצאות המחקר שיטת את מציגים והרביעי השלישי הפרקים הממצאים את מסכם השישי והפרק התהליך, מחקר ממצאי את מציג החמישי הפרק החמישי מציג את ממצאי מחקר התהליך, והפרק השישי מסכם את הממצאים

הגרסא את לקבל ניתן המחקר. במסגרת שהוגש תנועה מטרדי בנושא משולב דוח של מתומצתת גרסה זוהי גרסה מתומצתת של דוח משולב בנושא מטרדי תנועה שהוגש במסגרת המחקר. ניתן לקבל את הגרסא Impact לנו ולמשטרת ישראל ללמוד מניסיונם ועמלם. תודה גם לפרופ' ליז גרוף על הייעוץ הנדיב. באדיחסייסי,פרופ'דיוידוייסבורד,ד״ריעלליטמנוביץ,ד"רתומרכרמל, נערך במטרה להעריך את השפעת תכנית האמו"ן על מדדי פשיעה ואמון הציבור ( 1 :סלעבירותמטרדיתנועהובריונות בכביש Process evaluation המכוןלקרימינולוגיה,האוניברסיטההעברית מחקרהערכתתכנית אמו"ן שניתשובה,טאינה טרחטנברג ). שנית, הוא בוחן את תהליך יישומה של התוכנית ( הצלחההתמודדוהתחנותעםהבעיותבהןבחרולטפל. (מאי 2019) המלאהבפניהלאג"תאו לחוקרים. מתמקד הנוכחי הדוח הנוכחי מתמקד שלשניחלקי המחקר. תקציר מנהלים דוחמס' 2 evaluation תודות 1 הדוח מציג מחקר דמוי-ניסויי במסגרתו הושוו ביצועי שלוש תחנות שבחרו להתמודד מ

ח עם בעיית מטרדי התנועה במסגרת תוכנית האמו"ן ב 2017 ('תחנות טיפול') עם ביצועי ק ר

חמש תחנות דומות להן ('תחנות ביקורת') שלא התמודדו באמצעות תוכניות תקיפה עם ה

ע בעיה זו. המדד המרכזי להצלחה הוא ביצועי התחנה בתוך שטח הטיפול ('הפוליגונים'). ר

כ תחנות הטיפול נבחרו באופן אקראי (שמצמצם אפשרות להטיית הממצאים) והותאמו ת לתחנות הביקורת על פי קריטריונים שהוגדרו מראש, על ידי שימוש במטריצה מתמטית ת כ

נ שבחנה את מידת ההתאמה. ההתאמה אומתה מול גורמים מקצועיים במדור מדידה י ת ומידע במחלקת אסטרטגיה. א מ

ו הממצאים מעלים כי בכלל תחנות ההתערבות שנבדקו הטיפול בבעיית מטרדי התנועה " ן

- על ידי התמקדות בבעיה ספציפית ובאזור גאוגרפי מוגדר ועל ידי בניית תוכנית תקיפה

ס

ל לוקאלית השפיע לחיוב בשטח הפוליגון. מדובר בפערים של עשרות אחוזים לטובת תחנות

ע ההתערבות, כאשר בפוליגונים של תחנות ההתערבות ישנה ירידה בין 2016 ל2017- ואילו ב י ר

ו בתחנות הביקורת נצפתה עליה בין שנים אלו. בנוסף נבחנו הביצועים מחוץ לאזור הטיפול ת (מחוץ לפוליגון ובכלל שטח התחנה) כדי לבדוק השפעה רחבה יותר של התוכנית, מעבר מ

ט לאזור הטיפול. התוצאות לגבי מדדים אלה אחידות פחות, אך הכיוון החיובי הכללי בחמש ר ד

י מתוך שש ההשוואות מצביע על האפשרות של השפעה חיובית רחבה יותר של השיטור

ת

נ היזום לגבי עבירות אלה. ו ע

ה כחלק מהמחקר נמדדה גם התקה מרחבית אפשרית של עבירות אלה לאזורי חיץ

ו

ב שמקיפים אותם. נמצאה התקה משמעותית בתחנה שאופיינה בהיקף עברות גדול בה ר י ו

נ מוקם הפוליגון על ציר תנועה ראשי. לצד זאת נמצאו אדוות חיוביית בשתי התחנות ו ת

הנוספות, בהן התמקד הטיפול באזור תעשיה ובאזור מגורים ומסחר. אנו סבורים כי ב

כ מקור ההבדל טמון בהבדלים המשמעותיים באופי הפוליגונים. ממצאים אלה מצביעים ב י על כך שבטיפול ממוקד במטרדי תנועה תתכן התקה ויש להתייחס לכך על מנת לנסות ש להימנע ממנה. עם זאת, התקה איננה 'גזרת גורל' ודאית, ולמעשה באותה מידה תתכן גם אדווה חיובית לטיפול כפי שמראים ממצאי המחקר שלנו. לסיכום, ניתן לטעון עם הזהירות המתבקשת שהממצאים שמוצגים בדוח זה מהווים חיזוק אמפירי לכך שהשימוש בכלים מארגז השיטור היזום תורמים ליכולתה של משטרת ישראל להתמודד עם בעיית מטרדי התנועה והבריונות בכביש. הממצאים תומכים בכך שתכנית שיטור המשלבת באופן אינטגרטיבי בין מספר אסטרטגיות שיטור מגישת השיטור היזום, יכולה להביא לתוצאה הרצויה לא רק מבחינת הפחתת שיעורי הפשיעה, אלא גם ביחס לאירועי איכות חיים כמו מטרדי התנועה והבריונות בכביש. בהתחשב במגמת העלייה הארצית בסל עבירות זה, לממצאים אלו משמעות יתרה עבור משטרת ישראל.

30 Dummy Text מחקר הערכת תכנית אמו"ן - סל עבירות מטרדי תנועה ובריונות בכביש 31 נדבך מרכזי במתווה תכנית האמו"ן הוא ההתמקדות המקומית בפתרון הבעיות העיקריות הדוח המחקר. מערך נבנה סביבם 'עוגנים' מהוות אלו בעיות האזרחים. את המטרידות מקטגוריה חלק מהווה אשר בכביש והבריונות התנועה מטרדי בסל מתרכז הנוכחי רחבה עוד יותר, זו של עבירות איכות החיים. באופן מסורתי, משטרת ישראל מיקדה את האחרון בעשור הורחב המשטרה של זה מנדט 'קלאסית'. בפשיעה בטיפול מאמציה לטיפול בעבירות שמשפיעות באופן נרחב על היום יום של האזרחים הנורמטיביים בישראל. 2013 הוגדרה במשטרת ישראל רשימה של אירועי איכות חיים שצריך למקד את הטיפול בהם. מדובר ברשימה ארוכה ומגוונת הכוללת אירועים חמורים ביותר (לדוג': יידוי אבנים כלפי אנשים וכלי רכב), לצד אירועים חמורים פחות (לדוג': הפרעת מנוחה והקמת באיסור, חונה רכב תנועה: למטרדי שקשורים אירועים מספר כוללת הרשימה רעש). חסימת לתנועה, הפרעה תנועה, תעבורה עבירות פרטית), חניה (חסימת גבול הסגת מעבר, ורכב משתולל. במסגרת תוכנית האמו"ן קובצו עבירות מטרדי תנועה לסל אחד הכולל שש עבירות אלו. מחקר של משטרת ישראל (בשיתוף עם חוקרים מהאוניברסיטה העברית) שנערך לפני מספר שנים עסק בטיפול המשטרה בעבירות איכות חיים. הנחת החוקרים היתה, ע"פ ניסיון ונתונים ארגוניים, שאירועים אלה עלולים להידרדר לאירועים אחת ). 2015 מהסיבות לקיבוץ של עבירות כמו חסימת מעבר ועבירות תעבורה יחד עם רכב משתולל שהתחיל מה ביניהן: להפריד וקשה לשנייה מובילות הראשונות שלעיתים ההבנה היא שמשפיע כתחום ממוצבים תנועה מטרדי חיים, איכות עבירות של הקטגוריה בתוך תנועה מטרדי סימן בעיות מכוון לשיטור המרכז של דוח לדוגמא, אזרחים. על עמוקות שמקורה מאלימות : לחשוב משנהוג יותר רחבה השפעה בעל כנושא ספר בתי סביב באובדן עשתונות של נהגים, ועד לתאונות דרכים בהן מעורבים ילדים. העבירה הנוספת גורם המהווה פחותה, לא השפעה בעלת ), בעלת השפעה לא פחותה, המהווה גורם ישראל משטרת מטפלת בהן תנועה' 'מטרדי עבירות היקף בגרפים, לראות שניתן כפי ל680,049- בשנת .(1 60,000 עבירות בארבע שנים), ואחריו מחוזות תלאביב, חוף, ודרום (תרשים2).אחת ההשלכות שליטה מרכזי ידי על ישירות אלא סיירים על-ידי שלא לטיפול הפניה הוא זה גידול של שמאותת מה המשל"ט, ידי על נסגר בסל מהאירועים משמעותי אחוז כיום, (המשל"ט). כיום, אחוז משמעותי מהאירועים בסל נסגר על ידי המשל"ט, מה שמאותת 40 אחוזים (תרשים עם העליות החדות ביותר בהיקף העבירות מתמודד מחוז מרכז (עליה של כמעט עלהצורךשלהמשטרהלמצואדרכיםחלופיות להתמודדעםאירועים אלה. וויסבורד, בלכר אריאל, (אילן, מטופלים אינם כאשר יותר חמורים פליליים חמורים יותר כאשר אינם מטופלים (אילן, אריאל, בלכר וויסבורד, 2015 2 עלו באופן משמעותי בשנים האחרונות, מ490,981- אירועים בשנת 4 שנים, כלומר מעל תנועהובריונות בכביש סלהעבירות:מטרדי תנועה ובריונות בכביש https://popcenter.asu.edu/content/traffic-congestion-around-schools 200,000 אירועים בתוך 'aggressive driving' משמעותיבגרימתתאונותדרכים. כאירועאחדיכוללהסתיים כשני. ( בכביש בריונות בסל, בריונות בכביש ( 2018, עליה של כמעט בשנת -0 . 1 2 Dummy Text

מרכיב נוסף בתמונה הוא הכלים המשפטיים שיש למשטרה ולשוטרים בהתמודדות עם עבירות אלה. כך, רק ב2018- נחקק חוק המעניק סמכות למשטרה לטפל ברכב שחוסם התעבורה, לפקודת עצמה את שתוכיח ויתכן השוטרים בידי משמעותי כלי היא זו סמכות התשע"ח2018-). זה בתחום הסמכויות להרחבת בהמשך זו. עבירה לגבי שיוויון' כ'שובר הקרובות בשנים מה משטרתי, גרר בסיוע עובדות תחנות מספר עבודתן. דרכי את התחנות משכללות ורווחת המשטרה משאבי לטובת באירוע הטיפול זמן את משמעותית לקצר שמאפשר לקצר משמעותית את זמן הטיפול באירוע לטובת משאבי המשטרה ורווחת אירועימטרדיהתנועהוהבריונותבכבישבישראלבשנים 2015-2018. 2015-2018:חלוקה למחוזות. אירועימטרדיהתנועהבישראלבשנים 2015-2018: חלוקה למחוזות. 122 (תיקון קניון) של חניה במגרש או בבית אם (בין פרטית חניה פרטית (בין אם בבית או במגרש חניה של קניון) (תיקון

תרשים 1. תרשים 2. האזרח. 32

מחקר הערכת תכנית אמו"ן - סל עבירות מטרדי תנועה ובריונות בכביש Dummy Text מחקר הערכת תכנית אמו"ן - סל עבירות מטרדי תנועה ובריונות בכביש 33

למרות שאירועים אלה נתפסים לעיתים כמטרדים קלים, או ככאלה שאינם חלק מתחומי האחריות של המשטרה, סקרים בישראל ובעולם מראים כי קיימת דרישה נרחבת לפעולה מחלקת ידי על האחרונות בשנים שמבוצע הגדול, התחנות סקר ). ברמה האזרחים של העדיפויות סדרי את בחן והתכנון, הארגון אגף של אסטרטגיה מקומית וארצית לגבי הבעיות שעל המשטרה לטפל בהן. כפי שניתן לראות (תרשים3), היתר בין נועד זה סקר האזרחים. של העדיפויות סדרי בראש ניצבים תנועה מטרדי לקבל משוב על צרכי הקהילה ולסייע לתחנות לבחור את הבעיות בהן יתמקדו. הרציונל, אם כך, שהפניית משאבים לטיפול בעבירות אלה יסייע בשיפור אמון הציבור במשטרה, תוכנית במסגרת הסיוע. את מבקש הוא שבו בתחומים לאזרח תסייע המשטרה שכן 60% מתחנות המשטרה בחרו להתמודד עם בעיית מטרדי תנועה כבר בשנת מרכיבים אחד, מצד כללו, השנתיות) העבודה תוכניות (כלומר התקיפה' 'תוכניות 2017. של אכיפה והרתעה, כגון פעילות גלויה של ניידות ומתן דו"חות, ומצד שני, ליזום פעילות

Innes, 2005;Reiner, 2013;Poulter& 10.0% 15.0% 20.0% 25.0% 30.0% 0.0% 5.0% דירוגסדריהעדיפויותשלהציבורעלפיסקרהתחנות הגדול תנועה עבירות רכוש עבירות רעש עבירות אלימות עבירות ביטחון עבירות ביטחון עבירות אלימות עבירות רעש עבירות רכוש עבירות תנועה , מבחינת סוגהעבירות שמטרידות אותך באזור מגוריך מהי העבירה העיקרית היית בה רוצה שהמשטרה ? 2017 ( בכביש הבריונות ואירועי התנועה מטרדי נגד מטרדי התנועה ואירועי הבריונות בכביש ( תטפל

מניעתיתשמטרתהלצמצםאת התופעה. 2018 McKenna

אמו"ן, מעל תרשים 3.

, 2007 , 2 . 'מה עובד' בעבירות מטרדי תנועה ובריונות בכביש? מ ח

ק להלן תמצית סקירת הספרות שבוצעה על מנת לבחון באופן ממוקד את הראיות הקיימות ר

ה לגבי היעילות של שיטות שונות להתמודדות עם מטרדי תנועה ובריונות בכביש. יצוין כי ע

ר הספרות המחקרית שבחנה את יעילותן של אסטרטגיות שיטור שונות בטיפול בעבירות כ ת

של מטרדי תנועה ובריונות בכביש דלה יחסית בהשוואה לספרות שמתייחסת לעבירות

ת 3

כ .אחרות. נ י

ת אחת ההתערבויות הבולטות שזוהתה בהקשר של מטרדי התנועה היא נוכחות משטרתית

א מוגברת באזורים 'בעייתיים' המועדים להתרחשות של אירועי איכות חיים (ובתוך כך, של מ ו " ן

מטרדי תנועה), כאמצעי להפחתת אירועים אלו. התערבות כזאת מהווה שילוב של גישות - שיטור: שיטור מכוון-מקום, שכן העבירות ממופות לאזור מסוים שבו מתרכזת הפשיעה, ס ל ומניעה מצבית, שכן נוכחות המשטרה מהווה הגברה של הפיקוח ומגדילה את הסיכוי ע ב

י להיתפסות ועלייה בהרתעה. הספרות האמפירית לא מספקת תמונה חד משמעית בנוגע ר ו

ת ליעילותה של טקטיקה זו בצמצום שיעורי מטרדי התנועה והבריונות בכביש (Laing, 2010).

מ במחקרם של כץ ועמיתיו, למשל, בחלק מן האזורים שנבחנו נרשמה ירידה בדיווחים על ט

ר מטרדי התנועה, אך באחרים נרשמה עליה (Katz, Webb & Schaefer, 2001). ייתכן וגם ד י ממצא זה קשור לסדרי העדיפויות או המשאבים הנדרשים להרתעת נהגים מביצוע ת נ ו עבירות תנועה, שכן הרתעה זו תלויה בתפיסה הסובייקטיבית שלהם את סיכויים להיתפס ע ה

ו ושינוי תפיסה זו דורש כמות גדולה מאוד של משאבים (,Bourne & Cook, 1993; Laing ב

ר La Vigne, 2007; Scott & Maddox, 2010 ;2010). כדאי לציין כי נמצא שיעילותה של י ו נ ו הנוכחות המשטרתית גדולה יותר כאשר האכיפה מתבצעת במקום קבוע וגלוי (Scott ת .( , 2010

ב Maddox & כ ב

י שיטור בגישת הנקודות החמות גם הוא נופל תחת שיטור מכוון-מקום. הוא מאפשר ש למשטרה למקד את משאביה ועבודתה באיזורים קטנים ועמוסים באירועים, מתוך ידיעה ברורה כי התערבות זו תועיל (אילן ואחרים, 2015). עם זאת, הספרות העוסקת ביעילות גישה זו במניעת אירועי איכות חיים דלה. מחקר שנערך על ידי משטרת ישראל בשנת 2013 (אילן ואחרים, 2015) היה המחקר הניסויי הארצי הראשון בעולם של טיפול בעבירות איכות חיים בנקודות חמות בשילוב עם גישת שיטור מכוון-בעיות. במחקר נבחנה יעילותה של התערבות המשטרה המכוונת לטיפול באירועי איכות חיים. הנחה מרכזית במחקר זה הייתה כי באמצעות שימוש בגישת התערבות הוליסטית ניתן לפתור חלק מאירועי איכות חיים, תוך התבססות, בין היתר, על משאבים שכונתיים קיימים או פוטנציאליים. נמצא כי גם עבור סל מטרדי התנועה ישנה יעילות מסוימת לגישה זו (אילן ואחרים, 2015). עם זאת, המחקר מצא שינוי מובהק רק בעבירה אחת מתוך הסל - רכב חונה באיסור. השפעה בכיוון דומה נמדדה גם בעבירות תעבורה-תנועה ובעבירה של הפרעה לתנועה, אם כי היא לא הייתה מובהקת. לעומת אלו, בעבירה של חסימת מעבר לא נמצאה השפעה כלל

3 זאת אף על פי שחלק מהעבירות מקוטלגות כהתנהגות פלילית לכל דבר. 34

Dummy Text (אילן ואחרים, 2015). הסברים אפשריים לתוצאות הם: המספרים הקטנים של אירועים מ

בקטגוריות אלו, העדר סמכויות מתאימות (מבחינת חקיקה) בשנים אלה, סדרי העדיפויות ח ק ר

של המפקדים והמשאבים שעמדו לרשותם. ה

קבוצה נוספת של התערבויות המבוססת על העיקרון של הרתעת הנהגים על-ידי ע ר שימוש בטכנולוגיות מעקב ותיעוד שונות, כגון מצלמות תנועה, CCTV ועוד. קבוצה כ ת

זו ניתנת לקיטלוג כמניעה מצבית. אך בנוסף להרתעה, טכנולוגיות אלו מקלות על הזיהוי ת כ נ

והאיתור של נהגים מסוכנים. ככלל, נמצא כי לשימוש במצלמות הצלחה בהפחתת מהירות י ת הנהיגה ובמספר התאונות והנפגעים מהן (Allsop, 2010; Laing, 2010; La Vigne, 2007). א מ

לדוגמא, במחקר הערכה שנערך בבריטניה בשנת 2005 נבחנו מעל 4,000 אתרים (באזורים ו " ן

כפריים ועירוניים) שבהם הוצבו מצלמות (נייחות וניידות). מדד התוצאה (מהירות הנסיעה -

ס

של הנהגים) נמדד לפני ואחרי הצבת המצלמות ונמצא כי בעקבות הצבת המצלמות עלו ל

שיעורי הציות לחוקי התנועה בקרב הנהגים וחלה ירידה במהירות הנסיעה שלהם (,Allsop ע ב י ר

2010). על מנת שהאכיפה באמצעות מצלמות תהיה יעילה, הן צריכות להיות ממוקמות ו ת בפריסה רחבה מאוד ובעלות נראות גבוהה מאוד. ניתן להניח שהצבת מצלמות נייחות מ

נוספות, באופן שיכלול שטח רחב יותר, עשויה גם לסייע באיתור או מניעה של עבירות ט ר ד

נוספות. עם זאת, יש לציין כי קיים קושי להרתיע נהגים אנטי-חברתיים עם חיזוקים שליליים י

ת

מסוג זה מאחר ואלו מעריכים ביתר את התועלת הנובעת מהתנהגותם ומעריכים בחסר נ ו

את הסיכונים והעלות של התנהגותם (Laing, 2010). ע ה

ו

אסטרטגיות אחרות, אשר גם הן מכוונות להגדיל את הסיכון/מאמץ שבביצוע העבירה, ב ר י ו

כוללות אמצעים של פיקוח טבעי על-ידי אוכלוסיית הסביבה (& Welsh, Mudge נ ו ת

Farrington, 2010). הפיקוח הטבעי מתייחס בעיקר ליכולת של הציבור לפקח על סביבתו ב

כחלק מפעילויות היום-יום וקיימות אסטרטגיות של מניעה מצבית אשר בכוחן לשפר כ ב אותו. כך למשל, ניתן לשלב אזרחים מתנדבים שמתפקדים כ"שומרי דרך", מתעדים י ש

כלי רכב משתוללים ומעבירים את פרטיהם לגורמים הרלוונטיים במשטרה (& Scott Maddox, 2010). דוגמה נוספת לאסטרטגיה כזו ניתן למצוא ביוזמות "איך אני נוהג?" (How's my driving"?"), במסגרתן מדבקה או שלט הנושאים את הכיתוב הנ"ל מודבקים בצדו האחורי של הרכב קוראים לציבור לדווח על נהגים שאינם מצייתים לחוקי התנועה. מחקרים מצאו כי כלי רכב הנושאים שלטים אלו מעורבים בעד 53% פחות תאונות דרכים (Hickman, 2007). עם זאת, נושא זה טרם נבחן במערך ניסויי שיאפשר לבסס ממצאים אלה. לאור הצלחתה במדינות אחרות בעולם, יוזמה זו נבחרה ליישום גם בישראל והחל משנת 2005 אף הוסדרה בנוהל של משרד התחבורה שכונה "נוהל 6" (רונן, 2014). עם זאת, מחקרים שנערכו במטרה לבחון את יעילות הנוהל והפעלתו מצאו כי יתכן שהוא יעיל פחות בישראל (סיקרון, 2008; סיקרון, ברון-אפל ולין, 2006)4.

4 הסיבות לכך עלולות להיות מגוונות: מחשש לבזבוז זמן, חשש לפגיעה בפרטיות שתחשוף את המתלונן לאלימות כנקמה על התלונה ועוד. 35

Dummy Text אסטרטגיות אחרות של מניעה מצבית כוללות שינוי של הסביבה הפיזית ומאפשרות מ

ח 'ניהול' של התנועה בכביש (Traffic management). עקרונות אלו מגולמים למשל בתכניות ק ר

של מניעת פשיעה דרך תכנון סביבתי (CPTED; Crime Prevention Through Environmental ה

ע Design) (Jeffery, 1971), הכוללות תכנון מחדש של כבישים, חניונים וכדומה. במסגרת ר

כ זו, למשל, שינויים בתכנון הכבישים יכולים להביא לנהיגה איטית ובטוחה יותר, למנוע ת הפרעות לתנועה ועוד. בין שינויים אלו ניתן לכלול, למשל, הקמה של פסי האטה, כיכרות ת כ

נ ומעגלי תנועה, הצבת שלטים ותמרורים, בנייה 'חכמה' של מקומות חניה (בייחוד באזורי י ת מסחר ובסמוך לבתי ספר) ועוד (Scott & Maddox, 2010). פעולות אלו נמצאו יעילות א מ

ו ביותר בהפחתת מטרדי תנועה כגון הפרעה לתנועה, חסימות של מעברים, חניה במקום " ן אסור, נהיגה מסוכנת (רכב משתולל) ועבירות תנועה אחרות ( Laing, 2010; La Vigne, -

ס Scott & Maddox, 2010 ;2007). ל

ע ממצא חשוב שיש לציין, אשר נראה רלוונטי לכל ההתערבויות שנסקרו לעיל, הוא כי ב י ר

ו שילוב של הסברה עם ההתערבויות השונות תרם, במקרים רבים, להגברת יעילות ת ההתערבות. כאן, למשל, ניתן לציין שני דוחות של המרכז לשיטור מכוון בעיות (,La Vigne מ

ט Scott & Maddox, 2010 ;2007) אשר סקרו מספר רב של מחקרים ניסויים ודמויי-ניסויים ר ד

י שהתייחסו ליעילות שילוב ההסברה עם התערבויות אחרות שמטרתן צמצום שיעוריהם

ת

נ של סוגים שונים של מטרדי תנועה. צוין כי לשילוט ולתמרורים אשר מסבירים מדוע על ו

ע הנהג להאט (למשל: עבודות בדרך, עיקול בכביש וכדומה) יעילות גבוהה יותר בהפחתת ה

ו

ב מהירות הנהיגה לעומת תמרורים 'רגילים'. בדומה, צוינה גם יעילות האכיפה והנוכחות ר י ו המשטרתית כאשר היא מלווה בהסברים, למשל לגבי איסור חניה במקום מסוים (Scott נ ו

ת Maddox, 2010 &).

ב כ ב

י ראיות לגבי התקה ש למרות ההשלכות החיוביות שנמצאו להתערבויות שנסקרו עד כה, קיימת אפשרות שלהתערבויות אלו ישנן השלכות שליליות בדמות התקה גיאוגרפית של אירועים לאזורים הסמוכים. על פניו -לאור תיאוריות פשיעה כפעילות שגרתית -תתכן התקה של עבירות מטרדי תנועה בסבירות גבוהה יותר מאשר עברות רכוש. במחקרם של כץ ועמיתיו, לדוגמה, נמצא כי מספר הדיווחים הממוצע על אירועי תנועה ועל פשיעה בכלל גדל משמעותית מחוץ לאזורי ההתערבות בהשוואה למדידה הראשונה (לפני ההתערבות) (Katz et al.,2001). החוקרים הציעו כי יתכן וממצאים אלו הם תוצאה של מודעות התושבים להתערבות, שהובילה לכך שהם פונים למשטרה בתדירות גבוהה יותר כדי להבטיח שיפור, ושיתכן כי בפועל, היו פחות אירועים שהצדיקו קריאות למשטרה. עם זאת, יתכן כי המודעות של עבריינים לנוכחות המשטרתית המוגברת באזורי ההתערבות עשויה הייתה להוביל לכך שאלו יעברו לאזורים סמוכים, שם האמינו כי יהיה להם סיכוי נמוך יותר לבוא במגע עם המשטרה. לסיכום, פרק זה סקר התערבויות שיטור להתמודדות עם מטרדי תנועה ובריונות בכביש. גוף הראיות מורכב ממחקרים בדרגות תוקף שונות, ממחקרים ניסויים (למשל: 36 אילן ואחרים, Allsop, 2010 ;2015) לתיאוריים (למשל: Golub et al., 2003), וגם האפקט של מ

ההתערבויות נע ממצומצם למשמעותי. מבט כולל על סך הראיות מצביע על כך שקיימות ח ק ר

מספר אסטרטגיות רחבות ותוכניות טיפול ממוקדות שעומדות לרשות המשטרה ורשויות ה

המדינה שיכולות להביא לתוצאות חיוביות בצמצום שיעור עבירות אלה ע ר כ ת

ת

3. שיטת המחקר: מערך מחקר דמוי-ניסויי כ נ י ת

מטרת דוח זה להעריך את השפעת תוכנית הטיפול על רמת מטרדי התנועה, בדומה א

למחקר שתואר ב'העיקר במחקר 2018' לגבי עברות הרכוש. על מנת להעריך השפעה מ ו " ן

(במובן של 'סיבתיות') יש צורך במערך ניסויי שבוחן קבוצות טיפול אל מול קבוצות -

ביקורת. מכיוון שמדובר במחקר רטרוספקטיבי (שלא נעשה בזמן אמת), בחרנו במערך ס ל דמוי-ניסויי שמאפשר להשוות את ביצועיהן של תחנות שטיפלו בבעיית מטרדי תנועה ע ב במסגרת תכנית אמו"ן לביצועיהן של תחנות שלא עשו זאת, אך הן דומות באופיין לתחנות י ר ו

הטיפול. מערך זה מקרב אותנו לתובנות של 'מה היה קורה אילו' תחנות שבחרו לטפל ת

בבעיית מטרדי תנועה לא היו עושות זאת, ומאפשר הסקה רחבה יותר של היעילות של מ ט תוכניות הטיפול בסוג בעיה זה. ר ד י

בחירת 'תחנות התערבות': במסגרת מערך מחקר זה נבחרו באופן אקראי שלוש תחנות ת נ ו

התערבות מתוך כלל התחנות שבחרו להתמקד בבעיית מטרדי התנועה והבריונות בכביש ע ה

ב2017-. תנאי נוסף היה שתחנות אלה לא בחרו בבעיה זו ב2016-, על מנת לנטרל את ו ב ר י

ההשפעה של שנת טיפול נוספת. בבואנו לבחור את תחנות ההתערבות עמדו לנגד עינינו ו נ שני עקרונות: אקראיות וייצוגיות. האקראיות מצמצמת הטיות מכוונות וסמויות ומגדילה ו ת

את הבטחון שלנו שתוצאות שהתקבלו ניתנות להכללה. עם זאת, מדגם שאינו מייצג ב כ ב

את הטווח הרחב של שיעורי מטרדי התנועה והבריונות בכביש, עלול לעוות את ההבנה י ש שלנו את התופעה בכללותה. לכן הוגדרו לצורך הבחירה שלוש רמות של אירועי מטרדי תנועה: רמה נמוכה בה נכללו תשע תחנות (עד 53 אירועים ל1,000- יוממים 5), רמה בינונית בה נכללו ארבע תחנות (54-96 אירועים ל- 1,000 יוממים) ורמה גבוהה בה נכללו ארבע תחנות (מעל 97 אירועים ל1,000- יוממים). מכל אחת מרמות הפשיעה נבחרה אקראית, על ידי מחשב, תחנה אחת.

התאמת תחנות ביקורת: לכל אחת משלוש תחנות אלה הוצמדו שתי תחנות ביקורת שהיו דומות ככל האפשר לתחנת ההתערבות במאפיינים שונים ו"סבלו" באותה מידה ממטרדי תנועה, אך לא בחרו לטפל בסל בעיות זה במסגרת האמו"ן בשנים 2016 או 2017. כמובן שהתחנות עדיין מטפלות בבעיות אלו כחלק מפעילותן הסדירה ('טיפול כרגיל'). כאמור, כדי להעריך את השפעת התכנית בתחנות ההתערבות, יש להשוות את השינוי

5 יוממים הם אזרחים העוברים או שוהים בעיר במהלך היום אך לא מתגוררים בה. לצורך מחקר זה נעשה שימוש בנתוני משטרת ישראל לגבי היקף היוממות על מנת לשפר את יכולתנו להעריך את נפח התנועה באזור גאוגרפי כגורם מהותי בהיקף מטרדי התנועה. 37

Dummy Text בשיעורי הפשיעה בשנה שלפני תחילת הטיפול ובשנת הטיפול בתחנות ההתערבות מ

ח לשינוי שחל באותו הזמן בתחנות דומות ככל הניתן. ק ר כדי להתאים לכל תחנת התערבות את תחנות הביקורת הדומות לה ביותר, נעשה שימוש ה

ע בכלי ההתאמה שפותח במיוחד למטרות המחקר ותואר בהרחבה בדוח הראשון. כל אחד ר כ ממאפייני ההתאמה (פרמטר) נבחר באופן ייחודי לבעיה שאנו בוחנים, על סמך מיפוי ת

ת תיאורטי של הגורמים המשפיעים על הבעיה. נבחרו ארבעה מאפיינים כללים להתאמה: כ נ י 1. צפיפות האוכלוסייה בשטח התחנה. ת

א 2. הכנסה חציונית ממוצעת בשטח התחנה. מ ו " ן

3 . אחוז התושבים היהודים הרשומים בשטח התחנה. -

ס 4 . מספר אירועים כללי מתוקנן ל1,000- תושבים. ל

ע המאפיינים הייחודיים לבעיית מטרדי התנועה והבריונות בכביש הם: ב י ר

ו 5. מספר אירועי מטרדי תנועה ובריונות בכביש מתוקנן ל1,000- תושבים. ת

6

מ 6 . אחוז אירועי מטרדי התנועה והבריונות בכביש שנסגרו במשל"ט (מתוך סה"כ ט

ר אירועי מטרדי התנועה והבריונות בכביש). ד י 7 . אחוז בני 20-74 בשטח התחנה (כאומדן מתווך לבעלי רישיון נהיגה). ת נ ו

ע 8. מספר יוממים לשטח התחנה (ראה הערת שוליים 4). ה

ו ב

ר כאמור, המטרה היתה להתאים לכל תחנת התערבות את שתי התחנות הדומות לה . לשם י ו נ

ו כך חושבו לכל מאפיין ציוני תקן בנפרד על-ידי החסרת הממוצע של המאפיין וחלוקה ת בסטיית התקן של המאפיין, כדי להבטיח שקנה המידה בין המאפיינים יהיה זהה. הדמיון ב כ בין כל תחנת התערבות לבין כל אחת מתחנות הביקורת נמדד כמרחק האוקלידי בין ב י

ש התחנות במרחב רב-ממדי: ככל שהמרחק היה קטן יותר, המשמעות שהתחנות דומות

יותר. בחירת תחנות הביקורת אושרה ע"י מדור מדידה ומידע במחלקת אסטרטגיה. בשל ההיצע המצומצם אפשרנו מצב שתחנה מסוימת מהוה ביקורת לשתי תחנות התערבות.

איתור פוליגונים בתחנות הביקורת: כזכור, אחד ממרכיבי התוכנית הוא התמקדות של הטיפול באזור בעייתי מוגדר ("פוליגון"), ולא בכלל שטח התחנה. חלק משמעותי במחקר כלל איתור פוליגונים ברי-השוואה בתחנות הביקורת כדי שנוכל להשוות את רמות הפשיעה בפוליגונים בתחנות ההתערבות לרמות הפשיעה בפוליגוני הביקורת. תהליך האיתור שיזמנו 'מחקה' את התהליך הארגוני הרשמי שבו מאותרים ומסומנים פוליגונים כחלק מאישור תוכניות העבודה השנתיות. לאור מאפייניו של סל מטרדי התנועה והבריונות בכביש התקבלה החלטה ליצור התאמה גם ברמת הפוליגון. בחינה מדוקדקת של 'התנהגות' עבירה זו העלתה שישנם למעשה מספר פוליגונים אפשריים בשטח כל תחנה, ושקיים שוני משמעותי בדרך וביכולת להתמודד עם כל סוג פוליגון. לכן ביצענו

6 להסבר ראו פרק 1 בדוח זה. 38

Dummy Text איפיון של הפוליגונים בתחנות ההתערבות על פי המאפיינים הבאים: אופי הפוליגון (האם מ

מדובר בשטח עירוני/כפרי, ציר מרכזי או רחוב צדדי, שכונת מגורים, מרכזי מסחר או ח ק ר

אזור תעשייה) ,מספר אירועי מטרדי התנועה והבריונות בכביש בתוך הפוליגון, מספר ה

אירועי מטרדי התנועה בלבד בתוך הפוליגון בחלוקה לעבירות השונות, מספר אירועי ע ר

בריונות בכביש בלבד בתוך הפוליגון, סה"כ אירועים בתוך הפוליגון עם חלוקה לפעילות כ ת יזומה/תגובתית. ת כ נ

כל תחנת ביקורת התבקשה לסמן פוליגון 'דמה' בתהליך שמחקה את התהליך הארגוני י ת של בחירת פוליגונים שנתית. חוקרים מצוות המחקר נסעו לביקור בכל תחנה ושם נפגשו א מ

עם מפקדים מהתחנה, וביחד איתם מיפו את האזור הבעייתי מבחינת מטרדי תנועה ו " ן

בגזרתם בשנת 2016. המטרה שהוצבה היא לסמן את הפוליגון שהיו בוחרים לו היתה -

ס

התחנה בוחרת במטרדי תנועה בשנת 2017, על פי נתונים משטרתיים והיכרותם עם ל

השטח. בשיחה נבחנו מספר אפשרויות על מנת לוודא התאמה גם ברמת הפוליגון, על ע ב י ר

פי נתוני האפיון שביצענו. כך, בתחנת ביקורת שהיא תחנה 'כפולה' כלומר מהווה ביקורת ו ת לשתי תחנות התערבות, סומנו שני פוליגונים שונים, בהתאם לאופי פוליגון ההתערבות מ

הנדרש. הפוליגונים שסומנו עברו את אותו אפיון על מנת לאפשר לנו לבחון את מידת ט ר ד

התאמתם. ההתאמה אומתה עם מדור מדידה, ובסופו של דבר נבחרו שתי תחנות ביקורת י

ת

לכל תחנת התערבות (סך הכל 3 פוליגונים התערבות ו6- פוליגונים ביקורת), שבהם מידת נ ו

ההתאמה היתה מספקת. ע ה

ו ב ר

שיטת ניתוח הנתונים י ו נ ו

מדידת ההשפעה של הטיפול: על מנת לבחון את השפעת הטיפול על בעיית מטרדי ת

תנועה ובריונות בכביש נמדדה כל תחנה על סך האירועים שנפתחו בשטחה שהוגדרו ב כ ב כחלק משש העבירות שסל זה כולל. במסגרת תכנית אמו"ן 2017 יכלה כל תחנה לבחור י ש על אילו עבירות מתוך הסל להימדד (כל עוד עמדה בסף הכמותי) אבל מאחר ונוכחנו כי אין הבדל משמעותי בהרכב אבני הדרך ('הטיפול') כאשר תחנות בחרו חלקים שונים מהסל התקבלה החלטה למדוד את כלל התחנות - התערבות וביקורת - על כל העבירות שבסל7. מדידה זו מהווה בדיקה מהימנה יותר של השפעת התכנית על סל בעיות זה. השוואות בין תחנות ההתערבות לביקורת התבצעו באופן זהה בשלושה ממדים: (1) השינוי במספר אירועי מטרדי התנועה והבריונות בכביש בתוך הפוליגון, כאומדן ליכולת תוכניות התקיפה להשפיע בזמן ובמקום בו הם מיועדים להשפיע; (2) השינוי בכלל שטח התחנה, כאומדן לאפקטיביות הכללית של התוכנית בשיפור במספר אירועי מטרדי התנועה והבריונות בכביש, ו (3) השינוי בשטח כלל התחנה פרט לפוליגון, על מנת לקבל אינדיקציה שתוצאות חיוביות (במידה וישנן) בכלל התחנה הן לא רק תוצר לוואי ('ארטיפקט') של ההשפעה בפוליגון.

7 נציין כי החל מ2018- לא ניתנה לתחנות האפשרות לבחור רק חלק מהבעיות אלא היה עליהן לבחור את כל הסל, מה שמתקף את בחירתנו. 39

Dummy Text לצורך הניתוח נאספו מספרי האירועים בכל חודש בשנים 2016 ו017- 82 בכל תחנה, בתוך מ

ח הפוליגון ומחוצה לו. לצורך ניתוח השפעת התכנית, לכל זוג תחנות - התערבות-ביקורת ק ר

- נערכה רגרסיה פואסונית, שכללה את זהות התחנה (התערבות או ביקורת), תקופה ה

ע (2016 או 2017) וכן האינטראקציה בין תחנה לתקופה. אינטראקציה זו, למעשה, מביעה ר

כ את ההבדל בשינוי במספר אירועי מטרדי התנועה והבריונות בכביש בעקבות החלת ת התוכנית. השפעת התכנית בכל אחת מתחנות ההתערבות נותחה בנפרד.9 המודל ת כ

נ שנעשה בו שימוש היה כלהלן: י ת

א (β0 +βSIS+βtIt+βS(t)S(t)) מ

ו R = e " ן

-

ס מקרא: ל

ע R – אירועי מטרדי תנועה בחודש; β – רמת הבסיס הממוצעת של אירועי מטרדי

ב 0 י ר ו התנועה והבריונות בכביש; Is – זהות התחנה (התערבות או ביקורת); βs – השפעת ת

זהות התחנה; It – זהות התקופה (תקופת ההתערבות או תקופה קודמת); βt – מ

ט השפעת התקופה הממוצעת לשתי התחנות; (S(t – אינטראקציה של זהות התחנה ר ד י והתקופה ו- β -ההבדל בין התחנות בשינוי באירועי מטרדי התנועה והבריונות S(t) ת

נ בכביש בין התקופות. ו ע ה

ו ב

ר מדידת התקה י ו נ ו ניתוח נוסף של הנתונים התבצע על מנת להעריך אפשרות של התקה מרחבית של סל ת

ב העבירות אל מחוץ לפוליגון ('אפקט הבלון'). בסל עבירות זה, אנו משערים כי התקה מרחבית כ

ב תתרחש במקטעי רחוב המקיפים את הפוליגון ויוצרים 'איזורי חיץ', או באפרים. כאשר י ש

המשטרה מבצעת פעילות אכיפה של עבירות אלה בשטח מסוים יש לשער שהעבירה עלולה לנדוד לרחובות סמוכים. לשם כך סימנו על המפה מסביב לפוליגונים של תחנות ההתערבות אזורי חיץ, שכוללים כל רחוב שנוגע בפוליגון, גם אם מדובר ברחוב ארוך. כדי להתמודד עם ההטיות שחוסר דיוק בדווח וסימון עברה יכול ליצור, הוחלט להגדיר את אזורי החיץ באמצעות רחובות שלמים. נושא נוסף שנדרשנו להתייחס אליו הוא השוני המשמעותי במגמת העלייה של סל מטרדי התנועה משנה לשנה במחוזות שונים, כפי שתואר בפרק הראשון (תרשים 2). משום כך, יתכן שינוי משמעותי בעליה בכמות העבירות באזור החיץ, שאינה קשורה להתקה. על מנת להעריך את אפקט ההתקה בחנו את השינוי בשיפועים: האם השיפוע של כמות

8 לצורך המודלים הסטטיסטיים נדרשנו להניח שהקצב אינו משתנה לאורך הזמן באופן משמעותי. הסבירות של הנחה זו יורדת ככל שתקופת הזמן שנמדדת ארוכה יותר, בהינתן המגמה הרב-שנתית לעליה במספר אירועי מטרדי התנועה והבריונות בכביש בישראל. לכן, הניתוח התמקד בתקופה קצרה יחסית זו. 9 ניתוח נוסף שלא נכלל בגרסא זו של הדוח כלל בנוסף על האפקטים המתוארים לעיל גם אפקטים מקריים של זהות התחנה וההבדל בין התחנות בגודל השינוי. 40

Dummy Text האירועים בין 2016 ל2017- של אזור החיץ זהה, גדול, או קטן באופן מובהק מאותו השיפוע מ

בכלל התחנה (פרט לפוליגון + אזור החיץ)? אם השיפוע של אזור החיץ גדול יותר, מדובר ח ק ר

באפקט התקה. אם הוא קטן יותר, ניתן לייחס זאת לאדווה חיובית (דיפוזיה של תועלת) ה

שבה ההשפעה של הטיפול מתרחבת מחוץ לגבולות הפוליגון. ע ר השפעת התכנית על מספר האירועים בכל באפר כשלעצמו נעשתה גם כאן בעזרת כ ת

רגרסיה פואסונית, שכללה משתנה בודד: שנת האירוע. בנוסף, לכל באפר נערכה רגרסיה ת כ נ

פואסונית, שכללה את סוג האזור (באפר או שאר התחנה, לא כולל הפוליגון), תקופה י ת (2016 או 2017) וכן האינטראקציה בין סוג האזור לתקופה. המודל הסטטיסטי בו נעשה א מ

שימוש היה דומה לזה ששימש בניתוח השפעת הטיפול. ו " ן

-

תוצאות ס ל

1. השפעת הטיפול על אזור הטיפול (הפוליגון) ועל כלל שטח התחנה ע ב 10 י ר

תחנת התערבות א' (רמה גבוהה): כפי שניתן לראות בתרשים 4 , מספר אירועי מטרדי ו ת התנועה והבריונות בכביש ירד בתוך הפוליגון, כלומר באזור בו ניתן הטיפול - בתחנת מ

התערבות א' לעומת שתי תחנות ההשוואה (ר' לוח 1 לפרטים), אך מדובר בירידה מובהקת ט ר ד י

סטטיסטית רק מול תחנת ביקורת א2-. מדובר בירידה משמעותית של כ15%-, כאשר ת

בפוליגון הביקורת א2- נמדדה עליה של כ18%-. מחוץ לפוליגון, מספר אירועי מטרדי נ ו ע

התנועה והבריונות בכביש ירד באופן מובהק רק בהשוואה לאחת מתחנות הביקורת ה

ו

(ביקורת 2), בעוד שבהשוואה לתחנה השנייה (ביקורת 1), נצפתה עלייה מובהקת במספר ב ר י האירועים. עלייה זו נמצאה גם בכלל שטח התחנה כאשר הנתונים הושוו לתחנת ביקורת ו נ ו ת

1, אולם עלייה זו לא הייתה מובהקת. בהשוואה לתחנת הביקורת השנייה, לעומת זאת, ב

נמצאה ירידה מובהקת בכלל שטח התחנה. כ ב י ש

0 1 לגבי כלל התרשימים, הכוכביות מסמנות הבדל מובהק בין תחנות (כוכבית, שתיים ושלוש כוכביות מציינות מובהקות ברמה 5%, 1% ו0.1%-, בהתאמה). רווחי השגיאות מסמנים רווחי סמך ברמת ביטחון 95%. 41

Dummy Text Dummy Text , מספר אירועי מטרדי התנועה והבריונות בכביש בתוך הפוליגון, מחוצה לו ובכלל שטח תחנת התערבות ב', ירד

התנועהוהבריונותבכבישבתוךהפוליגון,מחוצהלו,ובכללשטחהתחנהבהשוואה

-30% -20% -10% ( ( ( 10% 20% 30% 40% p p p שינוייחסיבמספראירועימטרדיהתנועהוהבריונותבכבישבתחנת ,בתוךפוליגוןההתערבות,מחוץלפוליגון 0% <0.001) <0.001) <0.001) בהשוואהלביקורת (2) השפעתהטיפולבתחנתהתערבותא'עלמספראירועימטרדי

ביקורת (1) הפוליגון באופןמובהקבהשוואהלשתיתחנותההתערבות(ר'לוח2 לפרטים),.

התערבות א' 5 כפי שניתן לראות בתרשים *** -28.8% -6.4% -5.3% בתוך ביקורת (2)

ובכללשטחהתחנה,בהשוואהלתחנות הביקורת. ( ( ( ביקורת (p p p (1 =0.062) =0.016) =0.052) לפוליגוןמחוץ לפוליגון בהשוואהלביקורת (1) * התערבות א' התערבותא'ביןהשנים2016 ו2017- תחנת התערבות ב' (רמה בינונית): * * * ביקורת (2) -15.6% 2.9% 3.6%

ביקורת (1) לתחנותהביקורת. בכלל התחנה מחוץ לפוליגון התערבות א' בתוך הפוליגון כלל התחנה

תרשים 4.

***

ביקורת (2) . לוח 1 42

מחקר הערכת תכנית אמו"ן - סל עבירות מטרדי תנועה ובריונות בכביש Dummy Text מחקר הערכת תכנית אמו"ן - סל עבירות מטרדי תנועה ובריונות בכביש 43 בכביש והבריונות התנועה מטרדי אירועי מספר 3). לשתי בהשוואה ירד בכביש והבריונות התנועה מטרדי אירועי מספר לפוליגון, מחוץ גם מטרדי מספר אירועי כללי, באופן גם מובהק. לאהיה זה שיפור אולם תחנות הביקורת, התנועה והבריונות בכביש ירד בתחנת התערבות ג' יחסית לתחנות הביקורת. שיפור זה

התנועהוהבריונותבכבישבתוךהפוליגון,מחוצהלו,ובכללשטחהתחנהבהשוואה 6ולוח ( ( ( p p p ,בתוךפוליגוןההתערבות,מחוץלפוליגון שינוייחסיבמספראירועימטרדיהתנועהוהבריונותבכבישבתחנת <0.001) =0.002) =0.019) בהשוואהלביקורת (2) השפעתהטיפולבתחנתהתערבותב'עלמספראירועימטרדי (ר'תרשים לשתיתחנות הביקורת בתוך באופןמובהקבהשוואה הפוליגוןירד באופן מובהק בהשוואה לשתי תחנות הביקורת (ר' תרשים ),ולאלתחנתביקורת(2). -22.7% -6.8% -5.7%

ובכללשטחהתחנה,בהשוואהלתחנות הביקורת. ( ( ( p p p =0.010) <0.001) <0.001) בהשוואהלביקורת (1) היהמובהק רק בהשוואהלתחנתביקורת (1 נמוכה): (רמה ג' התערבות תחנת התערבות ג' (רמה נמוכה): התערבותב'ביןהשנים2016 ו2017- -24.6% -4.8% -6.0% לתחנותהביקורת. מחוץ לפוליגון בתוך הפוליגון כלל התחנה

תרשים 5.

לוח 2. Dummy Text השפעת הטיפול בתחנת התערבות ג' על מספר אירועי מטרדי התנועה כל של (באפרים) החיץ באזורי בכביש והבריונות התנועה מטרדי אירועי מספר ניתוח תחנת של החיץ באזורי האירועים במספר ירידה על הצביע ההתערבות מתחנות אחת התערבות ב' (באפר ב') ושל תחנת התערבות ג' (באפר ג') בהשוואה לכלל שטח התחנה (ללא הפוליגון), אולם שיפור זה היה מובהק רק בתחנת התערבות ב'. לעומת אלו, באזור אירועי במספר ומובהקת חדה עליה נמדדה א') (באפר א' התערבות תחנת של החיץ של תחנת התערבות א' (באפר א') נמדדה עליה חדה ומובהקת במספר אירועי ,בתוךפוליגוןההתערבות,מחוץלפוליגוןובכלל

והבריונותבכבישבתוךהפוליגון,מחוצהלו,ובכללשטחהתחנהבהשוואהלתחנות

100% -60% -40% -20% ( ( ( 20% 40% 60% 80% p p p 0% שינוייחסיבמספראירועימטרדיהתנועהוהבריונותבכבישבתחנת =0.188) =0.695) <0.001) בהשוואהלביקורת (2)

ביקורת (1) *** הפוליגון התערבות ג' מטרדיהתנועהוהבריונותבכביש בהשוואהלכללשטח התחנה. -38.0% -4.7% -1.5% *** בתוך ביקורת (2)

בחינתאפקטהתקהאואדוות חיוביות ( ( (

ביקורת (p p p (1 =0.011) =0.116) <0.001) בהשוואהלביקורת (1) לפוליגוןמחוץ לפוליגון שטחהתחנה,בהשוואהלתחנות הביקורת. התערבות ג' התערבותג'ביןהשנים2016 ו2017- ביקורת (2) -48.2% -10.9% -7.1%

ביקורת (1) התחנה כלל התחנה

* התערבות ג' מחוץ לפוליגון בתוך הפוליגון כלל התחנה

.6 הביקורת תרשים ביקורת (2)

לוח 3. 44

מחקר הערכת תכנית אמו"ן - סל עבירות מטרדי תנועה ובריונות בכביש Dummy Text

מחקר הערכת תכנית אמו"ן - סל עבירות מטרדי תנועה ובריונ ות בכביש 45 בשטחשמחוץלפוליגונים,באיזוריהחיץ(באפרים)ובשארהתחנהללאשטח השפעתהטיפולעלמספראירועימטרדיהתנועהוהבריונותבכביש שינוייחסיבמספראירועימטרדיהתנועהוהבריונותבכבישביןהשנים הפוליגון(לתחנותההתערבותבלבד).השגיאותמסמניםרווחיסמךברמת ( ( ( p p p =0.565) <0.001) <0.001) באיזוריהחיץ(באפרים)בהשוואהלשארשטח התחנה*. בהשוואהלשאר התחנה* -38.0% -10.4% 79.4% לאכולל פוליגון ביטחון95%. 2016 ו2017-

תרשים 7. באפר א' באפר ב' באפר ג' . לוח 4.

* 5. מחקר תהליך: נאמנות ואיכות ביישום התוכנית מ ח

ק החלק השני של מחקר זה עוסק בהבנת היישום של תוכנית הטיפול. המחקר ביקש לבחון ר

ה שתי שאלות. ראשית, האם מרכיבי תוכנית התקיפה עולים בקנה אחד עם תפיסת האמו"ן ע

ר ועם ממצאי סקירת הספרות? פן זה חוקר את נאמנות היישום לעקרונות הפעולה. שנית, כ ת

האם התוכנית הוצאה לפועל באופן איכותי, ומה ניתן ללמוד מהאתגרים וההצלחות של ת

כ התחנות השונות? פן זה בוחן את איכות היישום של התוכנית. מחקר התהליך מבקש נ י להוסיף שכבה נוספת של ידע שמאפשר להבין טוב יותר את ממצאי מחקר ההשפעה, ת

א שכאמור הצביע על הצלחה בכל שלושת התחנות מבחינת ביצועים בפוליגון ואף בכלל מ ו "

ן התחנה, אך על ממצאים מעורבים לגבי התקה (התקה משמעותית בתחנה א' לעומת

- דיפוזיה חיובית בתחנות ב' וג'). שיטת המחקר כללה ניתוח של תוכניות התקיפה ושל ס ל

ראיונות עומק בתחנות לאור כלי לבחינת נאמנות ואיכות ביישום שפותח לצורך מחקר ע

ב זה (ותואר בהרחבה בדוח מחקר התהליך של עברות הרכוש). כאמור, בדוח זה מובא י ר ו תקציר של הממצאים. ת

מ

ט חלק ראשון: בחינת תוכניות התקיפה ר ד י

חלק זה יציג ראשית את שלושת תחנות ההתערבות ואת תוכניות התקיפה שלהן בשנת ת נ

ו הטיפול. ע ה

ו תחנת התערבות א': רמה גבוהה ב ר י

ו תחנה זו משרתת עיר במרכז הארץ. הפוליגון שנבחר עבור תחנת התערבות א' היה בציר נ ו התנועה המרכזי בעיר, בו עוברים עשרות אלפי יוממים בשעות העומס. מבחינת סל מטרדי ת

ב התנועה והבריונות בכביש, בשנת 2016 נמדדו בפוליגון 586 אירועים כאשר מהם, 455 היו כ ב

י אירועי חסימת מעבר, 24 אירועי הפרעה לתנועה ו107- אירועים של רכב חונה באיסור. ש בפוליגון זה לא נמדדו כלל אירועי בריונות בכביש. בחינת תוכנית התקיפה של התחנה למטרדי תנועה בפוליגון לשנת 2017 (נספח א') מעלה שילוב של גישות וטקטיקות שיחד יוצרות תוכנית מקיפה אך ממוקדת. כפי שניתן לראות, התוכנית מכילה אלמנטים של אכיפה ממוקדת, לא רק בפוליגון באופן כללי כאזור בעייתי אלא אף התמקדות מעבר לכך בתוך הפוליגון (באזור השוק) ובשעות 'חמות' (פעילות על-פי שעון חיים, שרלוונטית במיוחד לציר תנועה עם יוממים רבים). אכיפה זו מתבצעת הן על-ידי שוטרי התחנה והן על ידי כוחות נוספים המגויסים למשימה: שיטור עירוני, פיקוח עירוני, מתנדבים וסיירת אגף התנועה. בנוסף, התוכנית מכילה מספר אלמנטים מניעתיים, חלקם על ידי הסברה (שמבוצעת בשטח באופן ממוקד מקום ועבירה על יד מתנדבים ומש"ק ייעודי, וכן הסברה רחבה יותר בעיתונות המקומית), וחלקם על ידי עיצוב פני הסביבה (שדרוג תשתיות על ידי סימון ופיתוח, השתתפות בוועדת התנועה העירונית). תוכנית תקיפה זו מכילה אם כך חלק גדול מהטקטיקות שאותרו על ידי סקירת הספרות. בנוסף, ניתן לציין שמדובר בתוכנית מותאמת למציאות של הפוליגון (ייחודית ולא גנרית)

46 וכן שמנסה לעשות שימוש במשאבים מחוץ למשאבי התחנה כדי למקסם את יעילות מ

התחנה בעמידה ביעדים. ח ק ר תחנה ב': רמה בינונית ה ע

תחנה זו, גם היא באזור המרכז, משרתת מקבץ של ערים בינוניות עד קטנות. הפוליגון בו ר כ ת

התמקדה תחנה זו תחום באזור תעשיה של אחת הערים הבינוניות. מצד אחד הוא גובל ת

בכביש ראשי, כך ש'גבולות הגזרה' שלו ברורים מאוד מבחינת אפיון השטח. כמות העברות כ נ י

כאן קטנה משמעותית. בשנת 2016 היו בפוליגון 186 אירועים בסל שבחרה התחנה: 109 ת

חסימות מעבר, 12 הפרעה לתנועה, ו 57 מקרים של רכב חונה באיסור. א מ ו " ן

תוכנית התקיפה בתחנה זו (נספח א') כוללת שילוב של מספר גישות וטקטיקות לכדי - תוכנית שלמה שמנסה להתייחס למספר היבטים של בעיית מטרדי התנועה, תוך שימוש ס ל במשאבים מתוך התחנה ומחוצה לה. ניכר שלתחנה זו יש פחות משאבים זמינים, ויש ניסיון ע ב לפצות על כך תוך שימוש באכיפה ממוקדת וכוח אדם מחוץ לתחנה (שיטור עירוני). הפן י ר ו

הראשון בתוכנית הוא אכיפה, שמשלב הן שיטור ממוקד מקום (הפוליגון כאזור בעייתי) על ת

ידי שימוש בניידות אכיפה ובסיירת אגף התנועה, והן שיטור ממוקד-אנשים, שפועל על ידי מ ט

זיהוי עבריינים רצידיוויסטים והתמקדות בהם. טקטיקה זו הגיונית כשמדובר באזור תעשיה ר ד י מוגדר. הפן השני בתוכנית מכיל רכיבים שונים של מניעה, בעיקר על ידי שינוי סביבתי: ת נ הצבת תמרור ושילוט, ויצירת חניון אלטרנטיבי. מרכיבים אלה מכוונים למניעת העבירה על ו ע ה

ידי תזכור של החוקים והנורמות ויצירת אלטרנטיבות לציבור הנהגים ה'נורמטיבי'. בנוסף ו ב

מכילה תוכנית זו גם התייחסות ליצירת אזור 'אכיפה מוגברת', כלומר הצבת מצלמות ר י ו נ ויידוע הציבור על קיומן. אסטרטגיה משולבת זו קיבלה חיזוק בממצאי סקירת הספרות. ו ת

לסיכום, בחינת תוכנית התקיפה מעלה שגם כאן ישנן שילוב של גישות שנתמכות על ב כ

ידי הראיות המחקריות, מה שמצביע על יעילות פוטנציאלית 'על הנייר'. ב י ש תחנה ג': רמה נמוכה תחנה זו, שהיא תחנה קטנה על-פי הגדרות אג"ת, משרתת עיר בינונית בצפון הארץ. תחנה זו בחרה להתמקד בשכונת מגורים שבה ממוקם אזור מסחרי שוקק. כאמור, מדובר בתחנה בעלת היקף נמוך של מטרדי תנועה, המתבטא גם בהיקף האירועים בפוליגון, שב - 2016 עמד על 115 אירועים שקוטלגו בסל מטרדי תנועה. מתוכן, 42 קריאות על חסימת מעבר, 58 רכב חונה באיסור והשאר עברות תנועה ללא פירוט. זוהי גם התחנה היחידה מבין תחנות ההתערבות במחקר זה בהם נרשמו אירועי בריונות בכביש העונים להגדרה 'רכב משתולל' (12 אירועים בשנה זו). בחינה של תוכנית התקיפה של תחנה זו (נספח א') מגלה תוכנית מרובת מרכיבים, בה האכיפה היא פן אחד בתוך מכלול פעולות, בין היתר של מניעה מסוגים שונים. ניתן להבחין כי מדובר בתחנה עם פחות משאבים זמינים לאכיפה- כך, פעילות ממוקדת של 'כוח אכיפה משימתי' באזורים בעייתיים המשלבת פקחים עירוניים מתבצעת רק פעם בחודש. תחנה זו מתמודדות עם עברת רכב משתולל, וישנה התייחסות להפעלת אכיפה

47 הממוקדת בעבירה זו (עם כי בתדירות נמוכה – ראה נספח א'). כוח יס"מ מגויס בתוכנית מ

ח לנסות לעבות את משאבי האכיפה והנוכחות הקיימים. ק ר עם זאת, ניתן לראות ניסיון לשפר את איכות ועומק הטיפול. כחלק מתוכנית העבודה ה

ע משולב מש"ק שתפקידו לוודא שאירועים הקשורים לסכסוכי שכנים לא יחזרו. בנוסף, ר כ אמורים שוטרי התחנה לקבל הדרכות במהלך השנה לטיוב השירות בזמן המענה לאירוע. ת

ת מבחינת מניעה מצבית, שני סעיפים מתייחסים לפעילות הממוקדת בפוליגון: הצבת כ נ

י תמרורים וחלוקת עלוני הסברה בנושא חסימות מעבר. שני סעיפים נוספים הם גנריים ת יותר: פרסום החוק במדיה המקומית, והדרכת המש"ק בבתי ספר תיכוניים לגבי נהיגה א מ

ו זהירה. שני רכיבים אלה כמובן יכולים לשאת פירות אך אינם ממוקדים לאזור אותו סימנה " ן

- התחנה. גם שיתוף פעולה עם הרשות המקומית מקבל מקום במסגרת פורום אכיפה

ס

ל רבעוני עם הרשות ושילוב פקחי העירייה בכוח האכיפה.

ע

ב *** י ר ו לסיכום חלק זה, ניתן לראות ששלושת התחנות משלבות רכיבים שאותרו בסקירת ת

מ הספרות כיעילים להתמודדות עם עברות תנועה, אם כי בהרכבים ובמינונים שונים. קשה ט

ר לשפוט מתוכניות התקיפה את איכות היישום של כל אחת מאבני הדרך, ועד כמה היא ד י במהותה היא משקפת את ההתערבויות המחקריות. על שאלות אלו מנסה לענות החלק ת נ ו השני של מחקר התהליך. ע ה

ו

ב חלק שני: יישום תוכניות התקיפה ר י ו

נ חלק זה של המחקר עושה שימוש בראיונות עומק עם בעלי תפקידים בתחנות ההתערבות ו ת

על מנת ללמוד על תהליך התכנון והיישום של תוכניות התקיפה בפועל. מערכת האמו"ן ב

כ נותנת 'ציונים' לתחנה לא רק על ביצועים, אלא גם על יישום תוכניות התקיפה, אך יש ב י

ש קושי להתבסס על הציונים כדי להעריך את טיב היישום ואפילו את היקפו. מכיוון שכל

תחנה רשאית להגדיר בעצמה את אבני הדרך שמרכיבות את התוכניות ואת התדירות בהן יבוצעו יכול להיות מצב שבו שתי תחנות מציינות 'נוכחות מוגברת בפוליגון' ומקבלות את מלוא הנקודות על ביצוע אבן הדרך, אך בפועל מדובר בטקטיקות שונות לחלוטין בעוצמה שונה לחלוטין. על מנת לקבל תמונת עומק של היישום בוצעו במהלך קיץ 2019, לאחר השלמת הניתוח הכמותני, ראיונות בשלושת התחנות עם בעלי תפקידים שהיו מרכזיים בביצוע התוכנית (מפקדי תחנות וסגניהם, רכז סיור ומש"קית). יש לציין שמדובר בראיונות רטרוספקטיביים, שנערכו שנה וחצי לאחר סיום ה'טיפול' ולכן חלק מהמגבלות הן חילופי כוח אדם וקושי של המרואיינים להתרכז רק בתקופה הטיפול ולזכור אותה במבודד מהטיפול בשנת 2018 ו 2019. בדוח זה מובאת גרסה מקוצרת של הממצאים, תוך שימת דגש בעיקר על תמות ותיאורים שמסייעים להבין את הממצאים הכמותנים. הדוח מתייחס הן לתפיסת הפעולה של התחנות והן לאבני דרך ספציפיות בעלות חשיבות בשיטור יזום.

48 א. כללי: עבודת משטרה במסגרת מערכת אמו"ן מ

א.1 תוכניות תקיפה ח ק ר ראשית, הממצאים משקפים את החשיבות שבעצם יצירת תוכניות התקיפה, שמאפשרות ה ע

שיטור מכוון-בעיות: מתאפשר לתחנה לנתח לעומק את הבעיה בביטויה המקומי, ולאתר ר כ

את הדרכים המתאימות ביותר להתמודד איתה, בהתאם למשאבים שברשותה. שיטת ת

תוכניות התקיפה מאפשר למפקד התחנה ולסגל הפיקוד להיות בעמדה יוזמת ולעשות ת כ נ שימוש בניתוח ארוך וקצר טווח להעריך את יעילותן של טקטיקות שונות. באותה נשימה י ת

מתחדדת בראיונות החשיבות של גמישות: על תוכניות התקיפה להיות דינמיות ולעבור א מ ו

הערכה מתמדת. " ן

- א.2 מערכת המדידה ס ל

מערכת האמו"ן כמערכת מדידה נתפסת על ידי מפקדים כ'שובר שוויון' בכל התחומים ע ב מבחינת יכולתם להבין את המציאות ולהיערך אליה. חלק מהחשיבות של המערכת היא י ר ו ת

בנגישות שלה לדרגי ביניים, שעושים בה שימוש תדיר ודרכה נכנסים למעגל האחריות הפיקודית על ביצועים. 'רוח המפקד' מקבלת בצורת עבודה זו ביטוי מוחשי של פיקוח מ ט ר

ומעקב רציפים על ביצוע התוכנית. חלק מהאתגר של התחנות הוא לתווך את המערכת ד י

עד לאחרון השוטרים כדרך לעמידה ביעדים המאתגרים שמוצבים לתחנה. כל תחנה ת נ ו

פיתחה לעצמה את השיטה לעשות זאת, ובהחלט יש מקום ללמוד מתחנות שונות לגבי ע ה

נושא זה. ו ב ר י א.3 ניהול התחנות ו נ ו ת

ההתנהלות המשתקפת בראיונות היא של מפקדי התחנה כמנהלים שמטרתם לעמוד ב

במטרות. הם עסוקים במציאת פתרונות ניהוליים: כיצד להרחיב את המשאבים הקיימים. כ ב י

ישנה הבנה בקרב המרואיינים שאופי עבודה זה בראש ובראשונה אמור לסייע לתחנות ש

למקד את עבודתם עדי למקסם את הישגיהם, לא באופן מופשט אלא ברמת ניצול זמן של כל שוטר שיוצא למשמרת. בנוסף, מדובר בצורת עבודה שמאפשרת גם לשקף החוצה הצלחות. יש לציין כי אחד האתגרים הניצבים בפני המפקדים הוא להצליח לעמוד במקביל ביעדי המטה וביעדי המחוז. הפיצול בין שני אלה- הן בפועל והן בחזון- מהווה לעיתים מכשול להצלחה מלאה. ב. סל מטרדי תנועה: חלק ממנדט המשטרה? לפחות בתחנות ההתערבות שנבחרו למחקר זה, עלה הרושם שפיקוד התחנה היה מודע לצורך לטפל בנושא מטרדי תנועה ותוכנית האמו"ן יצרה את המרחב לעשייה בתחום זה. אולם, חשוב לחדד ולהציף את המתחים והדילמות סביב היקף המנדט המשטרתי. נושא מטרדי תנועה ובריונות בכביש נתפס על ידי מרואיינים כחשוב ומשמעותי כאשר הוא ממוסגר כ'עשיית סדר' במרחב הציבורי והגברת המשילות (גם בראיונות בתחנות ההתערבות וגם בביקורים בתחנות הביקורת). במילים אחרות הנושא מקבל תמיכה כאשר רואים בו כלי לביסוס שלטון החוק בעיר או אזור מסוים, או ככלי ליצירת בטיחות. ישנה 49 גאווה שניכרת בדברי המרואיינים לגבי היכולת 'לעשות סדר' במרחב ציבורי כאוטי. פן מ

ח נוסף של משמעות שמתלווה לנושא המשילות והסדר הוא השירות לקהילה במובן הענות ק ר

לצרכי האזרחים. זהו כמובן חלק מרכזי בתפיסת האמו"ן לגבי בחירת בעיות, והוא עלה ה

ע בראיונות מבחינת הסבר החשיבות של הנושא. לסגל הפיקודי היה חשוב במיוחד לחבר ר

כ את השוטרים לפן זה, מתוך ידיעה שמדובר בנושא פעילות פחות ליבתי לגבי תפיסת ת שוטרים את עבודתם. ת כ נ

י לצד המשמעות יש אמביוולנטיות ואף התנגדות לגבי אחריות המשטרה לעברות מינוריות ת במיוחד של חסימות חניה (שבמובן מסוים שייכות ל'מרחב הפרטי').השיח לגבי גבולות א מ

ו המנדט או האחריות המשטרתית מתנהל בהקשר של משאביה המוגבלים של המשטרה " ן

- הן מבחינת משאבים של התחנה (שוטרים, ניידות) והן מבחינת הכלים שיש ברשות

ס

ל המשטרה: איפה המשטרה יכולה להועיל באופן יחסי? חלק מהטיעון של המפקד הוא

ע שלשוטר אין באמת את הכלים המשפטיים (סמכויות וחוקים) והפיזיים (כגון גרר) לטפל ב י ר

ו באירועים אלו, כך שאין לו ערך מוסף לגבי עבירה זו. ת

מ ג . סל עברות תנועה: הבניית הבעיה בעיני המשטרה ט ר

ד מהראיונות עולה שהמפקדים מבינים כי חלק משמעותי מהעברות בסל זה נגרמות י

ת כתוצאה מתשתיות בשטח ש'מובילות' את האזרח לבצע את העבירה. תיאור זה עולה נ ו

ע בקנה אחד עם תיאוריות של פשיעה רציונלית, שרואות את העבריין כאדם המקבל ה

ו החלטה הגיונית בתוך הקשר הנסיבות. כך מתאר את ההקשר של העברה מפקד התחנה ב ר

י הגדולה במחקר: "הבנק שלו שם על רחוב..., התופרת שלו שם, הגלידרייה שלו שם, ו נ ו הסופר-פארם שלו שם. ...הכול מרוכז ברחוב הראשי, ... מרכז חייו שם, הוא חייב להגיע ת

ב לשם? אז הוא יצטרך להחנות שם? זה התוצאה" (מת"ח תחנה א'). אין בתיאור זה משום כ ב

י סלחנות של המשטרה כלפי העברה. אותו מת"ח תומך בענישה כבדה (בעיקר כלכלית) ש שתיצור התרעה, אך בעיניו שילוב של תרבות (נהיגה ובכלל), תשתיות שאינן מותאמות לנפח כלי הרכב הנוכחי, והעדר חקיקה מתאימה יוצרים מצב בלתי אפשרי שלא מאפשר מניעה רחבה של עברות מסוג זה. לאור הסבר זה, ניתן גם להבין מתי תתרחש התקה של העבירות האלה: כאשר מדובר בסיטואציית 'אין ברירה' במובן שבסוף (או בהתחלה), בהעדר תשתיות המאפשרות חלופה חוקית האזרח יבצע את העברה של חניה במקום אסור, חסימת חניה וכו'. כפי שמסביר זאת מפקד תחנה א': "האוטו לא יעלם, האוטו הזה לא יכול להיעלם, אין מי שיקפל אותו בתוך מזוודה. האוטו הזה צריך לחנות, כשהוא בא הוא בא". אם כך, גם התקה מתרחשת במצבים 'רציונלים': כשהרציונל שמנחה את קיום העבירה ממשיך להתקיים (לדוגמא צורך להגיע לבית עסק ספציפי שאין לידו חניה) עבירת התנועה תתקיים מחוץ להישג ידה של המשטרה, כלומר מחוץ לפוליגון. נושא שעלה בשתיים מהתחנות וראוי לבירור הוא הנפח שתופסים תושבי חוץ בתוך מסת העברות. האם יש לתושבי חוץ יותר סיכוי לבצע עברות בין אם בגלל מאפיינים דמוגרפים, או מעצם היותם לא שייכים לקהילה, או אולי משום שלתחנה המקומית יש פחות הזדמנות 50 'לחנך' אותם, כלומר הם לא חשופים לא להסברה ולא להתרעה שיוצרת נוכחות קבועה מ

של ניידות ואכיפה. ראוי לבחון נושא זה במחקר המשך. ח ק ר

ד. שיתופי פעולה כמפתח להצלחה ה ע ר

בשלושת התחנות, שיתופי פעולה עם גורמים רשמיים ולא רשמיים תוארו כמפתח להצלחה. כ ת לאור תוכניות התקיפה, התחנה הופכת לשחקן מרכזי בתוך רשת של שחקנים שיחד – ת

בהכוונת המשטרה- לוקחים אחריות משותפת על המרחב הציבורי. צורת חשיבה ופעולה כ נ י

זו היא מרכזית בשיטור מכוון-קהילה, אחת מארבעת הגישות המרכיבות את השיטור ת

היזום (ראה פרק ראשון). גישה זו משתקפת בציטוט הבא: " אם הרשות איתך והקהילה א מ ו " ן

איתך, ניצחת. זהו. זה סוד ההצלחה. משולש (של) קהילה, רשות, משטרה. שכולם פועלים - באותו אינטרס, ניצחת. ניצחת את תרבות האי ציות לחוק, ניצחת את האי סדר, ניצחת ס ל כל יעד שאתה שם" (מת"ח תחנה ב'). ע ב כפי שמצופה לסל עברות זה, וכפי שעלה מתוכניות התקיפה, כלל התחנות יזמו שיתופי י ר ו ת

פעולה עם הרשות, לצורך גיוס משאבי אנוש להתמודדות עם הבעיה (שיטור עירוני ופקחים) ולצורך עיצוב הסביבה הפיזית (תמרור, שינוי טוואי הכביש ואזורי חניה). עולה מ ט ר

מהראיונות כי גישה זו של שותפות – לא רק על נושא ממוקד כפי שהיה בעבר אלא ד י

לטווח ארוך - היא חידוש יחסי בעבודת משטרת ישראל והרשויות המקומיות. העירייה ת נ ו

נרתמת לעבודת המשטרה כשזאת יודעת להציג את הבעיות ואת הדרכים האפשריות ע ה

לפתרונם. היכולת והאינטרס לפעול במשותף הם בלתי נפרדים מהמגמה של הקמת ו ב ר

משטרות עירוניות ועיבוי יחידות הפקחים. המשטרה, שזקוקה למשאב האנושי, לומדת י ו נ לעבוד יחד עם העיריות לצורך המטרה המשותפת של הגברת הרתעה ואכיפה. ו ת

דפוס נוסף שעולה מהראיונות הוא יצירת שיתופי פעולה - לעיתים נקודתיים ולעיתים ב כ ב ארוכי טווח – עם גורמים לא רשמיים בתוך הקהילה. תיאור שחזר על עצמו בשלושת י ש התחנות הוא שבעקבות פעילויות אכיפה אינטנסיביות באזורי מסחר בעלי העסקים בוחרים לקחת בעצמם אחריות מטרדי התנועה שנוצרים סביב בתי העסק על מנת לוודא שפעילות המשטרה לא תרתיע קונים ולא תפגע בעסקיהם. הם הופכים להיות 'שומרים טבעיים' של אזורים אלו ולמעשה מאפשרים למשטרה לצמצם את המשאבים שהייתה צריכה להשקיע קודם לכן. ה . אבני הדרך בתוכניות התקיפה: מבט מעמיק החלק האחרון בפרק זה מתייחס לאבני דרך עליהם הרחיבו המרואיינים באופן שתורם להבנתנו לגבי מהות ה'טיפול' או לגבי החשיבות שלו במערך של תוכניות התקיפה. במיוחד חשוב היה לזהות אילו מאבני הדרך הן ביטוי של שיטור יזום, כבעל יעילות פוטנציאלית גדולה. כפי שמפורט בחלק זה, אבני דרך משמעותיות ניתנות לקטלוג כשיטור ממוקד- מקום, שיטור ממוקד-אנשים, ושיטור מכוון-בעיות. בנוסף, חלק מה'סיפור' שעולה בראיונות הוא הלמידה העצמית של התחנות לגבי מה 'לא עובד' בפועל.

51 ה.1 אכיפה בפוליגון מ

ח ההתמקדות בפוליגון כחלק מהטיפול ניתן לקטלוג שיטור ממוקד-מקום. מהראיונות עלה ק ר שבשלושת התחנות לא הסתפקו בהתייחסות לפוליגון כמקשה אחת ואיתרו בתוכו אזורים ה

ע חמים, או בעייתיים במיוחד. ראוי לציון במיוחד אופן הפעילות של תחנה ג', שפעלה בשיטת ר כ רחובות חמים בתוך הפוליגון וכך הגיעה לדרגת מיקוד שמקבלת תמיכה מהספרות המדעית. ת

ת

כ ה.2 טיפול ברצידיויסטים ומענה משלים עם מש"ק : נ י

ת כלל התחנות במחקר עשו שימוש ביכולת 'לעקוב' לא רק אחר עבריינים חוזרים (רצידיוויסטים)

א אלה גם אחר מדווחים חוזרים, וליצור איתם קשר. במקרה של עבריינים חוזרים השיטה מ ו " ן

היא ליצור הרתעה בדבר המשך הטיפול (בפעם הבא זה לא יהיה כנס, אנחנו נגרור...). - במקרה של מדווחים חוזרים צורת העבודה היא להבין מה הבעיה שיוצרת את מספר ס ל האירועים הגדול שפוגע בסטטיסטיקה של התחנה, ולפתור אותה. שני אופני עבודה אלו ע ב י נטועים בשיטור היזום, הראשונה שיטור ממוקד-אנשים והשנייה שיטור מכוון-בעיות. אבן ר ו

ת דרך שבה נעשה שימוש באחת התחנות – מענה משלים עם מש"ק היא למעשה גרסה

מ ספציפית של השיטה השנייה, הנוגעת בעיקר אבל לא רק לסכסוכי שכנים, כאשר המש"ק ט

ר המקומי הוא זה שאחראי לטיפול בבעיות חוזרות. אחת המטרות של שיטת עבודה זו ד י היא להבין את הבעיות ה'קטנות' שמרכיבות את סל האירועים, את התנאים שמובילים ת נ ו לקריאות למשטרה, על מנת למצוא את הפתרון המתאים. ע ה

ו ב ר י ו 6. דיון נ ו ת דוח זה בחן את היעילות של שימוש בכלים מגישת השיטור היזום בהתמודדות עם בעיית ב

כ מטרדי התנועה והבריונות בכביש. המתודולוגיה בה נעשה שימוש במחקר היא של מחקר ב י

ש דמוי-ניסויי, בו נבחרו אקראית 'תחנות התערבות' (שבחרו להתמקד במטרדי תנועה

במסגרת תכנית האמו"ן) עם תחנות ביקורת דומות להן, שלא התמקדו בבעיה זו. מערך המחקר, שבוצע בשותפות ותוך התייעצות עם הארגון מעניק תוקף למסקנות המחקר ומאפשר הסקת מסקנות באשר ליעילותה של צורת עבודה זו לגבי בעיית מטרדי התנועה והבריונות בכביש. כלומר המחקר מאפשר לנו להסיק כי הבדלים בין ביצועי התחנות מקורן בשימוש בכלי השיטור היזום. ניתוח הנתונים כלל בחינה של השפעת התכנית על שיעור אירועי מטרדי התנועה והבריונות בכביש בתוך הפוליגון, מחוץ לפוליגון, ובכלל שטח התחנה, על ידי השוואה בין השנים 2016 ל2017-. באמצעות מודלים פואסונים נבחנה האינטראקציה בין התחנה לטיפול (בממד הזמן). השפעת הטיפול בפוליגון השפעת הטיפול על הפוליגון (אזורי הטיפול) היא הרמה הראשונה והעיקרית אותה ביקש מחקר זה לבחון. הממצאים מעלים כי בכלל תחנות ההתערבות שנבדקו, הטיפול בבעיית

52 מטרדי התנועה והבריונות בכביש, על ידי מיקוד בבעיה ובאזור גאוגרפי מוגדר ובניית מ

תוכנית תקיפה מקומית, השפיע לחיוב בשטח הפוליגון. חמש מתוך שש מההשוואות היו ח ק ר

מובהקות סטטיסטית. מדובר בפערים של עשרות אחוזים לטובת תחנות ההתערבות, ה

כאשר בפוליגונים של תחנות ההתערבות ישנה ירידה בין 2016 ל2017- ואילו בתחנות ע ר

הביקורת נצפתה דווקא עליה בין שנים אלו. כ ת

התוצאות החיוביות בפוליגונים של כל שלוש תחנות ההתערבות מול תחנות הביקורת ת כ נ שלהן מסייעות לבסס את הטענה שהתוכנית יעילה מול 'טיפול כרגיל' (treatment as י ת usual) בבעיה, בהורדת סל מטרדי תנועה. כאשר תחנות המשטרה התמקדו וטיפלו א מ

בבעיה באמצעות כלל הכלים של השיטור היזום, הטיפול 'עבד'. בהתחשב במגמת ו " ן

העלייה הארצית בסל עבירות זה, לממצאים אלו משמעות יתרה עבור משטרת ישראל. -

ס

גם כתרומה למחקר מחוץ לישראל, ממצאים אלו מחזקים את הראיות כי שיטור יזום ל

('פרואקטיבי') הוא כלי יעיל גם להתמודדות עם מטרדי תנועה. ע ב י ר ראוי לשים לב להבדלים בין תחנות הטיפול במידת הצלחתן, שכן חוסר אחידות מקשה ו ת להסיק מתוצאות מחקר זה לגבי התועלת של התמודדות עם סל עבירות זה במסגרת מ ט

התוכנית. בעוד שבתחנות טיפול ב' וג' התוצאות אחידות, בתחנת התערבות א' רק ההשוואה ר ד י

לתחנת ביקורת א2- מראה יתרון מובהק לטיפול. הממצאים לגבי תחנת הביקורת א1- ת נ

הראו הבדל בכוון המבוקש, אך שאינו מובהק. עם זאת, יש לקחת בחשבון שיתכן שאין ו ע

לממצא זה קשר לטיפול עצמו ולכן במקרה זה הוא לאו דווקא מעיד על (חוסר) יעילות ה

ו

של הטיפול. תחנת ביקורת א1- זו שודרגה בשנת 2017 מאזור בתוך מרחב משטרתי ב ר י ו

למעמד של תחנה עצמאית, וקיבלה מעטפת ארגונית ותוספת משמעותית בכוח שיטור, נ ו ת

במיוחד ניידות ושוטרי סיור. תחנה זו אושרה להשוואה בגלל שסל האפשרויות להשוואה ב

היה מצומצם יחסית, תוך ידיעה מראש שיתכן שהשינוי הארגוני יהווה גורם מתערב כ ב בתוצאות. תמיכה בהשערה זו ניתן למצוא בממצא לגבי שינוי בכמות האירועים מחוץ י ש לפוליגון: העלייה משנת 2016 ל2017- קטנה יותר בתחנה זו מאשר בתחנת ההתערבות א' באופן מובהק, מה שאולי מעיד על טיפול יעיל יותר בתופעה זו בכלל שטח התחנה, שמקורו בתוספת המשאבים הארגונית. השפעת הטיפול על אזור התחנה ברמה השנייה, בחן המחקר את ההשפעה מחוץ לאזור הטיפול: האם הטיפול השפיע מעבר לאזור שמוקד בו? התוצאות לגבי מדדים אלה אחידות פחות, אך מכיוון שלא מדובר במדד ליבתי של השפעת התוכנית אין לכך משמעותיות שליליות לגבי הצלחת הטיפול ואף להפך. ראשית, ניתן לקבוע שאין עדויות על נזק שנגרם לתחנות (לדוגמא על ידי ריכוז משאבים רק באזור הפוליגון). מעבר לכך, הכיוון החיובי הכללי בחמש מתוך שש ההשוואות יכול להצביע על השפעה אפשרית רחבה יותר של השיטור היזום לגבי עבירות אלה, מעבר לגבולות הפוליגון. לפחות בחלק מההשוואות לא מדובר רק על תוצר לוואי של המדידה (ארטפקט). לגבי רמת השפעה זו, כדאי לזכור שלא מדובר באדווה מרחבית דווקא באופיה, אלא אולי ארגונית - לדוגמא, קשב של שוטרי התחנה 53 לנושא וחיזוק מומחיות, או השפעה רחבה על הרשות המקומית להקצות משאבים או מ

ח לשפר תשתיות. ק ר

ה השפעה על התקה ואדוות באזור החיץ ע ר

כ כחלק מהמחקר נמדדה גם התקה מרחבית אפשרית של עבירות אלה לאזורי חיץ ת שמקיפים אותם. כפי שמתואר בפרק שיטת המחקר, ההתקה נמדדה על ידי השוואה ת כ

נ השיפוע בעליה בין שנת 2016 ל2017- באזור החיץ מול כלל התחנה. אם העלייה בכלל י ת

שטח התחנה נמוכה משמעותית מזו שבאזור החיץ, הדבר מצביע על התקה מרחבית. א

מ כאן נמצאו הבדלים משמעותיים בממצאים בין שלוש תחנות ההתערבות, שיש לשים ו " ן את הדעת עליהם. בתחנת התערבות א', שמאופיינת בהיקף עבירות גדול, בעוד שכמות -

ס העבירות בשטח כלל התחנה עלתה בפחות מ10%- אחוזים בין 2016 ל2017-, היא עלתה ל

ע באזור החיץ בכמעט 100%. ממצא זה מעיד על התקה מרחבית משמעותית, כלומר - ב י העבירות 'נדחפות' אל מחוץ לשטח הטיפול אל האזורים המקיפים אותו. לעומת זאת, ר ו ת

בשתי התחנות האחרות נצפתה מגמה הפוכה. בתחנות התערבות ב' וג' נצפתה מגמת

מ עליה של מספר אחוזים בכלל שטח התחנה בשנים שנמדדו, אך ירידה באזור שמקיף את ט ר

ד הפוליגון. בתחנה ג' (כמות אירועים נמוכה) מדובר בירידה על גבול המובהק של אחוזים י

ת בודדים, אך בתחנה ב' (כמות אירועים בינונית), מדובר בירידה מובהקת של מעל 30%. נ ו

ע תוצאות אלו מעידות שלא רק שלא התרחשה התקה, אלא נוצרה אדווה חיובית שמעידה ה

ו על השפעה שחורגת מהאזור שטופל ומהווה תועלת נוספת לתחנות. ב ר י

ו בחינה של הממצאים מצביעה על כך שההבדל בין התחנות נעוץ אולי בשוני הגדול בין נ ו

ת הפוליגונים והתחנות בהן הם ממוקמים, הן מבחינת כמות העברות - האם מדובר בתחנה

ב המאופיינת בנפח אירועים נמוך, בינוני או גבוה - והן באפיון הגאוגרפי של הפוליגון כ ב י שנבחר - ציר ראשי, אזור תעשייה, או אזור מגורים משולב באזור מסחרי. בבואנו לבחון ש כיצד עבירות בסל זה 'מתנהגות', כלומר מה הדפוס שלהם, וכיצד הוא משתנה בעקבות טיפול, המסגרת התיאורטית של 'תיאוריית ההתנהגות השגרתית' יכולה לסייע לנו באפיון התופעה, ובהבנת ההיווצרות של ההתקה השלילית בתחנת התערבות א' לעומת האדווה החיובית בתחנה ב'. השונות באופי המקום ובנפח העבירה מיתרגמים להתנהגויות שונות של אזרחים ואולי גם שוטרים, במרחב. תחנה א' מאופיינת בנפח גדול של מטרדי תנועה. הפוליגון שנבחר הוא ציר מרכזי שבו נוסעים תושבי העיר ויוממים שמגיעים לעיר או רק עוברים בה. הכמות הגדולה של העבירות קשורה כאן לא לאוכלוסייה עבריינית, אלא לנפח גדול של תנועה ונהגים שמחויבים לעבור בציר זה. מכיוון שמדובר בעיר, ושבמסגרת ההתנהגות השגרתית של הנהגים הם חייבים לעבור מנקודה א' לב', האכיפה המוגברת שאולי מתרחשת כחלק מהטיפול גורמת לנהגים לבחור לנסוע ו/לבצע עבירות בצירים הסמוכים המקיפים את הציר הראשי. צירים נוספים אלה מהווים 'אפשרויות נוספות לפשיעה'. כפי שתואר בפרק האיכותני, בהעדר תשתיות מתאימות התנאים קיימים לביצוע העבירה במיקום אחר, 'מסוכן פחות'

54 לנהגים מבחינת הסיכוי להיתפס, אבל כזה שעדיין משרת את המטרה המקורית (להגיע מ

לעבודה, לפרוק סחורה, לאסוף ילדים בזמן מבית הספר, וכו'). ח ק ר לעומת זאת, בתחנת התערבות ב', שאופיינה בכמות עבירות בינונית, האזור שנבחר הוא ה

אזור תעשייה בעיר באזור המרכז. בעוד שגם כאן, כמו בתחנה א', הטיפול בשטח הפוליגון ע ר השיג את מטרותיו, כאן נצפתה גם אדווה חיובית באזור החיץ המקיף את אזור התעשייה. כ ת

הטיפול במקרה זה התמקד בכלל הרחובות של אזור התעשייה. מחקר התהליך לא יכול ת כ נ

לזהות את הסיבה בפועל להיווצרות האדווה, אך עלה מהריאיון עם מפקד התחנה שיתכן י ת שמדובר בשילוב של שיפור תשתיות (הוספת מקומות חניה, שיפור התמרור), והגברת א מ

המשילות בתחום שמירה על חוקי התנועה ובכלל, שיוצרת הרתעה שחורגת מגבולות ו " ן

הפוליגון. יתכן גם כי הנפח הקטן יותר של יוממים מסייע למשטרה להעביר מסרים לגבי -

ס

שינוי בנורמות (בעוד שהמסה האנושית בתחנה א' גדולה מידי ויש בה תחלופה גדולה ל

יותר, דבר שמקשה על העברת מסרים). לגבי האדווה החיובית (אם כי לא מובהקת) ע ב י ר

שנצפתה בתחנת התערבות ג', הממצאים של מחקר התהליך מצביעים על כך שמדובר ו ת בשילוב של הרתעה בעקבות אכיפה ממוקדת, וכן מחסומים בכל הכניסות לעיר שיצרו מ

הרתעה נוספת, במיוחד לתושבי חוץ. ט ר ד י

הממצאים לגבי התקה מרחבית מצביעים על כך שבטיפול ממוקד במטרדי תנועה תתכן ת נ

התקה ויש לשים לב לכך על מנת לנסות להימנע ממנה. עם זאת, התקה איננה 'גזרת ו ע

גורל' ודאית, ולמעשה באותה מידה תתכן גם אדווה חיובית לטיפול. אם כך, הימנעות ה

ו

מטיפול ממוקד בשל החשש מהתקה אינו מוצדק בשלב זה. נדרשת חקירה נוספת של ב ר י ו

תופעת התקה/אדווה של מטרדי תנועה לצורך קבלת החלטות מושכלת בנושא זה. נ ו ת כלל הממצאים מאירים שאלה ארגונית רחבה יותר: מהו המדד להצלחה ולכישלון? ב

האם מדידת מספר האירועים כמדד עיקרי להצלחה מספקת לארגון תמונה מוגבלת כ ב י

על התועלת והנזק? כאשר בוחנים רק את מספר האירועים, ההתקה המשמעותית ש

שהתרחשה בתחנת התערבות א' 'מצמצמת' את התוצאות החיוביות של העבודה בפוליגון, שכן אירועים רבים זלגו לשם. אולם, יתכן כי יש חשיבות גם למקום בו מתרחשת העבירה. במקרה זה, אזור הטיפול הוא ציר ראשי דרכו עוברים אלפי ואולי עשרות אלפי תושבים כל יום. יתכן שההסטה לאזורים מרכזיים פחות היא בעלת ערך משום שהיא פוגעת פחות בסדר הציבורי, ומהווה טיפול יעיל לבעיה שמטרידה את האזרח: עומס שפוגע בשגרת חייו ולעיתים גם בחיי אדם. כלומר, ההתנהגות פלילית עדיין קיימת אבל יתכן שהיא גורמת פחות נזק (Hasisi et al., 2012). יתכן כי התרומה של הטיפול לא באה לידי ביטוי מלא כאשר לא לוקחים בחשבון פרמטרים נוספים אלה. מומלץ להמשיך ולבחון את נושא הנזק הציבורי כמדד שמשתלב בהערכת עבודת התחנות. מבחינת מגבלות המחקר, יש להזכיר שמדובר במערך שהוא דמוי-ניסויי, וככזה, המסקנות שניתן להסיק מצומצמות יותר מאם היה מדובר בניסוי שבו הדבר היחיד שמבדיל באופן משמועתי את קבוצת ההתערבות מקבוצת הביקורת הוא קבלת הטיפול. יתכן שהתוצאות החיוביות אינן בהשפעת תכנית אמו"ן, אלא בהשפעת גורמים אחרים, 'מתערבים' שאנו 55 לא שולטים עליהם במסגרת מערך המחקר. לדוגמא יתכן שעצם העובדה שתחנה בחרה מ

ח להגדיר מטרדי תנועה כבעיה היא הגורם שמוביל לתוצאות החיוביות. חלק מהאתגר ק ר

של מחקר דמוי-ניסוי הוא איתור של קבוצת ביקורת הולמת, שתעניק תוקף להשוואה. ה

ע בחלק זה של המחקר, הייתה הקפדה רבה על איתור תחנת ביקורת ופוליגון ביקורת. ר

כ עם זאת, יש לתת את הדעת לחשיבות של עצם הגדרת בעיה לצורך התמודדות עימה, ת ויתכן שיש בכך להסביר הבדלים לטובת תחנות ההתערבות, במיוחד בתחום מטרדי ת כ

נ תנועה. מטרדי תנועה אינם מהווים חלק ליבתי מעבודת המשטרה, כפי שעלה במחקר י ת התהליך, ולכן יתכן שהנכונות להגדיר מטרדי תנועה כבעיה מצביעה על שוני מהותי בין א מ

ו תחנות ההתערבות לביקורת. " ן

- בהמשך לנושא זה, ממחקר התהליך עלה בחוזקה הדיון הפנימי המתמשך לגבי התפקיד

ס

ל שצריכה המשטרה לשחק לגבי עברות בסל, במיוחד חסימות חניה. יתכן כי פתרון ביניים

ע הוא לפרק את הסל ולהוציא ממנו את נושא חסימות החניה, על מנת לחזק את הלגיטימיות ב י ר

ו לגבי שאר העברות. כפי שעלה במחקר, השוטרים חשו ערך רב לגבי הפן של עשיית ת סדר במרחב הציבורי, שמירה על חיי אדם, והגברת המשילות. מ ט ר

ד לסיכום, ניתן לטעון עם הזהירות המתבקשת שהממצאים שמוצגים בדוח זה מהווים חיזוק י

ת אמפירי לכך שהשימוש בכלים מארגז השיטור היזום תורמים ליכולתה של משטרת ישראל נ ו

ע להתמודד עם בעיית מטרדי התנועה והבריונות בכביש. הממצאים תומכים בכך שתכנית ה

ו שיטור המשלבת באופן אינטגרטיבי בין מספר אסטרטגיות שיטור מגישת השיטור היזום, ב ר

י יכולה להביא לתוצאה הרצויה לא רק מבחינת הפחתת שיעורי הפשיעה, אלא גם ביחס ו נ ו לאירועי איכות חיים כמו מטרדי התנועה והבריונות בכביש. בנוסף, יש לשים לב לאפשרות ת

ב שתווצר ההתקה: ההתקה המשמעותית לאזור החיץ בתחנה א' צריכה להשפיע על דרך כ ב

י הטיפול של תחנות בתופעה זו, במיוחד כאלו בעלות מאפיינים דומים לה. מצד שני, ש הממצאים לגבי ירידת שיעורי מטרדי התנועה והבריונות בכביש מחוץ לפוליגון מצביעים גם על יכולת השפעה מחוץ לגבולות אזור הטיפול ומאותתים על השפעה אפשרית של הטיפול על התנהגות האזרחים בשטח נרחב יותר, בין אם בשל הרתעה (פחד להיענש) או בשל שרטוט מחדש של גבולות הנורמטיביות והוצאת העבירות בסל זה אל מחוץ לנורמה. ניתן לקבוע בהתבסס על מערך המחקר - מערך דמוי-ניסויי הכולל בחירה רנדומלית של תחנות ושיטה סדורה למציאת תחנת ביקורת - כי המרכיבים של התוכנית רלוונטיים ומשמעותיים להתמודדות עם בעיית מטרדי התנועה. ממצאים אלה מוגבלים יותר לגבי נושא הבריונות בכביש שכן חלק מועט מהאירועים בפוליגונים הנמדדים הן בתחנות ההתערבות והן בתחנות הביקורת מתייחס לחלק זה של הסל. ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם סקירת הספרות לגבי הראיות המחקריות בתחום, ואף תורמים לשדה מחקר זה. למרות שממצאים אלו מבטיחים, חשוב לזכור כי יש להסיק באופן זהיר לגבי ממצאי מחקר אחד, ויש להמשיך לחקור את הביצועים הארגוניים בתחום זה.

56 מקורות מ

אילן, י', אריאל, ב', בלכר, א' ווייסבורד, ד' (2015). נקודות חמות במשטרת ישראל- ממצאי ניסוי שדה ח ק ר

בפריסה ארצית. העיקר במחקר: אסופת מאמרים בנושאי משטרה (עמ' 93- 106). ירושלים: משטרת ה

ישראל/ אגף התכנון והארגון/ מחלקת אסטרטגיה/ מדור מחקר וסטטיסטיקה. ע ר

סיקרון, פ' (2008). נוהל 6 – עמדות בקרב הציבור הרחב ובקרב קבוצות נבחרות. חיפה: אוניברסיטת חיפה. כ ת סיקרון, פ', ברון-אפל א' ולין, ש' (2006). נוהל 6- מחקר הערכה. חיפה: אוניברסיטת חיפה. ת כ

פקודת התעבורה [נוסח חדש], סעיף 62ד, רכב של תאגיד – מערכת לדיווח ומעקב (תיקון מס' 103) נ י ת

תשע"ב2012-. א

פקודת התעבורה [נוסח חדש], סעיף 73א. (תיקון מס' 122), תשע"ח- 2018 מ ו " ן

רונן, י' (2014). יישום החוק המחייב גופים המחזיקים ציי רכב להצמיד לכלי-הרכב השייכים לצי - מדבקה עם מידע בדבר דרכי הדיווח על נהיגה לא נאותה של הנוהגים בהם ("נוהל 6"). ס ל

ירושלים: הכנסת, מרכז המחקר והמידע. ע ב

.Allsop, R. (2010). The effectiveness of speed cameras: a review of evidence. London: RAC Foundation י ר Bourne, M., & R. Cook (1993). "Victoria's Speed Camera Program." In R. Clarke (ed.), Crime ו ת

.Prevention studies, Vol. 1. Monsey, NewYork: Criminal Justice Press מ ט

.Cook, P. J. (2011). Co-production in deterring crime. Criminology & Public Policy, 10(1), 103–108 ר ד י

Golub, A., Johnson, B. D., Taylor, A., & Eterno, J. (2003). Quality-of-life policing: Do offenders get ת

,(the message?. Policing: An International Journal of Police Strategies & Management, 26(4 נ ו

.690-707 ע ה

ו

Hamilton-Baillie, B., & P. Jones (2005). "Improving Traffic Behaviour and Safety Through Urban ב ר י

.Design. Proceedings of ICE: Civil Engineering 158, 39-47 ו נ Hasisi Badi, Margalioth Yoram & Orgad Liav.(2012). "Ethnic Profiling in Airport Screening: Lessons ו ת

.from Israel, 1968-2010", American Law and Economics Review. 14 (2): 517-560 ב כ ב

Hickman, J. S. (2007). Impact of behavior-based safety techniques on commercial motor vehicle י ש

drivers (Vol. 11). Transportation Research Board. Jeffery, C. R. (1971). Crime prevention through environmental design. Beverly Hills: Sage. Katz, C. M., Webb, V. J., & Schaefer, D. R. (2001). An assessment of the impact of quality-of-life policing on crime and disorder. Justice Quarterly, 18(4), 825-876. La Vigne, N. (2007). Traffic Congestion Around Schools. Problem-oriented guides for police (guide No. 50). US Department of Justice, Office of Community Oriented Policing Services. Laing, C. (2010). Aggressive Driving. Problem-oriented guides for police (guide No. 61). US Department of Justice, Office of Community Oriented Policing Services. Poulter, D. R., & McKenna, F. P. (2007). Is speeding a “real” antisocial behavior? A comparison with other antisocial behaviors. Accident Analysis & Prevention, 39(2), 384-389. Scott, M.S. & Maddox, D.K. (2010). Speeding in Residential Areas (2nd Ed.). Problem-oriented guides for police (guide No. 3). US Department of Justice, Office of Community Oriented Policing Services. Weisburd, D., & Majimundar, M.K. (Eds.) (2017). Proactive policing: Effects on crime and communities. National Academies Press.

57 נספח א': תכניות תקיפה למטרדי תנועה מ ח

ק בתחנות ההתערבות ר

ה

ע תכנית תקיפה תחנה א' 2017 תכנית תקיפה תחנה ב' 2017 ר כ

ת סוג סוג אבן דרך אבן דרך ת תדירות תדירות כ נ י

ת מבצעי אכיפה ממוקדים- אחת ניידת סטאטית מניעה 3 בשבוע א תנועה ושיטור עירוני לשבוע מ ו " ן הפעלת צוות תנועה -

אחת למניעה ואכיפה ע"ב שעון ביצוע מבצעי אכיפה 2 בחודש ס לשבוע ל

חיים ע ב

י שילוב מש"ק בפעילות הוצאת דו"ח

ר אחת 1 לחודש ו הסברה לנהגים/בעלי רצידיוויסטים ת

לשבוע עסק מ ט

ר פריסת מתנדבים פרסום במדיה מקומית. 1 לרבעון

ד אחת י

כהרתעה מפני חצייה לשבוע ת שלא במעברי חציה נ ו הצבת שילוט, תמרור ללא ע

ה וצביעת מדרכות תדירות

הפעלת שיטור עירוני אחת ו

ב באזור השוק העירוני לשבוע ר י

ו ללא

נ יצירת חניון אלטרנטיבי ו פעילות בשת"פ יחידת פעמיים תדירות ת

ב הפיקוח העירוני בשבוע

כ שילוב פיקוח עירוני ב

י 2 בחודש בפעילות אכיפה.

ש שדרוג תשתיות-צביעה אחת סימון ופיתוח לחציון הכרזת הפוליגון כאזור ללא השתתפות בוועדת תנועה ללא אכיפה מוגברת. תדירות עירונית תדירות פעילות בשילוב משרד ללא קיום פורום משותף- אחת התחבורה. תדירות משטרה ורשות לחודשיים מבצע את"ן במבצעי 1 לחודש פרסום הסברתי במדיה אחת אכיפה המקומית לחודש

אחת שילוב סיירת את"ן לרבעון

58 תכנית תקיפה תחנה ג' מ

אבן דרך סוג תדירות יעד סופי ח ק ר חלוקת עלוני הסברה ה

למניעת עבירות חסימת ללא תדירות בוצע/ לא בוצע ע ר

מעבר וחניות באיסור כ ת

נוכחות ובולטות בפוליגון ללא תדירות 160 ת כ נ הדרכות מש"ק בבתי הספר י ת התיכוניים בנושא נהיגה ללא תדירות 4 א

זהירה מ ו " ן

מתן מענה משלים מש"ק -

לדיווחי חסימות על רקע ללא תדירות בוצע/ לא בוצע ס ל סכסוכי שכנים ע ב פורום אכיפה בשת"פ רשות י ר

אחת לרבעון 4 ו

מקומית ת

הדרכת השוטרים לשיפור מ אחת לרבעון 4 ט מקצועיות בטיפול באירועים ר ד י

הפעלת כוח אכיפה משימתי ת

אחת לחודש 12 נ במוקדי העבירות ו ע ה

פעילות אכיפה כנגד ו

ללא תדירות 4 ב

עבירות רכב משתולל ר י ו נ הצבת שילוט בפוליגון ללא תדירות בוצע/ לא בוצע ו ת

שילוב פקחים עירוניים בכוח ב אחת לחודש 12 כ

האכיפה המשימתי ב י ש שיפור מקצועיות השוטרים אחת לחציון 2 בהדרכות פרסום החוק והסנקציות במקומונים ובאתרי ללא תדירות 4 האינטרנט הפעלת צוותי יס"מ גיבוי ללא תדירות 24 לכוח האכיפה

59 60

מחקר הערכת תכנית אמו"ן - סל עבירות מטרדי תנועה ובריונות בכביש Dummy Text

ניתוח מרחבי וחקר ביצועים 62

ניתוח מרחבי וחקר ביצועים Dummy Text שיעורי יוממות במשטרת ישראל - מתפיסה מופשטת לשימוש שוטף באסטרטגיה הארגונית 63 שיעורייוממותבמשטרתישראל–מתפיסהמופשטת סוגיה זו נידונה בהקשר של הגדרת המושג 'עיר' בקריאת מגילת אסתר בחג פורים. על מכך, פחות ואם בטלנים, מעשרה יותר בה יש כאשר כגדולה מוגדרת עיר הריב"ל, פי עיסוק לשם ממלאכתם הב ֵטלים אנשים הם זו הגדרה פי על 'בטלנים' ככפר. תוגדר לעיר המגיעים חוץ אורחי ולא בלבד המקום בני הם הבטלנים כי מודגש, ציבור. בצרכי הגדרה זו מעידה על היחס ליו ְממות כבר במקורות, בתקופה קדומה, תוך הדגשת ההבדל ) , הינה תופעה חברתית-מרחבית המתרחשת כאשר שונים זמן בפרקי מתניידים ועוד) ישוב (תחנה, מסוים שטח בתא המתגוררים תושבים לתאי שטח אחרים, בדרך כלל, לצרכי עבודה. בעולם המושגים המשטרתי נהוג להרחיב את ההגדרה גם לצרכי בילוי וטיול, לימודים, טקסים ומועדים, מסחר וכדומה. האוכלוסייה התעשייתית המהפכה ). והגידול ביכולת כלי המינוע והתחבורה הציבורית, אשר תרמו ליצירת המרכזים הכלכליים בשנים האחרונות צומחת ההבנה בקרב גורמי ממשל, אקדמיה וארגוני משטרה, כי סוגיית ובמדידת פשיעה מגמות בניתוח מרכזי משתנה היא ) כי קובעים, וסטטיסטיקאים קרימינולוגים משטרה, אנשי ויותר יותר משטרתית. יעילות ההסתמכות על נתוני האוכלוסייה המתגוררת דרך קבע בתא שטח מסוים כבסיס לניתוח מבצעיות תובנות הסקת לשם ָדיו ומדויק מעמיק נתון מהווה לא בו, הפשיעה שיעורי משמעותיות באשר לפריסת כוחות ולהקצאת תשומות. לפיכך, ברבות ממדינות המערב חשוב שכך, אף אך נתון, באזור הפשיעה שיעורי בחישוב היוממות לנתוני רב דגש ניתן 2000. הפשיעה לניתוחי בסיס מהווה זאת, למרות אך סקרים, על ומבוסס אומדן הינו זה מדד האחרונות בשנים מתרחשים דומים תהליכים המדינה. ברחבי רבים שיטור ארגוני של ארגוני שיטור רבים ברחבי המדינה. תהליכים דומים מתרחשים בשנים האחרונות תודה מיוחדת למיכאל אדלמן, עובד לשעבר ביחידה, אשר תרם רבות למימוש ופיתוח מערך היוממות במשטרת והמטרופוליניםלאורךהמדינה,הובילולהתגברותתופעתהיוממותבעידן המודרני. הלשכה הסטטיסטית המרכזית של ארה"ב מפרסמת מדד יוממות שנתי מאז שנת יונתן אילן,ר'היחידהלניתוח גיאוגרפיבמחלקת אסטרטגיה,אגף התכנון ישראל.והארגון,משטרת ישראל. לשימוששוטףבאסטרטגיה הארגונית (רבייהושועבןלוי- ריב"ל) Commuters 1 ( "יו ְמ ִמים" נקראת היוממות תופעת את המקיימת את תופעת היוממות נקראת "יו ְמ ִמים" ( מריונתן אילן ככפר" נדון בטלנים עשרה בו שאין "כרך שאין בו עשרה בטלנים נדון ככפר" Commuting Daytime population ביןיושביהמקוםלבין מבקרים. לצייןכימדוברבאומדנים. יוממות, מהמילה "יום יום"( לצרכיםשונים. ( היוממות ( רקע ישראל. .1 1

Dummy Text ). פרויקט זה נועד להציג את נתוני היוממות בחתכים של יום ולילה, על בסיס שימושי קרקע (ולא נתוני סלולר), במקומות נבחרים בערים הגדולות באירופה, עבור כל ועוד. התיירות, ניהול תחבורה, עירוני, תכנון לצרכי - חודשים והנגשת בניתוח הצורך עולה כי הבנה מתוך האירופי האיחוד ידי על ממומן הפרויקט ממומן על ידי האיחוד האירופי מתוך הבנה כי עולה הצורך בניתוח והנגשת בנתוני הטמון היישומי הפוטנציאל חוצות-ארגון. תובנות הפקת יכולת היוממות למערך יוממות לצרכים משטרתיים נבחן לפני מספר שנים והוגדר כחיוני וחשוב לארגון כולו, הן היבט אסטרטגי - שימוש בבסיס נתונים היסטורי בלבד לצורך הסקת מסקנות. גם שינוי פרדיגמה לפיו אין להסתמך על נתונים סטטיים לשימוש בנוסף אמת בזמן יוממות נתוני המספקת במערכת צורך - טקטי היבט משטרת ישראל היא בין גופי הביטחון הראשונים בעולם אשר עושים שימוש בנתוני היוממות באופן גורף- ככלי לתכנון, למדידה ולהערכה. משטרת ישראל עושה שימוש רחב ויומיומי פי על ממושכת תקופה לאורך שנאספו סלולר נתוני על המבוססים יוממות בדו״חות יוממות המבוססים על נתוני סלולר שנאספו לאורך תקופה ממושכת על פי גם בקרב ארגוני שיטור בקנדה, בבריטניה ובמערב אירופה, בהם ההסתמכות על נתוני היוממות כבסיס לניתוח מגמות פשיעה מאפשרת למקבלי ההחלטות לפרוס את כוחותיהם בשטח באופן יעיל יותר ותוך התייחסות מחוייבת-מציאות לשינויי האוכלוסייה המשמעותיים המאפשר מידע בסיס מייצרים היוממות נתוני לכך, בנוסף היממה. במהלך המתחוללים במהלך היממה. בנוסף לכך, נתוני היוממות מייצרים בסיס מידע המאפשר ofresidence toplaceofactivity:towards spatiotemporalmappingofpopulation From place) נתוניםאלולמקבליההחלטות.כלתוצריהפרויקטיתפרסמובעתידללא עלות. בנתוניםהיסטוריים. יכולתזואינהקיימתכיוםוהיאמטופלתבימים אלו. בראייתעל,ניתןלחלקאתהצרכיםהמשטרתייםבנתונייוממות לשני היבטים: שיטהשתוצג בהמשך,לצורךקבלתהחלטותבתחוםבנייןהכוחוהפעלתו. תכנוןע"פמגמותבאוכלוסייהלפישעון פעילותוהתאמה למשמרות. ENCAT בניתוחיפשיעה,אלאעלנתוניםדינאמיים. יכולתזוקיימת כיום. מחקרוניתוחשלמחולליפשיעה,אוכלוסיותבעייתיותוגורמי סיכון. פרוייקט את 2018) (שבדיה, (שבדיה, 2018) את פרוייקט . AGILE -AssociationofGeographicInformation LaboratoriesinEurope מדדים מבוססי-אוכלוסייהבמערכות המידע. דוגמאותלשימוש בניתוחיוממותבתחוםבנין הכוח: הקצאתמשאביםמוש ֶכ ֶלת וחסכון. המבצעיתוהןברמההמחקרית. ממותבמשטרת ישראל תכנוןופריסתהיחידות בשטח. 2 A GILE היבט זה מהווה לכשעצמו בכנס הציג האירופי האיחוד האירופי הציג בכנס 12 למשך רבוע, קילומטר רבוע, למשך in Europe ְ יו . . 1 2 ū ū ū ū .2 2 64

שיעורי יוממות במשטרת ישראל - מתפיסה מופשטת לשימוש שוטף באסטרטגיה הארגונית מחקרי שיטור כבסיס לקבלת החלטות: ש י

ū תכנון הסיור ומיקוד הפעילות. ע ו ר י

ū היערכות מבצעית. י ו מ

ū אומדן מספרי של אוכלוסיה בהפגנות, לשם למידה רטרואקטיבית. מ ו ת ū מחקרי פשיעה. ב

ū ניהול אוכלוסיה בחירום. מ ש ט ר

תכנון הכוח במבצעים: ת

י

ū ייעול המשאבים בהתאם לאוכלוסייה, לינת שוטרים, כלכלת שוטרים, הסעת שוטרים, ש ר

חסכון בהיבטי מזון, כלכלה ודלק. א ל

-

מ ת פ

3. פירוט השיטה: זמן, כמות, מרחב, דגימה, מידע י ס ה א.כללי: מ ו

משטרת ישראל היא הראשונה מבין משרדי הממשלה שאימצה שיטה זו בהיקף נרחב. פ ש

באמצעות המתודולוגיה, המבוססת על ניטור אגרגטיבי של מדגם מנויי סלולאר על ט ת בסיס אותות אנונימיים, ניתן להצביע על היקף האנשים הנוכחים באזור נבחר בכל ל ש

שעה ויום בשבוע, למשך תקופת זמן ממושכת. י מ ו

השימושים בנתוני מערך היוממות נבחנו בשני היבטים: ש

ש

1 ) ממד הזמן - לפי עונות השנה, לפי ימים בשבוע, לפי חודשים, חגים, משמרות, ברמה ו ט

השעתית, אירועים מיוחדים (דוגמת יום העצמאות) ועוד. ף

ב

2) ממד המרחב - ישוב, מועצה אזורית, תחנה, שכונה, אזור עניין ייחודי שבו מאותרות א ס

תופעות מעניינות ועוד. ט ר ט ג ב. זמן וכמות: י ה

במסגרת הפרויקט נבחנו כ140- תאי שטח גיאוגרפיים במשך 365 ימים בשנה, 24 שעות ה א ר

ביממה, עבור התקופה מאי 2016 - יוני 2017. ג ו נ י ג. תאי השטח: ת תאי השטח נבנו בסיוע המחוזות וגופי הַמֶטה, וכוללים את כלל השטח של תחנות משטרת ישראל (76 תחנות משטרה נכון למאי 2016) ו65- אזורי ענין שונים ומגוונים - החל בערים בפיתוח, כגון יבנה וקריית-גת, וכלה באזורי ענין, כגון: כיכר רבין/תל אביב ושוק מחנה יהודה/ירושלים. גודל תאי השטח מגוון והוא נע בין תאים ששטחם 250*250 מטר לבין שטחים המכסים טריטוריות רחבות בהיקף של תחנות משטרה.

65 ) בכל שעה ביממה בתא השטח הנבחר (להלן: נתוני על מבוססים והם במכרז, שזכתה סלולר אנונימיים ואגרגטיביים ובניית ִמ ְד ָגם מייצג בהתאם לאלגוריתם בסיס. המודל מספר המנויים שימוש תוך האנשים למספר במודל מתורגמים המנויים הנבחר. השטח בתא ב ֶנ ַתח השוק של החברה באותו אזור וכן במגוון נתונים נוספים, כגון: מידע על גילאים, הנתונים ציבורית. ובתחבורה במכוניות אנשים כולל ִנ ְס ָפר, בפוליגון שנוכח אדם כל עברו בקרת איכות ברמה גבוהה בתוך המשטרה. עם זאת, חשוב לציין, כי המספרים אינם מדויקים באופן מוחלט, בשל ניטור המבוסס על מודל מתמטי סטטיסטי. בנוסף, כל כוללים הנתונים במודל. לסטיות הגורמים סלולריים" "זיהומים להתרחש יכולים אדם שנקלט בפוליגון למשך שתי דקות לפחות. למרות זאת, כל המגמות של תנועת דינאמי לכל יחידת משטרה. עד היום ביצעה מחלקת אסטרטגיה ניתוחי אוכלוסייה מדי שנה, והפיצה פרופיל דמוגרפי לכלל התחנות ומחוזות המשטרה. הניתוח עד כה התבסס, בחלקו הגדול, ניתוח והצגת הנתונים בצורה דינאמית (לפי עונות, חודשים, שבועות) מאפשר הצגת תמונת מצב של המציאות בצורה מהימנה יותר ומשולב בחלק מהמודלים לחלוקת משאבים, על בצהריים 12:00 איש. בשעה 12:00 בצהריים יצירה של פרופיל דמוגרפי השעה בין שנתי בממוצע הנוכחים סך = יוממות" מ ַק ֵדם יוממות" נבנה לפי חברה סלולרית נבחרת כמדגם מייצג. המודל מבוסס על עלנתוני הלמ"ס,שהינםנתוניםסטטיים,ללאהתחשבותבממדהזמן. נוכחיםבממוצע 180,000איש. ְמ ַק ֵדםהיוממותבמקרהזה= 1.8. (שיאיוממות)לביןהשעה 03:00 לפנותבוקר(יוממות" ֶא ֶפס"). 100,000 לדוגמא: בתחנה מסוימת, בשעה 03:00נוכחים בממוצע בתאשטחנתוןבכלשעה ביממה. IBM ראשית, פרופיל היוממות יאפשר מעתה ואילך תאי השטח: המידעהקייםעלכלל תאי השטח: ודוגמאות שימושים תובנות, שימושים ודוגמאות חברת ידי על ועובדו הופקו הנתונים הופקו ועובדו על ידי חברת TOP האוכלוסייהנמצאו ְת ִִקינות והגיוניות. הנתונים: אופןהפקתבסיס ד . וןהק ססהתנם 10 מוצא האנשים על פי ישובים ( תיירים,מגזריםועוד. מספר אנשים ְ " המונח בסיס המונח פו ִליגון). . ג. 4 66

שיעורי יוממות במשטרת ישראל - מתפיסה מופשטת לשימוש שוטף באסטרטגיה הארגונית Dummy Text שיעורי יוממות במשטרת ישראל - מתפיסה מופשטת לשימוש שוטף באסטרטגיה הארגונית 67 גזרת עבור שנתי במיצוע במרחב) נתון בזמן הפעיל הנפשות (מספר היוממות שיעור את לראות ניתן לעיל בגרף לעיל ניתן לראות את שיעור היוממות (מספר הנפשות הפעיל בזמן נתון במרחב) במיצוע שנתי עבור גזרת על מטרדי תנועה לבין מגמת היוממות באותה העת. בגרף ניתן לראות את מספר הנפשות אל מול מספר השיחות למוקד. ניתן ללמוד על התגברות מטרדי התנועה לאור (א'-ה'), החול בימי היוממות שיעורי את מראה הגרף ביממה. השעות - האופקי ובציר הנפשות מספר - האנכי בציר האנכי - מספר הנפשות ובציר האופקי - השעות ביממה. הגרף מראה את שיעורי היוממות בימי החול (א'-ה'), כניסת יוממים למרחב. תשומת לב לשינוי מגמה חד ביום שישי בשעות הלילה (הימצאותם של מבלים בגזרת התחנה). 120,000 160,000 200,000 240,000 280,000 250 300 100 150 200 1,000 1,200 1,400 1,600 50 0 200 400 600 800 0 06:00 07:00 08:00 06:00 06:00 09:00 10:00 280

בנושאמטרדי התנועה 07:00 11:00 07:00 232 12:00

K 08:00 13:00 08:00 14:00 15:00 09:00 16:00 09:00 שישי 17:00

פרופיליוממות אביבתחנתלבת"א/מחוז תל 10:00 18:00 10:00 19:00 20:00 11:00 ביוםשיוביוםשבתבשבוע,בהשוואהלנתוניםהסטטיסטייםהמתקבלים מהלמ"ס. 21:00 11:00 1,350 22:00 12:00 23:00 130,000 00:00* 279 12:00 279 01:00 13:00 232 K

02:00 K 13:00 K :

לסטטיסטיקה אוכלוסייה פי סטאטיתהמרכזית עלהלשכה 14:00 03:00 04:00 05:00 14:00 15:00 150,000 160,000 170,000 180,000 190,000 200,000 210,000 220,000 230,000 240,000 לביןפרופילהיוממותבתחנה. השוואהביןאירועימוקד 100 15:00 100 16:00 בדוגמא זו ניתן לראות את המתאם בין דיווח האזרחים למוקד 16:00 ש 17:00 " אמצ 18:00 17:00 100 150 200 250

50 19:00 18:00 0

06:00 20:00 19:00 07:00 08:00 21:00 191 09:00 20:00

10:00 K 22:00 11:00 21:00 12:00 13:00 23:00 14:00 22:00 15:00 16:00 00:00*

23:00 שבת האחריותשלתחנתלב ת"א. 17:00 18:00 01:00 19:00 191 00:00* 20:00 K 02:00 : 21:00 : דוגמאמס' 2 דוגמאמס' 1 01:00

22:00 200 23:00 03:00 00:00* 02:00 01:00 אירועים יוממות 04:00 02:00 03:00 03:00 04:00 05:00 שישי שבוע אמצע שבוע שבת 05:00 150,000 170,000 190,000 210,000 230,000 250,000 270,000 290,000 04:00 150,000 155,000 160,000 165,000 170,000 175,000 180,000 185,000 190,000 195,000

05:00 Dummy Text נתוני הפשיעה לאלף נפש (על פי אוכלוסיה סטטית) בתחנת לב תל אביב (9.7) ״הופכים״ לנתונים שונים לחלוטין בשל העצמאות ויום העצמאות יום ערב הזיכרון, יום אירועי מתקיימים בהן שעות 48 מלאים, יומיים מוצגים בהשוואה לעיל ליומיים בגרף רגילים בשבוע שגרתי. כך ניתן להבחין - בהבדלים בין הימים; בהתרוקנות אוכלוסיה בשעה מוקדמת יחסית ביום הזיכרון ובכניסה של יוממים בעשרות אלפים מחוץ לנורמה הרגילה (מגמה הפוכה) לקראת שעות הלילה 2016 125000 150000 175000 200000 225000 250000 275000 300000 325000 שנת 9 8 7 6 5 4 3 2 1 0 חגיגות יוםהעצמאות בתחנתפתחתקווה/מחוז מרכז. נפש-שינוי מציאות. שיעורפשיעהל 1,000 נפש - שינוי מציאות. ארצי 01 21 41 61 81 02 223 22 21 20 19 18 17 16 15 14 13 12 11 10 6.4 יום שני מחוז א 6.8 " ת 22 א אוכלוסיה סטטית 7708 9.7 " ת לב ת 23 31008

0 40370 9 8 7 6 5 4 3 2 1 0 1 46394

2 43764

3 35845

4 25152

5 13690 א יוממות " 3.8 5.9 ת לב ת 01 21 41 61 81 02 223 22 21 20 19 18 17 16 15 14 13 12 11 10 יום שלישי

שימושבנתוניהיוממות (3.7). –הפערמסומןבגרף הירוק. 9.7 : : דוגמאמס' 4 דוגמאמס' 3 ) עצמאות ) רגילים ( ( ימים ושלישישני ימים שני ושלישי 68

שיעורי יוממות במשטרת ישראל - מתפיסה מופשטת לשימוש שוטף באסטרטגיה הארגונית שיעורי יוממות במשטרת ישראל - מתפיסה מופשטת לשימוש שוטף באסטרטגיה הארגונית 69 דו"חות עבור כל תחנת משטרה ובהם פרמטרים ייחודיים לתחנה כגון שיא אוכלוסיה, בתופעות יוממים ל1,000- ונרמול הארגונית המדידה במערכת הנתונים הטמעת ומאתגרת- דינאמית מציאות לאור המתבקש משטרתי תכנוני צורך הוא היוממות כלי היוממות הוא צורך תכנוני משטרתי המתבקש לאור מציאות דינאמית ומאתגרת משמעות תופעת היוממות היא דילול אוכלוסייה במקום אחד ובמקביל, תוספת אוכלוסייה נבחר, באזור המתגוררים תושבים של סטטיים במספרים די אין כך, מתוך אחר. במקום הצורך ועולה שנה, מידי לסטטיסטיקה המרכזית הלשכה ע"י כלל בדרך המסופקים לקבל הערכה כמותית אמיתית ודינאמית של נפחי אוכלוסייה. לפיכך, הפרוייקט המתואר במסמך זה טומן בחובו פוטנציאל רב - הן בהיבט הפנים-משטרתי והן בהיבט העל-ארגוני, למערך כולל פתרון והארגון התכנון באגף מתגבש ובמקביל , 2020-2022 לשנים חדש רבדי בכל מבצעיות במערכות דינאמי עבודה ככלי להטמעתו עד היוממות, של המידע על פי אזורים/אירועים נבחרים במרחב התקיימו היוממות מנתוני היכולות מירב את להפיק מנת על - על מנת להפיק את מירב היכולות מנתוני היוממות התקיימו היוממות בנתוני הרחב השימוש ולאור לארגון, כמותו מאין חשוב כלי זהו כי הבנה מתוך בכל רבדי הארגון והצורך הגובר בנתוני היוממות למגוון שימושים, ניתנה הנחיה ארגונית יוממות נתוני מערך להקמת ישראל משטרת נערכת אלה בימים פיתוחו. עם להתקדם עם פיתוחו. בימים אלה נערכת משטרת ישראל להקמת מערך נתוני יוממות לביצוע ועד התקופה כל לאורך מיוחדים: ולצרכים תכנון לצרכי בנתונים שימוש בנתונים לצרכי תכנון ולצרכים מיוחדים: לאורך כל התקופה ועד לביצוע פגישות עם ארגונים רבים אשר הביעו ענין בפרויקט ובתוצרים שהוא יכול לספק. הכולל: למימושמטרת הפרויקט הנגשה:בסיסהנתוניםוהכלים למימוש מטרת הפרויקט רכשחדשהוחלטכיהנתוניםישמשואתגורמיהתכנוןבמשטרת ישראל. ( eiinSpotSse DSS Decision SupportSystem משמרות,יוממותלפיימיםבשבוע,חגיםומועדים ועוד. אינדיקציהלגביעזיבת תושביםבאזור/ישובושינוי בשגרת חיים. הפקת'נקודותחמות'של אזורימיקודבתוךתאהשטח הנבחר. הגדלתמדגםהסלולר וביסוסועלטכנולוגיות מתקדמות. הפרדהבין "עובדים", "מבקרים","גרים" "זרים/תיירים". הארגון.מערךזהיכלולהנגשתנתוניםמתקדמת כגון: שימושבנתוניםלצרכיםמבצעיים מוגבלים. "near online" ) ללאהגבלהבתאיהשטח לתחקור. עלגבימערךהנתוניםהמסועףפו ַתח מתן תמונת מצב מדויקת ב ביתרמשרדיהממשלה.

הלאומית ברמה הלאומית ובמבטלעתיד- פשיעה. לסיכום

      ū ū ū ū .6 . 5 משטרת ישראל שואפת להנגשת המערכת עבור נתון, רגע בכל ומהימנה אמיתית מצב תמונת ולקבלת מקוון ככלי מקוון ולקבלת תמונת מצב אמיתית ומהימנה בכל רגע נתון ברמה הארגונית ובמבט על - כארגון, מפקדיםוארגונים מקבילים.  70

שיעורי יוממות במשטרת ישראל - מתפיסה מופשטת לשימוש שוטף באסטרטגיה הארגונית Dummy Text סוגיות בהשוואת נתוני כוח האדם במשטרות בעולם 71 לא קיים תקן בינלאומי אחיד לערך האופטימלי של גודל המשטרה במדינה ביחס לגודל המסמך הנוכחי מרחיב ומעמיק את הדיון בנושא תקינה ונתוני כוח אדם במשטרות בעולם הפלילית" בסטטיסטיקה בינלאומית השוואה "מגבלות למאמר המ ֵשך מאמר ומהווה 2019). במסמך זה תוצגנה משטרות נבחרות ממדינות שונות שיכולות להתאים הנתונים של זמינותם בדיקת תוך הלאומית, ברמה ישראל למשטרת ה ַמשוֶוה למחקר משטרות של האחריות בתחומי משו ִני בעיקר, נובעים, המדינות בין ההבדלים בעולם. של הסינון ִב ְכ ָל ֵלי וכן והטריטוריאלי הארגוני במבנה העובדים, העסקת בסוגי בעולם, בסוגי העסקת העובדים, במבנה הארגוני והטריטוריאלי וכן ִב ְכ ָל ֵלי הסינון של אוכלוסייתה. בסוגיה של ניתוח תקינה והקצאה של כח אדם משטרתי, יש לקחת בחשבון מגוון משתנים, בהם - מאפייני האוכלוסייה (דמוגרפיים, כלכליים ואחרים), מאפייני השטח בנושא מסמכים מספר השנים במהלך נכתבו ישראל במשטרת והארגון התכנון באגף מעת בנוסף, ). לעת, נושא זה עולה על הפרק, מחייב התייחסויות פרטניות על פי דרישה ומציף שוב ושוב במאמר באופןמסודר ומבהיר. עלהכתב שמצאנולנכון להעלותם מורכבויותוהסברים, שונות במדינות לציבור המידע הנגשת אופן את הממחישות רבות דוגמאות מוצגות השקיפות מידת על בדגש אחרים, של מניסיונם ללמוד במטרה בינלאומיים, ובארגונים הפתוחים האדם כח נתוני זמינות לגבי קצרה סקירה מוצגת המאמר של השני בפרק מהמידע המקובלות: הנתונים פילוח ורמות פרסומם תדירות בעולם, במשטרות לציבור כן שונות. במדינות הזמינים המורחבים הנתונים בסיסי ועד ביותר והנפוץ המתומצת מוסברים כללי הצגת הנתונים, כמו גם סייגים לכללים, שבכוחם להשפיע על הממצאים של מחקר ַמשוֶוה. בפרק השלישי מוצגים מדדים המקובלים בספרות הבינלאומית, מצוינים השוטרים שיעור סוגיית חישוב דוגמת השימוש, מגבלות לצד בהם הרצויים השימושים הרצויים בהם לצד מגבלות השימוש, דוגמת חישוב סוגיית שיעור השוטרים הנתונים חושפים הבדלים משמעותיים בגודל ובתמהיל כוח האדם בארגוני אכיפת חוק סוגיותבהשוואתנתוניכוחהאדםבמשטרות בעולם יועצת לחקר ביצועים, מדור מחקר ומדיניות, מחלקת אסטרטגיה, אגף התכנון והארגון (אג"ת), משטרת ישראל. שלנתונים לציבור, תדירותעדכוןהנתונים,דיוקבהגדרותובכלליםוכיו"ב. 2014 ו-(קרוננפלד, ) ו-(קרוננפלד, (הגיאוגרפיים),מאפייניהביקושלשירותימשטרה,ועוד. 1 יד״ריקטרינה יז'מסקי ,ביתהספר למנהל עסקים,האוניברסיטה העברית בירושלים. 2010 (גורן, ), (גורן, 2007 נתוניםהמשמשיםלחישוביהמדדים. (נחמיאס, לנפש": שוטרים "שיעור שוטרים לנפש": (נחמיאס, מבוא הנדרשים. (יז'מסקי, תקציר PhD . 1 1 ל100,000- תושבים. בפרק זה מוצגים ומוסברים הבדלים משמעותיים במדד בין המדינות ס ו

ג ובין הפרסומים השונים לאורך השנים. בפרק הרביעי תוצגנה משטרות נבחרות ממדינות י ו

ת שונות שיכולות להתאים למחקר הַמשוֶוה למשטרת ישראל ברמה הלאומית, תוך בדיקת

ב

ה זמינותם של הנתונים הנדרשים. בפרק החמישי מוצגים נתונים בתחום התנועה במשטרות ש ו

ו זרות, נושא שמצאנו לנכון לָייֵחד לו פרק משלו במסגרת מסמך זה לאור ריבוי מפגשי א אזרח-שוטר בתחום התנועה והשפעתו הנתפשת המשמעותית על תדמית המשטרה ת

נ ועל עמדות הציבור כלפיה. בפרק השישי מחושבים נתונים של משטרת ישראל בשנים ת ו נ

י 2018-2014 על פי ההגדרות הבינלאומיות, במטרה לבצע השוואה אובייקטיבית ומועילה.

כ ו בפרק הסיכום מוצגות המלצות מקצועיות למקבלי ההחלטות במשטרת ישראל. ח

ה א

ד 2

ם 2. מקורות הנתונים הבינלאומיים

ב 3 מ דסק הפשיעה והסמים באו"מ (UNODC ) מפרסם, בין שורה ארוכה של נתונים, גם את ש 4

ט נתוני כוח האדם של משטרות בעולם. נתוני האו"מ מבוססים על ממצאי סקרי UN-CTS ר

ו 5

ת שנערכו בשנים 2003-2018. באתר של UNODCU מוצגים נתונים לגבי קבוצה רחבה של

ב מדינות מכל העולם, בפילוחים הבאים: מספר השוטרים, מספר הנשים ומספר הגברים ע ו

ל המשרתים במשטרה וכן המדד היחסי - שיעור השוטרים ל100,000- נפש. ם המשרד הסטטיסטי של האיחוד האירופי (EUROSTAT) מפרסם נתונים על מספר השוטרים וכן את שיעור השוטרים ל100,000- תושבים בין השנים 2008-2016 ברוב האזורים והמדינות באירופה6. החל משנת 2008, מקור הנתונים של EUROSTAT הוא מאגר הנתונים המשותף עם האו"ם7. באתר של EUROSTAT מודגש, כי הנתונים המדוָוִחים עומדים בתקן הבינלאומי הנהוג להצגת כוח האדם ם8. המכון האירופי למניעת פשיעה ולבקרה עליה, המזוהה עם האו"מ (HEUNI), מפרסם דוחות סטטיסטיים תקופתיים בנושא פשיעה ואכיפת חוק באירופה 9. הדוח האחרון, החמישי במספר, אשר פורסם לראשונה בשנת 2014 ועודכן באתר האינטרנט של המכון בשנת

2 זמינות הנתונים המוצגים במאמר זה נבדקה בספטמבר 2019 3 United Nations Office on Drugs and Crime (UNODC) 4 United Nations Survey on Crime Trends and Operations of Criminal Justice System (UN-CTS) 5 dataunodc.un.org/crime/CJP 6 (EUROSTAT, 2018): ec.europa.eu/eurostat/statistics-explained/index.php?title=Police,_court_and_ prison_personnel_statistics&stable=0&reddirect=no 7 Joint EUROSTAT-UNODC data collection 8 According to The International Standard Classification of Occupations (ISO-2008), Police officers (group 5162 in the catalog) "maintain law and order and enforce laws and regulations. Tasks include maintaining law and order; protecting persons and property from hazards and unlawful acts; arresting persons for contraventions of the law; directing traffic and assuming authority in the event of accidents; performing related tasks; supervising other workers." 9 European Sourcebook of Crime and Criminal Justice Statistics http://wp.unil.ch/europeansourcebook/ 72

Dummy Text Dummy Text סוגיות בהשוואת נתוני כוח האדם במשטרות בעולם 73 המועסקים סך מתוך האזרחים באחוז בארה"ב המדינות בין המשמעותיים הפערים את הפערים המשמעותיים בין המדינות בארה"ב באחוז האזרחים מתוך סך המועסקים של האחרות במהדורות מוצגים 2003-2007 השנים עבור נתונים כדלקמן: קודמות, תקופות נתוני מוצגים הדוח הדוחות בסדרת 1999. והחריגים המדדים חישוב כללי הנתונים, איסוף שיטות המושגים, מוסברים השוטרים ָבת ִלי ש עיסוקם נוגעת באופן ישיר למניעת פשיעה, לגילוי וחקירה של עבירות, ללכידת עבריינים ולשמירה על הסדר הציבורי. לא נכללים עובדים בתחומים התומכים בשירות המשטרתי, כמו עובדי ִלית פעו נגזרת מתפקידו של העובד ומתחום פעילותו את העוסקים באכיפה בתחום הפלילי, את משטרת התנועה, משטרת הגבולות, הז'נדרמריה והמשטרה העירונית, ואינה כוללת פקידים וסגל "אזרחי" אחר; עובדי מכס ורשויות מס אחרות; כוח אדם צבאי, המשפט. בית ושומרי צוערים מילואים, אנשי מיוחדות; ויחידות חשאיים שירותים אנשי ניתן להבין מההסבר, כי הסגל מוגדר כ-"אזרחי" מהבחינה הפונקציונאלית ולא מהסיבה במספר מדינות, בהן ארה"ב, נהוג להפריד בדוחות הסטטיסטיים בין השוטרים המושבעים . הפרדה זו לא ממש תואמת את ההגדרה ְפעולית ִת ה בעולם. משטרות בין אזרחים של ובסמכויות בתפקידים ההבדלים עקב לעיל המוזכרת החקירות, הסיור, בתחומי לי ָבה, בתפקידי גם במשטרה מועסקים אזרחים בארה"ב, כך, 1 של מאמר זה ניתן לראות ), כל עבור הדיווח מקורות שלושת פי על מחושבים 1 מחושבים על פי שלושת מקורות הדיווח עבור כל 1995- 12 11 EUROSTAT

Banks et al sworn officerssworn vsnon-sworn, (secretaries, clerks,etc.)shouldbeexcluded."(UNODC,EUROSTAT and investigationofcrimethe apprehension ofallegedoffenders. supportstaff Dataconcerning "Personnel inpublicagenciesasat 31 Decemberwhoseprincipalfunctionsare theprevention, detection nations: EnglandandWales, Ireland Northern andScotland),Kosovo Serbia, Slovakia, Slovenia, Spain, Sweden, Switzerland, TFYR of Macedonia, Turkey, Ukraine, UK Luxembourg, Malta,Moldova,Montenegro, Netherlands,Norway, Poland,Portugal,Romania, Russia, Estonia, Finland,France,Georgia, Germany, Greece, Hungary, Iceland,Ireland, Italy, Latvia,Lithuania, Albania, Armenia,Austria,Azerbaijan,Belgium,Bulgaria,Croatia, Cyprus,CzechRepublic,Denmark, 2000 , נתוני השנים באתר אזרח]. או [שוטר או אזרח]. באתר ,. (2016 באלסקה ל35-37% בפנסילבניה מ12-16%- המקומית: במשטרה המקומית: מ12-16%- בפנסילבניה ל35-37% באלסקה (2016 ,. אזוריםאו מדינות באירופה: שנת של בדוח - 1990-1996 השנים ונתוני 2003 ונתוני השנים 1990-1996 - בדוח של שנת כוללת 2006 .( . Aebi etal

civilians 10 ). בנספח , נתוני השנים -2000-2003 בדוח של שנת מהכללים-בהתייחסותלכלהמדדיםולכלמדינות אירופה בדרך כלל, , במניין השוטרים נכללים ., 2014) ., Wilson andWeiss במשטרה העסקתו באופן ישירות תלויה ולא תלויה ישירות באופן העסקתו במשטרה צוין בהרחבה, כי הסטטיסטיקה המשטרתית, בסיסנתוניםהכוללמידע שנתיבשנים2007–2011 ב45- שהםמושבעיםו/אולאלובשיםמדים. 2007-2011 השנים עבור נתונים מציג , מציג נתונים עבור השנים 2007-2011 בנספח המוצגים הנתונים כדוגמא. הנתונים המוצגים בנספח 12 לבין האזרחים המועסקים הבמשטרה להלןדוגמאותלכלליםוהסייגים: ְ ההגדרה ִתהִ התנועה ובמוקדי החירום (2014 , ) . EUROSTAT 2010 . 11 שנת של בדוח - בדוח של שנת מזכירות ופקידיםם ו- UNODC בדוח של שנת HEUNI על פי 2017 של 10 Dummy Text מהמבנה המבוזר של רשויות אכיפת החוק בארה"ב, הפועלות ברמה הפדראלית, ברמת בקנדה, לדוגמא, אחוז האזרחים במשטרה הוא גבוה ועולה לאט וברציפות על פני הזמן, המקומית שבסוכנות הוא הנוסף הייחודי המאפיין ). השאר, בין נמצאים, ) גם בתפקידי שיטור והם בעלי סמכות לבצע עיכוב וחיפוש [אף שאין להם סמכות לבצע בפשיעה להתמקד במטרה בלונדון, בעיקר , הקלה ובהתנהגויות אנטי-חברתיות ברחובות העיר. בין השנים 2002-2010 עלה היקף הכוח . בשנים האחרונות מצוין, כי במניין האזרחים נכללים פקידים, עובדי מוקד, מנהלים ואנשי מקצוע בתחומי הטכנולוגיה, המחשוב, מערכות המידע, הניהול הפיננסי, אנליסטים פליליים, משפטנים, צוערים, קציני 1 להלן מוצגת רשימת המדינות הממוינת, על פי חלקם של אזרחים בכוח האדם היתר, בין נובעים, הדיווחים בין הפערים ). הפערים בין הדיווחים נובעים, בין היתר, הולנד אחוז האזרחים במשטרה גבוה ואזרחים מועסקים גם בתפקידי לי ָבה, במדינות אלו, מדדים המחושבים על בסיס מספר השוטרים המושבעים 17 16 15 14 13 יותר מ40%- אנגליה וויילס https://www150.statcan.gc.ca/n1/daily-quotidien/180328/dq180328c-eng.htm visible, patrolling role" Police community support officers (PCSO) are civilians employed by a policeauthorityin"highly Census ofStateandLocalLawEnforcement Agencies(CSLLEA) Uniform CrimeReporting(UCR) Annual SurveyofPublicEmploymentandPayroll (ASPEP) סקוטלנד דנמרק הולנד 17 . בדוחות הסטטיסטיים של משטרת הקנדה .( .( Allen andZayed Banks etal צפון אירלנד 2010 30-39% אסטוניה הונגריה פינלנד . שוודיה סרביה 161 מסך השוטרים באנגליה וויילס בשנת P CSO שוטריםבלבד(2016 ,. ( מיוחד בכוח בשכר המועסקים אזרחים וויילס באנגליה וויילס אזרחים המועסקים בשכר בכוח מיוחד ( 20-29% שיעורוירדונכוןלשנת 2018 הואעומדעל8.6% (2018 , קרואטיה בלגיה קנדה צ'כיה ליטא אחוזהאזרחיםבמשטרותבשנת 2011 פולין 15 CSLLEA 10-19% אוסטריה סלובניה אלבניה גרמניה 2002 2017 בשנת הוקם זה ייעודי כוח מעצר]. כוח ייעודי זה הוקם בשנת הטיפוסיתבארה"במועסקיםעד 10 ו- ו- בטחון,שומריםבבתיספרואחרים. 2010 13 ASPEP, בשנת פורטוגל (גורן, והיישוב המחוז המדינה, המחוז והיישוב (גורן, מ10%- קפריסין בולגריה .( פחות טורקיה ספרד Aebi etal ו 12% מכיוון שבבריטניה, דנמרק 30% 14 בֶר ֶצף ושיעורו הגיע לכ- UCR ל- ל- המשטרתי(2014 ,. 2000 צפון אמריקה ( בארה"ב מדינה בארה"ב ( אירופה בשנת : טבלה 1 בטבלה 26% מ- 74

סוגיות בהשוואת נתוני כוח האדם במשטרות בעולם Dummy Text סוגיות בהשוואת נתוני כוח האדם במשטרות בעולם 75 הספירה כללי פי על החישוב בתוצאות ההבדלים לכן יותר, מגוונים הם ההעסקה סוגי ההעסקה הם מגוונים יותר, לכן ההבדלים בתוצאות החישוב על פי כללי הספירה למדדים אותם להשוות מומלץ לא ולכן האדם כוח תשומות את ב ֶח ֶסר מייצגים בלבד ופורטוגל, יתכן מספר לא מבוטל שאינם במניין השוטרים בדוחות הבינלאומיים. באופן כללי, יש לומר, חסרים נתונים כמותיים בנוגע אנגליה של הפנים משרד באתר 2018, משנת החל רק בעולם. במשטרות למתנדבים וויילס, הוצגה סטטיסטיקה עבור שתי קבוצות נפרדות של מתנדבים במשטרה, הנבדלים . על תחומי עיסוקם של מתנדבים במשטרת "מספר השוטרים" מתקבל על ידי ספירת האנשים המשרתים בארגון. כאשר מירב השוטרים במשרה המועסקים חשוב. פחות הספירה כלל מלאה, ובמשרה קבוע באופן מועסקים השוטרים". ב-"מספר משרתם חלקיות פי על שקלול תוך כלל, בדרך נספרים, חלקית האזרחי האדם כוח בהעסקת . בהעסקת כוח האדם האזרחי השונים הם משמעותיים. במשטרת אנגליה וויילס למשל, בספירת המתנדבים משתמשים שו ֶוה- ֶעֶרך מדד המלאות. למספרהמשרות לעתים, הנתון האחרון מוצגלאחר ניכוי היעדרויות ארוכות נכון וצפון אירלנד לדוגמא, נהוג לדווח את נתוני כוח האדם נכון ל31- במרץ של שנת הדיווח. לחיקוי דוגמא שיהווה וראוי הכלל מן יוצא הוא למשטרות בעולם מבחינת שקיפות וזמינות הנתונים בנושא הנחקר במסמך זה. לדוגמא, עבור בספטמבר ול30- במרץ ל31- נכון שנתית, חצי בתדירות מעודכנים הנתונים קבצי ). בנוסף, ניתן לקבל מידע שנתי ברמה הלאומית וברמה האזורית על מתגייסים חדשים ועל פורשים מהמשטרה במהלך שנת הדיווח: לצד הצגת הנתונים ִפִיים, ְצָר ִמ ה ניתן לקבלם גם בפילוחים מתנדבים, אזרחים המתפקדים ללא תמורה כספית, הם דוגמא לכוח אדם שלא מדוָוח 23 22 20 21 19 18 לעיל), אלא אם כן נאמר אחרת. באנגליה וויילס, סקוטלנד https://webarchive.nationalarchives.gov.uk www.gov.uk/government/collections/police-workforce-england-and-wales full-time equivalentvs www. ipscj.org See powers asregular policeofficers) Police supportvolunteers(PSV)andspecialconstables(part-time whohaveallthesame overhead (supportstaff) המצב תמונת מהווים והם שנתית בתדירות מוצגים בינלאומיים ממקורות הנתונים ממקורות בינלאומיים מוצגים בתדירות שנתית והם מהווים תמונת המצב שלשוטריםעקבחופשות,מחלות,הפסקותלימודיםוהיעדרויותמסיבותאחרות. National surveyofspecialconstables andpolicesupportvolunteers 18 . 20 23 של שוטרים אשר מושבעים ולובשים מדים, ואולם מועסקים בשירותים התומכים אנגליה וויילס ועלאינטנסיביותהפעלתםניתןלקבלהערכהמממצאי סקרים השנים 2010-2018 (נתוני 1998-2010 שמורים בארכיון הפתוח לציבור באינטרנט - המשוקלל המדד את מחשבים השוטרים ובספירת רגילה בספירה רגילה ובספירת השוטרים מחשבים את המדד המשוקלל -

headcount . 21 עבור מדינות אחרות. ומנגד, במדינות אחרות, בהן ספרד הרגילה מהספירה נמוך יותר מספר מתקבל כתוצאה, מתקבל מספר יותר נמוך מהספירה הרגילה 191 ביניהם בסמכויות ובמחויבות להיקפי משרה 22 וויילס אנגליה של הפנים משרד אתר משרד הפנים של אנגליה וויילס נכלליםב-"מספרהשוטרים" המדוָוח. 11 בדצמבר (ראו הערה (2016) onthewebsite: 31 ל- Dummy Text אף על פי שהקורלציה בין מספר השוטרים לבין גודל האוכלוסייה בחישוב עבור קבוצות לפי דרגה, ִמ ְג ָדר ומוצא אתני. המידע משמש לחישוב כוח האדם נטו, קצב הגיוס ומדדי התחלופה בקרב שוטרים. מידע על התפלגות השוטרים על פי גיל ומשך השירות משמש לתכנון היקף כוח האדם העתידי במשטרה ולתכנון תקציבי לקראת פרישות צפויות. בסיס הנתונים המוזכר הוא היחיד הפתוח לציבור באינטרנט שנמצא בזמן כתיבת המסמך, בו : שוטרים ) הנמצאים יום יום במגע ישיר עם הציבור (מסיירים ושומרים על ֶדר ֶס ה בשכונות ובכבישים, מגיבים לקריאות מוקד ונותנים סיוע לנפגעים); (2) שוטרים המספקים שירותי המספקים שוטרים ) הקיימת החלוקה בזכות וכו'). מימון הדרכה, ניהול, (לוגיסטיקה, עקיפה תמיכה שירותי השוטרים במספר והאזורית, הלאומית ברמה - מגמות התקופתיים בדוחות להציג ניתן שירותי שנותנים אלה לעומת לאזרח ישיר שירות והנותנים בשטח והנראים הנוכחיים והנראים בשטח והנותנים שירות ישיר לאזרח לעומת אלה שנותנים שירותי המדוָוחים בעולם, במשטרות תשומות נתוני על המבוססים מדדים מוצגים זה במסמך כספיים במונחים מדדים 2), 1 להלן). המדדים מספקים "תמונת מצב" בתצוגה של רב-שנתית ראייה מ ַס ְפקים או ) והשימושי המו ָכר הוא נפש ביותר בהשוואה הבינלאומית ובניתוח מגמות על פני הזמן. ברמה הלאומית המדד מחושב ישנם ארגונים בינלאומיים אשר מפרסמים את שיעור השוטרים ל1,000- נפש ויש כאלה של הרצויה הדיוק ברמת הוא ההבדל נפש. 100,000 ברמת שו ִליות למעשה, אלו, ספרות כי לומר, יש אך הנקודה], שאחרי [הספרות המדד השוטרים מספר מופיע הנוסחה של במו ֶנה הלאומית, ברמה המחושב במדד המהות. בין השוואה ומאפשר יחסי הוא המתקבל המדד אוכלוסייתה. גודל - ובמכ ֶנה במדינה היא מאוד גבוהה (0.96), חשוב לציין: תקינת המשטרה, 24 Police officers rateper100,000population= 24 קבוצות לשלוש התקינה בקובץ נחלקים בבריטניה השוטרים תפקידי , תפקידי השוטרים בבריטניה נחלקים בקובץ התקינה לשלוש קבוצות frontline policing, frontline supportandbusiness קיימתגםחלוקהפונקציונלית,עלנושאיםועלפיתפקידיהשוטרים. המדינותהשונות,לאורךהשנים,בזמןעליה אוירידהבגודל האוכלוסייה. .( Allen andZayed 3 ו-( פלילי) וזיהוי מודיעין (אנשי המשטרה בפעילות ישירה תמיכה ישירה בפעילות המשטרה (אנשי מודיעין וזיהוי פלילי) ו-( (נספח אבסולוטיים בערכים מדדים בצורת הרחב לציבור הרחב בצורת מדדים בערכים אבסולוטיים (נספח 100,000 מדדיתשומות כוח האדם במשטרה ל- השוטרים שיעור לציבור, המדווחים המדדים בין המדדים המדווחים לציבור, שיעור השוטרים ל- 1 ותרשים 1-2 (נספחים אחרות מדינות מול יחסית מול מדינות אחרות (נספחים 1-2 ותרשים משטרהחיוניים,אךבלתינראיםלאזרחים (2018 , Police Officers ontheNationalLevel 4 ותרשים 1 Country population ובתרשים ל- השוטרים שיעור את המפרסמים את שיעור השוטרים ל- תשומותהמשטרה(נספחים3-4). 3) ומדדי יחס (נספח 2 המדינות המוצגות בנספח עלפיהנוסחה כדלקמן: 2016 x100,000 (נספח משנת .3 1 ) 76

סוגיות בהשוואת נתוני כוח האדם במשטרות בעולם Dummy Text סוגיות בהשוואת נתוני כוח האדם במשטרות בעולם 77

במיוחד בתחומי הסיור, השיטור והתנועה, תלויה גם במאפייני השטח הטריטוריאלי (גודל, מערכת על והעומס הפיתוח רמת והכפרית, העירונית האוכלוסייה של וצפיפות פריסה הכבישים, ועוד), במאפייני האוכלוסיה (הדמוגרפיים, החברתיים, הכלכליים וההתנהגותיים) להסביר יכולים הם שגם כלכליים, ובאילוצים משטרה לשירותי הביקוש על המשפיעים מקבלי השירות המשטרתי ומחוללי הפשיעה אינם בהכרח תושבי המדינה בלבד. כאשר חלקם של פליטים, מסתננים, עובדים זרים ותיירים באוכלוסייה הוא משמעותי ואינו קבוע, הדרישה את משקף שאינו כנראה במדינה התושבים מספר פי על המחושב המדד התחשבות בגודל האוכלוסייה לבדו במדד בשיעור המדינות בין משמעותיים המאוד ההבדלים את לראות ניתן להלן 100,000 תושבים הסיבות את להסביר ננסה אלה בנתונים השימוש טרם ). טרם השימוש בנתונים אלה ננסה להסביר את הסיבות מספר מבחינת מאוד קטנות במדינות התקבלו המדד של במיוחד הגבוהים הערכים קטנות מדינות יש ואולם, . ואולם, יש מדינות קטנות

89 הונגריה 9,251 קמ"ר

באירופה ואזורים מדינות שיעורהשוטריםל100,000-תושביםב37- 140 פינלנד 168 נורבגיה 187 דנמרק ֹכהגבוה. 198 איסלנד 2017, קפריסין - מדינת אי בגודל לעילאינהמספקתלשםקביעת"תקןבינלאומי"למספרהשוטרים. 203 שוודיה 2,590 קמ"רו599,449- תושבים) 655 שוטרים ל- אנגליה וויילס

אתהמגבלותבאמצעיםהטכנולוגייםובתקינתכוחהאדםבמשטרה. 216 220 שוויץ ,בהןשיעורשוטריםאינו 224 ליכטנשטיין 2014 257 רומניה

261 פולין 25 278 אירלנד מלטה

השוטרים: מ89- שוטרים ל100,000- תושבים בהונגריה ועד 300 גרמניה

302 הולנד 465,292 תושבים. ו 2015

304 אסטוניה קפריסין מונטנגרו, - הטריטוריאלי והשטח התושבים והשטח הטריטוריאלי - מונטנגרו, קפריסין 622,471 תושבים בשנת 306 ליטא 322 לוקסמבורג תושבים)ולוקסמבורג ( 323 סקוטלנד

324 צרפת קמ"רעם ֹכהמשמעותייםביןהמדינות. 262 לפיכך, 329 אוסטרייה אחרות,דוגמת ליכטנשטיין ולוקסמבורג 2016 333 אלבניה 344 בלגיה תושביםומלטה-איבגודל 316 האמיתית לכוח האדם המשטרתי.

354 בולגריה מונטנגרו בעלת שטח של 13,812 קמ"ר ו- 366 ספרד 37,922 EUROSTAT 378 צ'כיה

391 צפון אירלנד שנתי ממוצע תלת שנתי ליכטנשטיין(שטח160 קמ"רו- 395 סלובניה 413 סלובקיה 449 פורטוגל

, (2018 451 איטליה 459 לטביה 485 יוון : להבדלים ה 1 תרשים 1 במונטנגרו 487 קרואטיה 1,179,551 בתרשים 505 מלטה 578 קפריסין

610 סרביה ו-

655 מונטנגרו 25 26 Dummy Text ממספר 60 ממספר של השהות שמשך מכיוון 1. מכיוון שמשך השהות של דרך בפרט התיכון, הים דרך האחרונות בשנים לאירופה נכנסו והמהגרים הפליטים רוב מיליון מעל ליוון נכנסו 2015 נכנסו ליוון מעל מיליון מיקומה תיירים. מיליון ול23.6- המדינה תושבי מיליון ל10.8- בתוספת ומהגרים, פליטים על אדם כוח דרישות כנראה, מוסיפים, שלה הטריטוריאלי והמבנה יוון של האסטרטגי מנת להבטיח נוכחות משטרתית מתאימה באיים היווניים. במדינות השכנות והקטנות כמו הערך את להסביר שביכולתו , תיירים ופליטים במקום אחד אינו קבוע ומאחר ופונקציית הביקוש שלהם לשירותי משטרה אינה ידועה לרשויות הבינלאומיות, לא פורסם מדד כמותי המותאם לתנועת האוכלוסייה. המדובר סרביה. המדובר פי על בינונית-גבוהה לנפש לאומית הכנסה בעלות ברשימה: ה"חלשות" בין במדינות, ברמת בעולם מדינות 189 מתוך וה67- ה50- במקומות והנמצאות , מדינות הן החברתי-הכלכלי, הדירוג פי ועל גאוגרפית אליהן קרובות רומניה "כפריות" שתושביהן גם מביעים רמת אמון נמוכה יחסית במערכת החוק והמשפט בסקרים נוספות סיבות שיש נראה . השוטרים שיעור סרביה). ). בסרביה, השוטרים ושיעור תושבים. לאחר מכן הערך הגבוה נשאר יציב בבסיס השוטרים במניין בסרביה נכללו ואילך 2014 ואילך נכללו בסרביה במניין השוטרים הוא שהן מהוות יעדי תיירות בינלאומית: 3 ופי הרצגובינה, ( 29 28 27 30 31 5). אמנם, אלבניה מדי שנה על ידי האו"ם ומבוסס על תוחלת החיים, רמת ההשכלה Human DevelopmentIndex2018(HDI) http://hdr.undp.org Upper middleincomecountries the controlconcerning ofsmoking,noise,alcohol beverages responsible buildingandembassiestheimplementationoflegislation forthesecurityofgovernment "Immigration service, the port and maritime police, airport security, the presidential guard, the department United NationsHighCommissionerforRefugees(UNHCR) https://data.worldbank.org/indicator/ST.INT.ARVL https://cyprus-mail.com/2019/01/04/Cyprus-had-highest-rate-of-police-officer-per-capita-in-eu-in 3,652,000 תיירים (פי EUROSTAT ו (פי תיירים תיירים (פי . נתונים לגבי בוסניה ו מונטנגרו עבור התקבל לעיל 1 לעיל התקבל עבור מונטנגרו , נספח 32% ב- 2013-2014 השנים בין זינק המדוָוח השוטרים מספר לדוגמא, מספר השוטרים המדוָוח זינק בין השנים 2013-2014 ב- מקדוניה חסרים בשנים 2013-2016 בבסיס הנתונים (2018 , 27 2 2 ו - ,274,000 331 מונטנגרו

2017 נכנסו למונטנגרו 1,877,000 תיירים, לקפריסין בשנת רק ). רק בשנת HDI 1 בתרשים כמוצג אלו, במדינות השוטרים שיעור של החריג של שיעור השוטרים במדינות אלו, כמוצג בתרשים

בתרשים חריגות לא הן זאת, עם יחד אך 6-8), (נספחים 6-8), אך יחד עם זאת, הן לא חריגות בתרשים 29 התפתחותן החברתית-כלכלית על פי דירוג האו"ם (2018 רחב כה המשטרה של האחריות תחום קפריסין, תחום האחריות של המשטרה כה רחב 1 - ולמלטה בהתאמה) במדינות, התושבים ממספר 3.1 ממספר התושבים במדינות, בהתאמה) ולמלטה - ובסלובניה גם הוא, בין הגבוהים לפי תרשים ) ( 1 GNI percapita)(UNDP בתרשים לשעבר יוגוסלביה מדינות של לחריגות של מדינות יוגוסלביה לשעבר בתרשים 1 המשותף למדינות המוצגות בצד ימין של תרשים 28 UNHCR שמשנת ייתכן ). ייתכן שמשנת בתרשים המקסימלי השוטרים שיעור השוטרים המקסימלי בתרשים ) 1990 וספרד שוטרים ל100,000- ." "מדד הפיתוח האנושי" מתפרסם משנת וההכנסהלאומיתגולמיתלנפש (2018 , איטליה מלטה, קפריסין, יוון, קפריסין, מלטה, איטליה EUROSTAT 303 העולמי הבנק דירוג הבנק העולמי ל625- ל- , (2018 הנתונים (2018 , התושבים). עלה מ472- רק בשנת בקרואטיה ו בולגריה ו ו -2016) קוסובו מלטה

78

סוגיות בהשוואת נתוני כוח האדם במשטרות בעולם Dummy Text סוגיות בהשוואת נתוני כוח האדם במשטרות בעולם 79 בבחינת אך בנתוניה, חריגה הונגריה היום הונגריה. מופיעה 1 מופיעה הונגריה. היום הונגריה חריגה בנתוניה, אך בבחינת , כולל האזרחים בתפקידים תומכים, בעוד שלפני תושבים נמוך "עירוניות" חברתית-כלכלית, מבחינה מפותחות מדינות אלו כי לציין, ). (בעלות אחוז אוכלוסייה עירונית גבוה) והמאופיינות ברמת אמון גבוהה בקרב התושבים ובפינלנד היא הגבוהה בין כל מדינות אירופה. סביר להניח שבסביבה כה "קרה ובטוחה" לאז, נכון כי מתברר, קודמות משנים בפרסומים תושבים בהן אירופה, מדינות עבור נתונים מוצגים להלן התגלו ההבדלים המשמעותיים ביותר בין הפרסומים השונים. ההבדלים בשיעור השוטרים לדוגמא, בהונגריה, הקלדה. מטעות או לאחור, הנתון של מעדכון נבעו לא בהגדרה שבוצעו משינויים נבעו 2011 נבעו משינויים שבוצעו בהגדרה . ובהולנד, למשל, השתנו כללי הספירה: בעוד בעבר נספרו רק מועסקים במשרה מלאה, במערכת החוק והמשפט. תחושת הביטחון באזור המגורים בלילה בקרב גברים בנורבגיה 35 32 34 34 .( EUROSTAT (2018) בדוח השוטרים ממניין והוצאתן מיוחדות יחידות הקמת עקב השוטרים" "מספר של "מספר השוטרים" עקב הקמת יחידות מיוחדות והוצאתן ממניין השוטרים בדוח שונים פרסומים דוגמאותלשיעורהשוטריםל100,000-תושביםעלפי פרסומים שונים https://ec.europa.eu/eurostat/statistics-explained/images/8/85/Number_of_police_officers_2004_2012. png (2014)) 2010 foundedtheCounterTerrorism Centerandin2011 –theNationalProtective Service. (Aebietal. In 2008theBorder Guard organization andtaskswere integratedintotheNational Policestructure. In https://rs.n1info.com/Vesti/a193299/U-MUP-u-42.817-zaposlenih.html Aebi etal בני אדם ועשרות נפצעו 2011 392 388 503 304 398 469 87 לעיל,2014 ,. 100,000 ודנמרק שיעור השוטרים ל- EUROSTAT (2014) התרחשו אירועיםחריגים בנורבגיה- מתקפות טרור שנהרגובהם 77 נכללובמדדהשוטריםהמושבעיםבלבד(טבלה 1 2010-2012 ,נדרשתתקינת שוטרים יותרנמוכה(נספחים5-8). ). Aebi etal 443 534 535 231 267 391 461 בשנת מכן ולאחר 2008 בשנת הסדרה" "שבירות הסדרה" בשנת 2008 ולאחר מכן בשנת בשניםהאחרונותנספריםכלהמועסקים(2014 ,. 35 332 נורבגיה Aebietal. 2 כל המועסקים במשרד לביטחון הפניםם בטבלה כלל. חריגים היו לא נתוניה לא היו חריגים כלל. בטבלה (2014) 2011 438 536 316 230 323 291 535

במדינות צפון אירופה - פינלנד, 100,000

בתרשים השמאלי בקצה השמאלי בתרשים ל- השוטרים שיעור השוטרים ל- הנתון לשנים 1 המקורות: סלובקיה (תרשים מאוד (תרשים בולגריה הונגריה טורקיה איטליה ספרד הולנד

: בקיץ 2011 שנת 2014 100,000 טבלה 2 333 בשגרה ל- 33 שוויץ אנשי משטרת הגבולות לא נכללו אך אנשי הז'נדרמריה כן השוטרים בספירת נכללה הגבולות משטרת טורקיה, משטרת הגבולות נכללה בספירת השוטרים צבעים על גבי מפת ארה"ב את הרגישות לבחירת מקור הדיווח, ברזולוציה מרחבית של הקיימים לצורכי השוואה, בעיקר מתוקף חוסר הידיעה, אילו נתונים עמדו בבסיסי החישוב עד ההבנה אי וכן השנים לאורך בכללים שינויים גם כמו מדינה, בכל נתונה שנה בכל ל-"שבירת הסיבות את לבדוק חשוב פאנל. מסוג נתונים בסיס בניית על ֶשה באים - שלה כמו צבאי, אופי בעלי משטרתיים כוחות כך, התקינה. בדוחות ההצגה בכללי ביטוי לידי הסטטיסטיים בדוחות השוטרים במניין נכללו הגבולות, ומשטרת ז'נדרמריה שוטרי , סלובקיה, סרביה, פורטוגל וצרפת. במדינות אחרות, בהן סקוטלנד, פולין, פינלנד, צ'כיה, קפריסין, כוחות צבאיים-משטרתיים למחצה לא נכללו בספירת השוטרים. בסיס נתונים איכותי הופכת למשימה עוד יותר מורכבת, שכן קיימים הבדלים משמעותיים החלוקה הטריטוריאלית, לא בהכרח סוכנויות פדראליות, סוכנויות בארה"ב: החוק לאכיפת הגופים את הציגה ) הכפופות למושל המדינה, לשלטונות המקומיים ולשלטונות העירוניים. כתוצאה ממורכבות שיעור שונים, מקורות פי על לדוגמא, 2008, בשנת המדד. גובה את להעריך קושי יש זו, מוערך תמיכה, בתפקידי אזרחים כולל בארה"ב, במשטרה מלאה במשרה המועסקים ) ל100,000- תושבים. באותה שנת קושי מהותי בשימוש בנתונים בניתוח בינלאומי משווה, כאשר משנים את רזולוציית הניתוח, בין אם המרחבית (לאומית, מחוזית או תחנתית) ובין אם ה ִת ְפעולית (בחירת משטרת התנועה לניתוח, למשל), בניית 100,000 2 להלן ממחיש באמצעות מגוון EUROSTAT ספרד יוון, בולגריה, איסלנד, איטליה, אוסטריה, הבאות: במדינות במדינות הבאות: אוסטריה, איטליה, איסלנד, בולגריה, יוון, ספרד ל- שוטרים 228 בין על כעומד נמצא בארה"ב המושבעים השוטרים שיעור 2008, שיעור השוטרים המושבעים בארה"ב נמצא כעומד על בין 228 שוטרים ל- חוסר אחידות בהגדרות וחוסר עקביות לאורך זמן בבסיס הנתונים של תום,מההיוהגורמיםהמשפיעיםהנוספים,הייחודייםלכלמדינהומדינה. ובמבנה המשטרה של המשטרה ). תרשים נראה, כי בעיקר ניתן לסכם את הדיון לעיל בכך שקיים CSLLEA הסדרה"בכלמדינהלפניביצועניתוח משווה. במבנה הרשויות לאכיפת החוק במדינות השונות. האחריות בתחומי - המדינות בין ההבדלים בין המדינות - בתחומי האחריות תואמתלחלוקההפונקציונאליתבמשטרה. CSLLEA ) ) ו373- ) UCR ) ו252- ו בהונגריה השוטרים. במניין נכללו במניין השוטרים. בהונגריה ) ) ל362- UCR ( Banks etal ) ) ל251- ASPEP ו באנגליה וויילס, בלגיה .( 2007- ASPEP Aebi etal 300 (על פי מדינה.(2016 ,. ו צפון אירלנד 2011 2010 תושבים ( בשנים ., 2014) ( גורן ( כבין מק 80

סוגיות בהשוואת נתוני כוח האדם במשטרות בעולם Dummy Text סוגיות בהשוואת נתוני כוח האדם במשטרות בעולם 81 . בחלק כי לציין, . לציין, כי ו4- להלן מוצגים נתונים נבחרים של מדינת ישראל לעומת קבוצת המדינות רגיל ממוצע חציון, קיצון, ערכי מופיעים הטבלה של התחתון בחלק . בחלק התחתון של הטבלה מופיעים ערכי קיצון, חציון, ממוצע רגיל גודל פי על ארה"ב מדינות מבין לישראל ביותר הדומה המדינה ג'רסי, בניו לדוגמא, המושבעים השוטרים שיעור קמ"ר), אלף (22.6 והשטח תושבים) מיליון (8.8 האוכלוסייה ) ). מכיוון שבניו ג'רסי מועסקים אזרחים בהיקף של כ16-19- משמש כנקודת ייחוס פשוטה להשוואה בין ישראל לבין מדינות 36 מדינות מכל העולם שמאוד שונות זו מזו מבחינה כלכלית, חברתית, תרבותית וטכנולוגית ״ . הן הן

Very high human 36 1,000 38 ASPEP High incomecountry OECD אלבניה, בולגריה, ליכטנשטיין, מונטנגרו, מלטה, סרביה, קפריסין, קרואטיה ורומניה המוצגות בנספח אינן חברות כולל היום The Organization ofEconomicCo-operationandDevelopment(OECD) ישראל ו ל- השוטרים שיעור במשטרה, ליבה בתפקידי עוסקים וחלקם ) וחלקם עוסקים בתפקידי ליבה במשטרה, שיעור השוטרים ל- OECD תושבים ( ה- בארגון חברות זה במסמך המוצגות אירופה מדינות רוב . רוב מדינות אירופה המוצגות במסמך זה חברות בארגון ה- וליטא(בשנת 2018) UNDP הדרומית OECD . HDI נתוני ישראל יותר קרובים לערכי החציון מאשר לממוצעים של מדינות ה- (2018) בדוח שפורסמו כפי האוכלוסייה, גודל פי על משוקלל וממוצע משוקלל על פי גודל האוכלוסייה, כפי שפורסמו בדוח (2018) עלפידירוג2018 מתוך 58 המדינות בקבוצת ה-״ 100,000 בעולם ואולם חובה לומר שנקודת ייחוס זו בעייתית מכיוון שארגון ה- שיעור שוטריםל1,000-תושביםארה"בבשנת2008

שֶווהלמשטרת ישראל קוריאה יפן, מקסיקו, צ'ילה, קנדה, זילנד, ניו אוסטרליה, ארה"ב, אוסטרליה, ניו זילנד, קנדה, צ'ילה, מקסיקו, יפן, קוריאה , מוגדרת בבנק העולמי כ-״ בשניםהאחרונותהן לטביה(בשנת 2016 שוטרים ל- תושביםעלפיההגדרההפונקציונאליתהואלפחות3.5. "high humandevelopment" 314 המועסקים במשרה מלאה בשנת 2008נמצא בין . OECD עלפימקורותהמידע שונים המדינותהלאאירופיותאשרחברות ב- HDI 36 OECD ְ בדירוג 2018 ַמ אלבניה, טורקיה,וסרביה שייכות לקבוצה המלצותלגבימחקר OECD ),(קרוננפלד,2014). מדינת ישראל חברה בארגון ה- CSLLEA

. מדינות שהצטרפו ל- OECD 22 ) ) וממוקמת במקום ה- ) ו387- OECD ממוצע מדינות ה- 1 37 (נספח אחוזים (נספח ״ development : UCR 3 ב- החברות ב- תרשים 2 בטבלאות (גורן, 2010 OECD ) ) ל373- ב- . 4 38 37 Dummy Text פי על דומות למדינות כדוגמא בלגיה, כדוגמא למדינות דומות על פי בטחוןפניםובטיחותבדרכים - נורבגיה

באזורהמגורים בלילה הפיתוח HDI האנושי מקסיקו בקרב מדד תחושתהביטחון נשים -74 17 22 24 22 67 57 2018 2012-2017 1 גילהחציוני בקרב 46.3 - יפן גברים מקסיקו -27.5 (שנים) 2015 41.3 39.0 30.2 40.1 41.3 85 84 שטח וחברה רמתאמון במערכת 2012-2017 והמשפט אוכלוסייה החוק העירונית סלובקיה -98.0 -53.8 אחוז בלגיה 55 60 2017 98.0 80.4 92.3 77.9 80.2 OECD OECD ל100,000- נתוניםשלישראללעומתמדינות נתוניםשלישראללעומתמדינות ו בתאונות אוכלוסייה הדרכים הרוגים -323,128 תושבים תושבים) ישראל של נתוניהן מוצגים הטבלה של העליון של הטבלה מוצגים נתוניהן של ישראל ממוצעת איסלנד 39 1,000 ארה"ב -341 11,372 36,039 10,443 2017 8,713 2 3.8 5.6 016 ) הנתוניםשנאספובמסגרתמאמר זה. ל100,000- מקרירצח (1,000 קמ"ר) לוקסמבורג 38 -9,984.7 תושבים 2 011-2016 קנדה -2.6 שטח 984.1 114.6 2017 1.4 1.9 30 22 מקסימום משוקלל ממוצע מינימום ממוצע חציון ישראל ישראל מדינה מדינה בלגיה בלגיה :

: טבלה 3 מדינות OECD טבלה 4 82

סוגיות בהשוואת נתוני כוח האדם במשטרות בעולם Dummy Text סוגיות בהשוואת נתוני כוח האדם במשטרות בעולם 83 ְמדוָו ִחים ,ְדָ חם 26% ה74- במקום המדורגת מתפתחת מדינה זו : : הגיל החציוני במקסיקו הוא 27.5שנים בלבד (הגיל , 52% מהגברים ו40%- מהנשים המוצג בישראל, מהנתון (כמחצית והמשפט החוק במערכת אמון מביעים מתושביה הגיל הוא (46.3 בעולם ביותר המבוגרת האוכלוסייה בעלת יפן, הטכנולוגית במעצמה - ביותר הנמוך הרצח מקרי שיעור על מדוָוח 3), בשנים 2011-2016, רמת בנוגע לרמת האמון במערכת החוק ומשפט ולתחושת הביטחון באזור המגורים בלילה. על פי מדד הסיכון, המורכב משיעור הנרצחים ומשיעור 47%מהגברים ו33%- מהנשים מדווחים בסקרים ובארה"ב במקסיקו ביותר, והגבוהה ובשוויץ בנורבגיה התקבלה ביותר הנמוכה הסיכון הנמוכה ביותר התקבלה בנורבגיה ובשוויץ והגבוהה ביותר, במקסיקו ובארה"ב OECD ). בצ'ילה באזורהמגורים בלילה .( מקסיקו בקרב נורבגיה OECD תחושתהביטחון נשים -33 -89 במדינה הרבה יותר מפותחת כלכלית ממקסיקו ומצ'ילה - בקוריאה הדרומית - רק 64 61 65 3). שיעור מקרי הרצח במקסיקו הוא הגבוה בין מדינות ה19.3- - ישנהתאוריהקרימינולוגית תומכת בקשרביןמבנההגילאים לסיכון להיפגע או להיות מעורב בפשיעה 2012-2017 4 HDI על תחושת הביטחון באזור המגורים בלילה (אלה הערכים המינימליים בטבלה מדווחיםעלתחושתהביטחוןבאזורהמגוריםבלילה(ביןהערכיםהנמוכים ב- 2018 העולמי החברתי-כלכלי בדירוג הראשון במקום הנמצאת בנורבגיה, הנמצאת במקום הראשון בדירוג החברתי-כלכלי העולמי 2018 מקסיקו בקרב נורבגיה גברים -47 -98 83 76 80 OECD רמתאמון במערכת 2012-2017 והמשפט נורבגיה החוק צ'ילה –21 -88 21% מתושביה מביעים אמון במערכת החוק והמשפט, תושבים, בין מדינות ה- 60 55 57

ל100,000- 2.6 - נורבגיה בתאונות הדרכים מקסיקו הרוגים תושבים -12.4 39 2016 5.3 7.4 5.7 OECD לעיל). 100,000 נפש. לא מפתיע אם כך, שרק בטבלה המקסימלי שהוא ביפן, החציוני ביפן, שהוא המקסימלי בטבלה 39 , "מדינה של "צעירים" ה- מדינות בין ביותר חריגה מקסיקו חריגה ביותר בין מדינות ה- ל100,000- מקרירצח 100,000 נפשבשנה(טבלה 4 38 מקסיקו OECD תושבים 2 011-2016 -19.3 -0.3 יפן 1.0 4.1 2.0 ההרוגים בתאונות דרכים ל- הערכים הגבוהים ביותר ב- מקסימום משוקלל ממוצע מינימום ממוצע חציון המינימלי בטבלה לעיל). HDI מדינה 100,000 בדירוג 2018 מדינות (נספח 9). בטבלה 4 OECD 0.3 ל- רק ל- 39 Dummy Text עדיף הוא ולפיכך חריגים לערכים רגיש פחות החציון המפותחות, המדינות קבוצת את 5 להלן מוצגים נתונים שנאספו בשנים 2014-2016 כפי שהם מפורסמים במאגר מאפיינים חושבו התלת-שנתיים הנתונים עבור . עבור הנתונים התלת-שנתיים חושבו מאפיינים , ואיסלנד), מדינות עם אוכלוסייה המרוכזת פשיעה שיעורי עם מדינות (סלובקיה), "כפריות" ומדינות (בלגיה) עירוני בשטח ברובה נורבגיה) כמו גם מדינות בעלות שיעורי פשיעה גבוהים (מקסיקו), כולן חברות ולא לה שדומות למדינות ישראל מדינת את להשוות ונכון רצוי המייצגת ייחוס נקודת מחפשים זאת בכל ואם . המדד המרכזי(החציון) 5, 100,000 תושבים, השקול כפי שהוסבר בפרקים 2-3 של מסמך זה, ישנם הבדלים משמעותיים בין המדינות בהרכב כוח האדם במשטרה, בתפקידי המשטרה, בכללי הסינון בחישוב ובהצגת המדדים, ולפיכך 9). נציין נקודות נוספות שיש לקחת בחשבון בעת ביצוע מחקר ַמשוֶוה בין המדינות: בלגיה היא פדרציה בעלת שלושה מחוזות: בטחון החוץ, בטחון נושאי על אחראית הפדראלית הממשלה ובריסל. וולוניה פלנדריה, הפנים וחוק ומשפט. בשנים 1998-2001 בוצעה רפורמה מעמיקה במשטרת בלגיה, שכללה ביותר לישראל. על פי מדדי הסיכון ותחושת הביטחון של נשים בלילה באזור המגורים, בין המדינות המוזכרות במסמךזה,הןעלפי הנתונים הזמינים והמוצגיםבמסמךזה והן הדומה האירופאית המדינה היא בלגיה היא המדינה האירופאית הדומה 42 (קנדה מאוד גדולות מדינות (הרוב), ומפותחות וטורקיה) ומפותחות (הרוב), מדינות גדולות מאוד (קנדה מפותחות כלכלית http://www.oecdbetterlifeindex.org/topics/safety/ מדינות אירופה 317 318 500 90 32 בקבוצות המדינות שיעורהשוטריםל100,000-תושבים רגיש להרכב המדגם והוא נמצא בטווח של 296-318 שוטרים ל- רצוי להשקיעולדייקבבנייתבסיסנתוניםהומוגני,ככלשניתן. OECD שלמדינות.כפישעולהמטבלה קבוצות לשלוש סטטיסטיים לשלוש קבוצות של מדינות. כפי שעולה מטבלה אירופה 305 310 489 90 28 מדינות ו- ו- 7 המצב בישראל טוב יותר מאשר בבלגיה (נספחים נתוניאנגליהוולס, סקוטלנדוצפון אירלנדמוצגים בנפרד ואוסטרליה) ומדינות קטנות (לוקסמבורג , 42 OECD BetterLifeIndex-Safety OECD OECD 414 עלפניהממוצע(טבלאות 3-4 לעיל). ,40 U 287 296 489 90 37 מדינות NODC ה- מדינות של היפותטי לממוצע היפותטי של מדינות ה- נתוני טורקיהלאזמינים משנת 2013 שוטריםל1,000- תושבים. (מקסיקו מתפתחות מדינות מתפתחות (מקסיקו -ו- EUROSTAT קבוצת המדינות מספרתצפיות כן, על . על כן, מקסימום בקבוצה מינימום ממוצע חציון ו נמוכים (יפן של מידע של טבלה5: OECD בטבלה פי על פי ארה"ב ל3- ב- 41 40 84

סוגיות בהשוואת נתוני כוח האדם במשטרות בעולם שינוי במבנה המשטרה. בזכות רמת הריכוזיות הנוכחית, בידי המשטרה הפדראלית יש ס ו

אחידות ברישום הסטטיסטי במאגרי המידע (Devroe and Ponsaers, 2018). בבלגיה שלוש ג י ו

שפות רשמיות (עם מגוון ניבים מקומיים): הולנדית, צרפתית וגרמנית. החלוקה הלשונית ת

ב

תואמת לחלוקה המרחבית: הולנדית באזור פלנדריה בצפון המדינה, צרפתית בוולוניה ה ש ו

בדרום וגרמנית במזרח. בריסל היא דו-לשונית - הולנדית וצרפתית. להטרוגניות הלשונית ו מתווספות הטרוגניות אתנית, דתית ותרבותית, כתוצאה מהגירה מטורקיה, ממרוקו וממדינות א ת

ים תיכון אחרות (Hooghe and de Vroome, 2016). עשייה בחברה רב-לשונית ורב-תרבותית נ ת 43 ו נ

ומיקומם של מוסדות בעלי מעמד בינלאומי המהווים נקודות משיכה לארגוני טרור , י

כ ְמַקְרבים בין אתגריה של משטרת ישראל לבין האתגרים הניצבים בפני משטרת בלגיה. ו ח

בנספח 11 בסוף המאמר מוצגים נתוני כוח האדם במשטרת בלגיה בשנים 2013-2017, ה א

כפי שנאספו ממקורות שונים (המשטרה הפדראלית של בלגיה ו-EUROSTAT). בפרק 6 ד ם בהמשך מסמך זה, נתונים אלה ישמשו לצורכי השוואה למשטרת ישראל. ב מ ש ט ר 5 . עולם התנועה - מקורות הנתונים על משטרות תנועה בעולם ו ת

במסגרת מסמך זה מצאנו לנכון לָייֵחד פרק ייעודי לנושאי התנועה שמעניינן של המשטרות ב ע ו

השונות בעולם. ל ם לצורך ההשוואה בין תקינת שוטרי התנועה במשטרות זרות יש לקחת בחשבון את נתוני התחבורה במדינות המושוות, דוגמת מדדי הסיכון בדרכים ומדדי הביצוע של משטרות התנועה בעולם, בפעילות המניעה והאכיפה כאחד. במחקר משווה מעמיק, חשוב להצביע על אפקטיביות בפעילות המשטרתית ולבדוק: האם רמת השיטור, התלויה בהיקף כוח האדם, בשיטות השיטור ובאינטנסיביות הפעלת השיטור בשטח, מובילה לתועלת המרבית לציבור? האם המטרות מוָשגות בדרך יעילה מהבחינה הכלכלית? על מנת לתת מענה לשאלות המוזכרות, רצוי לקחת בחשבון את ההשפעה של כל הגורמים המעורבים האחראים על נושא הבטיחות בדרכים בכל מדינה נבחנת - משטרה, משפט, תחבורה, תשתיות, בריאות, חינוך, מחקר ופיתוח ועוד. מצב הבטיחות בדרכים הוא בעיה כלל-עולמית, עד כדי ששיפורו נכלל בין היעדים לפיתוח בר-קיימא של האו"ם44. בפרק זה מוצגים מקורות לנתונים בינלאומיים בנושא הבטיחות בדרכים בעולם - 45ETSC, IRIRTAD 46 ו-W HO 474, יחד עם נתוני משטרות התנועה הזמינים לציבור באינטרנט.

43 בלגיה התמודדה עם אירועי טרור בשנים 2014-2016 44 Sustainable Development Goals (SDGs) 45 European Transport Safety Council (ETSC) https://etsu.eu/europeadsafetydata 46 International Traffic Safety Data and Analysis Group (IRTAD) https://www.itf-oecd.org/road-safety- annual-report-2019 47 World Health Organization (WHO) https://www.who.int/gho/road_safety/en 85

Dummy Text באתר ETSC מתפרסמים נתונים עבור 32 מדינות, כולל מדינות האיחוד האירופי, ישראל, ס ו

ג נורבגיה, סרביה ושוויץ. 41 מדינות מכל העולם מדווחות נתונים רשמיים בנושא בטיחות י ו

ת בדרכים -ל- . הארגון מפרסם את הדוח הגלובאלי השנתי (2019 , ) ובנוסף, את

IRTAD IRTAD ב

ה הדוחות הפרטניים והמפורטים למדינות שונות, בהן גם ישראל. ועוד - בדוח השנתי של ש ו

ו ארגון הבריאות העולמי ניתן למצוא פרופילים מתומצתים של 175 מדינות מכל העולם א (2018 , ). ת WHO

נ

ת בסקירת ספרות של גיטלמן (2018) מתוארים מודלים ושיטות לאכיפה של חוקי התנועה ו נ י

בעולם ומוָצגים נתונים כמותיים של מדינות אירופה נבחרות שפורסמו על ידי ארגון ETSC. כ ו

ח מקור זה מַסֵפק נתונים אודות מספר דוחות האכיפה בחלוקה על פי סוגי עבירות התנועה

ה אשר מגבירים את הסיכוי להתרחשותן של תאונות דרכים חמורות (מהירות מופרזת, אי א

ד שימוש בחגורות בטיחות, שימוש בטלפון נייד בנהיגה) וכן אודות מספר בדיקות אלכוהול ם

ב לנהגים. בנוסף, במספר מדינות נאספו נתונים בחלוקה לפי אמצעי האכיפה (מצלמות מ

ש מהירות, למשל). על פי הסקירה, ברוב המדינות יש ירידה במשאבים המוקצים לאכיפת ט

ר חוקי התנועה. אכיפה ממוקדת ואמצעים טכנולוגיים חדישים מאפשרים את ההתייעלות ו ת

הנדרשת בתחום התנועה במשטרות בעולם. ניסויים מוצלחים למערכות אוטומטיות לזיהוי ב

ע אי שימוש בחגורת הבטיחות, אי שמירת מרחק, שימוש בטלפון בזמן הנסיעה, מערכות ו ל

ם למניעת הנעת רכב על ידי נהג שיכור ועוד, כל אלו, בכוחן להוביל לשינויים טכנולוגיים משמעותיים בשיטות העבודה של משטרות התנועה בעולם בעתיד הקרוב. מספר התאונות, מספר הנפגעים וההרוגים בתאונות דרכים משמשים כמדדי הסיכון, או מדדי תוצאה של מדיניות. בספרות העולמית מקובלת הצגת מדדי הסיכון על פי תמהיל משתמשי הדרך - נהגים בכלי רכב רגיל, רכב דו-גלגלי, רוכבי אופנוע, רוכבי אופניים, הולכי רגל ואחרים; על פי קבוצת הגיל; ועל פי סוגי הכבישים - כבישים מהירים, עירוניים וכפריים. לצורך ההשוואה בין המדינות ובין השנים, משתמשים במדדי החשיפה, דוגמת צי רכב ומספר בעלי רישיון נהיגה. בעזרת נתוני חשיפה אלה ניתן להשוות את מדדי הסיכון במונחים של מדדי יחס לגודל האוכלוסייה במדינה (לתושב), לשטח המדינה (קמ"ר), למספר כלי הרכב, לאורך הכבישים (ק"מ) ולְנסוָעה השנתית (רכב-ק"מ). בהמשך לדמיון שהוזכר בין ישראל לבין בלגיה בפרק הקודם, בנספח 10 מוצגים לדוגמא מדדי יחס של המדינות בתחום התנועה בשנים 1997-2016. תיאמר כאן תמצית הדברים, המַחֶזֶקת עוד את ההשוואה הנכונה, לטעמנו, של ישראל דווקא לבלגיה, לפיה במקביל ַלצמיחה הכלכלית, ְלעלייה מתמשכת במינוע ובנסועה בשתי המדינות, בשנים 2012-2015 נעצרה המגמה הרב-שנתית של ירידה במדדי הסיכון היחסיים ובשנת 2016, בבלגיה, המגמה חודשה. לציין, שעל פי מדד הסיכון שחוַשב ַכיחס בין מספר ההרוגים בתאונות דרכים לבין מספר כלי הרכב, המדדים בישראל ובבלגיה בשנים האחרונות כמעט זהים. בדוחות IRTAD מתפרסמות הערכות, אומנם על פי מודלים שונים, לגבי העלויות כתוצאה מתאונות דרכים, במונחים כספיים. על פי הערכות אלו, בשנת 2015, במדינות האיחוד

86 Dummy Text סוגיות בהשוואת נתוני כוח האדם במשטרות בעולם 87 חשוב רב-שנתיות. ומגמות יעדים גם כמו שונות, במדינות בדרכים הבטיחות לשיפור לומר, כי נתונים כמותיים לגבי המשאבים המושקעים באכיפת חוקי התנועה או במניעת במדינה המצלמות מספר הוא להשוואה הזמין היחיד הנתון נדירים. הם דרכים, תאונות על מנת להשיג את נתוני כוח האדם במשטרות התנועה בעולם נדרש חיפוש במקורות בין הנתונים הכמותיים המדוָוחים במקורות הבינלאומיים ישנם נתונים ה"מתווכים" בין המאמץ לבין התוצאות, לפי גורמי הסיכון ִחים ָכ המו בספרות: שיעור המשתמשים בחגורות בטיחות, ומדדי מדינה, בכל בחוק הקיימות ִמ ְג ָבלות מוצגות כאמור, המתווכים לנתונים בנוסף כמה, עד להעריך מתבקשים נסקרים בהם סובייקטיביים במדדים המדובר אכיפתן. - "לא תפיסות בישראל, לאכיפה בהקשר הציונים התנועה. חוקי אכיפת אפקטיביות לגבי הציבור שיכרות - 7 וחגורות בטיחות ו9- - קסדות בטיחות. השוואה מול בלגיה, שוב, מעלה דמיון בין המדינות, עבירות באכיפת אפקטיביות עבור רק בישראל מאשר גבוה יותר הציון בבלגיה, כאשר בבלגיה, הציון יותר גבוה מאשר בישראל רק עבור אפקטיביות באכיפת עבירות בבלגיה וכפריים מהירים בכבישים המו ֶתֶרת המהירות כי נציין, זה לעניין ). אסטרטגיות תכניות בקצרה מוצגות לעיל], שהוא היחיד הפתוח לציבור באינטרנט שנמצא בזמן כתיבת מסמך זה, ובו קיימת חלוקה פונקציונלית בנתוני כוח האדם, על פי נושאים ועל פי תפקידי השוטרים. בזכות החלוקה הקיימת בבסיס הנתונים ניתן לבודד ולחקור, לדוגמא, את נתוני משטרת התנועה ברמה הלאומית והאזורית. בחינת הנתונים מעלה, כי בתחום התנועה, באנגליה ובויילס משרתים 2016, שיעור שוטרי התנועה באנגליה ובויילס, המחושב כיחס לכמותהתושבים 8.5 שוטרי במדינה,עמדעל תנועה ל100,000-תושביםוביחס למינוע- 100,000 כלי רכב מורשים. לציין, כי קיימת שונות גדולה בין האזורים שהדבר ייתכן המדדים. כל לפי הכלל מן יוצאת היא לונדון כאשר וויילס, אנגליה בתוך הבירה. בעיר גבוהים יוממות משיעורי נובע אלא בלונדון, ֶי ֶתר שיטור על מצביע לא בפרקים כמתוארים מאפיינים של רחב במגוון מזו זו נבדלות ואנגליה שישראל מכיוון שישראל ואנגליה נבדלות זו מזו במגוון רחב של מאפיינים כמתוארים בפרקים Wijnenet 48 WHO קמ"שמאשרבישראלושםהיאניתנתלהתאמותעלידיהשלטון המקומי. בקסדותובמושביבטיחותלילדים.לציין,כינתוניםאלהמבוססיםעלסקרים. http://ec.europa.eu/transport/modes/road/links_en ),כאשרבבלגיהובישראל,הנתוניםשובדומים,ועומדיםעל 1.4% מהתמ"ג. 2017,.) ארבלי בשא,התנםשבדמם עמי ל%. המג , 0 - "אפקטיבית ביותר". הציון המוצג בפרופיל של כל מדינה בדוח ( , כאשר המשמעות של 2 בפרק [המוצג וויילס אנגליה של הפנים משרד אתר הוא לעיל לאמור חריג לאמור לעיל הוא אתר משרד הפנים של אנגליה וויילס [המוצג בפרק את חושפים הסקרים נתוני המקומי. במדגם שחו ַשב החציוני הערך הוא 2018) הוא הערך החציוני שחו ַשב במדגם המקומי. נתוני הסקרים חושפים את ( הגולמי המקומי מהתוצר 4.1%-0.4% של בטווח נמצא הכלכלי הנזק האירופי, הנזק הכלכלי נמצא בטווח של 4.1%-0.4% מהתוצר המקומי הגולמי ( לילדים, בטיחות מושבי - 6 - מושבי בטיחות לילדים, בחלוקהעלפיסוגיהן:מצלמותמהירות,קבועות,ניידותועוד. 10 ל- ל- 0 לדעתם, האכיפה במדינתם אפקטיבית בסקאלה מ- IRTAD המהירות, בתחום - 5 - בתחום המהירות, ו-

H ETSC WHO , כ4%- מסך השוטרים. בשנת כדלקמן: הם עולה, בסדר עולה, הם כדלקמן: של הבינלאומיים בדוחות הבינלאומיים של 14.7 שוטרי תנועה ל- 10 . אפקטיבית" ושל 48 מידע לאומיים 7 גבוהה ב10- ( המהירות ( al Dummy Text 1,000 בפרק זה מחושבים מדדי כוח אדם של משטרת ישראל בשנים 2018-2014 על פי הכללים בספירת אוכלוסיית מדינת ישראל נלקחו בחשבון רק בעלי תעודות הזהות הכחולות. מקור לסטטיסטיקה (למ"ס) - "אוכלוסיית הסטטיסטי בשנתון גם מוצג (1) הנתון שנה. כל בדצמבר ב31- 3), משפיעה על התוצאה במידה משמעותית. בעוד נתוני התקינה מייצגים את מספר השוטרים המירבי המועסקים מספר את מייצגת המצבה שוטרים"), ("שיאי להעסיק יכולה שהמשטרה בפועל (מצבה - תקנים המאוישים). אחוזי האיוש הם כ90%- בממוצע בתקופה הנחקרת, בדרך המצבה, נתוני בממוצע. עובדים כ3,161- של למחסור נומינליים, במונחים השווים, תחנת של הניתוח ברמת נכונה זו טענה התקינה. נתוני מאשר תנודתיים יותר הם כלל, המשטרה, אך ברמה הלאומית, ההבדלים בתנודתיות הם זניחים (בשנים 2014-2018 סטיית לטובת הניתוח: מטרת פי על להתקבל צריכה במו ֶנה הנתון בחירת כי נציין, כך או כך אומדן ולטובת השוטרים בתקינת להשתמש מקובל תכנון ולמטרות תקציבי אומדן תקציבי ולמטרות תכנון מקובל להשתמש בתקינת השוטרים ולטובת אומדן הקודמים של המסמך (כמו גודל, מצב חברתי-כלכלי, מדדי החשיפה ומדדי הסיכון), אין טעם להמשיך ולהעמיק את ההשוואה בין שתי המדינות בתחום התקינה בענף התנועה. נפש ללא מג"ב שוטרים שיעור 6 להלן מותאם לדרך החישוב של שיעור השוטרים ל- 2.5 2.5 2.4 2.3 2.3 (6) ל1,000- בחירת התקינה ) (2או, לחילופין, המצבה (3) במו ֶנה של הנוסחה לעיל (פרק נפש כולל מג"ב שוטרים שיעור 2.8-2.9 2.9-3.0 2.7 2.7 2.6 (5) ל1,000- בנתוניהמצבה). סךהמצבה 1,000 נפש 3.5 3.5 3.4 3.4 3.4 (4) מדדיכוחהאדם במשטרתישראל האומדנים: הודעות לעיתונות של הלשכה המרכזית ל- הבינלאומייםשהוצגווהוסברובפרקיםהקודמים. לעומת 1,500 מצבהשל משטרת ישראל סה"כ 31,757 31,128 29,727 28,674 28,314 (3) הנתוניםבמשטרת ישראל התקןבנתוניהתקינההיא כ1,400- תקינהשל משטרת ישראל סה"כ 34,036 34,768 33,033 32,373 31,196 ֶס ֶדר הצגת הנתונים בטבלה (2) שלמשטרתישראל (2019). המתפרסמות - ישראל" - המתפרסמות אוכלוסייה העומס-במצבה. במדינת 8,972,000 8,793,000 8,630,000 8,462,000 8,296,000 ישראל (1) נפש בישראל. : טבלה 6 2018 2017 2016 2015 2014 שנה . 6 88

סוגיות בהשוואת נתוני כוח האדם במשטרות בעולם משטרת בלגיה מפרסמת באינטרנט לעיון הציבור את נתוניה לפי תקינה ומצבה (נספח ס ו

11 למסמך זה). בשונה, במשטרת ישראל, ככל הידוע לנו, קבצי התקינה משמשים לצרכים ג י ו

פנים-ארגוניים בלבד. בניגוד להם, נתוני המצבה מוצגים בשנתון סטטיסטי לישראל (למ"ס, ת

ב

2018) ובשנתון הסטטיסטי של משטרת ישראל (מ"י, 2019), ומנותחים לעומק במסמכים ה ש ו

פנימיים של המשטרה על פי מחוזות המשטרה, אגפי המטה הארצי, ִמְגָדר, דת, השכלה, ו דרגות, ֶווֶתק בשירות, מגויסים, משוחררים, גיל השוטרים ועוד (אמ"ש, 2018, 2019). באתר א ת

השקיפות של מ"י49 מפורסמים, נכון למועד כתיבת המסמך, דוחות מצבה מתומצתים נ ת ו נ

עבור השנים 2012-2017. י

כ ו

בשנתון סטטיסטי לישראל (למ"ס, 2018) מוצגת מצבת כוח האדם במשטרת ישראל ח

במונחי שיעור ל100,000- תושבים. על פי הלמ"ס, הנתון עלה אך מעט, מ320.9- בשנת 1960 ה א

ל358.5- בשנת 2017. לשם המחשה, שיעור עורכי הדין ל100,000- תושבים בישראל רשם ד ם

עלייה של כמעט פי 7 בין אותן השנים [מ108.8- ל728.0-]. ב מ

אם הנתון (4) משמש לניתוח מגמות בישראל, אז למה לא להשתמש בו גם בהשוואה ש ט ר

הבינלאומית? - כפי שהוסבר בפרק 2 לעיל, בהשוואה בינלאומית יש לכלול את האזרחים ו ת המועסקים בתפקידי ִליָבה משטרתיים ואין לכלול את השוטרים המושבעים המועסקים ב ע

בתפקידים תומכים, שאינם תפקידי ִליָבה. ו ל

במשטרת ישראל, אזרחים מועסקים בתחומים תומכים כמו מחשוב, טכנולוגיה, מחקר, ם אחזקת בניין, בינוי, ניקיון ואבטחה. מכיוון ששירות האזרחים נקנה מגורמי חוץ, מספר האזרחים המועסקים לא נכלל בדוחות התקינה (2) והמצבה (3) של משטרת ישראל, אלא בא לידי ביטוי בנתוני ֶרֶכש בדוחות התקציביים. הנתונים המוצגים בעמודות (2)-(4) בטבלה 6 לעיל כוללים את כלל השוטרים המושבעים, מאחר וקיים קושי בסינון השוטרים המשרתים בתפקידים התומכים. בחלוקה על פי היחידות הראשיות, שוטרי המטה הארצי, למשל, מהווים כ8-11%- מסך המצבה (אמ"ש, 2018, 2019). אומנם מרביתם משמשים בתפקידי מטה מובהקים, אך חלקם בתפקידים אשר קשורים באופן ישיר למניעה, לגילוי ולחקירה של פשעים, דוגמת מודיעין וזיהוי פלילי (קרוננפלד, 2014), אותם נכון בהחלט לקחת בחשבון בחישוב. בשנים האחרונות, בנתוני כוח האדם של מ"י, קיימת הבחנה בין תפקידים ייעודיים לבין תפקידים מנהליים ועל פי הערכה, כ19%- משוטרי מ"י עוסקים בתפקידים מנהליים (אמ"ש, 2018, 2019). בהעדר החלוקה הפונקציונלית בין תפקידים ייעודיים לבין תפקידים מנהליים לאורך כל התקופה הנחקרת, לצורך החישובים (6)-(5) בוצע סינון טקסטואלי של תפקידים בקבצי התקינה, שנשלפו נכון לחודש דצמבר עבור כל שנה מהשנים הנחקרות במסמך זה. המדדים (6)-(5) בטבלה 6 לעיל כוללים תקני ֶקַבע וחובה [ללא תקנים זמניים ותקנים המיועדים לביטול]. נכללו בהם שוטרים העונים על שני קריטריונים מצטברים, והם: 1 -

49 https://www.police.gov.il/GraphPrintSkifout.aspx?year=2017 89

Dummy Text שִליָבת עיסוקם נוגעת באופן ישיר לגילוי וחקירה של פשעים, ללכידת עבריינים ולשמירה ס ו

ג על הסדר הציבורי. 2 - המשתייכים למערך או ליחידה אשר ִליָבת משימותיה ופעילותה, י ו

ת רוב הזמן, היא מול אוכלוסייה ישראלית.

ב

ה ובאופן פרטני, בחישוב נכלל בעיקר המגזר הייעודי, בתוכו מחלקת שיטור קהילתי ושוטרי ש ו ו אג"ש [אג"ם בעברו] ואת"ן וכן נכללים מערכי אח"מ ואג"ם מנהליים העוסקים ישירות א

ת במאבק בפשיעה. לא נכללים בחישוב אזרחים, עובדים בתחומים התומכים במשטרת

נ

ת ישראל כמו מחשוב, או מתנדבים (האמור, תנאי משמעותי שכן בישראל מספר המתנדבים ו נ י

קרוב למצבת השוטרים, על אף השונות הגדולה בהיקף העסקתם והכשרתם). כ ו

ח הממצאים עבור השנים 2017-2018 מוצגים כטווח הערכים ב-(5) שכן הם תוצאת חישוב

ה

א על פי מספר חלופות סינון בקבצי התקינה. השיעורים שהתקבלו (5)-(6) די יציבים ברמת ד

ם הדיוק ל1,000- נפש. מאחר ורק משנת 2018 ניתן לזהות בקבצי התקינה, האם מישרה

ב מאוישת או פנויה, הנתונים (6)-(5) חושבו על סמך מספר התקנים. לצורך הדיוק בניתוחי מ

ש המשך, במיוחד בניתוח ברמת התחנה או היישוב, מומלץ לחשב את המדד כשווה-ֶעֶרך ט ר

ו למספר המשרות המלאות ועל פי המצבה. ת

ב למשטרת ישראל, כנגזרת של החוק ושל החלטות ממשלה, יש תפקידים מגוונים, כגון: ע ו אכיפת החוק וחקירת פשיעה, תגובה לאירועים, מניעת פשיעה, שמירה על בטחון הציבור, ל

ם הסדרת התנועה ועוד (הרפז, 2019). מצבת השוטרים כוללת את סך כל המשרתים במשטרת ישראל: שוטרי קבע, חובה, שירות לאומי, שירות אזרחי בטחוני, חניכים ומושאלים. בשנים 2017-2018, כ24%- מכלל מצבת כוח האדם של מ"י שירתו במשמר הגבול (מג"ב) (אמ"ש, 2018, 2019). הכללת מג"ב במדדי כוח האדם של משטרת ישראל תלויה בקבוצת ההשוואה של מדינות המחקר (ראו את ההסבר בפרק 3 לעיל). לציין, כי גם ב-(5) בטבלה לעיל לא נכללו מפקדת עוטף ירושלים ומפקדת מג"ב איו"ש. בדוחות הבינלאומיים וגם בדוחות של מ"י, לא נכללים המועסקים בסקטור הפרטי בתחומי הביטחון, השמירה והאבטחה, המהווים מכפיל כוח משמעותי למשטרה. במ"י יש מישרות שוטרים במימון ישיר (מתקציב מ"י) ויש מישרות במימון עקיף (המתוקצבות ע"י משרד הביטחון וצה"ל). שיא עקיף מותֶנה ביכולת גורם החוץ וברצונו להמשיך לממן את המשימות הייחודיות של משטרה (נחמיאס, 2007), (גורן, 2010), (קרוננפלד, 2014). חשוב לומר, כי מדדים המחושבים על בסיס סינון מקור המימון מועילים בניתוח מגמות על פני הזמן בישראל ומשמשים לתכנון תקציבי, אך אינם מתאימים למטרות השוואה בינלאומית, שכן בהגדרות הבינלאומיות לא הוזכר מקור מימון שכר השוטרים, פרט לאמירה שהוא ממשלתי. על פי מספר חלופות החישוב (4-6), שיעור השוטרים ל1,000- נפש בישראל עלה מעט בשנים האחרונות, אף שעדיין, הוא נמוך ממדינות מפותחות רבות (תרשים 1, טבלה 5). הפער נובע, בין היתר, משיעור גבוה של השוטרים המושבעים המשרתים בישראל בתפקידים תומכים, מנהליים או שעיסוקם בתחום ביטחון הפנים.

90 סוגיות בהשוואת נתוני כוח האדם במשטרות בעולם 91 מכיוון שבבלגיה, אנשי משטרת הגבולות לא נכללו אך אנשי הז'נדרמריה כן נכללו במניין השוטרים, בתפקידים מנהליים מועסקים בעיקר אזרחים, המדד שחו ָשב על סמך מצבת כ3.4- הן ל22- שוטרי תנועה ל100,000- תושבים. במדד זה נכללו שוטרים ייעודיים בתפקידי ָבהִלי המשרתים באגף התנועה ובמחוזות מ"י, ללא הרכבת הקלה/ת"א. במשטרות אדם כוח של להשוואה נתונים נמצאו לא להיום, נכון זה, בתחום לצערנו, יוצאת אינה ישראל ומשטרת שירות, נותן ארגון בכל העיקרי המשאב הוא האדם כוח המתקיימות ההדדיות וההשפעות הגומלין יחסי על מדובר אחת לא זה. לעניין הכלל מן הכלל לעניין זה. לא אחת מדובר על יחסי הגומלין וההשפעות ההדדיות המתקיימות במחשוב טכנולוגיים שיפורים ספק, ללא טכנולוגיים. שיפורים לבין האנושי המשאב בין ובתקשורת מביאים שינויים משמעותיים המורגשים בשנים האחרונות כמעט בכל תחומי ועל הפעילות תחומי על וגם העבריינית הפעילות על גם משפיעים אלה שינויים החיים. השינויים בישראל. גם וכך בעולם כך ומשטרות. חוק אכיפת סוכנויות של האמצעים וחלוקת תקינה לגבי הדרישות על גם משפיעים שהם משמעותיים, כֹה הם המדוברים תקציב במשטרות בעולם, אשר משתנות בהתאם. אחת הסברות הרוְוחות היא כי השיפורים הדרישה את מצמצמים בטכנולוגיה שמקורה עבודה בתהליכי והתייעלות הטכנולוגיים התמהיל נתוני נדרשים האדם, כוח היקף לנתוני בנוסף כלליות, מסקנות הסקת לשם רב-שנתי נתונים בסיס נדרש הניתוח לצורך התקציב. ונתוני במשטרה האדם כוח של המכיל את המדדים המקובלים בספרות, ַכמוגדרים במדינות שונות באופן זהה. הבעיות לדוגמא, אין להשוות את נתוני המדד של אותה מדינה לאורך תקופה בה התרחשו שינויים טכנולוגיים וכן, שאין להשוות בין מדינות שונות, בהן השימוש באמצעים טכנולוגיים הוא שונה (למשל, בארה"ב, ל2013- 1968 השנים בין שבוצעו מחקרים של שיטתית ספרות סקירת פי על ההשפעהשל גודל הכוח המשטרתי על הפשיעה היא שלילית,אף קטנהולא מובהקת לנפש השוטרים בשיעור נמוכה שונות ידי על חלקית, מוסברת, התוצאה סטטיסטית. לאורך זמן. בנוסף, החוקרים מסיקים שבכוח שינוי באסטרטגיית שיטור כדי להשפיע על ). במחקר אמפירי אחר, 2004-2014 שוטריםבבלגיהלעומתכ2.9-שוטריםל1,000-נפשבישראל. 2017-2018 בשנים בישראל תושבים תושבים בישראל בשנים 2017-2018 בכוחניתוחכמותי ַמ ְשוֶוהכדילהמחישאולהפריךאתהשערתהשינויהמוזכרת. 6 לעיל: המציג את מספר ושיעור השוטרים ב68- תחנות משטרה בארה"ב בין השנים

העולות בבניית בסיס נתונים לניתוח וההמלצות לפתרונן מוצגות במסמך זה. ) 11הוא בר-השוואה למדד (5) הישראלי בטבלה לכמותהשוטריםבשטחומשניםאתהדרישותהמקצועיותכלפיהם. Lee etal היקף הפשיעה, יותר מאשר תוספת של כוח אדם (2016 ,. ,. ל100,000- התנועה שוטרי שיעור לגבי הערכות לגבי שיעור שוטרי התנועה ל- -יפןוצ'ילה). תנועהאחרותברמההלאומית. השוטרים בבלגיה (נספח OECD 19 מתוךמדינות ה- בין סיכום בטווח של . 7 הנתונים מצביעים על המשך הירידה בפשיעה. לציין כי במחקרים מסוג זה הקשר שנבדק הסקירה של בסיסי הנתונים המתפרסמים ברמה הלאומית במדינות המפותחות, ֶגת ֶצ ַכמו הבדלים ועל בעולם במשטרות אחיד תקינה מודל העדר על מלמדת זה, במסמך בהגדרותיהם של מדדים כמותיים. בהשוואה בינלאומית, לעתים, לא מתחשבים בהבדלים באסטרטגיות שיטור ובסוגי העסקת עובדים בין המדינות. כך, בארה"ב, באנגליה ובויילס, בסקוטלנד ובדנמרק, לדוגמא, מועסקים אזרחים רבים בתפקידי סיור, בחקירות ובמוקדי חירום. לא כך המצב בישראל, ובהבדלים מסוג זה חובה להתחשב טרם ביצוע השוואות למעלה: מלמטה מתבצע הניתוח כאשר יותר טובה היא משווה במחקר הדיוק רמת חקירות (סיור, שונים האחראיות לתחומי בחלוקה המשטרה) (תחנת המקומית מהרמה המקומית (תחנת המשטרה) בחלוקה לתחומי האחראיות שונים (סיור, חקירות לניתוח היחידות, בין להשוואה משמשים הארגון של שונות ברמות בתקינה יחס מדדי מגמות לגבי אותן היחידות לאורך זמן ולתכנון תקינת כוח האדם והקצאתו העתידית בין היחידות. הביקוש לשירותי משטרה אינו מוסבר רק על ידי גודל האוכלוסייה, על כן, במודל התקינה חובה לקחת בחשבון את מאפייני האוכלוסייה (דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים), הוספת קטגוריות ִליות ְפעו ִת לקובץ התקינה, דוגמת תפקיד ליבה משטרתי, תפקיד אפיון כוח העבודה האזרחי המועסק על פי יחידות ותפקידים וצירוף הנתונים לקבצי על מנת לאפשר השוואה זאת, ולמרות ולמרות זאת, נקיטת מדיניות של שקיפות, המקובלת במדינות המפותחות בעולם, ופרסום לציבור דוחות מצבה של כוח אדם באופן שוטף. במסמך זה הובאו דוגמאות לחיקוי וסוגי Wilson את מאפייני השטח (גודל וצפיפות), התנודתיות בביקוש (עונתיות, יוממות) ועוד ( 2014 המומלציםמאנגליהוויילס,ארה"ב,קנדה ובלגיה. מבצעי,תפקידתומךכלליאו"נראה-לאנראה" לציבור. בשנת שוטרים פחות למצוא ניתן ), ניתן למצוא פחות שוטרים בשנת UNODC יצירתשיתוףפעולה מחקריעםמשטרתבלגיה. שמירה על אחידות בהגדרות בדיווח לגופים כמו המלצות למקבלי החלטות במשטרתישראל: הינוסטטיסטיולאבהכרח סיבתי. בינלאומיתהו ֶג ֶנת ומועילה. ( McCabe andO'Connel כנ"ל- לגבי מתנדבים. אותנועה),לרמההלאומית. דיווחלציבור .( and Weiss התקינה. בינלאומיות. , 2017 , , 2014 • • • • • • 92

סוגיות בהשוואת נתוני כוח האדם במשטרות בעולם Dummy Text סוגיות בהשוואת נתוני כוח האדם במשטרות בעולם 93

המקומיות בארה"ב האזרחיםבסוכנויותאכיפתהחוק בשנת2008 אחוז האזרחים בסוכנויות אכיפת החוק המקומיות בארה"ב בשנת 20% 30% 40% 50% 100,000 150,000 200,000 250,000 300,000 10% 0% 50,000 השוטריםלעומתמספרהתושביםבמדינותנבחרותבאירופה מספר השוטרים לעומת מספר התושבים במדינות נבחרות באירופה

0 Alabama Alaska Arizona ממוצע תלת שנתי Local police departments only CSLLEA

מספר שוטרים מונטנגרו

) Arkansas* California 2014 קפריסין *Colorado אסטוניה Connecticut - Delaware 2016 צפון אירלנד

District of Columbia לטביה ( ממוצע תלת שנתי שנתי Florida סלובניה *Georgia ) ליטא Hawaii Idaho אלבניה Illinois קרואטיה Indiana אירלנד Iowa נורבגיה

( Kansas Kentucky סקוטלנד מספר שוטרים Louisiana סלובקיה Maine פינלנד נספחים Maryland דנמרק Massachusetts Michigan סרביה

עלפישלושתמקורותהמידע Minnesota בולגריה andsheriffsdepartments Local police Mississippi שוויץ Missouri Montana אוסטרייה Nebraska הונגריה Nevada שוודיה New Hampshire פורטוגל 2017 New Jersey New Mexico צ'כיה סך הכל אוכלוסייה בשנת (

EUROSTAT New York יוון North Carolina בלגיה North Dakota הולנד Ohio אוכלוסייה בשנת *Oklahoma רומניה Oregon פולין

Pennsylvania 2017 ספרד Rhode Island (2018 , אנגליה וויילס ’ South Carolina offices CSLLEA South Dakota איטליה Tennessee צרפת *Texas גרמניה

: Utah : 0 10,000,000 20,000,000 30,000,000 40,000,000 50,000,000 60,000,000 70,000,000 80,000,000 90,000,000 נספח 2 נספח Vermont 1 Virginia Washington West Virginia Wisconsin Wyoming Dummy Text

שיעורהשוטריםל100,000-תושביםבקנדהבשנים 1962-2017

שוטפים במחירים כ " סה

פעוליותשלמשטרתקנדה (במונחיםשלדולרקנדיפר תושב)

שוטרים

2002 שנת במחירי

אזרחים ְ

הוצאות ִת

: : נספח 3 נספח 4

94

סוגיות בהשוואת נתוני כוח האדם במשטרות בעולם Dummy Text סוגיות בהשוואת נתוני כוח האדם במשטרות בעולם 95

50 have confidenceinthejudicialsystem andcourts?" Percentage ofrespondents answering"yes"tothe GallupWorld Pollquestion:"Inthiscountry, doyou נורבגיה

נורבגיה שוויץ

דנמרק אירלנד

) פינלנד

HDI גרמניה

שוויץ איסלנד

(2018 לוקסמבורג שוודיה אירלנד הולנד אוסטרייה

ההתפתחותהחברתית-כלכלית דירוגעלפי רמת דנמרק פולין

(2012-2017) הולנד פינלנד שוודיה בלגיה גרמניה ליכטנשטיין אוסטרייה

יוון

לוקסמבורג 50

רמתאמוןבמערכתהחוק והמשפט בלגיה ישראל צרפת צרפת סלובניה איסלנד ספרד ישראל אסטוניה צ'כיה מלטה איטליה מלטה צ'כיה הנתון האחרוןשזמיןבתקופה 2012-2017 מוצג הונגריה אסטוניה קרואטיה יוון ליטא קפריסין פולין פורטוגל סרביה ליטא סלובקיה ספרד קפריסין לטביה רומניה פורטוגל סלובקיה הונגריה מונטנגרו

קרואטיה מונטנגרו איטליה

:

: נספח 6 נספח 5 לטביה

בולגריה רומניה סלובניה סרביה אלבניה אלבניה בולגריה

Dummy Text

51 100 20 40 60 80 alone atnightinthecityorarea where youlive Percentage ofrespondents answering"yes"totheGallupWorld Pollquestion:"Doyoufeelsave walking 0 תחושת הביטחון באזור המגורים בלילה בקרב גברים גברים נורבגיה 14

54 ליכטנשטיין

54 סלובקיה

פינלנד

54 רומניה איסלנד

56 סלובניה

הולנד

57 סרביה

סלובניה 58 קרואטיה

(2012-2017) דנמרק 59 אוסטרייה

קפריסין

60 אלבניה

מלטה

63 פולין שוודיה

65 אירלנד

פורטוגל 67 פורטוגל

51 שוויץ 67 מונטנגרו הביטחוןבאזורהמגורים בלילה תחושת הביטחון באזור המגורים בלילה

ישראל 68 קפריסין

68 ליטא צ'כיה

בלגיה 69 לטביה ?" (2017)

ספרד 70 אסטוניה

71 איטליה

סרביה

74 הונגריה לוקסמבורג העירונית האוכלוסייה אחוז האוכלוסייה העירונית תחושת הביטחון באזור המגורים בלילה נשיםבקרב נשים

74 צ'כיה

אסטוניה

75 שוויץ הנתון האחרוןשזמיןבתקופה 2012-2017 מוצג

אוסטרייה

77 בולגריה

אירלנד

79 גרמניה

צרפת

80 יוון קרואטיה

80 ספרד

רומניה

82 צרפת סלובקיה 83 נורבגיה

מונטנגרו UK 85 פולין

87 פינלנד

לטביה

88 שוודיה גרמניה 91 דנמרק

הונגריה 91 לוקסמבורג אלבניה 92 הולנד :

נספח 8: נספח 7 94 ליטא ישראל

95 איסלנד יוון

98 מלטה

בולגריה איטליה בלגיה

96

סוגיות בהשוואת נתוני כוח האדם במשטרות בעולם Dummy Text סוגיות בהשוואת נתוני כוח האדם במשטרות בעולם 97

52 (בשנת2016 ההרוגיםבתאונותדרכיםבישראלובבלגיהבשנים1997-2016 שיעורי שער הוי תוו רי ירלובגהבנם19-06 https://data.oecd.org/transport/road-accidents.htm (בשנים 2011-2016 על פי(2018) שוויץ נורבגיה ומדינותאירופה נוספות שוודיה ושיעורההרוגיםבתאונותדרכיםל100,000-תושבים יפן הולנד

ספרד תושבים דנמרק

בלגיה אירלנד בלגיה קפריסין 52 כלי רכב)

, , גרמניה 100,000 למינוע מדד יחס יחס למינוע ישראל מדד למספר יחס התושבים התושבים איסלנד אוסטרייה -

מלטה מקרי הרצח ל

1,000,000 פינלנד OECD מדדסיכוןהמורכבמשיעורהנרצחים לוקסמבורג סלובקיה פורטוגל

תושביםאו ל-

ב44-מדינות אוסטרליה איטליה צ'כיה צרפת תושבים סלובניה ישראל קנדה ישראל בלגיה 100,000 1,000,000 , ניו זילנד , מדד למספר יחס התושבים התושבים למינוע מדד יחס יחס למינוע

) הונגריה WHO קרואטיה יוון -

ל ד

אסטוניה (מדדייחס ל- עלפי (2018)

פולין " הרוגים בת קוראה דרומית

) סרביה UNDP

רומניה בולגריה לטביה

ליטא : נספח 10 : אלבניה נספח 9 צ'ילה

טורקיה

מונטנגרו ארצות הברית מקסיקו Dummy Text 55 www.stat.policefederale.be/morfologie http://rapportannuel.policefederale.be/a/RA2017_web_NL.pdf 38,053 9,291 2017 11,183 29,090 31,314 http://fedpolbelgium.github.io/annualreport2013/communicatie 3,253 6,177 8,963 6,276 26% 17% 98% 93% 3.40 37,908 9,170 2016 הערכיםהמוצגיםבאזור המסומן בצבע חושבוכממוצע שלנתונים המדווחים בשנת2013 ו2017- 11,209 28,875 31,290 3,122 6,126 9,033 6,119 26% 17% 99% 92% 3.38

53 תודה לסנ"ץמיהזיסו,רמ"דמחקרומדיניות,עלההנחיההלשונית. נתוני מועסקיםבמשטרהבבלגיהבשנים013-2017 2 37,844 9,201 2015 11,274 38,437 28,811 30,960 3,122 6,079 9,033 6,112 26% 17% 99% 93% 3.42 3.36 37,848 9,167 2014 11,372 38,584 28,815 30,970 2,990 6,048 9,033 6,132 25% 18% 99% 93% 3.45 3.33 37,795 2013 38,532 28,692 30,978 6,038 9,103 6,089 99% 93% 3.45 http://statistics.brussels/themes/safety

EUROSTAT EUROSTAT % איוש % איוש מצבה מצבה מצבה מצבה מצבה מצבה מצבה מצבה תקן תקן אוכלוסייתבלגיה (אלפים) %אזרחיםבמשטרה %אזרחיםבמשטרה אזרחים שוטרים שוטרים מספרשוטריםעל פי עלפי פדראלית מקומית : 57 פדראלית נספח 11 משטרה משטרה משטרה משטרה 56 שוטרים 1,000 פדראלית תושבים מקומית שיעור מקומית סה"כ סה"כ תודות ל- 5 54 3 98

סוגיות בהשוואת נתוני כוח האדם במשטרות בעולם סוגיות בהשוואת נתוני כוח האדם במשטרות בעולם 99 משאבי אגף אמ"ש, ופיתוח תכנון מחלקת 2018. ישראל במשטרת אדם כוח המצב תמונת (2019). אמ"ש משאבי אגף אמ"ש, ופיתוח תכנון מחלקת 2017. 2009, אסופת גיטלמן, ו. (2018). שיטות ומודלים לאכיפה יעילה של חוקי התנועה על ידי המשטרה. לשכת המדען הראשי, ). משטרת ישראל: אכיפת החוק, שרות לציבור ובטחון פנים – סקירת ספרות. העיקר במחקר אסופת 2018, במחקר העיקר הפלילית. בסטטיסטיקה בינלאומית השוואה מגבלות ). תושבים – השוואה למדינות העולם. אג"ת, מסמך פנימי. משטרת ,אג"ת, אסטרטגיה מחלקת לנפש". שוטרים "שיעור מדד לחישוב מסגרת בחינת ). בחינת מסגרת לחישוב מדד "שיעור שוטרים לנפש". מחלקת אסטרטגיה ,אג"ת, McCabe, J.E.&O'Connell,P.E. (2017).Factors related of topolicestaffing. Journal International Lee, Y.J., Eck, J.E. & Corsaro, N. (2016). Conclusions from the history of research intothe effects IRTAD. (2019).Roadsafetyannualreport.Transport OECD/International Forum,Paris. Devroe, E.&Ponsaers,P. (2018).Thepower contextofpolicereform inBelgium–TheBrussels Banks, D.,Hendrix,J.,Hickman,M.&Kyckelhahn,T. (2016).National sources oflawenforcement Hooghe, M.&deVroome, T. (2016).Therelation betweenethnicdiversityandfearofcrime:An Allen, G.&Zayed,Y. (2018).Policeservicestrength. Briefingpaper00634,www.parliament.uk/ Aebi, M.F., Akdeniz, G., Barclay, G.,Campistol, C., Caneppele, S., Gruszczynska, B., Harrendorf, Humanities andSocialScience Review, 3(6). of ExperimentalCriminology, 12,431-451. of policeforce sizeoncrime–1968through 2013:ahistoricalsystematicreview. Journal of Intercultural Relations,50,66-75. analysis of police records Journal andsurveydatain Belgian communities.International and Practice,1-15. case: ashiftinthestyleofpolicingafterterrorist ofPolicy attacks.Policing:AJournal employment data.U.S.DepartmentofJustice,Bureau ofJusticeStatistics. commons-library Justice Statistics.Helsinki,ISSN1799-5590. Savona, E., Smit, P. &Borisdottir, R. (2014). European Sourcebook ofCrime and Criminal S., Heiskanen,M.,Hysi,V., Jehle,J-M.,Jokinen,A.,Kensey, A.,Killias,M.,Lewis,C.G., גורן, ט. (2010 ). שיעור שוטרים ל1000- תושבים בישראל בהשוואה בינלאומית. העיקר במחקר ).השנתון הסטטיסטישלמשטרתישראל– 2018 .ירושלים: המחבר. למ"ס (2018).שנתוןסטטיסטילישראללשנת 2018.הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה. 2018,אסופתמאמריםבנושאימשטרה.אג"ת,משטרת ישראל. מאמריםבנושאימשטרה.אג"ת,משטרת ישראל. מאמריםבנושאימשטרה.אג"ת,משטרת ישראל. ישראל במשטרת אדם כוח המצב תמונת (2018). אמ"ש (2018). תמונת המצב כוח אדם במשטרת ישראל 1000 ). שיעור שוטרים ל - המשרדלביטחון הפנים. אנוש,משטרת ישראל. אנוש,משטרת ישראל. משטרתישראל. (2019 מסמךפנימי. 2014 ביבליוגרפיה 2019 2007 ישראל. ( ס. קרוננפלד, ס. ( 2019 נחמיאס א. ( ( י. יז'מסקי, י. ( הרפז, ע. ( UNDP. (2018). Human Development Indices and Indicators 2018: statistical update, UN, New York. ס ו ג

י Sung, H-E. (2006). Democracy and criminal justice in cross-national perspective: from crime control ו ת

to due process. The ANNALS of the American Academy of Political and Social Science,

ב .311-337 ,605 ה ש

ו Wijnen, W.,Weijemars, W., Van den Berghe, W., Schoeters, A., Bauer, R., Carnis, L. & Elvik, R. Crash ו

א .cost estimates for European Countries. D 3.2 of the H2010 Project Safetycube ת

נ Wilson, J.M. & Weiss, A. (2014). Police staffing allocation and managing workload demand: a critical ת ו .assessment of existing practices. Policing: A Journal of Policy and Practice, 8 (2), 96-108 נ י

כ .WHO. (2018). Global status report on road safety 2018. Geneva: World Health Organization ו ח

ה א ד ם

ב מ ש ט ר ו ת

ב ע ו ל ם

100 אקטואליה בשיטור בישראל 102

אקטואליה בשיטור בישראל Dummy Text אסטרטגיות שיטור במרחב הכפרי והתמודדות המשטרה עם הפשיעה החקלאית 103 2415 "תכנית לחיזוק הביטחון האישי במרחב הכפרי". תכנית זו כוללת, בין השאר, הפעלת פיילוט של מערכי שיטור משולבים במועצות האזוריות, הקמת מערכים טכנולוגיים והקמת ִמ ְנ ֶה ֶלת לחיזוק הביטחון במרחב ממשלה בהחלטת שנקבעה אף זו, תכנית 1645]. ואף שהוקצה לה תקציב שמטרתו הרחבת כוחות משימה ייעודיים וכן מתן משאבים נוספים דו"ח פורסם ב2016-, קודםלכן במלואה.שנה טרםיושמה החקלאית, למאבקבפשיעה החקלאית, טרם יושמה במלואה. שנה קודם לכן ב- החקלאית". הפשיעה עם ישראל משטרת "התמודדות בנושא 66ג ובעקבות החקלאית בפשיעה ישראל משטרת של הטיפול באופן ליקויים העלה הדו"ח כך הוקמה ועדת מעקב בראשות מ"מ מנכ"ל המשרד לבט"פ וקצינים בכירים ממשטרת - אולם המדוַו ַחת. הפשיעה מכלל יחסית זניח חלק מהוות החקלאית הפשיעה עבירות ₪ מיליארדי בכ1.2- מוערך אלו מעבירות כתוצאה הנגרם והעקיף הישיר הכלכלי הנזק בשנה כאשר בנוסף לנזק הכלכלי, במובן הערכי, נגרם נזק לפעילות חקלאית המבוססת, לייצר הלאומית ביכולת פגיעה וכן הציונות, ערכי ועל האדמה עבודת על גם השאר, בין בשנתיים האחרונות משטרת ישראל מבצעת שימוש בטכנולוגיה במלחמה נגד הפשיעה החקלאית, פועלת לשיפור שירותי משטרה ולהרחבת המערך המגיב במרחב הכפרי, וכן המשטרה לתחנת והכפפתו בתחנה מג"ב משרד של ההפעלה בתפיסת שינוי ערכה ומיעטו עירוניים באזורים התמקדו ובפשיעה, בשיטור שעסקו בקרימינולוגיה מחקרים במרחב שימוש נעשה בהן השיטור אסטרטגיות כך, בעקבות הכפרי. במרחב לעסוק הכפרי, לא בהכרח התבססו על מחקרים מבוססי ממצאים, שבחנו את מאפייני המקום שיעורי לפיה מהגישה, בשונה הכפרי. במרחב הייחודית האוכלוסייה מאפייני את ו/או הפשיעה נתוני של מניתוח העירוני, למרחב ביחס יותר נמוכים הכפרי במרחב הפשיעה בארה"ב בשנים האחרונות, עולה בהקשר זה, כי שיעור הפשיעה בעבירות מסוימות, דווקא במדעי החברה בהדגשת 2014 -לימודי משפט אוניברסיטתבר אילן. אסטרטגיותשיטורבמרחבהכפריוהתמודדות בשנת ניתנה שהראשונה קודמות, החלטות שתי על מבוססת זו החלטה הכפרי. החלטה זו מבוססת על שתי החלטות קודמות, שהראשונה ניתנה בשנת מקורותמזוןבאופןעצמאיולהימנעככלשניתןמייבואשלתוצרת חקלאית. משרדראש הממשלה, החלטת ממשלה 2415/17, תכניתלחיזוק הביטחון האישיבמרחב הכפרי. המשטרהעםהפשיעה החקלאית B.A. מדור מחקר ומדיניות, מחלקת אסטרטגיה, אגף התכנון והארגון במשטרת ישראל — M.A. 1 מס' נקבעה בהחלטת ממשלה מ' פקדיהודה קייסי -בוגרמשפטים, 2 ולמרחבהמשטרתיהקלאסי ("הכחול"). [מס' 2016 [מס' L.L.B לימודיהמזת״ת,האוניברסיטההפתוחה. בשנת והשנייה [מס'1973] והשנייה בשנת ישראל,לתיקוןהליקויים. 2017 מס' המדינה מבקר המדינה מס' בישראל, בשנת כללי 1 2 דמוגרפיה - סיווג על פי גודל ו/או צפיפות אוכלוסייה. ואולם, קיים שוני בצורות ההגדרה יישוב מגדירה לסטטיסטיקה האוסטרלית הלשכה למשל, כך, בעולם. שונים במקומות ארה"ב, של לסטטיסטיקה המרכזית הלשכה בשונה, כפרי. כיישוב איש 1,000 כלכלה - ישוב יוגדר ככפרי כאשר תושביו עוסקים במרעה, בדיג, בגידולים חקלאיים וכן יוצגו הראשון בחלקו הכפרי. במרחב השיטור באסטרטגיות בהרחבה יעסוק זה מסמך מחקרי של ספרות סקירת תובא כפרי, מרחב מהו להגדיר ניתן באמצעותם המשתנים השוואה - פשיעה כפרית למול עירונית, ויוצג ניתוח השוואתי של נתוני הפשיעה בישראל. בעולם במשטרות כיום המופעלות אסטרטגיות תכניות יובאו המסמך של השני בחלקו לצורך התמודדות עם הפשיעה במרחב הכפרי. החלק השלישי והאחרון יעסוק בפשיעה החקלאית בישראל - ניתוח נתונים, אתגרי אכיפה ומניעה, השינוי בחקיקה שחל בעשור גבוה יותר במרחב הכפרי ביחס לאזורים עירוניים. למשל, בעבירות הסמים, עבירות רכוש ככלל, ממחקרים עולה, כי השיטור במרחב הכפרי נתקל לעיתים בקושי, הנובע, בין השאר, בלתי חברתי מפיקוח השלטון, במערכות אמון מהיעדר גבוהה, קהילתית מסולידריות משטרות יש בנוסף, פנימיות. בבעיות ל ַש ֵתף רצון ומהיעדר האזרחים בקרב פורמאלי בעולם שלא מפנות משאבים ברמה הנדרשת לטיפול בבעיות במרחב הכפרי, וגם אם הן מפנות משאבים - המחסור בשוטרים ובציוד וכן מדיניות אכיפה, מקשים על מתן שירותי אלו, משטרות מרכזי. כיעד הכפרי במרחב הטיפול את הגדירה המשטרה בהם ארה"ב, לאחר ניתוח של רמת הפשיעה באזורים הכפריים, מפעילות אסטרטגיות שיטור שפותחו, הקושי להגדרה. קשה זאת, עם יחד אך להבנה קל אולי מושג, הוא "כפרי" המושג גדולות ערים יש באנגליה למשל, כך, כפריים. אזורים של שונים סוגים שיש מכך נובע מיוער אזור הוא בהן המרכזי שהמאפיין צ'שייר), אבון, אפון סטרטפורד (קוטסוולדס, קטנים כפרים ישנם זאת, לעומת כפרי. כאזור מוגדרות ולכן שדות של דונמים ואלפי ברומניה (סירנה, רימטה, תוהאני) בהם אנשי הכפר מתפרנסים מחקלאות ולכן מוגדרים לפי הספרות, על מנת להגדיר ישוב/עיר כ"כפריים", יש לבחון כל ישוב/עיר על פי המשתנים עם זאת, ישנם מקומות, כגון, אלברטה/קנדה, אסקס/מזרח אנגליה, ווילס/בריטניה, מיזורי/ האחרוןופעולותהשיטורוהאכיפהשלמשטרתישראלנגדהפשיעה החקלאית. .( Ceccato .( Donnermeyer וכןבפשיעההחקלאית,שהיאייחודיתלמרחבהכפרי(2015 , אושהותאמו,במיוחדעבורהבעיותהמאפיינותמרחב זה. -דמוגרפיה,כלכלה,מבנהחברתיותרבות. כדלקמן: אישכיישובכפרי. משטרהועלאכיפתהחוקבאזוריםאלה (2012 , בכל תחוםעיסוקהקשורבחקלאות. מגדירהיישובמתחת ל2,500- גםהםכאזורכפרי. המרחב הכפרי ל- מתחת ל- 104

אסטרטגיות שיטור במרחב הכפרי והתמודדות המשטרה עם הפשיעה החקלאית Dummy Text אסטרטגיות שיטור במרחב הכפרי והתמודדות המשטרה עם הפשיעה החקלאית 105 מבנים חברתיים - באזורים כפריים התושבים נוטים, יותר מבאזורים עירוניים, לסולידריות קרובי שהם או השני את אחד מכירים הם במסגרתה חברתית, ולאינטימיות קהילתית תרבות - באזורים כפריים קיימת תרבות ייחודית של אמונות, ערכים והרגלים התנהגותיים גודל המשתנים: באמצעות עירוני יישוב לבין כפרי יישוב בין מבחינים ) האוכלוסייה אחוז פוליטי, מעמד בנויים, לאזורים סמיכות אוכלוסייה, צפיפות אוכלוסייה, ניתן לומר, אם כך, כי קיים שוני בין מדינות באופן בו כל אחת מגדירה, מהו יישוב "כפרי", [להלן: לסטטיסטיקה המרכזית הלשכה פי על כ"כפרי", יישוב של ההגדרה בישראל, זה קריטריון נפש. נפש. קריטריון זה

Weisheit & המיםוהביוב מאפיינים ביישוב אין מערכות רחובות; עירוניות כפריים אינן ( עירוניים באזורים תושבים המאפיינים מאלה השונים המקום, תושבי של תושבי המקום, השונים מאלה המאפיינים תושבים באזורים עירוניים ( עולהעל200 המועסקבמשלחידחקלאיונוכחותשלפעילויותאושירותים מיוחדים. באזוריבנייה דפוסי בנייה המרחקבין המרחקבין פחות מ60%- עולהעל 50 מהמבנים ממוקמים ראשיים 2,000 המבנים המבנים מטרים מטרים ל- מתחת אוכלוסייה של בודד קריטריון על מסתמכת למ"ס], מסתמכת על קריטריון בודד של אוכלוסייה מתחת ל- כמוגםבקריטריוניםהמשמשיםכלאחתלטובתהגדרהזו. מהאוכלוסייה מעלל- 60% פעילות כלכלית בפעילות עוסקת חקלאית כלכלית פחות מ1,000- נפשלמייל אוכלוסייה צפיפות מרובע 1,500 2,500 2,000 פחותמ200- נפש ביישוב אוכלוסייה 50,000 במקבץ תושבים להלןטבלה להמחשה: פחות מבנים גודל נפש נפש נפש פחות מ- פחות מ- פחות מ- מ- 2001 .( Well ( ואח' הוגו ואח' ( המדינה נורבגיה משפחה. ארה"ב צרפת פנמה שם יפן s , 2004 הביא לכך שבעשורים האחרונים, יישובים שהם כפריים באופיים [עפ"י קריטריונים כגון: א

ס עיסוק בפעילות חקלאית, ריבוי שטחי גידול ומרעה, כפיפות למועצות האזוריות], סווגו ט

ר מחדש על פי הלמ"ס כיישובים עירוניים, אך ורק עקב הגידול באוכלוסייתם, פועל יוצא של ט ג

י הקמה ואכלוס של הרחבות קהילתיות במושבים ובקיבוצים, וכן ריבוי טבעי. לרוב, השינוי ו ת

המהותי ביישובים אלה, שהשתנו לעירוניים, הוא הגידול באוכלוסייה, ללא שינוי במאפייני ש י היישוב מבחינת תוואי השטח, התשתיות או החברה (כהן - קסטרו, 2007). ט ו ר במשטרת ישראל קיימות שתי הגדרות שונות ליישוב כפרי. הראשונה, היא זו שנקבעה ב

מ על ידי הלמ"ס, לפיה, כאמור, יישוב מתחת ל2,000- נפש ייחשב כ-"כפרי" והשנייה, לפיה ר 3 ח יישוב שנמצא בתחום המועצות האזוריות ייחשב "כפרי", כך פועלות רוב מערכות ה- BI ב

ה במשטרה. כ פ ר י

ו המועצות האזוריות ה

ת ההתיישבות הכפרית היהודית המתחדשת בארץ ישראל החלה לקראת סוף המאה ה19-, מ ו עם הקמתן של מושבות העלייה הראשונה, ונמשכה בראשית המאה ה20-, עם ההתיישבות ד ד ו השיתופית של העלייה השנייה והעלייה השלישית. ת

ה בשנים אלו עוצבו הדגמים המרכזיים של היישובים הכפריים השונים, שהתבססו, כולם, מ

ש על חקלאות כאורח חיים וכמקור פרנסה עיקרי. ט

ר מערכת השלטון המקומי בישראל נבדלת ממערכות שלטון במדינות אחרות בעולם, ה

ע בהפרדה הקיימת בה בין הרשויות של היישובים העירוניים והמועצות המקומיות לבין ם הרשויות של המרחב הכפרי, הן המועצות האזוריות. ה פ

ש בעוד כל רשות עירונית מופקדת על יישוב אחד ולפעמים על שניים-שלושה יישובים י

ע שאוחדו תחת סמכותה, מועצה אזורית מכילה מספר לא קבוע של יישובים שלכל אחד ה

ה מהם מעמד סטטוטורי עצמאי והוא מנוהל על ידי ועד מקומי. בנוסף, תחום השיפוט ח

ק של מועצה אזורית יכול לכלול גם שטחים שאינם בתחום של יישוב כלשהו. המועצה ל א

י האזורית היא מערכת שלטונית דו-רובדית: המועצה עצמה היא הרובד העליון והיישובים ת הם הרובד התחתון. הן למועצה והן לוועדי היישובים יש מעמד סטטוטורי כרשויות שלטון (אפלבום, 2016). בישראל יש 54 מועצות אזוריות ובהן 1,006 יישובים, בהם קיבוצים, מושבים, מושבים שיתופיים, יישובים קהילתיים וכן יישובים מוסדיים וכפריים. תחום השיפוט של המועצות האזוריות בישראל משתרע על פני 85%-90% משטח המדינה, ותושביהן מונים כ10%- מאוכלוסיית ההמדינה 4.

3 מערכות Business Intelligence) BI) מקיפות את תחומי פעילות הארגון ומסייעות לגזור תובנות עסקיות ממכלול הנתונים הנאספים על ידו. במשטרת ישראל מערכות אלו משמשות לצורכי מדידה, מידע, ניתוח תוצאות ועוד . 4 מרכז המועצות האזוריות - http://www.mhh.org.il 106

Dummy Text אסטרטגיות שיטור במרחב הכפרי והתמודדות המשטרה עם הפשיעה החקלאית 107 (מחוז אלונה אזורית מועצה חוף) עם מס' היישובים הקטן מס' עם ירושלים) (מחוז ים מספר עם ש"י) (מחוז המלח התושבים הקטן ביותר -1,427 מספר עם ש"י) (מחוז - ביותר הגדול התושבים מועצה אזורית רמת נגב (מחוז דרום) עם הטריטוריה הרחבה דונמים, מיליון כ4.3- - ביותר מדינת של משטחה משטחה של מדינת 64 יהודה מטה אזורית מועצה אזורית מטה יהודה בנימין מטה אזורית מועצה אזורית מטה בנימין מפתהמועצות האזוריות* - ביותר הגדול היישובים הגדול ביותר - מגילות אזורית מועצה אזורית מגילות מועצותבמרחב הכפרי. הנתוניםמעודכניםלינואר 2019 ולהמחשתהשונות הרבה: ביותר3- סה"כ. 63,655 סה"כ. ישראל. 22% סה"כ. סה"כ. כ-

ū ū ū ū ū 54 * פשיעה 'כפרית' ופשיעה 'עירונית' א ס

ט כאמור בפתיח למסמך זה, רוב המחקרים בקרימינולוגיה שעסקו בשיטור ובפשיעה בעולם ר

ט התמקדו באזורים עירוניים ומיעטו לעסוק במרחב הכפרי. לפני כעשור, במחקר שערכו ג י ו ויישהייט ואח' (2006) נמצא, כי שיעור הפשיעה (כמות תיקים ביחס לשיעור האוכלוסייה) ת

ש באזורים כפריים היה נמוך יותר מאשר באזורים עירוניים. י ט ו

ר מניתוח הפשיעה וסקרי קורבנות שנערכו בארה"ב בין השנים 2003-2005, עלו הממצאים

ב הבאים: מ ר

ח ū מדד עבירות המתה, הריגה ורצח גבוה יותר באזורים עירוניים, מאשר בכפריים. ב

ה ū שכיחות עבירות אלימות ומין, גבוהה יותר באזורים עירוניים. כ

פ ū בתוך סל עבירות הרכוש, בשני האזורים (כפרי ועירוני כאחד), עבירת הגניבה היא ר י

ו השכיחה ביותר, ולעומתה, גניבת רכב היא העבירה הכי פחות שכיחה. ה

ת ū בעבירת השוד נמצא הפער הגדול ביותר, כאשר באזורים עירוניים, שוד מתרחש מ ו

ד ביחס של 54 עבירות שוד על כל 100,000 אזרחים, בעוד שבאזורים כפריים היחס ד ו

ת הוא 4 עבירות על כל 100,000 איש.

ה

מ ū בסקרי קורבנות זהים שנעשו באזור הכפרי והעירוני נמצא, כי באזורים עירוניים

ש דיווחו 30% מהנשאלים כי נפגעו מעבירה כל שהיא, לעומת 17% באזור הכפרי. ט ר ה

ū 25% מהקורבנות שנפגעו באזור הכפרי, דיווחו כי העבירה התרחשה מחוץ לקהילה/ ע

ם שכונה בה הם גרים. לעומתם, רק 10% מהקורבנות באזור העירוני, ציינו כי, העבירה

ה התרחשה מחוץ לקהילה/השכונה בה הם גרים. פ ש י בשונה מממצאי המחקר המתוארים לעיל, פישר (2012) טוען, כי עם השנים, שיעורי ע ה

הפשיעה באזור הכפרי עולים והפער אל מול שיעורי הפשיעה העירוניים ָקֵטן, בין השאר, ה

ח כתוצאה ממודרניזציה, מהתפתחות התחבורה ואמצעי התקשורת ומתנופת הבנייה. אלה ק

ל ועוד מצמצמים את השוני בין האזור הכפרי לבין האזור העירוני. א י

ת למרות צמצום הפער, בעבירות מסוימות, שיעור הפשיעה באזור הכפרי נותר גבוה, בעקבות מאפייניו הייחודיים של המרחב הכפרי. כך, למשל, ארגוני פשיעה מעדיפים לנהל את ענייניהם באזורים כפריים, שלרוב הם מרוחקים מהמרכז. כך גם לגבי גידול, הברחה וסחר בסמים, עבירות שקל יותר לבצע ַהְרֵחק מעין הפיקוח הפורמאלי (גופי אכיפה ורשויות) והבלתי פורמאלי (חברתי). ועל העבירות המוזכרות יש להוסיף את הפשיעה החקלאית, הייחודית לאזור הכפרי [נושא זה יובא בהרחבה בהמשך המסמך]. היבט נוסף המבדיל את האזור הכפרי מהאזור העירוני, הוא הסולידאריות הקהילתית המאפיינת את האזור הכפרי ומקשה על ביצוע פעולות שיטור ואכיפה. 'אנשי הכפר' ממעטים, ככלל, לדווח לרשויות וישנם מקומות בהם מביעים חוסר אמון ברשויות ובמשטרה. תפיסה זו שכיחה יותר בקרב קבוצות ייחודיות מבחינת תרבות, מוצא, דת וכדו' (2014 .(Bunei et al,

108 Dummy Text אסטרטגיות שיטור במרחב הכפרי והתמודדות המשטרה עם הפשיעה החקלאית 109 כי במהלך חמש השנים האחרונות [2014-2018], שיעור הפשיעה באזור העירוני גבוה יותר 2017) במדינות ניו יורק, פילדלפיה, בולטימור ודטרויט/ארה"ב, הוא הריגה עבירות שיעור גם כי לעיל, שהוזכרו ואח' ויישהייט של מהממצאים בשונה מצא, תחושה יוצר ואכיפה משטרה משירותי וה ֶנ ֶתק יותר מרוחקים הם כפריים אזורים האזור הכפרי מרוחק גיאוגרפית ממרכזי הערים, על כן זמן התגובה וכן זמן ההמתנה מסתיימים אירועים אחת, ולא ארוכים הם רב-משתתפים, באירוע גיבוי לכוח גיבוי באירוע רב-משתתפים, הם ארוכים ולא אחת, אירועים מסתיימים כפי שעולה מנתוני הגרף לעיל, בחמש השנים האחרונות, סך התיקים ל1,000- נפש, נמוך באירועים בהם נדרש טיפול רפואי, זמן ההמתנה להגעת כוחות ההצלה והרפואה ביחס התושבים בקרב נשק כלי של מוגברת בנוכחות מאופיינים כפריים אזורים לאזור העירוני, על כן השימוש בנשק הוא תכוף יותר מאשר באזורים עירוניים, על לראות, ניתן העירוני האזור למול הכפרי האזור של של האזור הכפרי למול האזור העירוני ניתן לראות, השוואתשיעורהתיקיםהפלילייםל1,000-נפש-עירונימול כפרי: ורצחהיוגבוהותיותרבאזורהכפרימאשרבעירוני.לטענתו,הסיבותלכך הן: הואממושך,ובאירועיםבהםישפצועים,מצבםמחמירבשלכך. הנתוניםהופקובאמצעות מדור מדידה ומידע/אסטרטגיה/אג"ת. 5 הפשיעה נתוני מהשוואת בישראל, מהשוואת נתוני הפשיעה שלהיעדרפיקוח פורמאלי. יותרבמרחבהכפריבישראל. ביחסלאזורהכפרי, כדלקמן: בתוצאהחמורה יותר. במחקר שערך פרידמן ( השלכות האמור.

ū ū ū ū 5 בשנת 2018, נפתחו 29 תיקים לאלף נפש במרחב הכפרי, בעוד שבמרחב העירוני נפתחו א

ס 37 תיקים. ט ר ט

ג כמות התיקים ל1,000- נפש בנושאים מחוללי פשיעה בחלוקה לשנים, י ו

ת אזור כפרי ועירוני [עבירות הפשיעה החקלאית מוכללות בתוך הקבוצות

ש

י הסטטיסטיות השונות]: ט ו ר

אזור כפרי ב

מ נושאים ר מחוללי 2018 2017 2016 2015 2014 ח ב

פשיעה ה כ פ

ר עבירות מין 0.6 0.59 0.5 0.49 0.52 י

ו ה ת מ

ו עבירות 1.5 1.48 1.13 1.23 1.24 ד בטחון ד ו ת

ה עבירות מ 3.82 3.97 3.63 3.09 3.56

ש כלפי המוסר ט ר ה עבירות נגד ע 4.39 4.5 4.54 4.56 4.99

ם גוף

ה פ ש

י עבירות סדר

ע 10.24 10.63 10.25 10.9 11.81 ציבורי ה

ה ח

ק עבירות ל 13.03 15.82 18.67 19.38 19.91

א כלפי הרכוש י ת כפי שעולה מנתוני הטבלה לעיל, בחמש השנים האחרונות, מבחינת כמות התיקים ל1,000- נפש, חלה במרחב הכפרי בישראל ירידה של 34% בעבירות הרכוש ו13%- בעבירות הסדר הציבורי.

110

Dummy Text Dummy Text אסטרטגיות שיטור במרחב הכפרי והתמודדות המשטרה עם הפשיעה החקלאית 111 כפי שעולה מנתוני הטבלה לעיל, בחמש השנים האחרונות, בכמות התיקים ל1,000- נפש, הסדר בעבירות ו11%- הרכוש בעבירות 21% בעבירות הרכוש ו- 16.14 19.18 2014 0.73 3.43 7.56 2.3 18.02 2015 15.1 0.71 2.14 3.55 7.31 17.02 2016 14.2 1.64 7.23 0.7 3.8 אזור עירוני של ירידה בישראל העירוני במרחב העירוני 14.37 16.27 2017 0.72 1.67 4.29 7.08 14.24 15.14 2018 0.73 1.44 4.44 7.1 עבירותסדר עבירותנגד כלפי המוסר כלפי הרכוש עבירות מין נושאים עבירות עבירות עבירות מחוללי פשיעה ציבורי בטחון גוף הציבורי. חלה Dummy Text כך, למדינה. ממדינה משתנות כפרית", "פשיעה של הפשיעה בסל שנכללות העבירות שנכללות בסל הפשיעה של "פשיעה כפרית", משתנות ממדינה למדינה. כך, מהנתונים עולה, כי בשלוש השנים האחרונות, ברוב מחוזות משטרת ישראל, נרשמה ירידה 11%. במרחב בסטטיסטיקה הפלילית ברוב המקומות בעולם המערב, בשונה מישראל, קיים סל עבירות . היינו- "כל עבירה או התנהגות אנטי חברתית שהתרחשה באזור כפרי, או שזוהתה ככזו על ידי "פשיעה עבירות נחשבות מתכות, גניבת וכן מורשת באתרי פגיעה באנגליה, למשל, כפרית". במיזורי שבארה"ב, עבירות האלמ"ב שהתרחשו במרחב הכפרי נחשבות פשיעה המרחק ניצול תפישת של יוצא פועל אלו, עבירות נגד בענישה החמרה וישנה כפרית וישנה החמרה בענישה נגד עבירות אלו, פועל יוצא של תפישת ניצול המרחק "Anycrimeoranti-social הכפריבמחוז מרכז,חלההירידההמשמעותיתביותר,עם 28% ירידהבכמות התיקים. 7,775 כפרי 1,561 2,681 6,692 3,578 6,561 630 58 -2016-2018עירונימולכפרי להלןכמותהתיקיםבמחוזות,בשנים 2016-2018 - עירוני מול כפרי behaviour thattakesplaceinarurallocation,orasidentified bythevictim" 2016 בכמות התיקים. במרחב העירוני, ירידה של 1.5% ובמרחב הכפרי ירידה של עירוני 65,573 11,368 32,124 64,216 32,991 43,284 49,143 1 [ללאנרמולשלכמות האוכלוסייה]: היא: כפרית פשיעה של הרווחת ההגדרה הספרות, פי על פי הספרות, ההגדרה הרווחת של פשיעה כפרית היא: 6,720 כפרי 1,382 3,410 6,211 3,631 6,540 593 50 2017 עירוני 60,629 12,225 33,558 63,424 35,154 46,176 49,015 פשיעהכפריתופשיעהחקלאית (פשיעהכפרית). 1 שלרשויות האכיפהמאזוריםכפריים. ועוד. 5,538 כפרי 1,385 3,037 3,160 6,158 6,167 653 45 .( 2018 Morris etal "RURAL CRIME" עירוני 59,690 34,948 43,870 11,567 33,540 59,776 50,667 8 הקורבן" (2019 , מחוז צפון מחוז ת"א מחוז חוף מחוז ש"י ירושלים מחוז מחוז מחוז מרכז מג"ב דרום אזור הנקרא 112

אסטרטגיות שיטור במרחב הכפרי והתמודדות המשטרה עם הפשיעה החקלאית אסטרטגיות שיטור במרחב הכפרי והתמודדות המשטרה עם הפשיעה החקלאית 113 בכל מקרה יצוין, כי הפשיעה החקלאית הקלאסית, ובמסגרתה עבירות גניבת ציוד חקלאי, נכנסת חקלאית, תוצרת של וגניבות שדות של הצתות חיים, בעלי גניבת חוקי, לא ציד אזורים של הגיאוגרפי הריחוק לאתגר ובדגש הכפרי האזור לאתגרי מענה מתן לצורך שוטרים גיוס ע"י הקהילתי השיטור את מרחיבות בעולם משטרות הערים, ממרכזי אלה השיטור תכניות השכונה. לשיטור המקום תושבי של התנדבות מעודדות וכן מקומיים ובכך החיים" ו"שעון האירועים סוגי פי על חקירה ותיקי אירועים של ניתוח על מבוססות האכיפה גורמי של משולב פעולה שיתוף מעודדות משטרות הכפרי, באזור בנוסף, והרשויות, כך שלנוחות התושבים, אלה יכולים לקבל מגוון שירותים במקום אחד. בהיבט המתבצעות בעבירות בענישה החמרה שמטרתה חקיקה מעודדות משטרות המשפטי, משטרות מעודדות חקיקה שמטרתה החמרה בענישה בעבירות המתבצעות רב מספר ישנו אירלנד) וצפון סקוטלנד ווילס, (אנגליה, בריטניה המאוחדת בממלכה בחקלאות משמעותי ֶנ ַתח תופס החקלאות וענף בעולם, מהגדולים כפריים, אזורים של גבוהה והחקלאית הכפרית הפשיעה שכיחות אלה, שבאזורים הסיבה גם זו העולמית. יחסית למקומות אחרים בעולם, והעיסוק באסטרטגיות שיטור במרחב הכפרי, נפוץ יותר. מכירים "אנחנו נכתב: ובה 2017-2019 לשנים נקבעה ביורקשייר האסטרטגית התכנית בתרומה החשובה של הקהילות הכפריות למחוז וכן אנחנו נחושים לעבוד בשותפות עם היישובים הכפריים במטרה להפחית את הנזק שנגרם להם בעקבות הפשיעה הכפרית". המטרות שהוגדרו לתכנית הן: צמצום הפגיעה הנגרמת מהפשיעה הכפרית תוך התמקדות נקבע, התכנית במסגרת בעבריינים. ממוקד וטיפול פשיעה מניעת מעורבות, בקהילה, כי יושם דגש על שיטור מבוסס פתרון בעיות ובהתאם לכך, פעולות השיטור תתמקדנה ובאזורי בתיירים פגיעה סוסים, ובגניבות חקלאית תוצרת של בגניבות בחוות, בפגיעה באתרי פגיעה ובסביבה, הבר בחיות פגיעה הכפרית, הקהילה בתוך פשיעה תיירות, פשיעה בתוך הקהילה הכפרית, פגיעה בחיות הבר ובסביבה, פגיעה באתרי תכניות אסטרטגיות המופעלות כיום במשטרות בעולם בכלל, ובדגש על בריטניה: .( Mawby תכניותלהתמודדותעםהפשיעההכפרית בעולם השיטורהופךלממוקדיותר,כלאזור,בהתאםלוולבעיותיוהייחודיות. תחתסלהעבירותשל"פשיעהכפרית"ברובמדינותהמערב (2016 , שימושבטכנולוגיה מתקדמתומותאמתלבעיה למימושהתכניתהוחלטעלהאסטרטגיותהבאות: מוֶר ֶשתוטיפולבקבוצותפשיעה מאורגנות. מניעת פשיעהדרךעיצובהסביבה פעולותשיטורמוכוונותמודיעין .( Morris etal באזורהכפרי (2019 , יורקשייר/אנגליה להלן ū ū ū זאת, עם יחד בירידה. מצויים בנורפולק הכפרית הפשיעה שיעורי האחרונות, בשנים התיירות, שהתרחבה בצורה משמעותית, מציבה אתגרי שיטור בכבישים, באתרים ובשמורות מבודדות הקהילות בהם כפריים אזורים יש נורפולק של בשטחה הכפרי. במרחב טבע במרחב הכפרי. בשטחה של נורפולק יש אזורים כפריים בהם הקהילות מבודדות הנעשה, על מרחוק לפקח ניתן באמצעותן נבחרים, במקומות במצלמות שימוש ורכובים, רגליים סיורים באמצעות שוטרים נוכחות וריבוי משטרה שירותי שיפור העבריין את המובילות ההזדמנויות את לצמצם במטרה מצבית מניעה על דגש על מניעה מצבית במטרה לצמצם את ההזדמנויות המובילות את העבריין והשימוש השיטור פעולות כך, ולשם קהילתית למעורבות חשיבות יש כי נקבע, עוד בטכנולוגיה מוקדו עפ"י "שעון החיים" ובשת"פ עם הקהילה. כמו כן הופנו משאבים (כוח אדם ואמצעים) לצורך הקמה של שיטור שכונתי, וקודמו מהלכי שת"פ ומעורבות אקטיבית בהם יש לעמוד, כן נקבע כי יתקיים מחקר הערכה בתום התקופה, אשר יבחן עלות-תועלת שוטרים גיוס השאר, ובין שיטור, לצורכי אדם) וכוח (אמצעים משאבים הפניית מניעה - מתן מענה אפקטיבי ונוכחות מוגברת; ייעוץ והכוונה לתושבים, לעסקים ולתיירים כיצד להתגונן מפני פשיעה; הדרכה והכשרות של השוטרים להתמחות בטיפול בבעיות שיטור יעיל - הקשבה לתושבים ולתיירים וטיפול בבעיותיהם; הנגשת מידע רלוונטי שיסייע ובנקודות רצידיוויסטים נגד פעילות מיקוד הכפריות; לקהילות מניעה, פעולות בנקיטת פעולות מניעה, לקהילות הכפריות; מיקוד פעילות נגד רצידיוויסטים ובנקודות שנתיים, באחוזים הפשיעה להפחתת יעדים נקבעו התכנית, של מימוש לוודא מנת על מנת לוודא מימוש של התכנית, נקבעו יעדים להפחתת הפשיעה באחוזים שנתיים, בתכנית האסטרטגית 2018-2020של משטרת נורפולק, עקרונות המפתח שהוגדרו הם: משירותיםובעקבותכך,המשטרהפועלתלשיפורהשירותוהביטחוןשלהתושבים. שיתוףפעולהעםהציבור ומעורבותקהילתיתלשמירה על הסדר והביטחון. הכשרהשלקציניםמיומניםלפיקודולהתמודדותעםהפשיעה החקלאית. פרסום, הסברה,דיווחיםוהתראותתוךשימושברשתות החברתיות. נקודות משטרהבאזורים מרוחקיםלשיפורמהירות התגובה. במרחבהכפרי;הרחבתמערך המתנדביםע"יגיוס ואמצעים. שלארגוניםכפרייםוחקלאייםבטיפולבפשיעההכפרית. .( הפרקטיקותהעיקריותהנהוגותבאזוריםאלה הן: האסטרטגיהנחלקתלארבעהתחומים, כדלקמן: West Mercia Police , מצלמות ורחפנים. בדגשעלאזורים מרוחקים. שלכלרכיבבתכנית (2017 , 4 X לבצעאת העבירה. ומתנדבים,רכבי 4 מחדרי הבקרה. נורפולק/אנגליה

.3 . .1 2 ū ū ū ū ū 114

אסטרטגיות שיטור במרחב הכפרי והתמודדות המשטרה עם הפשיעה החקלאית אסטרטגיות שיטור במרחב הכפרי והתמודדות המשטרה עם הפשיעה החקלאית 115 כ70%- מטריטוריית אסקס הם מרחב כפרי, על כן עיקר הפשיעה באזור זה היא פשיעה חמות; טיפול בפשיעה חוצה גבולות באמצעות שיתוף פעולה עם משטרות אחרות; עידוד אכיפה - הבטחת מענה יעיל של המשטרה לדיווחים על פשיעה כפרית; אכיפה משותפת עם רשויות נוספות, הקהילות המקומיות ומשטרות ְש ֵכנות במטרה להגביר את ההרתעה; שירותי שיפור התושבים; ביטחון לשיפור נוכחות הגברת - הציבור ואמון ביטחון תחושת משטרה פרונטליים וממוחשבים באמצעות הרשתות החברתיות; הנגשת מידע לציבור על עבירות, מגמות, תופעות פשיעה ומבצעי שיטור שבוצעו; קבלת משוב מהציבור באמצעות סקרים ביישובים הכפריים, על אמון הציבור במשטרה, שירותיות ושיטות עבודה בשיטור כפרית. אף שבשנים האחרונות חלה ירידה כללית בפשיעה באזור זה, עדיין, גניבות תוצרת והמשטרה החקלאים בקרב תסכול יצר זה מצב גבוהים. בשיעורים נותרו חקלאי וציוד החזון: לחזק משמעותית את יכולת התגובה לאירועי פשיעה כפרית ואת יכולת המאבק תקשורת ומעורבות - הסברה ופרסום של דרכי התגוננות מפני הפשיעה החקלאית. התנדבות יחידות הקמת גיוס, באמצעות המתנדבים מערך והרחבת באמצעים פגיעה בסביבה - אכיפה וענישה מחמירה נגד מטיילים ונגד קיום קמפינג במקומות לטיפול והציבורי, הפרטי מהמגזר וחברות ארגונים רשויות, עם שותפויות יצירת פעולות הסברה, מפגשים והרצאות בקהילה בנושאים הקשורים למניעה, להתגוננות, סיוע מתן והחקלאים. התושבים עם פעולה בשיתוף בפשיעה טיפול - התנדבות - טיפול בפשיעה בשיתוף פעולה עם התושבים והחקלאים. מתן סיוע סיוריםרגליים וְרכוביםשיופעלוע"ישיטור מכווןבעיותולפינקודות חמות. שימושברשתותהחברתיותלאיתורעברייניםולהתראותבזמן אמת. בה,באמצעותשימושיעילבמשאביהשיטורויצירתשותפויותעם הציבור. .( Office ofthepolice&crimecommissionerforNorfolk מניעה-מניעתעבירות במרחבהכפריעודטרם התרחשותן. שימושבמצלמותחכמותלצורכיאכיפהומתןקנסות לעבריינים. המקומיתהחליטהעלתכניתאסטרטגיתלשנים 2018-2020. טיפוליעילומהירבעברייניםוהעמדתם לדין. ומינוישלבעליתפקידיםבקרב המתנדבים. לצורךמימושהתכניתנקבעוהמשימות הבאות: לדיווח ולהגברתאמוןהציבור במשטרה. התכניתמבוססתעלארבעאבנייסוד, כלהלן: אסורים,צידלאחוקי ופגיעהבצו ֵמ ַח. הדיווחלמשטרהעלהתרחשות עבירות. במרחב הכפרי. אסקס/אנגליה המקומי (2018 ,

. . . .3 1 4 2 ū ū ū ū ותוצרת בחוות פגיעה חקלאי, ציוד גניבת השאר, בין הכוללת, חקלאית, פשיעה חקלאית, הכוללת, בין השאר, גניבת ציוד חקלאי, פגיעה בחוות ותוצרת פעילות רחבת-היקף בניו מדיה ופתיחת חשבונות ברשתות החברתיות, בהם יועלו הצבת מצלמות ושיפור התאורה בצירים מרכזיים, בכניסות לאזורים כפריים וביציאות לא כללית, (פשיעה עבירה בנפגעי פסיכולוגי וטיפול כלכלי סיוע יחידת הקמת קיום כנס בן יומיים אחת לחצי שנה, להעלאת ָדעות המו לפשיעה הכפרית. במסגרת לשלוש הערים יש משטרה אחת, "משטרת דיפט פויס", אזור שהוא המרחב הכפרי הגדול חיים, בעלי גניבות הן באזור ביותר השכיחות החקלאית הפשיעה עבירות בווילס. ביותר פגיעה וכן החקלאות לענף משמעותי נזק הכפרית בפשיעה רואה פויס דיפט משטרת הכפריות הקהילות בקרב הביטחון תחושת היעדר על גם משפיעה הפשיעה בתיירות. עבירות אלימות, סמים, מין ואלימות במשפחה, בהן היעדר הדיווח הוא הגבוה ביותר, באזורים סריקות שיבצעו ומתנדבים, שוטרים יוצבו בה רחפנים יחידת הקמת באירועים, וטיפול לסיור , לסיור וטיפול באירועים, טרם ביצוע המשימות יתבצעו מעקב וניתוח נתונים מעמיק לצורך מיקוד המשימות באזורים ובשעות הרלוונטיות. בתום כל תקופה ייערכו מחקרי הערכה לצורך הפקת שימוש בטכנולוגיה מתקדמת וכן בשיטור מו ְכָוון מודיעין לטיפול בעבירות פשיעה

Essex קביעת יעדים ומדדים שנתיים לתהליך הביצוע ולהשגת התוצאות ְמצופות ה ( זו,יוםאחדיעסוקהכלליתוהיוםהשני,בפשיעה החקלאית. מאחר והקהילותהכפריותנוטותלפתוראתבעיותיהןבתוך הקהילה. מאחרוהםמבו ָד ִדיםומנותקיםמהרשויותבאופןיחסילמרחבהעירוני. האתגרים המרכזייםעימםנדרשתהמשטרהלהתמודדהם כדלקמן: גניבות טרקטוריםומכונותחקלאיותוכןגניבתתוצרת חקלאית. 4 X פגיעה וזיהום סביבתי בשמורותטבעובאתרי מורשת. חקלאית)במרחבהכפרי,בשיתוףפעולהעם הרווחה. 4 ורכבי סוסים על רכובים מתנדבים יחידות הקמת יחידות מתנדבים רכובים על סוסים ורכבי .( police, Protecting andserveungEssex לקחיםוגיבושתובנותלגבימהעובדומהלא. תמונותויפורסמודיווחים והתראות. קרמתנשייר,סרדיג'ון ופמברוקשייר/ווילס נבחריםובשעותמו ָעדות לפשיעה. בשגרה ובחירום. חקלאית. חקלאית. , 2018 מהם.

.2 . .3 1 ū ū ū ū ū ū ū ū ū 116

אסטרטגיות שיטור במרחב הכפרי והתמודדות המשטרה עם הפשיעה החקלאית אסטרטגיות שיטור במרחב הכפרי והתמודדות המשטרה עם הפשיעה החקלאית 117 שיעור תיירות גבוה הדורש שירותי משטרה להכוונה וטיפול בעומסי תנועה באתרים ומניעת טיפול תכניות בניית לצורך משטרה, אנשי עם קהילתיים מפגשים קיום מפגשים קהילתיים עם אנשי משטרה, לצורך בניית תכניות טיפול ומניעת שיתוף פעולה עם רשויות החינוך והרווחה לטיפול ולסיוע לקורבנות עבירה במרחב חילוץ של ראשוני מענה למתן אנשיהן והכשרת בקהילה חירום יחידות הקמת הרחבת התשתית המודיעינית באזור הכפרי ע"י גיוס מקורות וסייענים וכן הקצאת נגד פעולה דרכי לקבוע במטרה והחקלאות הכפר ארגוני עם שותפויות יצירת העלייה שבקנדה. באלברטה הכפרי במרחב בפשיעה עלייה ישנה האחרונות בשנים מיליון דולרים. בין השאר, נקבעו היעדים: טיפול ממוקד בעבריינים האכיפה שירותי את להגביר שתפקידו משימה כוח על המשטרה הכריזה 2017 כשנה לאחר מכן (מרץ 2018) החליטה הממשלה על תכנית אסטרטגית לטיפול במרחב עידוד היפגעות, של במקרה לנהוג יש כיצד בקהילות, והסברה פרסום פעולות פרסום והסברה בקהילות, כיצד יש לנהוג במקרה של היפגעות, עידוד מנת על בקהילה לנציגים שיטור סמכויות מתן וכן בקהילה למתנדבים הכשרות למתנדבים בקהילה וכן מתן סמכויות שיטור לנציגים בקהילה על מנת הפעילות מיקוד על הוחלט פויס דיפט משטרת של 2018 לשנת האסטרטגית בתכנית האסטרטגית לשנת 2018 של משטרת דיפט פויס הוחלט על מיקוד הפעילות שיפור הנגשת שירותי משטרה באזורים מבודדים ע"י אתרי אינטרנט שיוקמו לכל אזור וינוהלו ע"י המשטרה לצורכי דיווח, טיפול בעבירות, מסירת מידע, סיוע והכוונה. .( Heddlu police,dyfed-powys ארגוניפשיעה המבצעים עבירותרכושופשיעה חקלאית. הגברתנוכחותופעולותשיטורגלויותלמניעת עבירות. שיוכלולטפלבעבירותהפשיעההכפריתבעת הצורך. המשמעותיתיותרהיאבעבירותחקלאיותובעבירותרכוש. פריסתמצלמותבציריםראשייםובאזורים נבחרים. משאביםלאיסוףמודיעיןבאמצעים טכנולוגיים. אכיפהמחמירהכלפיעברייניםרצידיוויסטים. הדיווחוהנגשתמידעלציבור (2018 , והצלה,כיבויאשומתןטיפול רפואי. צידלא חוקישל חיותמו ָגנות. הפשיעה החקלאית. והמניעהבמרחבהכפרי. 10 ובצירים מרכזיים. פשיעה בקהילה. הכפרי ולשם כך הוקצו בנושאים הבאים: אלברטה/קנדה הכפרי. במרץ

. . . 4 6 5 ū ū ū ū ū ū ū ū ū ū ū רצידיוויסטים, הרחבת שיתוף הפעולה עם הרשויות וארגוני הכפר והחקלאות וכן טיפול א

ס בעבירות הרכוש במרחב הכפרי. ט ר כמו כן הוחלט על נקיטת הצעדים הבאים: ט ג י ו ū הרחבת הפרסום וההסברה לציבור בנושא הפשיעה במרחב הכפרי וכיצד יש ת

ש להתגונן מפניה. י ט ו ū הקמת צוותי תכנון לבניית תכנית לצמצום הפשיעה, בשיתוף פעולה עם נציגי ר

ב האוכלוסייה, כאשר כל תכנית תתמקד בבעיות הרלוונטיות לכל אזור. מ ר ū נגישות גבוהה יותר מהקיימת של בדיקות פורנזיות במרחב הכפרי, לצורך איתור ח ב עבריינים וראיות. ה כ

פ ū שיפור הטכנולוגיה ופריסת מצלמות במקומות נבחרים ובצירים ראשיים במרחב ר י

הכפרי. ו ה

ת ū הקמת יחידה ייעודית לבילוש ולחקירות, שתתמקד בטיפול בארגוני פשיעה מ ו העוסקים בעבירות במרחב הכפרי. ד ד ו ū מעקב אחרי הסטטיסטיקה הפלילית במרחב הכפרי וביצוע מחקר הערכה שיבחן ת

ה האם התכנית השפיעה על ירידה בפשיעה וכן גיבוש תובנות והפקת לקחים. מ

ש ū שיפור הנגשת המידע לציבור בכל הנוגע לעבירות במרחב הכפרי. ט ר

ה ū הקצאת 71 מיליון דולרים כסיוע לחקלאים שנפגעו מפשיעה חקלאית. הפיצוי יינתן

ע באמצעות ציוד וטכנולוגיה לשיפור החקלאות. ם

ה ū קידום חקיקה שתוביל להחמרה בהענשת עבריינים במרחב הכפרי. בין השאר, יושת פ ש

י על העבריין קנס כספי שיועבר לקורבן, בנוסף לעונש מאסר כפול לרצידיוויסטים ע

ה (Ucp, Official opposition, 2018).

ה

ח מהסקירה העולמית עולה, כי משטרות הן שחקן מרכזי בטיפול בפשיעה הכפרית. יחד ק

ל עם זאת, על מנת שיהיה ניתן לממש את מרכזיותן במשימה, עליהן לנקוט בשיתוף פעולה א י עם אנשי הקהילה, הן בקבלת ההחלטות והן בגיבוש תכניות הפעולה, וזאת, לצורך מניעה ת איכותית ככל שניתן של הפשיעה הכפרית. כל תכנית מניעה במרחב הכפרי מחייבת הכנה והקצאת משאבים טרם גיבושה ולאחר מכן, נדרשות הערכה, בקרה ובחינת ההישגים במונחי עלות-תועלת. העקרונות המרכזיים במימוש התכניות הם כדלקמן: הסברה והנעת האוכלוסייה כשותפה לצמצום הפשיעה הכפרית וכן הגברת הנוכחות, התורמת לתחושת הביטחון של התושבים. השימוש ברשתות החברתיות לצורך הסברה, מתן מידע, העברת הנחיות ודרכי התגוננות הוא יעיל, מרחיב את מעגל המשתמשים גם לדור הצעיר ומגביר את הנגישות למידע, בפרט לאור העובדה שאזורים כפריים מרוחקים, עפ"י רוב, משירותי הרשויות. בחלק מהמדינות פועלות יחידות ייעודיות המהוות כוח משימתי עם מומחיות לטיפול בפשיעה הכפרית, והמקדמות שיתוף פעולה עם הקהילות המקומיות.

118 Dummy Text אסטרטגיות שיטור במרחב הכפרי והתמודדות המשטרה עם הפשיעה החקלאית 119 מהתכניות האסטרטגיות בהן נעשה שימוש בעולם עולה, כי מיקוד התכנית בכל קהילה צריך שיהיה מותאם לצרכים ולגורמי הסיכון המצויים בה ספציפית. מניעת הפשיעה צריכה חברתית. ומניעה סביבתית מניעה מצבית, מניעה כגון מניעה, של שונים סוגים לכלול הופעלה של משותפת בעבודה שהוכנה החקלאית, הפשיעה של ממוחשבת הגדרה לראשונה המאפיינים המרכזיים שנקבעו היו כדלקמן: תחום גיאוגרפי - כל היישובים במרחב הכפרי; עבירות - גניבה חקלאית ובנוסף, עבירות הגניבה וההתפרצויות; הרכוש שנגנב - בעיקרו, מטע, שדה, כגון: מובהקים, חקלאיים מקומות - העבירה ביצוע מקום סוג חקלאי; רכוש חקלאי; סוג מקום ביצוע העבירה - מקומות חקלאיים מובהקים, כגון: שדה, מטע, , הוחלט ַח ֵת ַפ ְל מודל ממוחשב חדש, אשר עקרונותיו המנחים היו: נתוני הפשיעה מג"ב, ע"י יופקונתוניםידניים לא ורקמתוך המערכת הממוחשבת, אך יופקו החקלאית וכן, ההגדרה במערכת הממוחשבת תהיה זהה לחלוטין להגדרה הנושאית של הפשיעה של העקרונית ההגדרה את מחדש ְל ַפ ֵת ַח הצורך עלה אלה עקרונות מתוך החקלאית. בוצעו אך כבעבר, נותרו לעיל שהוזכרו המרכזיים המאפיינים חקלאית". פשיעה "מהי הפשיעה של ומלאים אמינים נתונים ולקבלת הפערים צמצום לשם רבות התאמות רבות לשם צמצום הפערים ולקבלת נתונים אמינים ומלאים של הפשיעה קיימת חשיבות ללמידה בינלאומית ולשימוש במודלים שכבר נוסו וצלחו במקומות אחרים. 2007 בשונה מהעולם, בישראל, קיים סל עבירות הנקרא "פשיעה חקלאית". במאי סנ"צדוידיגרדרשגיב,הפקת נתונים בתחוםהפשיעה החקלאית- סקירה, סימוכין: 58258818. מדורסטטיסטיקהבאג"ת ומג"ב. משתלה,מקוםמגוריבעלי חיים. ולנעשה בישראל . החקלאיתבישראל 6 2017 בשנת 6 להלן הגדרת מודל הפשיעה החקלאית משנת 2017 ואילך 7: 8 9 א

ס קבוצה מקום ט עבירה סוג רכוש ר חקלאית מתאים ט ג

י התפרצות לבתי עסק, ו ת

גניבת אחד מפריטי התפרצות לבתי דירה, 8 עופות או דגים ש

י בע"ח סוגי מקום . גניבות אחרות, גניבות ט

ו חקלאיות ר התפרצות לבתי עסק, ב גניבת פרות, עגלים, כבשים, טלאים, מ כל מקום התפרצות לבתי דירה, גניבות ר מקנה עיזים, גדיים

ח אחרות, גניבות חקלאיות ב טרקטור או רכב, סוג הרכב ה גניבת כ צריך להיות: טרקטור חקלאי.

פ טרקטור/ כל עבירה בהינתן קישור

ר כל מקום ברכב חקלאי אחר או עגלה/ י

רכב מתאים של הרכוש לתיק. ו נגררת חקלאית אין צורך ה חקלאי

ת בסוג רכב. מ ו התפרצות לבתי עסק, ד גניבת ד

ו אחד מפריטי התפרצות לבתי דירה, פירות וירקות, כוורת, חלות תוצרת ת

סוגי מקום. גניבות אחרות, גניבות דבש, ביצים, פירות טרופיים. חקלאית ה חקלאיות מ

ש צינורות השקיה, שעוני מים, ט

ר ציוד השקיה אחר, טפטפות,

ה התפרצות לבתי עסק,

גניבת ממטרות, כלים חקלאיים, ציוד

ע אחד מפריטי התפרצות לבתי דירה,

ם ציוד חקלאי אחר, מוצרי /חומרי

סוגי מקום. גניבות אחרות,

ה חקלאי חקלאות אחרים, גדר - מטע/

פ גניבות חקלאיות מרעה, זרעים, חומרי הדברה, ש י חומרי דישון ע ה

גניבה

ה אחד מפריטי

ח חקלאית גניבות חקלאיות אין צורך ברכוש מתאים. סוגי מקום. ק אחרת ל א י החזקת ת רכוש אחד מסוגי הרכוש החקלאיים כל מקום החזקת רכוש גנוב חקלאי למעט רכב9. גנוב נזק לרכוש במזיד, או אחת אחד מפריטי אחד מסוגי הרכוש החקלאיים היזקים מ3- עבירות של פלישת בהמה סוגי מקום. למעט רכב. לשטח חקלאי הצתה אחד מפריטי עבירת הצתה. אין צורך ברכוש מתאים. חקלאית סוגי מקום.

7 אסף שחור, מודל פשיעה חקלאית, מסמך פנימי, 3.8.2017. 8 סוגי מקום: שטח פתוח. יער, משתלה, מטע, שדה. מחסן-מקלט. מקום מגורי בע"ח. מושב. קיבוץ. חווה. 9 סוגי רכוש: בעלי חיים, דישון והדברה, חציר, טרקטור, מקנה, ציוד השקיה, ציוד חקלאי, רכב/נגרר חקלאי, תוצרת חקלאית. 120

Dummy Text Dummy Text אסטרטגיות שיטור במרחב הכפרי והתמודדות המשטרה עם הפשיעה החקלאית 121 266998-02-2016] [ת"פ 2016 מי לכל אלא שנפגע, לחקלאי רק לא כלכלי נזק מסבה היא כי וקבע, מדינה" כ"מכת מדינה" וקבע, כי היא מסבה נזק כלכלי לא רק לחקלאי שנפגע, אלא לכל מי חיים, גניבת מזון לבעלי-חיים, גניבת תוצרת ַמ ָט ִעים ושדה, גניבת ציוד וגביית דמי חסות], בעוד חלקן אינו מתגמל כלכלית את העבריינים [למשל, ֶהֶרג בעלי-חיים, השחתת רכוש, הצתת שטחים חקלאיים והרעלת מקורות מים]. סיבה אפשרית לסוג זה של פשיעה היא החקלאות מהווה מרכיב קריטי בעצמאותה ובריבונותה של מדינת ישראל. ענפי החקלאות טרי, מזון של ולאספקה לייצור הנקשרים רבים תחומים על משפיעים בישראל השונים קרקעות על בשמירה מסייעת החקלאות בנוסף, השנה. ימות בכל ומגוון איכותי בריא, המדינה, במניעת שימושים לא חוקיים בה, וכן בשמירה על המערכת האקולוגית והשטחים איש, ובאמצעות גרימת נזק לציוד, לתשתיות ולשטחים חקלאיים, וכן השתלטות על שטחי מרעה. הפשיעה לפי כלכלית. אותם למוטט ועלולה החקלאים של הפרנסה במקורות פוגעת החקלאית נתוני מג"ב, מרבית העבירות מבוצעות ע"י כנופיות מאורגנות ומקצועיות אשר מאופיינות למנוע בניסיון יקרים משאבים להשקיע ש"נאלץ החקלאי החקלאות. בענף שעוסק ביהמ"ש ע"י נאמר עוד חיים"... מפעל הוא שלעיתים מה את לאל לשים חוק מפורעי ובלתי קשה למציאות והפכה במחוזותינו פשטה אשר החקלאית "הפשיעה כי העליון, נסלחת גורמת נזקים אדירים לציבור החקלאים. החקלאי נדרש לעמול על גידול התוצרת, להוסיף סכומים ניכרים על מיגון, באם הדבר בכלל אפשרי, ולשאת בתוצאות הכלכליות - כגון נוספות, שליליות השלכות החקלאית לפשיעה לחקלאים, שנגרם הנזק מלבד הכנסת תוצרת חקלאית ברמה תברואתית ירודה לשווקי ישראל במטרה להוזיל עלויות; התעללות בבעלי-חיים; פגיעה בתחושת הביטחון במרחב הכפרי; עבירות אלימות ִנ ְלוות; נטישת קרקעות מדינה על-ידי חקלאים והשתלטות של גורמים בעלי אופי עברייני עליהן. הפשיעה במרחב הכפרי בישראל מכוונת לפגיעה בענפי החקלאות השונים וכוללת, בין השאר, גניבה של תוצרת ויבול, בעלי חיים, ציוד חקלאי וטרקטורים, חומרי הדברה ודישון, חלק מעבירות הפשיעה החקלאית מתגמל כלכלית את העבריינים [דוגמת גניבת בעלי- ג2017. 75,000 דו"חמבקר המדינה,התמודדות משטרת ישראלעםהפשיעההחקלאית, דו"ח שנתי 67 . . 11 10 בתחכוםובתעוזהרבה,לרוב,שמקורןבשטחיהרשות הפלסטינית תשומותועיבודהואיוצרתעסוקהלעשרותאלפיאזרחים נוספים מבחינה כלכלית, ענף החקלאות בישראל יוצר מקורות תעסוקה לכ- בשנת העליון המשפט בית הגדיר החקלאית הפשיעה את הפשיעה החקלאית הגדיר בית המשפט העליון בשנת הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה, תעסוקהבענףהחקלאות,לוח19.9.

https://www.cbs.gov.il/he/pages/default.aspx .( רקעלאומני(יכימוביץ-כהן, 2016 רע"פ 4477/10 יחיאנ'מדינת ישראל. הפשיעההחקלאית בישראל

https://www.mevaker.gov.il . 12 שלגניבות מרובות" הפתוחים. 10 12 11

אמנם עבירות הפשיעה החקלאית מהוות חלק קטן ביותר מכלל הפשיעה המדוַוַחת א

ס [0.22%], אך הנזק הכלכלי הישיר והעקיף הנגרם כתוצאה מעבירות אלו מוערך בכ10%- ט

ר מהתוצר הלאומי הגולמי [תל"ג] של ענף החקלאות לשנה ומוערך בכ1.2- מיליארדי ₪ ט ג

י בשנה (פאנוס, 2108). בנוסף לנזק הכלכלי, במובן הערכי נגרם נזק לפעילות חקלאית ו ת

המבוססת, בין השאר, גם על עבודת האדמה וערכי הציונות, וכן פגיעה ביכולת הלאומית ש י לייצר מקורות מזון באופן עצמאי ולהימנע ככל שניתן מייבוא של תוצרת חקלאית. ט ו

ר 13 להלן מגמות בייצור החקלאי : ב מ ר ח ב

ה כ פ ר י

ו ה ת מ ו ד ד ו ת

ה מ ש ט ר ה

ע ם

ה פ ש י ניתן לראות, כי לאחר עלייה משמעותית בערך התפוקה בתחילת שנות ה2000-, החל ע ה

משנת 2009 נותר ערך התפוקה יציב, ללא צמיחה. ה

ח הדיווח על עבירות הפשיעה החקלאית לוקה בחסר וישנן הערכות שונות לגבי אחוז ק ל העבירות שאינן מדווחות. על פי נתוני ארגון "השומר החדש" 141, כ75%-85%- מעבירות א י

ת הפשיעה החקלאית לא מדווחות למשטרת ישראל. ההסבר לכך הוא הקושי בתפיסת העבריינים, באיסוף הראיות ומשך הזמן הרב הדרוש להעמדתם לדין של העבריינים. סיבה נוספת היא היעדר יכולת - טכנית ו/או כלכלית - ְלַבֵטַח את התוצרת, בעלי החיים והציוד החקלאי, כך שממילא, במקרה של פגיעה אין כיסוי ולכן אין צורך בדיווח למשטרה. כך, על פי תפיסתם של החקלאים. לציין, כי בעבירות של סחיטת דמי חסות, חוסר הדיווח של החקלאים, כמו פלחים נוספים באוכלוסיה, נובע מחשש שמא הפשיעה נגדם תחמיר15 ,16.

13 משרד החקלאות ופיתוח הכפר - החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה. 4 1 השומר החדש, היא תנועה חברתית חינוכית וציונית הפועלת ע"י מתנדבים, שמטרתם לשמור על אדמות המדינה תוך סיוע והעצמת החקלאים וגורמי האכיפה, לצד חיבור אזרחים וצעירים לאהבת הארץ ולזהות ציונית. 15 השומר החדש, מחקר הערכה ומדידה, הפשיעה החקלאית - /https://www.hashomer.org.il 6 1 דו"ח מבקר המדינה, התמודדות משטרת ישראל עם הפשיעה החקלאית, דו"ח שנתי 67ג 2017. https://www.mevaker.gov.il 122

Dummy Text Dummy Text אסטרטגיות שיטור במרחב הכפרי והתמודדות המשטרה עם הפשיעה החקלאית 123 2017 ולכן יוצגו להלן נתונים יכולת טיפול מוגבלת במחוללי הפשיעה מתחום הרשות הפלסטינית לנוכח קשיים בשטחים מתבצעות חקלאיות גניבות המקרים, ברוב - מורכבות עבירה זירות נסגרים רבים תיקים ולפיכך כ"עוון", מסוָוגות החקלאית הפשיעה עבירות רוב עבירות הפשיעה החקלאית מסוָוגות כ"עוון", ולפיכך תיקים רבים נסגרים כלל הנתונים מתייחסים לפשיעה המדווחת, כאשר כפי שצוין לעיל, ההערכה היא כיאחוזיםמשמעותייםמעבירותהפשיעההחקלאיתלאמדווחים למשטרה. פתוחים,מצב המקשהעלמלאכתהאיסוףשלראיותפורנזיות מהזירה. הענישההמוטלת על עברייניהפשיעההחקלאיתאינה מרתיעה דיה. כאמור, מודל עבירות הפשיעה החקלאית שו ָנה בשנת מחוסרעניין לציבור,ללאהגשתכתבי אישום. אתגריאכיפהומניעהבהקשרלפשיעההחקלאית מהשנים2017-2018 בלבד. תמונתהנתונים הפליליים מבצעיים. . .4 .2 . . . 3 1 1 2 Dummy Text חקלאי ומשק בית-עסק בית-מגורים, הגנת שעניינו 1 שעניינו הגנת בית-מגורים, בית-עסק ומשק חקלאי לחוק העונשין, גניבת ציוד חקלאי ותוצרת חקלאית, בקר גניבת מלבד חקלאיות, גניבות סוגי לחוק נוספו זה בתיקון התשס"ח2007-. להצעת ההסבר בדברי חקלאית. תוצרת וגניבת חקלאי ציוד גניבת גם ומק ֶנה, מחמירה נסיבה היא חקלאית תוצרת או חקלאי ציוד גניבת כי נאמר, התיקון נאמר, כי גניבת ציוד חקלאי או תוצרת חקלאית היא נסיבה מחמירה מגודר, נאמר, כי "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף מי שמתפרץ או נכנס לבית-המגורים, בית-העסק או המשק החקלאי המשמש ושטח מרעה שטח גם כולל חקלאי משק זה, סעיף לעניין המגודר.." לאחסון ציוד וכלי רכב במשק חקלאי. סעיף זה חו ָקק בתיקון מס' 98 בשנת 2008, והוא מכונה גם "חוק דרומי", על שם הפרשה במסגרתה הועמד לדין החקלאי שי שנות ארבע של עונש הקובעת תוספת זה בתיקון נקבעה היתר, בין מיוחדות. מאסר על גניבת "דבר המשמש כלי עבודה או אמצעי להפקת פרנסתו של אדם, ובכלל זה כלים חקלאיים, תוצרת חקלאית, בקר או מקנה, ובלבד שערכו של הדבר נקבע עוד לשישה. מאסר חודשי משלושה ועוד, זרועה קרקע חקלאי, לשטח ההסבר בדברי מעובד. לשטח בעל-חיים הכנסת ְלַרבֹות היא "כניסה", כי בתיקון, שבצדה הרווח חקלאי, לשטח שבפלישה הרבה הקלות "בשל כי נאמר, לחוק כסיכון להיתפס עשויה הפלישה כך, בשל לדין ולעמוד להיתפס הנמוך והסיכוי הנמוך להיתפס ולעמוד לדין בשל כך, הפלישה עשויה להיתפס כסיכון הכפרי, במרחב נוספים פשיעה לתחומי אחריות יש מג"ב של הכפריים לימ"רים במג"ב מתקדמים באמצעים ושימוש טכנולוגית התעצמות לצורך תקציב נדרש השנים במהלך רבות. שנים זה הציבורי היום סדר על נמצא החקלאית הפשיעה נושא ולסייע הענישה את להחמיר במטרה חוק הצעות הועלו וכן חקיקה תיקוני מספר בוצעו מספר תיקוני חקיקה וכן הועלו הצעות חוק במטרה להחמיר את הענישה ולסייע בנסיבות גניבה על ענישה הקובע העונשין, לחוק 101 לחוק העונשין, הקובע ענישה על גניבה בנסיבות 117 לחוק העונשין, ובו הוחמרה הענישה על כניסה .( 2017 תיקוןמס' 98 לחוקהעונשין, "הגנתבית-מגורים,בית-עסק ומשק חקלאי מגודר".התשס"ט3.2008- ביולי 2008. 2016; דוח מבקר המדינה, לחוק העונשין, "גניבת ציוד חקלאיותוצרתחקלאית".התשס"ח11.2007- בדצמבר 2007. לחוקהעונשין, "גניבה בנסיבותמיוחדות",התש"ע- 2009 .3 בנובמבר 2009. להלןסקירהקצרהשלעיקריהאמור,מהעשור האחרון: לשם טיפול בפשיעה החקלאית (יכימוביץ - כהן, והםנדרשיםלעסוקגםבמשימות נוספות. . 19 הנגנבעולהעל1,000שקלים חדשים" . 18 דרומי,שירהבפורציםלחווה שלו 97 2014 התקבל תיקון מס' לחקלאיםבהתמודדותעםהתופעה. התקבל תיקון מס' . חקיקהבנושאהפשיעההחקלאית 17 לעבירההכלליתשל גניבה י 34 י תיקון התקבל 2009 התקבל תיקון בסעיף העונשין, בחוק העונשין, בסעיף 2007 בשנת בשנת בשנת תיקוןמס' 101 תיקוןמס' 97 .2 . . .6 .5 .4 3 1 19 17 18 124

אסטרטגיות שיטור במרחב הכפרי והתמודדות המשטרה עם הפשיעה החקלאית Dummy Text אסטרטגיות שיטור במרחב הכפרי והתמודדות המשטרה עם הפשיעה החקלאית 125 הסכום כי נקבע, בהסכם חקלאית. פשיעה נזקי לביטוח שקלים מיליון 17 מיליון שקלים לביטוח נזקי פשיעה חקלאית. בהסכם נקבע, כי הסכום היחידה הארצית לפיקוח בשטחים הפתוחים ("הסיירת הירוקה") - יחידה הנמצאת באחריות המשרד לאיכות הסביבה. עיסוקה המרכזי בפעילות שטח נגד ִמ ְפ ָג ִעים הסגת של אחרים ומקרים מרעה לשטחי חוקית בלתי פלישה ומניעת סביבתיים ומניעת פלישה בלתי חוקית לשטחי מרעה ומקרים אחרים של הסגת הקשורות ספציפיות בעבירות מטפל המשרד - הכפר ופיתוח החקלאות משרד בעלי-חיים, צער חוק על עבירות חקלאית, תוצרת הברחת כגון: אחריותו, לתחום אחריותו, כגון: הברחת תוצרת חקלאית, עבירות על חוק צער בעלי-חיים, שהמשטרה החומרה על משפיע לעוון, מחטא זו, בעבירה שחל השינוי משתלם". יעבור לקרן נזקי טבע (קנ"ט), כחלק מתקציב שיינתן בכפוף לאישור אגף התקציבים, לחקלאים לסייע התקציב מטרת החקלאי". "הטרור לצמצום תכנית במסגרת שנותרים החקלאים, את ל ַב ֵט ַח מסרבות הביטוח וחברות מאחר ביטוח, ברכישת נגד הפועלות ואזרחיות, ממשלתיות נוספות, יחידות קיימות ישראל משטרת מלבד משטרת ישראל קיימות יחידות נוספות, ממשלתיות ואזרחיות, הפועלות נגד רווחת על והגנה צמחים ונגעי בעלי-חיים מחלות הפצת מניעת והצומח, החי מן רשות המעברים היבשתיים - יחידת-ֶס ֶמך של משרד הביטחון וייעודה, למנוע מעבר גורמים עוינים ואמצעי טרור מהשטחים לישראל. בין המשימות בהן עוסקת היחידה, יחידת הפיצו"ח (פיקוח על צומח וחי) במשרד החקלאות - היחידה פועלת להגנה על בריאות הציבור בכל הקשור לפיקוח על כללי הבטיחות החלים על מוצרי מזון המדינה לפיו האוצר, משרד לבין החקלאות משרד בין הסכם נחתם 2018 בשנת 2018 נחתם הסכם בין משרד החקלאות לבין משרד האוצר, לפיו המדינה . 25 איתור גניבות חקלאיות והברחות של תוצרת חקלאית וציוד חקלאי לשטחי הרשותת . 22 עבירותבניגודלפקודתהיערותורגולציהעלייצורושיווקמוצרים חקלאיים . 20 אמורהלייחסלעבירה,בקביעהאםישענייןלציבורבהמשך החקירה ,"כניסהלשטח חקלאי",התשע"ד2014-. 18 במרץ 2014. https://www.moag.gov.il http://www.maavarim.mod.gov.il יחידותהפועלותנגד עבירות בתחוםהחקלאות https://www.kan.org.il www.moag.gov.il . 21 חשופיםלפגיעהכלכלית קשה http://www.sviva.gov.il יחידה מרכזיתלאכיפה וחקירות(פיצו"ח)- משרד החקלאות ופיתוחפניהכפר- ,תאגיד השידורהישראלי- הפשיעההחקלאית,והן: רשותהמעברים היבשתיים- . יחידות ממשלתיות: 23 בעלי-החיים המשטרההירוקה- ה צֶ קְצ . תיקוןמס' 117 24 גבול כאן 11 תַ .5 .3 . . . 1 4 2 21 22 20 25 24 23 5 . היחידה להתיישבות של משרד הביטחון - היחידה פועלת למיגון ולשדרוג מרכיבי א

ס הביטחון ביישובי הגולן ועוטף עזה. בין השאר, עוסקת היחידה גם בסיוע לחקלאים ט ר בֶרֶכש ציוד ובשיפור מרכיבי הביטחון26. ט ג י ו ת

יחידות אזרחיות: ש י

ט 1. מרכז המועצות האזוריות (ממ"א) - ארגון של כל המועצות האזוריות בישראל. ו ר

בממ"א פועלות 16 וועדות, כאשר וועדת הביטחון אחראית על ביטחון התושבים, ב 27 מ על רכושם ועל אמצעי הייצור החקלאיים . ר ח

ב 2. ארגון "השומר החדש" - הארגון פועל למיגור הפשיעה החקלאית. רוב פעולותיו

ה מבוססות על עבודת מתנדבים, הפועלים בשטחים פתוחים בנגב ובגליל. בין השאר, כ פ

ר הארגון פועל לשמירה על החקלאות ועל תוצרת חקלאית, וכן עוסק בפעולות חינוך י

ו והסברה לעידוד החקלאות בישראל28. ה ת

מ 3. התארגנויות מקומיות - באזורים מסוימים יש התארגנויות מקומיות לקיום פעולות ו

ד סיור ושמירה. כך למשל, הסיירת החקלאית במועצה האזורית עמק חפר, המפעילה ד ו

ת סיורים ברציפות, 24 שעות ביממה. הפעילות כוללת סיורים רגליים וְרכוִבים המאוישים

ה ע"י חקלאים, מתנדבים ועובדים בשכר. סיירים אלה פועלים ללא סמכויות רשיטור29. מ

ש היחידות הממשלתיות והאזרחיות המוזכרות, חלקן, ייעודיות לטיפול בפשיעה החקלאית ט ר

ה וחלקן, שהעיסוק בתחום המאבק בפשיעה החקלאית הוא במסגרת תפקידים נוספים

ע או טיפול בנושא ספציפי הקשור לרגולציה, או הברחות. ם

ה לצורך טיפול יעיל בפשיעה החקלאית נדרש להגביר את שיתוף הפעולה בין הגורמים פ ש

י עצמם ובינם לבין משטרת ישראל. בכוח שת"פ מסוג זה, להערכתנו, להוביל למניעה ע

ה ולאכיפה טובות יותר ולצמצום היקף העבירות החקלאיות.

ה ח ק ל

א טיפול משטרת ישראל בפשיעה החקלאית י ת עיקר האחריות למאבק בפשיעה החקלאית מוטל על משטרת ישראל. במסגרת זו מתבצעות פעולות מניעה, אכיפה, סיור וחקירת תלונות בתחום הפשיעה החקלאית. פעולות השיטור והאכיפה מתבצעות ע"י תחנות המשטרה, להן האחריות הטריטוריאלית, וכן ע"י יחידות מג"ב. היחידות הייעודיות במג"ב מטפלות בפשיעה חקלאית בתחומי המרחב הכפרי במחוזות צפון, דרום, מרכז, חוף ובתחומי תחנת מטה-יהודה/מחוז י-ם. רוב הטיפול

6 2 היחידה להתיישבות של משרד הביטחון - http://www.mod.gov.il/Departments 7 2 מרכז המועצות האזוריות - http://www.mhh.org.il 28 השומר החדש - https://www.hashomer.org.il 29 מועצה אזורית עמק חפר - https://www.hefer.org.il 126

Dummy Text של מג"ב בפשיעה חקלאית מתבצע באמצעות יחידות הימ"ר הכפרי 303, המתמקדות א

בחשיפת כנופיות המתמחות בגניבה חקלאית ועבירות רכוש במרחב הכפרי31 ולשם כך ס ט קיימים ביחידות אלה ִמְחָלק חקירות, בילוש ומודיעין; שיטור כפרי באמצעות יחידות סיור ר ט ג י

ומערך של שוטרים קהילתיים הפועלים באזורים השונים. ו ת

מאז שנת 2014, האחריות המשימתית לכל אירועי השיטור במרחב הכפרי מוטלת על ש י ט

יחידות הסיור הכפרי של מג"ב. בשנה זו הוגדל מערך זה בשלושה אזורי סיור, ולשם כך ו ר נוספו תקני כוח אדם. בשנת 2015 הוחל במיסוד יחידת התצפיות במג"ב, בוטל מערך ב מ

הרב"שים ותיק-השנים ובמקומו נוצרו 114 משרות של מש"קי אשכול, שוטרים האחראים ר

32 ח

לאשכולות יישובים . ב

ה

בשנת 2016 פורסם דו"ח מבקר המדינה מס' 66ג בנושא "התמודדות משטרת ישראל כ פ ר

עם הפשיעה החקלאית". הדו"ח העלה ליקויים באופן הטיפול בפשיעה החקלאית ולטובת י

ו

תיקון הליקויים הוקמה ועדת טיפול ומעקב אחר הליקויים, בראשות מ"מ מנכ"ל המשרד ה ת

לבט"פ וקצינים בכירים ממשטרת ישראל. מ ו ד

להלן הפעולות שננקטו לשיפור הטיפול בפשיעה החקלאית: ד ו ת ū הוקם מרכז בינה שמטרתו לטפל בפשיעה החקלאית. המרכז נותן מענה לשימוש ה

באמצעים טכנולוגיים שונים עבור יחידות מג"ב ולטיפול בפרשיות חקלאיות. מרכז מ ש

הבינה עובד החל מחודש אוקטובר 2017 ונותן שירות לימ"רים של מג"ב. ט ר ה ū בוצע ֶרֶכש של אמצעים טכנולוגיים לכלל הימ"רים, וכן הוקמה זירה טכנולוגית 33 ע ם

(זי"ט) במטה מג"ב, הנותנת שירות ומענה לכלל ימ"רי מג"ב . ה

ū קוָדם פרויקט מערך הקנסות במשטרת ישראל נגד עבירות 'קלות' בפשיעה פ ש י

החקלאית. מיתרונותיו - אכיפה מהירה, שאמורה להגביר את ההרתעה ללא צורך ע ה בהוכחת כוונה פלילית. ה ח

ū בעבירות הפלישות לשטחים חקלאיים, בהן רוב התיקים היו נסגרים בעבר, מתבצעת ק ל

כיום עבודה על מנת להפוך את העבירות לברירת קנס, באמצעותה הטיפול יהיה א י

מהיר, תתבצע הרתעה ויינתן פיצוי לקורבן. ת ū תיקי הפשיעה החקלאית שנסגרו בעבר מחוסר עניין לציבור עקב השוִוי הקטן של הנזק שנגרם, מועברים כיום לשלוחת ההסדר המותֶנה לצורך הגשת הצעה (הליך המקביל לכתב אישום)34.

30 ארז במחוז צפון; אלמוג במחוז מרכז; דקל במחוז דרום; ובנוסף ישנו מחלק אח"ם חוף, הפועל כימ"ר במסגרת מצומצמת במחוז חוף. 31 פק"א מס' 11/12 - ארגון משמר הגבול, סימוכין: 38895712. 2 3 פק"א מס' 3/10 - ארגון משמר הגבול, סימוכין: 34/12074-01. 33 פק"א מס' 8/18 - הקמת חטיבה טקטית, סימוכין: 41804018. 4 3 נצ"מ איתמר עומייסי, היערכות לדיון ועדת מעקב בראשות מ"מ מנכ"ל בט"פ - דוח מבקר המדינה בנושא: התמודדות משטרת ישראל עם הפשיעה החקלאית, סימוכין: 14264318. 127

Dummy Text ū במהלך שנת 2017 הסתיימה עבודה של אג"ת, מג"ב ואח"מ בנושא הגדרת הפשיעה א

ס החקלאית ועדכון מערכת המדידה הממוחשבת. ט ר

ט ū הוקם ע"י ס' ר' אח"מ צוות לבחינת נזקי הפשיעה החקלאית ופותחה מתודולוגיה ג י ו לקיום חקירה, הכוללת בדיקה מעמיקה של היבטי הנזק העקיף. בנוסף, יצאו ת

ש הנחיות לחוקרים בשטח וכיום, בכל תיק חקירה נרשמים כמויות הרכוש שנגנב וכן י ט

ו הנזק הכלכלי, הן הישיר והן העקיף, כתוצאה מהעבירה. ר

ב ū מידת הדיוק של המערכות הממוחשבות בהשוואה לפשיעה החקלאית בפועל מ

ר כפי שנספרת ידנית ע"י מג"ב עומדת על כ95%-. משמע, המערכות הממוחשבות ח ב

כיום אמינות ומאפשרות קביעת מדדים לבחינת היקף תופעת הפשיעה החקלאית ה

כ ולבחינת תוצאות פעילות מג"ב למניעתה. פ ר י

ū קיימת תכנית מדידה ע"פ תכנית מודיעין, במסגרתה נמדדת אפקטיביות הטיפול ו 35 ה בפשיעה החקלאית (הן תוצאתית והן תפוקתית) . ת

מ 36 ו הימ"רים של מג"ב ויחידת חקירות אח"מ/מג"ב חוף משולבים בשנים האחרונות בתכנית ד ד

ו המודיעין הארצית ופועלים לפיה. אותרו, טופלו והוגשו כתבי אישום בשנים 2016-2018, ת נגד עשרות כנופיות מאורגנות של מחוללי פשיעה חקלאית במרחב הכפרי. בנוסף, עפ"י ה

מ הפשיעה המדווחת, ב2017- (ביחס לשנת 2016) חלה ירידה של 46.5% בכמות ראשי הבקר ש

ט והצאן שנגנבו, ירידה של 52% בכמות הטרקטורים החקלאיים שנגנבו וירידה של 17% ר 37 38 ה

באירועי גניבת בקר וצאן , . ע ם

בשנת 2018 החל החמאס בעזה לעשות שימוש בטרור העפיפונים ובבלוני תבערה. על ה

פ פי הנתונים, 70% מהבלונים והעפיפונים ששוגרו, יירטו כוחות הביטחון באמצעות רחפנים. ש י יתרת ה30%-, שלא יורטו, גרמו לכ1,100- שריפות בשדות, חורשות ושטחי מרעה. גודל ע ה

השטח שנפגע עומד על כ30,000- דונמים (תא שטח המקביל בגודלו לעיר באר שבע), ה

ח כ9,000- דונמים מתוכם שימשו לגידולים חקלאיים. הנזק הישיר והעקיף בהיבטי תפעול ק 39 ל ופיצויים נאמד בכ30- מיליון ₪ . החל מיוני 2019 שוב נעשה שימוש גובר בעפיפונים ובבלוני א י

ת תבערה במטרה לפגוע באזרחים, לגרום נזק לשטחים חקלאיים וכאמצעי לחץ מצד החמא"ס לצורך רישום הישגים [דוגמת פתיחת המעברים, מעבר של סחורות, העברת כספים והרחבת מרחב הַדִיג]. אירוע יוצא דופן התרחש בחודש יוני 2019, כאשר הוָצת יער כיסופים כתוצאה מבלוני תבערה ונגרם נזק רב לחקלאות ולמערכת האקולוגית. לצורך התמודדות עם אירועים אלה משטרת ישראל נדרשת להשקיע משאבים הכוללים,

35 נצ"מ איתמר עומייסי, היערכות לדיון ועדת מעקב בראשות מ"מ מנכ"ל בט"פ - דוח מבקר המדינה בנושא: התמודדות משטרת ישראל עם הפשיעה החקלאית, סימוכין: 14264318. 6 3 במחוזות צפון, מרכז ודרום יש ימ"רים כפריים ובמחוז חוף יש משרד אח"מ מג"ב, הפועל כימ"ר מצומצם. 37 שם. 38 פק"א מס' 7/18 - רה ארגון אח"מ מג"ב, סימוכין: 41153818. 39 אתר משרד המדע והטכנולוגיה, פרסום נתונים מיום 01.08.18, המתבססים על צילומי לוויין הסביבה הישראלי (ונוס) https://www.space.gov.il 128

Dummy Text Dummy Text אסטרטגיות שיטור במרחב הכפרי והתמודדות המשטרה עם הפשיעה החקלאית 129 בין השאר, תקציב, כוח אדם ואמצעים במטרה לשמור על הסדר הציבורי, לסגור צירים, מותאמות להיות נדרשות זה, מסמך שבמוקד הכפרי במרחב השיטור אסטרטגיות לאוכלוסייה, כמו גם ממוקדות בפתרון הבעיות הייחודיות המאפיינות כל אחת מהקהילות הכפריות. השיטור במרחב הכפרי נאלץ להתמודד עם היעדר דיווח על עבירות כתוצאה אמון מהיעדר וכן פנימיות, בבעיות מל ַש ֵתף ככלל, הנמנעת, קהילתית מסולידאריות במערכות השלטון והחוק. בנוסף, ישנם מקומות בעולם, בהם הקשב שניתן למרחב הכפרי [בכוח הנדרשים המשאבים מופנים לא מכך, וכתוצאה נמוך הוא השונות הרשויות מצד התשובה לשאלה "מהו מרחב כפרי" משתנה מאזור כפרי אחד למשנהו, על פי משתנים של דמוגרפיה, כלכלה, מבנים חברתיים ותרבות. בישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יש שכן בעייתית זו הגדרה תושבים. ל2,000- מתחת המכיל כיישוב כפרי יישוב מגדירה אף כפריים, נחשבים לא כן ועל תושבים 2,000 שהם נמצאים בשטחן הטריטוריאלי של המועצות האזוריות וחלקם אף עוסקים בחקלאות. עוד כל כ'כפרי' יישוב מגדירות ישראל משטרת של המידע מערכות מהלמ"ס, בשונה בחלק כפרית" "פשיעה של ייחודי פשיעה סל ישנו ואף חקלאית), או כללית, (פשיעה ממערכות המידע. לעומת זאת, בישראל, קיימת הפרדה בין עבירות פשיעה כללית במרחב של עבירות שסל כך החקלאית, הפשיעה עבירות לבין מוסר), מין, רכוש, (כגון: הכפרי מאסטרטגיות השיטור הנהוגות בעולם עולה, כי לצורך מניעה איכותית יותר של הפשיעה הכפרית נדרש שיתוף פעולה עם אנשי הקהילה, הן בקבלת ההחלטות והן בגיבוש תכניות הפעולה. תכניות המניעה במרחב הכפרי מחייבות הכנה והקצאת משאבים טרם גיבושן העקרונות המרכזיים במימוש התכניות השונות כפי שהובאו במסגרת המסמך, הם: הסברה והנעת האוכלוסייה כשותפה לצמצום הפשיעה הכפרית, בין השאר, גם באמצעות פרסומים ברשתות החברתיות; הגברת הנוכחות, התורמת לתחושת הביטחון של התושבים; מיקוד התכניות לפי צרכי הקהילה הספציפית וגורמי הסיכון הייחודיים המצויים בה; שיתוף פעולה עם הרשויות, חברות וארגונים; שימוש מגוון בפרקטיקות המניעה השונות - מניעה מצבית, הכפרי במרחב שהתרחשה עבירה כל מתאר כפרית" "פשיעה המונח המערבי, בעולם המערבי, המונח "פשיעה כפרית" מתאר כל עבירה שהתרחשה במרחב הכפרי מניעהסביבתיתומניעהחברתית,וכןלמידהממודלים שנוסווצלחובמקומות אחרים. ולאחר מכן,נדרשותהערכה,בקרהובחינתשיקוליעלות-תועלת. "פשיעהכפרית",הקייםבעולםהמערבי,לאקייםבישראל. הואמצויבשטחההטריטוריאלישלמועצהאזורית. . 40 להכוויןתנועהולסייעלכוחותהחילוץ וההצלה על עולה האוכלוסייה כמות בהם יישובים בהם כמות האוכלוסייה עולה על

https://www.inn.co.il/News/Tag.aspx/17990 אדםובאמצעים], להתמודדות. סיכום 40 אשר למשטרת-ישראל, רבים הם אתגרי השיטור עימם יש להתמודד במרחב הכפרי. א

ס בהקשר לפשיעה הכללית נרשם, כאמור, זמן תגובה ממושך של כוחות שיטור בעקבות ט ר אופיו של המרחב הכפרי, חוסר בדיווח על עבירות ולעתים, היעדר שיתוף פעולה של ט ג י

ו הקהילות הכפריות. ובהקשר לפשיעה החקלאית באופן ספציפי, קיימים אתגרים מבצעיים ת מגוונים: אל מול מחוללי פשיעה מתחום הרשות הפלסטינית; זירות עבירה מורכבות המצויות ש י

ט בשטח פתוח ומקשות על איסוף ראיות; וכן עבירות קלות בהן התיקים נסגרים מ"חוסר ו ר עניין לציבור". אתגר נוסף הוא סירובן של חברות הביטוח ְלַבֵטַח את ענפי החקלאות, כך ב

מ שממילא, במקרה של פגיעה אין כיסוי, ולכן, לתפיסתם של החקלאים, אין צורך או טעם ר

ח בדיווח למשטרה. ב

ה אומנם עבירות הפשיעה החקלאית, סטטיסטית, מהוות חלק קטן מכלל הפשיעה המדווחת כ פ

ר [0.22%], אך מדובר בתופעת פשיעה בעלת השלכות משמעותיות, הן ברמה הלאומית - י

ו איבוד ריבונות ומשילות, פגיעה במקורות מזון וכן פגיעה בתוצר הלאומי הגולמי והן ברמה ה

ת האישית - פגיעה במקורות פרנסה וקריסה כלכלית של החקלאי, היישוב והענף. לצורך מ ו

ד הטיפול בפשיעה החקלאית מתבצעות פעולות מניעה ואכיפה ע"י תחנות המשטרה ד ו בתחומי אחריותן הטריטוריאליים וכן ע"י היחידות הייעודיות של מג"ב. ת

ה לאחר פרסום דו"ח מבקר המדינה בנושא "התמודדות משטרת ישראל עם הפשיעה מ

ש החקלאית" (2016), ננקטו מספר פעולות לשיפור הטיפול המשטרתי בפשיעה זו. בין השאר, ט ר נקבעו תכניות עבודה ומודיעין, שודרג מודל הפשיעה החקלאית במערכות הממוחשבות ה

ע כך שיהיה ניתן לקבוע יעדים בתחום, הוקמו מרכז בינה וזירה טכנולוגית במג"ב לטיפול ם

ה בתופעה, וכן ניתן ֶקֶשב לעבירות קלות של פשיעה חקלאית באמצעות קידום פרויקט פ מערך הקנסות והעברת תיקים למסלול הסדר מותנה. ש י ע

ה ממסמך זה עולה, כי עפ"י תפיסת ההפעלה של משטרות בעולם נדרשת הכשרה ייעודית

ה לשוטרים העוסקים במשימות השיטור במרחב הכפרי. הכשרה זו מתמקדת, בין השאר, ח

ק בשיטור קהילתי, בשיפור יכולת השוטר להתמודד עם אתגרי המרחב הכפרי וכן בהדרכה ל א י על השימוש באמצעים המשמשים להתמודדות עם הפשיעה החקלאית. ת בימים אלה, לאחר השינוי שחל בתפיסת ההפעלה של משרד מג"ב בתחנה והכפפתו לתחנה ולמרחב המשטרתי הקלאסי ("הכחול"), מתבצעת עבודת ַמֶטה באגף התכנון של משטרת ישראל, העוסקת בבניין הכוח במרחב הכפרי. עבודה זו בוחנת, האם לצורך שיטור אפקטיבי ומתן שירות מיטבי לציבור, נדרש להמשיך במתכונת העבודה הנוכחית, ע"י שוטרי מג"ב, או שנכון יותר 'להכחיל' את השיטור במרחב הכפרי כך שיתבצע ע"י שוטרים במדים כחולים.

130 אסטרטגיות שיטור במרחב הכפרי והתמודדות המשטרה עם הפשיעה החקלאית 131 3 באוגוסט גרדר - שגיב, ד. הפקת נתונים בתחום הפשיעה החקלאית. מדור מדידה ומידע, אסטרטגיה, אג"ת מסמך עומייסי, א. היערכות לדיון ועדת מעקב בראשות מ"מ מנכ"ל בט"פ- דוח מבקר המדינה בנושא: התמודדות התכנון אגף המשטרה, ופקודות ביקורת מחלקת ר' החקלאית. הפשיעה עם ישראל משטרת ופיתוח החקלאות משרד . סדרת כלכלה חברה, בנושאי למושבים ־שבועון דו , דו ־שבועון למושבים בנושאי חברה, כלכלה Mawby, R.I.(2016).Ruralpolicingandthe rural: Aconstablecountryside?.Routledge. Heddlu police,dyfed-powys.(2018).ruralcrimestrategy2018. Friedman, M., Grawert, A. C., & Cullen, J. (2017). Crime Trends, 1990-2016 (pp. 1-27). New York, , משרד הפנים. , מרכז המחקר והמידע, הכנסת. .Marshall, B.,&Johnson,S.(2005). Crimeinruralareas: Areview oftheliterature fortherural Hugo, G.,Champion,A.&Lattes,(2001).Newconceptualization ofsettlementforDemography: Fischer, Geophysical E.M.(2012).Contrastingurbanandruralheatstress responses toclimatechange. Essex police, Protecting and serveungEssex(2018). Essex police Rural Crime strategy. Fighthing Donnermeyer, J. F. (2012). Rural crime and critical criminology. Handbook of critical criminology, Ceccato, V. A.(2015).Ruralcrimeandcommunitysafety. Routledge. Bunei, E.K.,Rono,J.&Chessa,S.R.(2014).Crimeprevention onfarms:theopinion offarmers יישובים. לאפיון מודל ויצירת עירוני יישוב של ההגדרה בחינת ההגדרה של יישוב עירוני ויצירת מודל לאפיון יישובים. evidence research centre. JillDandoInstitutes RuralCrimesReview. 57pp. study ofpopulation,GeneralConference, 18-24. beyond therural/urbandichotomy. Paperprepared unionforthescientific fortheInternational NY: Brennan CenterforJusticeatNewYork UniversitySchoolofLaw. research letters,39(3). rural crimeacross essex. 290-302. שחור, א. מודל פשיעה חקלאית. מדור מדידה ומידע, אסטרטגיה, אג"ת מסמך פנימי, הופץ ב- מאמרים אסופת - הכפרי היישוב ניהול היישוב הכפרי - אסופת מאמרים 2017 למיגורה ופעולות נתונים - בישראל חקלאית פשיעה חקלאית בישראל - נתונים ופעולות למיגורה לשנת כלכלית מצב תמונת בישראל החקלאות ענף החקלאות בישראל תמונת מצב כלכלית לשנת בינואר 2018. ,הלשכההמרכזית לסטטיסטיקה. למושב קו למושב ,סימוכין: 34/12074-01. ,סימוכין: 41804018. ,סימוכין: 41153818. ,סימוכין: 38895712. הכפר-החטיבהלמחקר,כלכלה ואסטרטגיה. ). היסטוריה ותמורות במגזר הכפרי. והארגון,מסמךפנימי 14264318,הופץ ב30- התענכים, חבל את תגיחו אל (1995). ע. רוז׳נסקי, ע. ( פנימי 58258818,הופץב- 28 במאי 2018. טקטית חטיבה הקמת חטיבה טקטית מג"ב אח"מ ארגון רה ארגון אח"מ מג"ב הגבול משמר ארגון משמר הגבול הגבול משמר ארגון משמר הגבול עירוני? מיהו (2007). א. כהן, קסטרו כהן, א. ( ),עמ' 12-17. 28 מס' עבודה ניירות עבודה מס' 28 .( 2016 וצרכנות (149 ביבליוגרפיה פק"אמס'-11/12 (2018). ד. פאנוס, ד. (2018). פק"אמס'-3/10 פק"אמס'-8/18 פק"אמס'-7/18 יכימוביץ - כהן, נ. ( 2016 .2017 אפלבום, ל. ( Morris, W., Norris, G., & Dowell, D. (2019). The business of farm crime: evaluating trust in the police א

ס .and reporting of offences. Crime Prevention and Community Safety, 1-16 ט

ר Office of the police & crime commissioner for Norfolk. (2018). RURAL POLICING STRATEGY 2018 ט ג

י .Norfolk constabulary, our priority is you .2020 - ו ת

Ucp, Official opposition, (2018). A Safer Alberta, United Conservative Strategy to Tackle the Rural ש

י .Crime Crisis ט ו

ר Weisheit, R. A., Falcone, D. N., & Wells, L. E. (2006). Crime and policing in rural and small-town

ב .America. Waveland Press מ

ר Wells, L. E., & Weisheit, R. A. (2004). Patterns of rural and urban crime: A county-level ח

ב .comparison. Criminal Justice Review, 29(1), 1-22

ה

כ West Mercia Police, For Warwickshire Police and West Mercia Police (2017). Warwickshire Police

פ .and West Mercia Police 2014-2019 Rural Crime Strategy ר י

ו ה

ת מקורות נוספים: מ ו מרכז המועצות האזוריות - http://www.mhh.org.il ד ד ו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - https://www.cbs.gov.il/he/pages/default.aspx ת דו"ח מבקר המדינה, התמודדות משטרת ישראל עם - ה https://www.mevaker.gov.il

מ הפשיעה החקלאית, דו"ח שנתי 67ג 2017 ש

ט רע"פ 4477/10 יחיא נ' מדינת ישראל -

ר http://psakim.com ה תיקון מס' 97 לחוק העונשין, "גניבת ציוד חקלאי ותוצרת - https://main.knesset.gov.il ע ם

חקלאית, התשס"ח - 2007, 11 בדצמבר 2007 ה

פ תיקון מס' 98 לחוק העונשין, "הגנת בית-מגורים, בית-עסק ומשק חקלאי - https://main.knesset.gov.il ש

י מגודר". התשס"ט - 2008. 3 ביולי 2008 ע ה

תיקון מס' 101 לחוק העונשין, "גניבה בנסיבות מיוחדות", התש"ע - https://main.knesset.gov.il - 3 .2009 ה בנובמבר 2009 ח ק

ל .תיקון מס' 117, "כניסה לשטח חקלאי" , התשע"ד - 2014. 18 במרץ https://main.knesset.gov.il - 2014 א י כאן 11, תאגיד השידור הישראלי - https://www.kan.org.il ת www.moag.gov.il - משרד החקלאות ופיתוח פני הכפר https://www.moag.gov.il - (יחידה מרכזית לאכיפה וחקירות (פיצו"ח http://www.sviva.gov.il - המשטרה הירוקה http://www.maavarim.mod.gov.il - רשות המעברים היבשתיים http://www.mod.gov.il/Departments - היחידה להתיישבות של משרד הביטחון http://www.mhh.org.il - מרכז המועצות האזוריות https://www.hashomer.org.il - השומר החדש https://www.hefer.org.il - מועצה אזורית עמק חפר https://www.space.gov.il - אתר משרד המדע והטכנולוגי

132 Dummy Text אמצעי לחימה והנשק הבלתי חוקי במגזר הערבי 133 תופעה של הביטויים אחד הוא עבירות לבצע כדי בו והשימוש חוקי בלתי נשק החזקת רחבה יותר - אלימות בחברה. גל האלימות הקשה הפוקד את החברה הערבית בישראל בעשור החמרה של מובהקת במגמה שיא נקודת הוא 2019 מאפייני האירועים כוללים ריבוי זירות ומעורבים, בגזרות שונות ולרוב, על רקע שונה. חלק בין סכסוכים של תוצר האחר, וחלקם עבריינים בין סכסוכים של תוצאה הם מהמקרים משפחות שהחלו בעימותים מקומיים בעניינים שוליים. אירועים אלה מלמדים שלא מדובר מאמר זה מסכם עבודת מחקר בנושא הנשק הבלתי חוקי בחברה הערבית, אשר נערכה היא תופעת פשיעה גרידא, או שמא, איום על הביטחון הלאומי של ישראל. כבסיס לניתוח הערבית בחברה האלימות תופעת של להתפתחותה הרקע נבחן המסקנות ולהסקת היקף השוואת באמצעות הערבית בחברה האלימות מאפייני נבחנו הראשון בחלקו שיעורי כי מלמדים, הממצאים בכלל. הישראלית בחברה להיקפם ומגמותיה התופעה הישראלית בחברה האלימות משיעורי רבה במידה גבוהים הערבית בחברה האלימות בישראל האלימות ששיעורי בעוד ומחריפה. הולכת זו מגמה האחרון, בעשור וכי כולה הולכים ופוחתים, בחברה הערבית נצפית מגמה הפוכה ושיעורי האלימות בעלייה רציפה. חלקו השני של המחקר מתייחס באופן ממוקד לנושא הנשק הבלתי חוקי ולעבירות השימוש והמניעים הסיבות הערבית, בחברה בנשק ושימוש החזקה עבירות היקף בחינת תוך בו, בלתי בנשק והשימוש ההחזקה תופעת שבין בקשר עוסק המחקר של השלישי חלקו חוקי לבין הביטחון הלאומי של מדינת ישראל ביחס לאיום הנובע מן הקשר שבין פשיעה לבין טרור, אובדן המשילות ביישובי החברה הערבית והפוטנציאל הנפיץ הטמון בתפוצה בישראל הערבית בחברה חוקי הבלתי הנשק תופעת האם - השאלה את בחן המחקר בחן את השאלה - האם תופעת הנשק הבלתי חוקי בחברה הערבית בישראל . במינהל בחוג . בחוג להחזקתנשק,מקורותיו, היקףהנפגעיםמיריועמדותהציבורהערביביחסלתופעה. אמצעילחימהוהנשקהבלתיחוקיבמגזר הערבי B.A M.A לאומי, לביטחון לאומי/המכללה וביטחון המדינה במדע . במדע המדינה וביטחון לאומי/המכללה לביטחון לאומי, נצ"מ יגאל חדד - ק' אג"ם מחוז חוף, משטרת ישראל. חניך מב"ל, מחזור מ"ו, 2018/2019. בעל תואר בהתפרצותממוקדתשלמעשיאלימות,אלאבתופעהחברתיתרחבה. במסגרתלימודיםבמכללהלביטחוןלאומי(מחזורמ"ו,2018/19). נרחבתשלנשקבלתיחוקי בשעתהתקוממותעממית. 1 בכללוההחזקהוהשימושבנשקבלתיחוקי,בפרט. נצ״מיגאל חדד למדעיבעלי חיים/האוניברסיטההעבריתבירושלים. M.A גוריון, בן ציבורית/אוניברסיטת ומדיניות ציבורית/אוניברסיטת בן גוריון, המחקרכוללחמישהחלקים. שנת של השנייה במחצית השנייה של שנת האחרון. מבוא 1 חלקו הרביעי של המחקר בוחן את התמודדות המדינה עם התופעה, החל בפעילות גורמי א

מ האכיפה והביטחון וכלה במערכת המשפט והענישה. הממצאים בחלק זה מלמדים, כי צ ע

י בשנים האחרונות ישנה עלייה עקבית בתפוקות האכיפה של המשטרה - יותר תפיסות

ל נשק ואמצעי לחימה, יותר מעצרים וכתבי אישום - אולם התופעה רק הולכת ומחמירה. ח י

מ ההרתעה אינה אפקטיבית וזמינות הנשק הבלתי חוקי לא פוֶחֶתת. ה

ו

ה בחלקו החמישי והמסכם של המחקר הובאו מספר נקודות מבט מתחום המערכות נ

ש המורכבות והחשיבה המערכתית, להתבוננות על התופעה ולניתוחה. המפתח להגברת ק האפקטיביות בהתמודדות עם האלימות הגוברת בחברה הערבית, המתבטאת גם בהחזקה ה ב

ל ושימוש בנשק בלתי חוקי, הוא בהבנה ובגיבוש פתרונות מערכתיים ברמה הלאומית, ולא ת י

בחשיבה ליניארית הממוקדת בהגברת התפוקות. יתרה מכך, במקרים מסוימים, ניתן ח ו להגיע למסקנה המדהימה כי הגברת התפוקות רק מחריפה את הבעיה. ק י

ב בספרו "הארגון הלומד", כתב פיטר סנג'י: השתדלות מאומצת ורבה יותר בפתרונות מ

ג מוכרים, בעוד שהבעיות הבסיסיות נשארות בעינן או מחמירות, הוא סימן מובהק ז ר לחשיבה לא מערכתית, מה שאנו מכנים כתסמונת "כאן צריך פטיש גדול יותר" ה

ע (סנג'י, 2008,עמ' 71). ר ב י אלימות ופשיעה בחברה הערבית א. נתוני רקע החברה הערבית בישראל מונה כ1.5- מיליון נפש ומהווה כעשרים ואחד אחוזים מכלל האוכלוסייה בישראל. שיעור הגידול השנתי הממוצע של הערבים בישראל (מאז 2001) עומד על כ2.7%- לעומת שיעור גידול של 1.7% באוכלוסייה היהודית. מרכיבי החברה הערבית הם ערבים מוסלמים (83%), ערבים נוצרים (9%) ודרוזים (8%). כ56%- מכלל האזרחים הערבים בישראל מתגוררים בצפון הארץ (בגליל, בעמקים ובחיפה) ו44%-, במרכז ובדרום. הערבים בישראל חיים בקונפליקט מתמשך הנובע מהסכסוך שבין ישראל לבין הפלסטינים, כשחלקם הגדול רואים את עצמם כפלסטינאים אזרחי ישראל. מחד גיסא, הם שואפים לשוויון והשתלבות בחברה הישראלית וברמת החיים והחירות המאפיינת אותה ומאידך גיסא, הם מזדהים ברמה הלאומית עם בני עמם המצויים בסכסוך עם מדינתם. כאן המקום להבהיר, כי החברה הערבית אינה ִמיְקָשה אחת. נכללות בה קבוצות שונות כמו - ערבים מוסלמים, ערבים נוצרים, בדואים ודרוזים, שאף הם נחלקים לדרוזים אזרחי ישראל המתגוררים בגליל ובכרמל ולדרוזים שלא הסכימו לקבל אזרחות ישראלית ומתגוררים ברמת הגולן. הקבוצות השונות נבדלות זו מזו במאפייני הפשיעה, ביחסן למדינה ובמידת הציות לחוקיה. הנתונים המוָבִאים במאמר זה מתייחסים לחברה הערבית באופן כולל רק בשל המורכבות הטכנית הכרוכה בפילוחם לקבוצות השונות. המיקוד הינו באזרחי ישראל הערבים-מוסלמים, שהם הרוב (83%) בחברה הערבית. 134 אוכלוסיות מיעוטים נוטות להתאפיין בשיעורים גבוהים של אבטלה, עוני, נשירה מבתי א

ספר ועוד בהשוואה לכלל האוכלוסייה. תנאים אלה מעודדים בדרך כלל סטייה חברתית מ 2 צ ע

הבאה לידי ביטוי, בין היתר, גם בפשיעה. לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי, שיעור העניים י

מבני החברה הערבית עומד על 53% מכלל העניים בישראל ושיעור נשירת התלמידים ל ח י

מבתי הספר גבוה פי שניים מאשר בחברה היהודית (3.6% לעומת 1.7%). פערים דומים מ ה

קיימים גם בשיעור הזכאים לבגרות ובשיעור הלומדים לימודים מתקדמים. מחקרים רבים ו ה מצביעים על קשר בין פערים חברתיים-כלכליים ובין מעורבות גבוהה בפשיעה (מבקר נ ש ק

המדינה, 2018). לערביי ישראל יש ייצוג יתר בפשיעה ביחס למשקלם בכלל האוכלוסייה, ה

ובאופן מיוחד ביחס לעבירות האלימות. בשנת 2010 היוו האסירים הערבים כ42%- מכלל ב ל ת

האסירים בשירות בתי הסוהר. מגמה זו אף החמירה, בשנת 2014 עמד שיעורם על י

ח

49% מכלל האסירים (טשנר,2014) ובשנת 2017 עלה שיעור האסירים הערבים ל51%- ו ק י מכלל האסירים. שיעור המעורבות של ערבים בעבירות אלימות גבוה פי שניים משיעורם ב

באוכלוסייה, ובתיקי רצח פי שניים וחצי (מבקר המדינה, 2018). מ ג ז ר

ב. מגמות ה ע ר

מתחילת העשור הנוכחי (2010), שיעור עבירות האלימות בקרב החברה הערבית בעבירות ב י גלויות, בהן החשוד בביצוע העבירה הוא ערבי אזרח ישראל, נמצא במגמת עלייה. לצורך עבודה זו נותח "סל עבירות" אלימות הכולל את העבירות הבאות: תקיפה (ְלָמֵעט עובד ציבור), הריגה, חבלה גופנית חמורה, חטיפת ארנקים, ניסיון לרצח, רצח, שוד, שוד בנסיבות מחמירות, תקיפה לשם גניבה, תקיפת עובד ציבור, תקיפת שוטר בנסיבות חמורות. תרשים מס' 1 להלן מלמד, כי ישנם שני קווי מגמה ברורים ונבדלים זה מזה - היקף האלימות בחברה הערבית ביחס לסל העבירות ובשיעור ל100- אלף נפש, נמצא בעלייה מאז תחילת העשור, ואילו בחברה היהודית, על כל מרכיביה, ניכרת מגמת ירידה. בנוסף לכך, ניתן לראות, כי שיעורי האלימות בחברה הערבית גבוהים הרבה יותר משיעורי האלימות בחברה היהודית.

2 תחולת העוני, המצויים מתחת לקו העוני. 135

Dummy Text Dummy Text בנוסף לניתוח המגמות ביחס להיקף ְמ ַב ְצ ֵעי העבירות, נדרש לבחון מי הם קורבנותיה של 2 מציג את קורבנות העבירה. לציין, כי בעוד שבניתוח מגמה ביחס ל ְמ ַב ְצ ֵעי העבירות ניתן להתייחס אלימות עבירת לכל להתייחס ניתן עבירה קורבנות שבניתוח הרי בלבד, גלויים לתיקים על פי התרשים ניתן לראות שתי מגמות ברורות ומנוגדות זו לזו. בעוד שבחברה היהודית ניכרת מגמה ברורה של ירידה בשיעור קורבנות האלימות, בחברה הערבית ניכרת מגמת עלייה. בתחילת העשור עמד הפער בשיעור קורבנות האלימות בין החברה הערבית לבין (69 יהודיםוערבים (2010-2018) תיקיאלימותל100-אלףנפש- שיעור תיקי אלימות ל- 53% לכדי הפער צמח 2018 בשנת ואילו 59), ואילו בשנת 2018 צמח הפער לכדי תופעת האלימות, בחלוקה לחברה יהודית מול חברה ערבית. תרשים מספר לעומת (65 לעומת כ10%- על היהודית החברה היהודית על כ- : תרשיםמס' 1 .( לעומת 45 מדוַו ַחת. 136

אמצעי לחימה והנשק הבלתי חוקי במגזר הערבי Dummy Text אמצעי לחימה והנשק הבלתי חוקי במגזר הערבי 137 הנפגעים גם הם אך אלימות, עבירות יותר מבצעים בישראל שהערבים היא המשמעות העיקריים מעבירה זו. לנתונים אלה יש להוסיף את העובדה, כי שיעור הדיווח על הפשיעה הפערים כי שמעיד מה , היהודית בחברה הדיווח משיעור יותר נמוך הערבית בחברה החמורות בעבירות בעיקר משמעותיים הדיווח פערי כי לציין, יותר. אף גדולים בפועל ולא ) מתחדדים היהודית שבחברה לאלה הערבית בחברה האלימות שיעורי בין הפערים שיעור מסוימים, במקרים יותר. חמורות בעבירות שמדובר ככל יותר לבולטים והופכים ְצ ֵעי ַב ְמ העבירות בקרב הערבים גדול פי שלושה מאשר בקרב היהודים. הסיכוי של אזרח ערבי בישראל להיות קורבן לעבירת אלימות חמורה, גבוה פי חמישה בקירוב מהסיכוי של אזרח יהודי. מגמה דומה נמצאה בעבירת גרימת חבלה חמורה, הכוללת מעשה אלימות מחקרים אודות הגורמים החברתיים לאלימות ולפשיעה בחברה הערבית (מרכז המחקר באמצעות דיווח לרשות רשמית, כפי שנהוג בעבירות החמורות יותר (כגון רצח או שוד) . שגרם לקורבן פגיעות חמורות, לרבות כתוצאה מדקירות סכין, או כתוצאה מפציעות ירי. יהודיםוערבים (2010- שיעורקורבנותאלימותל100-אלףנפש- יהודים וערבים (2010- Self-help ) מצביעיםעלהמאפייניםהבאים: ( פנימיות ומשפחתיות קהילתיות במסגרות לטפל נטייה יש בהן פחות, בהן יש נטייה לטפל במסגרות קהילתיות ומשפחתיות פנימיות ( ולפשיעהבחברה הערבית גורמים חברתייםלאלימות ולפשיעה בחברה הערבית 3 ,נעםזוסמן, 2016 עלפיסקרי נפגעיעבירה שעורכתמשטרת ישראל. והמידעשלהכנסת, 2010 (2018 : תרשיםמס' 2 ג. 3 התפרקות התא החמולתי ומעבר למשפחה גרעינית הגורר עמו היחלשות הסמכות א

מ של ראש המשפחה המורחבת. בעבר היו הנכבדים, ראשי החמולות, בעלי סמכות צ ע

י ביישוב סכסוכים ובקביעת נורמות התנהגות, לצד יכולת לתגמל את בני החמולה בטובות

ל הנאה שונות, כגון הקצאת קרקע למגורים, שטחי מרעה ועוד. היחלשות הנכבדים גררה ח י

מ היחלשות של מרכיבים נוספים בִמְרָקם הקהילתי [כמו מורים ומנהלי בתי ספר]. תהליך ה

ו זה קשור לתהליכי מודרניזציה המגבירים חשיפה לתרבות הצריכה, למודלים חברתיים ה נ אחרים ורצון להידמות לחברה המערבית המודרנית. תהליך אובדן הסמכות בחמולה יצר ש ק

ֶפַתח להתגברות האלימות ככלי תחרותי לשיפור המעמד החברתי והכלכלי. ה ב

ל תחושת ניכור מתמשכת כלפי החברה הישראלית הכללית, הנובעת מקושי להשתלב ת י

בה. תחושות אלו מתעצמות עקב רמת תעסוקה נמוכה, רמת חיים נמוכה ביישובים ח ו הערביים כתוצאה מתשתיות לקויות, דימוי נמוך של החברה הערבית ועוד. תחושת ק י הניכור מתבטאת, לעיתים, בצמיחה של תיאוריות קונספירציה המייחסות למדינה מעשים ב מ

ג מכוָוִנים להגברת האלימות בחברה הערבית ואי טיפול בפשיעה הגואה כדי לַשֵמר את ז ר

רמת חייהם הנמוכה של הערבים. ה

ע תהליכי גיבוש זהות העוברים על החברה הערבית בישראל. בשנת 2006 פרסם הוועד ר ב י הארצי של ראשי הרשויות הערביות בישראל את החזון העתידי לערבים הפלסטינים בישראל. המסמך נפתח במילים: "מטרתנו, הערבים הפלסטינים בישראל, הינה יצירת הגדרת זהות עצמית הכוללת את כל תחומי הקיום". מחד גיסא, תהליכים אלה מוָבִלים על ידי אליטה חילונית המבקשת להפוך את ישראל ממדינה יהודית למדינת כל אזרחיה ומאידך גיסא, מובילה האליטה הדתית לכיוון של חברה אסלאמית כמטרה ארוכת-טווח. תהליכים אלה יכולים להסביר לפחות חלק מהקונפליקטים שבין האזרח הערבי לבין המדינה ואת חוסר האמון במוסדותיה. החברה הערבית היא מיעוט דתי ולאומי בישראל, הסובל מתחושת קיפוח ומחוסר הזדהות עם המדינה. מחקרים בעולם מלמדים, כי אוכלוסיות מיעוטים בעלות מאפיינים דומים סובלות משיעורים גבוהים של פשיעה ואלימות. המיעוט הערבי חש תחושת ניכור למוסדות המדינה וחוסר הזדהות עמה, ואינו רואה חשיבות בציות לחוקיה. רמת ההשכלה בחברה הערבית נמוכה יותר מרמת ההשכלה בחברה היהודית ושיעורי הנשירה מבתי הספר גבוהים יותר. מחקרים מלמדים, כי קיים ִמְתָאם בין השכלה נמוכה ושיעורי נשירה מבתי ספר לבין שיעורי פשיעה גבוהים יותר. שכבת הגיל בה שיעור המעורבות בפשיעה הוא הגבוה ביותר היא שנות העשרים של האדם. בגילאים צעירים יותר, הפיקוח המשפחתי והחברתי גדול יותר ומהווה גורם מַרֵסן מפני סטייה חברתית ואילו בגילאים מבוגרים יותר, נוטים בני האדם להתיישב בדעתם ונרתעים יותר ממעורבות בפשיעה. שיעור הצעירים בחברה הערבית גבוה יותר מאשר בחברה היהודית, ולכן גם שיעורי הפשיעה צפויים להיות גבוהים יותר. מקומה של המשפחה כמרכיב מרכזי בחברה הערבית יכול לשמש גורם מ ַמ ֵתן בפיקוח על בני נוער אך מנגד, הוא גם עלול להגביר את רמת האלימות בתוך 138 המשפחה ולהקטין את רמת הדיווח של הקורבנות. מבנה חברתי זה גורם גם לתחרות א

בין החמולות על משאבים, לרבות אחיזה בשלטון המקומי. תחרות זו מלוָוה, במקרים רבים, מ צ ע

בשימוש באלימות. י

ל

שיעורי הפשיעה בחברות עירוניות גבוהים בדרך כלל משיעורי הפשיעה בחברות כפריות. ח י

החברה הערבית היא, ברובה, פחות עירונית מן החברה היהודית, אולם עוברת תהליכי מ ה

ו

שינוי מואצים הכוללים התפתחות עירונית שאינה מאופיינת בתכנון ָסדור. כתוצאה ה נ

מכך, הפיתוח העירוני אינו כולל פיתוח סביבתי הדוחה פשיעה. ש ק

ה

אכיפת חוק לא אפקטיבית בחברה הערבית ב ל ת מערכות היחסים בין המשטרה לבין מיעוטים הן, מטבען, מורכבות ורוויות ְמָתִחים, אולם י

ח במקרים של חברה המאופיינת בקיטוב עמוק על בסיס אתני, קיים קונפליקט חריף במיוחד. ו ק י השיטור בחברה שסועה מאופיין במודל תיאורטי המוכר בחברות רבות בעולם, ועיקרו שימור ב מ

יכולת השליטה של הרוב על המיעוט, לצד שמירה על הסדר החברתי בכלים ממוסדים ג ז ר

של אי-שוויון בין המיעוט הנשלט לבין הרוב הדומיננטי. על פי ווצר וחסייסי, למודל השיטור ה

בחברה שסועה שבעה מאפיינים מרכזיים (Wettzer, 2007): 1) מדיניות מוָטה של המשטרה ע ר ב

נגד המיעוט. 2) ייצוג ֶיֶתר של קבוצת הרוב. 3) פוליטיזציה של המשטרה הפועלת נגד י מתנגדי השלטון. 4) אחריות דוַאִלית של המשטרה - אכיפת חוק וביטחון פנים. 5) סמכויות רחבות למשטרה נגד המיעוט. 6) העדר מנגנון לבחינת האחריותיות (Accountability). 7) יחס שונה כלפי המשטרה מקבוצת המיעוט, בהשוואה לרוב. המאפיינים המוזכרים קיימים, כאמור, בחברות שסועות רבות, אך במינונים שונים ובעוצמות שונות של מרכיביהן, המייצרים מודל שונה וספציפי בכל חברה שכזו. בחברות שסועות, היחס בין האזרחים לבין המשטרה מעוצב, בחלקו הגדול, ממידת הנאמנות או הניכור של קבוצת המיעוט כלפי המדינה, עובדה הבולטת פחות בחברות בהן יש אינטגרציה גבוהה. השאלה אינה רק ביחס לפעולותיה ולמעשיה של המשטרה, אלא למה שהמשטרה מייצגת כלפי המיעוט. בחברה שסועה, המשטרה היא אחד מעמודי התווך המבססים את הדומיננטיות והשליטה של המדינה על המיעוט. זהו דפוס מוכר שעל פיו עמדת המיעוט כלפי מוסדות המדינה היא כלי שבו המשטר מבטא את הדומיננטיות של הרוב על המיעוט. זאת, בעוד שהרוב רואה במיעוט איום לביטחון הפנים ולהמשך שליטתו במדינה. דפוס זה, לפיו קיימים הפרדה פיזית ותת-שיטור, משפיע על גישת האזרחים כלפי המשטרה. ככל שהמשטרה מעורבת פחות ומטפלת פחות בפשיעה בתוך קהילת המיעוטים באופן שגרתי, היא נתפסת כלא יעילה וכלא מספקת מענה ְמַסֵפק לביטחון האישי של האזרח, לכן האמון כלפיה נמוך. מודל השיטור בישראל דומה למודל המתואר לעיל במרכיבים רבים: אזרחי ישראל הערבים אמנם נהנים מאזרחות ומזכויות דמוקרטיות מלאות, אולם בהיבט החברתי והכלכלי, הם חיים בשולי החברה ובעמדה נחותה ביחס לרוב היהודי.

139 בהתייחס לאכיפת החוק במגזר הערבי, תיארה ועדת אור4 (2003) מעגל בו קיים חוסר אמון א

מ הדדי בין הציבור הערבי לבין המשטרה, אשר גורם, מחד גיסא, לחוסר עקביות באכיפת צ ע

י החוק על ידי המשטרה ומאידך גיסא, להתגברות הניכור של הציבור הערבי כלפיה. חוסר

ל האמון פגע באופן ממשי ביכולת המשטרה לאכוף את החוק ותרם להתגברות הפשיעה. ח י מ ה

ו ד . הסיבות הכלכליות לפשיעה בחברה הערבית ה נ האוכלוסייה הערבית בישראל נמצאת, ברובה, בקבוצות הנמוכות של המדד החברתי- ש ק

כלכלי עפ"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הפערים החברתיים מהווים, במקרים רבים, ה

ב גורם מדרבן לפשיעה. פערים אלה באים לידי ביטוי בשיעורי התעסוקה נמוכים יותר, ל

ת בהכנסה לנפש או לתא משפחתי נמוכה יותר, ובשיעורי עוני גבוהים יותר, בעיקר בקרב י

ח

ו ילדים. על פי נתוני הביטוח הלאומי, תחולת העוני של המשפחות הערביות בשנת 2012 ק י

עמדה על 54.3% ותחולת העוני של ילדים ערבים עמדה על 65.8%. שיעור האבטלה בחברה ב

מ הערבית באותה שנה עמד על 12.6% לעומת 5.7% בחברה היהודית. שיעור הנשירה מבתי ג ז

ר ספר של תלמידים בחברה הערבית, הנחשב כמדד לחולשה חברתית וליצירת קבוצת

ה סיכון למעורבות בפשיעה, עמד על 3.6%, כפול משיעור הנשירה בקרב תלמידים יהודים, ע ר

ב שעמד על כ1.7%-. סביבה חברתית הכוללת אבטלה, עוני ונשירת תלמידים מבתי ספר י היא סביבה המעודדת סטייה חברתית ופשיעה (טשנר, 2014). ועדת אור (2003) התייחסה לפערים בהקצאת תקציבים ממשלתיים למגזר הערבי כאחד הגורמים המרכזיים ליצירת תחושת הקיפוח והניכור מהמדינה וממוסדותיה (סעיף 45): "אפליית המגזר הערבי בהקצאות תקציבים ממשלתיים מתועדת בספרי התקציב, אשר מן הנתונים שבהם ניתן לעמוד על חלוקה בלתי שוויונית של תקציבים בתחומים שונים.." ביולי 2016 גיבש צוות בין-משרדי ממשרד ראש הממשלה, משרד האוצר, המשרד לשוויון חברתי והרשות לפיתוח כלכלי של המיעוטים תכנית מערכתית לשילוב כלכלי של החברה הערבית באמצעות תיקון ליקויים במנגנוני ההקצאה הממשלתיים (משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, המשרד לשוויון חברתי, 2016). תכנית זו נבעה מהכרת מקבלי ההחלטות וגורמי המקצוע במשרדי הממשלה והחברה האזרחית בכך ששילוב כלכלי של החברה הערבית הוא מנוע צמיחה משמעותי למשק וכלי חשוב לצמצום פערים חברתיים. להלן מספר דוגמאות לפערים מתוך התכנית המערכתית לשילוב כלכלי של החברה הערבית:

4 ועדת חקירה ממלכתית אשר מונתה לחקור את אירועי אוקטובר 2000, מחאתם האלימה של ערביי ישראל להזדהות עם ערביי יהודה ושומרון, בראשות השופט תיאודור אור. 140

Dummy Text Dummy Text אמצעי לחימה והנשק הבלתי חוקי במגזר הערבי 141 השלטון המקומי הוא מרכיב מרכזי וחשוב בניהול שגרת החיים בקהילה וביצירת סביבה אחרות. חברתיות וסטיות פשיעה מניעת על משמעותית השפעה לו ויש וחיונית בטוחה הרשויות המקומיות בחברה הערבית התפתחו במרוצת השנים והפכו למנגנון מרכזי בחיי ה. המקומי השפעתהשלטון הפשיעה עלהתפתחות שע שטןהקמ להפחתהשע התושבים,אךגםלזירהשל תחרותפוליטיתוחברתית פנימית. מצבה הסוציו-אקונומי של החברה הערבית משפיע ישירות על מצבן של הרשויות המקומיות א

מ הערביות, על התנהלותן הכספית, על איכות ניהולן ועל היקף השירותים שהן מספקות צ ע

י (מוסטפא י' ג', 2011). לנבחרי הציבור ברשות המקומית השפעה רבה על תפקוד הרשות

ל המקומית ועל ניהול שגרת החיים ביישוב, הנובעת מסמכותם, ממעמדם ומתפקידם, ח י

מ המוענקים להם מכוח החוקים, התקנות, חוקי העזר והנהלים בשלטון המקומי. ה

ו

ה ברוב הרשויות המקומיות הערביות בישראל רוַוַחת תרבות שלטונית ריכוזית אינדיבידואלית נ

ש שמקורה בחברה מסורתית, פטריארכלית וחמולתית. מחקרים שנערכו בנושא הצביעו ק על עלייה מובהקת באחוז ראשי הרשויות הערביים שבחירתם מבוססת על שיקולים ה ב

ל משפחתיים-חמולתיים (מוסטפא מ' , 2011). מעמדה ועוצמתה של החמולה נובעים מתהליך ת י

ההתפרקות של החברה הערבית המסורתית לאחר קום המדינה ומשינוי שעברו הערבים, ח ו ממעמד של רוב למעמד של מיעוט. המשפחה היא אבן הפינה היחידה שנותרה על ָכָנה ק י כמבנה חברתי יציב יחסית ותומך, נתון המייצב אותה כבעלת עוצמה רבה בהיבט חברתי ב מ

ג ופוליטי. כאשר נבחר ראש הרשות על פי שיוכו החמולתי ולא על פי כישוריו או תרומתו ז ר

לקהילה, נאמנותו ומחויבותו לחמולה תהיה קודמת למחויבותו לכלל הציבור. הנאמנות ה

ע לחמולה ולאינטרסים של בעלי הכוח וההשפעה בתוכה תסייע לראש הרשות להיבחר ר ב

י בשנית, הרבה יותר מהישגיו המוניציפאליים. במקרים רבים, המחויבות לחמולה מהווה חסם משמעותי ביכולת ובנכונות של ראש הרשות לשתף פעולה עם רשויות ממלכתיות בהתמודדות עם מפרי חוק, או בקידום האינטרס הציבורי. בראיונות שנערכו במסגרת עבודה זו, הצביעו מרואיינים מקרב החברה הערבית ומקרב אנשי המשטרה על מקרים רבים שבהם ראשי רשויות פעלו בהתאם לאינטרסים של ארגוני פשיעה ובמקרים מסוימים, נעזרו בהם או שיתפו עמם פעולה מתוך שיקולים הנוגעים לסיכויי הצלחתם בבחירות. ו . נקודת המבט של האינטלקטואלים הערביים בשנת 2014 פרסמו אוניברסיטת חיפה ומרכז אמאן 5 את ספרו של נוהאד עלי - "אלימות ופשיעה בחברה הערבית בישראל, קונספירציה ממסדית או פשיעה תרבותית" (עלי, 2014). עלי מנתח את הרקע והסיבות לתופעת הפשיעה בחברה הערבית ביחס לעבירות בתוך החברה הערבית של ערבים אזרחי ישראל, בשני צירים מרכזיים המנוגדים מאוד זה לזה, כפי שְמַרֵמז שמו של הספר. הציר הראשון מתייחס לאחריות הרשויות והממסד בישראל לתופעה, הבאה לידי ביטוי בהיעדר אכיפה מספקת ובהענקת מעין "אוטונומיה" לציבור הערבי לטפל בפשיעה ובאלימות בתוך עצמו. מערכת האכיפה לא פותרת את הבעיות באופן אפקטיבי ולכן הפשיעה מתגברת. גישה זו הביאה לפריחה של תיאוריות קונספירציה הגורסות שהרשויות, ובראשן משטרת ישראל, מזניחות בכוונה את הטיפול בפשיעה בחברה הערבית, על מנת שהערבים יהיו עסוקים בתוך עצמם ולא יתפנו לעסוק בבעיות האמיתיות שלהם מול המדינה ביחס לנושאים לאומיים ואזרחיים (עלי, 2014).

5 מרכז אמאן - המרכז הערבי לחברה בטוחה ומאבק באלימות. נוסד בשנת 2009 ע"י כמאל ריאן, בעבר ראש מועצת כפר ברא וסגן יו"ר השלטון המקומי, לאחר שבנו הבכור נרצח. 142

Dummy Text לציין, כי מנהיגים ערבים התבטאו במפורש ברוח זו לא אחת, כגון חבר הכנסת (הרשימה א

המשותפת) דר' יוסף ג'בארין, בנאומו בכנסת בתאריך 17.12.2018: מ צ ע "...בקשר לעבודת המשטרה בחברה הערבית, ואני חושב שהשאלה המרכזית י

ל

שמעסיקה את הציבור הערבי בעניין הזה, בעניין האלימות הגואה בחברה הערבית ח י

שעד עכשיו השר(פונה לשר לביטחון הפנים- י.ח) לא ענה עליה, מדוע כשיש אותו מ ה

ו

אירוע של ירי או כשיש שימוש באותו כלי נשק, בדרך כלל כמובן לא חוקי, מדוע ה נ

אם מדובר באירוע על בסיס לאומי או לאומני תוך שעות המשטרה מצליחה להגיע ש ק למי שביצע את האירוע ולמי שהיה מעורב בו אבל אם פחות או יותר אותו אירוע ה ב

באותם תנאים עם אותו נשק הוא בתוך החברה הערבית עצמה, הוא פנים ערבי, ל ת י

אז כמעט ולא קורה כלום מבחינת למצות את הדין עם הפושעים". ח ו

על פי גישה זו, התגברות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית נובעת מתפקוד לקוי, או ק י

מחוסר תפקוד מכוון של רשויות האכיפה. ב מ ג

הציר השני מתייחס להיבטים התרבותיים והחברתיים של החברה הערבית עצמה, ז ר

כגורם להתגברות האלימות והפשיעה. התומכים בעמדה זו טוענים, כי לאלימות שורשים ה ע

עמוקים בתרבות הערבית, במיוחד המוסלמית, ולכן, גם אם משקיעים משאבים ניכרים, ר ב לא ניתן לַמֵגר אותה. יש המצביעים על האלימות המשתוללת במדינות הערביות השכנות י כדוגמה לביטוי האלימות בתרבות הערבית. עלי מסביר את חוסר ההצלחה להתמודד עם הפשיעה במגזר הערבי בכך שההנהגה הערבית מטילה את האחריות על המדינה ועל רשויות האכיפה אך רשויות המדינה, מצדן, רואות בפשיעה מאפיין תרבותי, הָטבוַע באופייה של החברה הערבית. להבנתן, גם אם יוקצו לכך משאבים מרובים, לא ניתן יהיה למגר את התופעה. לפיכך, ההנהגה הערבית והמדינה אינן משתפות פעולה והפשיעה אינה מטופלת באפקטיביות (עלי, 2014). ז . בעיית ה ְמ ִשילות במגזר הערבי והשפעתה על הפשיעה ְמִשילות (Governability) היא ביטוי ליכולתה של הממשלה למשול. מקורו של המושג במדעי המדינה והוא - יכולת הביצוע וההוצאה מן הכוח אל הפועל במערכות חברתיות וארגוניות שונות. בשנים האחרונות גובר השימוש במושג המשילות בשיח הציבורי בישראל, בעיקר בהקשר להשפעתו על ביצועי המגזר הציבורי. חוסר המשילות גורם להעצמה של כוחות אלטרנטיביים הממלאים את הוואקום שנוצר (יחזקאלי, המשילות והשלכותיה על הביטחון הלאומי -מבוא, 2014). אותם כוחות אלטרנטיביים יכולים להיות ארגונים וולונטריים, עמותות חברתיות ובעלי אינטרסים שונים, ביניהם גם פרטים או קבוצות אופורטוניסטיות הפועלות בניגוד לחוק, או בתחום האפור. למשל, כנופיות עבריינים שעוסקות במתן הלוואות בשוק האפור, בפריטת צ'קים ובגביית חובות, תפקידים שאמורים להימצא בחזקת האחריות של גופים מוסדיים או של רשויות המדינה. באופן כללי, משילות הרשות המבצעת בישראל מצויה במשבר בשל הגורמים הבאים: ריבוי מפלגות וסיעות ופיצול הכנסת, ריבוי תיקים והגדלת משרדי הממשלה כדי לעמוד בדרישות שותפות קואליציוניות, וְשִרידות קואליציונית נמוכה .

143 כתוצאה מכך המדיניות הציבורית אינה עקבית וחילופים תדירים של שרים ושל בעלי א

מ תפקידים בכירים מקשים על שיפור מתמשך של מערכות, בין אם שיפור תשתיתי ובין אם צ ע

י שיפור לטווח ארוך. בסופו של דבר, נפגעים תחומי החברה, הכלכלה, המדינה והביטחון

ל במדינה (שוחט, 2007). ח י

מ במסגרת עבודת הגמר במכללה לביטחון לאומי, סקר אלי אסייג (2015) את פערי המשילות ה

ו

ה במגזר הערבי ואת הגורמים להם. בין היתר, התייחס ליחסי המיעוט הערבי עם המדינה: נ

ש "אופייה הציוני של ישראל והסכסוך הישראלי-ערבי המתמשך, שבמרכזו הסוגיה ק

ה הפלשתינית, הפכו את השסע היהודי-ערבי לבולט ביותר ולבעייתי ביותר בישראל. ב

ל שתי הקבוצות שונות זו מזו בלאום, בדת, בשפה, בשאיפות הלאומיות, בסגנון ת י החיים החברתי ובמרכיבים תרבותיים רבים. עצם הגדרתה של ישראל כמדינה ח ו

ק יהודית ציונית, השפיע באופן עמוק על המבנה שלה, על סדרי העדיפויות שהיא י

ב נוקטת ועל גבולות הלגיטימיות המאפיינים אותה. הערבים ממוקמים, לא רק מ

ג מחוץ לקונצנזוס הלאומי היהודי בישראל, אלא גם מחוץ לגבולות הלגיטימיים של ז ר התרבות הפוליטית הישראלית" (אסייג, 2015, עמ' 47). ה ע

ר בשנת 2017 נערך מחקר משותף למשטרת ישראל ולאוניברסיטה העברית בירושלים, ב י בראשותו של פרופ' באדי חסייסי, ר' המכון לקרימינולוגיה, במטרה לבחון את אתגרי השיטור בחברה הערבית מנקודת המבט של מפקדי תחנות המשטרה במגזר הערבי. הציר הראשון בו התמקד המחקר נוגע בשאלת הְמִשילות. עוד במחקרים קודמים הראה חסייסי כי בחברות שסועות הפיקוח הרב יחסית של המשטרה אינו מעיד על משילות גבוהה, אלא, אולי אף להיפך - על חוסר משילות. במקרים כאלה, למדינה אין יכולת (ולעיתים אף רצון) ליצור קונפורמיזם בקבוצת המיעוט דרך מנגנונים פורמאליים שגרתיים, מאחר ואלה מבוססים על ליבה תרבותית שקבוצת המיעוט אינה שותפה לה. כתוצאה מכך, בקרב המיעוט נוצר מצב שאותו מכנה חסייסי כ"היעדר חוק" (אי-ליגליזם), המתווסף לתחושה של ניכור והזנחה מצד הממשלה ומקצין עוד יותר את תחושת "היעדר החוק". מצב זה עלול לגרום למשטרה לנהוג בדפוס של שיטור ְמַבֵדל, תוך מעורבות מינימאלית ודיפרנציאלית בענייני קהילת המיעוט. נוצר מצב בו בתחומים מסוימים יש שיטור יתר ובאחרים, שיטור חסר. בתוך הקהילה משתמרים מוסדות שנתפסים כאותנטיים ואנשים נוטים לקחת את החוק לידיהם בתהליכי "עשיית סדר" מחוץ להסדר החוקי (באדי חסייסי, 2017). במחקר מצביע חסייסי על נושא המשילות כבעל משמעות להבנת יחסי משטרה-חברה. הממצאים הנובעים מראיונות עם מפקדים תואמים לתיאוריה.- קיים פיקוח רב יחסית של המשטרה אך עם זאת, נוצרים 'איים' של חוסר משילות ותפיסה נבדלת לחוק וסדר. המצב נובע, בין היתר, מתפקידה הדואלי של המשטרה בישראל העוסקת, בכובע אחד, בביטחון הפנים, בו האזרח הערבי נתפס כאיום פוטנציאלי, ובכובע השני, כמשטרה העוסקת במתן שירות שיטור בסיסי, בו האזרח הערבי הוא הלקוח. תפקידה הכפול של המשטרה, במישור הלאומי ובמישור המקומי, והשפעות ייצוג היתר של החברה הערבית בעבירות אלימות ובהפרות סדר, הופכים את הקשר עם המשטרה למתוח ביותר. 144 בעניין זה יש להוסיף, כי רשויות הפיקוח והאכיפה האזרחיות נרתעות, לא אחת, מלבצע א

את תפקידן במגזר הערבי ופעילותן מותנית בליווי של המשטרה. רתיעה זו נובעת ממקרים מ צ ע

של איומים או אלימות של ממש כלפי ממלאי תפקידים ציבוריים. לעיתים קרובות, מתוך י

רצון של המפקדים במשטרה לשנות את תפיסת המשילות, המשטרה היא שיוזמת ל ח י

פעולות פיקוח ואכיפה שכלל אינן בתחום אחריותה ודוחקת בגורמי הפיקוח להצטרף מ ה

לפעילות. המחקר מתייחס להתפתחות הנובעת מחוסר המשילות המסורתית למצב של ו ה משילות אלטרנטיבית, בה המשטרה מהווה תחליף למדינה. חלק מהמפקדים רואים נ ש ק

בחוסר המשילות במגזר הערבי הזדמנות להיות משמעותיים יותר והם ממלאים חלק ה

מהחלל הקיים (כפי שעושים אחרים מתוך הקהילה). מצב זה בא לידי ביטוי בשתי פנים: ב ל ת

האחד, חריגה מתפקידי שיטור מסורתיים והשני, עבודה עם ומול הקהילה ( חסייסי, 2017). י

ח הקהילה כמוקד התייחסות - חיזוק הלגיטימיות והמשילות באמצעות שימוש במגוון של ו ק י כלים שאינם משטרתיים קלאסיים (קרי, שאינם מבטאים שימוש בסמכויות אכיפה) הוא ב מ

סוג אחר של "חתירה למגע" - לא מגע מבצעי, כי אם מגע אישי, אנושי, קשוב ומכבד. ג ז ר

קיימת הבנה אצל המפקדים, כי הם אינם יכולים לפעול ללא קבלת לגיטימציה ואמון ה

מהציבור וכי הקהילה היא גורם מרכזי באפקטיביות ההתמודדות עם הפשיעה. גיוס הקהילה ע ר ב

ומנהיגיה הפורמאליים והבלתי פורמאליים מסתמך על שימוש "בכוח רך" (בדומה למושג י -Soft power - המבטא הנעה דרך השפעה והזדהות) כמקור סמכות נוסף המסייע שלא לְשחוק את מקור הסמכות שנשען על כוח גלוי (בדומה למושג -Hard power). ח . ארגוני הפשיעה הערביים ארגון פשיעה הוא חבר בני אדם, מאוגד או בלתי מאוגד, שפועל בתבנית מאורגנת, שיטתית ומתמשכת, לביצוע עבירות מסוג פשע בתחומי המדינה ומחוצה לה. ארגוני הפשיעה עוסקים בתחומי עבריינות מגוונים וכן בתחומי פעילות חוקית, ומטרתם השגת רווח כספי גדול. בראשית שנות ה2000-, בעקבות התגברות אלימות ארגוני הפשיעה בארץ בסדרת אירועי ירי וחיסולים באמצעות מטעני חבלה (שכונו לימים "פיגועים פליליים"), החליטה הממשלה על שורת צעדים לבלימת התעצמותם של הארגונים, תוך הובלת שיתוף פעולה מערכתי של כל גופי האכיפה לשם כך. החלטות הממשלה (2003, 2006) הובילו להשקעת משאבים תוך יצירת מנגנוני תיאום ושיתוף פעולה בין זרועות האכיפה, בהובלת משטרת ישראל ובשיתוף עם פרקליטות המדינה, רשות המיסים והרשות לאיסור הלבנת הון. בין היתר, נחקק חוק המאבק בארגוני פשיעה, הורחבו סמכויות לחילוט רכוש שהושג בפשע, הוכבדה הענישה ואף הוקמה הרשות להגנה על עדים (מבקר המדינה, 2008). מאז הובילה המשטרה מאבק בלתי מתפשר נגד ארגוני פשיעה, תוך השקעת מיטב יחידותיה במשימה. ארגוני פשיעה החלו לקרוס. ואולם, פעילות מבורכת ומוצלחת של

145 משטרת ישראל מול ארגוני הפשיעה הוותיקים גרמה לתוצאה בלתי צפויה6 - התעצמות א

מ מהירה של ארגוני פשיעה אלימים וחסרי עכבות עוד יותר, מהמגזר הערבי (יחזקאלי, 2014). צ ע

י במקרה זה ציפתה המשטרה, כמו גם רשויות האכיפה השותפות, לקבל תוצאה חיובית

ל בעקבות הטיפול בארגוני הפשיעה שנתפסו אז כמאיימים ועוצמתיים, אולם, ההצלחה ח י

מ יצרה וואקום שהתמלא מהר מאוד על ידי ארגוני הפשיעה הערביים (יחזקאלי,2018). ה

ו משעה שראשי הארגונים היהודים פינו את הזירה, היו הערבים כבר בעלי ניסיון, ידע ה נ ומהלכים בעולם הפשע והם פעלו תוך ניצול העובדה שהמשטרה מתקשה יותר לפעול ש ק

ביישובי המגזר הערבי. ה ב

ל בשנים האחרונות צברו ארגוני הפשיעה הערביים עוצמה רבה הנובעת מאופיים האלים ת י

וחסר המעצורים וכן מצבירת הון רב שהושג בפעילות פלילית, כגון סחר בסמים, סחר ח ו באמצעי לחימה, גביית דמי חסות, הלוואות בשוק האפור והשתלטות על עסקים. כיום ק י עוסקים ארגוני פשיעה ערביים בפשיעה כלכלית ענפה, המהווה מנוע מרכזי לאירועי ב מ

ג אלימות במסגרת המאבקים בין הארגונים. תחומי הפשיעה הבולטים במעורבות ארגונים ז ר

אלה כוללים: הלבנת הון, הלוואות בשוק האפור, גביית חובות, סחיטת דמי חסות ועוד. ה ע ר ב י הנשק הבלתי חוקי בחברה הערבית א. אתוס תרבותי על פי הפתגם הערבי: "ח'יל וח'יאל וברוד" - החייל הרובה והסוס - הם סמל של הגנה, של ביטחון ושל גבריות. לגבר צריך להיות ָשָפם ורובה כדי שיראו שהוא גבר. הרכב החליף את הסוס אך הרובה נשאר. זה העניין של התרבות הערבית, לתפיסתה גבר בלי רובה, בלי נשק, לא יכול להיות גבר. כל שמחה וכל חגיגה מלווה ביריות על פי מנהג המושרש בנרטיב הערבי מזה מאות שנים. מלבד סימון השמחה, זהו סימון לאחרים שלא 'יתעסקו' עם המשפחה כי יש לה נשק (סלים גומד, 2018). משה כהן מנתח את אחד הסמלים המובהקים בתרבות הערבית - הכבוד, במאמרו "הכבוד וביטויו בפתגם הערבי": הכבוד ככלל, הוא אחד ממרכיבי התרבות, שכן תרבות מבוססת על סמלים, דרכים מופשטות של התייחסות אל רעיונות, עצמים, רגשות או התנהגויות שונות - לעיתים אף משונות - בעיני המתבונן, וכן היכולת לתקשר באמצעות סמלים על ידי שפה, במקרה שלנו, באמצעות שפת הפתגם (כהן, 2012). הפתגמים מהווים בסיס אמין לתיאור התפישה בתרבותית של מחברם, לכן הם ראויים לשמש ככלי להכרת התרבות של אותו עם. המוטיב המרכזי שאותו מנתח כהן במאמרו הוא "נקמת הדם"; אדם משלים בדרך כלל עם אובדן של אחד מיקיריו אם הוא מת באופן טבעי, למרות הכאב, הצער וערעור החוסן המשפחתי, אך אם יקירו נרצח, יוביל הדבר לנקמה, כפי שמתאר הפתגם: " ִאַזא ַדַח'ל ִא ְבִּליס ִח ִמי ִא ְל-ַוִטיס- "אם נכנס השטן, הכבשן לוהט":

6 תוצאה בלתי צפויה היא תופעה המתארת התממשות תהליכים בהפתעה או באופן שונה מהמתוכנן ו/או המצופה מהם. תופעה זו ידועה גם בשמות נוספים כמו - "תוצאות אקראיות", "הפתעה" או "ברבור שחור". 146

Dummy Text הנקמה מהווה פיצוי לסערת הרגשות שבה נתון האדם שקרובו נרצח ואין לו שליטה על א

כך, כאילו אחז בו הָשָטן, ורק לאחר שיבצע את מבוקשו הוא יירגע. נקמת דם היא מנהג מ צ ע

קדום שמוכר בתרבויות שונות, שעיקרה הזכות או אף החובה של בן משפחה, לנקום י

את דמו של קרוב משפחתו שנרצח, באמצעות הריגת הרוצח או בן משפחתו. פעולת ל ח י

הנקמה גורמת למערבולת ולשרשרת של מעשי רצח הנובעים מנקמה על נקמה. אחד מ ה

הגורמים המאפיינים סביבה של נקמות דם הוא היעדר שלטון יעיל ששומר על הביטחון ו ה האישי. אדם חי באיזון אם כבודו, ברכושו או בגופו, לא נפגע, אך אם ייפגע איזון זה, הוא נ ש ק

יהיה חייב להגיב בחריפות ולהוכיח לכולם שהוא חזק ושיש לו היכולת להכות חזרה על ה

ידי נקמה, או קבלת פיצוי במקומה. פיצוי ניתן במסגרת "סולחה", הסכם פיוס ותשלום ב ל ת

כופר, אך הפתגם: " ַא ְח'ד' ִא ְל- ַתאר ִבִּזיל ִא ְל-ַעאר" - נקמתך נקמת, חרפתך הסרת" י

ח

- מדגיש שהנקמה עדיפה על הפיצוי. ו ק י המחקר המדעי העוסק ב"תרבות של כבוד" ( ) מבסס את הקשר בין הנורמה

Honor culture ב מ

התרבותית המקובלת בחברה מסוימת ביחס לכבוד, לבין הסיכויים שעימות או עלבון ֵייָענו ג ז ר

בתגובה אלימה. ב"תרבות של כבוד" מצופה שאנשים יגנו על עצמם במענה לאיום או ה

עלבון באופן אגרסיבי, הנתפס כנורמטיבי באותה חברה. מאפיין נוסף הוא התפתחות ע ר ב

של דרך התמודדות הְמכוָנה "עזרה עצמית" (Self-Help), על פיה אנשים פועלים באופן י עצמאי כדי "לעשות צדק" ולפתור מחלוקות ולא פונים לרשויות המוסמכות. התנהגות זו מתרחשת במיוחד כאשר רשויות האכיפה נתפסות כלא אפקטיביות או ככאלו שלא פועלות באופן הוגן, או שאינן נגישות דיין לכלל הציבור. חומרת האלימות המתבטאת בשיעור מעשי הרצח בחברה מסוימת, מתגברת כאשר בנוסף לתרבות הכבוד, זמינות הנשק היא גבוהה. השילוב שנוצר בין נטייה לתגובה אלימה כמענה לקונפליקט ביחד עם נשק זמין ועם נורמה של עזרה עצמית, הוא שילוב מסוכן שמגביר את ההסתברות לשימוש בנשק כחלק מתופעת האלימות (Pare, 2010). ב.הנשק הבלתי חוקי בחברה הערבית - היקף התופעה החזקה, נשיאה או שימוש בנשק בלתי חוקי, הן עבירות חמורות מסוג פשע, שדינן מעל שלוש שנות מאסר, על כן, באופן טבעי, אדם המחזיק נשק בלתי חוקי יעשה כל שניתן כדי להסתירו ולא ישתף פעולה עם הרשויות. לכן, קשה מאוד לאמוד את היקפה של התופעה. בהקשר זה ישנן הערכות רבות של אנשי משטרה, אנשי ציבור, פעילים חברתיים ואנשי תקשורת. להלן מספר דוגמאות: "תופעת אירועי הירי בחברה הערבית נובעת, בין היתר, מהימצאות כמות גדולה של אמל"ח זמין לשימוש".. (מבקר המדינה, 2018). "ההערכה הרווחת היא שכיום ישנם עשרות אלפי כלי נשק לא חוקיים שמסתובבים במגזר ללא כל פיקוח, חלק מההערכות מדברות אפילו על 100 אלף"7.

7 אוהד חמו וגלעד שלמור, פורסם באתר חברת החדשות מאקו בתאריך 30.1.2018 147

Dummy Text "כמעט בכל בית, בכל משפחה, יש נשק"8 (לוין, 2018). א 9 מ "כמעט בכל בית שלישי רביעי יש היום נשק..." (גומד, 2018). צ ע י

"ב2013- המשטרה העריכה כי מספר כלי הנשק הקל, הבלתי חוקיים בישראל ל 10 ח

י עומד על 400 אלף" (מזלי, 2017) . מ ה

"על פי הערכות המשטרה יש כיום בישראל כ400- אלף כלי נשק בלתי חוקיים ו

ה 11

נ בידי אנשים מהמגזר הערבי והיהודי" . ש

ק ראש חטיבת המודיעין במשטרת ישראל: "כמות כלי הנשק שנמצאת היום בשוק

ה הפלילי היא כל כך גדולה שמדברים באלפים רבים של נשק לא חוקי"... כמויות ב ל

ת האמל"ח שנמצאות בידי המגזר הערבי הן עצומות"(נחנסון, 2017). י

ח

ו אינדיקאטורים נוספים המעידים על היקף תופעת הנשק הבלתי חוקי: היקף השימוש ק י

בנשק בלתי חוקי, שיעור הנפגעים כתוצאה משימוש בנשק, היקף פעילות החשיפה של ב

מ המשטרה ועמדות הציבור הערבי ביחס לחומרת הבעיה והיקפה. ג ז ר

היקף השימוש בנשק בלתי חוקי

ה 12 ע על פי דו"ח מבקר המדינה, בין השנים 2014 ל2016-, 95% מתיקי החקירה הגלוייםם שנפתחו ר

ב 131 י בגין ירי בשטח בנוי הם בחברה הערבית . בסך הכל בתקופה זו נפתחו 2,555 תיקי חקירה, כאשר ב2,417- תיקים מהם (95%) נחקר חשוד ממוצא ערבי. באותה תקופה, ניכרת מגמת עלייה מובהקת במספר תיקי הירי שנפתחו במחוזות צפון ומרכז של משטרת ישראל. בשני המחוזות, הרוב המכריע של האירועים התרחש במגזר הערבי (מבקר המדינה, 2018).

8 רסול סעדה, יוזמות קרן אברהם, ראיון מתאריך 28.11.2018 . 9 סלים גומד, נצרת, ראיון מתאריך 18.12.2018 . 10 מתייחס לכלל הנשק הבלתי חוקי, במגזר הערבי והיהודי. 11 פורסם באתר ISRAELDEFENCE בתאריך 22.2.2012 . 12 תיק גלוי הוא תיק שנחקר בו חשוד בביצוע העבירה. 13 יישובים ערביים או שכונות ערביות ביישובים מעורבים. 148

Dummy Text אירועי ירי במחוזות צפון ומרכז בין השנים 2014 ל2016- 14 א מ צ ע י

ל ח י מ ה

ו ה נ ש ק

ה ב ל ת י

ח ו ק י

ב מ ג ז ר

ה ע ר ב י

אירועי ירי במחוזות משטרת ישראל בין השנים 2017 ל2018-

14 מתוך דו"ח מבקר המדינה לשנת 2018. 149

Dummy Text השוואה בין אירועי ירי לתיקי חקירה בעבירות ירי בין השנים 2017 ל 2018 א מ צ ע י

ל ח י מ ה

ו ה נ ש ק

ה ב ל ת י

ח ו ק י

ב מ ג ז ר

ה ע

ר שיעור הנפגעים כתוצאה משימוש בנשק ב י דו"ח המרכז לחקר הטראומה בישראל, שהציג ניתוח של כל נפגעי הטראומה במדינה בין השנים 2010 ל2015- קובע, כי 44% מנפגעי האלימות בגילאי 15 עד 35 הם ערבים (פי 1.8 משיעורם באוכלוסייה), ובקרב הערבים בולט אחוז גבוה יחסית של נפגעים מנשק חם (24% לעומת 2-9% באוכלוסיות אחרות בישראל). באזור הצפון בולט אחוז גבוה יותר של קורבנות אלימות שנפגעו מנשק חם (16% לעומת 11-12% בשאר האזורים)15. שיעור הנפגעים מנשק חם בין השנים 2010 ל2015- עומד על 13.4% מכלל נפגעי הטראומה בישראל. שיעור זה אינו כולל נפגעי לחימה וטרור, אלא רק נפגעי אלימות על רקע פלילי. אמנם הפגיעה מנשק חם אינה הגורם השכיח והמשמעותי ביותר, אך שיעורה אינו זניח ומעיד כי 1,382 אנשים נפגעו כתוצאה משימוש בנשק חם, על פי רוב ירי, בתקופה האמורה.

15 המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה ומכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, 2016. 150

Dummy Text התפלגות המקור לפגיעות טראומה על רקע פלילי בין השנים 2010 ל2015- 16 א מ צ ע י

ל ח י מ ה

ו ה נ ש ק

ה ב ל ת י

ח ו ק י

ב מ ג ז ר

ה ע

פצועים קשה ואנוש על פי המקור לפציעה בין השנים 2010 ל2015- ר ב י

16 דו"ח המרכז לחקר הטראומה, 2016. 151

Dummy Text נפגעי טאומה לפי מגזר וגורם לפגיעה בין השנים 2010 ל2015- א מ צ ע י

ל ח י מ ה

ו ה נ ש ק

ה ב ל ת י

ח ו ק י

ב מ ג ז ר

עמדות הציבור הערבי ביחס לחומרת הבעיה והיקפה ה ע

ר בסקר שערכה המשטרה בשנת 2015 אודות תחושות ועמדות במגזר הערבי כלפי ב י משטרת ישראל עלה, כי הטיפול בעבירות הירי נמצא בעדיפות ראשונה מבחינת חשיבותו. כשני שלישים מהנשאלים בציבור הערבי הביעו חוסר שביעות רצון מהטיפול המשטרתי בעבירות האלימות ובכללן הירי (מבקר המדינה, 2018). נתון נוסף אשר יכול ללמד על היקף השימוש בנשק הבלתי חוקי ועל חומרת התופעה משתקף במדד הביטחון האישי שפורסם על ידי "יוזמות קרן אברהם", שם עולה, כי 49% מהציבור הערבי סבור כי ביישובו קיימת תופעה של ירי ושימוש בנשק. השימוש הבלתי חוקי בנשק ממלא תפקיד מכריע באלימות בחברה הערבית (קרן אברהם, 2018).

הפער הגדול בעמדות בין הציבור היהודי לבין הציבור הערבי מלמד, כי תופעת הירי נתפסת כחמורה ומשמעותית מאוד בחברה הערבית. על פי דו"ח הביטחון האישי של קרן אברהם, כ89%- מהציבור הערבי רואה בתופעת הירי תופעה פסולה, גם אם היא נעשית מסיבות תרבותיות-חברתיות ולאו דווקא לשימוש פלילי מובהק.

152

Dummy Text בתאריך 24 בפברואר 2019 התראיין בתקשורת ואליד נסאר, סגן ראש עיריית טירה, א

בעקבות רצח נוסף של בן דודו, שאדי נסאר, בעיר, באשר לתופעת הנשק הבלתי חוקי: מ צ ע "זה חלק מהשרשרת שאנחנו עדים לה בטירה ובמגזר הערבי בכלל, אם זה בכפר י

ל

קאסם, אום אל פחם, בכל מיני אזורים שונים. העניין הוא כבר מכת מדינה שצריכים ח י

להתייחס אליה בהתאם. אנחנו מפסיקים את השרשרת הזו אם נתחיל לפעול בכל מ ה

ו

מיני מישורים שונים, אנחנו מדברים על חינוך ולהתנהל לאסוף את הנשק הבלתי ה נ

חוקי במגזר הערבי" (שעלאן, 2019). ש ק

ה

ג . מקורות הנשק הבלתי חוקי ב ל ת

דו"ח מבקר המדינה מצביע על שלושה מקורות מרכזיים לנשק הבלתי חוקי שמוצא את י

ח דרכו לחברה הערבית: גניבות מצה"ל, הברחות מירדן וייצור בשטחי יהודה ושומרון (מבקר ו ק י המדינה, 2018). תמונה דומה משתקפת גם בהערכות שעלו בתוך המשטרה ובראיונות ב

שנערכו במסגרת עבודה זו. בנוסף לכך, ישנם מקורות נוספים לנשק הבלתי חוקי, דוגמת מ ג ז ר

גניבות מבתים, ייצור בשטח ישראל והסבה של כלי נשק ספורטיביים (מסוג Air-soft), אך ה

היקפם של מקורות אלה קטן יותר. ע ר ב גניבות נשק ואמצעי לחימה מצה"ל י באופן טבעי, צה"ל מהווה מקור מרכזי ומשמעותי של כלי נשק ואמצעי לחימה הזולגים לעולם הפלילי. דו"ח מבקר המדינה מצביע על כך שמזה יותר מעשור מסתמנת עלייה ניכרת בכמות אמצעי הלחימה וכלי הנשק הנגנבים מצה"ל. אחת הסיבות המצוינת בדו"ח, היא התחזקות הקשרים בין עבריינים וסוחרי אמצעי לחימה מהחברה הערבית לבין חיילים בעלי גישה לנשק ולאמצעי לחימה, המנצלים גישה זו לשם ביצוע גניבות ומכירת הנשק לעולם הפלילי (מבקר המדינה, 2018). יש להדגיש, כי המחיר הגבוה של כלי נשק תקניים ואמצעי לחימה כמו רימונים, מטעני חבלה ולבנות חבלה בקרב עבריינים, מייצר פיתוי גדול עבור אותם חיילים. דו"ח המבקר מצביע על כך שהגידול בביקוש לנשק ולאמצעי לחימה הביא לעליית מחירו וכי לפי פרסומים שונים, רובה סער נמכר במחיר של 50,000- 70,000 ₪, אקדח נמכר במחיר של 8,000-10,000 ₪, רימון יד נמכר במחיר של 500-1,500 ₪ ולבנת חבלה, במחיר של כ 7,000 ₪. על פי ראש חטיבת המודיעין במשטרת ישראל, בראיון לתכנית התחקירים "שטח הפקר" ב"כאן 11", רובה סער מסוג 16-M יכול לעלות גם 80,000 ₪ ורימון רסס יכול לעלות בין 1000 ₪ לאלפים בודדים, נראה כי מדובר בשאלה של היצע וביקוש (נחנסון, 2017). בספטמבר 2017 שידר ערוץ הטלוויזיה "כאן 11" תחקיר אודות גניבות הנשק מצה"ל במסגרת התכנית "שטח ֶהְפֵקר". התחקיר התבסס, בין היתר, על ראיונות עם ראש חטיבת המודיעין במשטרת ישראל וכן עם מפקדים בכירים לשעבר במשטרה הצבאית, ומעלה חמש שיטות לגניבת נשק ואמצעי לחימה מצה"ל (נחנסון, 2017):

153 1) פריצה לבסיסים שאינם מאובטחים כראוי וגניבת נשק ואמצעי לחימה מנשקיות, א

מ ממחסנים, מכלי רכב קרביים וממגורי חיילים. צ ע י 2 ) גניבה מיחידות צבאיות המתאמנות בשטחי האש על ידי כנופיות של צעירים בדואים

ל

ח שמגיעים רכובים על גבי טרקטורונים וממתינים לשעת כושר שבה החיילים לא י

מ ערניים כדי לגנוב ציוד צבאי הכולל גם נשק ותחמושת. ה

ו

ה 3) התחזות לחיילים לבושי מדים וכניסה לבסיסי צה"ל בדרך המלך, ללא בידוק. נ

ש 4) פיתוי של חיילים, המצויים במצוקה כלכלית, שיגנבו נשק מיחידתם וימכרו אותו ק

ה בסכומים גבוהים לעבריינים. תא"ל (במיל') מיקי בראל (לשעבר, קצין משטרה ב

ל צבאית ראשי) ציין, כי מרבית האנשים המעורבים בגניבות הנשק מצה"ל הם חיילי ת י מנהלה שמשרתים ביחידות שיש בהן נשק, ולא לוחמים. ח ו ק י 5 ) מעקב אחר חיילים קרביים שיוצאים לחופשה עם נשק מתחנות ההסעה או הרכבת

ב עד לביתם, סימון הבית וביצוע פריצה מאוחר יותר במטרה לגנוב את הנשק. מ ג ז לדבריו של אל"מ (מיל') ארז רבן, תופעה זו זוהתה על ידי מצ"ח כשיטת פעולה ר

ה של העבריינים, בין היתר, משום שלחיילים אין בדרך כלל כיצד לאבטח כראוי נשק ע

ר צבאי בביתם. ב י אל"מ רבן ציין כי במצ"ח נפתחים כמאה תיקי חקירה בשנה בגין גניבות נשק ואמצעי לחימה (נחנסון, 2017). בדו"ח מבקר המדינה מצוין, כי ממסמכים משטרתיים עולה, כי רוב אירועי גניבת אמצעי לחימה מצה"ל אינם מדווחים כלל למצ"ח, וכי במקרים רבים הבסיסים שמהם נגנבו אמצעי הלחימה, לא אחת, כלל אינם מוָדִעים לגניבה. לפיכך, למצ"ח נתונים חלקיים בלבד בנוגע להיקף הגניבות. עוד נטען, כי היעדר מאמץ של צה"ל לאבטח את אמצעי הלחימה פוגע במאמצי המשטרה להילחם בתופעה (מבקר המדינה, 2018). בפברואר 2017 התקבלה החלטה משותפת על ידי השר לביטחון הפנים ושר הביטחון, על הקמת יחידה משותפת למשטרת ישראל ולצה"ל במטרה להתמודד עם התופעה. היחידה אמורה לפעול בתחום האבטחה, הטכנולוגיה, התקשורת והתקציב, לצד ניהול חקירות ואיסוף מודיעין במשותף. עבודת המטה להקמת היחידה טרם הסתיימה ונכון לעת כתיבת מסמך זה היא טרם הוקמה.

הברחות נשק מגבול ירדן אורך הגבול בין ישראל לבין ירדן הוא כ500- ק"מ. הגבול מתחיל בדרום רמת הגולן, במשולש הגבולות ירדן-ישראל-סוריה (במפגש הנחלים, הירמוך והרוקד), נמשך לאורך בקעת הירדן, ים המלח והערבה, בואכה אילת-עקבה. הברחות נשק מגבול ירדן מתבצעות דרך מעברי-הגבול הרשמיים בין המדינות וגם שלא דרך מעברי- הגבול, לאורכו של התוואי. המבריחים הם פלסטינים או בדואים תושבי הכפרים הפזורים לאורך הגבול, המנצלים את קשרי העבודה או קשרי המשפחה עם ערביי ישראל ועם ערביי ירושלים כדי למכור כלי נשק לעבריינים ולגורמי טרור (מבקר המדינה, 2018). חיפוש פרסומים באתרי החדשות

154 אמצעי לחימה והנשק הבלתי חוקי במגזר הערבי 155 מניב האחרון, בעשור מירדן, לחימה ואמצעי נשק הברחות של תפיסות אודות ברשת עשרות תוצאות. על פי אותם פרסומים, נתפסו מאות כלי נשק הכוללים רובים ואקדחים בקעת בצפון הברחה תפיסת על 12 אודות תפיסה יוצאת דופן של נשק ואמצעי לחימה דרך גבול ירדן, בצפון בקעת הירדן. באירוע נתפסו שלושה בין פעולה שיתוף מחייב ירדן בגבול לחימה ואמצעי נשק בהברחות הטיפול גורמים: צה"ל - מתוקף אחריותו לשמירה על גבולות המדינה, משטרת ישראל - מתוקף אחריותה לטפל בעבירות על החוק, במקרה זה, עבירות נשק ואמצעי לחימה או עבירות סמים, ושירות הביטחון הכללי - מתוקף אחריותו לסכל פעילות חבלנית עוינת. אלא, שדו"ח מבקר המדינה מצביע על כך ששיתוף הפעולה בין הארגונים מתקיים באופן חלקי בלבד. רק ולא ורציף, שוטף מכוסות באופן שאינן פעולה לשתף פרצות הגופים יישארו כלל שלא על לוודא כדי נקודתיות, ידיעות על בהתבסס ישראלים ופלסטינים מיהודה ושומרון, מלמדת על מכנה משותף אחד שבלט ברובם, והוא 9 מ"מ, ונחשב לנשק מאולתר. הוא מיוצר במחרטות ובבתי מלאכה בתחומי יהודה פורח הקרלו ייצור השבדי. "קרל-גוסטב" לתת-המקלע דמיון או חיקוי בסיס על ושומרון מסוג רובה של מחירו תקניים. נשק לכלי יחסית הזול מחירו רקע על האחרונות בשנים למשל, שעשוי לעלות אחוז אקדחים. אקדחים. אחוז רובי הקרלו מכלל כלי הנשק שנתפסים על ידי המשטרה נמצא בעלייה מתמדת (למשל, בשנת 2018), דבר המעיד על העלייה בתפוצתו. שיווקו ואת ובישראל ושומרון ביהודה ושינועו ייצורו את מעודד הקרלו של הזול מחירו בחברה הערבית בישראל (מבקר המדינה, 2018). בשיחות רקע עם גורמים בכירים בארגוני הביטחון שנערכו במסגרת עבודה זו, עלה נושא ה"קרלו" כשחקן משמעותי ה ְמ ַש ֶנה את הזירה ֶכֶרת. המו פיקוד מרכז ניהל מערכה נגד הנשק הבלתי חוקי מתוך הבנה שה"קרלו" של הפיגועים בגל רבות בזירות שהופיע קטלני כלי הוא ושומרון יהודה בשטחי המיוצר בשטחי יהודה ושומרון הוא כלי קטלני שהופיע בזירות רבות בגל הפיגועים של ה"קרלו" נפוץ מאוד בחברה הערבית בישראל ומשמש בחלק גדול מאירועי הירי לעבר יחסית, קטן נשק זהו מזוין. שוד באירועי וכן השונים, בסכסוכים ואנשים רכב כלי בתים, כלי רכב ואנשים בסכסוכים השונים, וכן באירועי שוד מזוין. זהו נשק קטן יחסית, סקירת שורת פיגועי טרור באמצעות נשק חם שבוצעו בשנים האחרונות על ידי ערבים על נתפסו 2018 בשנת ישראל, משטרת נתוני פי על 2018). המדינה, (מבקר עשרה פי עשרה (מבקר המדינה, 2018). על פי נתוני משטרת ישראל, בשנת 2018 נתפסו על ,נעצרושניחשודים פלסטינים. אקדחיםמסוגיםשוניםונעצרוארבעהחשודים,פלסטיניםתושבי שכם. 334 2019 שודרה כתבתו של משה נוסבאום בחדשות ו- תקניים רובים 183 לעומת קרלו, מסוג מאולתרים רובים רובים מאולתרים מסוג קרלו, לעומת 183 רובים תקניים ו- M . הנשקשבובוצעו-המחבליםהשתמשובנשקהמכונה" ָקְרלו". 6,500 ₪, לעומת מחירו של רובה מסוג -16 (מבקרהמדינה, 2018) ייצורנשקואמצעילחימהבתחומייהודה ושומרון NRG מסוגיםשונים,כמתוארבשתיהדוגמאות הבאות: M-16/ באתר גבור אסף דיווח 2016 דיווח אסף גבור באתר אקדחיםוחמישהרובי ירדן עם בגבול וביטחונית מודיעינית וביטחונית בגבול עם ירדן 57% ל- ל- 2016 ב- ב- 49% במסקנות הדו"ח נכתב: במחוז הצפוני, עליה מ- 24 בפברואר ל- ל- 3,500 ביולי 19 ביולי הירדן,שכללה 20 "קרלו" נע בין בתאריך בתאריך 226 בקוטר ידה 37 2015-2016. מערכה זו התחדדה במיוחד לאחר הפיגוע ב"שרונה מרקט" בתל אביב ביוני א

מ 2016. ה"קרלו" שינה את כללי המשחק בכך שהוא כלי זול וזמין, אבל קטלני (מדנס, 2019). צ ע י

ל גניבה או אובדן של כלי נשק פרטיים ח י

מ אחד ממקורות הנשק הבלתי חוקי בעולם הפלילי כולו, ובוודאי בחברה הערבית, הוא ה

ו פריצות וגניבות נשק אזרחי המוחזק ברישיון. הפוטנציאל של מלאי הנשק המוחזק כדין ה נ

ש לשמש כמקור לנשק בלתי חוקי תלוי, בין היתר, בשאלה - כמה כלי נשק פרטיים קיימים

ק 17 בישראל? על פי דו"ח מבקר ההמדינה (מבקר המדינה, 2014), בסוף שנת 2012 היו בישראל ה

ב 151,233 בעלי רישיונות פרטיים להחזקת כלי ירייה שהחזיקו 159,438 כלי נשק. בנוסף ל ת י לכך, עוד 1,163 גופים החזיקו 133,187 כלי נשק. הפיקוח על רישוי והחזקת כלי נשק הוא

ח ו מתחייב, כדי למנוע, בין היתר, גניבה או אובדן שיביאו לזליגת נשק ממחזיק חוקי לעולם ק י הפלילי. בשני מקרים, הסיכון לזליגה כזאת הוא גבוה יותר, האחד - כאשר בעל רישיון ב מ

ג נפטר והנשק לא מופקד על ידי משפחתו או לא נאסף על ידי המשטרה ובמהלך השנים ז ר

אובדים עקבותיו, והשני - כאשר אדם אינו מַחֵדש את רישיון הנשק ולא מתבצעת כל ה

ע אכיפה בקשר לכך. בדו"ח מבקר המדינה בנושא מצוין, כי ב90%- מהמקרים שבהם לא ר ב

י חודש רישיון הנשק, מדובר בתקופה העולה על חצי שנה מאז פג תוקפו (מבקר המדינה, 2018). על פי נתוני משטרת ישראל18, בשנת 2017 דווח למשטרה על גניבה של 320 כלי נשק ועל אובדן של 25 נוספים. בשנת 2018 דווח על גניבה של 256 כלי נשק ועל אובדן של 33 נוספים19.

הסבת כלי נשק שנועדו לספורט או לאימונים בשנים האחרונות התפתח ייצור של כלי נשק שנועדו לפעילות ספורט או לאימונים מבצעיים, והם מבוססים על ירי כדורי חרס דחוסים או פלסטיק בלחץ אויר20. כלי נשק אלה דומים באופן מושלם לכלי נשק היורים תחמושת חיה וחלק ניכר מן המכלולים והמערכות שלהם זהים לחלוטין. לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איסור ייצור, יבוא ומכירה של צעצועים מסוכנים, התשמ"ז 1986), רובים אלה נכללים בהגדרת "צעצוע מסוכן". האחריות להסדרה ולפיקוח על הנושא מוטלת על משרד הכלכלה. השימוש העיקרי בכלי נשק אלה נעשה במסגרת מועדונים מורשים, כחלק מפעילות ספורט ופנאי, וכן באימונים של כוחות ביטחון. אלא, שכלי נשק אלה החלו לשמש גם את העולם הפלילי - באמצעות החלפת מכלולי הירי והקנים, ניתן להפוך את רובה האוויר לרובה היורה תחמושת חיה. הרישיון לייבא את כלי הנשק הללו ניתן רק למועדוני ספורט מורשים, אולם לא מתקיים פיקוח אפקטיבי בנושא וכל אדם יכול לרכוש או לייבא מחו"ל

17 דו"ח מבקר המדינה בנושא "רישוי כלי ירייה והחזקתם" , פורסם בשנת 2014. 18 הנתונים התקבלו ממחלקת אסטרטגיה, אג"ת, משטרת ישראל. 19 הנתונים התקבלו בשיחה עם סנ"צ (גימ') אסף שחור, מחלקת אסטרטגיה, אג"ת, משטרת ישראל. 20 לרוב, נשק מסוג זה מכונה איירסופט Airsoft 156

Dummy Text Dummy Text אמצעי לחימה והנשק הבלתי חוקי במגזר הערבי 157 לפיהם משטרתיים ממסמכים גם עולה דומה תמונה 2018). המדינה, (מבקר אוויר רובי ההשלכות אחת לאחרונה. גובר חם, לנשק ספורטיביים נשק כלי הסבת של המשקל של תופעה זו היא דרישה לחלקי חילוף לכלי נשק (מכלולים וקנים) ולבעלי ידע מקצועי לביצוע ההסבה. חיפוש ברשת מאפשר לאתר בקלות סרטונים מפורטים המדריכים כיצד להפוךנשק באחד איירסופטלנשקחם. הסרטונים אדם, מדגים ככל הנראהבארה"ב, בחלקו הראשון של מאמר זה נסקרה תופעת האלימות בחברה הערבית בעשור האחרון. סקירה זו מלמדת על מגמת התגברות בהיקף התופעה ובחומרתה, כתוצאה מהשפעתם גם הם אך אלימות, עבירות מבצעים הערבים ישראל אזרחי ושונים. רבים גורמים של בחלקו השני של המאמר נדונה תופעת הנשק הבלתי חוקי ביחס להיקפה בחברה הערבית ומידת השימוש בנשק. גם כאן, ניכרת מגמה של התגברות בהיקף התופעה ובחומרתה. הכולל התרבותי האתוס מן חלק הם הערבית בחברה בו ושימוש נשק החזקת בנוסף, המחקרים ). בתחום מלמדים, כי השילוב בין חברה אלימה לבין נשק זמין מתבטא בריבוי מקרים של סוקרים את המחקרים שעסקו במדיניות אפקטיבית לצמצום האלימות באמצעות שימוש בנשק חם. אחת התובנות המרכזיות היא כי שיעור האלימות בחברה מסוימת מושפע ממידת הזמינות של הנשק החם בחברה זו. עלה, בקנדה החברה לבין הברית בארצות האמריקאית החברה בין שנערכה בהשוואה של נרחבת ותפוצה אלימה פשיעה שיעור שבין בשילוב בולטת האמריקאית החברה כי מחקרים בקנדה. מאשר יותר משמעותי באופן גבוה בה הרצח מקרי שיעור ולכן נשק מוכיחים, כי אין תוצאה ידועה מראש לעימותים אלימים ובנוסף לגורמים האנושיים, התוצאה זמין החם שהנשק ככל בסיטואציה. המעורבים אינסטרומנטאליים מגורמים מושפעת ושהקונפליקט שימוש בו שייעשה הסיכוי גובר אלימה, סיטואציה של התרחשותה בעת התרחשותה של סיטואציה אלימה, גובר הסיכוי שייעשה בו שימוש ושהקונפליקט .( unknown, 2017 Culture ofhonor קורבנותשלאלימות,באופןהעולהבמידהרבהעלשיעורםבאוכלוסייה. "Public policyperspectivesprinciples foreffective gunpolicy"(Ludwwig,2004) כיצדניתןלהפוךאקדחאיירסופטלנשקחםבתוךכ11-דקות ( ( כבוד של ותרבות דם נקמת כמו אלימים מנהגים גם מנהגים אלימים כמו נקמת דם ותרבות של כבוד ( .( Ludwwig, 2004 משילובבין גורמיםָכנות הנובעת משילוב בין גורמים 21 שימוש בנשק למטרות פליליות. לודוויג ואחריםם יסתייםבפציעהחמורהאוברצח ( מסו ְ ד . 21 העיקרון הראשון גורס, כי למרות ָכבות המור הרבה של הגורמים לאלימות ולפשיעה בחברה הערבית, הנובעים ִלים ָש ְכ מ רבים בכל תחומי הממשל והחברה בישראל, המשטרה נתפסת כגורם המרכזי (ואולי היחיד) הנדרש ֵגר ַמ ל את התופעה. גישה זו באה לידי ביטוי בכותרתו אמצעי החזקת עם ואולם ישראל אמל"ח. משטרת בחשיפת של "התמודדות רבים הקושי מאמצים על מעידה משקיעה הירי המשטרה אירועי כי במספר ניכר העיקרון השני מתייחס לכך שהפתרון טמון רק בהעלאת תפוקות האכיפה, דהיינו, שעל " : האחרונות בשנים המתמשכת העלייה המתמשכת בשנים האחרונות במספר אירועי הירי מעידה על הקושי של המשטרה לתפוס יותר כלי נשק, לבצע יותר מעצרים ולהגיש יותר כתבי אישום (פעילות עלייה חלה לעומת הארץ בכל תיקי האמל"ח מספר את חשיפת וממילא, תיקי האמל"ח במספר כמות את 37% להפחית אמור שהיה דבר , עבירות בחשיפת אדירים מאמצים המשטרה משקיעה הנוכחי העשור תחילת מאז החזקה, סחר ושימוש בנשק ובאמצעי לחימה. מאמצים אלה הניבו עלייה רציפה ומתמדת בתפוקות, הכוללות תפיסת כלי נשק, מעצרים וכתבי אישום. במקביל לכך, נצפית עלייה רציפה ותואמת גם בהיקף אירועי הירי ביישובים הערביים. העלייה בתפוקות אינה מצליחה להביא לירידה בהיקף השימוש בנשק ואפילו לא לבלום את מגמת העלייה. יש להדגיש, 2016 המאבקבתופעתהנשקהבלתיחוקיבישראלמתבססעלשניעקרונותמרכזיים: שבשנת שאף איפ,ה יוצא . יוצא איפ,ה שאף שבשנת (מבקרהמדינה,2018). פעולתהרשויותבישראללהתמודדותעםתופעתהנשק (מבקרהמדינה, 2018). 2016 בשנת המבקר: בדו"ח הוא, אף ביטוי, לידי בא זה עיקרון חשיפה). עיקרון זה בא לידי ביטוי, אף הוא, בדו"ח המבקר: זו"... סוגיה עם אפקטיבי באופן להתמודד המשטרה להתמודד באופן אפקטיבי עם סוגיה זו"... הירי תיקי במספר ניכרת עלייה חלה בפועל, הירי, בפועל, חלה עלייה ניכרת במספר תיקי הירי 2014 כיהחשיפההמשטרתיתממוקדתבחברה הערבית. שנת לעומת הירי בתיקי בתיקי הירי לעומת שנת א. התפישההמקובלת בישראל תיההקבתבשא בנושא: המדינה מבקר דו"ח של דו"ח מבקר המדינה בנושא: של ניכרת עלייה הייתה עלייה ניכרת של ב. פעילות המשטרה עלתהשר 55% הבלתי חוקי וגם כ- של תלולה של כ- 2014 ..." לחימה ..." שנת 158

אמצעי לחימה והנשק הבלתי חוקי במגזר הערבי Dummy Text אמצעי לחימה והנשק הבלתי חוקי במגזר הערבי 159 פעולתה של המשטרה מתמקדת בשני צירים מרכזיים: האחד - טיפול אכיפתי בעבריינים העוסקים בהברחה, בבלדרות ובסחר באמצעי לחימה, ומאמץ מתמיד לתפיסת כלי נשק השימוש תופעת לצמצום המצבית המניעה אסטרטגיית יישום - השני לחימה. ואמצעי אלשייך, רוני ניצב רב לשעבר, המפכ"ל הוביל הזו האבחנה את ירי. אירועי - קרי בנשק, עיקר המאבק במבריחי ובסוחרי אמצעי לחימה מתבצע על ידי היחידות המרכזיות (ימ"ר) הפעלת מודיעין, איסוף - המשטרה של היכולות במיטב שימוש תוך המשטרה, במחוזות 2019). המשטרה, תחנות ביניהן היחידות, כל ידי על מתבצעות לחימה ואמצעי נשק תפיסות אסטרטגיית המניעה המצבית מבוססת על העיקרון, כי הדרך הראויה למנוע פשיעה היא שמובילה בסיטואציה להתמקד לשיטתה,יש עבירות. הזדמנויות לביצוע ידיצמצום על העבריין על להקשות מנת על בסיטואציה שינויים העבירה;לבצע לביצוע מיידי באופן לבצעה, לו כדאי שלא למסקנה להגיע לו לגרום העבירה, את לבצע ניגש הוא כאשר עוד חשוב לציין את התכנית האסטרטגית של משטרת ישראל לחיזוק המערכים בחברה הערבית, הכוללת הקמת תחנות ויחידות משטרה חדשות כפועל יוצא מהחלטות הממשלה (2016), תוך הקצאה תקציבית של למעלה ממיליארד שקלים. החלטה בנושא הביטחון האישי במגזר הערבי (לשנים 2020-2016). להובלת יישומה, הוקמה במשטרת 2016 כוללת קידום תכנית רב- שנתית של המשרד לביטחון הפנים עד שיוותר על תכניתו העבריינית, או למנוע ממנו, פיזית, להשלים אותה (יחזקאלי,2016). (אסור, ע ֵנ ָפה (אסור, כחלקמתפיסהכוללתשלהפעלתהכוחבמשטרה,במסגרתרפורמת אמו"ן. ֲ אופרטיבית ופעילות מתקדמת בטכנולוגיה שימוש סמויים, סוכנים סמויים, שימוש בטכנולוגיה מתקדמת ופעילות אופרטיבית חשיפתנשקואמצעילחימהלעומתתיקיירי- 2010-2018 יחידותמשמרהגבולויחידותמשימתיות אחרות. 1402 מחודש אפריל ( 2015) ו1402- 922

ישראל מנהלת בראשות ניצב ג'מאל חכרוש. יישום התכנית עד כה הביא להקמת 11 תחנות א

מ ונקודות משטרה חדשות ביישובים ערביים ולחיזוק משמעותי של תחנות משטרה קיימות. צ ע י

על פי דו"ח מבקר המדינה, במשטרה חסרה ראייה כוללת של מערכה למיגור התופעה, ל ח

י למרות שהצורך להקמת גוף מבצעי ארצי מתכלל הועלה בשנים 2016 ו2017- בתוך מ

ה המשטרה, לרבות הובלת שיתופי פעולה מודיעיניים ומבצעיים בין היחידות. הדו"ח מצביע

ו

ה על שיתוף פעולה לקוי בין המשטרה לבין שב"כ וצה"ל עקב שונות באינטרסים ובנושאי נ

ש ההתעניינות של הגופים. כתוצאה מכך, עפ"י הדו"ח, אין העברת מידע בין הארגונים ק

ה (מבקר המדינה, 2018). ב ל ת י

ג. פעילות שירות הביטחון הכללי ח ו דו"ח מבקר המדינה מתייחס לשיתוף הפעולה של שב"כ עם משטרת ישראל כגורם ק י

ב מסייע, על בסיס מודיעין שיתורגם לפעילות מבצעית. מן הדו"ח עולה, כי למרות ההכרה מ

ג בחשיבותו של שיתוף הפעולה המודיעיני, קיימים פערי מודיעין ואין שגרת עבודה סדורה ז ר ומתואמת בין הארגונים, לא ברמת הַמֶטה ולא ברמת השטח. במענה לדו"ח ציין השב"כ, ה

ע כי הארגון מודע היטב לאיום הנובע מזליגת נשק ואמצעי לחימה פליליים לגורמי טרור ר ב י ולכן מייחס חשיבות רבה להקמת צוות מערכה כלל-ארצי, בהובלת המשרד לביטחון פנים והמשטרה, שיפעל לצמצום כמות הנשק ואמצעי הלחימה הבלתי חוקיים בחברה הערבית, וכן להשקעת משאבים ניכרים בפענוח אירועי ירי בחברה הערבית. על פי עמדת השב"כ, הקמת צוות כאמור תביא לטיפול מערכתי ומקיף בתופעה, תעודד את בני החברה הערבית לדווח לרשויות האכיפה על אירועי ירי והחזקת נשק, ותגביר בקרבם את תחושת הביטחון האישי והאמון (מבקר המדינה, 2018). ד . פעילות צה"ל צה"ל מהווה את אחד מהמקורות העיקריים של נשק בלתי חוקי, כפי שצוין בפרק הקודם, בסקירת תופעת גניבת נשק מבסיסי צה"ל וחייליו. במענה צה"ל לדו"ח מבקר המדינה צוין, כי לשם צמצום היקף גניבות הנשק והתחמושת מצה"ל ננקטו כמה פעולות, ביניהן: קיום תחקירים ברמת הרמטכ"ל וסגנו בנוגע לאירועים בהם נגנבו נשק ותחמושת, צמצום מספר הבונקרים והנשקיות, קביעת תקן לאבטחת בונקרים ונשקיות ושילוב טכנולוגיה מתאימה בעלות של 85 מיליון ₪, סימון תחמושת, פעולות הסברה למפקדים ולחיילים בנושא חשיבות השמירה על נשק ותחמושת, ובדיקת הקבלנים המועסקים על ידי צה"ל. כן הורה הרמטכ"ל למצ"ח להציב את אירועי גניבת הנשק בראש סדר העדיפות שלה (מבקר המדינה, 2018). במענה צה"ל לדו"ח המבקר לא נמצאה התייחסות לשני נושאים נוספים הנמצאים באחריותו, האחד - הברחות נשק מירדן ליהודה ושומרון ומשם לישראל, והשני - ייצור נשק בתחומי יהודה ושומרון, אזור המצוי בריבונות צה"ל. בראיון שנערך במסגרת עבודה זו עם אל"מ אלון מדנס, קצין אג"ם פיקוד מרכז בשנים 2017-2018, עולה, כי צה"ל ניהל מערכה

160 אמצעי לחימה והנשק הבלתי חוקי במגזר הערבי 161 שירות עם פעולה שיתוף תוך ושומרון, יהודה בשטחי ה"קרלו" רובה יצרני נגד סדורה 2016, בו מחבלים עשו שימוש ברובה מסוג "קרלו", חידד את ההבנה, כי רובה מסוג זה מ ַש ֶנה את כללי המשחק וכי יש הכרח לפגוע ביכולת הייצור שלו. על רקע זה ביצע צה"ל פעילות ממוקדת בבתי 2017 כלי נשק. המחרטות שנתפסו והוחרמו מבעליהן נערמו בשטחי האחסנה של צה"ל. ניתן היה לומר, כי המערכה אפקטיבית, משתי סיבות: הראשונה, מחיר רובה מסוג "קרלו" החל לעלות, והשנייה, מהמנהל האזרחי התקבלו ָסִרים,ְמ פן לחימה, אמצעי בייצור מעורבות מפני חוששים ושומרון ביהודה מלאכה בתי בעלי כי תיפגע פרנסת משפחתם. למרות האמור לעיל, בחלק גדול של המקרים, הליך האכיפה המלאכה בתי בסגירת הסתפק צה"ל לדין. הועמדו לא הנשק ויצרני תום עד מוצה לא ובתפיסת הכלים, אך התוצאות מלמדות כי ההשפעה על שוק הנשק הבלתי חוקר בתחומי בית המשפט העליון התייחס לא אחת לחומרתן של עבירות בנשק ואמצעי לחימה ו ַלצורך להחמיר בעונשם של המורשעים בדין, על מנת להעלות את רמת ההרתעה ולצמצם את לכך העליון המשפט בית התייחס בפסיקותיו ממנה. הנובעת המסו ָכנות ואת התופעה שתכלית החזקת נשק היא לבצע עבירות אחרות הכרוכות באלימות, או בהפחדה [(לעניין (ע"פ 3361/08 נתנאל לייבוביץ נגד מדינת ישראל, 2008) (ע"פ 7955/06 שנות מ2-5- החל הוא לחימה ואמצעי בנשק בעבירות בחוק הקבוע המירבי העונש מאסר לעבירות 15שנות התביעה. גורמי יעתרו שאליו לענישה המוצא ִמ ְת ָחם את קובעת (9.16) חבלה ומטעני העבירה ולסוג מטען) רובה, אקדח, (תחמושת, הלחימה אמצעי לסוג מתייחסת ההנחיה בעבירה התביעה לעתור תידרש שאליו הענישה ִמ ְת ָחם למשל, וסחר). נשיאה (החזקה, נשק, באותו סחר בעבירת ואילו מאסר שנות 2.5-5 הוא תת-מקלע או רובה נשיאת של 7 2016 בבתי המשפט בישראל, ב85- אחוזים מהמקרים הוטל עונש מאסר של עד שנה אחת. בעבירה של נשיאה או הובלה של נשק, 10 שנות מאסר, ב64- אחוזים מהמקרים הוטל עונש של עד שנה אחת. עמדת משקף ואינו נמוך מענה הוא הענישה בו ואין התופעה, רף חומרת ואת מהן הנשקף הסיכון את העבירות, חומרת את חומרת העבירות, את הסיכון הנשקף מהן ואת חומרת התופעה, ואין בו מענה ייצוא, ייבוא וסחר בנשק. הנחיית פרקליט המדינה בנושא: מדיניות ענישה בעבירות נשק על פי דו"ח מבקר המדינה, בגזר דין בעבירת רכישה או החזקה של כלי נשק, שדינה (מבקרהמדינה, 2018). .[( מלאכה המשמשים לייצור כלי נשק (להלן: מחרטות), ובמחצית הראשונה של שנת כרכורנגדמדינתישראל)(ע"פ 3416/09 מדינתישראלנגדמחמודחרבוש, 2010 מדינתישראללאהורגשה.רובהה"קרלו"נותרכליהנשקהנפוץוהזמיןביותר. הביטחון הכללי והמשטרה. הפיגוע בשרונה מרקט (תל אביב) ביוני ועד נשק נשיאת מאסרבגין 10שנות מאסר בגין נשיאת נשק ועד האחרונות השנים במהלך הגובר הירי אירועי להיקף הולם להיקף אירועי הירי הגובר במהלך השנים האחרונות ה. רמתהענישהבעבירותנשקואמצעי לחימה מ עיהבברתנקומע חמ כי: גורסת המבקר בדו"ח שיוצגה כפי המשטרה כפי שיוצגה בדו"ח המבקר גורסת כי: שנות מאסר, מסך כל התיקים שנדונו בשנת 144 מהם ונתפסו ה ִמ ְת ָחםעומדשל 3-7 שנות מאסר. בשטחבנוי, מאסרלירי בשטח בנוי, 27 הוצאו מכלל פעילות זה ראה לדוגמה - שדינה עד על פי התפיסה המקובלת במכללה לביטחון לאומי, הביטחון הלאומי עוסק ָכנות במו המדינה להגן על עצמה נוכח איומים מבחוץ, של מדינות יריבות ואויבות ושל גופים שאינם מדינה, קיומה את לסכן שעלולים הישראלית החברה בתוך גורמים של מבפנים, איומים ונוכח 2011). לפיכך, הביטחון איום ביטחוני ישיר - הקשר בין פשיעה לבין טרור הינו קשר מוכר וידוע שהומשג לראשונה במחקר לפני כארבעה עשורים. שיתופי פעולה על בסיס אינטרסים משותפים בין ארגוני טרור לבין משפחות פשע התרחש, לא אחת, גם בישראל. דוגמה לכך בפרשייה שהתנהלה בצפון הארץ, במסגרתה בוצעה הברחה של מטעני חבלה לצורך ביצוע פיגועים בישראל קהמוז ממשפחת סמים מבריחי של בתשתית שימוש באמצעות חיזבאללה, ידי על בין הפעולה שיתופי 2017). חברי כי העובדה לאור ביותר מסוכן פוטנציאל יוצרים פשיעה ארגוני לבין טרור ארגוני וחברים בחופשיות, בה ונעים המדינה בתוך הפועלים ישראל אזרחי הם הפשיעה ארגון איום ישיר נוסף על הביטחון הלאומי נובע מן השינוי המוכר באופי הטרור בישראל ובעולם. כיום, יותר ויותר פיגועים יוצאים לפועל באמצעות ְמ ַפ ְג ִעים עצמאיים, או "זאבים בודדים", ולא באמצעות תשתית טרור המאופיינת במסגרת ארגונית. פיגועים אלה הם תוצר של השראה הנובעת מהטפה אידיאולוגית. תופעת ה"זאב הבודד" כתיאור לתופעת ה ְמ ַפ ֵג ַע העצמאי העסיקה רבות את גופי המחקר שפעלו בתחום המאבק בטרור. מדובר בתופעה לאסוף והקושי האפקטיבית ההפעלה הארגונית, התשתית העדר במיוחד. מאתגרת במיוחד. למסוכנת השיטה את הפכו המסורתיים בכלים יחידים פיגועי ולסכל מודיעין זה. במודל הפועל אל שיצאו קשים פיגועים ישראל מדינת חוותה האחרונות בשנים 2016, הפיגוע ג'בארין) משפחת בני (שלושה הבית בהר והפיגוע 2017 הצורך היא הבודדים" ל"זאבים בנוגע ממחקרים המרכזיות המסקנות אחת 2017. לראות בראייה רחבה את התהליכים והגורמים המאפשרים את הפעלתם של המפגעים. שמביא המתרחש התהליך את לזהות צורך יש הבא, הפיגוע מבצע את לחפש במקום לכך, לעיתים באמצעות הטפה דתית והסתה היוצרות את המניע לפעולה, את המוטיבציה המאפשרים אינטרנט ובאתרי חברתיות ברשתות שימוש באמצעות ולעיתים, והנכונות, הלחימה. ואמצעי הנשק זמינות את להוסיף יש לכך ). לכך יש להוסיף את זמינות הנשק ואמצעי הלחימה. הפשיעה האלימה והנשק הבלתי חוקי בחברה הערבית מהווים איום על הביטחון הלאומי הלאומישלישראלמושתתעלארבערגליים:ביטחונית,מדינית,חברתיתוכלכלית. הבולטים שבהם: הפיגוע ברחוב דיזנגוף בתל אביב (נשאת מלחם) בינואר של המדינה, את זהותה ואת האינטרסים החיוניים שלה (עמידרור, ואח', קהמוז סעד בן דיאב נגד ישראל (מדינת רג'ר מהכפר רג'ר (מדינת ישראל נגד דיאב בן סעד קהמוז ואח', הנשקהבלתיחוקיבחברההערבית- בארגוניםחמושים,אלימיםוחסריעכבות. איוםעלהביטחון הלאומי בינואר שינאווי) (מחמד בחיפה (מחמד שינאווי) בינואר Weimann שלישראלבממדים הבאים: , (2012 אותה לממש אותה (2012 , ביולי 162

אמצעי לחימה והנשק הבלתי חוקי במגזר הערבי ָבהסתכלות הרחבה על תופעת האלימות המחריפה לכדי שימוש בנשק ועלייה בשיעור א

מקרי הרצח כאשר הנשק בחברה זמין, יש להתייחס גם לשימוש בנשק לשם טרור. מ צ ע זמינות גבוהה של נשק בחברה הערבית עלולה להוות איום ישיר על כוחות הביטחון ועל י

ל

אזרחים גם בהתפתחות אירועים של הפרות סדר נרחבות, דוגמת אירועי אוקטובר 2000. ח י

העלייה הניכרת בזמינות הנשק וקלות השימוש בו כיום לעומת שנת 2000, עלולות להוביל מ ה

ו

למצב בו צעירים חמומי-מוח יפנו לשימוש בנשק כתחליף מסוכן להתפרעות ולזריקת ה נ

אבנים, ללא קשר לרקע שהביא לפריצת העימות האלים. ש ק

ה

איום על הבסיס החברתי ב ל ת קיימות מספר גישות להגדרת המרכיב החברתי של הביטחון הלאומי ולהבנתו. הגישה י

ח המקובלת בעת הנוכחית היא זו המעמידה במרכזה את החוסן החברתי, המושתת על ו ק י ערכים משותפים, סוציאליזציה, סולידריות חברתית, שלטון הזוכה ללגיטימציה רחבה ב מ

וכלכלה חסונה וצומחת (קינן, 2011). ג ז ר תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, ובכללה גם תופעת הנשק ואמצעי הלחימה ה

הבלתי חוקיים, פוגעת בחוסנה של החברה הישראלית במישורים הבאים: ע ר ב פגיעה בביטחון האישי של אזרחי המדינה - בחלקו הראשון של המאמר הוצגו השפעות י תופעת האלימות והשימוש בנשק בלתי חוקי על הביטחון האישי בחברה הערבית. השפעה זו משתקפת גם בנתונים הסטטיסטיים המבטאים שיעורים גבוהים של פשיעה ואלימות בחברה הערבית לעומת החברה היהודית, והביאה להתפתחות מנגנונים אלטרנטיביים המחליפים את מנגנוני המדינה. ריבונות ו ְמ ִשילות - היקף ההחזקה והשימוש בנשק ובאמצעי לחימה בלתי חוקיים בישראל, בין אם על רקע פלילי ובין אם על רקע ביטחוני, הוא תופעה שאף מדינה דמוקרטית לא יכולה להשלים עמה ולאפשר את קיומה. האזרח הפשוט בחברה הערבית מקבל, לא אחת, את ָמרות העבריינים על פני מרות המדינה (אסור, 2019). קיומו של כוח חמוש ההולך ומתעצם, לצד זמינות גבוהה של נשק ואמצעי לחימה, מאתגרים את אחד האינטרסים החשובים של המדינה - להכיל את ריבונותה על כל שיטחה ועל כל אזרחיה. שלמות ריבונית מוחלטת ושליטה מנהלית-צבאית יציבה בשטח נתון הם תנאים מוקדמים ליכולת של כל מדינה ליישם מדיניות ולהגשים את מטרותיה (Skocpol, 1985). התעצמות ארגוני הפשיעה - הנשק הבלתי חוקי מהווה מרכיב מרכזי ומשמעותי בהתעצמות ארגוני הפשיעה בחברה הערבית. פעילות ארגוני הפשיעה מבוססת על ההרתעה שהם מייצרים בסביבתם, באמצעות שני מרכיבים: היכולת לפגוע במי שמתנגד להם ואינו נענה לדרישותיהם, והעובדה שאין להם עכבות או 'קווים אדומים', עד לאן ירחיקו במעשיהם. ארגונים אלה מזינים תהליכים רבים המובילים לעלייה בשיעור האלימות ובביקוש לנשק בלתי חוקי. לא אחת, ארגוני פשיעה, ולא רשויות המדינה, נתפסים בעיני אזרחים או חמולות ַככוח החזק בשטח, על פיהם יישק דבר.

163 בידול החברה הערבית - תיוגה של החברה הערבית כולה כחברה המבוססת על א

מ ערכים של כוחנות ואלימות, פרסום אירועי ירי ומעשי רצח אכזריים המתרחשים כתוצאה צ ע י

מסכסוכים בין חמולות, בין ארגוני פשיעה או בין אזרחים, בכל אמצעי התקשורת, מייצרים ל

ח תמונה עגומה של החברה כולה. י מ

ה לכך יש להוסיף, כי לתופעות הפשיעה והאלימות משמעויות כלכליות נרחבות הנובעות

ו

ה מהתעצמות ארגוני הפשיעה, צבירת הון וכוח על ידם, חיבור למערכות השלטון המקומי נ

ש ודיכוי הצמיחה העסקית. רוב ארגוני הפשיעה הערביים עוסקים בסחיטת דמי חסות מבעלי ק

ה עסקים, כמעין 'ָמס' עבור הבטחה מפני פגיעה. אותם ארגונים גם מחליפים את המערכת ב

ל הבנקאית במתן הלוואות ואת המערכת המשפטית בגביית חובות. ת י

ח ו ק י

אלימות ונשק בלתי חוקי - ניתוח של מערכת מורכבת ב מ

ג תופעת הנשק הבלתי חוקי בחברה הערבית היא חלק מסוגיה רחבה ומורכבת הכוללת את ז ר

החברה הערבית, את יחסיה עם המדינה, התפתחות האלימות והפשיעה, ארגוני פשיעה ה

ע מתעצמים ועוד. מורכבותה של מערכת נובעת מהשפעת יחסי הגומלין בין מרכיביה ר ב

י ומיחסיה שלה עם הסביבה החיצונית, היוצרים אפקט המתבטא בתוצאות. תוצאות אלו עלולות להיות הבעיות עמן המערכת נדרשת להתמודד. באופן טבעי, החשיבה האנושית נוטה לַפ ֵּשט את המערכת כדי להבחין בין סיבה ומסובב ובין גורם לתוצאה, ועל ידי כך לבחור בפתרון פשוט. אומנם הפתרונות הפשוטים עשויים להצליח בטווח הקצר ולהביא להקלה מסוימת, אולם בטווח הארוך, הם גורמים לנזקים משמעותיים המעצימים את הבעיה. כדי להתמודד עם בעיות מורכבות בראייה כוללת ולא באמצעות בחירת פתרון ממעלה ראשונה לבעיה ממעלה שנייה, התפתחה החשיבה המערכתית. בספרו "הארגון הלומד", תאר פיטר סנג'י (2008) את הכללים המאפיינים סביבה מערכתית תחת הכותרת "כללי התחום החמישי". כללים אלה ממחישים את הדפוסים הלא טריוויאליים של מערכות מורכבות אל מול הפתרונות האפשריים הכרוכים בהתערבות. הרעיון המרכזי בתפיסת הטיפול במערכות מורכבות הוא הצורך בהבנת יחסי הגומלין בתוך המערכת והתאמת פעולות ההתערבות לאופי המערכת. פתרונות לא מערכתיים עשויים להביא לשיפור בטווח הקצר אך ל'אפקט דומינו' שיביא לנזק בטווח הארוך. פתרון לא מערכתי מטפל בתסמינים תחילה ולא מספק מענה לסיבת השורש של התופעה, ולכן בטווח הזמן הארוך יותר, הבעיה תופיע שוב או שתיווצר בעיה חדשה וחמורה יותר. אימוץ פתרונות מוכרים שאולי עבדו בעבר ולא נותנים מענה לבעיות הבסיסיות בתופעה הנוכחית הוא בבחינת "חיפוש המטבע מתחת לפנס" ולא היכן שנמצאת הבעיה האמיתית. הפתרון הלא מערכתי עלול להיות גרוע יותר מהתופעה עצמה, בכך שהוא נותן מענה לסימפטום במצב הנוכחי אבל מעמיק את הבעיה ויוצר תלות בקיומו של הפתרון. זהו סוג של "התמכרות

164 Dummy Text אמצעי לחימה והנשק הבלתי חוקי במגזר הערבי 165 המערכת של וההכלה ההתפתחות קצב את הנוגד מהיר לפתרון החתירה לתרופה". החתירה לפתרון מהיר הנוגד את קצב ההתפתחות וההכלה של המערכת אין חולק על כך כי בשנים האחרונות, במיוחד, משטרת ישראל משקיעה מאמצים רבים בטיפול בתופעת הנשק הבלתי חוקי ואירועי הירי ביישובים הערביים. מאמצים אלה באים תחנה לכל מדידים יעדים ובהגדרת ירי באירועי היחידות פעילות במיקוד ביטוי לידי בתחום עבירות בחשיפת ועלייה נשק כלי בתפיסת עלייה הניבה זו פעילות רלוונטית. הנשק ואמצעי הלחימה. עם הנהגת "תפיסת האמו"ן" כאסטרטגיית הפעולה של משטרת לבעיות בהתאם נבחרו אשר ייחודיים יעדים תחנה לכל נקבעו , נקבעו היתר, בין 2016 ). יעדים לצמצום היקף תופעת הירי ביישובים ובשכונות הערביות. תחנות המשטרה גיבשו תכניות פעולה שהתבססו על אסטרטגיית המניעה המצבית ופרסו כוחות וניידות משטרה בהתאם למיפוי המקומות והזמנים בהם אירעו מקרי ירי, כדי לדחוק משם את העבריינים. הטמעה תהליך ישראל משטרת עברה התכנית, להשקת הראשונה השנה 2016, רבה אופטימיות והתעוררה הירי, באירועי משמעותית ירידה חלה 2017 באשר למידת האפקטיביות של התפיסה. בשנת 2018 התהפכה המגמה וכבר מתחילת עלולהלמשובשיבלוםאתפעולותההתערבותואףעלוללגרום לנזק. ישראל, (משטרת הנורמטיבי האזרח את המטרידות המקומיות המטרידות את האזרח הנורמטיבי (משטרת ישראל, תיאורמורכבות המערכת ההרתעהלא עובדת 2015 בשנת והפנמה. בשנת בשנת ישראל בשנת בשנת השנה חלה עלייה משמעותית באירועי הירי. בחלק מן היחידות ההיקף חזר לרמה של א

מ שנת 2016 או אף למעלה מכך (נתוני משטרת ישראל, 2019). צ ע י

השאלה מהם הגורמים לכך נידונה רבות במשטרת ישראל. כפי שצוין לעיל, אחד המאפיינים ל ח

י לכך שמאמצים פתרון ממעלה ראשונה לבעיה ממעלה שנייה הוא שיפור בטווח הקצר מ

ה ותחושת הקלה, אך השיפור הזה אינו מבטא שיווי משקל חדש של המערכת ובטווח

ו

ה זמן ארוך יותר, המגמה אף מחמירה. הטיפול באירועי הירי התמקד בסימפטום הנובע נ

ש משילוב של נשק זמין וחברה שבה שיעורי אלימות גבוהים, ולא בסיבות השורש הגורמות ק

ה לסימפטום זה להופיע. תיאוריה זו מלמדת, כי יצירת הרתעה אפקטיבית היא פעולה ב

ל מורכבת המחייבת פעולה מערכתית מתואמת, שיטתית וממושכת של גורמי האכיפה. ת י הפעולות הטקטיות אכן אמורות להתבצע בהתאם למיקוד של כל יחידה ותחנת משטרה ח ו

ק ובהתאם למאפייניה הספציפיים, אולם המערכה הכוללת חייבת לכלול רבדי פעולה י

ב נוספים, שתכליתם להגביר את ההרתעה באמצעות חיזוק התפיסה הסובייקטיבית בקרב מ

ג העבריינים, שהסיכוי להיתפס, לעמוד לדין ולהיענש הוא גבוה. כך, חישוב רציונאלי פשוט ז ר יוביל אותם להבנה שהעונש הצפוי להם רב מן התועלת שהם עשויים להפיק מביצוע ה

ע העבירה (לרנאו, 2016). מדידה, לכאורה, של עוצמת ההרתעה באמצעות כימות תפוקות ר ב י האכיפה בלבד הוכחה כלא אפקטיבית דייה.

נשק בלתי חוקי - בחינה של ביקוש והיצע אחת הגישות הרווחות במשטרה ובצה"ל לבחינת מידת השפעת המאבק להקטנת זמינות הנשק היא באמצעות בדיקת "מחיר השוק" של נשק בלתי חוקי. על פי גישה זו, ככל שתתבצע פעילות לאיתור ולתפיסת כלי נשק, ִתְקָטן זמינותו, ההיצע ירד והמחיר יעלה. ההנחה היא, כי עליית המחיר בעצמה תשפיע גם על ירידת הביקוש. "מחיר השוק" של הנשק נתפס כאינדיקאטור לאפקטיביות של מנגנון האכיפה, בהנחה שירידה בביקוש תוביל לצמצום תפוצת הנשק וזמינותו ועליית המחיר, אם כן, מעידה על מחסור. בחינת הנחה זו באמצעות כללי שיווי המשקל בביקוש והיצע המקובלים בעולם הכלכלה חושפת כמה נקודות מעניינות. מאפייני הביקוש לנשק מלמדים כי מדובר בביקוש קשיח, כלומר - החזקת נשק היא צורך בסיסי להגנה על ביטחונו האישי של אדם ושל משפחתו ולכן הורדת ההיצע, למשל, באמצעות הגברת החשיפה והתפיסות על ידי המשטרה, לא תוביל לירידה בביקוש, אלא לתגובות מערכתיות אחרות, הכוללות: 1 ) הגברת מאמצי הייצור כדי לתת מענה לביקוש ולהתגבר על המחסור באמצעות התרחבות של תופעת ההברחות, הגניבות מצה"ל והייצור העצמי. 2 ) המחסור בנשק תיקני יגרום לחיפוש אחר מוצרים אלטרנטיביים, דהיינו, כלי נשק זולים וזמינים יותר. ככל הנראה זוהי הסיבה לתופעת ייצור רובה ה"קרלו" ולעלייה המשמעותית בתפוצתו, וכן להגברת המאמצים להסב נשק מסוג איירסופט, לנשק חם. 166 אמצעי לחימה והנשק הבלתי חוקי במגזר הערבי 167 הכדאיות הכלכלית, כתוצאה מהעלייה במחירים, תעלה בקרב עבריינים פוטנציאליים נוספים את הפיתוי והמשיכה להיכנס לשוק כדי לגרוף רווחים קלים (הרתעה לא לפיכך, התערבות באמצעות הקטנת ההיצע, המתבטאת בהגברת תפוקות האכיפה, אינה אלא אם תלווה בפעולה מקבילה להקטנת הביקוש. היכולת להשפיע על הביקוש מורכבת יותר מאחר ועליה להתבסס על מענה לסיבות שבגינן רוצה אדם מסוים להחזיק בנשק. לדוגמה - שיפור תחושת הביטחון האישי תנטרל את הצורך של האזרח הצורך את ְיַי ֵתר סכסוכים לפתרון יעיל מנגנון פיתוח עצמו; על להגן כדי נשק להחזיק החשיבה בגישת שמקובל כפי ועוד. זכויותיו; את לממש כדי ובנשק באלימות לפעול המערכתית ועולם המערכות המורכבות, מעורבות אפקטיבית היא לא טיפול בסימפטום, לבין לתוצאה גורם בין המחברת ליניארית גישה בין ההבדל זהו לבעיה. בגורמים אלא בגורמים לבעיה. זהו ההבדל בין גישה ליניארית המחברת בין גורם לתוצאה לבין בחינת המערכת, הכוללת שחקנים רבים, כמו גם בחינת קשרי גומלין ביניהם בתוך החברה הערבית ביחס לפשיעה החמורה ועבירות בנשק ואמצעי לחימה, מזהה קבוצת שחקנים מרכיבי שבין הקשרים בחינת באמצעות היא מורכבת מערכת לאפיון הדרכים אחת מובן באופן ביטוי לידי תבוא הקשרים שמהות כך ביניהם, היחסים והגדרת המערכת את הגדירו ועפרון יחזקאלי 2007). מורכבת. מערכת של העצמאיים המרכיבים בין קישורים של כמערכת "רשת" המושג קשרים באמצעות ביניהם מחוברים והם במערכת האיברים הם העצמאיים המרכיבים שדרכם מועברים ְמ ָסִרים. הקשר מהווה תשתית ותוכנם של המסרים מבטא את המהות יש שלושה סוגי רשתות: האחת, רשת מבוזרת הכוללת אוסף של אברים וקשרים דומים בעוצמתם, שלא מזהים בתוכה מרכז או מרכזים דומיננטיים. השנייה, רשת לא ממורכזת אברים מספר הכולל מרכז מהווה מהם אחד שכל אברים, של אוסף בין קשר הכוללת נוספים. השלישית, רשת ממורכזת הכוללת אבר מרכזי אחד שמחובר לכל יתר האברים ככל ולהיפך: אותה, למוטט יותר וקשה פחות פגיעה היא כך יותר, מבוזרת שרשת ככל קלות ביתר לקריסתה תביא שלה המרכזיים באובייקטים פגיעה יותר, ממורכזת שהיא ממורכזת יותר, פגיעה באובייקטים המרכזיים שלה תביא לקריסתה ביתר קלות ארגוניהפשיעההערביים-מוקדהבעיה,אומפתח לפתרון? אפקטיבית),לכןשוקהנשקהבלתיחוקירקיתרחב ויצמח. (יחזקאלי, הרשת הוא לכך הביטוי כ ִלי הביטוי לכך הוא הרשת דומיננטיתמאודבהשפעתהעלהמערכתכולה. גישהמורכבת,בעלתהשפעה ארוכת-טווח. התוכניתשלהקשרים. .( (יחזקאלי, 2007 ְ כש אפקטיבית, למתבונן, ברשת. ( 3 Dummy Text ארגוני של מרכזיותם את מבליטה הערבית בחברה הגוברת הפשיעה מגמות סקירת הפשיעה הערביים. אם נבחן את השפעתם של ארגוני הפשיעה לאורך ציר הזמן, נמצא, הצלחת לבין העשור בתחילת הנשק ועבירות האלימות החמרת בין התאמה קיימת כי קיימת התאמה בין החמרת האלימות ועבירות הנשק בתחילת העשור לבין הצלחת בפרק לכן, קודם שתואר כפי היהודי. במגזר הפשיעה ארגוני נגד במאבק המשטרה ) תוארה כ"תוצאה בלתי צפויה", או "ברבור שחור". ההתערבות המשטרתית במערכת הביאה להחלשת מוקד מרכזי ולתוך החלל שנוצר נכנסו ארגוני פשיעה חזקים ואלימים יותר. כל אחד מן הארגונים הללו מהווה מוקד מרכזי בסביבתו, המכונה בעולם הרשתות כ"רכזת". לאותה רכזת יש מספר רב של קישורים ביחס למרכיבים האחרים ברשת, כלומר, רובם המכריע של הצמתים הוא בעל קישוריות נמוכה ורק צמתים ספורים הם בעלי קישוריות בנשק להתחמשות ביותר החזק המחולל הם הפשיעה ארגוני ). אינסטרומנטלי ככלי לנשק ביקוש מייצרת פעילותם הערבית. בחברה לחימה ואמצעי או חובות לשלם הנדרשים אלה כגון - שלהם הישירים האובייקטים מול פעולתם לצורך הפשיעה ארגוני פעולת עצמם. הארגונים בין שליטה מלחמות לצורך וגם חסות, דמי מגבירה את הביקוש לנשק באופן ישיר גם בקרב המבקשים להתגונן מפניהם. במקרים מסוימים ניתן לראות שפעילות הארגונים בחברה הערבית מוצתה על ידם והם מרחיבים את פעילותם לתוך ערים מרכזיות שאינן ערביות. זהו תהליך מעגלי שהולך ומתעצם לנגד בחירה באסטרטגיית פעולה שתתמקד בריכוז מאמץ להחלשת ארגוני הפשיעה הערביים, מחייבת התגייסות לאומית של כל גופי הביטחון והאכיפה, בהובלת משטרת ישראל. מערכה זו תחייב הנעת תהליכים של שינויי חקיקה והענקת סמכויות חריגות לרשויות, בדומה לחוק כזו, מערכה הפלילי. בציר התקיפה לצד הכלכלי בציר תקיפה ותכלול בטרור, המאבק וחילוט ראשיהם הפללת באמצעות ארגונים אותם של הכוח במוקד לפגיעה תביא אם תביא לפגיעה במוקד הכוח של אותם ארגונים באמצעות הפללת ראשיהם וחילוט עינינו, יוצר נורמות חברתיות חדשות ומניע מגמות של החמרה באלימות על כל נגזרותיה. Emergence שעסק בטיפול המשטרה בארגוני הפשיעה, צמיחת ארגוני הפשיעה הערביים ( רכושם,עשויה להוביל לתהליךמעגליבכיוון הפוך. 2007 (יחזקאלי, גבוהה (יחזקאלי, 168

אמצעי לחימה והנשק הבלתי חוקי במגזר הערבי אמצעי לחימה והנשק הבלתי חוקי במגזר הערבי 169 בקבלת החלטות בתחומים של ביטחון לאומי יש כלל אחד חשוב: לעולם אל תבחר כוח יצירת עם השלמה שלה! הכישלון במחיר לעמוד יכול שאינך באלטרנטיבה שלהן התורפה נקודות ואת הביטחון כוחות את היטב שמכיר - נחוש חמוש, ערבי תופעת האלימות המתגברת בחברה הערבית, הכוללת החזקה ושימוש בנשק בלתי חוקי ובאמצעי לחימה נוספים, היא תופעה חברתית רחבה ומורכבת. העלייה בהיקף האירועים רצח מעשי סדרת הכולל הנוכחי, האלימות לגל הובילה העשור מתחילת ובחומרתם לא באופן הערבית החברה מול פועלים בישראל האכיפה ורשויות הממשלה משרדי מתואם ולא מספק, לכן האפקטיביות של פעולתם נמוכה. הגישה הרווחת לטיפול בתופעת הנשק הבלתי חוקי אינה מבוססת על חשיבה מערכתית, אלא על חשיבה ָקוִוית, לפיה יותר לדעיכתה. דבר, של בסופו תביא, לחימה אמצעי והחזקת הירי בעבירת וחשיפה אכיפה התופעה אך והאכיפה החשיפה בתפוקות עלייה ניכרת שנה שבכל מלמדות העובדות משטרת מורכבותה. כל על יותר רחבה בצורה לראותה יש כן על ומתגברת. הולכת רק ישראל משקיעה מאמצים רבים בהתמודדות עם הפשיעה בחברה הערבית והדבר ניכר בתפוקות האכיפה - יותר מעצרים ויותר כתבי אישום בכל שנה. אולם, כדי להוביל לשינוי ממשי, נדרשת מדינת ישראל לפעול באופן רחב יותר ולטפל בגורמים לפשיעה ולאלימות באמצעות השקעה בתשתיות, רווחה, חינוך ותעסוקה. בנוסף לכך, על גופי האכיפה לפעול באופן מתואם ולגבש אסטרטגיה הכוללת מאמצים מערכתיים - מאמץ שיתמקד בהורדת היקף הביקוש לנשק בלתי חוקי ומאמץ שיתמקד במאבק כולל ובלתי מתפשר בארגוני מקורות לצמצום צה"ל פעילות עם להשתלב חייבים אלה מאמצים הערביים. הפשיעה הנשק בתחומים עליהם הוא אחראי והמשך פעילות חשיפה ואכיפה של תחנות המשטרה. שורש טמון כאן ישרים: קווים רואים אנחנו אבל ממעגלים, מורכבת "המציאות מורכבת ממעגלים, אבל אנחנו רואים קווים ישרים: כאן טמון שורש 2018). -היאמצבשמדינהחפצתחייםאינהיכולהלהשליםאיתו!(יחזקאלי, 2018). (סנג'י, 2008,עמ' 83) מערכתית" החושבים כאנשים שלנו המגבלה שלנו כאנשים החושבים מערכתית" ופציעותחמורות. סיכום א ביבליוגרפיה מ

צ A.Ratthner, D. &. (2001). Not bound by the law: Legal disobedience in Israeli society. Behavioral ע י

Sciences and the law, 265-283. ל ח

י Brent L. Smith, J. G. (11 Sep. 2015). The Emergence of lone wolf terrorism: Patterns of behaviorand

מ ,implications for intervention. Terrorism and Counterterrorism Today. Sociology of Crime ה

ו .91-110 עמ' ,Law and Deviance ה נ Hasisi, B. (2008). Police Politics, and Culture in a Deeply Divided Society. Journal of Criminal Low ש ק

and Criminology, 1119-1145. ה

ב Ludwwig, P. j. (2004). Public policy perspectives principles for effective gun policy. Fordham law ל

ת .review vol.73, 589-613 י

ח Pare, R. B.-P. (2010). Gun cultures or Honor culturs? Explaining Regional and Race Differences in ו ק

י .Weapon Carriyng. Social Forces, Vol.88 No. 3 (March 2010), pp. 1357-1378

ב Skocpol, T. (1985). Bringing the state back in: Strategies of Analysis in Current Research . Bringing מ ג

ז .(the state back in (Cambridge University Press ר Tony Lemieux, J. B. (2014). Inspire Magazine: A Critical Analysis of its Significance and Potential ה

ע Impact Through the lens of the information, Motivation and Behavioral Skills Model. Terrorism ר ב

י .and Political Violance, 1-18 מתוך ,feb 2019 22 -אוחזר ב .unknown. (21 sep 2017). how to turn an airsoft gun into a real gun Youtube: https://www.youtube.com/watch?v=u0XdImZI_dU .75-90 עמ' ,Weimann, G. (2012). Lone Wolves in Cyberspace. Journal of Terrorism Research Wettzer, H. &. (2007). Police relations with arabs and jews in Israel. British journal of criminology, 728-745. אבי ברוכמן, מ' ד'-ב'. (2012). שיפור אמון הציבור - האתגר של משטרת ישראל. העיקר במחקר / משטרת ישראל, 9-23. אג"ת משטרת ישראל. (מרץ 2016). תכנית אמון להפעלת ובניין הכוח. מסמך פנימי משטרת ישראל. אלרן, מ'. (14 ינואר 2016). נשאת מלחם, טרוריסטי אסטרטגי? אוחזר ב- 1 מרץ 2019, מתוך //:Y.net: https www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4752793,00.html אמיר, מ'. (2001). ארגוני טרור וארגוני פשע מאורגן: הדמיון, השוני והקשר ביניהם. משטרה וחברה, 107-131. אסור, נ' א'. (25 פברואר 2019). ראיון בנושא נשק ואמצעי לחימה בחברה הערבית. (י' חדד, מראיין) אסייג, נ' א'. (2015). בחינת המשילות במגזר הערבי (צפון ומרכז) ואדי ערה כמקרה בוחן. הרצליה: המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. (עבודת גמר במחזור מ"א 2014-2015). אפרים לביא, מ' א'. (2017). תופעות שנאה וגזענות בין יהודים וערבים בישראל: מאפיינים, השלכות ודרכי התמודדות. הערכה אסטרטגית לישראל 2017, המכון למחקרי ביטחון לאומי, 201-208. באדי חסייסי, י' ל'. (2017). 'חתירה למגע אחר' שיטור החברה הערבית בישראל: נקודת המבט של מפקדי התחנות. האוניברסיטה העברית בירושלים ומשטרת ישראל. במביליה, ר' ע'. (13 ינואר 2019). עבירות כלכליות וכלים לתקיפתן. (י' חדד, מראיין) ג'בארין, ח' ה'. (17 12 2018). נאום בכנסת מתאריך 17.12.2018 במסגרת דיון בחוק המרכז לגביית קנסות (תיקון). הוועדה לצמצום היקף השימוש במזומן בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה. (2014). הוועדה לבחינת צמצום היקף השימוש במזומן. ירושלים: ממשלת ישראל. 170 הכנסת, מרכז המחקר והמידע. (2010). נתונים על הפשיעה בחברה הערבית בישראל. ירושלים: הכנסת. א

הכרעת דין - מדינת ישראל נגד זועבי, ת"פ 29984-08-16 (בית המשפט המחוזי באר שבע 2017 אוגוסט 2017). מ צ ע

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (2015). אוכלוסיית ישראל 2005-2014. ירושלים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. י

ל

המנכ"ל, מ' ה'-ל'. (2018). ישיבת הנהלה- 14 בנובמבר 2018. התרחבות תופעת האלימות בבחירות לרשויות ח י

המקומיות הערביות והשפעתה על מוסדות החינוך בחברה הערבית. ירושלים. מ ה

המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה ומכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות. (2016). ו ה

פגיעות טראומה בישראל 2010 עד 2015 - דו"ח לאומה. מרכז רפואי שיבא - תל השומר: משרד נ ש

הבריאות. ק

-וינרב, א' ל'. (19 פברואר 2017). קק"ל שילמה מיליוני שקלים דמי חסות למשפחת פשע בצפון. אוחזר ה ב

ב- 4 פברואר 2019, מתוך גלובס: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001177493 ל ת י ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת. (12 פברואר 2018). ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת. ח ו

פרוטוקול 559: סיכום ישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה. ירושלים: הכנסת ה 20. ק י

ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. (8 ספטמבר 2014). פרוטוקול 378. סיכום ישיבת ועדת הפנים ב מ

והגנת הסביבה בנושא מצב הביטחון במגזר הערבי בכלל ובטייבה בפרט. ירושלים: הכנסת. ג ז ר

ועדת חקירה ממלכתית בראשות השופט תיאודור אור. (2003). ועדת חקירה ממלכתית לבירור התנגשויות ה

בין כוחות הביטחון לבין אזרחים ישראלים בחודש אוקטובר 2000. ירושלים. ע ר

ועדת שרים לעניין ועדת אור. (2004). דו"ח והמלצות ועדת השרים לעניין "ועדת אור". ירושלים: מזכירות ב י הממשלה. חאיק, נ'. (2011). בחירת מועמדים ברשויות המקומיות הערביות: דבר הדמוקרטיה או דבר החמולה. השלטון המקומי בחברה הפלסטינית בישראל, 209-226. ח'טיב, ע'. (23 12 2018). הממונה על החינוך הערבי במשרד החינוך - מדיניות משרד החינוך בנושא טיפול באלימות ובנשק בחברה הערבית. (י' חדד, מראיין) חטיבת המודיעין משטרת ישראל. (2019). הערכת המודיעין 2019 - אלימות ואמצעי לחימה. מסמך פנימי - משטרת ישראל. טשנר, ר' ח'. (2014). מדיניות הטיפול של המשרד לביטחון הפנים והמשטרה באלימות חמורה בחברה הערבית. ירושלים: מרכז המחקר והמידע של הכנסת. יוזמות קרן אברהם. (2018). מדד הביטחון האישי - אלימות, פשיעה ושיטור ביישובים ערביים - דו"ח 2017. יוזמות קרן אברהם. יחזקאלי, פ'. (2 מאי 2014). המשילות והשלכותיה על הביטחון הלאומי -מבוא. אוחזר ב- 28 ינואר 2019, מתוך ייצור ידע : http://www.ידע.com/wiki/מושגים בביטחון לאומי/המשילות והשלכותיה על הביטחון הלאומי יחזקאלי, פ'. (12 אפריל 2014). התוצאות הבלתי צפויות. אוחזר ב- 29 ינואר 2019, מתוך ייצור ידע: //:http www.ידע.com יחזקאלי, פ'. (24 מאי 2014). טרור ופשיעה. אוחזר ב- 27 פברואר 2019, מתוך ייצור ידע: --http://www.xn 7dbl2a.com/2014/05/24/%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%95%D7%A4%D 7%A9%D7%99%D7%A2%D7%94/#sthash.D9enb49Q.GX0TSe42.dpbs יחזקאלי, פ'. (10 ינואר 2016). מניעת פשיעה מצבית. אוחזר ב- 20 מרץ 2019, מתוך ייצור ידע: .http://www xn--7dbl2a.com/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%92%D7%99%D7%9D-%D7%91% D7%90%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%AA-%D7%97%D7%95%D7%A7-wiki/%D7%9

171 E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%AA-%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%94- א

מ D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%AA/#sthash.BTyDk7Bh.dpbs% צ ע

י יחזקאלי, פ'. (26 נובמבר 2018). ארגוני הפשע הערביים: המרחק הדק בין פשיעה לטרור. אוחזר ב- 29 ינואר

ל 2019, מתוך ייצור יידע: http://www.ידע.com ח י

מ יחזקאלי, פ'. (8 ינואר 2018). קוטייר עודה: אין קווים אדומים! אוחזר ב- 29 ינואר 2019, מתוך ייצור יידע: ה

.ידע. ו com http://www ה

נ יניב, ג'. (1982). מבוא לכלכלה - מיקרו. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה. ש

ק יעלון, מ'. (2017). רכיבים פנימיים של החוסן הלאומי. הערכה אסטרטגית לישראל, המכון למחקרי ביטחון

ה לאומי, 209-212. ב

ל יששכרוב, א'. (14 יולי 2017). לא "עוד מסע הרג": המחבלים מהר הבית ניסו להצית את המזרח התיכון. ת י אוחזר ב- 1 מרץ 2019, מתוך חדשות וואלה: https://news.walla.co.il/item/3080876 ח ו

ק כהן, מ'. (18 ספטמבר 2012). הכבוד וביטוי בפתגם הערבי. אוחזר ב- 4 פברואר 2019, מתוך האגודה הישראלית י

ב ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם (אילמ"א): https://www.meisai.org.il מ

ג לוי-אריאל, ב' א'. (2017). התבוננות מחודשת במוסד ההרתעה (ובדרכים ליצירת הרתעה יעילה). משפט ז ר

חברה ותרבות - אוניברסיטת ת"א, 83-133. ה

ע לוין, ר' ס'. (29 נובמבר 2018). פעילות קרן אברהם בתחום חברה בטוחה. (י' חדד, מראיין) ר ב

י לרנאו, ח'. (2016). עבריינות ואכיפת חוק. פרדס הוצאה לאור. מבקר המדינה. (2008). דו"ח שנתי 59ב. ירושלים: מבקר המדינה. מבקר המדינה. (2014). רישוי כלי ירייה והפיקוח על החזקתם - דו"ח שנתי 64ג'. ירושלים: מבקר המדינה. מבקר המדינה. (2018). התמודדות משטרת ישראל עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית וביישובים מעורבים. ירושלים: מבקר המדינה. מדינת ישראל - משרד המשפטים. (26 פברואר 2018). תזכיר חוק. תזכיר חוק העונשין (תיקון מס'...) (שימוש בנשק חם), התשע"ח- 2018. ירושלים, ישראל: משרד המשפטים. מדינת ישראל - משרד המשפטים, פרקליט המדינה. (7 אוגוסט 2016). הנחיית פרקליט המדינה. מדיניות ענישה בעבירות נשק ומטעני חבלה. ירושלים: משרד המשפטים- פרקליטות המדינה. מדינת ישראל נגד דיאב בן סעד קהמוז ואח', 7249-10-16 תפ"ח (מחוזי נצרת 7 דצמבר 2017). מדינת ישראל נגד פרג' הייב, גולן הייב ואח', תפ"ח 37502-02-17 (מחוזי נצרת 2017). מדנס, א' א'. (16 אפריל 2019). המערכה נגד נשק בלתי חוקי באיו"ש. (י' חדד, מראיין) מוסטפא, י' ג'. (2011). בין השלטון למקומי: על השלטון המקומי בחברה הפלסטינית בישראל. השלטון המקומי בחברה הפלסטינית בישראל, 9-11. מוסטפא, מ'. (2011). המנהיגות המוניציפאלית ומשבר השלטון המקומי הערבי בישראל. השלטון המקומי בחברה הפלסטנית בישראל, 235-252. מזלי, ר'. (2017). לא נצור: נשק קל במרחב האזרחי. תל אביב: אשה לאשה - מרכז פמיניסטי. מכון ון ליר. (2018). ספר החברה הערבית (9). ירושלים: מכון ון ליר. ממשלת ישראל. (30 דצמבר 2015). החלטת ממשלה 922. פעילות הממשלה לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים בשנים 2016-2020. ירושלים: משרד ראש הממשלה/ מזכירות הממשלה. ממשלת ישראל. (10 אפריל 2016). החלטת ממשלה 1402. שיפור רמת הביטחון האישי במגזר הערבי וחיזוק הביטחון בירושלים. ירושלים: משרד ראש הממשלה / מזכירות הממשלה. משטרת ישראל. (2018). שנתון סטטיסטי משטרת ישראל - 2017. ירושלים: משטרת ישראל. 172 משרד החינוך - השירות הפסיכולוגי ייעוצי . (אוגוסט 2018). קידום אקלים וצמצום אלימות בחברה הערבית. א

ישראל. מ צ

משרד החינוך - לשכת המנכ"ל. (אוגוסט 2017). החברה הערבית בישראל - מצגת לדיון הנהלת משרד ע י

החינוך. ישראל. ל ח משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, המשרד לשוויון חברתי. (2016). תכנית מערכתית לשילוב כלכלי של י מ ה

החברה הערבית. ירושלים: ממשלת ישראל. ו ה

נווה, ש'. (2001). אמנות המערכה. משרד הביטחון, צה"ל - "מערכות". נ ש

נחנסון, ד' (במאי). (2017). כאן 11 - שטח הפקר: גניבות נשק מצה"ל [סרט]. ק

נעם זוסמן, י' ו'. (2016). ממדי הפשיעה בישראל בשנים 2010-1990 תוך התמקדות בחברה הערבית . ירושלים: ה ב

המכון הישראלי לדמוקרטיה. ל ת י סלים גומד, פ' פ'. (18 12 2018). אלימות ונשק בחברה הערבית. (י' חדד, מראיין) ח ו

סנג'י, פ' מ'. (2008). הארגון הלומד. ניו-יורק: מטר. ק י

ע"פ 3361/08 נתנאל לייבוביץ נגד מדינת ישראל, 3361/08 (עליון 27 יולי 2008). ב מ ג

ע"פ 3416/09 מדינת ישראל נגד מחמוד חרבוש, 8416/09 (עליון 9 ספטמבר 2010). ז ר

עזרא, נ' י'. (30 ינואר 2019). ק' אח"ם וראש ימ"ר מרכז - אלימות ונשק בחברה הערבית. (י' חדד, מראיין) ה ע

עלי, נ'. (2014). אלימות ופשיעה בחברה הערבית בישראל: קונספירציה ממסדית או פשיעה תרבותית? ר ב חיפה: אוניברסיטת חיפה. י עמידרור, י'. (2011). מהו ביטחון לאומי? מבוא לביטחון לאומי, 7-20. פנחס יחזקאלי, ר' ע'. (2007). העולם איננו לינארי. משרד הביטחון. פרוסומושקין, מ'. (15 ינואר 2019). בימ"ש על הקלות הבלתי נסבלת שבה כלי נשק מגיעים מצה"ל לעבריינים. אוחזר ב- 25 פברואר 2019, מתוך פוסטה: http://www.posta.co.il/article/23235 פרלוב, א'. (15 ספטמבר 2017). מעבר לרשת, מגמות שיח ברשתות החברתיות בעולם הערבי. אוחזר ב- 11 מרץ 2019, מתוך המכון למחקרי ביטחון לאומי /INSS: https://www.inss.org.il/he/wp-content uploads/sites/2/2017/09/%D7%A1%D7%A4%D7%98%D7%9E%D7%91%D7%A8-2017.pdf קובוביץ, י'. (7 יוני 2017). ארגוני הפשיעה נכנסו, המשטרה נעלמה ומליציית שמירה תפסה את מקומה: חומר הבעירה של כפר קאסם. אוחזר ב- 29 ינואר 2019, מתוך 'הארץ': /https://www.haaretz.co.il news/law/.premium-1.4156212 קינן, מ'. (2011). העוצמה החברתית והביטחון הלאומי. מבוא לביטחון לאומי, 70-82. ראב"ד, א'. (23 אוקטובר 2018). "רצח רק בשל שנאתו ליהודים" : מאסר עולם ועוד 22 שנים בכלא למחבל מחיפה. אוחזר ב- 1 מרץ 2019, מתוך .Y.net: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5377668,00 html ראב"ד, א'. (6 פברואר 2018). 14 שנות מאסר לתושב רג'ר שהבריח מטעני חבלה של חיזבאללה לישראל. אוחזר ב- 28 פברואר 2019, מתוך Ynet: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5094065,00.html רגב, ע' י'. (9 אפריל 2016). השוק האפור. אוחזר ב- 3 פברואר 2019, מתוך ייצור ידע: http://www.ידע.com שאול ברטל, ה' פ'. (מאי 2017). האומנם טרור של בודדים? גליי הפיגועים 2015-2008 . עיונים בביטחון המזרח התיכון 132. שדה, ש'. (9 אוקטובר 2015). הפחד, האיומים והמיליארדים: פתאום נופלים עליך עבריינים - וזה לא נגמר בלקיחת כסף. אוחזר ב- 4 פברואר 2019, מתוך דה מרקר: /https://www.themarker.com markerweek/1.2737970 173 שוחט, ל'. (2007). המשילות והשלכותיה על הביטחון הלאומי. הרצליה: המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות, א

מ המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. צ

ע שטיין, ר' ס'. (2017). מדד הביטחון האישי- אלימות פשיעה ושיטור ביישובים הערביים. לוד: יוזמות קרן אברהם. י

ל שירות הביטחון הכללי. (30 ינואר 2017). הודעת דוברות. פוענח פיגוע הירי בחיפה(3.1.17). שירות הביטחון הכללי. ח י

מ שעלאן, ח'. (24 פברואר 2019). כעס בטירה על שרשרת מעשי הרצח והאלימות: "לטפל בנשק הלא-חוקי". ה

ו אוחזר ב- 27 פברואר 2019, מתוך y.net: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5469183,00.html ה

נ שפר, ע' י'. (ינואר 2007). העבירות שבחוק איסור הלבנת הון. המשפט - כתב העת המשפטי של המכללה ש

ק למנהל, עמ' 555-581.

ה ב ל ת י

ח ו ק י

ב מ ג ז ר

ה ע ר ב י

174 Dummy Text ִמ ְג דר ואמון הציבור במשטרת ישראל 175 עולה, מהמחקר ישראל. במשטרת הציבור אמון לבין מגדר בין בקשר עוסק זה מאמר במשטרה הציבור אמון כך המשטרה, בתחנות קצינות של יותר רב מספר שיש ככל כי גבוה יותר. במחקר זה אנו מביאים גם את קולם של מפקדי השטח, קול אשר מבחין בין וקצינות שוטרות של אידיאלי אחוז לקביעת המלצתם, את ומבטאים השונים, המגזרים השונים, ומבטאים את המלצתם, לקביעת אחוז אידיאלי של שוטרות וקצינות משטרת ישראל היא ארגון אכיפת חוק המחויב לייצוג שוויוני של נשים, בכל התפקידים בלבד. בודדים באחוזים בארגון השוטרות מספר עלה האחרון בעשור הדרגות. ובכל ), המתייחס למאפיינים מגוונת העסקה מינית. ונטייה תרבות מו ְג ָבלות, דת, גיל, ִמ ְג ָדר, אתני, מוצא גזע, כגון ) מתייחסת לייצוג הולם של אנשים מאוכלוסיות ייחודיות העובדים ). מחקרים המגדר, בתחום שונות. קהילות עם אמון לבניית ביותר חשוב כלי משמש גיוון במשטרה, האזרחים של האמון כך יותר גדול השוטרות שמספר ככל כי מראים, שונים במחקר הנוכחי ההתמקדות היא בתחנות המשטרה ובמרחבים האופרטיביים, המשמשים איכותני מחקר המשלבת מחקר בשיטת נערך המחקר המשטרה. של היסוד כלבנת עם פרטניים עומק ראיונות נערכו האיכותני המחקר במסגרת ). לאחר האזרח של הרצון שביעות מידת את הבוחן השירות, סקר וכן בה, הציבור אמון . בין היעדים המרכזיים: יחד באותו ארגון ובכל הדרגות בארגון, מתוך הנחה שלגיוון ה ֶהְר ֵכב האנושי השפעה על פריון העבודה. גיוון תעסוקתי מאפשר גישה שוויונית והזדמנויות תעסוקתיות למועמדים מתוך שנבנה עמדות סקר סקרים: מספר על התבסס הכמותי המחקר תחנות. מפקדי תחנות. המחקר הכמותי התבסס על מספר סקרים: סקר עמדות שנבנה מתוך הראיונות, סקר עמדות ציבור הבוחן את שביעות רצון האזרחים מתפקוד המשטרה ואת מכללהמשרתים,וכיוםעומדחלקןעל24%. Loden &Rosner קציןמחקרופיתוחבמדור קידום שוויוןהזדמנויותביחידה לשיוויון מגדרי וגיוון תרבותיבמשטרת ישראל. קצינתבמדורמחקר ומדיניות במחלקת אסטרטגיה,אגף התכנון ישראל.והארגוןבמשטרת ישראל. ָדרואמוןהציבורבמשטרת ישראל שקיבלשירותמהמשטרה-במרכזהשירותלאזרחאומיחידתהסיור. השונים, באופן שהמשאב האנושי בארגון יַש ֵקף את פני החברה (1991 , 2 ופקדד"רעוזי ששון רפ"קטלגוטפריד-עוז וק " וישו 2019 Diversity ממשלת ישראל הציבה למשרד לביטחון הפנים יעדים לשנת ייצוג נשים בארגון הוא חלק מנושא רחב יותר של "גיוון" ( "העלאתאמון הציבורבמערכתאכיפתהחוק". 1 בשנת 2008 אחוזהשוטרותעמדעל 21% .( Barnes, Beaulieu,Saxton Barnes, Mix Methods Workplace diversity סקירת ספרות בתחנותהמשטרה. ְג ִמ ָג ֵדל (2017 , תקציר ( וכמותי ( 2 1 ) מאמצים רבים ננקטים להגברת אמון הציבור במערכת אכיפת החוק בכלל ובמשטרה ִ מ ְג

בפרט. ד ר

ו משטרת ישראל היא ארגון אכיפת חוק המחויב לייצוג שוויוני של נשים בכל התפקידים א

מ ובכל הדרגות. בשנת 2012 מצא מבקר המדינה ייצוג חסר של נשים במשטרת ישראל. ו ן

ה הדו"ח קבע, כי חוק שוויון הזדמנויות המחייב מתן ייצוג הולם לנשים, חל על המשטרה כמו צ י על כל גוף ציבורי אחר. לפיכך, קבע הדו"ח, כי על המשטרה לקבוע תכנית רב-שנתית ב ו ר

ליצירת ייצוג שוויוני לנשים (דו"ח מבקר המדינה, 2012). בעשור האחרון מספר השוטרות ב

מ עלה באחוזים בודדים. בשנת 2008 אחוז השוטרות עמד על 21% מכלל המשרתים, ונכון

ש לשנת 2018, עומד חלקן על 24%. ט ר

ת מחקר זה עוסק בשילוב נשים ביחידות השטח ובתפקידים הבאים במגע עם הציבור

י

ש [להלן: המגזר הייעודי] במשטרת ישראל. הנחת היסוד היא, כי ככל שאחוז השוטרות ר

א ביחידות השטח יתקרב לייצוגן באוכלוסייה (51.1%), השירות לאזרח יהיה טוב יותר ויעלה ל אמון הציבור במשטרה.

גיוון תרומת ייצוג נשים לארגון, היא חלק מנושא רחב יותר של "גיוון" (Diversity), המתייחס למאפיינים כגון גזע, מוצא אתני, ִמְגָדר, גיל, דת, מוְגָבלות, תרבות ונטייה מינית. ַה ֲעָסָקה מגוונת (Workplace diversity) מתייחסת לייצוג הולם של אנשים מאוכלוסיות ייחודיות העובדים יחד באותו ארגון ובכל הדרגות בארגון, מתוך הנחה שלגיוון ההרכב האנושי השפעה על פריון העבודה. גיוון תעסוקתי מאפשר שוויון הזדמנויות תעסוקתי למועמדים השונים זה מזה בתרבותם, במוצאם, בִמְגָדָרם ובגילם, כך שהמשאב האנושי בארגון יַשֵקף טוב יותר את הגיוון בחברה (Loden & Rosner, 1991). מחקר של מחלקת המשפטים של ממשלת ארה"ב מראה, כי הגברת הגיוון מאפשרת לרשויות אכיפת החוק להיות פתוחות יותר לרפורמות, ליזום יותר שינויים תרבותיים ומערכתיים, ולתת מענה מהיר יותר לתושבים שהן משרתות. תרבות רפלקטיבית ופתוחה יותר בסוכנות אכיפת החוק יכולה לסייע בהנהגת רפורמות במגוון תחומים, כולל פיקוח אזרחי, שיטור קהילתי והטיות גזעניות (U.S. Department .(of Justice, 2016

גיוון ואמון הציבור גיוון משמש כלי חשוב ביותר לבניית אמון בקרב קהילות. מחקרים מראים (,Bastick UNPD, 2007 ;2014), כי הציבור סבור שארגוני אכיפת החוק אמורים לייצג, להבין ולתת מענה לצרכיו. קהילות התופסות את הרשויות כהוְגנות ולגיטימיות - מעמיקות את האמון במערכות אכיפת החוק ובממשלה, ותומכות בדמוקרטיה. אמון זה חיוני ליצירת מערכת יחסים שבמסגרתה התושבים רואים במשטרה ארגון אכיפת חוק הוגן וצודק. במצב זה 176 ִמ ְג דר ואמון הציבור במשטרת ישראל 177 הקהילה. עם פעולה שיתוף בעזרת פשעים ולפיענוח המשטרה לעבודת תורם האמון מנגד, כאשר קורבנות ועדים לעבירה לא תופסים רשויות אלו כאמינות, הם אינם פונים בנוסף, האמון מאפשר לשוטרים לבצע את עבודתם בצורה יעילה ובטוחה יותר. מחקרים השוטרות שכמות ככל כי טוענים, הקהילה לבין המשטרה של הקשר את המדגישים להיות עלולות הנשי לתת-הייצוג כי מוסיפים, משטרה ואנשי חוקרים ). השפעות שליליות על תפקוד הארגון. לדוגמה, היעדר פתרונות מבצעיים מגוונים, ִקי ָבעון הנשית) האוכלוסייה על (בדגש האזרחים לבין המשטרה בין החיבור החלשת מחשבתי, אחרות מיעוט קבוצות וכלפי שוטרות כלפי ופוגעני ֵמ ִדיר ארגוני אקלים של והיווצרות של אקלים ארגוני ֵמ ִדיר ופוגעני כלפי שוטרות וכלפי קבוצות מיעוט אחרות מצביעים להלן, 1 24% שוטרות (קבע בלבד). יש לציין, כי כולל תפקידים מבצעיים ומנהלתיים גם יחד. כן ייאמר לעניין ההשוואה הבינ"ל, כי הסיווג למקצועות 'ייעודי' ו'מנהלי' במשטרת בהן משטרות יש בארה"ב כדוגמה, בעולם. במשטרות המקצועות מסיווג שונה ישראל לגבי כללית תמונה קבלת ומאפשרת בלבד אומדן היא בעולם במשטרות נשים של שוויוני לייצוג עליה מגמת יש כי מראה הספרות בנוסף, הספרות מראה כי יש מגמת עליה לייצוג שוויוני של נשים במשטרות בעולם

Barnes, Beaulieu, Barnes, אנשיהזיהויהפליליהםאזרחיםובמשטרתישראלמסווגיםבמגזר הייעודי. עלכיאחוזהשוטרותנעביןאחוזיםבודדים, 8% ביפן,לבין31%בשבדיה. בתרשים שמופעים כפי בעולם, שונות במשטרות שוטרות ייצוג נתוני ייצוג שוטרות במשטרות שונות בעולם, כפי שמופעים בתרשים ( ָג ֵדל במשטרה האזרחים של האמון כך יותר, גבוהה במשטרה גבוהה יותר, כך האמון של האזרחים במשטרה ָג ֵדל ( מיקומהשלמשטרתישראלבהשוואהלמשטרותאחרותבעולם. 1 אחוז השוטרות במשטרת ישראל המופיע בתרשים משטרת ישראל ממוקמת במקום גבוה יחסית, עם .( Independent PoliceCommission שוטרותבמשטרותבעולם 1 בתרשים ההשוואה כן, על כן, ההשוואה בתרשים לגורמיאכיפתהחוק. .( Saxton UNDP , 2007) , 2013) , 2017 , בשונה מארה"ב, אנגליה נחשבת למשטרה מתקדמת מבחינת ייצוג ָדִרי ְג ִמ ואחוז השוטרות דרגות בין עולה ואף נשמר הנשים אחוז וויילס באנגליה בעולם. הגבוהים בין הוא בה הוא בין הגבוהים בעולם. באנגליה וויילס אחוז הנשים נשמר ואף עולה בין דרגות גבוה אחוז כי לציין, יש (26.8%). הבכירות הקצונה דרגות לבין (21.7%) הזוטרות הקצונה משטרת של האינטרנט אתר (מתוך עורפיים בתפקידים משרתות (כ60.7%-) מהנשים (כ60.7%-) משרתות בתפקידים עורפיים (מתוך אתר האינטרנט של משטרת הכללית באוכלוסייה לחלקן יחסית נמוך השוטרות ייצוג עדיין, העליה, מגמת למרות על בדגש המשטרה, בתחנות יותר נמוך השוטרות אחוז כי לראות, ניתן עוד 51.1%). - אמ"ש לנתוני (בהתאם ) מאחוז גדול זה אחוז אומנם הקצינים. מכלל כ28%- מהוות ישראל במשטרת קצינות במשטרת ישראל מהוות כ28%- מכלל הקצינים. אומנם אחוז זה גדול מאחוז

31% השוטרות בכללהמשטרה,אךחלקןהולךו ָק ֵטןככלשעוליםבסולם הדרגות. ועומדכיוםעל24%. 30% ( 29% UNDOC 15% 29% ( וסיור ) וסיור ( השוטרותבגופיאכיפהבעולם ( אחוז השוטרות בגופי אכיפה בעולם ( ייצוגנשיםבמשטרתישראלעלהבעשורהאחרון ב3%- 24% 19% 21% של (ייצוג חקירות כגון: מבצעיים, תפקידים מבצעיים, כגון: חקירות (ייצוג של 19% 16% שוטרותבמשטרת ישראל 16% 14% משטרתישראל, 2017). ויילסאנגליה, 2017). 12% : תרשיםמס' 1 8% ) 178

ִמ ְג דר ואמון הציבור במשטרת ישראל Dummy Text ִמ ְג דר ואמון הציבור במשטרת ישראל 179 כפי שעולה מתרשימים מס' 3-2, על אף חלקן הגבוה יחסית של שוטרות בדרגות הקצונה בסולם שעולים ככל בחלקן החדה הירידה בולטת ), ויורד הולך הוא, ואף מהמנהלי בהרבה נמוך הקצינות אחוז - הייעודי ובמגזר הדרגות. ). החל במהפכה הצרפתית והמהפכה האמריקאית הוחל לשלב נשים בעבודות ביטחון ) אשר בחנו את עבודות השיטור של נשים בסיורים רגליים ברחובות ניו-יורק Lersch&Mieczkowski,1996; Snortum& Lersch &Mieczkowski ישראל בחלוקהלדרגותבמגזרהמנהלי הייעודי אחוזהקצינותבמשטרתישראל בחלוקהלדרגותבמגזר הייעודי

ש 81.3% 16.4 33.3 66.7 ש " ממ " % ממ % % מפקח 80.8 60.6 39.4 מפקח 14.4% עבודת השיטור-הבדליםביןשוטריםלשוטרות % % % , עבודת המשטרה נתפסת בחברה כגברית ואף כסגורה בפני נשים ( 39.5 60.5 83.5 10.6% פקד פקד % % %

47.1 52.9 ק 87.5 ק 7.7 " " גברים רפ גברים רפ % % % %

אחוזהקצינותבמשטרת ( בארה"ב חוקרים שיטור. עבודות הכוללות עבודות שיטור. חוקרים בארה"ב ( 47.8% 52.2% צ 89.6% צ נשים 6.7% " " סנ סנ נשים 66% 58.9 41.1 מ 92.4 מ 5.1% " נתוניאמ"ש-משטרתישראל,2017. " . ככלשעוליםבסולםהדרגות נצ 3 נצ % % % (כ- המנהלי במגזר הזוטרה במגזר המנהלי (כ- 64.7 35.3 צ 97.3 צ " 1.9 " תנ תנ % % % % : : תרשיםמס' 3 תרשיםמס' 2 80.0 20.0 ניצב Beyers 100.0 ניצב 0.0% % % % , 1983 1996 3 ואת האינטראקציה של השוטרות עם האזרחים מצאו, כי שוטרות נוטות, יותר משוטרים ִ מ ְג

גברים, להימנע מאלימות מילולית ומשתמשות בְמָסִרים מרגיעים אשר מפחיתים את ד ר

הצורך בהפעלת אלימות פיזית. ו א

מ מחקרים מראים, כי שוטרות מעורבות פחות משוטרים גברים באירועי אלימות אל מול ו ן

ה האזרחים. בלוך ואנדרסון (1974) טוענים, כי רמת האלימות של שוטרות נמוכה יותר משל צ י שוטרים מכיוון שהן נוטות לפחות חיכוך עם האזרח ופחות מעורבות בביצוע מעצרים ב ו ר

(Adams, 1999). מאחר ורוב ההתנהגויות הבלתי הולמות של שוטרים מתרחשות במהלך ב

מ ביצוע מעצרים, אין זה מפתיע שכלפי שוטרות נרשמות פחות תלונות על התנהגות בלתי

ש הולמת (2001 , ). לעומת זאת, חוקרים אחרים (

ט Alpert & Dunham, Brandl, Stroshine, & Frank ר

ת Grennan, 1987 ;1999) מסבירים את הפער בין שוטרים לבין שוטרות בכמות התלונות

י על התנהגות בלתי הולמת, בעובדה ששוטרות מקצועיות, בעלות מיומנויות משטרתיות ש ר

א גבוהות, נמנעות, יותר משוטרים, משימוש באלימות ומהסלמת מצבים לכדי אלימות. ל בנוסף, עבודת השיטור של נשים מבוססת על תקשורת בין השוטר לבין האזרח, על פתרון בעיות באופן בלתי פורמאלי ועל שיתוף פעולה עם האזרח (Lonsway, 2000). גישת שיטור זו, אותה לונסווי מכנה "שיטור קהילתי", מאופיינת בגישה סובלנית כלפי האזרח ומפעילה אלימות רק במצבי חוסר ברירה. מאחר ולנשים יכולת מילולית גבוהה (Lonsway, 2000), יכולתן להפגין כישורים ומיומנויות תקשורת מול אזרחים בעת הפעלת סמכויות השוטר משפרת את האינטראקציה עם האזרח ומונעת מצבים הקשורים להתנהגות בלתי הולמת ולתקריות אלימות. בשנת 2003 ערך הNational Center for Women & Policing4- מחקר מעמיק אשר בחן את היתרונות בשילוב נשים בארגוני משטרה, בייחוד במקצועות הסיור. הארגון זיהה שישה יתרונות מרכזיים לשילוב רחב-היקף של נשים, כלהלן: 1. נשים מביאות איתן, בדרך כלל, יכולות משא ומתן והידברות גבוהות יותר מאשר גברים. לרוב, הן בעלות יכולת להתמודד באופן יעיל יותר מגברים עם מצבים בעלי פוטנציאל הסלמה ואלימות, ולנטרלם. 2. נשים נוטות, פחות מגברים, להפעיל כוח מוגזם, דבר העשוי להביא לשיפור בתדמית המשטרה ולמנוע תביעות. 3. מחקרים הראו כי נשים, בדרך כלל, הן בעלות זיקה חזקה בכל הנוגע לאימוץ אסטרטגיות שיטור קהילתי. 4 . הגדלת שיעור הנשים השוטרות צפוי להביא לעלייה ברמת ה"שירותיות" של הארגון. 5. ככל שיש יותר נשים המשרתות בארגון, כך פוחתות תופעות ההטרדה המינית בשורותיו.

4 ארגון אזרחי הפועל לשיפור מעמדן של נשים בארגוני אכיפת חוק בעולם. 180

Dummy Text Dummy Text ִמ ְג דר ואמון הציבור במשטרת ישראל 181 החלק הראשון התייחס לתכונות הבולטות אצל שוטרים ושוטרות במגזר השיטור 11 תכונות שלושה כלל הראיונות, מתוך שנבנה מפקדים, בקרב פנים-ארגוני בקרב מפקדים 10,270 שוטרים, מתוכם 8,241 המחקר האיכותני נערך באמצעות ראיונות עומק פרטניים עם ארבעה מפקדי תחנות. על פי המחקר, שילוב נשים והתאמת האקלים הארגוני, האימונים והציוד לצרכיהן בארגון הגברים השוטרים של תפקודם לטיב גם כתורם נמצא השוטרות, של היתרונות כי קבע, , נשים כאשר רק משמעותי לשינוי יובילו השיטור לעולם הנשים איתן שמביאות כל מסך מ35%- פחות כלא זאת מגדיר (המחקר בארגון קריטית" " ָמ ָסה תהווינה יהיה טוב יותר. . והמרחבים המשטרה תחנת היא הנוכחי במחקר הניתוח יחידת המחקר: אוכלוסיית לצורך הנתונים בסיס נבנה ממנה השנה 2017, השנה ממנה נבנה בסיס הנתונים לצורך ביחידות, המטה ושוטרי קציני את גם כוללים המספרים (19.7%). נשים נשים. בניתוח של רמת המשרד נותחו משרדי מו ְב ִנים. חצי היו הראיונות התחנה. בתוך הנשים אחוז וכן התחנה, מפקד ִמ ְג ָדִר יהודי), בסיס על 2018. יולי-ספטמבר החודשים בין נערכו הראיונות וחצי. כשעה ארך ראיון כל ראיון ארך כשעה וחצי. הראיונות נערכו בין החודשים יולי-ספטמבר 2018. על בסיס

Brown, Hegarty בבחירת מפקדי התחנות נלקחו בחשבון הפרמטרים הבאים: גודל התחנה, מגזר (ערבי/ החקירות והשיטור, ללא ניתוח משרד התנועה, שלא קיים בכל יחידות הניתוח של המחקר. אמון הציבור במשטרה בתחנות. המאפיינותאתעבודתהשוטר,אצל חוקרים/חוקרותואצלסיירים/סיירות. 4 תכונות מבין קיימיםהבדלים ִמ ְג ָדִרייםנשייםהתורמיםלהצלחתעבודת השיטור השירות לאזרח כוח האדם) ותשתלבנה באופן משמעותי בעמדות פיקוד והנהגה ( 2006 בעזרתחו'מחשוב אמ"ש. ככל שאחוז השוטרות והקצינות בתחנה גבוה יותר כך יעלה (סיור) ובמגזר החקירות בתחנות. המשיבים נדרשו לציין ב- בבריטניה שנערך אחר, מחקר כי זאת, עם ייאמר עם זאת, כי מחקר אחר, שנערך בבריטניה ב- )-איכותני וכמותי. מחקר זה, היו 68 תחנות ו8- מרחבים אופרטיביים, הכוללים ככל שאחוז השוטרות והקצינות בתחנה גבוה יותר כך סקרים: ERP Mix Methods מהם גברים ו131- לפינתוניכוחהאדם2017 כפי שהופקו ממערכת ה- החלקהכמותישלהמחקרהורכב מ3- בשנת ישראל, במשטרת . במשטרת ישראל, בשנת .( הראיונותנבנהסקרעמדות. מחקרמעורב ( Lonsway etal 974 .( & O’Neill השערותהמחקרהן: קצינים, עמדות סקר עמדות מתודולוגיה חלקים: 5 2,029 ., 2003) סוג המחקר: האופרטיביים 1,105 , 2006 ו- גברים ו- מתוכם

. . . 1 6 ū ū ū 5 החלק השני כלל 34 היגדים הבוחנים את הָחָסמים הפיקודיים והארגוניים לשילוב ִ מ גְ

שוטרות במגזר הייעודי בתחנות המשטרה. ההיגדים נמדדו בסולם 1-5, כש1- מציין ד ר

"כלל לא מסכים" ו5- מציין "מסכים במידה רבה מאוד". ו א

מ החלק השלישי כלל 4 שאלות בהן התבקשו המשיבים לציין מהו אחוז השוטרות ו ן

ה האידיאלי בעיניהם בכל התחנה, ובמגזריה השונים (חקירות, סיור ותנועה). צ י

ב הסקר נשלח ל210- מפקדים (בתפקידי מפקדי תחנה, קציני אג"מ וקציני אח"מ ו ר בתחנות). על הסקר השיבו סה"כ 104 מפקדים: 94 מפקדים גברים ו10- מפקדות ב

מ נשים (לאור העובדה שהשאלון הועבר לאוכלוסייה כולה, ואחוזי המשיבים עמדו

ש 6

ט על 49.5%, גודל שגיאת המדידה המקסימלי שחושב הינו 0.01 ). ר ת

2 . סקר עמדות הציבור כלפי משטרת ישראל 2017: הסקר בוחן, בין היתר, את י

ש רמת אמון הציבור במשטרה ואת שביעות הרצון הנתפסת מתפקוד המשטרה ר א

ל באופן כללי ומתפקודה באזור המגורים. לטובת המחקר הנוכחי נלקחו ממצאי הסקר לשנת 2017. הסקר נערך על ידי חברת CI בקרב 25,904 מרואיינים המייצגים את האוכלוסייה הבוגרת בישראל (18+). שאלות הסקר שנבחרו למחקר הנוכחי התייחסו לנושאים הבאים: אמון הציבור, שביעות רצון כללית מתפקוד המשטרה, וכן תדמית השוטרים בעיני האזרח בנושאים שונים באזור מגוריו. השאלות נמדדו בסולם של 1-10, כאשר 10 מציין "מרוצה במידה רבה מאוד" ו1- מציין "כלל לא מרוצה". 3 . סקר שירות החוץ 2017: הסקר נערך על ידי יחידת השירות באמצעות חברת הסקרים CI. הסקר בוחן את מידת שביעות הרצון של האזרח לאחר שקיבל שירות מהמשטרה. הסקר כולל התייחסות לשלושה גורמים נותני שירות במשטרת ישראל - מוקד, סיור ומרכז שירות לאזרח [להלן: מש"ל]. לצורך הניתוח נעשה שימוש בציון הממוצע של הסיור ובציון הממוצע של המש"ל. ציון המוקד מחושב ברמה המחוזית (ולא התחנתית), על כן לא נכלל במחקר זה. בחלק הבוחן את שירות המש"ל - השאלות מתייחסות לחוקר המש"ל. בחלק הבוחן את הסיור - השאלות מתייחסות לצוות הסיור שנתן שירות לאזרח. השאלות נמדדו בסולם של 1-10, כאשר 10 מציין "מרוצה במידה רבה מאוד" ו1- מציין "כלל לא מרוצה". הסקר נערך במהלך שנת 2017 בשתי פעימות. על פרק הסיור השיבו 3,887 אזרחים מקבלי שירות ועל פרק המש"ל השיבו 3,761 אזרחים. המשתנה המסביר: אחוז השוטרות והקצינות בתחנות המשטרה.

6 לדוגמה, טווח הטעות של ממוצע במדגם של 3.55 יכול לנוע באוכלוסייה בין 3.32 ל3.78-. 182

Dummy Text Dummy Text ִמ ְג דר ואמון הציבור במשטרת ישראל 183 1, המתייחסת לממוצעים של משתנה אמון הציבור במשטרת ישראל, עולה, כי מידת האמון ושביעות הרצון של הנשים באוכלוסייה ממשטרת ישראל, גבוה מזה של יותר נותנת שהמשטרה מרגישות גברים, לעומת נשים, כי עולה, מובהק באופן כן, כמו ממוצעי ה ֵהי ֵג ִדים הנוגעים לתדמית השוטרים (הפעלת כוח סביר, מתן יחס שווה) נמצאו 2 ניתן לראות באופן מובהק, כי ככל שאחוז הקצינות בתחנה גבוה יותר כך לינאריתביןהמשתנההתלוי(מ.ת)"כבודלאזרח"לביןאחוז רגרסיה לינארית בין המשתנה התלוי (מ.ת) "כבוד לאזרח" לבין אחוז R N 2 =25,904 מובהקות (0.1) 1.987(0.05) 0.794(0.43) 0.649 0.000 0.546 0.000 0.000 ,P <0.05 T (sig.) -11.09 -9.11 -3.78 0.45 0.6 T Beta 0.262 0.105 ממוצע (0.5) 6.2 (0.5) 6.1 (0.3) 5.5 (0.4) 5 (ס.ת.) כללי האזרחיםמדווחיםיותרכי המשטרהמכבדתאת זכויותיהם. 0.013 0.008 5.444 B ממוצע (0.4) 6.4 (0.4) 6.4 (0.3) 5.5 (0.4) 5.8 הנשיםואחוזהקצינות בתחנה (0.4) 5 (ס.ת.) נשים ללאהבדלמובהקביןהגבריםלבין הנשים. (מ.ת)משטרהמכבדתזכויותשל אזרחים הציבור אמון משתנה אמון הציבור ממוצע (0.4) 5.5 (0.5) 5.7 גברים (0.6) 6 (0.5) 6 (0.5) 5 (ס.ת.) הגבריםבמדגם,באופןמובהק. הפעלתכוחסבירכלפי ממצאים מרכזיים שביעותרצוןמתפקוד מידתהאמון במשטרה נותניםיחסשווהלכל כבודלזכויותהאזרח. כבודלזכויות האזרח אחוזשוטרות כללי אמון הציבור

: :

טבלהמס' 2 טבלהמס' 1 מטבלה מס' בטבלה מס' אחוז קצינות המשטרה האזרחים משתנה האזרח Dummy Text 3 ניתן לראות, כי נמצא קשר מובהק בין אחוז הקצינות בתחנה ובין התפיסה ככל שאחוז הקצינות בתחנה גבוה יותר, כך האזרחים מדווחים יותר כי המשטרה נותנת N R 2 =3,887 (0.1) , P 2.104 (0.04) 0.553 (0.58) T (sig.) <0.05 יחסשווה (מ.ת) לכלל המשתנההתלוי לינאריתבין רגרסיה לינארית בין המשתנה התלוי (מ.ת) יחס שווה לכלל ממוצע 8.4 8.4 8.4 8.4 8.5 8.5 8.6 8.6 8.7 8.8 הגבוהים ביותר) הציונים הגבוהים ביותר) האזרחיםוביןאחוזהנשיםואחוזהקצינות בתחנה Beta 0.278 0.073 0.013 0.006 4.755 B תל אביב תל אביב כיהמשטרהנותנתיחסשווהלכללהאזרחים. מרכז מרכז מרכז דרום מחוז סיור (10 צפון חוף חוף ש"י ציוןסקרהשירות- (מ.ת)יחסשווהלכלל האזרחים איכות השירות יחסשווה לאזרחים. אחוזשוטרות כללי

: :

מעלה אדומים טבלהמס' 4 טבלהמס' 3 תלאביב צפון בטבלה מס' אחוז קצינות ראש העין ראשל"צ משתנה מסובים שדרות טבריה תחנה חיפה יבנה עכו 184

ִמ ְג דר ואמון הציבור במשטרת ישראל Dummy Text ִמ ְג דר ואמון הציבור במשטרת ישראל 185 טבלאות מס' 4-5 לעיל מציגות את ציון עשר התחנות עם הציונים הגבוהים ביותר בסקר השירות. מהטבלאות עולה, כי עשר התחנות הטובות ביותר בפרק הנוגע לשירות שהתקבל מהסיור מתפרסות על פני כל מחוזות משטרת ישראל, ֵעט ָמ ְל מחוז ירושלים. בפרק הנוגע כל פני על כן גם מתפרסות ביותר הטובות התחנות עשר מהמש"ל, שהתקבל לשירות עוד ניתן לראות, כי הציונים הגבוהים ביותר הם במגזר הסיור. בנוסף ניתן לראות, כי תחנות מסובים, מעלה אדומים ותל אביב צפון נמצאות ברשימת התחנות עם הציון הגבוה ביותר, 6 מראה קשר חיובי ומובהק בין אחוז השוטרות הכללי בתחנה לבין ציון סקר R N 2 =3,761 (0.12) -1.447 (0.15) 3.124 (0.00) , P T (sig.) (מ.ת)ציוןסקרהשירות התלוי לינאריתביןהמשתנה רגרסיה לינארית בין המשתנה התלוי (מ.ת) ציון סקר השירות <0.01 ממוצע ביחידתהמש"לוביןאחוזהשניםואחוזהקצינות בתחנה 7.4 7.4 7.4 7.4 7.5 7.4 7.6 7.6 7.7 7.9 הגבוהים ביותר) הציונים הגבוהים ביותר) -0.188 Beta 0.405 -0.017 0.057 5.578 B תל אביב תל אביב ירושלים מש"ל (10 מרכז מרכז דרום דרום מחוז חוף ש"י ש"י ציוןסקרהשירות- (מ.ת)ציוןסקרהשירות (מש"ל) המחוזות,למעטמחוזצפון. גםבמש"לוגם בסיור. אחוזשוטרות כללי השירותבמש"ל. :

: מעלה אדומים טבלהמס' 6 טבלהמס' 5 תלאביב צפון אחוז קצינות טבלה מס' בית שמש כפר סבא משתנה אופקים מסובים מודיעין דימונה בנימין תחנה זבולון Dummy Text תכונות לגבי המפקדים בתפיסות הבדלים מראות התוצאות כן, כמו והסיור. החקירות והסיור. כמו כן, התוצאות מראות הבדלים בתפיסות המפקדים לגבי תכונות 7 מציגה את אחוז הפעמים שהתכונה נבחרה על ידי מפקדים, עבור חוקרים ניתן בה. בחרו מפקדים שיותר תכונה היא גבוה אחוז שקיבלה תכונה היינו, וחוקרות. לראות, כי לפי תפיסת המפקדים, התכונה הבולטת ביותר, אצל חוקרים וחוקרות כאחד, לטפל עיקר בין הבחנה היא החוקרים אצל הבולטת השנייה התכונה המקצועיות. היא חוקרות בנוסף, שירותית. גישה היא יותר הבולטת השנייה התכונה החוקרות, אצל ואילו אוחדו המבחן עריכת לצורך המובהקות. לבדיקת בריבוע" " ִחי סטטיסטי מבחן נערך נמצאה לא הנמוכה. שכיחותן עקב פיזית להתעמת והיכולת מבצעי כושר התכונות כושר מבצעי והיכולת להתעמת פיזית עקב שכיחותן הנמוכה. לא נמצאה סקר ציון לבין בתחנה, הקצינות אחוז או הכללי השוטרות אחוז בין קשר נמצא לא נמצא קשר בין אחוז השוטרות הכללי או אחוז הקצינות בתחנה, לבין ציון סקר תוצאות סקר המפקדים מצביעות על תכונות בולטות אצל שוטרים ושוטרות במקצועות מתאפיינותיותרבאמפתיה וביכולתביטויבעודאצלחוקרים,בולטיותרשיקולהדעת. .( N x =104 2 =9.3, p מובהקות סטטיסטית להבדל בתכונות הבולטות בין חוקרים לבין חוקרות: (0.05< חוקרים 15.55% 14.75% 21.45% 11.26% 5.63% 1.07% 8.85% 5.63% 6.70% 2.41% 6.70% תכונותבולטותאצלשוטריםושוטרותבמקצועותהחקירות והסיור תכונותבולטותבמגזרהחקירות חוקרות 13.30% 18.01% 20.50% 9.70% 0.28% 9.97% 3.60% 6.93% 0.83% 6.93% 9.97% קוררוחועמידהבמצבי לחץ הבחנהביןעיקר לטפל יכולתלהתעמת פיזית שלשוטריםושוטרות.

: שליטה עצמית השירות בסיור. גישה שירותית טבלהמס' 7 כושר מבצעי עבודת צוות שיקול דעת טבלה מס' יכולת ביטוי מקצועיות אמפתיה תכונה 186

ִמ ְג דר ואמון הציבור במשטרת ישראל Dummy Text ִמ ְג דר ואמון הציבור במשטרת ישראל 187 39% מהמשיבים במגזר הסיור, טבלה מס' 8 מציגה את אחוז הפעמים שהתכונה נבחרה על ידי מפקדים, מפקדים שיותר תכונה היא גבוה אחוז שקיבלה תכונה - כאן גם וסיירות. סיירים עבור ניתן לראות, כי התכונה שנבחרה כתכונה הבולטת ביותר, אצל סיירים וסיירות כאחד, היא סיירים, אצל בעוד שירותית גישה היא סיירות אצל הבולטת השנייה התכונה מקצועיות. אצל משמעותית יותר גבוהות כתכונות נמצאו פיזית להתעמת והיכולת מבצעי כושר מבחן נערך סיירות לבין סיירים בין הבולטות בתכונות להבדלים המובהקות לבדיקת כבולטות הנתפסות התכונות בין המתוארים ההבדלים כי נמצא, בריבוע". " ִחי סטטיסטי 41% מהמשיבים מסכימים ) כי הימצאות שוטרות בתחנה ֶנת ֶת ָמ ְמ ִשיַח בעל אופי מיני. לא נמצא הבדל מובהק בין תשובות המפקדים הגברים לבין תשובות יכולת לשוטרות כי ) כי לשוטרות יכולת N =104 .( x 2 =32.4, p 12.95% 13.73% 20.21% 10.10% 12.95% סיירים 1.55% 7.51% 3.63% 3.89% 6.48% 6.99% 2: לשוטרות יכולת הידברות טובה יותר עם האזרח מאשר שוטרים. אצל סייריםותכונותהבולטותאצלסיירות,שוניםבאופןמובהק: (0.01< תפיסות מפקדיםלגבייתרונותיהןשלשוטרותבעבודת השיטור 10% ( רבה במידה ומסכימים ) ומסכימים במידה רבה ( 1: הימצאות שוטרות בתחנה ְמ ָמ ֶת ֶנת ִשי ַח בעל אופי מיני. היאשיקולדעת,תכונהשנמצאהגבוההגםאצלנשים. 30% בולטותבמגזר הסיור תכונות בולטות במגזר הסיור 15.30% 16.62% 12.66% סיירות ) ומסכימים במידה רבה ( 5.80% 2.90% 6.86% 6.33% 8.97% 8.71% 7.92% 7.92% 29% ( מאוד רבה במידה מסכימים במידה רבה מאוד ( שוטרים,מאשראצל שוטרות. קוררוחועמידהבמצבי לחץ המפקדותלעניןהיגד זה. הבחנהביןעיקר לטפל 11% יכולתלהתעמת פיזית במידה רבה מאוד ( תכונה

טבלהמס' 8: שליטה עצמית גישה שירותית כושר מבצעי עבודת צוות שיקול דעת יכולת ביטוי בחרובה. מקצועיות אמפתיה היגד היגד Dummy Text הידברות טובה יותר עם האזרח מאשר זו של שוטרים. לא נמצא הבדל מובהק בין תשובות מהמשיבים סבורים כי שוטרות נוטות להיות בעלות גישה שירותית טובה יותר מזו של שוטרים גברים מסכימים לא כלל 27% כלל לא מסכימים לפי השונים, ובמגזריה בתחנה האידיאלי השוטרות אחוז את מדגימה ייצוגן היינו, . כי לשער, ניתן שנסקרו ממחקרים באוכלוסייה. חלקן לעומת חסר ייצוג הוא במשטרה אמון הציבור בקרב הנשים יהיה נמוך משל הגברים בשל ייצוג חסר של נשים במשטרה. 2017 בקרב אזרחי המדינה עולה, כי נשים באוכלוסייה הכללית מדווחות על שביעות רצון גבוהה מתפקוד המשטרה ומביעות אמון גבוה יותר במשטרה ביחס לגברים, על אף ייצוג ה ֶח ֶסר שלהן כאמור. כמו כן נמצא, נתונים האזרח. לזכויות כבוד יותר נותנת שהמשטרה מרגישות גברים, לעומת נשים, כי מעלה במשטרה נשים של גבוה ייצוג כי המדגישים מחקרים עם מתיישבים אינם אלה את אמון הציבור באופן כללי ובקרב נשים בפרט. ייתכן כי משתנים נוספים, שלא נחקרו הפער בין הספרות לבין הממצאים יכול לנבוע מהסיבות הבאות: מענה המשטרה לפניות שירות מקבלים במשטרה המתלוננים וגבר אישה - קרי מפלה, אינו והגברים הנשים במקרי כגון: נשים, קורבנות מעורבות בהן באירועים יותר רגישה אף המשטרה דומה. מפגש שוטר עם אזרח, יכול שיכלול הפעלת סמכות עיכוב או מעצר, סמכות שמשמעותה היא פגיעה בזכויות יסוד בסיסיות. מפגשים אלה עלולים לכלול אלימות ומה שיכול להיתפס אמון הציבור מושפע משני פרמטרים עיקריים: כבוד לאזרח ויחס שוויוני כלפי האזרחים. לאנמצאהבדלמובהקביןהמפקדיםהגבריםלביןתשובות המפקדות. 37% 25% : שוטרות נוטות להיות בעלות גישה שירותית טובה יותר משוטרים. על עומד במשטרה ייצוגן 51.1%. על עומד באוכלוסייה הנשים אחוז הנשים באוכלוסייה עומד על 51.1%. ייצוגן במשטרה עומד על 34.10% 37.60% 25.70% 32.90% רבה). במידה מסכימים ו27%- מאוד רבה במידה מסכימים (10% מסכימים במידה רבה מאוד ו- שוטרותאידיאליבתחנות המשטרה אחוז שוטרות אידיאלי בתחנות המשטרה מהואחוזהשוטרותהאידיאלי בחקירות מהואחוזהשוטרותהאידיאלי בתנועה מהואחוזהשוטרותהאידיאלי בתחנה מהואחוזהשוטרותהאידיאלי בסיור מניתוח סקר עמדות הציבור כלפי משטרת ישראל )עםהיגד זה. המפקדיםהגבריםלביןתשובות המפקדות. במחקרהנוכחי,משפיעיםעלאמוןהציבור. )ומסכימיםבמידהמועטה (13% אלמ"בופגיעהמינית. תפיסתהמפקדים. דיון ומסקנות : טבלהמס' 9 9 מס' טבלה מס' 3 היגד 14%) 188

ִמ ְג דר ואמון הציבור במשטרת ישראל ִמ ְג דר ואמון הציבור במשטרת ישראל 189 כחוסר כבוד של המשטרה כלפי האזרחים. במחקר נמצא, שככל שאחוז הקצינות בתחנה נותנת ואף זכויותיהם את יותר מכבדת המשטרה כי מדווחים האזרחים כך יותר, גבוה יחס שוויוני לכל האזרחים. ניתן להסביר זאת על ידי העובדה ששוטרות וקצינות נמנעות בהידברות לרוב, ובוחרות, מעצר, של בסיטואציות בעיקר לאלימות, מצבים מהסלמת האזרח נמצא בהן בתחנה יחידות ובמש"ל, בסיור השירות טיב את בוחן השירות סקר ובסיור בתחנה השוטרות אחוז בין קשר נמצא לא המשטרה. עם וראשוני ישיר בממשק השוטרות אחוז בין ומובהק ישיר קשר נמצא זאת, לעומת הסיור. של השירות ציון לבין במשרד החקירות ובתחנה לבין ציון סקר השירות במש"ל - ככל שיש יותר שוטרות חוקרות, חוויית השירות יכולה לעצב את הדרך בה מסתכל האזרח על המשטרה כולה. המפגש עם חוקר המש"ל הוא המפגש הראשוני של האזרח בתחנה. המשמעות היא שכל אינטראקציה הרצון שביעות תחושת על ישיר באופן משפיעה המש"ל חוקר עם לאזרח שיש אישית של האזרח וקובעת אם יהיה מרוצה, או מאוכזב. לאדיבות ולמתן כבוד משקל רב בעיצוב נעימה לא חָווָיה עצמית שליטה המש"ל משוטרי ונדרשת עולה האמפתיה חשיבות זה, במצב לאזרח. ביכולת באמפתיה, שירותית, בגישה מאופיינות שוטרות כי מדווחים, מפקדים גבוהה. משל יותר בולטות מילולית וביכולת הקשבה ביכולת גבוהה, עצמית בשליטה הידברות, כך החקירות, ובמשרד בתחנה שוטרות יותר שיש שככל ההסבר, מכאן גברים. שוטרים במגזר וקצינים שוטרים פני על וקצינות שוטרות של יתרונות מדגישים המחקר ממצאי הייעודי. באופן מובהק ניתן לומר, שככל שיש יותר שוטרות וקצינות בתחנות המשטרה, על כן, כדי שתהיה ההשפעה הטובה ביותר לייצוג הנשים בעבודת המשטרה מומלץ להגדיל את אחוז הנשים למחצית (50%) את התואמים לאחוזים הפחות, ולכל באוכלוסייה) לייצוגן (בהתאם הייעודי האדם מכוח הסיור מגזר על דגש לשים יש המחקר. בממצאי שמתבטאות כפי המפקדים תפיסות בו ייצוג הנשים כיום הוא הנמוך ביותר מבין המגזרים השונים. כמו כן, המלצת המפקדים לאחוז השוטרות האידיאלי במגזר זה הוא הנמוך ביותר גם כן. האחוז המומלץ של שוטרות התרבות על גם אלא הציבור, אמון ועל השירות טיב על רק לא בהכרח, ישפיע, בתחנה בה. הציבור אמון ואת לאזרח השירות רמת את לעלות מנסה המשטרה שנים לאורך יחידות והקמת האדם כוח הגדלת לרוב, הן, כך לשם הננקטות והפעולות התפיסה ייעודיות. בחמש שנים האחרונות עלתה מצבת כוח האדם במשטרת ישראל ב11%- (דוח סטטיסטי אמ"ש, 2018) ואימון הציבור, אשר לפי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה (2018) 47%). בנוסף, העלייה במצבת כוח האדם העלתה את מספר השוטרות הכללי בארגון אך באחוזים בודדים בלבד. משמעות הארגונית,האווירה,על אחוזההטרדותהמיניותביחידהועלתפקודהתחנהבכלל. ֲ כ לעיתים להיחשב יכול למשטרה הפנייה הליך חיובית. שירות חוויית שירות חיובית. הליך הפנייה למשטרה יכול להיחשב לעיתים כ ) היה במגמת ירידה בשנים האחרונות, עלה בשנת 2018 ואמוןהציבורגבוהים כךהשירות יותר. לאזרח ואמון הציבור גבוהים יותר. כךהאזרחיותרשבערצוןמהשירות שקיבל. ציוןסקרהשירותבמש"ל,גבוהיותר. עלפניהפעלתכוח. אנו ממליצים להעביר מידע בנושא שוויון ִמ ְג ָדִרי והקשר להעלאת השונים. הקורסים חניכי בקרב לרבות השונות, ביחידות הסברה באמצעות הציבור אמון הציבור באמצעות הסברה ביחידות השונות, לרבות בקרב חניכי הקורסים השונים. ה ִמ ְג ָדִרי, הגיוון על ולא הציבור אמון על השפיעה לא האדם כוח שהוספת היא הדברים מספר בין היחס גדל, השוטרים שמספר למרות היינו, משמעותית. בצורה שלא ודאי אנו מסיקים, כי פתרון הגדלת כוח האדם לשיפור עבודת המשטרה ולשיפור אמון הציבור אחוז הגדלת הינו זה מחקר לפי הנוסף הפרמטר נוסף. פרמטר מצריך לוואי, כתוצר הנשים בארגון ובמיוחד במגזר הייעודי, בד בבד עם הגידול הטבעי בכוח האדם במשטרה. על הגיוון השפעת אך ה ִמ ְג ָדִרי, מהגיוון השאר, בין רבים, מגורמים מושפע הציבור אמון ממליצים אנו לפיכך, משמעותית. היא החוק אכיפת במערכת הציבור אמון העלאת לחזק את המיקוד בפעולות לקידום יעדי הגיוון ה ִמ ְג ָדִרי במשטרה להגברת השוויון. זאת, באמצעות הגישות הבאות: גישה שתקדם את המטרה מרמת הספ"כ הארצי לרמת התחנות ). , שתקדם את מטרת השוויון ְג ִמ ה ָדִרי, תיעשינה פעולות החל מהרמה הפעולות על ממליצים אנו התחנה. ברמת לשוטר ועד הארצי הספ"כ בדרג הבכירה -,שקםא טתהויןהִ גִָי ישנ עלתהלמרה במקביל, יש להמשיך לערוך מחקרים בנושא שייעודם יהיה שיפור השוויון ָדִרי ְג ִמ ה במשטרה. לשמוע כדי התחנה-מרחב-מחוז ברמת ִמ ְג ָדר בנושא שיח ְל ַק ֵדם היא המלצתנו כן, כמו של בסופו ובכך, ה ִמ ְג ָדִרי הגיוון לקידום רעיונות ולקבל והשוטרות השוטרים עמדות את עמדות השוטרים והשוטרות ולקבל רעיונות לקידום הגיוון ה ִמ ְג ָדִרי ובכך, בסופו של הבאות:גיבושמדיניותבנושאה ִמ ְג ָדִריבארגוןובנייתחזון ִמ ְג ָדִריכמותילעשורהקרוב. Bottom-Up Approach ) ומרמת התחנות לרמת הספ"כ הארצי ( השוטרותלביןמספרהשוטרים,לאגדלמשמעותית. יום,להעלותאתאמוןהציבור. Top-Down Approach Bottom-Up Top-Down בגישת ה- בגישת ה ) 190

ִמ ְג דר ואמון הציבור במשטרת ישראל ִמ ְג דר ואמון הציבור במשטרת ישראל 191 . 2018). משטרת ישראל/אגף התכנון והארגון/מחלקת אסטרטגיה/ Snortum, J.R.&Beyers,J.C.(1983).Patrol activitiesofmaleand femaleofficers asafunctionof Lersch, K.&Mieczkowski,T. (1996).Whoare theProblem-Prone Officers: AnAnalysisofCitizen Independent PoliceCommission,(2013).PolicingforaBetterBritain.London:UK. Police Oversight.Geneva:DemocraticControlBastick, M,.(2014).IntegratingGenderintoInternal United Nations Development Program (UNDP), (2007). Lonsway, K., Moore, M., Harrington, P., Smeal, E. & Spillar, E. (2003). Lonsway, K.A.(2000). Hiring&RetainingMore Women:The AdvantagetoLawEnforcement Loden, M.,Rosner, J.B.(1991).Workforce America!ManagingEmployeeDiversityasa Vital Resource, Grennan, S.A. (1987). Brown, J.,Hegarty, P. andO’Neill,D.(2006),PlayingWithNumbers, UniversityofSurrey. Surrey: Brandl, S.G.,Stroshine, M.S. andFrank,J.(2001).Whoare thecomplaint-prone officers? An Bloch, P.P., & Anderson, D. (1974). T.Barnes, D.,Beaulieu,E.,&Saxton,G.W. (2017).Restoringtrustinthepolice:Whyfemaleofficers Alpert, G.P., &Dunham,R.G.(1999).Theforce factor:measuringandassessingpoliceuseofforce Adams, K.(1999).Whatweknowaboutpoliceuseofforce. In:Useofforce bypolice:overviewof U.S. Department of Justice Equal Employment Opportunity Commission, (2016). בינלאומית השוואה במשטרה לנשים משפחה לשילוב ומודלים שירות מסלולי שירות ומודלים לשילוב משפחה לנשים במשטרה השוואה בינלאומית file/900761/download Diversity InLawEnforcement. Retrievedfrom https://www.justice.gov/crt/case-document/ Conflict Societies.NewYork: Author. work experience.PoliceStudies,6,36-42 Policing. http://womenandpolicing.com/pdf/newadvantagesreport.pdf Women: ASelf-AssessmentGuideforLawEnforcement . NationalCenterforWomen and Agencies. BeverlyHills,CA. Illinois, Homewood. ofPolice15:23–44. Complaints. AmericanJournal of PoliceScienceAdministration,15,78-85. OfCriminalJustice,Vol.and citizens'complaintsaboutexcessiveforce, Journal 29,pp.521-9. examination of the relationship between police officers' attributes, arrest activity. Assignment of ArmedForces. reduce 31(1),143-161.doi:10.1111/gove.12281. suspicionsofcorruption.Governance, UK. http://www.bawp.org/assets/file/Playing%20with%20Numbers%20Extract.doc. Washington, DC:NationalInstituteofJustice. and suspectresistance. InUseofforce bythepolice:overviewofnationalandlocaldata. national andlocaldata.Woshington, DC:NationalInstituteofJustice. Findings on the role of officer gender in violent encounters with citizen . Jornal האגףלמדיניותותכנוןאסטרטגייחידתהמידעוהידע. ירושלים. Policewomen on Patrol. Police Foundation, Washington D.C., U.S. Gender Sensitive PoliceReforminPost ) 2017 מדורמדידהומידע. ירושלים. השנתון הסטטיסטי משטרת ישראל .( 2017 Recruiting and Retaining המשרד לביטחון פנים, ( ביבליוגרפיה Advancing 192

ִ ְ מ גדר ואמון הציבור במשטרת ישראל Dummy Text שילוב נשים במשטרת ישראל 193 התפקידים בכל נשים של שוויוני לייצוג המחויב חוק אכיפת ארגון היא ישראל משטרת אחוז גם וכך עלה ישראל במשטרת השוטרות מספר האחרון בעשור הדרגות. ובכל 21% מכלל במחקר הנוכחי ההתמקדות היא בתחנות המשטרה ובמרחבים האופרטיביים, המשמשים איכותני מחקר המשלבת מחקר בשיטת נערך המחקר המשטרה. של היסוד כלבנת עם פרטניים עומק ראיונות נערכו האיכותני המחקר במסגרת ). במסגרת המחקר האיכותני נערכו ראיונות עומק פרטניים עם את תופסים ומפקדות מפקדים כי מצאנו, במחקר שנבחנו המפקדים עמדות מתוך יאשרו לא מהמפקדים גבוה אחוז לדוגמא, גברי. אופי בעל כשירות במשטרה השירות בתחנתם ֶהְר ֵכב צוות סיור של שתי שוטרות לבדן ולרוב, צוות סיור של שתי שוטרות לא השטח שעבודת שלמרות מצאנו, בנוסף אחר. סיור צוות כמו המשימות אותן את יקבל מפקדים בהן, מצטיינות שנשים שירותית וגישה אמפתיה כמו ויכולות תכונות דורשת ולדעתם, משוטרות יותר ומרתיעים כחזקים האזרח בעיני נתפסים שוטרים כי מדווחים של היבטים בחן המחקר כן, כמו ייעודיים. שטח תפקידי לבצע מתאימות פחות נשים הלידה, וחופשת ההיריון לתקופת חלופיים פתרונות המשטרה, בתחנת העבודה תכנון משטרת ישראל עברה תהליך שינוי תרבותי מאז קום המדינה. כיום, המשטרה הינה ארגון שוויוני יותר מבעבר בייצוג נשים בארגון. המצב השתפר תרבותית וגם חברתית-מוסרית. כמו כן, אומנם השאיפה לשוויון ָדִרי ְג ִמ הינה שאיפה ערכית חברתית, אך גם תרומה לארגון בצידה - לאיכות השירות לציבור ולשיפור האקלים הארגוני. מחקר זה הינו חדשני בעינו הביקורתית, המציגה את עמדות המפקדים במשטרת ישראל. מחקר זה מאפשר בחינה מפקדים בקרב ארגוני פנים עמדות סקר על התבסס הכמותי המחקר תחנות. מפקדי תחנות. המחקר הכמותי התבסס על סקר עמדות פנים ארגוני בקרב מפקדים קצין מחקר ופיתוח במדור קידום שוויון הזדמנויות ביחידת היחידה לשוויון מגדרי וגיוון תעסוקתי במשטרת ישראל. קצינתבמדורמחקר ומדיניות במחלקת אסטרטגיה,אגף התכנון ישראל.והארגוןבמשטרת ישראל. השוטרות מתוך כלל המשרתים בארגון. בשנת 2008 אחוז השוטרות עמד על שילובנשיםבמשטרת ישראל 2 ופקדד"רעוזי ששון רפ"קטלגוטפריד-עוז וק " וישו מעמיקהיותרשלהנושאבמטרהלהמשיךולצעוד קדימה. המשרתיםונכוןלשנת 2018,חלקןעומדעל24%. 1 וסוגייתשעותעבודה להורים. שנבנהמתוך הראיונות. Mix Methods תקציר ( וכמותי ( 2 1 מצביעים להלן 1 , בשבדיה. משטרת ישראל 24% שוטרות ( ֶק ַבע בלבד). יש לציין, כי אחוז השוטרות כן יחד. גם ומנהלתיים מבצעיים תפקידים כולל המקצועות מסיווג שונה ישראל במשטרת ו'מנהלי' 'ייעודי' למקצועות הסיווג כי ייאמר, במשטרות בעולם. לדוגמה, בארה"ב יש משטרות בהן אנשי הזיהוי הפלילי הם אזרחים. על 1 היא אומדן בלבד ומאפשרת קבלת תמונה כללית לגבי מיקומה של משטרת ישראל בהשוואה למשטרות אחרות בעולם. בנוסף, הספרות מראה כי קיימת בספרות הסוקרת שילוב נשים במשטרות בארה"ב מצוין, כי בסוף שנות ה60- של המאה ה20- החלו לשלב שוטרות בתפקידי סיור. המהלך הוביל לחששות לגבי שלומם וביטחונם באשר שאלות עלו סיור, תפקידי איישו שוטרות כאשר הגברים. השוטרים עמיתיהן, של הן והאם סיור בתפקידי גברים של מאלה שונים יהיו שלהן השיטור סגנונות שבו לאופן שוטרות ה60-, בשנות יותר מאוחר בשלב המשטרה. ארגון של אופיו את לשנות עשויות התקבלו לתפקידים נוספים שאוישו עד אז בידי שוטרים גברים, הוצבו כסמויות ושימשו 1971, בעקבות תיקון חקיקה בעניין הגבלת נשיאת נשק בקרב שוטרות, הגבלה שהרחיקה אותן עד אז מגופי ביטחון ואכיפת חוק. ההשפעה הייתה מיידית וכבר באותה השנה השירות החשאי האמריקאי החל לגייס אלה שינויים פדרליות. סוכנות לגייס החל החל לגייס סוכנות פדרליות. שינויים אלה

שבדיה 31% בחקיקהגרמולכךשיותרנשיםהצטרפו למשטרות,לצדעמיתיהן הגברים. הולנד 30% בתרשים שמופיעים כפי בעולם, שונות במשטרות שוטרות ייצוג נתוני ייצוג שוטרות במשטרות שונות בעולם, כפי שמופיעים בתרשים .( UNDP, 2007 ( אנגליה UNDOC 29% 31% אירלנד 29 % על כי אחוז השוטרות נע בין אחוזים בודדים, 8%ביפן, לבין השוטרותבגופיאכיפהבעולם ( אחוז השוטרות בגופי אכיפה בעולם ( מגמתעליהלייצוגשוויונישלנשיםבמשטרותבעולם ( ישראל 24% שינוי משמעותי בשילוב שוטרות החל בארה"ב בשנת כפיתיוןללכידתעבריינים, ְמ ֻלוותעלידיבלשים. קנדה 21% FBI גרמניה 19% ה- וגם מיוחדות, למשימות כסוכנות נשים כסוכנות למשימות מיוחדות, וגם ה- 1 פינלנד בתרשים המופיע ישראל במשטרת ישראל המופיע בתרשים 16% שוטרותבמשטרותבעולם ממוקמת במקום גבוה יחסית, עם אוסטריה דנמרק וטי 16% 14% כן, ההשוואה בתרשים סקירת ספרות ב 12% " ארה : תרשיםמס' 1 8% יפן 194

שילוב נשים במשטרת ישראל Dummy Text שילוב נשים במשטרת ישראל 195 תביעה הוגשה השישים בשנות הדרגות. בסולם קידום לדרוש החלו שוטרות במקביל, בשנות גם לטובתן. פסק המשפט ובית קצונה למבחן לגשת זכותן על שוטרות ידי על קידום. קבלת אי בגין משטרות נגד שוטרות ידי על תביעות הוגשו והשמונים השבעים יציב ך יציב בשונה מארה"ב, אנגליה נחשבת למשטרה מתקדמת מבחינת ייצוג ָדִרי ְג ִמ ואחוז השוטרות ת ווילס ), גרף המראה מגמת עלייה מתמדת ועקבית.

Prenzler וויילס, אנגליהבחלוקהלדרגות- 2017 אחוזשוטרותבמשטרת אנגליה וויילס, בחלוקה לדרגות -

א נמוך בארה"ב האכיפה פי האכיפה בארה"ב נמוך א 29% מכלל המשרתים במשטר מכללהמגוייסים. בעקבות כך, משטרות הונחו להגדיל את מצבת השוטרות והקצינות בשורותיהן ( בגופיהאכיפהבארה"בבשנים 2012-2017 השוטרות אחוז השוטרות בגופי האכיפה בארה"ב בשנים 2012-2017 25.80% שוטר 69% 31% 11.9% 2012 2012 במשטרתאנגליה אחוזשוטרותוויילס-מרץ 2017 סמל ראשון 77.70% 22.30% 27.30% 11.6% 2013 2013 היקףגיוסשוטרותבשנת 2018 באנגליהוויילסעמדעל 33% עמדאחוזהשוטרותעל12.5%. 78.30% 21.70% מפקח 27.90% 11.9%

בגו השוטרות אחוז כי לראות ניתן ניתן לראות כי אחוז השוטרות בגו 2014 2014 2017 שוטרות היוו גברים 74.90% 25.10% פקד Home Office OpenData נשים 28.20% 11.6% 2015 2015 76.70 23.30 רב פקד 3 ניתן לראות, כי בשנת % % 28.60 בההואביןהגבוהיםבעולם. 12 2016 2016 לאורךהשנים.בשנת 2017 .3 77.10% 22.90% "צ % % סנ : : : .( 29.10% 12 26.80% 73.20% 2017 2017 באנגליה (2017 , & Sinclair תרשיםמס' 3 תרשיםמס' 4 תרשיםמס' 2 בכירים 2 .5% מס' בתרשים מס' בתרשים , 2013 Dummy Text דרגות בין עולה ואף נשמר הנשים אחוז וויילס באנגליה כי לראות, ניתן 4 גבוה אחוז כי לציין, יש (26.8%). הבכירות הקצונה דרגות לבין (21.7%) הזוטרות הקצונה משטרת של האינטרנט אתר (מתוך עורפיים בתפקידים משרתות (כ60.7%-) מהנשים (כ60.7%-) משרתות בתפקידים עורפיים (מתוך אתר האינטרנט של משטרת מת ניתן עוד (51.1%). הכללית באוכלוסייה לחלקן יחסית נמוך השוטרות ייצוג עדיין, העליה, על עומד מבצעיים, תפקידים על בדגש המשטרה, בתחנות השוטרות אחוז כי לראות, כפי שניתן לראות בתרשימים להלן, קצינות במשטרת ישראל מהוות כ28%-מכלל הקצינים הקצונה במערך היחסי חלקן המשטרה. בכלל השוטרות מאחוז גבוה זה אחוז בארגון. אחוז זה גבוה מאחוז השוטרות בכלל המשטרה. חלקן היחסי במערך הקצונה

. למרות מג 2010 21% 24% 2011 20 ועומד כיום על % אחוזהקצינות במשטרתישראלמכלל הקצינים המגמהלשילובנשיםבמשטרתישראלדומהלמגמההעולמית. אחוזהנשים במשטרתישראל( ֶק ַבע בלבד) 2012 21% 72.0% 3%

, ייצוג נשים במשטרת ישראל עלה בעשור האחרון ב- גברים 2013 22% נשים בארגוןהולךו ָק ֵטןככלשעוליםבסולם הדרגות. . 3 במגזר הסיור גברים 28.0% 2014 22% בהתאם לנתוניאמ"ש-משטרת ישראל, 2017. נשים, שוטרותבמשטרת ישראל 2015 22% במגזרהחקירותועל 15% 2016 23% ויילסאנגליה, 2017). : : תרשיםמס' 5 תרשיםמס' 6 מס' בתרשים מס' 2017 24% 19% 3 196

שילוב נשים במשטרת ישראל Dummy Text שילוב נשים במשטרת ישראל 197 תהליכי מיון - בדיקות ומבחני כניסה פיזיים שלא לוקחים בחשבון שונות מגדרית ולוחות כי נמצא, (2014) מ"י/ממד"ה בדוח ). בדוח מ"י/ממד"ה ( במגזר הזוטרה הקצונה בדרגות שוטרות של חלקן 7-8, מס' מתרשימים שעולה כפי המנהלי גבוה מכ50%-. אחוז הקצינות במגזר הייעודי נמוך מזה של המגזר המנהלי. בשני רמת הייצוג של נשים במשטרה נובעת מ ָח ָסמים שונים. הספרות מציגה סוגים שונים של חסמים לשילוב נשים: חסמים ארגוניים ופיקודיים וחסמים סובייקטיביים נשיים. מכלול חסמים עלולים ייעודית לקצונה המיון בתהליך קשיים לדוגמא, המיון. בתהליך מגבלות קיימות מגבלות בתהליך המיון. לדוגמא, קשיים בתהליך המיון לקצונה ייעודית עלולים . 4 המגזרים חלה ירידה בחלקן של הקצינות מכלל הקצינים ככל שעולים בסולם הדרגות אלהיוצרמגבלהבגיוסנשים למשטרה,בשימורןבארגוןואףבקידומן,כמפורט להלן. ישראל בחלוקהלדרגות במגזר המנהלי אחוזהקצינותבמשטרתישראל הייעודיבחלוקהלדרגותבמגזר הייעודי

81.3% 16.4% 33.3% 66.7% ש ש " " ממ ממ 80.8% 14.4% 39.4% 60.6% מפקח מפקח 39.5% 60.5% 83.5% 10.6% פקד פקד

Brown, Prenzler &Ewijk,2014 52.9% 47.1% 87.5% ק להורידמוטיבציה אצלשוטרותלהמשיך בתהליך. 7.7% ק " ָסמיםלשילובנשיםבארגוני משטרה " גברים רפ גברים רפ

אחוזהקצינותבמשטרת 52.2% 47.8% 89.6% נשים צ 6.7% צ " " סנ סנ נשים 41.1% 58.9% 92.4% מ 5.1% מ " " חסמיםפיקודיים וארגוניים: נצ נתוניאמ"ש-משטרתישראל, 2017. נצ 35.3% 64.7% 97.3 צ 1.9% צ " " תנ תנ % ( מותאמים מאמץ מותאמים ( : תרשיםמס' 8: תרשיםמס' 7 100.0% 20.0% 80.0% ניצב 0.0% ניצב ָח 4 תרבות ארגונית גברית - בויילס/אנגליה נמצא שעל אף שהחוק נגד אפליה קיים ש י כבר למעלה מארבעים שנה, התרבות הארגונית במשטרה נותרה בעלת מאפיינים ל ו ב

גבריים דומיננטיים. בהתאם לכך, התרבות הארגונית נוטה לעודד ערכים הנתפסים נ

ש באופן סטריאוטיפי כגבריים, כגון: אגרסיביות, פעילות פיזית, תחרותיות, הטרוסקסואליות י ם

והתנהגויות בלתי סובלניות כלפי נשים. מחקר שנעשה בבריטניה מצביע על כי רבע ב

מ מהשוטרות מדווחות כי ָחוו פגיעה מינית במהלך שירותן ו10%- ָחוו אפליה על רקע של

ש הריון או אימהות (Robinson, 2013). עוד עולה ממחקרים באנגליה, כי שוטרות המציגות ט ר התנהגות הנתפסת כנשית, מתקבלות יותר בקלות בקרב עמיתיהן מבחינה חברתית, ת

י בשונה מנשים המציגות התנהגות הנתפסת באופן מסורתי כגברית, אשר מתקבלות יותר ש

ר בקלות במובן המקצועי. כלומר, נשים ה"ְמַשְמרות" את נשיותן מסתכנות באיבוד הביטחון א

ל המקצועי (המשרד לבט"פ, 2017). מדו"ח ממד"ה (2014) עולה, כי שוטרות מקבלות ְמָסרים כפולים לגבי התנהגותן. מצד אחד, הן מצופות לַסֵגל "התנהגות גברית" על מנת "לתפוס את מקומן" בקבוצה, אך מצד שני, הפגנת אסרטיביות מצידן עלולה להוביל לביקורת. על כן, השוטרות חשות כי הן צריכות להשקיע פי שניים כדי להצליח בעבודתן. נטוורקינג [Networking] - ִרישות מקצועי המאפשר שימוש במפגשים חברתיים להובלת שיתופי פעולה ולקידום הזדמנויות מקצועיות. הפער העיקרי בין נשים לבין גברים המשרתים במשטרה נובע מכך שלקבוצת הרוב הגברית יש הזדמנויות נטוורקינג טובות יותר ואפשרות לבניית רשת תמיכה רחבה יותר. ההנחה היא כי לשוטרות יש פחות גישה לרשתות בלתי פורמאליות של בכירים וותיקים מאשר לשוטרים. על כן, לנשים יש פחות הזדמנויות לקבל מנטורינג באופן בלתי פורמאלי (Robinson, 2013). נשים רבות חשות היעדר תמיכה, מרגישות לעתים קרובות ְמבוָדדות, בעיקר ביחידות קטנות. במקרים רבים הן מאבדות את התקווה להצלחה במקצוע, משום שהן לא מקבלות הדרכה הולמת (Kringen, 2014). לדוגמא, קצינות במשטרת ישראל חשות כי כדי להתקדם דרושים "קשרים" או פרוטקציות (דוח ממד"ה, 2014). חוסר גמישות - נשים מתגייסות למשטרה בסמוך לזמן הקמת המשפחה. המשמעות היא שנשים מתחילות את הקריירה המקצועית במשטרה במקביל לפיתוח המשפחה. התפיסה הרווחת בחברה היא כי נשים הן אלו ה ֲאמונות על הטיפול במשפחה. אולם המערכת המשטרתית היא מערכת פחות גמישה לשינויים בשעות העבודה ולפיכך, שוטרות מתקשות ְלָשֵלב בין דרישות המקצוע לבין דרישות התא המשפחתי (College of policing, 2013). במשטרת ישראל ההכשרות המשטרתיות ארוכות ונתפסות כמכשול מהותי עבור אימהות. לדוגמא, קורס קצינים ייעודי אורך 9 חודשים בתנאי פנימייה ואינו מאפשר יציאה יומית הביתה. חוסר גמישות זה מהווה שיקול מרכזי בבחירת הקריירה המשטרתית עבור שוטרות בעלות משפחה (דו"ח ממד"ה, 2014).

חסמים סובייקטיביים נשיים: תפיסות חברתיות - הטיפול בילדים ובבית הוא, פעמים רבות, הגורם לכך שנשים לא מתקדמות במשטרה. מחקרים שונים מצביעים על כך שבעקבות תפיסות חברתיות 198 שילוב נשים במשטרת ישראל 199 המחקר האיכותני נערך באמצעות ראיונות עומק פרטניים עם ארבעה מפקדי תחנות. במשטרה. לתפקידן מאשר ולילדים, הבית לעבודות יותר מחויבות חשות נשים רווחות, להתקדם, נשים של ביכולתן פוגעים בה הארגונית והתרבות במשטרה השירות מבנה ולכן הילדים בגידול הפוגע דבר ה"רגילות", לשעות מחוץ בעבודה כרוך שקידום משום כי מציינות, ישראל במשטרת שוטרות ). הבית דרישות בין מידי חזקה התנגשות הוא הייעודי המגזר לעזיבת המשמעותי הגורם ) בקרב מתאימות כלא עצמן ולתפוס מחמיר באופן יכולותיהן את להעריך להן הגורם נשים, לתפקידים מבצעיים, כאשר השיפוט העצמי מושפע מגורמים כגון רקע, תרבות, סביבה ). מחקרים מראים כי נשים, באופן לזכות במטרה כפליים" "טובות להיות עליהן עצמן את להוכיח שכדי מאמינות כללי, קשה יהיה והשירות הגיוס תהליך כי חשות נשים כן, כמו יקבל. שגבר הכרה באותה למשרות ניגשות לא נשים לרוב, אותן. מקבלת אינה הארגונית התרבות וכי עבורן מידי ). מתארות השוטרות הו ְגנות. וחוסר נחיתות תחושות מעלות ישראל במשטרת שוטרות מסרים טובות. פחות היותן על מפורש, בלתי או מפורש באופן אליהן המועברים ְמ ָסרים בבחירת מפקדי התחנות נלקחו בחשבון הפרמטרים הבאים: גודל התחנה, מגזר (ערבי /יהודי), ראיון מו כל ְב חציִנים. היו הראיונות התחנה. בתוך הנשים אחוז וכן התחנה, מפקד ִמ ְג ָדר הראיונות בסיס על 2018. יולי-ספטמבר החודשים בין נערכו הראיונות וחצי. כשעה ארך 3 חלקים: (סיור) השיטור במגזר ושוטרות שוטרים אצל הבולטות לתכונות התייחס הראשון החלק המאפיינות תכונות 11 תכונות המאפיינות מהם החסמים לשילוב שוטרות בתפקידי השטח בתחנות המשטרה? .(2014 2017 אלהפוגעיםבמוטיבציהשלהןלשרתולהתקדםבמגזרהייעודי(דו"חממד"ה, 2014). והמשפחה לבין דרישות התפקיד הגבוהות של קצין במגזר הייעודי (דו"ח ממד"ה, לבט"פ, (משרד גבוהות שלהן הסף שדרישות או כגבריות, הנתפסות ביחידות הנתפסות כגבריות, או שדרישות הסף שלהן גבוהות (משרד לבט"פ, Unconscious Bias , שנבנה מתוך הראיונות וכלל מבין תכונות 4 תכונות מבין אתעבודתהשוטר,אצל חוקרים/חוקרותואצלסיירים/סיירות. )-איכותני וכמותי. דימוי עצמי - מחקרים שונים מצביעים על דימוי עצמי מו ֶטה ( :ראיונותעםמפקדיםוסקר מפקדים. Police FederationofEngland&Wales, 2016 לציין נדרשו המשיבים בתחנות. החקירות ובמגזר החקירות בתחנות. המשיבים נדרשו לציין של המחקר הורכב מסקר עמדות 2017 Mix Methods לבט"פ, (משרד השירות את עוזבות הן עוזבות את השירות (משרד לבט"פ, מחקרמעורב ( אוכלוסיית המחקר נבנהסקרעמדות. שאלת המחקר: החלק הכמותי מתודולוגיה סוג המחקר: שיטה: וניסיון ( Dummy Text מאוד (36%) שקשה להם למצוא פתרונות חלופיים לעבודת השוטרת שיוצאת לחופשת מהסקר עולים מספר ממצאים מרכזיים המבנים את החסמים לשילוב שוטרות בתחנות מעטה במידה מסכימים או (33%) מסכימים לא כלל מהמפקדים 47% המפקדים בקרב כי לראות, ניתן עוד לבדן. שוטרות שתי לכלול יכול סיור צוות כי (14%) הגברים בלבד (ללא המפקדות), האחוזים אף גבוהים יותר (50%). רק 8% מכלל המדגם עבודת של מראש התכנון את רבה במידה לשפר ניתן כי מסכימים מהמפקדים 31% מסכימים עם שנערך נמצא כי יש הבדל מובהק בין כלל לא הסכימו עם ֵגד ֵהי זה. לא נמצא הבדל מובהק בין תשובות המפקדים מסכים במידה רבה מאוד עם הטענה. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין תשובות המפקדות היגדים הבוחנים את הָח ָסמים הפיקודיים והארגוניים לשילוב שוטרות לא "כלל מציין שאלות בהן התבקשו המשיבים לציין מהו אחוז השוטרות האידיאלי מפקדים (בתפקידי מפקדי תחנה, קציני אג"מ וקציני אח"מ בתחנות). על הסקר השיבו שהשאלון העובדה (לאור נשים מפקדות 49.5%, על עמד המשיבים ואחוז כאחד, ונשים גברים מפקדים כולה, לאוכלוסייה הועבר לאוכלוסייה כולה, מפקדים גברים ונשים כאחד, ואחוז המשיבים עמד על 49.5%, רבה במידה ומסכימים (26%) רבה במידה מסכימים מהמפקדים 62% מהמפקדים מסכימים במידה רבה ( .[ 210 :קשהלילמצואפתרונותחלופייםלעבודתהשוטרתשיוצאתלחופשת לידה t=2.262, p<0.05(m=4.3) ל- נשלח הסקר ותנועה). סיור (חקירות, השונים ובמגזריה התחנה, בכל בעיניהם בכל התחנה, ובמגזריה השונים (חקירות, סיור ותנועה). הסקר נשלח ל- :צוותסיורשלשתישוטרותיקבלאותן המשימותכמוצוותסיור אחר היגד1:ניתןלשפרבמידהרבהאתהתכנוןמראששלהעבודה בתחנה 1 39% מסכימים במידה רבה), כש- 1-5, בסולם נמדדו ההיגדים המשטרה. בתחנות הייעודי במגזר הייעודי בתחנות המשטרה. ההיגדים נמדדו בסולם 1-5, כש- לדוגמה,טווח הטעותשל ממוצע במדגם של 3.55 יכוללנוע באוכלוסייה בין3.32 ל3.78-. : בתחנהשלייכוללצאתצוותסיורהכוללשתי שוטרות ָח ָסמיםארגונייםופיקודיים לשילוב שוטרותבתחנות המשטרה ] ) לבין תשובות המפקדות גודלשגיאתהמדידההמקסימלישחושבהינו 0.01 ). . 5 t במבחן מציין"מסכיםבמידהרבהמאוד". ו10- גברים מפקדים מפקדים גברים ו-

16% מסכימים במידה רבה מאד ו- אינם מסכימים עם ההיגד. הנשיםלבין תשובותהמפקדים הגברים. M =3.5 הגבריםלתשובות המפקדות. תשובות המפקדים הגברים ( 94 ממצאים מרכזיים 4 מפקדים: מפקדים: החלק השלישי כלל 34 כי עולה, 3 עולה, כי כי עולה 2 עולה כי החלק השני כלל 12% 7% הטענה ורק מסכים" ו5- המשטרה: 104 לידה. רק התחנה ( מהיגד מהיגד היגד 3 היגד 2 היגד 4 סה"כ 55% 5 200

שילוב נשים במשטרת ישראל באופן כמעט זהה, 47% מהמפקדים כלל לא מסכימים (24%) או מסכימים במידה מועטה ש (23%) עם הטענה לפיה צוות סיור של שתי שוטרות יקבל את אותן המשימות כמו צוות סיור י ל ו ב

המתאפיין בֶהְרֵכב אחר. בקרב מפקדים גברים בלבד כלל הלא מסכימים או המסכימים נ

במידה מעטה עולה אף ל50%-. ההבדלים בין המפקדים (M=2.5) לבין המפקדות (M=3.6) ש י ם

ביחס לֵהיֵגד זה נמצאו מובהקים: t=2.611, P<0.05. ב היגד 5: סיירת בהריון מתקדם מתקשה לבצע את עבודת הסיור מ ש ט ר

61% מסכימים במידה רבה כי סיירת בהריון מתקדם מתקשה לבצע את עבודת הסיור. ת

לא נמצא הבדל מובהק בין תשובות המפקדים הגברים לבין תשובות המפקדות. י ש ר א

היגד 6: שוטר שעובד שעות מרובות נתפס כשוטר טוב יותר ל מתוצאות היגד 6 עולה כי 38% מסכימים במידה רבה (32%) ומסכימים במידה רבה מאוד (6%) עם הטענה כי שוטר אשר עובד שעות מרובות נתפס כשוטר טוב יותר. רק 19% מהמשיבים כלל לא מסכימים עם הטענה. היגד 7: הארגון צריך לקבוע מכסות למינוי קצינות בתפקידים בכירים מתוצאות היגד 7 עולה כי 54% מהמשיבים כלל לא מסכימים (37%) או מסכימים במידה מועטה (17%), כי הארגון צריך לקבוע מכסות למינוי קצינות בתפקידים בכירים. בקרב המפקדים הגברים בלבד, אחוז זה עולה לכדי 58%. רק 5% מכלל המשיבים ו2%- מהמפקדים הגברים בלבד, מסכימים במידה רבה מאוד כי יש לקבוע מכסות למינוי קצינות בכירות. ההבדל בין מפקדים גברים (M=2.29) לבין מפקדות (M=3.7) נמצא מובהק: t=-2.877, p<0.05. היגד 8: שוטר שרוצה להתקדם לא יבחר במשרת הורה 25% מהמשיבים מסכימים במידה רבה מאוד כי שוטר הרוצה להתקדם לא יבחר במשרת הורה. רק 7% כלל לא מסכימים ו17%- מסכימים במידה מועטה עם ֵהיֵגד זה. על שאלה זו השיבו 76 משיבים מכלל הנשאלים - 71 מפקדים ו5- מפקדות. לא נמצא הבדל מובהק בין מפקדים גברים לבין מפקדות. לציין, כי 27% מכלל הנשאלים לא השיבו לשאלה זו (23 מפקדים ו5- מפקדות). היגד 9: מפקדים במשטרה לא ימליצו לקדם שוטרת שהיא אמא לילדים בגיל הגן 23% מהמשיבים מסכימים במידה רבה (17%) ובמידה רבה מאד (6%) כי מפקדים במשטרה לא ימליצו לקדם שוטרת שהיא אמא לילדים בגיל הגן. נמצא, כי מפקדים גברים פחות מסכימים עם היגד זה ממפקדות. רק 18% מהם מסכימים במידה רבה ובמידה רבה מאוד. 51% מהמשיבים כלל לא מסכימים ומסכימים במידה מועטה. נמצא הבדל מובהק בין מפקדים גברים (M=2.38) לבין מפקדות (t=3.215, p<0.01 :(M=3.9.

201 היגד 10: מפקדים במשטרה סבורים כי שוטרות נוטות לעשות שימוש לא ראוי ש י בשמירת הריון ל ו ב

נ מתוצאות היגד 10 עולה כי 47% מהמשיבים מסכימים במידה רבה (30%) ובמידה רבה ש י מאוד (17%) כי שוטרות נוטות לעשות שימוש לא ראוי בשמירת הריון. 26% בלבד כלל ם

ב לא מסכימים ומסכימים במידה מעטה עם היגד זה. ניכר, כי מפקדות מסכימות עוד מ יותר עם ֵהיֵגד זה וההבדל נמצא מובהק בין מפקדים גברים ( ) לבין מפקדות ש M=3.172 ט

ר (t=3.029, p<0.01 :(M=4.100. ת

י היגד 11: חוקרת בהריון מתקדם מתקשה למלא את עבודתה ש ר א

ל מתוצאות היגד 11 עולה כי 38% מהמשיבים מסכימים במידה רבה (25%) ומסכימים במידה רבה מאוד (13%) כי חוקרת בהריון מתקדם מתקשה למלא את עבודתה. מפקדים גברים אף מסכימים יותר עם ֵהיֵגד זה - 41% מהם מסכימים עמו במידה רבה ובמידה רבה מאוד. 34% מהמשיבים כלל לא מסכימים ומסכימים במידה מעטה עם ההיגד. נמצא הבדל מובהק בין מפקדים גברים (M=3.11) לבין מפקדות (t=1.00, p<0.01 :(M=2. היגד 12: שוטרות ְבִמ ְשַרת-ֵאם אפקטיביות כמו שוטרים שאינם ְבִמ ְשַרת-ֵאם 26% מהמשיבים מסכימים במידה רבה (17%) ומסכימים במידה רבה מאוד (9%), כי שוטרות ְבִמְשַרת-ֵאם אפקטיביות כמו שוטרים שאינם ְבִמְשַרת-ֵאם. בקרב המפקדים בלבד האחוזים נמוכים יותר ועומדים על 21%. נמצא הבדל מובהק בין תשובות המפקדים הגברים (M=2.68) לבין תשובות המפקדות (t=3.23, p<0.01 :(M=4.22. היגד 13: שוטר נתפס בעיני האזרח כחזק ומרתיע יותר מאשר שוטרת לפי היגד 13 - 55% מהמפקדים מסכימים במידה רבה (44%) ומסכימים במידה רבה מאוד (11%), כי שוטר גבר נתפס בעיני האזרח כיותר חזק ומרתיע מאשר שוטרת. לא נמצא הבדל מובהק בין תשובות המפקדים הגברים לבין תשובות המפקדות. היגד 14: מפקדים במשטרה סבורים כי שוטרות פחות מתאימות למלא תפקידי שטח ייעודיים מתוצאות היגד 14 עולה כי 33% מהמשיבים סבורים כי שוטרות פחות מתאימות למלא תפקידי שטח ייעודיים (21% מסכימים במידה רבה ו12%- מסכימים במידה רבה מאד). 40% כלל לא מסכימים עם הטענה (18%), או מסכימים עמה במידה מעטה (22%). לא נמצא הבדל מובהק בין תשובות המפקדים הגברים לבין תשובות המפקדות.

202 שילוב נשים במשטרת ישראל 203 במשטרה השירות את תופסים ומפקדות מפקדים כי עולה הנוכחי המחקר מממצאי סיור צוות הרכב בתחנתם יאשרו לא מהמפקדים גבוה אחוז גברי. אופי בעל כשירות המשימות אותן את יקבל לא שוטרות שתי של סיור צוות ולרוב, לבדן שוטרות שתי של נתפס שוטר כי מדווחים מפקדים כי לראות, ניתן עוד אחר. ֶהְר ֵכב בעל סיור צוות בעיני כמו האזרח כחזק ומרתיע יותר משוטרת ולדעתם, נשים פחות מתאימות לבצע תפקידי לדעתנו, תפיסות המפקדים נובעות מתפיסת מבנה כוח ָדִרי ְג ִמ ומתרבות ארגונית גברית. התרבות ועל גברים מפקדים על הגברי, הכוח על נשען המשטרה של הכוח בניין קרי, הגברית. השוטרות המשרתות בתפקידי סיור, הנתפסים גבריים בעיני המפקדים, פועלות סיור, כגון: במשטרה ליבה בתפקידי ממו ָקמות הן אחד, מצד אמביוולנטי: ֶה ְק ֵשר בתוך חקירות ותפקידי פיקוד. מצד שני, מפקדים נוטים ַע ֵב ַק ְל את חלוקת התפקידים בין המינים באמצעות העברת ָסרים, ְמ גלויים וסמויים, לשוטרות, שמשמעותם היא שהשוטרות נמצאות כ"אורחות" בתוך המערכת הייעודית המשטרתית ואינן נתפסות כמי שאי אפשר בלעדיהן. כתוצאה מתפיסות אלו, מפקדים מדווחים כי הם לא מצליחים "לסמוך" על נשים במגזר הייעודי לאורך זמן ולכן משתמשים בהבדל המהותי שבין נשים לבין גברים, ההיריון ָתיו, ְלוו ִני ו מפקדים לדוגמא, ליבה. בתפקידי נשים לקידום השיקולים במערכת מהותי כקריטריון טוענים כי חוקרת בהריון מתקשה לבצע את עבודת החקירות וכי שוטרות עושות שימוש בהתאם לתפיסות מסורתיות המניחות שמטלות הבית הן על כתפיה של האישה, משתמשים עבודתן את לבצע יכולות לא נשים מדוע להסביר בכדי האימהות בתפקיד מפקדים כדי שלשוטרות חולשה נקודות מפקדיםמדגישים אפקטיביות. הןנתפסותכפחות וכי להנציח את התרבות הגברית. כגון, עבודה לא מתוכננת בשעות לא שגרתיות ותזזיתיות, לא ונטייה השוטר וללויאליות להצלחה כמדד מרובות עבודה שעות של הערך הדגשת גברים בין אלה הבדלים הדגשת כי נראה אם/הורה. במשרות אימהות שוטרות לקדם אנו הייעודי. במגזר וקצינות שוטרות של פיקוד לתפקידי מכסות לקבוע ממליצים אנו ערים לעובדה שמכסות לקידום נשים יוצרות תחושת תסכול בקרב מפקדים גברים. עוד הן עשויות ליצור תחושה אצל המפקדים, כי מפקדות המתקדמות במסגרת המכסות, לא אף לעיתים, מכסות. ללא גם להתמנות יכולים שהיו הגברים, מעמיתיהן טובות בהכרח המפקדים חשים כי התפקיד היה מיועד להם ולא למפקדת שמונתה. למרות התחושות חשוב כצעד מכסות, בקביעת חשיבות רואים אנו הגברים, המפקדים בקרב האמורות בתהליך השינוי הארגוני. המלצה ארגונית נוספת הנוגעת לשילוב שוטרות במגזר הייעודי היא מתן כלים למפקדים להתמודד עם החסמים הארגוניים האובייקטיבים, כגון, מציאת לנשים מסייעתלמפקדיםלהאדיראתהתרבותהגברית בארגון. "לאכשר"בשמירתהריוןכדילהתחמקמעבודה. פתרון להיעדרותשוטרתבחופשת לידה. דיון ומסקנות שטחייעודיים. משטרת ישראל עברה תהליך שינוי תרבותי מאז קום המדינה. כיום, המשטרה הינה ארגון ש י שוויוני יותר מבעבר בייצוג נשים בארגון. המצב השתפר תרבותית, וגם חברתית-מוסרית. ל ו ב

כמו כן, השאיפה לשוויון ִמְגָדִרי הינה שאיפה ערכית חברתית, אך גם תרומה לארגון נ

ש בצידה - לאיכות השירות לציבור ולשיפור האקלים הארגוני. י ם

ב

מ ביבליוגרפיה ש

ט השנתון הסטטיסטי משטרת ישראל 2017 (2018). משטרת ישראל/אגף התכנון והארגון/מחלקת אסטרטגיה/ ר

ת מדור מדידה ומידע. ירושלים.

י

ש דוח ממד"ה, (2014). הגברת השוויון המגדרי במגזר הייעודי. אגף משאבי אנוש/ממד"ה. בת ים. ר

א Brown, J., Prenzler, T. and van Ewijk, A.R. (2014), Women in policing. In: Bruinsma, R.G. and ל Weisburd, D. (eds) Criminology and Criminal Justice. New York: Springer. College of policing (May 2013). Flexible working in the police service. Retrieved from: https://www. college.police.uk/What-we-do/Support/Health-safety/Pages/Flexible-working.aspx. Kringen, & Li, A. (2014). Understanding Barriers that Affect Recruiting and Retaining Female Police Officers: A Mixed Method Approach. Retrieved from https://digital.library.txstate.edu/ handle/10877/5291 Loden, M., Rosner, J.B. (1991). Workforce America! Managing Employee Diversity as a Vital Resource, Illinois, Homewood. Prenzler, T. & Sinclair, G. (2013). The status of women police officers: An international review. International Journal of Law, Crime and Justice, 41(2), 115-131. Robinson, S. (2013). Promotional And Non-Stereotypical Policing Roles: Are Women Opting Out? Retrieved from https://redwalljanehall.com/portfolio-items/promotional-and-non-stereotypical- policing-roles-are-women-opting-out-by-susan-robinson/ United Nations Development Program (UNDP), (2007). Gender Sensitive Police Reform in Post Conflict Societies. New York: Author. U.S. Department of Justice Equal Employment Opportunity Commission, (2016). Advancing Diversity In Law Enforcement. Retrieved from https://www.justice.gov/crt/case-document/ file/900761/download

204 Dummy Text עלות הפשיעה | גישות ומתודולוגיות בעולם 205 "עלות הפשיעה" מתייחס לאומדן הנזק הכלכלי שנגרם למשק הלאומי כתוצאה מטרת מסמך זה היא להציג סקירת ספרות עולמית הכוללת תמציתן של גישות להערכת דומה מחקר לקידום היסודות את להניח כוונה מתוך בעולם, הרוְוחות הפשיעה עלות ראשית, פערי דיווח. הפשיעה המדווחת כוללת את החלק המדוָוח מהיקפי הפשיעה בפועל . שנית, ככל שנוגע להשוואת נתונים בינ"ל ולהתייחסות משווה לנתונים עולמיים, יש לתת בעולם השיטור והאכיפה עולה צורך תמידי בזיהוי אסטרטגיות בעלות השפעה משמעותית, דוגמה ביותר. הטובות התוצאות בעלת המדיניות ויישום לפיתוח להביא ביכולתן אשר של בהבנה השאר, בין וכרוכה, ביותר, מורכבת היא הפשיעה עלויות הערכת משימת תוצאות הפשיעה ובצורך לייסד מתודולוגיה המסוגלת להציג ֶעֶרך כספי הלוקח בחשבון לפיכך, מדינות. של התקציבית המדיניות על מרכזית השלכה פשיעה עלות להערכת בגופי המדיניות קובעי ל ֶדֶרג לסייע יכולה זו שכן למשק, עליונה חשיבות זו להערכה שיטור ואכיפה, כמו גם למשרדי ממשלה וארגונים נוספים, לַפ ֵת ַח מדיניות כוללת, מו ְנ ֵחית מודל עלות פשיעה שבסיסו איתן, וכן לסייע בקביעת מדיניות, בביצוע תעדוף ובהקצאת מספר מחקרים מספקים הערכות של עלות הפשיעה במדינות מפותחות, לצד אתגרים כגון: זמינות מוגבלת של נתונים, קושי במדידת שיעור הפשיעה בפועל וכן קושי במדידת מחקרים מסוג זה מחייבים חוקרים וקרימינולוגים להתמודד עם מספר פערי מידע, כמו

ומידענות, ידע ניהול וסוציולוגיה ערבית וספרות בשפה בשפה וספרות ערבית וסוציולוגיה Anderson, השפעות הפשיעה כולן, בדגשעלההשפעותהלאמוחשיות,אוארוכות-הטווח. עלותהפשיעה|גישותומתודולוגיות בעולם ) " ) חוקית בלתי התנהגות בהעדר קיימות היו שלא העלויות כל העלויות שלא היו קיימות בהעדר התנהגות בלתי חוקית בקרמינולוגיה,האוניברסיטה העברית. M.A את הדעת,כיבמדינותשונותישנם סיווגים שוניםלעבירותהשונות. וארגון, תכנון אגף אסטרגיה, מחלקת ומדיניות, מחקר במדור מידענית דניאל, אורית דניאל, מידענית במדור מחקר ומדיניות, מחלקת אסטרגיה, אגף תכנון וארגון, אתמכלולהשלכותיהשלהפשיעה,בראייהמערכתיתורחבה. B.A 2 ,סנ״צמיה זיסו גב׳אוריתדניאל נצמהזס ישראל. משטרת והארגון, התכנון אגף ומדיניות, מחקר רמ"ד זיסו, מיה זיסו, רמ"ד מחקר ומדיניות, אגף התכנון והארגון, משטרת ישראל. לאסטרטגיהכזוהיאהערכתעלותפשיעה. 1 גםבעיותומגבלותמתודולוגיות, כדלקמן: M.A ואנתרופולוגיהחברתית,האוניברסיטההעברית, משאבים ְמ ַש ֶק ֶפתואפקטיבית. מפשיעה, ומוגדר כ" אוניברסיטתבר אילן. מבוא בישראל. .( המונח 2012 .1 2 1 האם אפשר ל ַת ְמ ֵחר פשיעה כאילו היתה זו סחורה? 'שוק הפשע', להבדיל משווקים של מפשיעה, הפחד כדוגמת כמותי, בחישוב לאמוד ניתן לא אותם הפשיעה, של מוחשיים של הפשיעה, אותם לא ניתן לאמוד בחישוב כמותי, כדוגמת הפחד מפשיעה, והיפגעות מחשיפה הנובעות נפשיות בבעיות הטיפול עלות האישי, הביטחון תחושת הצמדת תג מחיר מקיף של עלויות העבירות השונות על פני ספקטרום רחב של משתנים משאבים של נכונה הקצאה ל להביא ביכולתם מעמיקים, עלות-תו ֶע ֶלת ניתוחי וביצוע טיפול [דוגמת רבות חברתיות תכניות של כלכלית הערכה לביצוע בפשיעה, למאבק לטיפול, העבירות תעדוף ולקביעת מדיניות לקביעת קהילתי], שיטור ואלכוהול, בסמים לנפש, או 2.5% מהתל"ג, הוצאות כי היא, העבודה הנחת בנוסף, ). פרטיות למניעת פשיעה [סורגים, אזעקה, מצלמות וכיו"ב] מוערכות, לכל הפחות, בסדר חוקרים מתחומי הכלכלה והקרימינולוגיה עוסקים בפיתוח מתודולוגיות אשר יספקו אומדן מדויק ככל שניתן לגבי הנזק שמסבה הפשיעה לחברה, תוך הכרה בחשיבות אומדן עלות מאחר השאר, בין חשובים, אלה ניתוחים ). , 30 השנים האחרונות, מתודולוגיות לחישוב עלות הפשיעה ושיטות - כגון אחרות, גישות פותחו בהמשך חשבונאיות. מתודולוגיות כללו הגישות בתחילה, ), כמו גם שיטות מיפוי לשליפתם של נתונים העשויים לסייע ְמחור ִת ב ְגעות ַפ ִהי מוצרים או שירותים, הוא שונה במהותו. הפשע אינו נסחר בשוק החופשי. למען ההמחשה ותקציבן של מדינות מוגבל, ויש להקצותו על פי תעדוף : מניעת פשיעה מול הוצאות על להלן יוצגו התיאוריות המובילות העומדות בבסיס ההערכות של עלות הפשיעה הקיימות ראנד, מכון מוביל אותה הגישות, שתי בין המשלבת מתודולוגיה נציג עוד בעולם. כיום בעולם. עוד נציג מתודולוגיה המשלבת בין שתי הגישות, אותה מוביל מכון ראנד,

המגבלה המשמעותית ביותר בהערכת עלות פשיעה היא הקושי בניתוח ההיבטים הלא- Cohen 1988 Piquero, Cohen & Jennings,2010; Cohen, Rust, Steen 1901 בארצות הברית, הניסיון לחשב את העלויות הכלכליות של הפשיעה החל עוד בשנת כמו כן, עם השנים פותחו שיטות לאומדן העלויות הבלתי מוחשיות של הפשיעה ( .( Chalfin 630$ וכןמקרהבו ַחןשלניתוחעלותהפשיעהבאמריקה הלטינית. 1996אצל בארה"ב הערכת עלות הפשיעה השנתית לנפש מוערכת בכ- משימת ִת ְמחורעלות הפשיעההיאמשימהמאתגרת. ),וגישתהמודלה ֶהדו ִני(יפורטולהלן). סקירה היסטורית עלותהפשיעה- סקירה היסטורית Roman &Miller, Cohen&Wiersema US CensusBureau, 2007 Chalfin אצל אצל החישובהשתפרובאופןמשמעותי. 1979, Gray 1979, באופןמוש ָכל,מדיד ו'כלכלי'. חינוך,שירותיבריאותועוד. ( המו ְת ֵנית ההערכה גישת ההערכה המו ְת ֵנית ( ואולם יצוין, כי במהלך ( לחברה הפשיעה לחברה ( ) 2007 מפשיעה,ועוד . & Tidd,2004 Chalfin לשנת נכון לשנת גודל דומה. מפשיעה ( אצל .2 206

עלות הפשיעה | גישות ומתודולוגיות בעולם - בעוד שמחיר השוק של תפוח נקבע ע"י משתנים דוגמת עלות גידול, אריזה, משלוח ע ל

וביקוש, לא קיים 'מחיר שוק' לפשע. פרט לעבירות ספציפיות, לא קיים, עפ"י רוב, ביקוש ו ת לפשע. ועוד, אם רכישת תפוח היא וולונטרית, פשיעה, ברוב רובן של העבירות, אינה כזו, ה

ותמחור שלבי ה'מוצר', הוא בעייתי. פ ש י

אם כך, אופן ההסתכלות על הנושא, בשונה ממוצרים מוחשיים 'רגילים', צריך שיהיה שונה. ע ה |

ניתן לומר, כי לא קיימת דרך כלכלית טבעית להערכת עלות הפשיעה, מאחר ופשיעה, ג י ש

ברוב העבירות, אינה מוצר שנרכש בשוק והקורבן, עפ"י רוב, כלל לא התכוון שהיא ו ת

תתרחש, ולא רצה או בחר בה. ו מ

חישוב עלות הפשיעה מצריך הנחת הנחות, זמינות של נתונים והבנת הסיכונים ( ת ;Carnis, 2004 ו ד Cooter & Ulen, 1997; Shavell, 1991 אצל Chalfin). הנחת העבודה היא שבעוד ֶעֶרך ו ל ו ג

הכסף הוא שווה לכל אינדיבידואל, רווח והפסד הם סובייקטיביים, ולכל אינדיבידואל יש י ו ת

תג מחיר אחר למשתנים דוגמת כאב, ֶסֶבל וכיו"ב. ב ע הערכת עלות הפשיעה נועדה ְלַכֵמת את המחיר הכולל של הפשיעה ולתת תג מחיר ו ל

לדרישת הפרט לביטחון ציבורי. ם למחקר אודות המניעים לפעילות בלתי חוקית והשפעתה על החברה שורשים עתיֵקי-יומין במדעי החברה והקרימינולוגיה. אף שכך, רק בשנות ה60- המאוחרות של המאה ה20- החל המחקר הכלכלי המשמעותי בהקשר להערכת עלות פשיעה [ראה Becker (1968) וכן Stigler (1970) ו-Ehrlich (1973)]. החוקרים המוזכרים ונוספים הראו, כי התיאוריה הכלכלית יכולה לַסֵפק הסברים להתנהגות העבריינית ולסייע בניתוח השפעותיה התיאורטיות על החברה והכלכלה. בשנים האחרונות חלה התפתחות נוספת בתחום, כאשר מחקרים שמו דגש אמפירי על השפעת הפעילות העבריינית על הכלכלה והצמיחה. מאז שנת 1980, מחקרים רבים ניסו ְלָכֵמת ולתת ֶעֶרך עלות כספית לפשע 'אופייני', תוך שימוש בחישובי עלות-תוֶעֶלת. החוקרים אימצו שלוש גישות עיקריות למדידת עלויות אלו: הגישה החשבונאית, גישת ההערכה המוְתֵנית וגישת התמחור הֶהדוִני. לרוב, החוקרים מפרידים בין עלויות מוחשיות לבין עלויות בלתי מוחשיות ולעתים, אף משתמשים במושגים כגון: עלויות חיצוניות ופנימיות, או עלויות ישירות ועקיפות, מושגים אשר יוסברו להלן. עלויות מוחשיות עלויות מוחשיות הן העלויות הידועות של העבירה, לדוגמא, עלות הרכוש שנגנב והוצאות הקורבן לאחר הפגיעה. לכאורה, ִכימות עלויות מוחשיות או חיצוניות [יפורט להלן], פשוט לביצוע, אך למעשה, מדובר במשימה מורכבת, בעיקר מפאת גישה מוגבלת לנתונים .(Cohen, 1988, 2000, McCollister, French, & Fang, 2010; Miller, 1996)

207 סקר נפגעי עבירה הלאומי האמריקאי (להלן: סקר ה-NCVS) הוא הסקר הארצי היחיד ע ל ו במדינות העולם המכיל נתונים בדבר העלויות המוחשיות של עבירות. בסקר זה התבקשו ת

ה הנפגעים ְלָכֵמת את ערך הרכוש שנגנב או ניזוק באירוע, ולהעריך את עלות הטיפול פ הרפואי ואובדן שעות העבודה כתוצאה מהפגיעה. עם זאת, כפי שצוין על ידי כהן (2000), ש י

ע סקר זה עלול, בין השאר, להטות את העלות האמיתית של הפשיעה, מאחר והערכת ה |

הפגיעה היא, לפחות בחלקה, סובייקטיבית. ג י

ש במחקר נוסף (מילר, 1996) הוצלבו נתונים מסקר ה- עם נתוני פציעה המדווחים

ו NCVS ת

ו בספרות המחקרית. על מנת להפיק הערכות אמינות ככל האפשר של העלות החיצונית מ של הפשיעה, אומתו נתוני הפציעה שדווחו בסקר ה-NCVS מול רשומות בתי החולים, ת ו ד

ו וערך הפיצויים לעובדים אומת מול ערך הפיצויים בתביעות שהוגשו בגין פציעות דומות. ל ו

ג מתודולוגיה זו הובילה להערכות בעלות תוקף גבוה יותר מאשר ההערכות אשר נסמכות י ו

ת על סקר ה-NCVS לבדו.

ב

ע במחקרים חדשים יותר שבוצעו נכללו בחישוב העלות החיצונית של הפשיעה גם משתנים ו ל

ם דוגמת עלות הטיפול הנפשי לקורבן (Cohen & Miller, 1998) וכן אומדנים לגבי תמחור איכות החיים שנפגעה כתוצאה מהעבירה ממנה נפגע הקורבן (;McCollister, 2010 .(Rajkumar & French, 1997 בעוד שהעלויות החיצוניות של הפשיעה, בין שהן מוחשיות ובין שהן בלתי מוחשיות, נספגות ע"י קורבן העבירה, פעילות פלילית יוצרת נטל כלכלי נוסף, המוטל על משלמי המסים. נטל זה בא לביטוי בהקצאת משאבים למערכות אכיפת החוק לשם חקירת עבירות, תפיסת עבריינים, מעצר, העמדה לדין, הגשת כתב אישום נגד עבריינים והחזקתם בבתי הכלא - כלל מהלכים אלה נשענים על משאבים ציבוריים. עלויות בלתי מוחשיות בעבירות מסוימות, מרבית העלויות הן מוחשיות. כך, למשל, העלות העיקרית הנובעת מגניבה או מגניבת רכב, היא ערך הנכס שנגנב. בשונה בתכלית, בפשעים אלימים דוגמת אונס או תקיפה בנסיבות מחמירות, מרבית העלויות הן בלתי מוחשיות וכוללות כאב, ֶסֶבל, טראומה פסיכולוגית, פגיעה באיכות החיים, מצוקה נפשית וכיו"ב. מאחר ועלויות מסוג זה לא ניתנות להערכה ישירה, יש להעריך אותן באופן עקיף, באמצעות נתונים מתחומי מדיניות אחרים. מאז שפורסם מחקרו של כהן (Cohen, 1988) בשנת 1988,הגישה הבסיסית של הערכת עלויות הורחבה בדרכים שונות. חוקרים הכירו בכך שפציעות והיפגעות באירועים פליליים עלולות לגרום לנזק רחב יותר מאשר רק פציעות פיזיות. ראייה מתודולוגית מרחיבה זו של הנושא באה לידי ביטוי במחקרו של מילר, (Miller, 1996) אשר בחן נתונים מתוך תיקים אזרחיים הקשורים לתקיפות פיזיות ומיניות חמורות, וכן במחקרם של ראג'קומאר ופרנצ' (Rajkumar and French, 1997).

208 עלות הפשיעה | גישות ומתודולוגיות בעולם 209 עלויות חיצוניות הן עלויות שהוטלו באופן לא רצוני על אדם (במקרה זה נפגע העבירה) ההבדל הוא הפשיעה עלות בספרות ביותר ִנים ָב מו והבלתי המבלבלים הרעיונות ע"י אחר (במקרה זה - עבריין). כך, העלויות "אחדהחיצוניות של שוד כוללות משתנים כגון: ערך הסחורה שנגנבה, אובדן תפוקה, נזק פיזי ונפשי שנגרמו לקורבן וערך הזמן המושקע על העלויות וכו'). חדש נהיגה רישיון אשראי, כרטיסי ביטול (דוגמת השוד נזקי בצמצום ידו הרכב עם שנגנבו האישיים הפריטים ערך את יכללו למשל, רכב, גניבת של החיצוניות הבריטי הכלכלן ע"י לראשונה הוצגה חיצוניות", "השפעות המכונה - זו תפיסה כלכלה. הציבורית הכלכלה בתחום בהרחבה מיושמת ), מיושמת בהרחבה בתחום הכלכלה הציבורית זיהום, [כגון לא-מתומחרות סחורות של הסוציו-טקטיות ההשלכות לבחינת ומשמשת הכאב את שנגנב, הרכוש ערך את כוללות החיצוניות העלויות למשל, שוד, בעבירת והסבל של הקורבן, את עלות הטיפול הרפואי ואת עלות הזמן שהשקיע הקורבן בהשגת אולם יש לציין, כי עלותו של רכוש שנגנב ועלות הטיפול הרפואי, הם שונים: הערך הכספי עלות הוא גנוב רכוש כי טענו כלכלנים לכן לאדם, מאדם לעבור יכול גנוב רכוש של חיצונית אך לא חברתית, היות והרכוש לא נהרס, אלא הועבר מצד אחד [הקורבן] לצד אחר [העבריין]. ובאשר לערך הכספי של טיפול רפואי, אף הוא נתפש כהעברה, ממגזר בבית רפואי טיפול עבור לתשלום המשמש כסף זו, ראייה עפ"י למשנהו. במשק אחד חולים יכול לשמש לרכישת טלוויזיה; החזר הוצאות מחברת הביטוח ייתכן שיושקע בחזרה עלויות חברתיות כוללות תחומים נוספים מעבר למפורטים לעיל, בהם ַתח ֶנ משאבים נרחב המוקדש למניעת פשיעה. במגזר הציבורי, משאבים אלה כוללים את הוצאות המשטרה, בתי המשפט ובתי הסוהר. במגזר הפרטי, עלויות אלו כוללות הוצאות לרכישת מנעולים, ציוד אבטחה ומעקב, השקעה באמצעי זהירות דוגמת נסיעה במונית במקום הליכה ברגל בשעות הלילה המאוחרות, וכיו"ב. אלו הן עלויות חברתיות, מאחר ולולא הסיכון לפשיעה, סביר להניח, כי לפשיעה עלויות נוספות. כדוגמא, סביר כי שיעורי פשיעה גבוהים באיזור מסויים עלולים להרתיע משקיעים פרטיים מלהשקיע בעסקים מקומיים ולהביא להפחתה עלויות בבחינת יחידים, של רווחתם נמדדת חיצוניות עלויות שבבחינת בעוד - ְבשו ֶנה - בעוד שבבחינת עלויות חיצוניות נמדדת רווחתם של יחידים, בבחינת עלויות ייאמר, כי הרעיון של עלויות חיצוניות הוא חלק בלתי נפרד מתפיסה רחבה יותר במיקרו- לכלאחדממושגיםאלההשלכותשונותעלאופןההערכהשלעלותהפשיעה. ואתערךהזמןהמושקעבטיפולבכלהנקשרלגניבתהרכב. .( Cohen ,2000 ניתןהיהלהקצותאת המשאביםהנ"ללתחומים אחרים. בעסקאויוחזרלבעליהמניותבאמצעותרווח,וכדומה. חברתיותלעומתעלויות חיצוניות ) חברתיות נמדדתרווחתהשלהחברהכולה. חיצוניות'" 'עלויות לבין חברתיות' 'עלויות בין 'עלויות חברתיות' לבין 'עלויות חיצוניות'" ע ִמידותלאנטיביוטיקהועוד]. Chalfin פריטיםחדשיםבמקוםאלהשנגנבו. אצל , אצל 1932 Pigou 1932 ( פיגו ארתור פיגו ( ֲ גידול ֶי ֶתר, נסכם עד כאן, כי חוקרים בחרו להשתמש בעלויות החיצוניות של הפשיעה כבסיס לביצוע ערך הפחתת תוך והחיצוניות, החברתיות בהוצאות להשתמש לחילופין, או חישובים, הסחורה שנגנבה מעלויות אלו. כן ייאמר, כי יש מתודולוגיות לפיהן משאבים שבוזבזו על מניעת פשיעה נכללים בחישובי עלות הפשיעה, וישנן מתודולוגיות שלא כוללות בחישוב במהלך העשורים האחרונים, כלכלנים פיתחו מתודולוגיות שונות, חלקן מתחרות, לעתים לשם הפשיעה. של החיצוניות או החברתיות העלויות את להעריך מנת על משלימות, ולא למוחשית הפשיעה עלות את ל ַסוֵוג ניתן ), מוחשית. לפיו, עלויות מוחשיות הן עלויות שניתן לייצר בהן רווחים בקלות - לדוגמה, ערך מאלו, ובשונה פציעה. עקב שכר והפסד רפואי לטיפול תשלומים פגום, או גנוב רכוש עלויות הלא-מסחריות, הסחורות סוגי דוגמת לנושאים מתייחסות מוחשיות בלתי עלויות של משתנים כגון כאב פיזי, טראומה פסיכולוגית וירידה באיכות החיים כתוצאה מפשיעה. לענין המדווחת. הפשיעה על נסמכים הנתונים בספרות, הפשיעה עלות של ניתוח בכל דיווחי על מעט, לא שנסמך, תהליך היא במשטרה עבירה על תיק פתיחת כי יצוין, זה ) התייחסו לסוגיית תמיכה ומוצאים הבריטי הפשיעה סקר מתוך אמפיריות בראיות משתמשים החוקרים לטענה, כי נטייה לדווח על עבירה עולה ככל שעולים ההפסד, או הנזק, שנגרמו לקורבן. מסקרי ִהי ַפ ְגעות (סקרי קורבנות עבירה) עולה, כי קיימת פשיעה שלא מדווחת למשטרה העבירה, בסוג תלוי זה נושא חקירה. תיקי נפתחים המדוָו ִחים המקרים בכל לא ובנוסף, מטבע הדברים, האמור מקשה על הערכת מימדי הפשיעה, בחינת מגמות פשיעה, סוגי שיקולי הקורבנות האם לדווח למשטרה או לא, מושפעים מהבדלים בינאישיים, ממאפיינים דמוגרפיים ותרבותיים וכן מהשלכות הדיווח, בהן - חקירה משטרתית, ֵעדות בבית משפט, בהיקף ובאיכות המשרות הפנויות, לגרום לבעלי שכר גבוה יותר לעבור לאזורים עירוניים המאופיינים בשיעורי פשיעה נמוכים יותר ובמקרים קיצוניים, להרוס את ה ִמְר ָקם החברתי של התועלת לפיה הגישה את מאמצים זה במסמך הנדון בתחום החוקרים רוב, עפ"י העבריין כמשתנה במשוואת עלות הפשיעה, לא צריכה להיחשב כחלק מהרווח של המשק ומהלגביהתועלתהכלכליתהפשיעהמנקודתמבטושל ְמ ַב ֵצ ַע העבירה? Bowles, R.,Reyes,M.G.,&Garoupa, N.,2009 הקורבן,על שיקוליוועלהחלטתו,לדווחולהגישתלונהעלהעבירה. סוגייתשיעוריהדיווחבניתוחעלויות פשיעה שלהקהילהעדכדיהתדרדרות חברתית. הדיווחבביצועהערכותלעלותהפשיעה. 2000 במאפייניהקורבן,באזורובמדינה. .( ( כהן של גישתו פי על המחשה: על פי גישתו של כהן ( Cohen, 2000;Trumbull, 1990 הפשיעהועלויות הפשיעה. בוולס, ריינס וגרופה ( משאביםאלה. ) 210

עלות הפשיעה | גישות ומתודולוגיות בעולם עימות עם התוקף, פסקי דין ועלויות ִנְלוות להגשת עדות בבית המשפט, החשש מאיומים ע ל

מצד העבריינים, וכיו"ב. ועדיין, ההנחה המקובלת בספרות המקצועית היא כי דיווח קשור ו ת לשיקולי קבלת פיצויים בעקבות ההיפגעות. ה בעת הדיווח על עבירה ינסה הקורבן לצפות מראש התפתחויות אפשריות של התהליך. פ ש י

הקורבן יכול לצפות, למשל, האם הוא עלול ליפול קורבן להפחדה ולאיומים בשלב מאוחר ע ה |

יותר, כשסביר כי אם יש חשש כזה, ְגֵדִלים הסיכויים כי הקורבן יימנע מדיווח. סברה זו ג י

מבוססת על שיטות אינדוקציה סטנדרטיות המשמשות לניתוח כלכלי. ניסויים הראו, כי ש ו ת

הפחתת עלויות הדיווח באמצעות אפשרות לדווח דרך האינטרנט, למשל, עשויה להגדיל ו

את שיעורי הדיווח לעומת שיעורי הדיווח באמצעות הטלפון. כן ישנם מקרים בהם הקורבן מ ת ו

יימנע מדיווח בשל תחושת בושה או מבוכה בגין הפגנת 'חולשה אישית' או 'שיפוט לקוי' ד ו ל ביחס לַתקִרית. ו ג י ו

ברוח דומה, קיים גם חשש בקרב קורבנות עבירה מהסטיגמה החברתית הנובעת מדיווח ת

ב

למשטרה, בעיקר כאשר בעבירה מעורבים חברים, שכנים או קרובי משפחה. במקרים ע ו אלה, הפחד מפני נידוי עלול להשפיע על הדיווח מצד הקורבן. ל ם במקרים מסוימים, כאמור, יתכן חשש מפעולת תגמול מצד העבריין, בעיקר כאשר הקורבן מבקש עזרה משטרתית מיידית. זאת ועוד, לחשש מפעולת תגמול השלכות גם על מתן עדות בבית משפט, עד כדי ויתור מצד הקורבן על הדיווח. ואכן, לפי בוולס, ריינס וגרופה, משפטים רבים נקטעים בִאיָבם בעקבות סירובם של קורבנות או עדים להעיד במשפט, על רקע איומים מצד הנאשמים. לשיעורי הדיווח יש השלכות על הערכת עלות הפשיעה. אומדני עלויות הפשיעה מסתמכים, לרוב, על מדידת מרכיבי עלות מצטברים והפקת ממוצע עלות העבירה, היינו - חלוקת סך כל העלויות בסך כל האירועים. על כן, מטבע הדברים, חישוב עלותו של אירוע ישתנה משמעותית אם תילקחנה בחשבון רק עבירות מדווחות, או אם תיכנסנה לחשבון גם עבירות בלתי מדווחות. על כן, בהערכת העלות הממוצעת של כלל האירועים חשוב לעשות שימוש גם בממצאי סקר קורבנות עבירה, ולא לכלול רק את האירועים שדווחו למשטרה.

211 Dummy Text הן כוללות הפשיעה עלות ניתוח בתחום המרכזיות העכשוויות הגישות שהוזכר, כפי שלוש: הגישה החשבונאית, שהיא הגישה הרוַוחת והָוו ִתיקה מבין השלוש, גישת ההערכה הגישה החשבונאית היא הגישה הרוַו ַחת ביותר לחישוב עלות הפשיעה. על פי גישה זו, יש להשוות בין קיומה של פשיעה לבין אי קיומה של פשיעה על מנת להצביע על הפסדים כלכליים, שלא היו נגרמים במצב של היעדר פשיעה. בחישוב העלויות עפ"י גישה זו נכללות עלויות ישירות שלא היו מתקיימות בהיעדר פשיעה וכן השקעה במשאבים למניעת פשיעה סך את כספיים בערכים ְל ָכ ֵמת מנסים החשבונאית הגישה על המבוססים מודלים שוד, עבירת עלות בהערכת ולחברה. לפרט והקשורות מפשיעה הנובעות העלויות כל לדוגמא, ייכללו, בנוסף לשוִוי הרכוש שנשדד והוצאות הטיפול הרפואי, גם עלויות הכאב וה ֶס ֶבל של הקורבנות, וכן עלויות מניעה [כגון אמצעי אבטחה ומיגון], עלויות ניהול חקירה מחקר עלות פשיעה המבוסס על הגישה החשבונאית יכלול נתונים לגבי כל אחד מהמרכיבים וויירסמה כהן, מילר, ידי על נערך הפשיעה עלות בנושא ביותר המוכר ), המחקר והוא מבוסס על הגישה החשבונאית. ), מפורטות רשומות קורבנות, של דו"חות פי על נאמדו רפואיות הוצאות עלויות עלויות הוצאות לטיפול נפשי התקבלו מסקר עלויות אדמיניסטרטיביות של טיפולים ) 70,000 שהיו נחסכים ושאותם ניתן היה להפנות לטיפול בסוגיות אחרות, לולא התקיימה פשיעה. עלויות בלתי מוחשיות נאמדו על בסיס נתונים של פרמיית שכר לעיסוקים מסוכנים. NCVS נשאלים,הסקרמתמקדבאיסוףמידעעלהפשעיםהבאים:תקיפה, פריצהגניבהגניבתרכבאונס, ושוד. NCVS סקר נפגעי עבירה מבוצע על ידי הלשכה לסטטיסטיקה במשרד המשפטים, נערך פעמיים בשנה, וכולל כ ) ) עבירה נפגעי סקר נתוני פי על נאמדו ופריון עבודה ימי אובדן עלויות אובדן ימי עבודה ופריון נאמדו על פי נתוני סקר נפגעי עבירה 3 ה עלויות אובדן רכוש נאמדו על פי דיווחים של קורבנות מסקר נפגעי עבירה מדיווחיבתיחולים,ועלויותהטיפולבסוגיםשוניםשלפציעות. במחקרזהנעשהשימושבנתוניםממספרמקורות, כדלקמן: Heaton בשילובעםנתוניעלויותתביעותביטוח. , אצל המוזכריםלשםהערכתעלות הפשיעה. Miller, CohenandWiersema,1996 הפשיעה-גישות עלות הפשיעה - גישות המו ְת ֵניתוגישתההערכהה ֶהדו ִנית. א.הגישה החשבונאית ונתונישכר. והוצאותמשפט. נפשיים.

ū ū ū ū ū . . 3 3 3 ) 212

עלות הפשיעה | גישות ומתודולוגיות בעולם עלות הפשיעה | גישות ומתודולוגיות בעולם 213 החלות עלויות של לשילוב התייחסות ללא הקורבן, בעלויות מתמקדים ועמיתיו מילר ידי על שנגרם כללי פחד כגון: ממנה, ישירות נפגעו ולא לעבירה שנחשפו אזרחים על במחקרים מאוחרים יותר נעשה ניסיון להרחיב את סוגי העבירות, דוגמת עבירת הפרעה כגון חדשים, נתונים מקורות החשבונאי במחקר לכלול ניסיון גם כמו הציבורי, לסדר פרנץ, הממשלה. תקציב מנתוני הנגזרות הפלילי המשפט מערכת של עלויות הערכת ) כללו נתונים מחבר ), עלות הערכת את מעדכן ), מערכת הוצאות את לה מוסיף ), מתייחסת אליהם העבירות סוגי הרחבת לצד העבריין, פרודוקטיביות ואיבוד המשפט ואיבוד פרודוקטיביות העבריין, לצד הרחבת סוגי העבירות אליהם מתייחסת האנט, ע"י נעשו הפלילי המשפט מערכת עבור הפשיעה עלות את להעריך ניסיונות אומדן כי בהנחה ), המדינה, ולפי העבירה סוג לפי המשפטית, המערכת ידי על המדווחת הפשיעה עלות נפשי, טיפול רפואי, (טיפול הקורבן של הוצאותיו את מחשבים זו, שיטה פי על אובדן שעות עבודה) ואת הוצאות המשפט הפלילי באמצעות הערכת מספר שעות העבודה שהושקעו בחקירת העבירה, בביצוע המעצר, בהוצאות ההליך המשפטי ) נעשה שימוש בנתונים ממערכת הדיווח הלאומית על מנת לספק ), על בסיס סקר בקרב אזרחים, - שיטה זו מתבססת על "הנכונות לשלם", מעריכה את עלות העבירה התרחשות לאחר הקורבן של הוצאותיו הערכת - הערכת הוצאותיו של הקורבן לאחר התרחשות העבירה הפשיעה על בסיס 'מות ֶנה', לפני התרחשות העבירה, ונהוגה גם בתחומים אחרים לא לסחורות כספיים ערכים מציבים זו, שיטה פי על למשל]. סביבתית, [כלכלה למוות הסיכון הפחתת החיים, באיכות שיפור האוויר, באיכות שיפור [כגון סחירות [כגון שיפור באיכות האוויר, שיפור באיכות החיים, הפחתת הסיכון למוות

Cohen, 1998,Cohen&Piquero, 2009, Chalfin& Incident-Based ReportingSystem בוהםנשאליםכמההיומוכניםלשלם תמורת אותן'סחורותלאסחירות'. המספקתמידעמפורטיותרעלתקריותפשעבודדותועלעבירותרכוש. הפשיעה,אובדןתחושתהבטחון,וכןעלויותחקירה,הבאהלדין וכליאה. Heaton Hunt, P., Anderson,J.,&Saunders,J.2016 , אצל Cohen andPiquero, 2009 Cohen, Rust, Steen, & Tidd, 2004 French, McCollister&Reznik, 2004 1996 ) ככלל,קיימותשתישיטותלחישובעלותהפשיעה: NIBRS ( וויירסמה כהן, מילר, ע"י שגובשה כפי הפשיעה כפי שגובשה ע"י מילר, כהן, וויירסמה ( ולאחרזיהויסוגיהפגיעותשהקורבן ָחָווה. הואצעדחשובלשיפוריעילותמערכת הצדק. המושבעים ונתונים ממערכת הדיווח הלאומית הערכהבעלתתוקףגבוהיותר. ( יותר מאוחר במחקר מאוחר יותר ( ( ופיקרו כהן של נוסף, מחקר נוסף, של כהן ופיקרו (

"Bottom-up" "Top-down" ובכליאתהעבריין. הערכתעלותהפשיעה. McCrary מוקדם וכיו"ב [( ( וסונדרס אנדרסון וסונדרס ( מקוליסטר ורזניק ( שיטת שיטת , 2013

ū ū כך, אזרחים פרטיים עשוים לשאת בעלות הפשיעה - הקורבן או משפחתו, מעסיקים ו/או רכוש כאשר (למשל, זו בעלות נושאות יותר הרחב במובן והקהילה החברה גם עסקים. גם החברה והקהילה במובן הרחב יותר נושאות בעלות זו (למשל, כאשר רכוש בהערכת העלויות המוזכרות לעיל יש לעשות שימוש על מנת להעריך את היקפי המשאבים המערכת תקציב סך את לחלק יש עבירה, כל של עלותה את לחשב כדי לכאורה, המשפטית במספר העבירות המדוָוחות. ואולם, בפועל, האמור פשטני מידי כשלמעשה, רבים, שירותים מספקת המשפטית המערכת שהרי ַמ ְט ָעה, להיות עלולה כזו הערכה רבים אזרחיים במקרים מטפלים המשפט בתי לדוגמא, לפשיעה. קשר אין שלחלקם פי על פליליים. במקרים הנדרשים מאלה בתכלית שונים משאבים הקצאת הדורשים ). עלויות חישובי המספקים המחקרים סקירת תוצאות מוצגות נספח) (ראה משפטיות למשלם המסים האמריקאי לכל יחידת פשע, לפי סוג העבירה. סוגי העבירות הפלילי המשפט הוצאות אלימות, עבירות עלות בהערכת כי לומר, ניתן כללי באופן מוערכות בכרבע מהעלות הכוללת של הפשיעה; בהערכת עלות פשיעת הרכוש, הוצאות מודל הציג ארה"ב, של ) של ארה"ב, הציג מודל אף העבירה התרחשות לאחר עלויות להעריך ניתן שיטת פי על ואילו ובזמינותם, הדרושים הנתונים באיסוף בקושי הוא הגדול שחסרונה 50 מיליארדי דולרים בשנה מתקציב המדינה בכלל הציבורית, ההגנה ובמערכת התביעה במערכת משפט, בבתי הושקעו בארה"ב ) מעריכים, כי העלויות 5 ,הן כדלקמן: LaFountain, Schauffler, Strickland, Holt & Lewis, 2015 מכל מכל המושקעיםבטיפולבפשיעהבמונחיםכספייםועלמנתלהקצותמשאביםבהתאם. 1 דרךנוספתלשימושבניתוחפשיעההיאמדידתעלות ִאימניעת פשיעה. רק בממוצע, , בממוצע, רק המשפטיותהפשיעההמדווחת,במונחימטבעדולרייםשלשנת 2010 המשפט הפלילימוערכותבכמחציתהעלותהכוללתשל הפשיעה. 2016 2013 Government AccountabilityOfficeGovernment ). האנט, אנדרסון וסונדרס ( לשנת בארה"ב המשפט בתי של הסטטיסטיקה פרויקט הסטטיסטיקה של בתי המשפט בארה"ב לשנת , ניתןלאמוד עלויות לפני התרחשות העבירה. . FBI והגדרותיהן ַכמפורטותמבוססיםעלהגדרות ה- $2,000-$5,000 בגיןאונסותקיפה מינית 2007, הנחת העבודה היא כי מעל המתייחס ל"מינושאבעלות הפשיעה": $800-$2,100 בגיןתקיפה חמורה "Bottom-up" Kyckelhahn, 2011 $200-$400 בגיןגניבת רכב $22,000-$44,000 בגיןרצח משפטים עניינו משפט פלילי ( $200-$600 בגיןפריצה $300-$600 בגין גניבה $600-$1,300 בגין שוד - - שיטת פי על כך: אם כך: על פי שיטת GAO ( האוצר משרד האוצר ( סוגי העבירות ( "Top-down" מאז שנת 1 בטבלה ū ū ū ū ū ū ū 214

עלות הפשיעה | גישות ומתודולוגיות בעולם Dummy Text עלות הפשיעה | גישות ומתודולוגיות בעולם 215 ציבורי נהרס). העלויות החברתיות כוללות כספים ציבוריים המוקצים לטובת מניעה וחקירת לכלול יכולות פשיעה עלות הערכות המשפט. מערכת והוצאות השיטור עלות - פשיעה (כגון פוטנציאליים קורבנות עבור עלויות גם אלא קורבנות, עבור העלויות את רק לא להלן) מחלק את העלויות לעלויות מוחשיות ולעלויות בלתי מוחשיות ביולי גישת ההערכה המו ְת ֵנית היא טכניקת הערכה המבוססת על סקרים ומשמשת להערכת סחורות שלא נרכשות או נמכרות בשוק החופשי, ועל כן קשה לחשב את עלותן. לעתים קרובות, נעשה שימוש בגישה זו לקביעת שוְויו של משאב סביבתי (דוגמת אוויר נקי, נוף פתוח, איכות חיים) ולהערכת התו ָעלות של שטחים ציבוריים פתוחים, כגון: פארק לאומי, ערך לפארק, הנגישות לערך כספית הערכה מתן תוך וכיו"ב, מתוקים מים מאגר יער, מאגר מים מתוקים וכיו"ב, תוך מתן הערכה כספית לערך הנגישות לפארק, ערך מיליארדילירותסטרילנג(ראהטבלה2בנספח). עלויות הקשורות לחשש מפשיעה), קורבנות עתידיים, עבריינים ומשפחות עבריינים, ועוד. Home Office שימושבגישהזונעשהגם להערכתהשפעתהפשיעהעל ִרְוו ַחת הקהילה. ה- משרד שפירסם מחקר עפ"י דומה. במודל משתמשים בבריטניה משתמשים במודל דומה. עפ"י מחקר שפירסם משרד ה- מינושאבעלות הפשיעה? עלויותישירותכתוצאהמפשיעה עלויותעקיפותבתגובה לפשיעה 2018,עלותהפשיעהמוערכת בכ50- ת ֵנית ומציג שלושקטגוריותשלעלויות: עלויותמהציפייה לפשיעה Government Accountability OfficeGovernment ְ .ב.גישתההערכה המו 1 המודל (ראה תרשים :

תרשים 1

הנוף ועוד. מקור: ū ū ū 3 על פי גישה זו, הערכת עלות הפשיעה מבוססת על העברת שאלות סקר לאזרחים על ע ל ו מנת לבדוק את נכונותם האישית לשלם עבור הפחתת פשיעה. במסגרת הסקר המשיבים ת

ה נשאלים האם וכמה יהיו מוכנים לשלם, היפותטית, עבור קידום תכנית להפחתת הפשיעה. פ

ש ההערכה היא שככל שהתפיסה של המשיבים את הפשיעה כשלילית ושככל שרמת י ע

ה המוָדעות שלהם להשפעותיה המזיקות היא גבוהה, כך יהיו מוכנים לשלם סכומים גבוהים |

ג יותר במטרה לצמצמה. י ש ו בהתבסס על גישה זו, בסקרי תפיסות אזרחים נעשה ניסיון לחשוף כיצד מעריכים ת

ו האזרחים, באופן כמותי, את עלות המושג "טובת הציבור". עוד ניתן להבין מתשובות מ ת

ו הסקרים, למשל, כיצד אזרחים מעריכים מדיניות ציבורית מסוימת. ד ו

ל יתרונה הבולט של גישת ההערכה המוְתֵנית הוא שהיא לא מצריכה איסוף נתונים של ו ג י

ו מימדי הפשיעה, אלא עושה שימוש בסיכום כלל המימדים המתקבלים מפרספקטיבות ת אישיות של אזרחים, הקשורות לפחד מפציעה, מטראומה ומאובדן. ב ע ו

ל יתרון נוסף לשימוש בגישה זו הוא ְבַתְכְלָלה עלויות מוחשיות ועלויות בלתי מוחשיות, ם בהתאם לנכונות האזרח לשלם, כך שבאמצעותה ניתן להעריך באופן פרטני מהי עלותו של הפחד מפשיעה באופן כללי ומהי עלות אובדן רווחי החברה/קהילה עקב פשיעה. לציין בהקשר זה, כי עלויות בלתי מוחשיות עלולות להיות גדולות אף יותר מעלויות מוחשיות, לכן, דווקא הערכת עלויות אלו היא קריטית בכדי להעריך כראוי את הערך החברתי/ כלכלי של הפחתת הפשיעה. זאת ועוד, הגישה המוְתֵנית מאפשרת, בהיותה נשענת על סקרים, פילוח של משיבים מבחינה דמוגרפית והצגת שונות והבדלים בין קבוצות אוכלוסייה מגוונות. על פי רוב, בסקר האזרחים עפ"י גישה זו תיכללנה שאלות כגון: כמה כסף תהיה מוכן לשלם עבור עלייה בביטחון האישי? או - מהי מידת נכונותך לשלם על מנת להפחית את הסיכון לפריצה ב1%-? וכיו"ב, כאשר השאלות פתוחות או סגורות, עם אפשרות בחירה מתוך רשימה. מניתוח תשובות הסקר ניתן להעריך עלויות שקשה להעריך בדרך אחרת. דוגמאות לסקרי הערכה המבוססים על גישת ההערכה המוְתֵנית ניתן למצוא, למשל, במחקרים של לודוויג וקוק (Ludwig and Cook, 2001),אשר בדקו את התועלות הכלכליות של הפחתת אירועי ירי; במחקרם של זרקין, קייטס ובלה (Zarkin, Cates, and Bala, 2000) אשר בדקו את הנכונות לשלם על טיפול של יציאה ממעגל הסמים במדגם שנערך בצפון קרוליינה ובברוקלין; אצל נגין, פיקרו, סקוט ושטיינברג (Nagin, Piquero, Scott Steinberg 2006 &), אשר ערכו סקר המבוסס על הגישה המותֵנית לבדיקת העדפות הציבור בנושא טיפול בעבריינים באמצעות כליאה או שיקום; או במחקרם של הילי, מורטו ואטקיסון (Atkinson, Healy and Mourato, 2005), אשר העריכו את עלות הפשיעה האלימה באמצעות מדגם אקראי בבריטניה. מבין המחקרים המוזכרים, רק כהן ופיקרו (Cohen, 2009 and Piquero 2004), מייצרים אומדנים לכל סוגי הפשיעה.

216 עלות הפשיעה | גישות ומתודולוגיות בעולם 217 המקורות ארבעת להטיה. בטענה המו ְת ֵנית, ההערכה בגישת השימוש על החולקים יש המשיבים עשויים לעסוק בהתנהגות אסטרטגית, תוך ניפוח ְמכוָון של תשובותיהם, המשיבים עשויים להתעלם ממגבלות ההכנסה שלהם, כאשר מציגים ערך ותמחור שרירותיות להיות עלולות התגובות היפותטיות, הן המוצהרות וההעדפות מאחר במחקר שנערך בארה"ב נמצא, כי אומדנים על פי גישת ההערכה ֵנית ְת המו גדולים בטווח המודל ה ֶהדו ִני הוא מודל כלכלי המשמש להערכת העדפות הצרכן, ונפוץ לשם הערכת המודל, פי על הלבשה. ומוצרי מחשבים דירות, כגון במאפייניהם, הטרוגניים מוצרים תמחור ִני ֶהדו הוא טכניקה אקונומטרית, שבדומה לגישת ההערכה ֵנית ְת המו [כפי שהוזכרה בשונה ואולם, בשוק. מתומחרים שאינם מוצר או סחורה ערך לאמוד משמשת לעיל], מגישת ההערכה המו ְת ֵנית, הגישה ה ֶהדו ִנית עושה זאת באמצעות פירוק והרכבה מחדש של כל רכיב ורכיב. יישום גישה זו בניתוח עלות הפשיעה בא לידי ביטוי בהשוואת מחירם ), ע"י ביצוע רגרסיה על ֶוקטור המאפיינים של הבית, כולל שיעורי הפשיעה בשכונת המגורים הנתונה. גישת ההערכה ה ֶהדונית מבוססת על ההנחה כיאזרחיםלא יביעו ְנכונות לרכוש דירות באזורים ובשכונות בעלי מאפיינים שאינם אטרקטיביים, אשר כתוצאה מהביקוש הנמוך יצנחו בהם מחירי הדירות . חוקרים ניסו להעריך את הקשר בין מאפייני השכונה המקומית, אלה מאפיינים ערך את למדוד במטרה הדיור, מחירי לבין בה, הפשיעה מאפייני כולל כלכלי ערך ), לאמור מסוימות. בנסיבות מוות למניעת הציבורית השולית העלות את המבטא כמותי חיי ערך נמדד ובאמצעותו רצח מעשה עלות מעריכים בו האופן על חשובות השלכות העבודה, שוק של בהקשר סיכון. מתמחרים כיצד הבנה מתוך יותר, כללי באופן אדם למשל, באמצעות שימוש במודלים אלה מבקשים לאמוד את שווי פיצויי השכר המשויך לתעסוקה ב ִמ ְשָרה שהיא מסוכנת יותר מאחרות. בספרות ישנם מחקרים בהם מעריכים את ערך החיים הסטטיסטיים באמצעות ניתוח נתונים הנוגעים להעדפותיהם של אנשים ִלְרכוש דווקא מוצרים מסוכנים אך לא יקרים, לעומת נכונותם של אנשים אחרים לשלם מבודדיםמאפייניהמוצרמנתלהעריךאתהשפעתהשלכליחידהעלמחירו. שאלותסקריםהיפותטיות לאמשקפותתמונהשל תגובה בזמן אמת. Thaler &Rosen,1975 משוםשהמשיבלאבאמתצריךלשלםאתהמחירעליוהואמצהיר. VSL ( הסטטיסטיים" החיים "ערך אומדן הוא ֶהדו ִני לתמחור הקשור מושג הקשור לתמחור ֶהדו ִני הוא אומדן "ערך החיים הסטטיסטיים" ( שלפי 2-7 מאומדניםהמבוססיםעלהגישההחשבונאית [לעיל]. בניסיוןלהשפיעלזכותהשלמדיניותשהםתומכים בה. של בתים דומים בשכונות עם שיעורי פשיעה שונים ( עבורמשאבש ְמ ֶע ֶברליכולתםהכספית. העיקרייםלהטיהבסקרישוויערךמו ְת ֶנה: ג.גישתההערכהה ֶהדו ִנית בשכונה. .4 . . . 3 2 1 .3 עשן, גלאי [כגון בטיחותם את המשפרים מוצרים לרכוש או בטוחות, מכוניות עבור יותר בהינתן כי לפשיעה, ובעיקר לעבירות אלימות, עפ"י הספרות, עלויות בלתי מוחשיות, בהן - ״, פגיעה באיכות החיים של אינדיבידואלים וקהילות, פחד, מחקרים רבים מוכיחים, כי בהתייחס לאוכלוסיות פגיעות ומוחלשות, העלות העקיפה הלא הם עליו השירות ערך את ְמ ַכ ְמ ִתים אנשים לפיה המו ְת ֵנית, ההערכה לגישת בדומה כספי באופן להציג כדי קהילתי במאפיין שימוש עושה ה ֶהדו ִנית הגישה לשלם, מוכנים לשלם, הגישה ה ֶהדו ִנית עושה שימוש במאפיין קהילתי כדי להציג באופן כספי את היתרונות המוחשיים והבלתי מוחשיים של מושגים כמו ביטחון, שקט, שלווה ודומיהם כמו כן, הערכה על פי גישה זו מבוססת על עסקאות בשוק בפועל [ולא באופן היפותטי] לגור מנת על יותר מרוחק במקום לגור ואף יותר לשלם מוכנים אנשים כי ההנחה, ועל היא כזו בשכונה שבמגורים הביטחון תחושת עבורם, נמוכה. פשיעה רמת עם בשכונה להם שגם משתנים וכיו"ב, נמוך ספר בתי דירוג - חינוך או עוני כגון ִמי ֵני אחרים, השפעות, רלוונטיים בתורם. כדי ליצור הערכות מדויקות של עלות הפשיעה באמצעות מודלים הגישה מוגבלת ביכולתה לספק אומדן עלויות של פשיעה במקומות בעלי שכיחות גבוהה של פשע מסוג אחד, כגון שוד, או ֶר ַצח, שכן ככל שהפשע שכיח יותר באיזור מסויים, כך לאזורים ישירות הקשורות עבירות של עלויות להעריך ניתן זו גישה באמצעות כן, כמו עבירות של עלויות והערכת עלויות אומדן לספק יכולה לא הגישה בלבד; סטטיסטיים בלבד; הגישה לא יכולה לספק אומדן עלויות והערכת עלויות של עבירות יתרון נוסף של גישה זו הוא ביכולתה ְל ַכ ֵמת את העלויות הבלתי מוחשיות ביעילות גדולה בין סטטיסטי באופן להפריד הקושי הוא ה ֶהדו ִנית ההערכה גישת של המרכזי החיסרון משתנים על אלה של השפעתם לבין הדיור מחירי על הפשיעה שיעורי של ההשפעות של שיעורי הפשיעה על מחירי הדיור לבין השפעתם של אלה על משתנים בטחון על האמונות שלטוניות במערכות אמון אובדן קהילות, של בפיתוחן פגיעה ֶס ֶבל, הפנים, ועוד, ניתן לומר כי למעשׂה, באמצעות הגישה ה ֶהדו ִנית וגישת ההערכה המו ְת ֵנית [לעיל], ניתן להעריך את העלויות הבלתי מוחשיות של הפשיעה בצורה אפקטיבית יותר ֶהדו ִנייםישלשלוטעל הגורמיםהמשפיעים,הןהפשיעהוהןעלמחירי הדיור. לפחות ְשוַות-ערךלתוספתהמחירששולמהעבורהדירהולמגוריםהמרוחקים. המחירבמניעתו עולה,ותושביםמוכניםלשלםיותרכדילאלהיפגעממנו. בסביבתהמגורים,ולהבטיחדיורשמתקיימותבותכונותאלו. מוחשיתשלהפשיעה,מחמירהעודאתמצבן. מאשרבאמצעותהגישה החשבונאית. ואולם,לגישהה ֶהדו ִניתגםחסרונות: קסדותאופנייםוחגורות בטיחות]. יתרונותיהשלהגישהה ֶהדו ִנית: WELL BEING שאינן 'מקומיות'. השפעה על ה-״ יותר. 218

עלות הפשיעה | גישות ומתודולוגיות בעולם Dummy Text עלות הפשיעה | גישות ומתודולוגיות בעולם 219 היא הרחבת גבולות בעשור מאד השתפר הקריביים והאיים הלטינית אמריקה באזור הסוציו-אקונומי המצב האחרון. כך, בין השנים 2004-2014 היו במרבית מדינות האזור שיעורי צמיחה שנתיים של על אף התפתחויות חיוביות אלו, הפשיעה הלכה וגברה והאזור נותר האלים ביותר בעולם, (שעומד העולמי מהממוצע ארבעה פי - נפש 100,000 נפש). למרות חומרת הנתונים והמשמעויות האדירות של עלות הפשיעה אך מחקרית מבחינה להתייחסות זכה הפשיעה עלות הערכת נושא האזור, למדינות לאחרונה. הערכת עלות הפשיעה מוצג כאחוז מהתוצר הלאומי הגולמי (להלן: תל"ג) ונע היקפי עם בהתמודדות האזור למדינות מסייע ) אתגר להערכת חיוני ידע בסיס ובניית מחקרים מימון באמצעות השאר, בין הפשיעה, בין השאר, באמצעות מימון מחקרים ובניית בסיס ידע חיוני להערכת אתגר 2012 מפרסם הבנק את עלויות הרווחה הנגזרות מפשיעה ומאלימות באמריקה הלטינית ובאיים באמריקה מדינות קנדה, אוסטרליה, - השוואה לצורכי המשמשות מפותחות מדינות צרפת, גרמניה, בריטניה וארה"ב, בשנים 2010-2014). החישובים במסגרת המחקר משקפים המצויים עבריינים של הכנסה ואובדן הקורבנות עבור עלויות - חברתיות עלויות הוצאה ציבורית - הוצאות מערכת המשפט, הוצאות שירותי המשטרה, וכן ההוצאה עפ"י המחקר, האומדנים הכלליים לעלויות הפשיעה באמריקה הלטינית ובקריביים מגיעים 3% מהתל"ג, בממוצע. הגבול הנמוך ביותר של עלות הפשיעה הוא 2.41% והגבול הגבוה אמריקה דרום אזור של הגדולה ההטרוגניות את ממחיש הנתונים טווח 3.55%. - ביותר - 3.55%. טווח הנתונים ממחיש את ההטרוגניות הגדולה של אזור דרום אמריקה מדינות דרום אמריקה שנכללו במחקר הן: ארגנטינה, איי בהאמה, ברבדוס, ברזיל, צ'ילה, קולומביה, קוסטה ריקה, מוצגבמסמךזהכמקרהבו ַחן. ַחן הידע והפקת הנתונים אותם ניתן יהיה לתרגם לכדי מדיניות יעילה יותר. החל משנת הפשיעה במדינותדרום אמריקה- ניתוחעלותמקרה בו אקוודור,גואטמלה,הונדורס,ג'מייקה,מקסיקו,פרגוואי,פרו, אלסלבדור,טרינידדוטובגו, ואורוגוואי. בכלהנוגעלפשיעה[ראהטבלאות ממצאיםמרוכזותמוצגותבנספח]. שלושתמרכיביעלותהפשיעהשנותחובמסגרתהמחקרהםכדלקמן: 17 IDB ל- דומה באופן הפשיעה עלות מחושבת לראשונה, זה, במחקר זה, לראשונה, מחושבת עלות הפשיעה באופן דומה ל- הוצאהפרטית- אבטחה ומיגוןשלבתיעסקומשקיבית. התקדמותמתודולוגיתבמדידהשלכללרכיביהעלויותישירות. מטרת בניית בסיס הידע וקידום מחקרי הביטחון האזרחי ע"י ה- ,שיעוריהעוניצנחווחלשיפורבבריאות ובחינוך. IDB הקריביים.מחקרעלותפשיעהשנערךבמימון ה- עלניהולבתיהסוהר,היאעלות הכליאה. IDB (להלן: הבין-אמריקני הפיתוח בנק הפיתוח הבין-אמריקני (להלן: ל- מקרים 24 מקרים ל- מאחוריסורגובריח. זהולהתמודדותעימו. של רצח שיעור עם שיעור רצח של שנתי . 6 ל- (וכן (וכן ל- 100,000 בין3% ל15%- כמעט 4% 4 ל- ל- הלטינית על 6.2 א . ב. ג. .4 ל- 4 כך, עלויות הפשיעה במדינות מסוימות (במיוחד במרכז אמריקה) הן כפליים מהממוצע ע ל ו האזורי, ואילו במדינות אחרות, אלו עומדות על פחות ממחצית. במחקר נותחו נתונים ת

ה מכ17- המדינות, והמסקנה היא כי עלות הפשיעה הממוצעת לנפש היא כ300- דולרים פ אמריקאיים. העלויות הנ"ל מתפלגות כלהלן: כ42%- הוצאה ציבורית (בעיקר משטרה), ש י

ע 37% הוצאות פרטיות ו21%- אחוז עלויות חברתיות, בעיקר מצד הקורבן. ה |

ג י עלויות עקיפות ובלתי מוחשיות - ההיבט המחקרי - אמריקה הלטינית ש ו ת

מספר מחקרים בוחנים עלויות עקיפות ובלתי מוחשיות באמריקה הלטינית: ו

מ רובלס, קלדרון ומגלוני ( , אצל ) מנתחים

ת Jaitman Robles, Calderón, & Magaloni, 2013 ו ד

ו את ההשפעה של עבירות אלימות וסמים על הביצועים הכלכליים, העירוניים והתעסוקתיים ל ו

ג במקסיקו. החוקרים בדקו כיצד מלחמות בין ארגוני הפשיעה על סחר בסמים במדינה י ו

ת משפיעות כלכלית על האיזור ועל הרשויות המוניציפליות בו. נמצא כי העלייה בשיעורי

ב האלימות באה לידי ביטוי בהשפעות שליליות על ההשתתפות בכח העבודה ועל שיעור ע ו

ל הבלתי מועסקים באזור בו נדגמה העלייה. ם נמצא כי עלייה של 10 מקרי רצח ל100- אלף תושבים מייצרת ירידה של שניים עד שלושה אחוזים במספר עובדי עירייה; וגידול של חצי אחוז בשיעור הבלתי מועסקים; כן מצאו כי גידול של רצח אחד לכל 100,000 תושבים מקטין את ההכנסה העירונית הממוצעת ב1.2%-. אייזנמן, גליאני וסירה (Ajzenman, Galiani, and Seira, 2015 אצל Jaitman), משתמשים בגישה הֶהדוִנית על מנת להעריך את ההשפעה של עבירות רצח על מחירי הדיור, תוך התמקדות בעבירות רצח בעקבות מלחמות הסמים במקסיקו. נמצאה השפעה שלילית על מחירי הדיור בדירות באיכות נמוכה, הבאה לידי ביטוי בירידה של מחיר הדירות בין 3 עד 4 אחוזים בין השנים 2008-2011. בהתחשב בכך שבעלות על בתים היא מהנכסים החשובים ביותר בקרב משקי הבית, ירידה זו מייצגת אובדן משמעותי של רכוש, במיוחד בקרב האוכלוסיות העניות יותר. מודל עלות פשיעה - אמריקה הלטינית סוארס (Soares, 2015) פיתח מודל כלכלי פשוט של עלות הפשיעה. המודל מכונה "מודל מדידת עלויות רווחה" (Model Of Welfare Costs), והוא מבוסס על המודל המסורתי של בקר (Becker, 1968), סטיגלר (Stigler, 1970) וארליך (Ehrlich, 1973 אצל Jaitman, 2017), אך הוא ְמַפֵשּט את התוכן הרעיוני של אומדני עלויות הפשיעה המחושבים בדרך כלל בספרות המחקרית. המודל כולל את העלויות הישירות והעקיפות של הפשיעה ומציע מסגרת כללית להערכת עלות הפשיעה - עלויות בלתי מוחשיות של פחד מפשיעה ושינויים בהתנהגות, הוצאות ממשלה על בטחון אזרחים, ממוצע הפסדים של קורבנות, הסתברות לפגיעה, הסתברות לענישה, ממוצע זמן כליאה ועלויות כליאה.

220 עלות הפשיעה | גישות ומתודולוגיות בעולם 221 השתמשו במידע סטטיסטי גלוי באופן אחיד ב17- המדינות. לטענתם, הגישה בה נקט המחקר היא שמרנית, במסגרתה עלות להערכת כבנצ'מרק לשמש עשויה והיא הפשיעה, של ישירות עלויות ְל ַכ ֵמת ניתן הפשיעה. מאחר והפשיעה היא דינאמית, קשה ל ִכימות וכוללת משתנים רבים, מלכתחילה, הקורבן המוצגות כאובדן הכנסה של אנשים שנפלו קורבנות לפשיעה ועלות אובדן המאסר, תקופת במשך מבצעים, לא ולכן שנאסרו עבריינים של למשק הכנסה מניעת לטובת והפרטי העסקי המגזר הוצאות - הפרטי למגזר הפשיעה עלות הפשיעה למגזר הפרטי - הוצאות המגזר העסקי והפרטי לטובת מניעת של תמחורם על מספק מידע שוְוָיה בהערכת ואין כלכלי אובדן מהווה לא חוקי, בלתי לשם הערכת אובדן הכנסת הקורבנות כתוצאה מפשיעה נעשה במחקר שימוש במתודולוגיה של מחקרי הון אנושי, לפיה ניתן ערך חיים בריאים שאבדו או הושבתו בטרם עת (הבנק 1993). הוצגו אומדנים לגבי עבירות רצח, אונס, שוד ותקיפה. כדי לייצר הערכה השנתית ההכנסה כגובה בריאה חיים שנת הוערכה רצח, בעבירת מלבד מוניטרית, באשר לקורבנות רצח, קל יותר להעריך את עלות העבירה באמצעות חישוב מחזור החיים של ההכנסה, אף שחישוב הערכת מחזור החיים של הכנסה הוא מורכב יחסית. לציין, כי העבודה הנחת [אם צעירים קורבנות אצל בהערכת- ֶח ֶסר מוצג להיות עלול זה היא חישוב כי לו היו בחיים, היו מקודמים ומשפרים את מעמדם הכלכלי], לצד הערכת-ֶי ֶתר אצל העברה עקב הכנסות אובדן חוִוים והיו ייתכן בחיים, נותרים היו שלו מבוגרים, קורבנות להיקפי משרה נמוכים יותר, ירידה בפריון העבודה וכיו"ב. (ממצאים נבחרים מתוך המחקר צורך יש גבוהים, הפשיעה נתוני בהן הלטינית, אמריקה במדינות כי ולומר לסכם ניתן בולט לפתח את הידע על מנת ליישם מדיניות ציבורית ָאיות, מבוססת-ְר שתקדם מהלכים ההשפעה של ברורה תמונה לספק אלה עלות אומדני בכוח האזרחים. בטחון להגברת בטחון האזרחים. בכוח אומדני עלות אלה לספק תמונה ברורה של ההשפעה מגוון את כוללות הפשיעה של חברתיות עלויות - הפשיעה של חברתיות עלויות הוצאות הן שבהן החשובות מפשיעה. כתוצאה הכלכלה על המשפיעות העלויות המשפיעות על הכלכלה כתוצאה מפשיעה. החשובות שבהן הן הוצאות עלות הפשיעה למגזר הציבורי - עלות הפשיעה לממשלה, את ההוצאה הציבורית לציין, כי המודל לא כולל את מחיר הרכוש שנגנב, היות והנחת העבודה של המודל היא לגורם חוקי מגורם סחורה של ע ָבָרה של סחורה מגורם חוקי לגורם המחקרלאמתיימרלהציגמספרמוחלטשלעלותהפשיעה,אלאסדריגודל בלבד. החוקריםהשתמשובגישההחשבונאיתוהתייחסולמספרמימדים, כדלקמן: פשיעה(שירותישמירה,מיגון,מצלמותאבטחה וכיו"ב). ברשותהשופטת,בשירותימשטרהובשירותי הכליאה. IDB מוצריםגנוביםו/אועלערכםבשוקהסחורה הגנובה. בהתבסס על המודל של סוארס, החוקרים במחקר ה- ֲ ַה למעשה, מתרחשת, בה עבירה הגניבה, ש ָעלות הגניבה, עבירה בה מתרחשת, למעשה, ַ ה הממוצעתאדםבאותוגילומיןשל הקורבן. מפורטיםבתרשימים3,4,21 בנספח). פעילויותיצרניותעבורהמשק. העולמי, א. ב. ג. של אמפיריות הערכות לפיתוח בהתייחס התקדמות חלה האחרונות השנים 30 השנים האחרונות חלה התקדמות בהתייחס לפיתוח הערכות אמפיריות של לקבל המדיניות קובעי את המחייבים פיסקליים, אתגרים בפני ניצבות רבות מדינות עלות להערכת מוגבלים. משאבים ובהקצאת בתכנון ומאתגרות מורכבות החלטות משימה היא ִבְיסו ָדה, פשיעה, עלות הערכת למעשה, זה. במובן רבה חשיבות הפשיעה השלכותיה מגוון על הפשיעה, תוצאות של רחבה, ובעיקר מעמיקה הבנה שמחייבת הערכה מדויקת ומתן 'תג מחיר' של העלות החברתית של הפשיעה, היא משימה מאתגרת ומורכבת, המחייבת גם בחירה ושימוש במתודולוגיה המסוגלת להציג ערך כספי-מספרי ובלתי מוחשיות בלתי עלויות לפשיעה ועוד, זאת הרחב. במובנן הפשיעה תוצאות של תוצאות הפשיעה במובנן הרחב. זאת ועוד, לפשיעה עלויות בלתי מוחשיות ובלתי שהיו מאלו יותר מתוחכמות מתודולוגיות כוללים החשובים החידושים הפשיעה. עלות נהוגות בעבר. הגישות הן רבות ומגוונות, המתודולוגיות השונות נבדלות זו מזו - במדדים הנלקחים בחשבון, במדדים שלא נלקחים בחשבון, בסדרי הגודל של הנתונים עליהם הן נוסחה קיימת לא גישת החשבונאית, הגישה - הפשיעה עלות להערכת עיקריות גישות שלוש קיימות ניסיון נעשה החשבונאית הגישה על המבוססות גישות לפי הפשיעה עלות בהערכת את להעריך מנת על סובייקטיביים בסקרים שימוש נעשה המו ְת ֵנית ההערכה בגישת הערך שאזרחים מייחסים לביטחון הציבורי והאישי, ועד כמה היו מוכנים, היפותטית, לשלם בעבורו. גישה זו אומנם לא מצריכה שימוש בנתונים מצרפיים, מה שמקל על המלאכה, עבור לשלם האזרח נכונות על המבוסס הערכה מודל מציעה ה ֶהדו ִני התמחור גישת הדיור מחירי לבין הפשיעה רמת בין בקשר לידי באה שזו כפי הפשיעה שיעור הפחתת ברמה להיעשות יכולה זו הערכה הדברים, מטבע ואולם בפועל, עיסקאות בסיס על הן עפ"י גישת ההערכה ֵנית ְת המו והן עפ"י גישת התמחור ִני ֶהדו ה ניתן להעריך את העלויות הבלתי מוחשיות הנקשרות לפשיעה. היתרונות של גישות אלו בכך שניתן לכלול בהן גם עשויה אשר מתאימה, שיטור מדיניות בבחירת ולסייע באזור הפשיעה של הכלכלית של הפשיעה באזור ולסייע בבחירת מדיניות שיטור מתאימה, אשר עשויה ולאיכות החייםשל אנשים וקהילות. ְל ַכ ֵמתאתכללהעלויות הקשורותלפרטולחברהבהקשרלפשיעה,בערכים כספיים. להפחיתאתהפשיעהואתעלויותיה,ובדבבדלתרוםלפריחהכלכליתאזורית. כי לומר ניתן ועוד. העלות הצגת בדרך החישוב, בשיטות מתבססות, בשיטות החישוב, בדרך הצגת העלות ועוד. ניתן לומר כי הכלכליות,הישירותוהעקיפות,בכללהיבטיפעילות המשק. "WELL BEING" ההערכההמו ְת ֵנית,וגישתהתמחורה ֶהדו ִני. עלויות לאישירותהנובעות מפשיעה. אחידהלחישובעלותהפשיעה. נראותבכלהנוגעלמהשמכונה ואולםחסרונותיה בצידה. המקומית בלבד. סיכום במהלך .5 222

עלות הפשיעה | גישות ומתודולוגיות בעולם עלות הפשיעה | גישות ומתודולוגיות בעולם 223 גישה שפותחה במכון ראנד בנושא והוצגה אף היא במסמך זה, משלבת בין שתי גישות ונמדדה בו ַחן כמקרה זה במסמך הוצגה הלטינית באמריקה הפשיעה עלות הערכת כאחוז מהתל"ג של המדינות, בשונה ֶתר מֶי המחקרים, שהציגו תג מחיר במונחים כמותיים, מספריים. כן הוצג בהקשר למדינות אלו מודל "מודל מדידת עלויות רווחה", השואף ֵשּט ַפ ְל כמו ברמה ברורה מדיניות לייסוד עד זה נושא לפיתוח רבה חשיבות בישראל, כך בעולם, הלאומית-מערכתית, לפיה ניתן יהיה ליישם בכל משרד או גוף ממשלתי את המשמעויות את התוכן הרעיוני של אומדני עלויות הפשיעה המחושבים בדרך כלל בספרות המחקרית. למדינות. מחייב כורח בבחינת הוא השונות, לעבירות כספי מחיר' 'תג מתן 'תג מחיר' כספי לעבירות השונות, הוא בבחינת כורח מחייב למדינות. -הגישההחשבונאיתוגישתההערכההמו ְת ֵנית. הרלוונטיותלובאופןפרטני. Dummy Text 1.004 (BLS,2012), asanindex:Washington, 1996to2010,1.608;Vermont, 2012to Adjusted usingannualsalarygrowth forNAICS92213Legalcounselandprosecution Table 1Judicialandlegalservicesperunitcostsbypartcrimetypeestimates, וושינגטון, בין המשפטית:השוואה פשיעה-הוצאותהמערכת עלות פשיעה - הוצאות המערכת המשפטית: השוואה בין וושינגטון, Aggravated assault Motor vehicletheft Larcceny\Theft Rape &sexual SOURCE Robbery Burglary Murder assault e &sex Arson ( Hunt, Anderson&Saunders נספח–טבלאותנתוניםוממצאים נבחרים top-down approach felony convictionin Washington state, Marginal costper Aos etal.,2006 205,692$ 2448$ 2448$ 2448$ 2448$ 2448$ 2448$ 9142$ in 2010dollars per victimizationin Average totalcost the US,top-down McCollister et approach al.,2010 Collister וורמונטויוטה/ארה"ב(2016 2326$ 303$ 348$ 236$ 249$ 943$ 519$ 261$ top-down approach Fowles &Nystrom, Marginal costper offender inUtah, 62037$ 2284$ 2284$ 2284$ 2284$ 5443$ 5443$ 5443$ 2012 &Ny bottom-up approach :

case inVermont , cost percharged Average variable טבלהמס' 1 VCJR 2014 179,784$ 1978$ 1062$ 1978$ 3968$ 3968$ 8077$ 694$ 2010, 224

עלות הפשיעה | גישות ומתודולוגיות בעולם Dummy Text עלות הפשיעה | גישות ומתודולוגיות בעולם 225 Commercial burglary Commercial criminal Commercial criminal Commercial robbery Theft ofCommercial Commercial Vehicle Violence withInjury Domestic burglary Theft from Vehicle Theft from Person Criminal damage- Criminal damage- Commercial theft Violence without Theft ofVehicle (7 sectorsonly) mmercial crimin mmercial crimi damage-arson damage-other Other sexual Cyber crime Commercial Theft from Homicide Individual ther sexu Robbery offences Vehicle f Comm Crime Fraud arson Injury Rape other al dam al dam עבירה(נתוני 2016) פשיעהבבריטניה-תמחורלפי עלות פשיעה בבריטניה - תמחור לפי עבירה (נתוני Articipation £61,070 £1,730 £2,300 £5,920 £8,030 £1,840 £340 £120 £330 £160 £980 £120 £710 £290 £220 £320 £210 £240 £320 Estimated unitcostsofcrime(2015/16prices) £70 £30 Consequence £2,343,730 £11,220 £31,450 £25,370 £3,750 £6,310 £5,220 £4,670 £3,420 £3,110 £8,020 £4,660 £1,460 £4,110 £580 £260 £840 £770 £930 £510 £590 Response £812,940 £2,500 £2,060 £4,680 £1,150 £6,940 £3,900 £1,800 £4,980 £4,680 £2,770 £3,900 £4,980 £180 £230 £510 £430 £250 £180 £510 £0

UK HOMEOFFICE £3,217,740 Total unit £14,050 £39,360 £11,320 £10,290 £15,000 £35,180 £15,460 £10,930 £5,930 £6,520 £5,930 £1,290 £1,350 £8,420 £1,380 £1,870 £1,420 £870 £550 £970 cost (2015/16 prices) Estimated total costs ofcrime costs ofcrime £15.5bn £50.1bn מקור: £1.8bn £5.1bn £4.8bn £2.2bn £7.4bn £0.5bn £0.7bn £4.1bn £1.1bn £4.7bn £1.4bn £0.2bn £0.6bn £2.0bn £8.7bn £0.3bn £4.2bn £1.6bn £0.1bn £0.4bn £0.1bn :

טבלהמס' 2 total number otal number Estimated 1,104,930 1,137,320 2,021,330 3,616,460 1,007,160 4,312,970 (2015/16) of crimes 852,900 121,750 193,470 574,110 695,000 459,240 136,150 102,570 303,790 68,000 22,620 59,890 8,400 6,910 570 Dummy Text כ0.6%- מניתוח העלויות החברתיות של הפשיעה באמריקה הלטינית עולה, כי אלה מהוות ממצאיםנבחריםממקרהבוחןבאמריקה הלטינית תתי-אזורים(2014) עלויותחברתיותשלפשיעה[לפי ניתוח עלויות חברתיות של פשיעה [לפי תתי-אזורים ( [כאחוזמתל"ג] :

תרשים 2 מהתל"ג 226

עלות הפשיעה | גישות ומתודולוגיות בעולם Dummy Text עלות הפשיעה | גישות ומתודולוגיות בעולם 227 מדינות אמריקה הלטינית מוערכת, ברף התחתון, בכ114.5- מיליארדי דולרים אמריקאיים וברף העליון, בכ170.4- מיליארדי דולרים אמריקאיים.בממוצע, עלויות הלאומי מהתוצר אחוזים על עומד העליון והרף הגולמי המקומי מהתוצר 2.41% הינו התחתון הרף אומדן הגולמי. אומדן הרף התחתון הינו 2.41% מהתוצר המקומי הגולמי והרף העליון עומד על תתיאזורים(2014) עלויותפרטיותשלפשיעה[לפי ניתוח עלויות פרטיות של פשיעה [לפי תתי אזורים ( 3 כמעט הן והקריביים הלטינית אמריקה בכלכלות הפשיעה בכלכלות אמריקה הלטינית והקריביים הן כמעט 3.55% מהתוצרהמקומיהגולמי. [כאחוזמתל"ג] 17 עלות הפשיעה ב- :

תרשים 3 Dummy Text הפשיעה עלות לבין הלטינית אמריקה בארצות הפשיעה עלות בין משווה לעיל הגרף עסקים כי הן, ההערכות פשיעה. מניעת על פרטית הוצאה בבחינת מפותחות במדינות אמריקה בארצות פשיעה מניעת על מהתל"ג ל1.42%- 0.82% בין מוציאים בית ומשקי מהתל"ג, בריטניה 2.55% מהתל"ג.ההוצאה הציבורית לטיפול בפשיעה במדינות אמריקה הלטינית, בהשוואה למדינות נבחרות באירופה, כגון: גרמניה, 1.34% מהתל"ג, צרפת 1.87% כאחוז מתל"ג ניתוחעלויותפשיעה-השוואהעולמית( 2014) כאחוז מתל"ג מהתל"ג,בדומהלארה"בובריטניה. הלטיניתמוערכת בכ5%- :

תרשים 4 228

עלות הפשיעה | גישות ומתודולוגיות בעולם Dummy Text עלות הפשיעה | גישות ומתודולוגיות בעולם 229 כאחוזמהתל"ג (2014) פשיעהלפיאזורים, שלעלויות ניתוחכולל של עלויות פשיעה לפי אזורים, כאחוז מהתל"ג (

: תרשים 5 ע ביבליוגרפיה ל ו

ת ,Anderson, D. (2012). The Cost of Crime. Foundations and Trends in Microeconomics, 7

ה Atkinson, G., He .265–209 פ

ש Atkinson, G., Healey, A., & Mourato, S. (2005). Valuing the costs of violent crime: A stated י

ע preference approach. Oxford Economic Papers, 57(4), 559-585. doi:10.1093/oep/gpi036 ה | Becker, G.S., (1968). Crime and Punishment: An Economic Approach", Journal of Political ג י .Economy 76, 169-217 ש ו

ת Bowles, R., Reyes, M. G., & Garoupa, N. (2009). Crime Reporting Decisions and the Costs of

ו

מ /Crime. European Journal on Criminal Policy and Research, 15(4), 365-377. doi:10.1007 ת

ו s10610-009-9109-8 ד ו

ל Carboni, O.A. , Detotto, C. (2016). The economic consequences of crime in Italy .Journal of ו ג

י Economic Studies ו ת Chalfin, A. (2015, October 02). Economic Costs of Crime. The encyclopedia of crime and punishment ב

ע .July 26, 2017 ו ל

ם ,(Cohen, M. A. (1988). Some New Evidence On The Seriousness Of Crime*. Criminology, 26(2 343-353. doi:10.1111/j.1745-9125.1988.tb00845.x Cohen, M. A. (2000). Measuring the costs and benefits of crime and justice. Criminal Justice , 4, 263315. Cohen, M. A., & Bowles, R. (2009). Estimating Costs of Crime. Handbook of Quantitative Criminology, 143-162. doi:10.1007/978-0-387-77650-7_8 Cohen, M. A., Piquero, A. R., & Jennings, W. G. (2010). Studying the costs of crime across offender trajectories. Criminology & Public Policy, 9(2), 279–305. Cohen, M. A., Rust, R. T., Steen, S., & Tidd, S. (2004). Willingness to pay for crime control programs. Criminology, 42, 89-109 Cohen, M.A., & Piquero A. R.(2009). New Evidence on the Monetary Value of Saving a High Risk Youth, Journal of Quantitative Criminology, Vol. 25, , pp. 25–49. Cohen, M.A., Miller, T. R., & Rossman, S. B. (2010). The Costs and Consequences of Violent Behavior in the United States. Ehrlich, I.(1973). Participation in Illegitimate Activities: A Theoretical and Empirical Investigation, Journal of Political Economy 81, 521-565. Heaton, P. (2010). What Cost-of-Crime Research Can Tell Us About Investing in Police. https:// www.rand.org/pubs/occasional_papers/OP279.html Hunt, P., Anderson, J., & Saunders, J. (2016). The Price of Justice: New National and State-Level Estimates of the Judicial and Legal Costs of Crime to Taxpayers. American Journal of Criminal Justice, 42(2), 231-254. doi:10.1007/s12103-016-9362-6 Jaitman, L. (2017). The Costs of Crime and Violence: New Evidence and Insights in Latin America and the Caribbean. Inter-American Development Bank. doi:10.18235/0000617, Journal of Risk and Uncertainty, 22(3), 207-226. doi:10.1023/a:1011144500928

230 עלות הפשיעה | גישות ומתודולוגיות בעולם 231 Office, H.(2018,August06). Theeconomicandsocialcostsofcrimesecondedition.Retrieved Web Sites: Rajkumar, A.S.,&French, M.T. (1997).Drugabuse,crimecosts,andtheeconomicbenefitsof Office, U.G.(2017,September 26). CostsofCrime:ExpertsReportChallengesEstimating Costs Zarkin, G.A.,Cates,S.C.,&Bala,M.V. (2000).Estimatingthewillingnesstopayfordrug Trumbull, W. N.(1990).Who Stigler, G.J.(1970).TheOptimumEnforcement ofPoliticalEconomy78,526-536. ofLaws.Journal Soares, R.(2015,January12).Welfare Shapiro, E.(1999):CostofCrime,AReviewtheResearch Studies. Reiss, A.J.andRoth,J.A.(2010).Understanding Piquero, A.R.(2004).Introduction toSpecialIssue. Miller, T., Cohen,M.,andWiersema,B.(1996).Victim CostsandConsequences:ANewLook, Miller, T. R.,Cohen,M.A.,&Rossman,S.B.(1993).Victim costsofviolentcrimeandresulting https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20071107 McCollister Ludwig, J.,&Cook,P. J.(2001).TheBenefitsofReducingGunViolence: Evidencefrom LaFountain R.,Strickland ,S., Schauffler, R.,Holt,K.,&Lewis,K.(2015).ExaminingtheWork of Kyckelhahn, T. (2011).JusticeExpenditures andEmployment,FY1982–2007StatisticalTables. gao.gov/products/GAO-17-732 and SuggestImprovements to BetterInformPolicyDecisions.Retrievedfrom https://www. from https://www.gov.uk/government/publications/the-economic-and-social-costs-of-crime s0740-5472(99)00030-6 abuse treatment. emerald-publishing/welfare-costs-of-crime-and-common-violence-TnyZyLVmut Economic Studies. and Control, Washington,D.C.: NationalAcademiesPress, 1994,pp.67–166.AsofFebruary2, treatment. Retrievedfrom https://link.springer.com/article/10.1007/BF02221094 100-102. doi:10.1177/1043986204264470 of Justice,1996. Washington, D.C.:U.S.DepartmentofJustice, Office ofJusticePrograms, NationalInstitute State Courts:AnOverviewof2013CourtCaseloads.NationalCenterforCourts U.S. DepartmentofJustice.December, NCJ 236218. & Management,9,201-218. injuries. Retrievedfrom https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8125436 crime-specific estimatesforpolicyandprogram evaluation.Retrievedfrom , K.E.,French, M.T., &Fang,H.(2010,April01). Journal ofSubstanceAbuseTreatment,Journal . Journal ofPolicyAnalysis has standingincost-benefitanalysis?.Journal Retrieved August10,2017,from https://www.deepdyve.com/lp/ costs of crime and common violence, Journal of costs ofcrimeandcommonviolence,Journal and Preventing Violence , Vol. 4:Consequences Journal ofContemporaryCriminalJustice, Journal The costofcrimetosociety:New 18(2), 149-159. doi:10.1016/ (2), 20(2),

232

עלות הפשיעה | גישות ומתודולוגיות בעולם