ISSN 2280-8817

ISRAEL

year i number 0 summer 2015 trilingual BIMESTRALE - POSTE ITALIANE S.P.A. SPED. IN A.P. 70% - ROMA - COPIA EURO 0,001 - COPIA 70% - ROMA A.P. SPED. IN S.P.A. BIMESTRALE - POSTE ITALIANE

INSIDE VENICE BIENNALE: DESIGN MUSEUM EXPO2015 INTERVIEW WITH TSIBI GEVA HOLON

ISRAEL ALL ISRAEL: COLORFOOD THE ART MAP OVER THE WORLD

Ucio culturale Ambasciata di Israele - Roma pagina artribune MARGUTTA Arcimboldo copia.pdf 1 16/04/15 08:54

“Our bodies “I nostri corpi Libera interpretazione di "Flora" Giuseppe ARCIMBOLDO Libera interpretazione are our gardens” sono i nostri giardini”

William Shakespeare

C

M

Y CM The MY natural

CY

CMY K choice

Open your vegetarian art restaurant franchise

i l a v M e t 9 g t 7 et u 19 a a g r r ia ce n food & art sin ilmargutta.com pagina artribune MARGUTTA Arcimboldo copia.pdf 1 16/04/15 08:54

“Our bodies “I nostri corpi Libera interpretazione di "Flora" Giuseppe ARCIMBOLDO Libera interpretazione are our gardens” sono i nostri giardini”

William Shakespeare

C

M

Y CM The MY natural

CY

CMY K choice

Open your vegetarian art restaurant franchise

i l a v M e t 9 g t 7 et u 19 a a g r r ia ce n food & art sin ilmargutta.com zero issue www.artribune.com

director Massimiliano Tonelli

vice-director Architecture, eco-sustainability, the fields of Marco Enrico Giacomelli tomorrow. The focus dedicated to Expo 2015 and to the Israeli Pavilion begins with the editor in chief Giorgia Calò words of the journalist Daniel Reichel…

news editing & project management Santa Nastro

contributors Christian Caliandro Elazar Cohen 10 Raphael Gamzou Hadas Maor Santa Nastro Daniel Reichel Ronit Sorek Aldo Spinelli Carlo Spinelli Art to eat. History of food (in Arianna Testino Israel), of its relationship with Giulia Zappa art and other aspects. An

graphic design overview of “edible” artworks Alessandro Naldi from Futurism to Giuseppe Stampone. translations Christian Caliandro Sarah Kaminski

referees - honour committee Galia Bar Or Marisa Fox Bevilacqua Martina Corgnati 18 Ruti Direktor Galit Gaon Drorit Gur Arie Avi Lubin Aya Lurie Hadas Maor Hadas Maor leads you in the curatorial Edna Moshenson concept behind Tsibi Geva’s exhibition. Alfredo Pirri Raffaella Sciarretta The Biennale focus, “inside the Pavilion”, Ronit Sorek continues.

Artribune Israel - Issue Zero is published with the support of Israel Ministry of Foreign Affairs 23 Israel Pavilion Expo Milano 2015

Ucio culturale Ambasciata di Israele - Roma Embassy of Israel – Cultural Department cover Tsibi Geva, Archeology of the Present, The Israeli Pavilion at the 56th International Art Exhibition Already famous all over the world, la Biennale di Venezia, 2015. Israeli design has also a museum. In Photo: Elad Sarig Holon, near Tel Aviv, it is “big and published by Artribune srl strong”. Giulia Zappa writes about it. via Ottavio Gasparri 13/17 00152 Roma - Italy [email protected]

printed by CSQ - Centro Stampa Quotidiani via dell’Industria 52 25030 Erbusco (BS) - Italy

direttore responsabile Marco Enrico Giacomelli for advertising and subscription 28 [email protected] …while Elazar Cohen, Commissioner of the Israeli Pavilion at Expo 2015, explains its contents and its political and international dimension in an interview by Giorgia 12 Calò. 14 The difference between food and fashion? You can’t eat the models and food doesn’t need to wee-wee every five minutes. Dan Lev’s words, in this chat with Giorgia Calò.

Tsibi Geva, the artist representing the Israli Pavilion at the Venice Biennale, tells about himself and his work in an interview by Giorgia Calò.

20 Christian Caliandro guides us in a Israeli tour, searching for art spaces. Among Museums, public and private institutions, galleries and non-profit spaces, with a map of Israeli art. 26

The whole art agenda, with prizes and exhibitions in Israel, in Italy and all over the world. Arianna 30 Testino traces the route of the next season.

Some of his artworks based on iconic images from Israeli culture: Gal Weinstein is an artists constantly trying to stay as curious as possible. Working without distinction with installation, sculpure, and video. An interview by Santa Nastro… 34 am happy to present this new publishing project that sees, once again, the col- laboration between Italy and Israel. Artribune, the famous Italian free press dedicated to the contemporary art with its many aspects from visual arts to design, from architecture to cinema, from fashion to food, laun- ches today this new, ambitious project. It is the Israeli version of Artribune that will have the same modalities of distribution, page

gamzou layout and content management of the original magazine, but with a look on the Israeli raphael artistic and creative scenario. Indeed, Artribune Israel is a magazine of contemporary art and culture that tells the vibrant scene of Israel, paying attention both to what happens in the country and to the experiences that bring the Israeli creativity throughout the world. Which best occasion to present the pilot number of the magazine than the two international showcases of Milan EXPO 2015 and of the Venice Biennale, hosting the respective Israeli Pavilions? In this way, an international cooperation starts, that launches the free press at the same time in Italy and in Israel, hoping that this could become a fundamental vehicle for the communication of the exciting cultural scene that the country is currently living. For these reasons the Israeli Ministry of Foreign Affairs has sustained the project and its authors from the very beginning, wishing them good luck for the realization of this mission.

Ambassador Deputy Director General Head of the Division for Cultural and Scientific Affairs Israel Ministry of Foreign Affairs

6 EDITORIAL he Israeli Pavilion joins the most advanced technologies to thousand-year old traditions, celebrating the research spirit and the curiosity of Israeli people. The Pavilion’s logo is inspired to the prayer for the Peace and the Justice in the Psalm of King David (Psalm 85-12) and reflects through a graphic interpretation of the word "the key concepts, the colors and the creative energy of a people that made the desert flourish: Truth (אמת) ”truth“ springs from the earth and righteousness looks down from heaven." Only the one who searches and spreads the truth will see the fruit of his success. The concept of the search for cohen truth is deep-rooted in the Hebrew culture and is expressed in the study of the Torah. Thanks to the values, to the elazar teachings and to the study method of the sacred texts the Israeli society was able to discuss and interrogate reality with the aim of innovating and advancing. In this way, the Start Up Nation is born. ,emet) is composed by the first letter of the alphabet, Alef, by the central one-אמת) ”In Hebrew, the word “truth Mem, and by the last one, Tav: this gives an important significance to the alphabet itself. But this is not the only concept of our history connected to the themes of Expo 2015. According to the Jewish tradition, every seven years the fields have to rest: it is prohibited to plant, cultivate, reap the sabbatical year of the soils of ,(שמיטה) or pick fruits, in order to let the nature restoring its rhythms. The schmita Israel that falls this year is an example of how the Jewish culture has always been careful to the farming sustaina- bility. It is truly symbolic that the schmita Expo 2015 coincides with the responsible message promoted by Expo. Besides, we remember that the Jewish agriculture tradition imposes to dedicate a portion of soil at the edges of the fields to the poors: the concept of donation Tzdaka( ) has not to be an end in itself but strictly connected to the justice (Tzedek), the justice of an altruist and open economy and society. It is with this spirit of sharing, justice and truth that in Expo 2015 the Ministry of the Foreign Affairs and the Israeli Goverment make available the results of the technological and scientific research. To let prosperate the fields of tomorrow, for a better future. From Israel, at the service of manking.

General Commissioner Israeli Pavilion – Expo Milan 2015

EDITORIAL 7 am proud of presenting this new publishing project signed by Artribune. A challeng- ing work that had a long time of gestation, if we think that the first meeting about it between me and Massimiliano Tonelli was in 2012. Three years have passed, the necessary time to structure calò at its best a magazine that wants to talk to a country that is so complex in its multicultural and multidisciplinar dimension.

giorgia Artribune Israel is born with the will to offer a transversal look at the great creative season that the country is living in the last years. The long-awaited presentation of the Israeli pavilions for the Milan EXPO 2015 and for the Venice Biennale, the prizes that confirmed the excellence of the Israeli authors in different fields – from literature to cinema, from exhibitions to the great events organized in foreign coun- tries that allowed the viewers to know artists and entire collections from the most important museums of the country, are only some of the treated topics. Indeed, this issue tells also about what happens in the nation, about the extraordinary excitement that involves museums, gal- leries, non-profit spaces and academies, within an art system able to present and represent the Israeli creativity in all its forms and aspects. This is the mission of Artribune Israel, a valid means to know new and differ- ent cultural and creative realities, with the witty attitude and the attentive gaze that characterize Artribune from its birth. An article on the Israeli Pavilion at the EXPO 2015 in Milan opens this issue. The Universal Exposition, defined by Walter Benjamin “the place of commodities’ celebration”, returns to Italy after more than a century from the first presentation in Milan in 1906, with a really universal subject as nourishment. An interview to the commissioner Elazar Cohen follows, to understand projects and expectations of the Israeli Pavilion. We speak about the Pavilion at the Venice Bi- ennale through the words of the protagonists, with an interview to Tsibi Geva, followed by an article signed by the Pavilion’s curator, Hadas Maor. These articles, as the following ones, tend to delineate a portrait of the Israeli research, high- lighting its historical relevance and its relationship with the Western investigations. In this sense the work of a young reality as the Italy Israel Foundation for the Culture and the Arts, wanted by the Ministries of the two countries to promote the cultural exchange expressed in the creative excellences, must not be undervalued. Also the work of the Cultural Department of the Israeli Embassy in Italy, that together with the Israeli Ministry of Foreign Affairs believed in this project from its very beginning, has a fundamental role in conveying the cultural dialogue in every aspect. The same has to be said for the Italian Embassy in Israel, that through the Italian Institute of Culture is able to bring all the creativity that the “Belpaese” can offer. Therefore, the relationships between Italy and Israel are constant and lasting with the aim of underlining the cultural exchange between these two countries, not only geographically close. In these terms, Artribune Israel intervenes in a scenario able to value international voices oriented to support and promote Israeli contemporary art.

8 EDITORIAL

hy does a magazine of art, culture and creativity that is still, somehow, a start-up decide to expand internationally in a country like Israel? Artribune was born in April 2011, and during four year has established itself at a national level as an innovative publishing case, especially thanks to the ability of succeeding not only in its sector of pertinance (the traditional art publishing) but also in adjacent fields. In these 48 months we became tonelli contents’ providers for public institutions (the Province of Rome), we re- alized applications for smartphone together with big private patrons (the massimiliano recent app dedicate to street art made in collaboration with Toyota), we launched an international platform dedicated to the job offers and searches (http://jobs.artribune.com), we planned and conveyed the cultural contents of a corporation like GTECH-Lottomatica and we projected and managed the website of the SkyArte broadcaster. We worked also with important in- stitutions realizing special issues and dedicated publishing projects. We showed ous skills non only in our profession, but also as complete communication partners, and we did this in years that for Italy were and are charac- terized by a terrible economic crisis. In spite of all this and of all our country’s criticalities, the necessity of ex- panding our model outside of Italy was alway present. Why Israel? What kind of reasoning led us to this result? First of all, the commitment of Gior- gia Calò who had this intuition three years ago and who developed it per- sistently; in the second place, there was the intention of our firm to expand internationally in a different and peculiar way compared to other art maga- zines. Therefore, no London, New York or Berlin. We decided from the very beginning to orient ourselves towards destinations with specific character- istics: a vibrant creative, artistic and productive activity; a not so developed publishing activity; a proximity with Italy; a good economic growth. In this sense, Israel emerged as the perfect destination for a cultural and entrepreneurial expansion of our model and of our brand. The contents of this zero issue – that has to be read as a call for all the economic realities of the country that want to support the following issues – demonstrate this aspect: we had the privilege of describing a country with very few equals in Europe and in the Mediterranean area in regard to the creative excitement. Hereafter, we want to do it periodically, thanks to Artribune Israel, and thanks to your closeness.

EDITORIAL 9 FIELDSFIELDS OFOF TOMORROWTOMORROW thethe IsraeliIsraeli PavilionPavilion atat ExpoExpo 20152015

“ he desert and the bar- Pavilion: a 2400 meters space, by the Keren Kayemeth LeIsrael – of Vertical Planting, that is spread- ren earth will exult; the projected by the Israeli architect Jewish National Fund, KKL-JNF) ing in different parts of the world desert will rejoice and and realized by the team Avs, the fulcrum of which are the sev- but that in the Mediterranean area Tbloom”, the prophecy an example of how the Hebraic enty meters (twelve in height) of is still relatively unknown. It is a of Isaiah says. A few words that State has become one of the most the vertical field: a cultivated row method of cultivation that allows sum up the commitment and the advanced countries in the culti- with a strong visual impact that to savw and optimize the territory ambition cultivated by the Israeli vation techniques, in the eco- will change color during the and the water. “Imagine a future farmers during decades: to create sustainable production months, following the where food can be cultivated on life in Eretz Israel, also where the and in the saving of rhythm of nature. the buildings’ façades – Knafo climatic conditions would have water resources. The Israeli This vertical field, declare in a recent interview to suggested to many to desist. The Israeli presence at Expo was as Knafo ex- archipanic.com – the technology DANIEL REICHEL DANIEL The lack of water and of natu- presence at conceived to represent plains, “is com- Vertical Planting will allow to ar- by ral resources, the dryness of the Expo was con- “the nature of the Israeli posed by culti- chitecture to become an active terrain, the heat are some of the ceived to rep- vable modular part in the production of energy, obstacle that Israeli farmers and resent “the people, never resigned to the units. Every in the treatment of the grey waters scientists faced and face still now. nature of the reality but aimed at doing form contains (domestic waters from showers, But the adversities were an in- Israeli people, everything possible to a computerized bathtubs and washbasins), in the centive to find some answers, to never resigned improve it” system of drop purification of the air in the build- look at the future and to build the to the reality but irrigation that op- ings, and these fields will be built progress, to realize the “Fields of aimed at do- timizes the growing mostly with recycled materials. Tomorrow”, as said by the title ing everything conditions of the plants. A sustainable urban life will chosen for the Israeli Pavilion, possible to improve it”, as Elazar Wheat, rice and corn, the main encourage the people to produce among the protagonists of the Cohen, Israeli general commis- vegetable alimentary resources, their own food and to cultivate Expo Milano 2015. For its capac- sioner at the Milan international will grow on the vertical field vegetables and herbs inside their ity of opening new ways in the exposition, declared. The first creating a mosaic of textures, per- own living spaces”. So, the ver- world of agriculture, thanks to representation of this concept is fumes and colors”. It is not only tical field of the Israeli Pavilion technological innovation and to a the structure of the pavilion (pro- a fascinating aesthetic proposal. fully reflects the concept of the constant scientific research, this moted by the Israeli Ministry of The project presents to the view- Milan edition of Expo, “Feed the issue is at the center of the Israeli the Foreign Affairs and sponsored er – developing it – the concept Life, Energy for the Planet”, ori-

10 FOCUS EXPO MILANO 2015 The lack of water and of natural resources, the dryness of the terrain, the heat are some of the obstacle that Israeli farmers and scientists faced and face still now. But the adversities were an incentive to find some answers, to look at the future and to build the progress, to realize the “Fields of Tomorrow”, as said by the title chosen for the Israeli Pavilion, country among the protagonists of the Expo Milano 2015. The entire story in an article by Daniel Reichel

ented towards a redefinition of will show how the dream of David a know-how that, for example, huge dark room where lights food production functional to Ben Gurion of making bloom the made the Hebraic State a leader project in the sky a virtual field nourish people and sustainable desert of Negev (covering 13.000 in the drop irrigation, a technique and videos dedicated to four for the planet. of the total 22.000 square kilome- that avoids the waste of water avant-garde projects, among Let’s get back to the Pavilion ters of Israel, more that half the during this delicate phase of the which the application of digital placed in the very heart of Expo, surface of the country) has been cultivation and that is told inside and satellite technologies to the in the crossing between Cardo a possible project in only three the Pavilion. The visit continues management of the fields and and Decumano – the major roads generations. All thanks with a video clip of a an innovative project of irriga- of the great Milan exhibition – to a primary sector forest planted by the tion in Africa. The last space is where the Italy Pavilion rises and in a continuous From Russia to Keren Kayemeth dedicated to taste, with the res- where the four sinuous sculp- evolution that Marocco, from Poland LeIsrael, envi- taurant that proposes a sample tures by Daniel Libeskind are uses hugh tech ronmentalist of the heterogeneous Israeli positioned (renamed Expo Gates to attract new to Iran, the flavors Hebraic organi- food, the result of many cultures or also Expo Trees, and realized generations, as are protagonists with a zation founded and traditions of the diverse He- by the famous architect together Yoram Kapul- space dedicated also in the manda- brew migrations present in the with Siemens). The Israeli space nik, director to the Hebrew Italian tory Palestine country (where more than 120 is geographically at the center of of the Volcani that has plated nationalities that live together). the attention and is divided into Center, one of the cookery. 240mln of trees From Russia to Marocco, from four areas: in the wainting room, Israeli avant-garde in Israel. “The Poland to Iran, the flavors are the visitors are entertained by ex- centers for agricul- KKL – Rug- protagonists with a space dedi- hibitions that use technology to ture, explained. Mi-dor le- gero Gabbai, cated also to the Hebrew Italian create, in the definition of Elazar dor, from generation to genera- presidents of the Expo Commis- cookery. Cohen, 2.0 magics. Interactive tion (as recited by the Haggadah sion of the Milan City Council, So, the Israeli Pavilion wants performances side by side to vid- od Pesach, the story of the He- remembers – sponsored half of to be an experience that in- eos projected on the wall that in- brew Easter), there was a passage the Israeli Pavilion and 300 of its volves all the senses, from the teract with the viewer. Then, the oriented to make the exploitation delegates, from different coun- eyes to the taste, as like as a first part of the exhibition tells the of the scarce resources economi- tries of the world, will come in space of reflection to continue story and the lives of three genera- cally and ecologically sustainable. September in Milan to visit it”. to work and invest in the “Fields tions of farmers. A temporal path There was the will to build Third step of the Pavilion, a of Tomorrow”.

FOCUS EXPO MILANO 2015 11 FIELDSFIELDS OFOF TOMORROWTOMORROW InterviewInterview toto ElazarElazar Cohen,Cohen, commissionercommissioner ofof thethe IsraeliIsraeli PavilionPavilion

he title of the Israeli nation. Not that I disliked the are able to catch it because they the entire pavilion, 100 meters Pavilion is “Fields of idea, but it disturbed me in some have something behind their high. This space/corridor has Tomorrow”. Why this way. Soon after, I saw a photo- shoulders: a past made of history, been an architectural challenge Tchoice? graph of a Israeli young man of study of precepts and values. and we tried to face the problem This title was chose by the AVS with talled and tefillin (prayer So, returning to your question, exactly as it happens in Israel, a group, the winner of the compe- objects worn only by men, ndr) “Fields of Tomorrow” is projected reduced territory where we need tition to build, project and create praying at the Wailing Wall, and towards the future and in the to find the necessary space for all the Pavilion’s contents. I would I thought “he is a young man Pavilion we want to demon- tourism, architecture, agricul- like to tell you what is behind the under 28 years but he strate that this direc- ture, transports, etc. We started title. is usying 3000 years tion doesn’t begin to work on the heights in order GIORGIA CALÒ You have to know that Israel, old objects”. Then now, in the pre- to solve these problems of space.

by given its dimension and its scarce I understood that A nation that hosts sent, but 3000 The pavilion was conceived ex- natural resources, is not a global this is exactly young people from years ago. This actly in this way: we cultivate in supplier as Canada, Russia or the idea that I all over the world, is our idea of vertical clearing the space under- Ukraine. Israel can supply the want to convey Tomorrow. neath and dedicating it to other needs of the local population, but in the Pavilion, characterized by History is es- activities; it will be divided into cannot engage in an international the idea that a heterogeneous sential to the three rooms ready to receive the export. But what we can do is to moves Israel: a population future’s devel- visitor. In this way we exploited give ideas and innovations to the young nation that opment. the entire space, its whole vol- world. We can offer innovative could not look ume and not only the surface. services, that do not depend on at the future if The Pavilion, con- the earth or on the number of the it was not so ceived by David Knafo, oc- Which kind of messages and people, or on the quantity of wa- strongly connected to its past, to cupies 2400 square meters. How visions the pavilion wants to ter, but on the attitude and on the its history. is it structured? communicate? Which event, values of the Israeli people, that Generally, after the military ser- The form of the Pavilion retraces from your point of view, is able date back to thousands years ago. vice the Israeli young people the geography of the State of Is- to influence the Israeli opinion? I tell you a story. A person asked want to travel, make some life rael, long and narrow. Knafo had A few months ago, during the me to talk about the Pavilion giv- experiences. The world, the fu- the idea of creating a 60 meters presentation of the pavilion, ing an image of Israel as a young ture is open to them, and they vertical field that covers almost you stated that the objective is

12 FOCUS EXPO MILANO 2015 “The first news of Israel in the newspapers or on TV are about politics, often in its negative declination; then we receive positive news like culture, technology, tourism, etc. We would like to change the sequence of these news: Israel must be identified with its qualities.” The Israeli Pavilion at the Expo told by Elazar Cohen, General Commissioner

from Syria, from Italy, from Mo- bloom a land that owns scarce rocco, from USA, etc. Dan Lev’s natural resources. What do you exhibition interprets the diver- expect from the other partici- sity of the Israeli food in a very pating countries? visible way: the color. So, the In my opinion, every country in- Moroccan food is yellow, the Ital- terprets this general theme accord- ian one is red, the Syria none is ing two its own characteristics: colored, and so on. Therefore, it I can imagine gigantic countries is through colors that we can see like Canada or Ukraine that liter- the different Israeli cookings. ally feed the planet with their own cultivations. These cases are obvi- The Israeli Pavilion is posi- ously very different from Israel tioned beside the Palazzo Italia: that, given its dimensions and the is it a wanted choice, or a casual scarcity of water, faced its need one? Which are the relation- through technology. In this way, ships with Italy? we valued very much the natural We are honored to be in a cen- resources preserving them. Today, tral place, so close to Italy. It is the world is starting to pay a lot of a great honor, but also a great attention to this type of operations. to “show the truce face of Israel, tors: farming, academy, science, responsibility. For this reason, If we think, for example, about the instead of the one appearing on business. The Israelis travel in the we want to create a pavilion with use of water, now today everyone is newspapers.” world, the world comes to visit Is- appropriate contents for this talking about saving the resources One of the reasons for our rel- rael: these are our objectives, to location, and we hope that our and to use them in an intelligent evant investments in Expo is that demonstrates that this society is neighbors will like what we are way: we have thought about it for of showing the different aspects open, “multifaceted”, liberal, wel- doing. The proximity of the two a long time. of Israel. We would like to change coming, very advanced and with pavilions represents in a good the attitude of the public towards a very ancient history. It is not way the accordance between The 2015 Expo coincides with us. The first news of Israel in the a bunker in the desert with the Italy and Israel, not only at a the Venice Biennale. As you newspapers or on TV are about cannons pointed towards the en- governative level. The relation- know, this year Tsibi Geva was politics, often in its negative dec- emies as unfortunately someone ships between the two countries chosen to represent the Israeli lination; then we receive posi- imagines. overstep the formal institutions, Pavilion. After many editions tive news like culture, technol- because they are relationships dedicated to videoartists, a ogy, tourism, etc. We would like In the pavilion, besides eco- between two civil society. The painter/sculptor and a kind of, to change the sequence of these tech, agriculture and sustain- dimension of these connections let’s say, traditional art, come to news: Israel must be identified ability, a part is dedicated to concerns many sectors: the the front of stage. What do you with its qualities. food, as the theme of academic one, the tour- think about it? Therefore, our aim is to show the the Expo requests. ist one, the scientific As Tsibi Geva shows in his paint- many faces of this country, a na- There will be one and also the ing, I am persuaded that we can tion that hosts young people from also “Color- political one. create a dialogue between Israeli all over the world, characterized food”, a photo- Through his artworks, Almost four- and Palestinian people. Through by a heterogeneous population graphic exhi- Tsibi reflects Israeli’s teen years ago his artworks, Tsibi reflects Is- composed by different ethnic bition by Dan reality, but in peace. It is we signed a raeli’s reality, but in peace. It is groups and religions that live to- Lev. Could very important what we want to recreate in our gether in peace. There are Rus- you please tell what we want to recreate agreement, and pavilion, the Israel reality that sians, Bedouins, Ethiopians, us something in our pavilion we are very ac- contains many diversities. Muslims, Christians. We have to about it? tive in different underline the cosmopolitan and In principle, we fields. So, the A wish to accompany this new colored side of this land. want to demostrate proximity be- challenge? It is sufficient to look at the new that also food in Israel tween the pa- We Sephardic Jews raise a prayer Israel’s logo: the used color indi- is advanced. Food is generally vilions reflects the one between during the nights until dawn, cate the dialogue between Israel considered traditional: when we the societies. starting 49 days before Yom Kip- and the rest of the world. Israel talk about food we usually think pur (day of penance for the Jewish is not an isolated country; it is a about the mother’s or grand- The title of Expo is “Feeding the people, ndr). A prayer says: “Our very important part of this world, mother’s kitchen. We have a Planet, Energy for Life”. A title Lord in the skies bring peace to and its cooperation is required by cookery of many “mothers” and that perfectly fits with the mis- the world and give fullness”. This many countries, in different sec- “grandmothers”: there is food sion that Israel is pursuing: let is our wish to the world.

FOCUS EXPO MILANO 2015 13 DAN LEV COLORFOOD

he Futurists in their Fu- turist Cooking wants to underline cooks. This is the key and the Every photograph proves the turist Food manifesto this way… then yes, my work is connection between food and art personal idea of beauty of the (1920) and in the Mani- conceptually close to Futurism. in Colorfood: the chef is the actor chefs portrayed by you. The fa- Tfesto of Futurist Cooking of the opera. mous chef Gualtiero Marchesi, (1930) gave relevance to the form The relationship between art considered the founder of the and to the color of the courses. and food is a very ancient ques- Your first shooting was made in new Italian cookery, states that For the Italian avantgarde, the tion, that philosophy posed march 2014, a year ago. How “nice is good”. Do you agree dishes became “complex savo- with Plato. Today this issue is much remains and what has with him? ry sculptures, where the origi- more alive than ever, changed during the pro- Goodness and beauty are not the nal harmony of form and color and it tests the chefs’ cess, in respect to concepts and the terms related

GIORGIA CALÒ nourishes the eye and excites creative skills. We the initial idea of to Colorfood. We are at a deeper

by the fantasy before tempting the often interrogate If the Manifesto of Colorfood? level. We are talking about inspi- mouth”. In this sense, your work ourselves about Futurist Cooking wants From the very ration, creation, fantasy, dream, is conceptually Futurist, isn’t it? the aesthetics first photo- interior world, love and memory. An aware approach to food fol- of the food and to underline this way… graphic shoot- lows an itinerary of the senses. about the art’s then yes, my work is ing for Color- I like very much the idea that The first one is the sight: you see status in the conceptually close to food nothing behind the image of a dish there the food with your eyes, perceiv- age of technical Futurism. changed in the is an image that inspired the ing its colors and its consistency. reproduction. In approach to the dish itself. For example, citing Then the sense of smell; you your opinion, is project. We were some of them: the volcano of find the taste only at the end. cooking really always and will be Bonetta Dell’Oglio, the portrait In Colorfood the viewer doesn’t a form of art? faithful to the original of U Giancu, the sunflowers of face a simple dish, but an art- As I said, the idea of Colorfood is idea. Colorfood was very en- Avi Steinitz, the Kate Moss’ por- work: we see a research made to bring food where it can be art, riched thanks to the Chefs that trait of Efrat Enzel. Where do the of inspiration and creativity, that that is to say outside the plate. collaborated, with great partici- single inspirations come from? starts from a color and an image For example, I do not consider pation and comprehension and First of all, the inspiration comes and tells a story to reach another as art the food porn, the spec- enthusiasm. All of them used the from the Chefs’ private world. It image. In Colorfood, I wanted to tacular and glamour visual pres- occasion of creating a special, can be a memory, a landscape, draw attention to the Chefs when entation of cooking and food. abstract work that could repre- an artwork. It can belong to daily they express their creativity out- Colorfood gives to the chefs an sent a window, also an intimate life, or to the past. It can be a mes- side the traditionally intended abstract stage to express their one, to their world and to their sage tied to the political agenda dish. If the Manifesto of the Fu- creativity as artists, not (only) as food. or it can be related to the domain

14 FOCUS EXPO MILANO 2015 Shooting Antonello Colonna Shooting Giancarlo Morelli Shooting Tommaso Fara

Colorfood is an artistic project conceived by the Israeli food photographer Dan Lev and by the Creativity Lab ICPO for the Israeli Pavilion at Expo Milano 2015. The exhibition is composed by 34 couples of photographs, each one portraying the dish of a famous chef (17 Italians and 17 Israelis), which were asked to realize a food artwork, starting from an image and drawing inspiration from a color. In the shootings with the chefs, conceived as authentic happenings realized in Italy and Dan Lev Food Photographer in Israel, Dan Lev represents and idea of food mixing with art, revealing affinities and differences between the culture and the tradition of the two countries, without neglecting all the phases of the preparation, from the idea to the creation, from the tasting to the “mise en place”.We interviewed Dan Lev, asking him some questions about the birth and the realization of this project.

of dream and fantasy. This is the global imaginary, with “art”, is invited, through the social Today the haute cuisine is con- very core. For me, it is important “design”, “fashion”, and “food”. networks, to a dinner with all sidered a particular form of de- to show to the public the crea- With which terms you would the guests dressed in white (the sign, and often (as you demon- tive process that precedes and identify the Israeli culture? color as a central element re- strated) it builds a relation with accompanies the final work. In Now that you ask me, I real- curs here). Do you know about art when it has a communica- this sense, the image that func- ize that I would identify some these urban dinners, and what tive and relational motivation, tions as an inspiration is as im- terms to describe well both Is- do you think about them? in addition to the creative one. portant as the photograph that I raeli cultur and food: “history”, I know these social tendencies In your point of view, will the shoot, because they are the two “Judaism”, and “roots”, and I think that, in the future food design be an artis- extremes of the creative process. but I would undoubt- end, the food is al- tic language, as today happens edly add “hi-tech”. ways the truly glue with photography, videoart and Israeli food is extremely dif- Also the words Being original is and the reason performance? ferent from the Italian one, so that you used for success. It I think that Colorfood has intro- based on its roots: instead, the fot the Italian more and more difficult, is not a nice duced a new universal language Israeli one is heterogeneous, cultural iden- because it seems that framework or a of food and art. For this reason, rich of contaminations coming tity are able particular set- everything has already after Expo we will move from from every part of the world. Did to describe the ting that make been invented and country to country and we will you consider the cultural differ- Israeli one. It’s special these involve chefs all over the world. ences in your photographs? non coincidence realized meetings. This is a really important and that Italy and Is- Being original is more and more interesting question. I am sure rael successfully col- You have a difficult, because it seems that that the public could barely dis- laborate in these sectors. past experi- everything has already been in- tinguish the nationality of the ence as a fashion photographer. vented and realized. But if you Chefs from my photographs. But I know that you often trans- Did you find differences or simi- take something that already ex- focusing on the images chosen form your studio in Tel Aviv in a larities between glamour photo- ists, and you merge it with other by them… then all the cultural home restaurant to host private graphs and gastronomic photo- elements changing the point of differences emerge. It is an invi- dinners where food is narrated graphs? view you can still create some- tation to consider the exhibition with images. It is a very social The great difference between food thing new and fresh. If food de- also in this perspective. idea, that is in some way con- photography and fashion pho- sign will become the next artistic nected to the latest Milan ten- tography is that you can’t eat the language, this will depend on the The Italian cultural identity dency conceived by the galler- models and that food doesn’t need originality and creativity of a art- could be summarized, in the ist Rossana Ciocca: the public to wee-wee every five minutes. ist or of a designer.

FOCUS EXPO MILANO 2015 15 Israeli & Ita lian Chefs Photo by Dan Lev Chef: Israel Aharoni Chef: Victor Gloger Color: Purple Color: Yellow inspiration Image: Dan Lev Ispiration Image: Salvador Dali Styling: Gil Atlan Styling: Keren Barak

Chef: Yaron Kestenbaum Color: Green Chef: Shaul Ben Aderet Chef: Segev Moshe Ispiration Image: Color: Blue Color: White Yaron Kestenbaum inspiration Image: Eli Bochbut Inpiration Image: Segev Moshe Styling: Yaron Kestenbaum Styling: Talia Gon Assif Styling: Segev Moshe

Chef: Avivit Priel Avichai Chef: Haim Cohen Chef: Erez Komerovski Color: Orange Color: Red Color: White Inpiration Image: inspiration Image: Dan Lev Inpiration Image: Dan Lev Jackson Pollock Styling: Ilit Engel and Dan Lev Styling: Erez Komerovski Styling: Oria Geva

Chef: Shaily Lipa Color: Brown Chef: Ido Shapira Chef: Efrat Enzel Inpiration Image: Dan Lev Color: Red Color: White Styling: Dalit Russo Inpiration Image: from the inspiration Image: Corine Day book “Fresh Fruits” Styling: Diana Linder Styling: Talia Gon Assif

Chef: Avi Steinitz Chef: Omer Miller Color: Yellow Chef: Tom Franz Color: Black Inpiration Image: Color: White Inpiration Image: Omer Miller Eti Chen Bryer Ispiration Image: Tom Franz Styling: Rotem Nir Styling: Diana Linder Styling: Dalit Russo

Chef: Guy Gamzo Chef: Aviv Moshe Chef: Daniel Zach Color: Orange Color: White Color: Green Ispiration Image: Guy Gamzo Inpiration Image: Dan Lev Inpiration Image: Itiel Zion Styling: Guy Gamzo Styling: Dalit Russo Styling: Talia Gon Assif

16 FOCUS EXPO MILANO 2015 Israeli & Ita lian Chefs

Chef: Antonello Colonna Chef: Aurora Mazzucchelli Color: Red Color: White, Yellow and Red Inspiration Image: Inspiration Image: Marco Delogu Mazzucchelli Family Styling: Dalit Russo Styling: Dan Lev e Ilit Engel

Chef: Francesco Apreda Chef: Giancarlo Morelli Color: Red Chef: Carlo Cracco Color: Yellow Inspiration Image: Color: Ocher (yellow earth) Inspiration Image: image taken from the web Inspiration Image: Giancarlo Morelli Styling: Dalit Russo Alessandro Ruggle Styling: Dan Lev e Ilit Engel Styling: Carlo Cracco

Chef: Enrico Bartolini Chef: Iside De Cesare / Color: Yellow Color: Purple Inspiration Image: image taken from the web Chef: Davide Oldani Inspiration Image: Styling: Dan Lev e Ilit Engel Color: Yellow Paolo Chiodini Inspiration Image: Styling: Dan Lev e Ilit Engel Maurizio Galimberti Styling: Dan Lev e Ilit Engel

Chef: Bonetta dell’Oglio Color: Green Chef: Heinz Beck Inspiration image: Color: Pink taken by internet Inspiration Image: Chef: Fausto Oneto, aka U Giancu Styling: Dalit Russo Inka & Niclas Color: Rainbow Colors Styling: Dalit Russo Inspiration Image: Dan Lev Styling: Dan Lev e Ilit Engel

Chef: Tommaso Fara Chef: Cristina Bowerman Color: Blue Color: Flesh-coloured Inspiration Image: Dan Lev Chef: Emanuele Pollini Inspiration Image: Dan Lev Styling: Dan Lev e Ilit Engel Color: Brown Styling: Dalit Russo Inspiration Image: Alda Merini Styling: Emanuele Pollini

Chef: Luigi Taglienti Color: Black and White Chef: Victoire Gouloubi Inspiration Image: Chef: Francesca Castignani Color: Brick Red Manuela Vanni Color: Yellow Inspiration Image: Inspiration Song: Crêuza de mä Inspiration Image: Luigi Caputo Bunella Rossi by Fabrizio De André Styling: Dalit Russo Styling: Dan Lev e Ilit Engel Styling: Luigi Taglienti

FOCUS EXPO MILANO 2015 17 ART AND FOOD A LOVE STORY

t is relevant for our discourse Israel (#ITALY#FOOD#DESIGN, priority is in the relation with the historic performance, Consump- to start from the biblical pas- Tel Aviv-Holon march 2015). In public manifested through the re- tion of the Art (June 21, 1960): af- sage, that lets us understand 2007 the Spanish chef Ferran action. We find the relational at- ter having signed with his finger Ihow food has always been Adrià was the first chef invited titude also in the work of the Ar- some hard-boiled eggs, the artist an essential part of a land where to participate to Documenta12, gentinian artist Rirkrit Tiravanija, offered them to the viewer who the cultural tradition is based on and probably he was thinking of who describes his installations as entered in conceptual commun- the observance of principles, and the Manifesto of Futurist Cooking “sharing platforms”: his perfor- ion with the work. many of them concern food like (1930), with all its anticipations. mances are soups cooked inside During the 1960s, we have to bread and wine. Independently Firs of all, food is a con- museums and galleries mention obviously the Pop Art, from the rules that move Juda- vivial experience all over the world. that succeeded in removing from GIORGIA CALÒ ism, Israel project itself as a na- and many artists And this approach food its primary role and mak- by tion whose contemporary spirit is have exploited First of all, food is a characterize also ing it become only a commercial nurtured also with the awareness this peculiarity. convivial experience the works of good, symbol of consumerism: of its heritage, a food is undoubt- Let’s think to the Italian Ga- Andy Warhol, with his iconic edly part of it. Felix Gonzalez- and many artists have briella Cian- Campbell Soup cans, and Claes We start with this reflections our Torres. The Cu- exploited this peculiarity. cimino: the Oldenburg, with his monumen- investigations of some interna- ban artist, died Let’s think to Felix food becomes tal sculptures of pies, ice-creams tional examples of creative prac- almost twenty Gonzalez-Torres the platform of and hot dogs, ironic symbols of tices in the relationship between years ago, devel- a dialogue with the over-fed American society. art and food, with artists using oped a research the other, through In Düsseldorf, we remember the food in different ways: we real- focused on a the sharing of cook- restaurant that Daniel Spoerri ized that, in some cases, it is very public-private ing and the exchange of opened in 1968, coining the term difficult to recognize a rigid dis- concept that involves the viewer, recipes. She realized a relevant “Eat Art”. tinction between the single disci- making available for him piles of performance in this sense at the But we all know that food can plines. After all, today we speak candies, chocolates and chewing American Academy in Rome in also become an obsession: the very often about food design, and gums (Untitled, Placebo, 1991; 2009: There were a man from body ingesting, slowly or raven- chefs are considered as artists, Untitled, Placebo - Landscape Palermo, a man from Rome and ously, becomes subject and ob- as shown by the recent shoot- - for Roni, 1993). The artist of- an American; the third said to the ject, mean of expression and rep- ing with Carlo Cracco, realized fered in this way the artwork to others: “Tell me your food and I resentation of the discomfort of within a series of events dedi- the public as a “convivial gift”, as will tell you who you are!”. an existential condition. Marina cated to the connection between Nicolas Bourriaud defined it Es[ - Talking about the convivial expe- Abramovic in her video The On- design and food in Italy and in thétique relationelle, 1998]: the rience, we recall Piero Manzoni’s ion (1995) is portrayed in close-up

18 FEATURES Shahar Marcus, Sabich , 2006, video ARTFOOD: EVOLUTION IN ISRAELI ART AND IN KOSHER FOOD. MUTATION AND TRANSFORMATION OBSERVED FROM TWO POINTS OF VIEW

ART AND FOOD Heraclitus’ enlightening prophecy, “everything moves and nothing stays”, has been perfectly chewed and digested by contemporary art. Can we “plant” the panta rei anagram in order to find the continuous change, “A land flowing with milk and becoming, evolution? If before we saw only a pipe, Magritte bypassed the A LOVE STORY obstacle stating: “This is not a pipe”. Change is evolution. But it i salso honey”, this is the biblical another type of change, more immediate and superficial: the artwork description, and we must not changing in front of the viewer. All you have to do is to invert the order consider it only as a metaphor. A of the factors, and the artistic result is always the same: if the viewer is study of the Jerusalem Hebrew moving, also a simple sculpture reveals its hidden parts. And a painting hanging on the wall? During the 1950s Yacoov Agam, an Israeli artist who University has found the first lived in Paris, realizes his first artworks mutating their form and color in apiary found in an archaeological front of the public. The object is static, while the different angles of the excavation in the ancient Middle look change its perception. The geometric figures are fragments painted East, able to produce half a tonne on vertical strips, mounted on the background with an angle of 60 degrees. On the left we see an image, on the righ another, with a kaleidoscopic in a year during the biblical period, continuity. Developing his technique, Aram succeeded in making even in the land of Israel. This is the flatter the painting’s surface with his Agamographies, lens print on plastic story of a convivial experience that that continue to present different image in conjunction with the angle of conquered art. perception. The same transparencies invite to taste the Tiramisù rivisitato alla fragola con sorbetto alle fragoline di bosco of the Italian Simone Zanoni, an astonishing chef at Versailles’ Trianon Palace, honored with two Michelin stars, who opened also Rafael in the XVII arrondissement of Paris: this is the first kosher restaurant oriented towards the haute cuisine (http:// lerafael.fr/). From Agam’s A to Zanoni’s Z the step is really short: both in Paris, both expressions of a culture and of a continuous movement, with the allusions and illusions that kosher eyes and palate love to share.

Carlo and Aldo Spinelli

while she is eating a raw onion, Middle-East countries and in the tional exhibition. With the ironic this overview. His means are symbol of the pain and suffering Balkans, is shared with the logic and playful mode of his work, organic materials as pasta and of life. of free knowledge. Stampone investigate the theme bread, perishable products that In the work The Book of Food by The relationship between art and of the “stranger”: in particular, in symbolically indicate the nature Vanessa Beecroft, today among food, in design, fashion, cinema the pen drawing portraying the of art and life, a metaphor of the the protagonist of the Italian Pavil- and many other aspect, is sum- famous autarchic poster by Gi- human primary need. ion curated by Vincenzo Trione, marized in the exhibition curated acinto Mondaini with the child Waiting to find Marcus in septem- the artist took note of the meal by German Celant at the Milan that holds the bread with a fear- ber at the Expo Israeli Pavilion, eaten every day. Ten years after, Triennale, that opened ful look and the phrase with a site-specific installation Beecroft realizes VB52, setting in in april as the first of- “Do not take away that will employ thousands of the Castle of Rivoli a seven-hour ficial Expo event. the bread to our loafs, we can see the video Sabich performance that shows fashion’s Arts&foods, set workers’ chil- (2006), able to summarize with and food’s fetishism. The mod- by Italo Rota’s Bread is interpreted dren. Buy Ital- irony the local food culture. Mar- els, impassive in the fixed pose, studio, is a gi- in an opposed way by ian products”. cus documents in a performative were seaten alongside with ladies gantic show the Israeli artist Shahar Stampone action the preparation of an enor- of the Piedmontese aristocracy: on seven thou- replicates the mous portion of a typical Israeli half-naked around a long crystal sand square Marcus, who concludes poster in differ- street food: on a gigantic bread table, they took part to a banquet meters present- this overview ent languages that lies on the floor, the artist characterized by the color of the ing hundreds of changing also the makes a series of gestures that dishes. In this case, the food be- artworks, from the somatic aspect of recall Jackson Pollock’s action comes blank: its distribution and Marcel Duchamp’s the little girl, painting. The sauces substitute the rigid tone of its colors make cases to the Frank depending on the paint and the process of ab- it plastic and unnatural, but cer- Gehry’s fishes, in different artistic the nationality. So, these workers stract expressionism becomes a tainly beautiful and very glamour. practices connected to food from become the symbol of protection- vernacular physical activity. This Speaking about the Venice Bi- XIXth century until today. ist strategies originating in the humorous artwork undermines ennale, Michelangelo Pistoletto Always in Milan, Giuseppe Stam- Fascist advertising, that we find the classical image of the artist, presented the project Love Dif- pone’s solo show at the Prome- again today in the idea of a socio- and in a totally absurd way blurs ference-Artistic Movement for an teo Gallery of Ida Pisani, entitled political border and of multiple the distinction between creative Inter-Mediterranean Politics at Emigration Made Pavilion 148 levels of control implied by it. process and daily experience. As the 51st edition: the recipe of an (until June) deliberately coincides Bread is interpreted in an op- Marcus says: “Food allows me to ice-cream with the taste of halva, with Expo and is conceived as posed way by the Israeli artist turn perishable substance into the sesame paste diffused in the the 148th pavilion of the interna- Shahar Marcus, who concludes immortal art”.

FEATURES 19 VENICE BIENNALE INTERVIEW TO TSIBI GEVA

ou are a polyhedric art- the internal space. ones. A new architecture. All I realized a sort of warehouse, full ist, your work is mainly This idea comes from past expe- of this comes from Israel: the of gathered objects. This is also a pictorial one, but you riences where I confronted the bricks, typical modules of the lo- a typical Israeli concept: if you Ycreate also monumen- local architecture, as for exam- cal buildings, that I didn’t paint walk in the streets of Tel Aviv, tal installations, sculptures, vid- ple in Jerusalem, Haifa, Berlin, and alter in any way. So, I created you realized that there are a lot eos. What will you present in New York. But here it is the first a completely square space in the of entries that contain objects. Of- this occasion? Which is the way time that I realize a site spe- inside, the ideal situation ten these are high storages, under you have chosen to represent Is- cific installation in the for my installations. the roof; they are called Boydem, rael? outside and in the a term derived from Yiddish, I The idea came out of my interest inside, creating a The pavilion is think. Here I recreate precisely

GIORGIA CALÒ for objects, for finding objects. An sort of defense I interacted with the articulated in an Israeli depot, where all the by exhibition made only of painting territory, a ref- pavilion changing its some huge objects are gathered in the lower would not fit perfectly the pavil- uge. The anxie- paintings that floor, and you can see the inside ion. First of all, I had to face the ty of isolation is aspect, creating a new function as an through the glass. We realized it modernist architecture, similar a typical Israeli space, covering walls and introduction in the most authentic way, faith- to that of many Israeli buildings one. building new ones to the monu- ful to reality. from the beginning of the 1950s. mental, wall The exhibition is a mix of many Somehow this was the first chal- So, did you installations. things: I used the Lattices that lenge: trying to understand what I choose not to The objects are used to be minimal and empty, if could do in this occasion, raising interact with the real protagonists. you remember the MACRO show, the pavilion’s potential and mak- the pavilion’s These are found objects, and now are full of stuff, are stor- ing it more appropriate to this structure? I have the feeling that accumulated in an apparently ages of abandoned objects. A part situation. I decided to create a you worked on the re-planning chaotic but well studied hoard: of the space is set up with 64 new combination of sculpture, paint- of the space, deregulating the they tell the history of a country, or second-hand windows, some ing and architecture, builiding a materials and the forms? a way of life, and are recogniz- of them painted. They also re- relationship between the whole No, on the contrary: I interacted able simulacra of a shared nar- flect very much the architecture pavilion and the gigantic external with the pavilion changing its rative. Which is the relationship of Tel Aviv and of Israel; they are installation that totally absorbs aspect, creating a new space, between the objects and the sto- the typical plastic or aluminum the building and that iteracts with covering walls and building new ries they represent? windows, simple and useful, ab-

20 FOCUS VENICE BIENNALE 2015 Tsibi Geva Shutter Wall, 2015, wood, aluminum, plastic, glass, canvas, plaster, tin, Formica, installation view,ph. Elad Sarig

We announced the news on Artribune after his nomination: Tsibi Geva represents Israel at the Art Biennale 2015. His brother had the same honor with the 1993’s national pavilion. A unique case in the history of Venice Biennale: two brothers invited to represent their country in twenty years. We met Tsibi Geva in Venice

solutely unfashionable. And they It is the symbol of the modern- ganization of the abstract tra- nothing, and so it is better not to represent very well what we call ist ambition in the field of visual dition; at the same time, I see throw anything, it is better that “spontaneous-vernacular archi- arts, as Rosalind Krauss stated in the grid in its political mean- somewhere there is this stuff. tecture”, realized not by profes- a famous 1978 essay. What is the ing: the network, the enclosure, What I made was taking the ob- sionals but by people who find grid from your point of view? the block. Forms that represent jects that I found and that we objects and use or reuse them. As any other pattern, the grid is a the reclusion and the inability don’t need, what we do not want Also in this case I built every- form that structures itself of moving towards and to see, what we remove and deny, thing by myself, in my studio in on division and on within a determined and putting them in plain view, in Yaffo: during three-month work, organization; it is space. front of the public. In this sense, I measured every single piece, an empty space my work is an archaelogy of the comparing it with the pavilion’s (horror vacui) I metaphorically Tell me again present, of what exists today, walls, and combining all the el- systematized represent the instinct about the ob- what we use every day, visible ements. The paintings in the by a linear of keeping everything jects. You said everywhere. exhibition were chosen because division. It because there was a to me that all they also speak the vernacular represents the materials Speaking of which, it is interest- language: every work is made of the modernist moment when we didn’t come from Is- ing that the pavilion’s title Ar- different parts that come from value of flat- have much rael: why? You cheology of the Present seems to diverse sources and moments, ness opposed to could have found introduce the theme chosen by and that I afterwards assembled perspective and the same Okwui Enwezor All the World’s together. depth. I use the grid things also in Futures, about past and present and the other pattern as Italy. and a global view of the future. I find very interesting the fact means for representing the idea It is very important that every- Do you want to tell something that the objects are contained of territory, as exemplary and thing comes from Israel because more about it? within the Lattices, iron gratings ideological methods through we are talking about a typical Archeology of he Present is a with different patterns that we which we are able to perceive a Israeli mentality. Besides, I meta- paradoxical title, an oxymoron. saw already in the past. The grid specific space, as it is shown in phorically represent the instinct Archaeology is the past, but in is a recurring element in your the Lattice video. of keeping everything because this case the term alludes to the work, represented in paintings In this sense, my research con- there was a moment when we catastrophic situation of the pre- and in three-dimensional pieces. siders the grid a method of or- didn’t have much, or we had sent, that can be considered as

FOCUS VENICE BIENNALE 2015 21 TSIBI GEVA

Born in 1951 in the Ein Shemer kibbutz, son of the famous ar- chitect Cuba Geber, since 1989 Tsibi Geva is an art teacher at the University of Haifa and at the Department of Art of the Beit Berl College. Geva was chosen by the Selection Committee of the Ministry of Culture of Israel, composed by Amnon Barzel (president), Philip Rantzer, Dalia Levin, Dalia Manor and Joseph Berger. Among the motivations of this choice, his thirty-year ca- reer (the Tel Aviv Museum dedi- cated a huge retrospective to him in 2008), and his attention to the theme of the cultural identity. The pavilion’s curator is the tal- ented Hadas Maor, born in 1968, who signed the following article deepening Geva’s work and the pavilion entitled Archeology of the Present. The famous architecture by Zeev Rechter built in 1952, then modi- fied by Fredrik Fogh in 1966, is completely absorbed from the outside by an installation formed by hundreds of tires, while inside it is a revelation in the concep- tion of a sculpture that crosses the space. If the space has the concrete solidity of things, the in- stallation penetrates it: the three ambients of the pavilion, and the stairs that connect them, acquire a real consistency thanks to the artworks that allow the pass through physical and imaginary grids. The Israeli Pavilion, upper level installation view, ph. Elad Sarig installation view, upper level The Israeli Pavilion,

an archaelogical tomb. The title that somehow reflects the Middle think that there were 68 propos- Nosei, then she closed her gallery describes also an anthropologi- East situation. als. Obviously, I am very happy and we remained good friends. cal conception of the objects as The Israeli Pavilion at the Bien- with the result. Anyway, I pre- I prefer to work with museums, witnesses of an age, of a political nial was often represented in the sent also a video, Lattice: I used especially after my solo show at or mental situation. My project last years by videoartists, like it as an essential part of the in- the Tel Aviv Museum in 2008, fol- is structured arount to different for example Michal Rovner, Guy stallation, that fits perfectly with lowed by the Ashdod Museum, modes of work: the attempt of Ben-Ner, Sigalit Landau, Gilat it. The video was shooted in the American University Muse- creating an order, and of high- Ratman in the last edi- 2003 in the center of um in Washington, the MACRO lighting the whirl, the erosion tion. Why a painter Yaffo, and portrays in Rome etc. and the collapse of the structures was chosen this the daily life in a I exhibited my work in many mu- and of the means that merge one year, in your mixed zone of seums and alternative spaces, and each other. opinion? There were not Jews and Ar- this is my way of being independ- There were always videoartists, abs from the ent. I have to admit that I like to Do you face in this project the not always although this form of art terrace of work with galleries, especially in issues that you develop in your videoartists, is very cuttingedge now, the building Israel, but for me it is very impor- work, like the dialogue between although this where the tant to move and react to specific the Israeli and the Palestinian form of art is especially in Israel. that hosted the situations or places and not being people, and the cultural identity? very cutting-edge exhibition had managed by a commercial idea. I I believe that it is there, in some now, especially its seat. am critical towards what is hap- way. You can find the typical ob- in Israel. I can pening today in the art market: I jects of the Palestinian society, say that this Do you have a gallery think that it is very problematic, and there are Arab terms that rep- year’s choise at the moment? and it will worsen; the market resent some works. was made by a commission of five No, I do not work with any gallery controls art and most of all it con- For the installation and for every people, artists and curators. As at the moment: it is my choice, trols its essence, especially the part of it, I used blocks, wooden you know, every year the stand- because I want flexibility and I young artists, which are oriented pieces, reused objects; I impro- ards and the direction change: do not want to be in commercial towards an artistic direction de- vised, representing that sense this time an announcement was situation; I want to be completely termined by what the market of instability and anxiety that is published on an art magazine independent. I worked for more thinks or wants. And this is a very typical of our daily existence. And and everyone could participate; I than fifteen years with Annina bad situation.

22 FOCUS VENICE BIENNALE 2015 TSIBI GEVA ARCHEOLOGY OF THE PRESENT Hadas Maor, Curator of the Israeli Pavilion at the 56th International Art Exhibition - la Biennale di Venezia, presents the project of the artist Tsibi Geva. Entitled Archeology of the Present is a new, site specific installation encompassing the thematic and formal characteristics that have come to define Geva’s work over time.

rcheology of the Pre- hundreds of used black tires. pavilion’s exterior make use of a charged, urgent visual and po- sent, Tsibi Geva’s Tightly bound to each other with a common everyday object to litical statement. Over the years, project for the Israeli cable ties and other improve sed create an environment charged Geva has created various instal- Apavilion at the 56th In- means, the tires form a thorny, with layered spatial possibilities: lations based on the use of tires, ternational Art Exhibition – la prickly protective layer of sorts they allude to the political con- but these were always exhibited Biennale di Venezia, is a new, that both absorbs and repels text, in which a tire may func- in closed, interior spaces. In this site-specific installation encom- contact. The pulsating pat- tion as a protective object case, the displacement of the passing the thematic and formal tern created by the capable of absorbing artistic action from the interior characteristics that have come tire walls is formed shocks while also to the building’s exterior walls to define Geva’s work over time. by an interplay constituting a transforms the entire pavilion HADAS MAOR HADAS The project extends The project extends over the ex- between mate- sign of protest into a sculptural object. This by terior of the pavilion as well as rial presence over the exterior of the and serving strategy enhances the architec- in its interior, destabilizing famil- and absence, pavilion as well as in its as an impro- tural dimension of the work and iar divisions between inside and and the en- interior, destabilizing familiar vised, read- the sculptural power stemming outside, the functional and the tire structure divisions between inside ily accessible from it, while producing a decep- representational, high and low, is transformed weapon; at the tive spatial and conceptual vac- abandoned, found, and modi- into a sculptural and outside same time, they illation between the real and its fied elements. Geva’s work raises event on a scale also relate to the semblance, between an alleged self-reflexive artistic concerns that exceeds famil- installation’s origin and the tribute or fabrica- and epistemological questions, iar dimensions, disturb- architectural tion presented by the work. as well as political and cultural ing the visual and subjective and artistic The enclosure of the pavilion questions pertaining to locality experience of the viewer. Even context. These used tires, which through the construction of block and immigration, hybrid identi- as one approaches the structure, are impregnated with a distinct walls overlain by tires creates a ties, existential anxiety, ephem- it remains difficult to determine odor, form an organized network series of undefined, intermediate erality, and existence in an age whether it is a solid, impenetra- of holes imbued with a protective spaces that can only be perceived of instability. The viewer’s inter- ble block or a hollow container – potential, while simultaneously from within the building. These action with the project begins an interior that can be observed attesting to a state of danger, are enclosed storage spaces that while approaching the pavilion, and perhaps even entered. constituting a powerful material may be viewed as tributes to, or which is entirely enveloped by The tire walls enveloping the presence, and communicating echoes of, the typical Israeli boi-

FOCUS VENICE BIENNALE 2015 23 Tsibi Geva, Tire Walls , 2015, Tires, cable ties, found materials, ph. Elad Sarig

dem (the Yiddish word for attic ion, is a long block wall made tegrated into one another in an painted, and modified shutters, or crawl space) – a relatively in- entirely of gray cement blocks, almost inextricable manner. opaque windows, stretches of accessible domestic space locat- a common construction material As the viewer transitions to the fabric, and more. The shutters are ed in an attic, under the roof, or in Israel. This wall, which is char- pavilion’s intermediate level, he arranged so that the viewer is ob- in a niche within an apartment, acterized by a patterned, repeti- comes upon a tall, long shutter serving their closed, exterior side, and used to store old or rarely tive structure, constitutes an ad- wall covered entirely by closed which is usually oriented towards used objects. Up until the 1980s, ditional layer of circumscribing, shutters and opaque panels the public sphere, while creating every Israeli apartment included separating and blocking. Extend- made of various materials, which a deceptive vacillation between a boidem located in an overhead ing above it is a large wall of win- come together to form a mosaic painting and sculpture, interior space in the corridor or kitchen. dows overlooking the back of the of sorts. The wall is present in and exterior, front and back. The In the context of the current in- pavilion, which reveals the space as a represen- installation disrupts the relations stallation at the pavilion, these the interior side of tation of vernacular between the different elements intermediate spaces function the tire wall envel- architecture1 – constituting the wall and their as storage spaces for subjective oping the build- This Western, unrestrained, categorical status in the world, awareness and memory. They ing’s exterior. modernist, urgent, im- while creating a powerful impres- are filled with an accumulation This invasion Mondrian-like pattern mediate, and sion of an insurmountable obsta- of doors, shutters, metal lattices, of the interior above all cir- cle, a powerful and total impasse. wooden boards, flattened card- by the exte- seems to overlay the cumstantial. On the pavilion’s upper level, the board boxes, found and aban- rior, which be- disrupted, rounded, This palpably viewer comes upon a large lattice doned objects, artworks, furni- comes evident softened grid of the material en- installation. In contrast to Geva’s ture items, personal souvenirs, the moment one tire wall tity rises from early installations, where the lat- and more. The presence of these enters the pavil- floor to ceiling tices were arranged in long rows spaces facilitates a process of ac- ion, ruptures – overlooking the with no exits, like cold, threat- cumulation that results in excess and fragments space, overflowingening, empty cages, here they and in the entanglement of func- the a-temporal onto the adjacent wall, and contain various objects – empty tional, circumstantial, emotional, illusion of self-enclosure created constituting a gigantic partition flower pots, mattresses, used and existential concerns. They by the white cube. Moreover, that bespeaks its own potential furniture items, old television operate within the pavilion like the windows overlooking the invasion or penetration. The sets, and more. This installation a back yard of sorts, where eve- tire wall are ordered within a re- wall’s surface constitutes a mes- imitates a conventional logic rything that has been repressed petitive metal grid. This Western, merizing topographical expanse employed in the Israeli urban and denied is cast away, only to modernist, Mondrian-like pattern that playfully engages with the sphere, where lattices serve as resurface over and over again. seems to overlay the disrupted, pattern of the grid while com- an improvised, minor extension Across from these storage spaces, rounded, softened grid of the tire bining, in an entirely non-hierar- of the interior, a temporary stor- facing the entrance to the pavil- wall, so that they are visually in- chical manner, found, new, old, age space where necessary and

24 FOCUS VENICE BIENNALE 2015 unnecessary objects are piled up cages in their contents; and the Geva’s work over the years, thus action. This combination always indiscriminately. shutter wall embodies the poten- remains, in the end, a locus of attempts to remain hybrid, am- Geva’s work is based on differ- tial of penetration. distilled longing; an unrealized biguous, multicultural and non- ent types of obstructions, which The keffiyeh, terrazzo tile, win- dream about a coherent, unques- uniform, and simultaneously always contain gaps and holes dow, shutter, lattice, and block tioned identity. opens up onto artistic questions through which the gaze can pen- wall are all accepted signifiers Geva is a political artist in the as well as cultural and political etrate, but the body cannot pass. that serve to create a separation deepest sense of this term. The ones. His work involves the col- The layout of the project within between the private and pub- political dimension of his work, lection of signs in the world, and the pavilion space creates sharp lic spheres, interior and exte- however, is cumulative; it is re- he can even be described as op- transitions between experiences rior, concealment and exposure, vealed and understood in the erating in the space between ar- of blockage, discomfort, and spa- while partaking of a vo- process of observing the cheology, anthropology, and art. tial ambiguity and between in- cabulary of concepts works and becoming Yet he does not gather informa- timate, poetic moments, so that and elements acquainted with tion about a distant and foreign fragility and crudeness, lyricism that have popu- Geva is a political them – rather other. The forms and objects and violence, are inextricably lated Geva’s than striking present in his work partake of intertwined. The installation’s work over the artist in the deepest one directly, a lived, highly specific, imme- different focal points create en- years. At the sense of this term. The in one instant. diate reality, while attesting to claves that offer support for the same time, political dimension of Although his the catastrophic dimension that overwhelming anxieties arising their pres- his work, however, is approach to suffuses it. His work is pervaded from within. These enclaves pro- ence in this painting is by the impossible complexity of vide a semblance of protection, specific project cumulative fundamentally Israeli-Palestinian existence in which is in fact nothing but an il- is – as it has in conceptual, the this place, and is imbued with a lusion: The tire walls are incapa- fact always been – works them- painful, sober and harsh aware- ble of offering protection against fragmentary. They are selves are im- ness. It strives to deconstruct the an actual attack; the spaces on the present as bits and pieces of bued with a fundamental concepts of place, entrance level offer only a tempo- a home that no longer exists, or surprisingly expressive charge, culture, and identity that shape rary refuge or hiding space; the which may potentially come into and his entire work process is our life and actions, and to touch displaced lattices no longer serve existence in the future, yet not as predicated upon the creation upon the most sensitive question to expand an interior space or of- the vestiges of an actual, concrete of a dialectical tension between of all: the question of this place’s fer protection, but rather consti- house. The concept of home, contrasts and the combination of belonging to its inhabitants, to tute an obstruction in space that which repeatedly resurfaces in different arenas of discourse and both Palestinians and Israelis.

1. Vernacular architecture is characterized by an absence of planning and by the use of * The full text by Hadas Maor, titled “Vernacular Art,” appears in the exhibition cata- local materials and traditional technologies to create buildings that tend to evolve over logue Tsibi Geva: Archeology of the Present, and can be downloaded at time, in a manner reflective of the surrounding environment, culture, and history. israelipavilion2015.tsibigeva.com

FOCUS VENICE BIENNALE 2015 25 ART SPACES IN ISRAEL A VIBRANT SCENE FOR A YOUNG NATION

Israel, a young nation with a very ancient tradition, was able to project itself on the international scenario during the last years as an extremely dynamic reality, forge of artistic and creative ideas, able to orient itself with decision towards the future and to connect the visual research with the fields of innovation and cultural industries.

el Aviv, with its sur- the Herzliya Museum of Contem- for the spreading of contempo- through the work of the curators roundings, is naturally porary Art: opened in 1965 and rary languages as lifestyle and as Mira Lapidot, Aya Miron, Noga the fulcrum and the directed in the last year by Aya privileged look on the world. The Eliash, Shua Ben-Ari and Noam Tcenter of this drive, with Lurie, it is dedicated to Israeli and Petach Tikva Museum of Art is Gal – the year of the opening and more than 150 art places among international contemporary art located east of Tel Aviv: opened the social, historic and cultural galleries, museums, foundations and focuses on researches able in 1964 and dedicated to Israeli context of Israel in that moment. and non-profit spaces. The most to offer different points of view and international contempo- This is a dive in the freshness and important of them is the famous on the social and political situa- rary art, when it was reopened in the creative energy just then, Tel Aviv Museum of Art, opened tion. Among the summer shows in 2004 it enlarged its collection through the imaginary, the artistc in 1932 and hosted in the current we recommend Temporary Relo- adding artworks by young au- scene and the material culture. building from 1971; the museum cation: Art Residency Programs thors. The exhibition program For the anniversary, the project includes also a space in the heart New Exhibitions (May 30-August faces a wide range of issues (from Rembrandt from Amsterdam to of the city, the Helena Rubinstein 15), realized in collaboration Israeli cultural sphere to the Jerusalem curated Shlomit Stein- Pavilion for Contemporary Art, with the Kunst im Tunnel Exhibi- global contemporary society), berg puts close the early painting CHRISTIAN CALIANDRO dedicated to temporary exhibi- tion Space of Düsseldorf. Twelve promoting innovative approach- of the Dutch artist The Prophet

by tions. The spectacular adjacent artists (Angela Fette, Christoph es that represent the curatorial Jeremiah Lamenting the Destruc- wing of the TAM (Herta and Knecht, Sebastian Mejia, Jens focus for the museum’s director tion of Jerusalem to St. Peter in Paul Amir Building), projected Pecho, Leunora Salihu, Alexan- Drorit Gur Arie. Prison, the masterwork from the in 2011 by the architect Preston der Wissel, Rafram Chaddad, Last but not least, the Petach Tikva museum’s collection (from June 3 Scott Cohen, hosts a collection of Uri Gershuni, Nir Harel, Alma Museum of Art hosts (until June, to Decembre 5). IMJ presents also Israeli contemporary art, tempo- Yitzhaky, Barak Ravitz, Gil Yef- 13rd) Agro-Art. Contemporary A Brief History of Humankind rary exhibitions, a photographic man) have been selected for their Agriculture in Israeli Art, curated (Bella and Harry Wexner Gallery, selection and the library. Among residencies between 2012 and by Tali Tamir: ineteen artists May 1-January 2, 2016) curated the summer events, from May 2014, in Düsseldorf and including Avital Geva, by Tania Coen-Uzzielli: inspired 15 to September 5 the museum Tel Aviv, were they Gal Weinstein and by Yuval Harari’s best-selling directed by Suzanne Landau lived and work for A dive in the Ayelet Zohar book, the exhibition recalls the presents the unmissable group months. South of freshness and in speak about the odissey of mankind through evo- show This Place, with 12 pho- Tel Aviv there is Israeli-Zionist lution, from prehistory to moder- tographic journeys through the the Design Mu- the creative energy farming ethos, nity, from the first artifacts to the country and the West Bank real- seum Holon just then, through the seen from a Theory of Relativity. ized between 2009 and 2013 by that – together imaginary, the artistc contemporary The Jerusalem Artists’ House is Frédéric Brenner and other 11 with the Israeli scene and the perspective very active in the city: it occupies authors invited by him: Wendy Center for Digi- and thinking the former seat of the Bezalel Ewald, Martin Kollar, Josef tal Art (hosting material culture. about how it has Academy of Arts and Design, Koudelka, Jungjin Lee, Gilles the exhibition A changed in the last founded in 1906 by the sculp- Peress, Fazal Sheikh, Stephen Piece for Two decades. tor Boris Schatz (that opening is Shore, Rosalind Fox Solomon, Floors and a The other important insti- generally considered the birth of Thomas Struth, Jeff Wall e Nick Corridor by the sound artist Am- tutional space is the Israel Mu- contemporary art in Israel), and it Waplington. The exhibition, por- non Wolman until June 27), the seum Jerusalem, celebrating this is a center totally dedicated to lo- traying the complexity of these Israeli Cartoon Museum, the year the fiftieth anniversary of its cal and international contempo- lands, is curated by Charlotte Holon Institute of Technology foundation with a very rich pro- rary art, promoting young, mid- Cotton, chief ot the Photography and the Holon Mediatheque – gram of exhibitions and events. career and well-known artists. Department of the Los Angeles makes of this industrial town Among them, the fascinating Among the other events, it hosts County Museum of Art. with 200.000 residents one of the 1965 Today (Spertus Gallery, un- the Osnat Mozes Prize for Young 14 km north of Tel Aviv we find main places in the whole country til August 29) that reconstructs – Artists every year, the Miron Sima

26 COLUMN Haifa Musaeum of Art hma.org.il Gottesman Etching Center www.cabriprints.com

KABRI

HAIFA EIN-HAROD Museum of Art www.museumeinharod.org.il UMM EL-FAHEM Herzliya Museum of Contemporary Art www.herzliyamuseum.co.il Umm el-Fahem Gallery umelfahemgallery.org Tel Aviv Museum of Art www.tamuseum.org.il HERZLIYA PETACH TIKVA CCA - Center for Contemporary Art cca.org.il TEL AVIV Artport tlv www.artportlv.org HOLON Petach Tikva Museum of Art JERUSALEM www.petachtikvamuseum.com ASHDOD Ashdod Museum www.ashdodartmuseum.org.il

Israeli Center for Digital Art www.digitalartlab.org.il

Israel Museum Jerusalem www.imjnet.org.il Jerusalem Artists’ House www.art.org.il Jerusalem Print Workshop www.jerusalemprintworkshop.org

Visual Arts Award every two year exhibition space, an auditorium of the area, is a project conceived State of Israel, by the City Council, and the Biennale for Drawing in and an editing-room. It also hosts for one of the poorest territories in by various foundations and by citi- Israel, a national project born the Video Archive (with more Israel, located in the Arab sector zens’ private donations. in 2001 involving all the public that 3000 artworks, from 1960 of the country, with a high level In conclusion, an important galleries in the center of Jerusa- to present days) and produces of unemployment: but during the space is set aside to printmak- lem. Among the other museum exhibitions, projects, festival, last years the city of Umm El ing, within Israeli contemporary on the national territory, we can lectures, performances Fahem knew a small art scene. As Ronit Sorek, cura- mention: the Haifa Museum of and events under economic growth, tor of the Israel Museum Jerusa- Art, founded in 1951 in on of the the direction of that led to an in- lem’s Department of Prints and most ancient cities of Israel, that Sergio Edelsz- crease of atten- Drawings, says: “The local artistic from the very beginning assumed tein. Always But during the last years tion towards printmaking is mainly centered the role of an intercultural bridge in Tel Aviv we the city of Umm El Fahem the issues of re- in two workshops: the Jerusalem among Jews, Christians and Mus- find Artport, knew a small economic sponsibility, of Print Workshop which has re- lims, the Museum of Bat Yam, promoting growth, that led to an social welfare cently celebrated its 40th anni- l’Ashdod Art Museum-Monart young con- and of ecologic versary, and the Print Workshop Centre and the Museum of Art temporary art increase of attention sustainability. in Kibbutz Cabri - the Gottesman Ein Harod. with a residency The space, born Etching Center, established in Also the non-profit spaces play program for Israeli on the initiative 1993. Both workshops are run by an essential role in the evolution and international art- of artists and a professional and skilled team of the vibrant national artistic ist, while the Art Cube op- inhabitants to of printers and curators. While scene, and in its outside projec- erates in Jerusalem, with a resi- bring contemporary art to the city the Cabri workshop focuses ex- tion. Among them, the Centre for dency program supported by the and its residents and to foster the clusively on intaglio techniques, Contemporary Art (CCA) of Tel Jerusalem Foundation. Finally the cultural and social exchange be- the Jerusalem workshop produces Aviv stands out: opened in 1998 Umm El Fahem Gallery, founded tween different cultural identities, also silkscreen and woodcut. The in a small room, it succeeded in in 1996 in the district of Haifa with through exhibitions, conferences, workshops’ curators follow the changing the contemporary art the aim of establishing a place for creative workshops, seminars. activity of the Israeli artists and scene in Israel and it occupies to- meeting and artistic elaboration These activities are supported by invite some of them each year for day an entire building, with three dedicated to the 50.000 residents the Ministry of Education of the a residency.”

COLUMN 27 DESIGN MUSEUM HOLON, THE PLURAL PROJECT

he Design Museum Ho- seum of Art with its Department limitate its volumed was project- field of design that hasn’t been lon (DMH) opened here of Architecture and Design, al- ed by Ron Arad, Israeli archistar investigated by him: from the ret- in 2010: it was the first ways carefully investigating the living in London. He marked the rospectives of the great authors Tlocal exhibition space frontier, often transversal phe- architecture of this 3200 square of contemporary fashion design, dedicated to design in a vertical nomenologies between art and meters building with his unique as the one on Yohji Yamamoto way and destined from the very design. stylistic signature, formally very and the one on Iris Van Herpen, beginning to become a place of Nevertheless, soon the lack of close to the to some of his most to the productive scenarios (as fertile and inclusive debate. It is an independent institution, re- famous furniture projects (for “Postfossil” the show about de- a natural center for the creative leased from the currents and example, the Moroso chairs, or sign without petroleum) and to industry’s community, but it is the debate animating the the Bookworm bookcase “Decode”, retrospective about GIULIA ZAPPA also willing to broaden its vision artistic identity of made for Kartell). the digital experimentations. All

by to spred its plural vocation in- the two museums, Since five years, this, obviously, without ignoring volving the general public. emerged. The fol- The Design the museum is the tensions and the qualities of The country has cultivated a mu- lowing step was directed by the Israeli design’s evolution, as seum establishment interested the creation of Museum Holon is Galit Gaon, in “Out of the box. Design Made to design. From its opening in a dedicated in- first of all a museum an important in Israel”, or in “Designers Plus 1973, the Department of Design stitution. The of design, and then reference in Ten, 42 Israeli Designers”. This and Architecture of the Israel condition sine a museum about the country scenario was recently consoli- Museum in Jerusalem granted a qua non was the thanks not dated, and shows a strong dyna- continuous commitment in the financial support design only to a career mism. Israel, unlike Italy, does field of design, gathering a rel- of the Holon City built on the dou- not have a sector industry in the evant collection of XX century Council, which ble track of didac- field of furniture, and this inevi- objects – from furniture to tex- already devel- tics and curatorships tably favors the development of tiles, from ceramics to graphic oped the Israeli (among which the Israeli Cartoon an interdisciplinary attitudy, projects – and developing in par- Center for Digital Art, a cultural Museum Foundation). As DHM’s deeply oriented towards the con- allel a research activity focused platform dedicated to the inves- Chief Curator, Gaon is very care- ceptual research, but apt to ex- on the local identity, but also tigation of contemporary art. ful in promoting initiatives able periment with new materials in open to tensions and ideas that The Design Museum Holon is to widen the experience of de- handmade way. Instead, the case naturally converge in a small but first of all a museum of design, sign in order to consolidate the of graphics is different, because cosmopolitan country like Is- and then a museum about de- public, show after show. it is very recognizable in its sign rael. The same was done, twenty sign: its iconic building wrapped With more than twenty exhibi- and strongly engaged in having years later, by the Tel Aviv Mu- in the sinuous red strips that de- tions realized, there is not any a say on the political scene, be-

28 COLUMN ph. Yael Pincus IN-POSSIBLE BY ALESSI Elena Manfredini, Fiori Darancio , Fruit Bowl, 2005

A museum that is deep-rooted in its a witness and a means focusing on the identity of national design, and at the same time open, at the same time open to register and to anticipate the tensions and the ideas that animate the evolution of the discipline at an international level. The flagship of the institutional offer that Israel built, step by step, in the field of design has the name of Holon, a town south of Tel Aviv.

The Design Museum Holon offers a look behind the scenes with “IN-Possible by Alessi” (curated by Francesca Appiani), a retrospective dedicated to the historic Italian firm. A cure to rehabilitate a heritage apparently doomed to oblivion, a meditative exhibition about the tacit mechanisms that cause the lacking production of the industrial prototypes. The case-study to test what resembles the analysis of a tween humour and sarcasm. At onymous of nice style objects, of psychic removal is undoubtedly excellent: one of the most the same time, the youth cul- a captivating shape”. long-lived factories in the history of Italian design, Alessi ture is drenched with progress Gaon guides us towards another is proud of a deep impact on the imaginary of domesticity of start-ups: Start up Nation. discovery: Israel has the largest and the ability of having entered many homes in Italy and The story of Israel’s Economic number of graduates in design Miracle, the book by Dan Senor for square kilometers, 2.500 last in the world without elitism. The objects from the museum and Saul Singer has become an yeat, a high number if we com- of Omegna, the home town of the Alessi family hosting still international best-seller and an pare it to the seven millions of today the factories and the contiguous exhibition space, are essential point of reference for the local population. “The atten- more that 50 and were selected among many others dating marketers and business- tion to design is certainly from 1921 to 2012. As Alberto Alessi, President of the firm, men. Trying to un- growing – Gaon says remembers, the reasons why a product is denied to enter derstand how the Israel has the – but we believe in the catalogue are various and sometimes imponderable. awareness of the largest number of that industry First of all, there is a productive difficulty, that during the role and func- does not con- graduates in design for projects’ development can prove to be insuperable due tion of design front it as we to the increase of cost. At the same time, also the lack changed in square kilometers, 2.500 would like. In of imagination of the marketing offices plays a key role: the country, last yeat, a high number the same way, they are often prejudiced in evaluating the market and its Galit Gaon if we compare it to the I do not believe reception of a daring proposal. says: “The design is recog- The parterre of designers affected by this sinister fate is young people, seven millions of the nized as a re- wide, from Philippe Starck to Zaha Hadid, from Patricia grewn up with local population. spectable profes- the design, used to sion – I doubt Urquiola to Ronan, from Erwan Bouroullec to Ettore the language of art, for example Sottsass. From another point of view, this fact is reassuring: of fashion, of pr, of the web, that an Israeli in the field of design, the experience of a refusal is not a of the technological innova- mother would suggest to her prerogative of the young generations but it can happen – as tion, understand very well the son to start a designer career – in life – also to the global stars. importance of design for inno- but it i salso true that more and vation, and that its place is in more people understand how its Until June 6, 2015 the Research&Development de- role is crucial. Design speaks to www.dmh.org.il partments and not only on the people, speaks about people, shops’ shelves. But for the older favors the dialogue and a high generations design is still a syn- quality of life for all of us”. Giulia Zappa

COLUMN 29 Rutu Modan, Hot air Balloon , private commission, 2003

ISRAEL CALLS THE WORLD FROM EUROPE TO USA: 2015, A YEAR RICH OF EVENTS

In addition to the excellent presences in the Italian context of Expo 2015 and of the 56th International Art Exhibition of Venice, Israel will be also the protagonist of a vibrant series of exhibitions dedicated to its artists. Among extraordinary loans and group shows inspired to young emerging authors, the second part of the year will highlight the cultural ferment that crosses the Near East.

he summer season will Landau, Ellen Ginton, Irith Hadar Bartana, Guy Ben-Ner, Nevet is hosted in the museum’s upper be very intense for Isra- and Raz Samira, comes from the Yitzhak, Nira Pereg, characteri- story and explicates the general el creativity. Indeed, the desire to cross the physical and zed by a constant attention to the objective of the exhibition, that Tprogram of international temporal borders, in order to difficult contemporary socio-po- proposes a reflection on the sta- events will see Israel as a promo- compare the ways of making art litical atmosphere. Past and pre- tus of human beings in the con- ter and as the origin of the pro- in different ages. And to genera- sent establish a non-conflictual temporary scenario through the tagonists which will exhibition te a fascinating dialogue and positive dialectic, videos of the involved artists. their works in other countries. among the masters replicating the spi- The next 18th of October will be Celebrating the fiftieth anniver- of modernity and rit of the young the last day to visit a group show sary of the relationships between the contempora- Yael Bartana, one of the relationship bu- with profound political and so- Germany and Israel, the Tel Aviv ry Israeli artists. ilt by the two cial implications, that invites its Museum of Art will send for the Languages artists shown in Berlin, countries that protagonists to stand on the col- TESTINO ARIANNA first time in Europe seventy ma- with a histo- will be the spokeperson of promoted the lective phenomena of alienation, by sterwork from its collections. The ricized identi- Israeli community within initiative. fear and zealotry widespread in Martin Gropius Bau will host until ty – painting, The New Human In Northern our age, but also to suggest throu- June an exceptional selection of sculpture and Europe, Yael gh their works new forms of en- modern artworks, witnesses of a graphics – live to- Bartana, one of counter and reconciliation. The symbolic period of time from the gether with the mo- the artists shown ten artists in Malmö comprehend, modernity’s peak to present days. ving images and the in Berlin, will more than Bartana, Adrian Paci, The connection between recent installations by the young be the spo- Cao Fei and Loulou Cherinet. The past and present is the focus of Israel authors in the Berlin spa- keperson of Israeli community contribution of the Israeli video- The Century Mark. Tel Aviv Mu- ces. The great names of modern within The New Human, an exhi- maker and photographer is roo- seum of Art visits Berlin, projected tradition, from Max Beckmann bition project in two chapters, set ted in her long research about the as a thread able to put in contact to Marc Chagall, from Edgar De- at Moderna Museet of Malmö, in issues of identity and memory, geographic distances and diffe- gas to Egon Schiele, from Geor- Sweden, until the end of 2016. strictly connected to her count- rent creativer approaches. The in- ges Seurat to Pablo Picasso, are The first event, with the subtitle ry’s history. Using the filter of ri- tention of the curators, Suzanne put close to the artworks of Yael You and I in Global Wonderland, tuals and of popular ceremonies,

30 COLUMN COLUMN 31 Yael Bartana, Inferno, 2013, video still, courtesy of Petzel Gallery, New York; Annet Gelink Gallery, Amsterdam, and Sommer Contemporary Art, Tel Aviv

the artist identifies in the human being the starting temporary Art (MCA) of Chicago hosts the first, point for a full recovery of awareness and collective extensive American retrospective of Keren Cytter, conscience. until October 4. Born in Tel Aviv but citizen of the Another more experimental group show involves a world for her education, the artist shows in Chica- young representative of Israeli creativity, Michael go eight videos realized in the last ten years, a new Liani, who was selected together with other series of drawings and work connected to 49 artists to portray the range of pas- performances. The exhibition, organized sions, interests, means and appro- by the Kunsthal Charlottenborg of Co- aches that enliven the activity of Past and present penhagen together with the MCA’s emerging photographers, chosen curator Naomi Beckwith, catches among the students of 40 global establish a non- the desacrating charachter of Cyt- academies. reGeneration (this is conflictual and positive ter’s creative production. Her poe- the exhibition’s title) summari- dialectic, replicating tics, symbol of an interdisciplinar zes its proposal at the Musée de the spirit of the young style and apt to the mix of genres l’Elysée of Lausanne, in Switzer- and expressive forms, indicates a land, between May and August. relationship critical use of the cinematographic In its third edition, the project ori- medium, that is exploited at the le- ginates from the need to describe the ast. The movies, produced with great critical sense of the new generations low-fi effects and often shooted of artists-photographers, an essential value to face in the artist’s apartment, reach the uncertainty of the new millennium, dominated results intentionally close to kitsch, put up daily by a widespread conflicts. The young Michael Liani narratives of love, sex, jealousy that reflect in an values his belonging and transposes the most fami- exemplary way the atmosphere thanks to unsophi- liar aspects of it in shoots and videos that resonate sticated techniques. Also the actors and the actions as a terse and precise answer to the paradox of war tend to increase continuously, fostering ourselves to and segregation, apart from the fronts. call into question the narrative conventions of tradi- On the other side of the Ocean, the Museum of Con- tional cinema.

32 COLUMN ITALIAN HOMAGES TO ISRAEL

2014 ended with the delivery of the Milan’s Seal by the Mayor Giuliano Pisa- pia to the writer David Grossman (Jerusalem, 1954). Grossman, the creator of global best-selling novels, has also always practiced an essay approach to the delicate question of Middle-East conflict. His support to the research of pacific solutions gained the author, together with the deep relationship with the city of Milan, the prestigious recognition. Other two literary event involved Israeli authors, who were rewarded for their creative and social contribution. The writer and politician Yael Dayan (Nahalal, 1939) received the Prize for Peace 2015, established by the Ducci Foundation to promote the cultural and religious dialogue. Yael Dayan distin- guished herself for the great support given to the Israeli-Palestinian peace, opening tables of discussions also with representatives of some interna- tional countries. Literature as means of reflection and knowledge is the focus of the Inter- nazional Prized for Translation, an annual event promoted by the Ministry of Cultural Goods and Activities and of Tourism aimed at diffusing Italian culture in foreign countries. The 2014 edition recognized the commitment of the Editrice Carmel Publishing House, located in Israel. The prize was given for the intense activity of translation of the Divine Comedy, published for the first time in the Israeli context, and for the difficulty of respecting both the Italian fourteenth-century rime and the Hebrew modern language. Also cinema was the protagonist of some important events. The young Na- dav Mishali (Ofakim, 1986) won the prize for the best soundtrack with his short-movie Eishech, Teshukatech - Longing nell’ambito at the Ca’ Foscari Short Film Festival 2015, dedicated by the University to the students’ cinema and at its fifth edition. The work of Mishali portrays with a contemporary look the effect of millennial religious ritual on current society, focusing on the woman’s figure. The woman was also the center of the twenty-second edition of Sguardi Altrove Film Festival, that this year awarded Ben Zaken by Efrat Corem (Ashkelon, 1979). as best movie in the Nuovi Sguardi section. The film is a delicate portrait of the relationship between a single father and his teenage daughter on the background of the Israeli suburbs.

Arianna Testino

MARCH CHAGALL LOVE AND LIFE

The collection of the Israel Museum Jerusalem a the Chiostro del Bra- mante in Rome The Israel Museum Jerusalem, celebrating this year its fiftieth anni- versary, has one of the richest and most representative collections of Marc Chagall’s complex and heterogeneous work. This happened thanks also to the deep friendship that tied the artist to the museum, also before its opening. Indeed, Chagall was one of the supporters of the previous institution, the Bezalel National Museum, contributing with generous donation, as his daughter did after. The Chiostro del Bramante hosts the exhibition Marc Chagall. Love and Life, curated by Ronit Sorek, until July 26. 140 artworks are shown, among paintings, watercolors and prints from the Israel Mu- seum, where Sorek is curator of the Department Prints and Drawings. “The exhibition focuses on the books’ illustrations: his autobiography Ma Vie, the books by his wife Bella, Gogol’s Dead Souls and La Fon- taine’s Tales – Ronit Sorek explains – Through this collection, Chagall’s poetics fully emerges: the great love for hiw wife, nostalgia, life, the love for his mother country and for human beings. These artworks allow us to narrate the life of an artist, but first of all of a man, whose story starts at the beginning of XXth century until the 1980s. This man crossed all the most important events of the period and told them re- maining always faithful to his style: his childhood in Russia, the Jewish culture, the life in Paris, the wars, his life in Berlin, his return to Paris. Chagall is one of those artists which transformed modern art”.

Giorgia Calò

COLUMN 33 FOCUS ON THE ARTIST GAL WEINSTEIN

s your artistic research spe- follow and appreciate with inter- Let’s speak about your “carpets”. from the process of the work. cifically connected to the est, and learn from - Bruce Nau- They look like visions from tradition and the culture of man, Mike Kelley, Paul McCa- above, but also as camouflages, One of them was displayed in IIsrael? If yes, how? rthy, Thomas Shütte, Willem de such as those of the soldiers: it’s Brasil for the Mercosul Bien- Some of my works are based on Kooning, Gideon Gechtman, Da- just a suggestion, or are there nale. One belongs to the Israel iconic images from Israeli culture vid Wakstein, David Ginton, Roy really some thematic connec- Museum contemporary art col- - symbolic, nostalgic and jaded Lichtenstein and many tion, at a sociological lection. How – if this happens aspects exist in these images. others. I think that and political level? – can change the perception of Even though they are images, the primary aspect I think the asso- the work, depending on the geo- their presence in Israeli culture that intrigues I think that the ciation to the graphical context? is more virtually symbolic than me is the way camouflage The work in the Israel Museum ASANTA NASTRO ASANTA physical or actual. My work is in which their primary aspect that and the colors is based on an image of Nahalal, by trying to convert an emotional work is always intrigues me is the way of it to the a community in the Jezreel Val- touch – meaning the literal ex- stronger than in which their work is army uniform ley and an iconic image in Israeli pression – into a physical touch. the spirit of the always stronger than is correct. In Culture. The community itself In other words, it means trying times. In truth my opinion was designed by the architect to convert the image from a sym- it stands out to- the spirit of the times. this connection Richard Kauffman in 1921 and bolic aspect to a concrete aspect. day on the back- comes from the it was designed in the shape of a The attempt is made with the ground of a mapping process circle. This is also the reason for help of synthetic materials (wall sense of flood- of the landscape by the passage from an installation to wall carpets, steel wool, pvc, ing of images, shapes and colors. The reason to a wall sculpture or floor piece, mdf) with the aim of tempting the exhibitions and works of art. In for the camouflage colors and because the image of Nahalal is viewer to touch and thus feel. my opinion the inspiration I get different shapes that are seen in acknowledged as a defined shape from them has to do with the it, comes from trying to create an and is observed as such. For the Is there any artist (dead or alive) totality and loyalty that I experi- illusion of blending into nature of work for the Mercosul Biennale that you consider like a teacher? ence from their works. An ad- the landscape and the topogra- I took a different approach. Ac- It is hard for me to point out ditional teacher who is very im- phy, by sampling and mapping. tually in order to emphasize my one particular artist. There is a portant as far as I am concerned Meaning the acceptable similar- total alienation to the thematic number of artists whose work I - is experience... ity to the camouflage colors flows connection to the place. It had

34 COLUMN © Plutschow Gallery, Martin Rütschi Courtesy the Artist and Plutschow Gallery Installation View , Light Holes, series of Night Visions at Plutschow Gallery Coffee Cup, 2014/2015 Coffee and Mold on PVC - 40 cm © Plutschow Gallery, Peter Schälchli Courtesy the Artist and Plutschow Gallery

Coffee Cup, 2014/2015 Coffee and Mold on PVC 90 cm © Plutschow Gallery, Peter Schälchli Courtesy the Artist and Plutschow Gallery

“Some of my works are based on iconic images from Israeli culture - symbolic, nostalgic and jaded aspects exist in these images”. Our chat with Gal Weinstein, one of the most representative artists of the Israel’s art scene, begins with these words. FOCUS ON THE ARTIST We met him in Tel Aviv, where he currently lives. GAL WEINSTEIN

interested me to approach the without distinction with instal- sidered and checked through a much as possible in a playful and work from an angle that would lation, sculpure, video, etc. So number of possibilities and could ongoing state. I think my dream deliberately emphasize more for- how much the medium is im- express itself through different is not to be afraid of experienc- mal aspects, and to underline the portant in your work? Or is it mediums. What is important to ing and of postponing as much as viewpoint of a stranger. The im- just a tool for something else? me is seeing the whole picture, possible the prejudice of right or age that I chose depends on the The choice of the medium comes meaning the wide consistency of wrong. To try to let time stabilize association that I had with the from the desire to use the works and the connec- the ability to see the work. Of dripping paintings of Jackson Pol- the uniqueness from tion that is built be- course I want very much to ex- lock and on organic shapes that every medium For me this is tween them. Look- hibit my work as much as I can, were part of the area. Although to emphasize a a very important ing at one work is and to get recognition for it. the work was based on concrete point of view like looking at a images of the landscape, I almost in the work motivation, as like to word and miss- You work also with an Italian saw in it an abstract painting. In that I want expand as at the same ing the mean- gallery: what is your opinion on hindsight I could say that a sort to point out. time the capacity to ing of the sen- Italian contemporary art? of colorfulness that was in the It is not al- postpone judgement tence. I have been working with the images and shapes of the topog- ways planned. Riccardo Crespi Gallery for three raphy of the area that were dif- Sometimes while I am in the What is funda- and a half years. I enjoy working ferent from the shapes of Nahalal something hap- process of work mental for you in with the Gallery and I feel a deep or the Jezreel Valley – developed pens in the process art? What is interest on their side in my work afterwards to a floor piece with of drawing or sculpture your biggest and in our relationship. Most of black coffee that grows fields of that reveals to you the potential dream? the artists in the Gallery are from mildew. In the image that was of working with video or photog- The most important thing for different countries so it is hard the starting point to the work for raphy. However, when I work me is trying to stay as curious for me to give a relevant opinion Brasil there were the visual clues with video or photography I have as possible. For me this is a of Italian contemporary art. May- to the future works with black the discipline or loyalty of docu- very important motivation, and, be, I can say intuitively it is a lit- coffee. menting the action. I don’t have at the same time to try and ex- tle similar to the Israeli art scene a preference between the medi- pand each time the capacity to where there is still a distinction In your research there is not a ums, rather ethics of loyalty to postpone judgement while I am between the international scene privileged medium. You work the material. Every work is con- in the process of work, to be as and the local scene.

COLUMN 35 RAPHAEL GAMZOU sabbatico delle terre di Israele che cade zione Italia Israele per la Cultura e le Arti, il privilegio di raccontare un paese che ha Ambassador proprio questo anno, è l’esempio di come voluta dai Ministeri dei due Paesi, per pochi eguali in Europa e nel Mediterraneo Deputy Director General la cultura ebraica sia da sempre attenta promuovere lo scambio culturale espres- quanto a fermento creativo. Abbiamo in- Head of the Division for Cultural alla sostenibilità agricola. È simbolico che so nelle loro eccellenze creative. tenzione e voglia, da qui in avanti, di farlo and Scientific Affairs la schmita 2015 coincida con il messaggio Anche il lavoro del Dipartimento Cultura- periodicamente. Di farlo grazie ad Artribune ISRAEL Ministry of Foreign Affairs responsabile promosso da Expo. le dell’Ambasciata d’Israele in Italia, che Israel. E di farlo grazie alla vostra vicinanza. Sono lieto di presentare questo nuovo Inoltre, ricordiamo come la tradizione insieme al Ministero degli Affari Esteri di (Pag. 9) progetto editoriale che vede la collabora- agricola ebraica impone di dedicare una Israele ha creduto fin da subito in questo zione, ancora una volta, tra Italia e Isra- porzione di territorio ai margini dei cam- progetto, detiene ormai da anni un ruolo Focus Expo 2015: ele. Artribune, noto free press italiano pi ai più bisognosi, il concetto di benefi- fondamentale per la veicolazione e il dia- FIELDS OF TOMORROW dedicato all’arte contemporanea nelle sue cenza (Tzdaka) non deve essere fine a se logo culturale in tutte le sue sfumature. Di Daniel Reichel molteplici sfaccettature che vanno dall’ar- stesso ma strettamente legato alla giusti- Stessa cosa vale per l’Ambasciata italiana La carenza d’acqua e di risorse naturali, te figurativa al design, dall’architettura al zia (Tzedek), la giustizia di una economia in Israele che attraverso l’Istituto Italiano l’aridità del terreno, il caldo, sono alcuni cinema, dalla moda al food, oggi lancia e società altruista e aperta verso l’esterno. di Cultura riesce a portare tutto ciò che di degli ostacoli con cui hanno lottato e lotta- questo nuovo, ambizioso progetto. Si trat- È con questo spirito di condivisione, giu- creativo il Belpaese può offrire. no tutt’ora coltivatori e scienziati israeliani. ta della versione israeliana di Artribune stizia e verità che a Expo 2015 il Ministero Dunque, i rapporti tra Italia e Israele sono Ma le avversità sono state uno stimolo per che avrà le stesse modalità di distribuzio- degli Affari Esteri e il Governo di Israele costanti e duraturi al fine di dare risalto trovare delle risposte, per guardare al fu- ne, impaginazione e taglio dei contenuti mettono a disposizione i frutti della ricer- allo scambio culturale tra questi due Pa- turo e costruire il progresso, per realizzare della rivista originale, ma con uno sguar- ca tecnologica e scientifica. Per far germo- esi, vicini non solo geograficamente. In i “Campi di domani” (Fields of tomorrow) do sullo scenario artistico e creativo israe- gliare i campi di domani e per un futuro questi termini, Artribune Israel si pone come recita il calzante titolo scelto per il liano. Artribune Israel è infatti una rivista migliore. Da Israele al servizio dell’uma- all’interno di uno scenario capace di va- Padiglione Israele, paese tra i protagonisti d’arte e cultura contemporanea che rac- nità. (pag.7) lorizzare voci internazionali volte al soste- di Milano Expo 2015. L’intera storia nell’ar- conta la vivacissima scena israeliana, con gno e alla promozione dell’arte contempo- ticolo di Daniel Reichel. l’occhio puntato sia su cosa accade nel GIORGIA CALÒ ranea israeliana. (Pag. 8) “Il deserto e la terra arida gioiranno; il de- Paese, sia sulle esperienze che portano la Editor in chief – Artribune Israel serto si rallegrerà e fiorirà”, recita la profe- creatività israeliana in giro per il mondo. Presento questo nuovo progetto editoriale MASSIMILIANO TONELLI zia di Isaia. Poche parole che riassumono Quale occasione migliore di presentare il firmato Artribune con orgoglio. Un lavoro Direttore di Artribune l’impegno e l’ambizione coltivata dagli numero pilota della rivista se non durante impegnativo e con lunghi tempi di gesta- Perché una testata d’arte, cultura e crea- agricoltori israeliani nell’arco di decenni: due grandi vetrine di respiro internazio- zione, se si pensa che il primo incontro in tività ancora, per certi versi, start-up, de- creare la vita in Eretz Israel, anche lad- nale quali l’Expo di Milano e la Biennale merito tra me e Massimiliano Tonelli risa- cide di espandersi all’estero in un paese dove le condizioni climatiche avrebbero di Venezia che ospitano i rispettivi padi- le al 2012. Sono passati tre anni da quella come Israele? suggerito a molti di desistere. La carenza glioni israeliani. prima riunione, il tempo necessario per Artribune è nata ad aprile 2011 e in quat- d’acqua e di risorse naturali, l’aridità del In questo modo si dà avvio a una coopera- strutturare al meglio una rivista che vuole tro anni si è affermata a livello nazionale, terreno, il caldo, sono alcuni degli ostaco- zione internazionale che vede il lancio del parlare di un Paese così complesso nella in Italia, come caso editoriale piuttosto li con cui hanno lottato e lottano tutt’ora free press contemporaneamente in Italia sua dimensione multiculturale e pluridi- inedito. Soprattutto grazie alla capacità di coltivatori e scienziati israeliani. Ma le av- e in Israele, nella speranza che questo sciplinare. far bene non solo nel settore di partenza versità sono state uno stimolo per trovare possa diventare un veicolo fondamentale Artribune Israel nasce con l’intenzione di (l’editoria d’arte, diciamo così, tradiziona- delle risposte, per guardare al futuro e co- per la comunicazione della fervida scena dare uno sguardo trasversale sulla grande le), ma anche in ambiti immediatamente struire il progresso, per realizzare i “Cam- culturale che sta vivendo in questo mo- stagione creativa che sta vivendo il Paese confinanti. In questi 48 mesi siamo diven- pi di domani” (Fields of tomorrow) come mento il Paese. da qualche tempo a questa parte. L’attesis- tati fornitori di contenuto per enti pubblici recita il calzante titolo scelto per il Padi- Per tali ragioni il Ministero degli Affari sima presentazione dei padiglioni israe- (la Provincia di Roma), abbiamo realizzato glione Israele, paese tra i protagonisti di Esteri israeliano ha sostenuto fin da subi- liani per l’Expo e la Biennale di Venezia, applicazioni per smartphone assieme a Milano Expo 2015. Proprio le sue capacità to il progetto e i suoi ideatori, augurando le premiazioni che hanno visto eccellere grandi mecenati privati (la recente app di aprire nuove strade nel mondo dell’a- loro buona fortuna nella realizzazione di gli israeliani in campi diversi dall’editoria dedicata alla street art fatta con Toyota), gricoltura, grazie a innovazioni tecnologi- questa missione. (pag. 6) al cinema, le mostre e i grandi eventi or- abbiamo lanciato una piattaforma inter- che e una ricerca scientifica costante, è il ganizzati all’estero che hanno permesso nazionale sulla domanda e l’offerta di tema al centro del Padiglione israeliano: ELAZAR COHEN di far conoscere artisti e intere collezioni lavoro (la trovate su http://jobs.artribune. uno spazio di 2400 metri, ideato dall’ar- Commissario Generale provenienti dai più importanti musei del com), abbiamo pianificato e veicolato i chitetto David Knafo e realizzato dal Padiglione di Israele Paese, sono solo alcuni dei temi affron- contenuti culturali di una multinaziona- team Avs, in cui si ha un assaggio di come Expo 2015 Milano tati. Si parla, infatti, anche di quello che le come GTECH-Lottomatica e abbiamo lo Stato ebraico sia diventato uno dei pa- Il Padiglione Israele unisce le più avan- accade nel territorio, dello straordinario gestito e disegnato il sito della emittente esi più all’avanguardia nelle tecniche di zate tecnologie con le tradizioni mille- fermento che vede il coinvolgimento di tv Sky Arte. Abbiamo lavorato con impor- coltivazione, nella produzione ecososteni- narie ma anche lo spirito di ricerca e la musei, gallerie, spazi non profit e acca- tanti istituti realizzando numeri speciali e bile e nel risparmio delle risorse idriche. curiosità degli israeliani. Il logo stesso demie, all’interno di un sistema dell’arte progetti editoriali ad hoc. Insomma ci sia- La presenza israeliana a Expo è stata con- del padiglione è ispirato alla Preghiera capace di presentare e rappresentare la mo dimostrati bravi non solo nel nostro cepita per rappresentare “la natura stessa per la Pace e la Giustizia nei canti di Re creatività israeliana, in tutte le sue forme mestiere, ma come partner di comunica- del popolo israeliano, mai rassegnato alla David (Salmo 85-12) e riflette, attraverso e sfaccettature. zione a tutto tondo. E lo abbiamo fatto in realtà ma teso a fare tutto il possibile per una reinterpretazione grafica della parola Questa è la mission di Artribune Israel, anni che per l’Italia sono stati e sono di migliorarla”, ha dichiarato Elazar Cohen, -i concetti chiave, i colori e un valido mezzo per conoscere nuove e terribile crisi economica. commissario generale israeliano della ras ,(אמת) verità l’energia creativa del popolo che ha sapu- diverse realtà creative e culturali, tutto A dispetto di tutto ciò e delle tante da cose segna internazionale milanese. E la prima to far fiorire il deserto. con lo spirito frizzante e uno sguardo at- da sbrigare nel nostro paese, la necessità di rappresentazione di questo concetto è la La verità germoglierà dalla terra tento che caratterizza Artribune fin dalla espandere il nostro modello fuori dall’Italia struttura del padiglione - promosso dal e la giustizia si affaccerà dal cielo. sua nascita. è sempre stata presente. Perché Israele? Ministero degli Affari Esteri Israeliano e Salmo 85-12 Apre il numero un servizio sul padiglione Quale ragionamento ha portato a questo? sponsorizzato dal Keren Kayemeth LeI- Solo chi cerca e diffonde la verità, vedrà israeliano all’Expo di Milano 2015. L’E- In primissima battuta l’impegno di Giorgia srael - Jewish National Fund (KKL-JNF) - il frutto del suo successo. Il concetto di sposizione Universale, “luogo di celebra- Calò che ha avuto questa intuizione ormai il cui fulcro sono i settanta metri (dodici di ricerca della verità è molto radicato nella zione delle merci” come la definì Walter tre anni fa e che l’ha portata avanti con altezza) del campo verticale: una distesa cultura ebraica e si esprime nello studio Benjamin, torna in Italia dopo oltre un tenacia, ma immediatamente in seconda coltivata dal forte impatto visivo che nel della Torah. È proprio grazie ai valori, agli secolo dalla prima presentazione proprio battuta l’intenzione della nostra azienda di corso dei mesi cambierà colore, seguendo insegnamenti e al metodo di studio dei te- a Milano nel 1906, con un tema davvero espandersi internazionalmente in maniera il ritmo della natura. Questo campo verti- sti sacri che la giovane società israeliana universale come la nutrizione. Per meglio diversa e peculiare rispetto ad altre testate cale, spiega Knafo, “è composto da unità ha saputo sempre mettersi in discussione capire progetti e aspettative del padiglio- d’arte. Niente Londra, New York o Berlino, modulari coltivabili. Ogni modulo contiene e porre nuove domande sulla realtà per ne israeliano segue un’intervista al com- insomma: abbiamo deciso fin da subito di un sistema computerizzato di irrigazione a innovarsi e progredire. È così che nasce la missario Elazar Cohen. Sempre attraverso orientarci verso mete che avessero alcune goccia che ottimizza le condizioni di cre- Start Up Nation. la parola dei protagonisti si parla del padi- specifiche caratteristiche: una grande atti- scita delle piante. Grano, riso e mais, ovve- emet) è glione israeliano alla Biennale di Venezia vità creativa, artistica, produttiva; una non ro le principali risorse alimentari di origine-תמא) In ebraico, la parola verità composta dalla prima lettera dell’alfabeto con un’intervista a Tsibi Geva, a cui segue altrettanto grande attività editoriale; una vegetale, cresceranno sul campo verticale Alef, da quella centrale Mem e dall’ulti- un articolo firmato dalla curatrice del pa- relativa vicinanza con l’Italia; una condizio- creando un mosaico di texture, profumi e ma Tav, dando un significato importante diglione Hadas Maor. ne di buona crescita economica. Mettendo colori . Non si tratta solo di un’affascinan- all’alfabeto. Ma non è l’unico concetto Questi servizi, cosi come quelli che seguo- insieme tutti questi requisiti, Israele è emer- te proposta estetica. Il progetto presenta della nostra storia ebraica che ci unisce no, tendono a profilare un ritratto della sa come la meta prediletta di una espansio- al visitatore, ampliandolo, il concetto di ai temi dell’Expo. Secondo la tradizione ricerca israeliana, ponendo l’accento sul- ne culturale e imprenditoriale del nostro Vertical Planting, che si sta diffondendo giudaica, ogni sette anni i campi devo- la sua attualità storica e sui rapporti che modello e del nostro brand. I contenuti di in diverse parti del mondo ma che sulle no riposare: non è consentito piantare, marcano il dialogo con le indagini occi- questo numero zero – che deve essere letto sponde del Mediterraneo fatica ancora a coltivare, mietere o raccogliere frutti per dentali. come una call per tutte le realtà economiche diffondersi. Si tratta di un metodo di coltu- permettere alla natura di ristabilire i suoi In questo senso da non sottovalutare il la- del paese che vogliano appoggiare i numeri ra che permette di risparmiare e ottimiz- -ovvero l’anno voro di una giovane realtà come la Fonda- successivi – lo dimostrano: abbiamo avuto zare territorio e acqua. “Immaginate un fu ,(הטימש) ritmi. La schmita

36 TRANSLATIONS turo in cui il cibo può essere coltivato sulle digitali e satellitari alla gestione dei campi Il padiglione, ideato da David Knafo, della cucina israeliana in una modalità facciate degli edifici – ha dichiarato Knafo e un innovativo progetto di irrigazione in poggia su 2400 mq. Come si struttura? molto visibile: il colore. Così la cucina in una recente intervista a archipanic. Africa. Al gusto è dedicato l’ultimo spazio La forma del padiglione ricalca la geome- marocchina è gialla, quella italiana è ros- com – la tecnologia del Vertical Planting con il ristorante che propone un assaggio tria dello stato d’Israele: lungo e stretto. sa, quella siriana è colorata e via dicendo. permetterà all’architettura di diventare dell’eterogenea cucina israeliana, risulta- Knafo ha avuto l’idea di creare un campo Quindi è attraverso i vari colori che si pos- parte attiva nella produzione dell’energia, to delle tante culture e tradizioni delle di- verticale di 60 metri che ricopre quasi sono vedere le varie cucine in Israele. nel trattamento delle acque grigie (acque verse immigrazioni ebraiche presenti nel tutto il padiglione, che ne misura 100. domestiche che provengono da docce, paese (oltre 120 nazionalità). Dalla Russia Questo spazio/corridoio è stato una sfida Il padiglione israeliano è situato accanto vasche da bagno e lavandini), nella puri- al Marocco, dalla Polonia all’Iran, sono i architettonica e abbiamo cercato di af- al palazzo Italia, una scelta voluta da voi ficazione dell’aria all’interno degli edifici, e sapori ad essere protagonisti con uno spa- frontare il problema esattamente come o assegnata? Quali sono i rapporti con questi orti saranno costruiti in gran parte zio anche per la cucina ebraica italiana. capita in Israele, un territorio ridotto in l’Italia? con materiali riciclati. Una vita urbana Il Padiglione Israele vuole dunque essere cui bisogna allocare spazio per il turismo, Siamo onorati di essere in un posto così sostenibile incoraggerà le persone a pro- un’esperienza che coinvolge tutti i sensi, architettura, agricoltura, trasporti ecc. Per centrale, vicino all’Italia. È un grande ono- durre il proprio cibo e a coltivare ortaggi dalla vista al gusto, così come uno spazio di risolvere questi problemi di spazio, abbia- re ma è anche una grande responsabilità. ed erbe nei propri spazi di vita”. Il campo riflessione per continuare a lavorare e inve- mo iniziato a lavorare sulle altezze. Ed è Per questo vogliamo creare un padiglione verticale del Padiglione Israele rispecchia stire nei “Campi di domani”. (Pag. 10 –11) esattamente in questa maniera che è stato con contenuti che siano adatti a questa quindi pienamente il concetto alla base concepito il padiglione: si coltiva in aria localizzazione e speriamo che ai nostri dell’edizione milanese di Expo, “Nutrire Focus Expo 2015: liberando lo spazio sotto dedicato ad al- il pianeta, energia per la vita”, impronta- FIELDS OF TOMORROW tre attività, scandito in tre sale pronte ad vicini italiani piaccia quello che stiamo to su una ridefinizione della produzione di Giorgia Calò accogliere il visitatore. In questa maniera facendo. La vicinanza tra i due padiglioni alimentare che sia funzionale per provve- abbiamo sfruttato tutto lo spazio, non solo rappresenta in una bella maniera l’alline- dere alle persone e altrettanto sostenibile “Di solito quando si parla di Israele, le la superficie ma tutto il volume. amento tra Italia e Israele, non solo a livel- per il pianeta. prime notizie che vengono veicolate nei lo governativo. Tra Italia e Israele i rappor- Torniamo al padiglione che trova posto giornali o telegiornali trattano di politica, Quali messaggi e quali visioni vuole tra- ti vanno al di là delle istituzioni formali, si nel cuore di Expo, all’incrocio tra Cardo e nelle sue declinazioni negative. Poi vengo- smettere il padiglione? Questo evento tratta di relazioni fra due società civili. La Decumano – arterie principali della gran- no date informazioni più belle come la cul- secondo lei può influenzare l’opinione dimensione di questi rapporti copre molti de esposizione di Milano -, dove sorge il tura, la tecnologia, il turismo ecc. Ebbene, pubblica su Israele? Lei stesso ha affer- settori: accademico, turistico, scientifico e Padiglione Italia e dove sono state posi- noi vorremmo cambiare la disposizione di mato durante la presentazione del pa- anche politico. Abbiamo firmato un accor- zionate le quattro sinuose sculture di Da- queste notizie. Israele deve essere identifi- diglione qualche mese fa, che si vuole do molto importante quasi 14 anni fa, e niel Libeskind (ribattezzate Expo Gates o cata nelle sue qualità”. Il Padiglione Isra- “mostrare il vero volto di Israele e non siamo molto attivi in vari ambiti. Quindi anche Expo Trees e realizzate dal celebre eliano all’Expo 2015 nelle parole del suo quello che appare sui giornali”… la prossimità fra i due padiglioni riflette la architetto assieme a Siemens). Lo spazio Commissario, Elazar Cohen. Una delle ragioni per cui abbiamo investi- vicinanza fra le due società. israeliano si trova dunque geografica- to una somma non marginale per parteci- mente al centro dell’attenzione ed è sud- Il titolo del padiglione israeliano è “Field pare all’Expo è quella di mostrare le varie Il titolo dell’Expo 2015 è Nutrire il piane- diviso in quattro aree: nella sala iniziale, of Tomorrow”, ossia “I campi del doma- facce di Israele. Vorremmo cambiare l’at- ta, energia per la vita. Un titolo che calza di attesa, i visitatori sono intrattenuti da ni”. Perché è stato scelto questo titolo? titudine che ha il pubblico nei nostri con- a pennello con la mission che da sempre esibizioni che sfruttano la tecnologia per Questo titolo è stato scelto dal gruppo fronti. Di solito quando si parla di Israele, Israele porta avanti: far germogliare una creare, nella definizione di Elazar Cohen, AVS, vincitore dell’appalto di gara per co- le prime notizie che vengono veicolate terra di per sé priva di grandi risorse delle magie 2.0. Performance interattive struire, disegnare e creare tutti i contenuti nei giornali o telegiornali trattano di po- naturali. Cosa si aspetta dagli altri paesi affiancate da video proiettati alle pareti del padiglione. Mi piacerebbe raccontarti litica, nelle sue declinazioni negative. Poi che partecipano? che interagiscono con lo spettatore. Poi, l’idea che c’è dietro a questo titolo. Devi vengono date informazioni più belle come Secondo me ogni paese interpreta questo nella prima parte della mostra, si raccon- sapere che Israele, vista la sua dimensio- la cultura, la tecnologia, il turismo ecc. tema generale secondo le proprie carat- ta la storia e le vite di tre generazioni di ne e le sue poche risorse naturali, non è Ebbene, noi vorremmo cambiare la di- teristiche. Posso immaginare un paese di contadini. Un percorso temporale che un fornitore mondiale come può essere sposizione di queste notizie: Israele deve dimensioni enormi come il Canada o l’U- dimostra come in sole tre generazioni il il Canada, la Russia o l’Ucraina. Israele essere identificata nelle sue qualità. Dun- craina che nutrono letteralmente il piane- sogno di David Ben Gurion di far fiorire può sostenere i bisogni della popolazio- que il nostro scopo è quello di mostrare le ta con le proprie coltivazioni. Questi casi il deserto del Negev (che copre 13mila dei ne locale, ma non può impegnarsi in una molte facce di questo Paese, una nazione 22mila chilometri quadrati totali di Israe- esportazione internazionale. Quello che che ospita ragazzi di tutto il mondo, carat- sono ovviamente diversi rispetto a Israe- le, ovvero più della metà della superficie possiamo fare però è fornire al mondo terizzata da una popolazione eterogenea le. Israele, date le dimensioni e le scarsità del Paese), sia diventato un progetto pos- idee ed innovazioni. Possiamo fornire composta da diverse etnie e religioni che d’acqua, ha dovuto far fronte ai bisogni sibile. Tutto grazie a un settore primario prodotti sotto forma di servizi innovativi vivono pacificamente. Ci sono russi, bedu- attraverso la tecnologia. in continua evoluzione e che utilizza l’hi- che non dipendono dalla terra o dal nu- ini, etiopi, musulmani, cristiani. Insomma In questa maniera abbiamo dato un gran- gh tech per attirare le nuove generazioni, mero della popolazione, o dalla quantità bisogna evidenziare il lato cosmopolita e de peso alle risorse naturali dovendole co- come ha spiegato Yoram Kapulnik, di- di acqua, ma piuttosto dall’attitudine del colorato di questa terra. stantemente salvaguardare. Oggi il mon- rettore del Volcani Center, uno dei centri popolo israeliano e dai suoi valori, che si Basti vedere il nuovo logo di Israele. I co- do comincia a prestare molta attenzione d’avanguardia israeliani in merito all’agri- possono far risalire a migliaia di anni fa. lori usati indicano il dialogo tra Israele e a questo tipo di operazioni. Pensiamo ad coltura. Una persona mi aveva chiesto di parlare il resto del mondo. Israele non è un paese esempio all’utilizzo dell’acqua: adesso tut- Mi-dor le-dor, di generazione in generazio- del padiglione dando di Israele l’imma- isolato, è una parte molto importante di ti parlano di salvare le risorse idriche e di ne (come recita l’Haggadah di Pesach, il gine di nazione giovane. Non che l’idea questo mondo, e la sua collaborazione è utilizzarle in maniera intelligente. Noi ne racconto della Pasqua ebraica), vi è stato mi fosse dispiaciuta, però in qualche richiesta da molti paesi, in molti settori: parliamo già da tempo. un passaggio di testimone volto a rende- maniera mi disturbava. Subito dopo mi agricoli, accademici, scientifici, business. re economicamente ed ecologicamente è capitato di vedere la foto di un giova- Gli israeliani viaggiano in tutto il mondo, L’Expo 2015 coincide con la Biennale sostenibile lo sfruttamento delle scarse notto israeliano con talled e tefillin (ogget- tutto il mondo arriva a visitare Israele, di Venezia. Come sa quest’anno è stato risorse a disposizione di Israele. Si è vo- ti di preghiera indossati solo da uomini, questi sono i nostri obbiettivi, dimostra- scelto Tsibi Geva a rappresentare il pa- luto costruire un know-how che ha fatto ndr), mentre prega al Muro del Pianto, e re che è aperta, “multifacciale”, liberale, diglione israeliano. Dopo tante edizioni ad esempio dello Stato ebraico uno dei ho pensato “si tratta di un giovane sotto i che accoglie tutti, molto avanzata ma con dedicate ai videoartisti, torna alla ribalta paesi leader dell’irrigazione a goccia, 28 anni però sta usando oggetti che han- una storia molto antica. Non è un bunker un pittore/scultore, quindi l’arte chiamia- tecnica che permette di non sprecare no tremila anni”. Allora ho capito che è nel deserto con i cannoni puntati verso i mola tradizionale… l’acqua durante questa delicata fase della esattamente questa l’idea che voglio dare nemici come qualcuno purtroppo si im- Come rappresenta nei suoi quadri Tsibi coltura e che è raccontata all’interno del del padiglione e che muove Israele: una magina… Geva, sono convinto che si possa creare padiglione. La visita prosegue con un fil- nazione che pur essendo giovane non po- un dialogo tra ebrei e palestinesi. Attra- mato ambientato in una foresta piantata trebbe guardare al futuro se non fosse così Nel padiglione, oltre a dare molto spazio verso i suoi lavori Tsibi riflette la realtà in dal Keren Kayemeth LeIsrael, organizza- fortemente legata al suo passato, alla sua all’eco tech, l’agricoltura e la sostenibi- Israele, ma in pace. È quello che vogliamo zione ambientalista ebraica fondata nella storia. Solitamente dopo il servizio milita- lità, una parte è naturalmente dedicata ricreare noi nel padiglione, la realtà israe- Palestina mandataria che ha all’attivo la re i giovani israeliani vogliono viaggiare, anche al cibo, come richiede il tema liana che contiene molte diversità. piantumazione di 240milioni di alberi in fare delle esperienze di vita. Il mondo, dell’Expo. Ci sarà anche una mostra fo- Israele. “Il KKL – ricordava Ruggero Gab- il futuro è aperto a loro e loro riescono a tografica di Dan Lev “Colorfood”… bai, presidente della Commissione Expo coglierlo perché hanno qualcosa alle spal- Nella linea generale vogliamo dimostrare Un augurio per accompagnare questa del Comune di Milano – ha sponsorizzato le: un passato che è fatto di storia, studio che anche il cibo in Israele è qualcosa di nuova sfida? metà del padiglione Israele e 300 suoi de- dei precetti e valori. Quindi, tornando alla avanzato. Il cibo viene generalmente con- Noi ebrei sefarditi facciamo una preghiera legati, da diversi paesi del mondo, verran- tua domanda iniziale, Field of Tomorrow siderato tradizionale. Quando si parla di durante le notti fino all’alba, a partire da no a settembre a Milano per visitarlo”. è proiettato al futuro, ma quello che vor- cucina solitamente si pensa alla cucina 49 giorni prima di Yom Kippur (giorno di Terzo passo nel percorso del Padiglione, remmo dimostrare è che questa direzione della mamma e della nonna. Noi abbiamo espiazione per il popolo ebraico, ndr). In una grande stanza buia in cui luci proiet- non comincia adesso, nel presente, ma una cucina di molte “mamme” e “nonne”: una preghiera si dice “Signore nostro che tano nel cielo un campo virtuale e filmati oltre 3000 anni fa. c’è una cucina che proviene dalla Siria, stai nei cieli metti pace nel mondo e porta dedicati a quattro progetti all’avanguar- Questa è la nostra idea di “domani”. La sto- dall’Italia, dal Marocco, dagli USA, ecc. La sazietà”. È questo il nostro augurio per il dia, tra cui l’applicazione di tecnologie ria è essenziale per lo sviluppo del futuro. mostra di Dan Lev interpreta la diversità mondo. (Pag. 12-13)

TRANSLATIONS 37 Focus Expo 2015 Tutti hanno davvero colto l’opportunità di centralità del colore). Hai mai sentito Del resto oggi si parla sempre più IL CIBO A COLORI creare un’opera astratta che fosse specia- parlare di queste cene urbane e cosa ne spesso di food design e gli chef sono di Giorgia Calò le e che costituisse una finestra – anche pensi? soventemente considerati artisti a tutti Colorfood è un progetto artistico ideato intima – sul loro mondo, oltre che sulla Conosco queste tendenze social e penso gli effetti, come ha dimostrato il recente dal food photographer israeliano Dan Lev loro cucina. che alla fine il vero collante e il motivo del shooting di Carlo Cracco, realizzato in e il Creativity Lab ICPO, ad hoc per il pa- successo sia sempre e comunque il cibo. A occasione di una serie di eventi dedicati diglione israeliano a Expo Milano 2015. Ciascuna foto testimonia la personale rendere questi appuntamenti speciali non al legame tra il design e il cibo in Italia La mostra è composta da 34 coppie di idea di bellezza degli chef che di volta basterebbe solo una bella cornice o una e in Israele (#ITALY#FOOD#DESIGN, Tel fotografie, ciascuna delle quali immortala in volta hai immortalato. Il celebre cuoco scenografia particolare. Aviv-Holon marzo 2015). il piatto di un noto chef (sono complessi- Gualtiero Marchesi, considerato il fonda- Da ricordare in questo senso anche lo vamente 17 italiani e 17 israeliani) a cui tore della nuova cucina italiana, afferma Le tue esperienze passate ti vedono fo- spagnolo Ferran Adrià, che nel 2007 è è stato chiesto di realizzare un’opera d’ar- che “il bello è il buono”. Sei d’accordo? tografo di moda. Hai trovato differenza stato il primo chef invitato a partecipare te culinaria, partendo da un’immagine Bontà e bellezza non sono i concetti e i o viceversa peculiarità tra le fotografie a Documenta12, e che probabilmente e ispirandosi a un colore. Dagli shooting termini che meglio si riferiscono a Color- glamour e le fotografie gastronomiche? aveva in mente il Manifesto della cucina con gli chef, concepiti come veri e propri food. Siamo ad un livello un po’ più pro- La grande differenza tra la fotografia ga- futurista del 1930, con tutte le sue happening realizzati in Italia e in Israele, fondo. Parliamo di ispirazione, creazione, stronomica e quella di moda è che le mo- anticipazioni avveniristiche. Dan Lev restituisce un’idea di cucina che fantasia, sogno, mondo interiore, amore e delle non si possono mangiare e il cibo Il cibo è in primo luogo un’esperienza si fonde con l’arte, rivelando somiglianze ricordi. non ha bisogno di fare pipì ogni cinque conviviale e molti artisti hanno sfruttato e differenze tra la cultura e la tradizione minuti. questa sua peculiarità. Si pensi a Felix dei due Paesi, senza trascurare tutte le fasi Mi piace molto l’idea che dietro all’im- Gonzalez-Torres. L’artista cubano, di preparazione, dall’ispirazione alla cre- magine di un piatto ci sia un’immagine Oggi l’alta cucina è considerata una par- venuto a mancare quasi vent’anni fa, ha azione, dall’assaggio alla “mise en place”. che ha ispirato il piatto stesso. Penso ad ticolare forma di design, e spesso come svolto una ricerca incentrata sul concetto Lo abbiamo intervistato sulla nascita e la esempio al vulcano di Bonetta Dell’O- ci hai dimostrato tu stesso, tesse un rap- dialettico pubblico-privato che coinvolge realizzazione di questo progetto durato ol- glio, ai girasoli di Avi Steinitz, al ritratto porto con l’arte quando con questa in- lo spettatore, mettendogli a disposizione tre un anno. di Kate Moss di Efrat Enzel, solo per ci- trattiene una motivazione oltre che cre- cumuli di caramelle, cioccolatini e Già i futuristi nel manifesto Culinaria tarne alcuni. Da dove sono nate le ispi- ativa anche comunicativa e relazionale. gomme da masticare (Untitled, Placebo, futurista del 1920 e nel Manifesto della razioni? Secondo te in futuro il food design sarà 1991; Untitled, Placebo - Landscape - cucina futurista del 1930, davano impor- Prima di tutto l’ispirazione viene dal assurto a linguaggio artistico, come lo è for Roni, 1993). L’artista in questo modo tanza alla forma e al colore nei piatti. Per mondo privato degli Chef. Può essere un ora la fotografia, la videoarte e la perfor- consegnava al pubblico l’opera stessa in l’avanguardia italiana le pietanze diven- ricordo, un panorama, un’opera d’arte. mance? una sorta di “offerta conviviale”, come la tano “complessi plastici saporiti, la cui Può appartenere alla vita quotidiana o Penso che Colorfood abbia avviato un definisce Nicolas Bourriaud [Esthétique armonia originale di forma e colore nu- al contrario provenire dal passato. Può nuovo linguaggio universale di cibo e arte. relationelle, 1998], per cui la priorità tre gli occhi ed eccita la fantasia prima essere un messaggio legato all’agenda po- Per questo dopo l’Expo ci sposteremo di sta nella relazione con il pubblico che di tentare le labbra”. In questo senso, il litica così come può riferirsi alla sfera del Paese in Paese e coinvolgeremo Chef in si manifestava attraverso la sua stessa tuo lavoro è concettualmente “futurista”, sogno e della fantasia. È proprio questo il tutto il mondo. Essere originali è sem- reazione. Un’attitudine, quella relazionale, non trovi? nocciolo. È importante per me mostrare pre più difficile perché sembra che tutto che ritroviamo anche nel lavoro Un approccio consapevole al cibo segue al pubblico il processo creativo che prece- sia già stato inventato e realizzato. Ma se dell’artista argentino Rirkrit Tiravanija, un percorso dei sensi. Il primo senso è de e accompagna l’opera finale. In questo prendi qualcosa che già esiste e lo fondi che definisce le sue installazioni la vista: vedi il cibo con i tuoi occhi, ne senso, l’immagine di ispirazione è tanto con altri elementi e cambi la prospettiva “piattaforme per condividere”, con percepisci i colori e la consistenza. Subito importante quanto la foto dell’opera che puoi ancora creare qualcosa di nuovo e di le sue performance a base di zuppe dopo è l’olfatto. E solo alla fine è il gusto. scatto io, proprio perché sono i due estre- fresco. Se il food design diventerà il pros- cucinate nei musei e nelle gallerie di In Colorfood lo spettatore non si trova da- mi del processo creativo. simo nuovo linguaggio artistico dipenderà tutto il mondo, e in quello dell’italiana vanti un piatto ma un’opera d’arte: quello dall’originalità e dalla creatività di un arti- Gabriella Ciancimino dove la cucina si a cui assiste è un percorso di ispirazione La cucina israeliana è estremamente dif- sta o di un designer. (pag. 14-15) fa piattaforma per l’avvio di un dialogo e creatività che parte da un colore e da ferente da quella italiana, se non altro Info: Colorfood con l’altro, attraverso la condivisione del un’immagine e racconta una storia per ar- perché quest’ultima si basa sulle radici, Expo Milano 2015 cucinare e lo scambio di ricette. Rilevante rivare ad un’altra immagine. mentre la cucina israeliana è eteroge- Padiglione Israele in questo senso la sua performance In Colorfood ho voluto porre l’accento su- nea, ricca di contaminazioni provenienti 14 – 31 maggio 2015-03-23 realizzata nel 2009 all’American Academy gli Chef nel momento in cui esprimono la da ogni parte del mondo. Nelle tue foto www.colorfood.co.il in Rome, C’erano un Palermitano, un loro creatività fuori dal piatto nel senso hai tenuto conto delle differenze cultu- Romano ed un Americano; il terzo disse ai tradizionale del termine. Se il Manifesto rali? ARTE E FOOD: primi due: “Dimmi che cucina fai e ti dirò della Cucina Futurista intende dare rilievo Questa domanda è molto importante e A LOVE STORY chi sei!”. a questo percorso… allora sì, il mio lavoro interessante. Sono sicuro che dalle mie di Giorgia Calò Rimanendo sull’esperienza conviviale, è concettualmente vicino al Futurismo. foto difficilmente il pubblico riuscirà a va ricordata la storica performance di distinguere la nazionalità degli Chef. Ma “Terra in cui scorre latte e miele”, questa Piero Manzoni, Consumazione dell’arte, La relazione tra arte e cibo è una que- spostando l’attenzione sulle immagini è la descrizione biblica di Israele, e non datata 21 giugno 1960, in cui dopo aver stione molto antica che la filosofia si è scelte dagli Chef come ispirazione… allo- va interpretata solo come una metafora. firmato con l’impronta digitale del pollice posta fin da Platone. Oggi questo argo- ra lì emergono davvero tutte le differenze Lo afferma uno studio della Hebrew uova sode, Manzoni le offriva al fruitore mento è più vivo che mai e mette alla culturali. È un invito a guardare la mostra University di Gerusalemme che ha che entrava cosi concettualmente in prova la capacità creative degli chef. Ci anche in quest’ottica. scoperto il primo apiario finora trovato comunione con il suo lavoro. si interroga spesso sull’estetica dei piatti in uno scavo archeologico nell’antico In questo breve excursus tra arte e cibo, e sullo statuto stesso dell’arte nell’epoca L’identità culturale italiana nell’imma- Medio Oriente, capace di produrre circa rimanendo negli anni Sessanta, non si della riproducibilità tecnica. Secondo te ginario globale può essere riassunta in mezza tonnellata di miele all’anno già può non menzionare la Pop Art che è la cucina è davvero una forma d’arte? “arte”, “design”, “moda” e “cibo”. Con nel periodo del Tempio di Salomone. riuscita a sottrarre al cibo il suo ruolo Come ho accennato prima, l’idea di Co- quali parole si potrebbe identificare la Storia di un’esperienza conviviale che ha primario per farlo diventare prodotto lorfood è di portare il cibo laddove sicura- cultura israeliana, secondo te? conquistato l’arte. commerciale, simbolo della cultura mente può essere arte, cioè fuori dal piat- Ora che me lo chiedi mi rendo conto che di consumo: Andy Warhol, con le sue to. Ad esempio non considero arte il food per identificare la cultura israeliana userei È rilevante partire da questo passo iconiche lattine di Campbell Soup, e Claes porn, la presentazione visiva spettacolare alcuni termini che possono descriverne biblico che ci fa capire quanto il cibo Oldenburg, con le sue monumentali e glamour della cucina e del cibo. Color- bene anche la cucina: “storia”, “ebraismo” sia parte integrante di una terra il cui sculture di torte, gelati e hot dog, simboli food dà agli chef un palcoscenico astratto e “radici” ma aggiungerei senza dubbio retaggio culturale si basa sull’osservanza ironici dell’ipernutrita popolazione per esprimere la loro creatività come ar- “hi-tech”. Anche le parole che hai usato di precetti, molti dei quali mettono in americana. Sempre negli anni Sessanta, tisti, non (solo) come cuochi. Questa è la per l’identità culturale italiana sono adat- primo piano alcuni alimenti come il pane ma spostandoci a Düsseldorf, va ricordato chiave e la connessione tra cucina e arte te per descrivere quella israeliana. Non a (challot) e il vino. Indipendentemente il ristorante che aprì Daniel Spoerri nel in Colorfood: l’attore dell’opera, lo chef. caso sono tutti settori in cui Italia e Israele dall’osservanza delle regole che muovono 1968 coniando il termine “Eat Art”, in cui collaborano con grande successo. l’ebraismo, Israele si presenta come un racchiude i suoi lavori basati sui principi Il primo shooting che hai fotografato ri- paese in cui la contemporaneità passa della nutrizione. sale a maggio 2012. Quanto è rimasto e So che spesso trasformi il tuo studio di anche attraverso la consapevolezza Ma il cibo, si sa, può diventare anche cosa è cambiato in corso d’opera, rispet- Tel Aviv in home restaurant per ospitare delle proprie tradizioni, e il cibo fa un’ossessione e il corpo che lo ingerisce, to all’idea iniziale di Colorfood? cene private in cui il cibo si racconta per inevitabilmente parte di queste. in maniera lenta o famelica, diventa Fin dal primo shooting fotografico per immagini. E’ un’idea molto social che in Partiamo da queste riflessioni per soggetto e oggetto, mezzo di espressione Colorfood nulla è cambiato nell’approccio qualche maniera si riallaccia all’ultima analizzare alcuni esempi internazionali e strumento per rappresentare il disagio al progetto. Siamo sempre stati e restere- tendenza milanese ideata dalla gallerista di pratiche creative nelle relazioni tra di una condizione esistenziale. Marina mo fedeli all’idea iniziale. Colorfood si è Rossana Ciocca in cui viene invitato un arte e cibo, con artisti che hanno usato Abramovic nel suo video The Onion arricchito moltissimo grazie agli Chef che pubblico, attraverso i social network, a gli alimenti in modo diverso e costatando (1995) è ripresa in primo piano mentre hanno collaborato con grande coinvolgi- partecipare ad una cena con gli invita- come, in alcuni casi, sia difficile tracciare trangugia una cipolla cruda, simbolo dei mento e comprensione ed entusiasmo. ti vestiti di bianco (ritorna anche qui la una distinzione tra le singole discipline. dolori e delle sofferenze della vita.

38 TRANSLATIONS Nella prima opera di Vanessa Beecroft, soffermiamo su un video del 2006,Sa - quadrato, la situazione ideale per le mie Parlami ancora degli oggetti, mi hai det- oggi tra i protagonisti del padiglione Italia bich, capace di sintetizzare con ironia la installazioni. to che tutti i materiali provengono da curato da Vincenzo Trione, intitolata Il cultura culinaria locale. Marcus, in un atto Il padiglione è scandito da alcune tele di Israele. Perché? Anche in Italia avresti libro del cibo, l’artista ha annotato in modo performativo, documenta la preparazione grande formato che fanno un po’ da in- potuto trovare le stesse cose… maniacale per otto anni, dal 1985 al 1993, di una porzione enorme di cibo da strada troduzione alle installazioni parietali di È molto importante che provenga tutto tutti i pasti consumati quotidianamente. tipico israeliano, noto come Sabich. Su di stampo monumentale. Gli oggetti sono i da Israele perché si sta parlando di una Dieci anni dopo Beecroft realizza VB52, una pasta di pane gigante fissata a terra, veri protagonisti. Sono oggetti trovati e mentalità tipicamente israeliana. Inoltre mettendo in scena al Castello di Rivoli Marcus compie una serie di gesti che ri- allestiti in un apparente accumulo caoti- rappresento metaforicamente l’istinto di una performance di sette ore in cui si cordano l’action painting di Jackson Pol- co, in realtà molto ragionato, raccontano tenere tutto perché c’è stato un momento mostra il feticismo per la moda e il cibo. lock. Le salse grondanti sostituiscono le la storia di un paese, il modo di vivere, in cui non avevamo molto, o addirittura Le modelle, algide nelle loro pose quasi vernici e la processualità dell’espressioni- sono simulacri identificativi di una nar- nulla, dunque è meglio non buttare fisse, erano sedute accanto a signore smo astratto si trasforma in un vernacolo, razione condivisa. Che rapporto c’è fra niente, è meglio che da qualche parte ci dell’aristocrazia piemontese. Seminude in un’attività fisica. Questo lavoro, che è questi e le storie che rappresentano? siano queste cose. Ciò che ho fatto è stato attorno ad un lungo tavolo di cristallo, soffuso di umorismo, mina l’immagine Ho realizzato una sorta di deposito, pie- prendere gli oggetti che ho trovato di cui prendevano parte a un banchetto scandito classica dell’artista, e in maniera del tutto no di oggetti radunati. Anche questo è non abbiamo bisogno, ciò che non voglia- dal colore delle portate. Il cibo in questo assurda sfuma la distinzione tra il proces- un concetto tipicamente israeliano, se mo più vedere, che ci buttiamo alle spalle caso si fa inespressivo. La distribuzione so creativo con l’esperienza quotidiana. cammini per le strade di Tel Aviv, ti ac- o neghiamo, li ho messi in bella vista, di delle pietanze e la timbrica rigida dei Come Marcus afferma:”Il cibo mi permette corgi che ci sono molte entrate, porte e fronte al pubblico. Il mio lavoro è in que- colori lo rendono plastico e innaturale, di trasformare le sostanze deperibili in arte serrande, che contengono oggetti. Spesso sto senso un’archeologia del presente, di ma sicuramente bellissimo e molto, molto immortale”. (pag. 18 -19) questi depositi sono posti in alto, sotto ai cosa c’è oggi, che si usa quotidianamente, glamour. tetti, si chiamano Boydem, credo sia un visibile ovunque. A proposito di Biennale è da ricordare il La Biennale di Venezia - 56. termine derivante dall’yiddish. Qui ho A proposito, è interessante il titolo del progetto di Michelangelo Pistoletto Love Esposizione Internazionale d’Arte ricreato esattamente un deposito israe- padiglione, Archeology of the Present, Difference-Movimento Artistico per una Focus padiglione Israele liano, dove tutti gli oggetti sono inseriti sembra voler introdurre il tema scelto Politica InterMediterranea, presentando INTERVISTA A TSIBI GEVA al piano di sotto, e attraverso il vetro si da Enwezor All the World’s Futures, par- alla 51ma edizione un gelato al gusto di di Giorgia Calò può vedere l’interno. L’abbiamo realizzato lando di passato e presente, in vista poi halva, pasta di sesamo diffusa nei paesi Lo avevamo annunciato questa estate in nel modo più autentico possibile, fedele di uno sguardo globale sul futuro. Ce ne medio-orientali e dell’area balcanica, una news su Artribune, appena subito alla realtà. La mostra è un mix di molte vuoi parlare? la cui ricetta viene condivisa secondo dopo la sua nomina, Tsibi Geva rappre- cose, ho usato i Lattices che prima erano Archaeology of the Present è un titolo pa- la logica del free knowledge, cioè della senta Israele alla Biennale Arti visive del minimal e vuoti, basti ricordare la mostra radossale, un ossimoro. L’archeologia è il libera diffusione della conoscenza. 2015. A far notizia era anche il fatto che al al MACRO di Roma; ora invece sono pieni passato, ma in questo caso il termine al- Il rapporto tra arte e cibo, nelle varie fratello Avital Geva toccò il medesimo ono- di oggetti, sono depositi per oggetti non lude all’aspetto di distruzione catastrofica declinazioni che comprendono anche re con il padiglione nazionale del 1993. Un utilizzati. Una parte dello spazio è allestita in cui vive il presente, che può effettiva- design, moda, cinema e tanto altro, caso forse unico nella storia della Biennale con 64 finestre, trovate o comprate di se- mente essere visto come un tumulo arche- è riassunto nella mostra curata da di Venezia: due fratelli chiamati a rappre- conda mano, alcune le ho dipinte. Anche ologico. Il titolo rappresenta anche a una Germano Celant alla Triennale di Milano, sentare la propria nazione a distanza di queste riflettono molto l’architettura di concezione antropologica nel modo in cui che ha aperto i battenti lo scorso aprile vent’anni uno dall’altro. Ne parliamo con il TLV o d’Israele. Sono le tipiche finestre di gli oggetti sono portavoce di un’epoca, come primo evento targato Expo 2015. diretto interessato… plastica o alluminio, sono semplici e utili, una situazione politica o mentale. Il mio Arts&foods, allestita dallo studio Italo Sei un artista poliedrico, il tuo lavoro affatto eleganti. Ben rappresentano quello progetto si struttura su due diversi modi di Rota, è una mostra mastodontica su una è prevalentemente interpretato dalla che chiamiamo “Architettura spontanea- procedere: da un lato c’è il tentativo di cre- superficie di settemila metri quadrati pittura, ma crei anche installazioni mo- vernacolare”, realizzata non da professio- are ordine, dall’altro lato invece evidenzio dove vengono presentati centinaia di numentali, sculture, video. Cosa hai de- nisti ma da persone che trovano oggetti e il turbine, l’erosione e lo sgretolarsi delle lavori, dalle valigette di Marcel Duchamp ciso di presentare per questa occasione? li usano, o li riusano. strutture e dei mezzi che si fondono uno ai pesci dell’archistar Frank Gehry, nelle Qual è stato il tuo modo di rappresentare Anche in questo caso ho costruito tutto nell’altro. diverse pratiche artistiche legate al cibo Israele? io, prima nel mio studio a Yaffo. Un la- Per questo progetto affronti le tematiche dalla metà del XIX secolo a oggi. L’idea è venuta fuori dal mio interesse voro di tre mesi in cui ho dovuto misurare che porti avanti da anni, come il dialo- Rimanendo a Milano è da citare anche per gli oggetti, per il trovare oggetti. Ho pezzo per pezzo, rapportandomi ai muri go tra israeliani e palestinesi e l’identità la personale di Giuseppe Stampone alla ritenuto opportuno non realizzare una del padiglione, combinandoli tra loro. Le culturale? Prometeo Gallery di Ida Pisani. Emigra- mostra di soli dipinti, non sarebbe stata stesse tele presenti in mostra sono state Credo che in qualche modo ci sia. Si pos- tion Made Pavilion 148, in mostra fino a adatta per il padiglione. Come prima cosa scelte perché anch’esse parlano un lin- sono trovare oggetti tipici della società giugno, coincide volutamente con l’Expo ho dovuto fare i conti con l’architettura guaggio vernacolare. Ogni dipinto è fatto palestinese, ci sono termini o parole ara- ed è concepita come il 148° padiglione modernista, simile a molti palazzi israe- di parti diverse che provengono da fonti e be che rappresentano alcuni lavori. Per dell’esposizione internazionale. Con il liani dell’inizio anni ’50. In qualche modo momenti diversi, e che poi ho combinato l’istallazione e per ogni singola parte di fare giocoso, ma nemmeno troppo, che è stata la prima sfida, ovvero cercare di insieme. cui è composta ho usato blocchi, pezzi contraddistingue il suo lavoro, Stampone capire cosa avrei potuto fare in questa Trovo molto interessante il fatto che gli di legno, oggetti di recupero, ho improv- indaga sulla questione dello “straniero”. circostanza, elevando il potenziale del pa- oggetti siano contenuti all’interno dei visato, rappresentando cosi quel senso di Rilevante per il nostro discorso è il dise- diglione per renderlo più adatto a questa Lattices, grate di ferro dai diversi pattern instabilità e ansia tipica del nostro vivere gno a penna bic che ritrae il famoso ma- situazione. Ho deciso di creare una com- che abbiamo già avuto modo di vedere quotidiano. Tutto ciò espone in un certo nifesto autarchico di Giacinto Mondaini binazione tra scultura, pittura e architet- in passato (ma vuoti). La griglia ricorre modo la situazione medio-orientale. in cui appare una bambina dagli occhi tura, mettendo in relazione l’intero padi- spesso nel tuo lavoro, rappresentata nei Il padiglione israeliano della Biennale spauriti che tiene del pane in mano e sot- glione con l’enorme installazione esterna dipinti o realizzata in maniera tridimen- da diversi anni è rappresentato spesso to la scritta “Non togliete il pane ai figli che ingloba totalmente l’edificio e che a sionale. È l’emblema stesso dell’ambi- da videoartisti, penso a Michal Rovner, a dei nostri lavoratori. Acquistate prodotti sua volta interagisce con l’interno. Un’idea zione modernista nel campo delle arti Guy Ben-Ner, a Sigalit Landau, all’ultima italiani”. Stampone replica il manifesto che proviene da esperienze passate in cui visive, affermava Rosalind Krauss in un edizione con Gilat Ratman, solo per fare in diverse lingue cambiando anche i tratti mi sono relazionato con l’architettura del suo famoso saggio del 1978. Cos’è per te alcuni esempi recenti. Secondo te per- somatici della bambina a seconda della luogo, come ad esempio ho fatto a Geru- la griglia? ché quest’anno è stato scelto un pittore? nazionalità rappresentata. salemme, Haifa, Berlino, New York. Qui La griglia (come qualsiasi altro pattern), è Non ci sono stati sempre video artisti, no- Questi lavori diventano così il simbolo però è la prima volta che realizzo un’in- una forma che si struttura sulla divisione nostante sia molto in voga adesso, soprat- delle strategie di merchandising prote- stallazione site specific all’esterno oltre e sull’organizzazione; è uno spazio vuoto tutto in Israele. Posso dirti che la scelta di zionistiche che hanno origine dalle pub- che all’interno, creando una sorta di terri- (Horror Vacui) sistematizzato da una divi- quest’anno è stata voluta da una commis- blicità fasciste, e che ritroviamo ancora torio di difesa, come un rifugio. Un’ansia, sione lineare. Rappresenta il valore mo- sione di 5 persone, artisti e curatori. Come oggi nell’idea di un confine sociopolitico se vogliamo tipicamente israeliana, quella dernista che si oppone alla prospettiva e sai ogni anno cambiano criteri e direzioni e delle molteplici forme di controllo che di volersi isolare. alla profondità, a favore dell’appiattimen- in cui muoversi, questa volta hanno pub- questo presuppone. Quindi hai scelto di non interagire con to. Uso la griglia e altri pattern come mez- blicato un annuncio su una rivista d’arte Il pane viene interpretato in maniera dia- il padiglione? Ho la sensazione che hai zi per rappresentare l’idea del territorio, e tutti potevano partecipare, credo ci fos- metralmente opposta dall’artista israelia- lavorato sulla riprogettazione dello spa- sono metodi paradigmatici e ideologici sero 68 proposte. Ovviamente sono felice no Shahar Marcus, con cui concludiamo zio deregolamentandone i materiali e le attraverso i quali si riesce a percepire un di come sono andate le cose. Comunque questa carrellata. I suoi mezzi privilegiati forme. determinato spazio, come è dimostrato anch’io presento un video, Lattice, l’ho sono i materiali organici quali la pasta e il No, il contrario, ho interagito con il pa- nel video Lattice. La mia ricerca in que- usato come parte integrante dell’istalla- pane, prodotti deperibili che stanno ad in- diglione cambiandone la fisionomia, sto senso tiene conto della griglia come zione, non è separato da questa ma vi ri- dicare simbolicamente la natura dell’arte creando un nuovo spazio, coprendo e metodo di organizzazione della tradizione entra perfettamente. Il video è stato girato e della vita, nonché metafora del bisogno costruendo nuovi muri, una nuova archi- astratta; allo stesso tempo però vedo nel- nel 2003 al centro di Yaffo e riprende la primario dell’essere umano. tettura. Tutto proviene da Israele, i matto- la griglia anche il suo significato politico: vita quotidiana di una zona mista di ebrei Nell’attesa di ritrovare Marcus a settem- ni, i blocchi tipici delle costruzioni locali, il reticolo, la recinzione, il blocco; forme e arabi dalla terrazza di un palazzo dove bre nel padiglione israeliano dell’Expo, che non ho volontariamente dipinto per che rappresentano la reclusione e l’inca- risiedeva la galleria che aveva ospitato la con un’installazione site specific che ve- non alterarli. In questo modo ho creato pacità di muoversi verso e all’interno di mostra. drà l’impiego di migliaia di pagnotte, ci all’interno un contenitore completamente un dato spazio. Al momento hai una galleria di riferi-

TRANSLATIONS 39 mento? stratificate: esse alludono a loro volta al inestricabile. pre – frammentaria. Sono presenti infatti No, non lavoro con nessuna galleria al contesto politico, in cui una gomma può Mentre il visitatore passa nel livello inter- come pezzi di una casa che non esiste più, momento, è una mia scelta perché vo- funzionare come oggetto protettivo in medio del padiglione, raggiunge un muro o che potrebbe esistere in futuro, ma non glio flessibilità e non voglio ritrovarmi grado di assorbire colpi e di costituire alto, lungo interamente coperto da serran- come le vestigia di una casa reale, concre- in situazioni commerciali, voglio essere un segno di protesta, così come servire de chiuse e pannelli opachi in materiali ta. Il concetto di casa, che ripetutamente totalmente indipendente. Ho lavorato per da arma improvvisata e prontamente vari, che insieme formano una sorta di riemerge nel lavoro di Geva, rimane in oltre 15 anni con Annina Nosei, ma ora accessibile. Allo stesso tempo, essi si ri- mosaico. Il muro è presente nello spazio fondo un luogo agognato; un sogno irrea- ha chiuso la sua galleria e siamo rimasti feriscono anche al contesto architettonico come una rappresentazione dell’architet- lizzato di un’identità coerente, indiscussa. buoni amici. Preferisco lavorare con i e artistico dell’installazione. Questi pneu- tura vernacolare1 – incontrollata, urgente, Geva è un artista politico nel senso più musei, soprattutto dopo la personale al matici usati, impregnate di uno specifico immediate, e soprattutto legata alla con- profondo del termine. La dimensione Tel Aviv Museum nel 2008 a cui hanno odore, formano una rete organizzata di tingenza. Questa entità materiale in modo politica della sua opera, in ogni caso, è seguito l’Ashdod Museum, l’American Uni- buchi permeate di potenziale protettivo, palpabile si innalza dal pavimento al cumulativa; si rivela e si comprende nel versity Museum a Washington, il MACRO attestando simultaneamente uno stato di soffitto – dominando lo spazio, sommer- processo di osservazione dei lavori, nel- a Roma etc. Ho esposto in molti musei e pericolo, costituendo una presenza mate- gendo il muro adiacente, e rappresentan- la loro esperienza – piuttosto che mani- spazi alternativi, questo è il mio modo riale potente, e comunicando un’afferma- do una partitura gigantesca indica la sua festarsi direttamente, istantaneamente. di essere indipendente. Devo ammettere zione visiva e politica carica di urgenza. stessa potenziale invasione o penetra- Sebbene il suo approccio alla pittura sia che soprattutto in Israele mi piace lavo- Negli anni, Geva ha creato varie installa- zione. La superficie del muro costituisce fondamentalmente concettuale, le opera rare con gallerie, ma per me è molto im- zioni con pneumatici, ma erano sempre un’espansione topografica affascinante sono permeate da un senso sorprendente- portante muovermi e reagire a specifiche state esposte in spazi chiusi, interni: in che si confronta giocosamente con il mente espressivo, e il suo intero processo situazioni o luoghi per non essere gestito questo caso, il dispiegamento dell’azione pattern della griglia combinando, in un creativo si basa sulla creazione di una ten- da un’idea commerciale. Ho anche una artistica dall’interno dell’edificio alle pa- modo interamente non-gerarchico, sara- sione dialettica tra contrasti e sulla com- critica da muovere su cosa sta succeden- reti esteriori trasforma l’intero padiglione cinesche trovate, nuove, vecchie, dipinte, binazione di arene differenti del discorso do oggi al mercato dell’arte: penso che sia in un oggetto scultoreo. Questa strategia modificate, finestre opache, pezzi di tes- e dell’azione. Questa combinazione tende molto problematico e penso sia destinato potenzia la dimensione architettonica del suto, e altro. Le serrande sono sistemate sempre a rimanere ibrida, ambigua, mul- a peggiorare, in qualche modo il mercato lavoro e l’efficacia scultorea che ne ema- in modo che lo spettatore osservi il loro ticulturale e multiforme, e affronta simul- controlla l’arte e ancor di più ne controlla na, producendo un’oscillazione spaziale e lato chiuso, esteriore, che è generalmente taneamente questioni artistiche, culturali l’essenza, gli artisti giovani soprattutto, si concettuale tra il reale e la sua apparenza, orientate verso la sfera pubblica, creando e politiche. Il suo lavoro comprende la dirigono in una direzione artistica che va tra un’origine presunta e l’artificio presen- così un’oscillazione illusoria tra pittura e collezione di segni del mondo, e Geva può verso ciò che pensa o vuole il mercato, tata dall’opera. scultura, interno e esterno, fronte e retro. essere descritto come un autore che opera il che è davvero una brutta situazione. La recinzione del padiglione attraverso la L’installazione interrompe le relazioni tra i nello spazio tra archeologia, antropologia (Pag. 20-23) costruzione di muri ricoperti di gomme diversi elementi che costituiscono il muro e arte. Eppure, non raccoglie informazioni crea un senso di spazi indefinite e inter- e il loro stato categorico nel mondo, cre- relative a un altro distante e straniero: le TSIBI GEVA: mediate, che può essere percepito solo ando l’impressione potente di un ostacolo forme e gli oggetti presenti nella sua ope- ARCHEOLOGIA dall’interno dell’edificio, suddiviso in spa- insormontabile, di una totale impasse. ra sono parte di una realtà vissuta, alta- DEL PRESENTE zi recintati che possono essere visti come Al piano superiore del padiglione, lo mente specifica, immediate, attestando la di Hadas Maor tributi a, o echi dei tipici boidem israelia- spettatore giunge a una grande installa- dimensione catastrofica che la sottende. Hadas Maor, curatore del Padiglione ni (la parola Yiddish per sottotetto o cu- zione di grate. A differenza delle prime Il suo lavoro è pervaso dalla complessità Israele alla 56. Esposizione Internazio- nicolo di servizio), uno spazio domestico installazioni di Geva, in cui le grate erano impossibile della convivenza Israelo-Pale- nale d’Arte – la Biennale di Venezia, pre- relativamente inaccessibile situato nella ordinate in lunghe file senza uscita, come stinese in questo luogo, e da una consa- senta il progetto dell’artista Tsibi Geva. mansarda, sotto il tetto, o in una nicchia fredde, minacciose e vuote gabbie, qui pevolezza dolorosa, sobria e amara; lotta Intitolato “Archeologia del Presente”, è all’interno dell’appartamento, e usato per esse contengono vari oggetti – vasi da fio- per decostruire i concetti fondamentali una nuova installazione site-specific rea- immagazzinare oggetti vecchi o usati ra- ri vuoti, materassi, oggetti d’arredo usati, di luogo, cultura e identità che modella- lizzata attraverso le tematiche e le carat- ramente. Fino agli anni ’80, ogni appar- vecchi televisori, e altro. Questa installa- no la nostra vita e le nostre azioni, e per teristiche formali che hanno definito nel tamento israeliano includeva un boidem zione imita la logica convenzionale impie- affrontare la questione più importante di corso del tempo l’opera di Geva. situato in un vano sopra il corridoio o la gata nella sfera urbana israeliana, in cui le tutte: quella dell’appartenenza di questo Archeologia del Presente, il progetto di cucina. grate servono come estensioni improvvi- luogo ai suoi abitanti, sia Palestinesi che Tsibi Geva per il Padiglione Israele alla Nel contesto dell’attuale installazione nel sate e minori dell’interno, un magazzino Israeliani. 56. Esposizione Internazionale d’Arte-la padiglione, questi spazi intermedi funzio- temporaneo in cui oggetti necessari e inu- Il testo integrale di Hadas Maor, intitolato Biennale di Venezia, è una nuova installa- nano come depositi per la coscienza e la tili sono accumulati indiscriminatamente. “Vernacular Art,” è pubblicato nel catalogo zione site-specific realizzata attraverso le memoria soggettiva. Sono riempiti con ac- La lavoro di Geva si basa su differenti tipo- della mostra Tsibi Geva: Archeology of the tematiche e le caratteristiche formali che cumulazioni di porte, saracinesche, grate logie di ostruzione, che contengono sem- Present, è può essere scaricato da israelipa- hanno definite nel corso del tempo l’ope- di ferro, assi di legno, scatole di cartone pre buchi e falle attraverso cui lo sguardo vilion2015.tsibigeva.com (Pag. 24 – 25 ) ra di Geva. Il progetto si estende all’ester- appiattite, oggetti trovati e abbandona- – ma non il corpo – può passare. Il pro- no del padiglione e ne occupa l’interno, ti, opera d’arte, oggetti di arredo, ricordi getto crea transizioni chiare tra esperien- SPAZI ARTISTICI destabilizzando le divisioni familiari tra personali e altro. La presenza di questi ze di blocco, disagio, ambiguità spaziale IN ISRAELE: dentro e fuori, funzionale e rappresenta- spazi facilita il processo di accumulazione e momenti intimi, poetici, in modo che UNA SCENA VIVIDA PER UNA tivo, alto e basso, elementi abbandonati, che risulta in un eccesso e in un intrico di fragilità e crudezza, lirismo e violenza sia- NAZIONE GIOVANE trovati e modificati. L’opera di Geva sol- preoccupazioni funzionali, circostanziali, no indissolubilmente intrecciati. I diversi di Christian Caliandro leva questioni artistiche autoriflessive ed emozionali ed esistenziali. Essi operano punti focali dell’installazione creano delle epistemologiche, così come questioni po- all’interno del padiglione come un corti- enclave che offrono un sostegno alle ansie Israele, nazione giovane con un’antichis- litiche e culturali relative alla collocazione le, in cui tutto ciò che è represso e negate schiaccianti provenienti dall’interno. Que- sima tradizione, ha saputo proporsi negli e all’immigrazione, alle identità ibride, viene gettato, solo per riemergere ancora ste enclave offrono un’apparenza di pro- ultimi anni sullo scenario internazionale all’inquietudine esistenziale, all’effimero e ancora. tezione, che di fatto però non è altro che come una realtà estremamente dinamica e alla vita in un’epoca di instabilità. L’in- Davanti a questi depositi, di fronte all’in- un’illusione: i muri di pneumatici sono fucina di idee artistiche e creative, in gra- terazione dello spettatore con il progetto gresso del padiglione, c’è un lungo muro incapaci di garantire protezione contro un do di orientarsi decisamente verso il futu- inizia sin dal primo approccio con il pa- fatto interamente di blocchi di cemento, vero attacco; gli spazi al livello dell’ingres- ro e di connettere la ricerca visiva con il diglione, che è interamente avvolto da un materiale di costruzione comune in so offrono solo un rifugio temporaneo in territorio dell’innovazione e dell’industria centinaia di pneumatici usati. Legati stret- Israele. Questo muro, caratterizzato da cui nascondersi; le grate non servono più culturale. tamente uno all’altro da cavi e altri mezzi, una struttura ripetitiva, costituisce un a espandere uno spazio interno o a pro- essi formano un complesso strato protet- ulteriore strato che circoscrive, separa e teggere ma costituiscono piuttosto un’o- Tel Aviv, con la zona circostante, è na- tivo che al tempo stesso assorbe e respin- limita. Sopra di esso c’è una lunga fila di struzione in uno spazio che imprigiona turalmente il fulcro e il centro di questa ge qualsiasi contatto. Il pattern pulsante finestre che guardano il retro del padiglio- i loro contenuto; il muro di saracinesche spinta propulsiva, con i suoi oltre 150 luo- creato dal muro di gomma è costituito ne, che a sua volta rivela il muro di pneu- incarna il potenziale di penetrazione. ghi deputati, tra gallerie, musei, fondazio- da un’interazione reciproca tra presenza matici che avvolge l’edificio dall’esterno. Il keffiyeh, la tegola, la finestra, la serran- ni e spazi non-profit, su cui primeggia il materiale e assenza, e l’intera struttura è Questa invasione del dentro da parte da, la grata, il muro sono tutti segni che famoso Tel Aviv Museum of Art. Inaugu- trasformata in un evento scultoreo su una del fuori, che diviene evidente quando servono a creare una separazione tra sfe- rato nel 1932 e ospitato nell’attuale sede scala che eccede le dimensioni familiari, lo spettatore entra nel padiglione, rom- ra private e pubblica, interno ed esterno, a partire dal 1971, il museo comprende disturbando l’esperienza visiva e soggetti- pe e frammenta l’illusione atemporale occultamento ed esposizione, parti di un anche uno spazio situato nel cuore di Tel va dello spettatore. Anche quando ci si av- dell’auto recinzione create dal white cube. vocabolario di concetti e di elementi che Aviv, l ’Helena Rubinstein Pavilion vicina alla struttura, è difficile determina- Inoltre, le finestre che guardano al muro hanno popolato nel tempo il lavoro di for Contemporary Art, dedicato prevalen- re se sia un blocco solido, impenetrabile o di gomma sono dotate di una ripetitiva Geva. Al tempo stesso, la loro presenza in temente alle mostre temporanee. La spet- un contenitore vuoto – un interno che può griglia metallica: questo pattern occiden- questo specifico progetto è – come sem- tacolare ala adiacente del TAM (Herta and essere osservato e forse anche penetrato. tale, modernista, alla Mondrian, sembra Paul Amir Building), progettata nel 2011 1. L’architettura vernacolare è caratterizza- Il muro di pneumatici che avvolge l’e- rivestire la griglia interrotta, tondeggiante, ta dall’assenza di pianificazione e dall’uso dall’architetto Preston Scott Cohen, ospita sterno del padiglione fa uso di un oggetto morbida del muro di pneumatici, in modo di materiali locali e tecniche tradizionali una collezione d’arte contemporanea comune, quotidiano per creare un am- che i due elementi sono visualmente in- per creare edifice che tendono a evolvere israeliana, uno spazio per le mostre biente caricato con possibilità spaziali tegrati l’uno con l’altra in maniera quasi nel tempo, in un modo che riflette il con- temporanee, una selezione fotografica e la testo, la cultura e la storia circostanti.

40 TRANSLATIONS biblioteca. Dal 15 maggio al 5 settembre artistica e la cultura materiale. Sempre Lo fa attraverso mostre, conferenze, wor- Prima che un museo sul design, il Design il museo diretto da Suzanne Landau in occasione dell’anniversario, all’interno kshop creativi, seminari – tutte attività Museum Holon è innanzitutto un mu- presenta tra gli altri appuntamenti estivi del progetto espositivo Rembrandt from supportate dal Ministero dell’Educazione seo di design: il suo iconico contenitore, l’imperdibile This Place, mostra collettiva Amsterdam to Jerusalem a cura di Shlomit dello Stato di Israele, dalla municipalità, avvolto nelle sinuose fasce rosse che ne di 12 viaggi fotografici attraverso il Paese Steinberg, il dipinto giovanile del maestro da varie fondazioni e da donazioni private delimitano i volumi, è infatti firmato da e il West Bank realizzati – tra il 2009 e il olandese Il profeta Geremia che piange la dei cittadini. Ron Arad, archistar israeliana da tempo 2013 – da Frédéric Brenner e altri 11 foto- distruzione di Gerusalemme è esposto dal Per concludere, uno spazio importante è residente a Londra, che ha marcato con grafi da lui invitati: Wendy Ewald, Martin 3 giugno a 5 dicembre accanto al capola- riservato, all’interno dell’arte contempo- una cifra stilistica inconfondibile, e peral- Kollar, Josef Koudelka, Jungjin Lee, Gil- voro di proprietà del museo, S. Pietro in ranea israeliana, all’incisione. Come affer- tro molto vicina agli stilemi di alcuni tra i les Peress, Fazal Sheikh, Stephen Shore, prigione. Inoltre, il museo presenta (Bella ma Ronit Sorek, curatore del dipartimen- suoi più famosi progetti di arredo (si pensi Rosalind Fox Solomon, Thomas Struth, and Harry Wexner Gallery, dal 1 maggio to di stampe e disegni dell’Israel Museum alle sedute per Moroso, o alla stessa libre- Jeff Wall e Nick Waplington. La mostra, al 2 gennaio 2016) A Brief History of Hu- Jerusalem: “L’incisione artistica locale è ria Bookworm per Kartell) l’architettura di che ritrae la complessità di Israele e della mankind, a cura di Tania Coen-Uzzielli: incentrata in due laboratori: il Jerusalem questo edificio di 3200mq. Cisgiordania, è a cura di Charlotte Cotton, liberamente ispirata al libro best-seller Print Workshop, che ha recentemente cele- Da cinque anni, il museo è diretto da capo del Dipartimento di fotografia del di Yuval Harari, l’esposizione ricostruisce brato il suo quarantesimo anniversario, e il Galit Gaon, un riferimento importante Los Angeles County Museum of Art. l’odissea dell’umanità attraverso l’evo- laboratorio di incisione nel Kibbutz Cabri, all’interno del paese e non solo in virtù di Nelle vicinanze di Tel Aviv, spostando- luzione, dalla preistoria alla modernità, il Gottesman Etching Center, fondato nel una carriera costruita sul doppio binario ci di appena 14 km verso nord, si trova dai primi manufatti fino alla Teoria della 1993. Entrambi gli spazi sono gestiti da della didattica e dell’attività curatoriale l’Herzliya Museum of Contemporary Art. Relatività. team professionali e talentuosi di incisori (tra cui si annovera anche la fondazione Fondato nel 1965, da un anno diretto da Sempre a Gerusalemme, molto attiva è e curatori. Mentre il laboratorio di Cabri si dell’Israeli Cartoon Museum). In veste di Aya Lurie, è dedicato all’arte contempo- la Jerusalem Artists’ House: essa occu- concentra esclusivamente sulle tecniche di Chief Curator di DMH, Gaon è attenta a ranea israeliana e internazionale, e si pa la ex-sede della Bezalel Academy of intaglio, quello di Gerusalemme produce promuovere iniziative che sappiano allar- concentra principalmente sulle ricerche Arts and Design, fondata nel 1906 dallo anche serigrafie e xilografie. I curatori se- gare l’esperienza del design così da con- capaci di offrire diversi punti di vista sulla scultore Boris Schatz e la cui fondazione guono l’attività degli artisti israeliani, e ne solidare, mostra dopo mostra, il pubblico situazione sociale e politica. Tra le mostre è considerata comunemente l’atto di na- invitano alcuni ogni anno per una residen- degli appassionati. Con oltre venti mostre estive va segnalata Temporary Relocation: scita dell’arte contemporanea in Israele. za.” (Pag. 26-27) inaugurate fino ad oggi, non ci sono campi Art Residency Programs New Exhibitions L’Artists’ House è un centro interamente del design che non siano finiti sotto il suo (30 maggio – 15 agosto), in collaborazione dedicato all’arte contemporanea locale DESIGN MUSEUM HOLON, attento occhio osservatore: dalle persona- con il Kunst im Tunnel Exhibition Space e internazionale, oltre che un punto im- IL PROGETTO AL PLURALE li sui grandi interpreti del fashion design di Düsseldorf. Dodici artisti (Angela Fette, portante di incontro e di promozione per di Giulia Zappa contemporaneo, come le retrospettive su Christoph Knecht, Sebastian Mejia, Jens artisti esordienti, mid-career e affermati. Un museo fortemente radicato nella sua Yohji Yamamoto e Iris Van Herpen, alle Pecho, Leunora Salihu, Alexander Wis- Tra i numerosi eventi e attività, ospita comunità, testimone e strumento per la derive possibili degli scenari produttivi sel, Rafram Chaddad, Uri Gershuni, Nir ogni anno l’Osnat Mozes Prize for Young messa a fuoco dell’identità progettuale del (come quella sul design senza petrolio di Harel, Alma Yitzhaky, Barak Ravitz, Gil Artists, ogni due anni il Miron Sima Visual paese e allo stesso tempo aperto a racco- “Postfossil”), fino a “Decode”, retrospetti- Yefman), sono stati selezionati per le re- Arts Award, e inoltre la Biennale for Dra- gliere, e perché no anticipare, le tensioni va sulle sperimentazioni nel campo del sidenze tra il 2012 e il 2014, a Düsseldorf wing in Israel, progetto nazionale nato nel e gli spunti che animano l’evoluzione della digitale. Il tutto senza lasciare da parte, e Tel Aviv, dove hanno vissuto e lavorato 2001 che coinvolge tutte le gallerie pubbli- disciplina a livello internazionale. Il fiore naturalmente, le tensioni e le prerogative per diversi mesi. A sud di Tel Aviv trovia- che presenti nel centro di Gerusalemme. all’occhiello dell’offerta museale che Israele che caratterizzano l’evoluzione del design mo invece il Design Museum Holon che Tra gli altri musei da menzionare, presen- ha costruito, passo dopo passo, nel campo israeliano, come per “Out of the box. De- - insieme all’Israeli Center for Digital Art ti sul territorio nazionale: l’Haifa Museum del design porta il nome di una cittadina a sign Made in Israel”, o con “Designers Plus (che fino al 27 giugno ospita la mostraA of Art, fondato nel 1951 in una delle città sud di Tel Aviv, Holon. Ten, 42 Israeli Designers”. Piece for Two Floors and a Corridor, del più antiche di Israele, che fin dall’inizio si Uno scenario, quest’ultimo, consolidatosi sound artist Amnon Wolman), all’Israe- è assunto il compito di funzionare come È qui che, nel 2010, viene inaugurato il di recente, ma segnato da un forte dina- li Cartoon Museum, al Holon Institute ponte interculturale tra ebrei, cristiani e Design Museum Holon (DMH), prima mismo. Israele, a differenza dell’Italia, of Technology, e alla Holon Mediathe- musulmani, il Museum of Bat Yam, l’A- struttura espositiva locale dedicata in ma- non ha un’industria di settore nel campo que - fa di questa cittadina industriale di shdod Art Museum-Monart Centre e il niera verticale al design e destinata a tra- dell’arredo, e questo favorisce giocoforza 200mila abitanti uno dei luoghi principali Museum of Art Ein Harod. sformarsi, fin dal suo debutto, in un luogo lo sviluppo di un’attitudine interdiscipli- e a più alta densità per la diffusione del Anche gli spazi non-profit svolgono un di un dibattito fertile e inclusivo. Epicen- nare, fortemente votata alla ricerca con- contemporaneo come stile di vita e come ruolo essenziale nell’evoluzione della tro naturale per la comunità dell’industria cettuale, ma incline a sperimentare con sguardo privilegiato sul mondo nell’intero vivida scena artistica nazionale e nella creativa, ma desideroso innanzitutto di i nuovi materiali secondo modalità che Paese. A est di Tel Aviv si trova il Petach sua proiezione esterna. Tra di essi, spic- allargarne le maglie per diffondere, attra- sono proprie dell’artigianato. Diverso è Tikva Museum of Art: inaugurato nel ca il Centre for Contemporary Art (CCA) verso il coinvolgimento del grande pub- il caso della grafica, fortemente ricono- 1964 e dedicato all’arte contemporanea di Tel Aviv che, fondato nel 1998 in una blico, una vocazione plurale. scibile nel suo segno e molto impegnata israeliana e internazionale, al momento stanzetta, ha saputo rivoluzionare la sce- Non che il paese fosse privo, fino a quel a dire la sua, tra umorismo e sarcasmo, della sua riapertura nel 2004 ha ampliato na artistica contemporanea di Israele e momento, di un establishment museale sulla scena politica. Allo stesso tempo, la la sua collezione con l’aggiunta di giovani oggi occupa un intero palazzo, con ben interessato alla progettazione. A partire cultura del mondo giovanile è impregnata artisti. Il programma espositivo affronta tre spazi espositivi, un auditorium e una dalla sua apertura nel 1973, il Department dell’avanzata delle start up: il libro di Dan una vasta gamma di temi (dalla sfera cul- sala-editing. È sede del Video Archive of Design and Architecture dell’Israel Senor e Saul Singer “Start up Nation. The turale israeliana alla società globale nell’e- (con oltre 3000 opere, dal 1960 a oggi), Museum di Gerusalemme, ha garantito story of Israel’s Economic Miracle” è diven- ra contemporanea), promuovendo ap- e produce grazie alla direzione di Sergio un impegno continuativo nel campo del tato un bestseller internazionale per un ri- procci innovativi che sono al centro della Edelsztein esposizioni, progetti, rasse- design, mettendo insieme una collezione ferimento imprescindibile per marketer e linea curatoriale del direttore del museo gne, conferenze, performance ed eventi. significativa di manufatti del XX secolo – imprenditori. Cercando di capire come sia Drorit Gur Arie. Fino al 13 giugno ricordia- Sempre a Tel Aviv troviamo Artrport, che dagli arredi ai tessuti, dalle ceramiche ai cambiata nel paese la consapevolezza sul mo, inoltre, la mostra Agro-Art. Contem- promuove la giovane arte contemporanea progetti di grafica -, e coltivando paralle- ruolo e la funzione del design, Galit Gaon porary Agriculture in Israeli Art a Petah con un programma di residenze rivolto lamente un’attività di ricerca focalizzata sì ci dice che “i giovani, cresciuti con il de- Tikva, a cura di Tali Tamir. Diciannove ar- agli artisti israeliani e internazionali. A sull’identità locale, ma anche aperta alle sign, avvezzi al linguaggio dell’arte, della tisti, tra i quali Avital Geva, Gal Weinstein Gerusalemme invece ha sede Art Cube, tensioni e alle idee che, in un paese picco- moda, delle pr, del web, dell’innovazione e Ayelet Zohar esplorano l’ethos agricola il cui programma di residenze supporta- lo e allo stesso tempo cosmopolita come tecnologica, capiscono benissimo quanto israeliana, dalla prospettiva degli anni to dalla Jerusalem Foundation. Infine la Israele, confluiscono in maniera naturale. il design faccia da volano all’innovazione, 2000, riflettendo su come è cambiato il Umm El Fahem Gallery, fondata nel 1996 Lo stesso ha fatto, una ventina di anni e che il suo posto, oltre che negli scaffa- suo status negli ultimi decenni. nel distretto di Haifa allo scopo di costru- dopo, il Tel Aviv Museum of Art con il li dei negozi, sia anche nei dipartimenti Oltre al Tel Aviv Museum, l’altro grande ire un punto di incontro e di elaborazione Department of Architecture and Design, Ricerca&Sviluppo. Per la vecchia genera- spazio istituzionale dedicato all’arte è artistica per i 50.000 residenti della zona. da sempre attento indagatore delle feno- zione, invece, il design è ancora sinonimo l’Israel Museum Jerusalem, che celebra Si tratta di un progetto interamente de- menologie di confine, spesso trasversali, di begli oggetti di stile, di una forma ac- quest’anno il cinquantesimo anniversario dicato a uno dei territori più disagiati di tra arte e design. cattivante”. della sua fondazione, e lo fa con un ricchis- Israele, nel settore arabo del Paese, con Tuttavia, la mancanza di un’istituzione in- Gaon ci guida ancora verso un’altra sco- simo programma di esposizioni ed even- un alto tasso di disoccupazione: eppure, dipendente, svincolata dalle correnti e dal perta: Israele ha il numero più alto di ti. Tra questi, l’affascinante1965 Today negli ultimi anni la città di Umm El Fahem dibattito che anima l’identità artistica dei laureti in design per chilometro quadrato, (Spertus Gallery, fino al 29 agosto). La mo- ha conosciuto una certa crescita economi- due musei, non ha tardato a farsi sentire. addirittura 2.500 lo scorso anno, un nu- stra, attraverso il lavoro dei curatori Mira ca, che ha portato ad un aumento della Di qui alla creazione di un’istituzione de- mero elevato se comparato ai sette milioni Lapidot, Aya Miron, Noga Eliash, Shua sensibilità verso i temi della responsabili- dicata il passo è stato breve. Conditio sine della popolazione locale. “L’attenzione sul Ben-Ari e Noam Gal, ricostruisce l’anno in tà, del welfare sociale e della sostenibilità qua non, il sostegno finanziario di una design sta sicuramente crescendo molto,” cui il museo fu inaugurato e il contesto so- ecologica. Lo spazio, nato su iniziativa di municipalità, quella di Holon, che con - dice Gaon – “tuttavia crediamo che l’in- ciale, storico e culturale di Israele in quel artisti e residenti, ha lo scopo di portare la presenza dell’Israeli Center for Digital dustria non tratti ancora il design come ci preciso momento: un tuffo nella freschez- arte contemporanea di qualità alla città e Art aveva già dato vita ad una piattaforma piacerebbe che facesse. Allo stesso modo, za e nella dirompente energia creativa di ai suoi abitanti, e di favorire lo scambio culturale dedicata all’indagine sul con- non credo che il design sia riconosciuto allora, attraverso l’immaginario, la scena culturale e sociale tra differenti identità. temporaneo. come professione seria – dubito che una

TRANSLATIONS 41 madre israeliana suggerirebbe al figlio di sarà l’ultimo giorno utile per visitare una – che contengono aspetti simbolici, nos- punto di vista dello straniero. L’immagine intraprendere una carriera nel design – ma mostra collettiva dai profondi risvolti poli- talgici ed esausti”. Comincia così la nostra che ho scelto dipendeva dall’associazione è anche vero che sempre più persone ca- tici e sociali, che invita i suoi protagonisti chiacchierata con Gal Weinstein, uno degli con i dipinti dripping di Jackson Pollock piscono quanto il suo ruolo sia cruciale. Il a prendere una posizione sui fenomeni di artisti più rappresentativi della scena artis- e con forme organiche che sono parte in- design parla alla gente, parla della gente, alienazione, paura e fanatismo dilaganti tica israeliana. L’abbiamo incontrato a Tel tegrante di quell’area. Sebbene il lavoro favorisce il dialogo e una buona qualità di nel nostro tempo, ma anche a suggerire, Aviv, dove attualmente vive. fosse basato su immagini concrete del pa- vita per tutti noi”. (pag. 28 – 29) grazie alla mediazione delle opere, nuovi La tua ricerca artistica è connessa alla esaggio, riuscivo quasi a vederlo come un terreni di incontro e riconciliazione. Oltre tradizione e alla cultura di Israele? Se sì, dipinto astratto. Con il senno di poi, potrei ISRAELE CHIAMA MONDO. a Bartana, sono dieci gli artisti interna- come? dire che i colori delle immagini e delle for- DALL’EUROPA AGLI STATI zionali presenti a Malmö, tra cui Adrian Alcuni dei miei lavori si basano su im- me appartenenti alla topografia originale, UNITI: 2015 RICCHISSIMO DI Paci, Cao Fei e Loulou Cherinet. L’apporto magini iconiche tratte dalla cultura israe- EVENTI della video maker e fotografa israeliana liana – che contengono aspetti simbolici, differenti dalle forme di Nahalal o della di Arianna Testino affonda le radici nella decennale ricerca nostalgici ed esausti. Anche se sono im- Valle di Jezreel, si sono successivamente Oltre alle presenze eccellenti nel contesto, da lei condotta sui temi dell’identità e magini, la loro presenza nella cultura sviluppati in un’opera a terra color caffè. tutto italiano, di Expo 2015 e della 56. della memoria, strettamente collegati alla israeliana è più simbolica che non fisica Nell’immagine che ha funzionato come Esposizione Internazionale d’Arte di Ve- storia del suo paese natio. Usando il filtro o attuale. Il mio lavoro cerca di convertire punto di partenza dell’opera per il Brasile nezia, Israele sarà anche protagonista di dei rituali e delle cerimonie popolari, an- un tocco emotivo – intendo nel senso let- c’erano gli indizi visivi di futuri lavori con un vivace calendario di mostre dedicate che in questa occasione l’artista identifica terale del termine – in uno di tipo fisico. il caffè. ai suoi artisti. Tra prestiti straordinari e nell’essere umano il punto di partenza per In altre parole, significa cercare di trasfor- collettive ispirate ai giovani emergenti, la il pieno recupero della coscienza di sé e mare l’aspetto simbolico dell’immagine Nella tua ricerca non c’è un medium seconda parte dell’anno in corso farà luce della collettività. in un aspetto concreto. Questo tentativo è privilegiato: lavori indistintamente con sul fermento culturale che attraversa il Vi- Un’altra mostra a più nomi, di respiro realizzato con l’aiuto di materiali sintetici l’installazione, la scultura, il video, ecc. cino Oriente. maggiormente sperimentale, vede coin- (tappeti che coprono l’intero pavimento, Quanto è importante il medium per il tuo volto un giovane esponente della creati- paglietta d’acciaio, pvc, mdf) allo scopo di lavoro? O è piuttosto solo lo strumento La stagione estiva si preannuncia intensa vità israeliana, Michael Liani, selezionato tentare lo spettatore a toccare, e dunque per qualcos’altro? per la creatività israeliana. Il programma insieme ad altri quarantanove artisti per a sentire. La scelta del medium proviene dall’unici- di appuntamenti internazionali vedrà in- tratteggiare la gamma di passioni, inte- C’è qualche artista (vivente o scomparso) tà di ognuno, e dalla loro capacità di en- fatti Israele impegnato nel duplice ruolo ressi, strumenti e approcci che animano che consideri un maestro? di promotore e di terra d’origine dei prota- l’attività dei fotografi emergenti, scelti tra È difficile per me citare uno specifico arti- fatizzare il punto di vista che voglio. Non gonisti in mostra oltre confine. gli studenti di oltre quaranta accademie sta. Ce ne sono molti il cui lavoro seguo e sempre è pianificato: a volte, qualcosa ac- Per celebrare il cinquantesimo anniversa- mondiali. reGeneration, questo il titolo apprezza, di cui mi interesso e da cui im- cade nel processo del disegno e della scul- rio dalla stipula delle relazioni tra Germa- della mostra, sintetizza la proposta espo- paro: Bruce Nauman, Mike Kelley, Paul tura, rivelandoti il potenziale insito nel nia e Israele, il Tel Aviv Museum of Art in- sitiva del Musée de l’Elysée di Losanna, McCarthy, Thomas Shütte, Willem de lavorare con il video o con la fotografia. vierà per la prima volta in Europa settanta in Svizzera, per il periodo compreso tra Kooning, Gideon Gechtman, David Wak- In ogni caso, quando lavoro con il video o capolavori appartenenti alla propria colle- maggio e agosto 2015. Giunto alla terza stein, David Ginton, Roy Lichtenstein e la fotografia ho la disciplina, o l’onestà, di zione. Il Martin Gropius Bau ospita fino a edizione, il progetto nasce dall’urgenza di molti altri. Penso che l’aspetto principale documentare l’azione. Non ho preferenze giugno, un’eccezionale selezione di opere render conto del grande senso critico che che mi affascina sia il modo in cui la loro per un medium in particolare, a eccezio- dell’età moderna, testimoni di un arco percorre le nuove generazioni di artisti- opera è stata sempre più forte rispetto allo ne dell’etica e della fedeltà al materiale. temporale emblematico, racchiuso tra il fotografi, valore essenziale per far fronte spirito del proprio tempo. In effetti, oggi Ogni lavoro passa attraverso molte possi- culmine della modernità e l’attualità più all’incertezza del nuovo millennio, domi- questi lavori emergono dallo sfondo di bilità, e potrebbe esprimersi secondo stra- stretta. Il legame tra passato recente e im- nato da una conflittualità diffusa. Il non un’alluvione di immagini, mostre e altre de differenti; ciò che è importante per me mediato presente è al centro di ancora trentenne Michael Liani fa tesoro opere. Dal mio punto di vista, l’ispirazione The Centu- è considerare l’intero quadro, voglio dire ry Mark. Tel Aviv Museum of Art visits Ber- della propria appartenenza e ne traspone che ne traggo ha a che fare con la totalità e la consistenza più ampia delle mie opere lin, rassegna progettata come un ideale fil gli aspetti a lui più familiari in scatti e ope- la lealtà di cui faccio esperienza attraverso e le connessioni che stabilisco tra di esse. rouge capace di avvicinare distanze geo- re video che suonano come una risposta la loro arte. Un altro maestro che è davve- Guardare a un unico pezzo è come guar- grafiche e differenti approcci creativi. L’in- secca e precisa al paradosso della guerra ro importante, per quanto mi riguarda, è tento dei curatori, Suzanne Landau, Ellen e della segregazione, a prescindere dallo l’esperienza… dare una sola parola e perdersi il signifi- Ginton, Irith Hadar and Raz Samira, emer- schieramento. Parliamo dei tuoi “tappeti”. Hanno l’a- cato della frase. ge dal desiderio di valicare confini fisici e A distanza di un oceano, il Museum of spetto di visioni dall’alto, ma anche di temporali per mettere a confronto i modi Contemporary Art (MCA) di Chicago ac- mimetizzazioni, come quelle dei soldati: Che cosa è fondamentale per te nell’arte? di fare arte connaturati ad epoche diver- coglie il primo, esteso approfondimento è solo una suggestione, o realmente esi- Qual è il tuo sogno più grande? se, generando un affascinante dialogo tra monografico allestito negli Stati Uniti per ste una connessione tematica, di caratte- La cosa più importante per me è cercare i maestri della modernità e gli artisti isra- celebrare la carriera di Keren Cytter, fino re sociologico e politico? di rimanere il più possibile curioso. Per eliani contemporanei. Categorie di media al 4 ottobre 2015. Originaria di Tel Aviv Credo che l’associazione con il camou- me questa è una motivazione davvero dall’identità storicizzata, pittura, scultura e cittadina del mondo come formazione, flage, la mimetizzazione e i colori delle importante, così come il cercare di espan- e arte grafica, convivono negli spazi ber- l’artista espone a Chicago otto video rea- uniformi militari sia corretta. Secondo dere ogni volta la capacità di posporre il linesi con le immagini in movimento e lizzati negli ultimi dieci anni, una nuova me, questa connessione proviene dal giudizio, mentre sono nel processo crea- le installazioni delle attuali leve di artisti serie di disegni e opere legate ad azioni processo di mappatura del paesaggio con tivo, per rimanere il più possibile in una israeliani. I grandi nomi della tradizio- performative. La mostra, organizzata dalla forme e colori: la ragione dei colori e delle condizione giocosa e ininterrotta. Penso ne moderna, da Max Beckmann a Marc Kunsthal Charlottenborg di Copenhagen forme mimetiche che si possono vedere è dunque che il mio sogno sia quello di non Chagall, da Edgar Degas a Egon Schiele, insieme alla curatrice del MCA Naomi il tentativo di creare l’illusione di confon- aver mai paura di esperire e di posporre da Georges Seurat a Pablo Picasso, trag- Beckwith, coglie nel segno il carattere dis- dersi con la natura del paesaggio e della il più possibile il pregiudizio su ciò che è gono nuova linfa vitale dall’accostamento sacratorio che accompagna la produzione topografia, campionando e mappando. La alle opere di Yael Bartana, Guy Ben-Ner, creativa della Cytter. Emblema di uno sti- similarità accettabile con il camouflage giusto e su ciò che è sbagliato. Provare a Nevet Yitzhak, Nira Pereg, impregnate di le multidisciplinare, incline alla commi- viene fuori dal processo del lavoro. fare in modo che sia il tempo stesso a sta- un’attenzione costante al difficile clima stione di generi e forme espressive, la sua Uno dei tappeti è stato esposto in Brasi- bilizzare la capacità di guardare il lavoro. socio-politico contemporaneo. Passato poetica denota un uso critico dello stru- le, alla Biennale di Mercosul; un altro fa Naturalmente, desidero molto esporre il e presente entrano in una dialettica non mento filmico, sfruttato al minimo della parte della collezione di arte contempo- mio lavoro ogni volta che posso, e ottene- conflittuale e finalmente propositiva, dop- potenzialità. I film, prodotti con effetti ranea dell’Israel Museum. In che senso re il riconoscimento per esso. piando lo spirito dell’ancora giovane rap- low-fi e spesso girati nello stesso appar- – se ciò accade – la percezione del lavoro porto instaurato tra i due Stati promotori tamento dell’artista, raggiungendo esiti cambia a seconda del contesto geografi- Lavori anche con una galleria italiana: dell’iniziativa. volutamente prossimi al kitsch, mettono co? che opinione hai rispetto all’arte contem- Sempre in Europa, ma più a nord, una de- in scena storie quotidiane di amore, sesso, Il lavoro dell’Israel Museum è basato su poranea italiana? gli artisti presenti a Berlino, Yael Bartana gelosia che si rispecchiano in una inecce- un’immagine di Nahalal, una comunità Ho lavorato con la Galleria Riccardo Cre- sarà portavoce della comunità israeliana pibile resa dell’atmosfera proprio grazie a della Valle di Jezreel e un’immagine ico- spi per tre anni e mezzo: mi piace lavo- nell’ambito di The New Human, progetto tecniche non sofisticate. Anche gli attori nica della cultura israeliana. Il villaggio rarci, e sento un profondo interesse da espositivo in due capitoli, a cura di Joa e le azioni tendono a moltiplicarsi senza stesso è stato progettato nel 1921 dall’ar- parte loro per il mio lavoro e per la nostra Ljungberg, allestito presso il Moderna Mu- sosta, incentivando la messa in discussio- chitetto Richard Kauffman, con una for- collaborazione. Molti artisti della galleria seet di Malmö, in Svezia, fino agli ultimi ne delle convenzioni narrative del cinema ma circolare. Questo è anche il motivo provengono da Paesi differenti, perciò è mesi del 2016. Il primo appuntamento, tradizionale. (Pag. 30-33) del passaggio da installazione a scultura a sottotitolato You and I in Global Wonder- muro o a terra, perché l’immagine di Na- difficile per me comunicare un’opinione land, ospitato al piano superiore del mu- FOCUS SULL’ARTISTA: GAL halal è conosciuta e osservata come una in merito all’arte contemporanea italiana. seo, esplicita l’obiettivo generale dell’ini- WEINSTEIN forma definita. Per l’opera alla Mercosul Forse, a livello intuitivo, posso dire che ziativa, che propone una riflessione sullo di Santa Nastro Biennale, invece, ho adottato un approc- mi sembra abbastanza simile al contesto status di essere umano nel panorama con- cio diverso, affrontando il lavoro da un’an- artistico israeliana, in cui sussiste una di- temporaneo attraverso le opere video de- “Alcuni dei miei lavori si basano su immag- golo che avrebbe deliberatamente enfa- stinzione tra scena internazionale e scena gli artisti coinvolti. Il prossimo 18 ottobre ini iconiche tratte dalla cultura israeliana tizzato gli aspetti formali, sottolineando il locale. (Pag. 34 – 35)

42 TRANSLATIONS במרחב התרבותי הכללי. קריירה שנבנתה על מסלול כפול: דידקטיקה היום לכל פינה שבעולם. הרעיון המוביל של התערוכה הוא כמובן גם יזרעאל ומקום איקוני בתרבות הישראלית. מבנה ההתיישבות תוכנן ע"י ואוצרות, )בין השאר גלית אחראית להקמת המוזיאון הישראלי לקריקטורה להציע, בתיווכן של עבודות האמנות, מרחבי מפגש והתפייסות חדשים. האדריכל ריצ'רד קאופמן ב1922- ועוצב בצורת מעגל. זאת גם הסיבה וקומיקס(. גלית מנצלת עד תום את כובע האוצרת הראשית של המוזיאון חוץ מברתנא מציגים במאלמו עשרה אמנים בעלי שם בינלאומי ובינהם: למעבר ממיצג לפיסול קיר או לעבודה על פני משטח-רצפה; הדימוי של כדי לעודד יוזמות המסוגלות, בעזרת רצף של תערוכות, להנחיל את חווית אדריאן פאצ’י, קאו פיי ולולו צרינט. התרומה האמנותית של אמנית נהלל מוכר כדגם מוגדר והצופה בוחן אותו בצורה כזאת. לעומת זה עבור העיצוב לקהל גדול של מבקרים -אוהדים. עד היום גאון השיקה עשרים הווידאו והצלמת הישראלית שולחת שורשים אל פרוייקט מחקר אותו היא הביינאלה "מרקוסול" יצרתי גישה חדשה. בעצם רציתי להדגיש את הזרות תערוכות ומעט מאוד תחומי עיצוב נעלמו מעיניה הבוחנות: חערוכות מנהלת מזה שנים בנושאים של זהות וזיכרון, נראטיבים הקשורים הדוקות המוחלטת בין העבודה למקום עצמו. עניין אותי להתייחס לשטיח מזווית אישיות על מעצבי אופנה עכשוויים, רטרוספקיבה על יוהי יאממוטו ואיריס אל ההיסטוריה של ארץ מולדתה. ברתנא משתמשת בפילטר הטכסיות שתבליט בצורה מודעת אספקטים פורמליים נוספים ותדגיש את נקודת ואן הרפן, בחינה של סצנת היצור התעשייתי תוך הסתכלות בעיצוב בעולם וההתכנסות העממית ודרכם היא מזהה באדם את הנקודה בה מתגבש בו התצפית של הזר. עבדתי על הדימוי מתוך קשר אסוציאטיבי לציור הצבע ללא דלק, “פוסט פוסיל”. יוזמה חשובה נוספת היא “דיקוד”, הצגה תהליך השואף לשיחזור ולשימור מלא של האדם כיחיד וכחלק מקולקטיב. בטכניקת הטיפטוף של ג'קסון פולוק ולתצורות האורגניות שהיוו חלק רטרטספקטיבית של מצבים ואובייקטים דיגיטליים. כל זה מבלי להזניח את בתערוכה נוספת בעלת אופי אקספרימנטלי ובה לוקחים חלק ארבעים מהסביבה. למרות שהעבודה בנויה על דימויים ממשיים של נופים קיימים, השאלות הבוערות והמתחים המאפיינים את התפתחותו של עולם העיצוב ותשעה צלמים שונים, יציג גם מיכאל לינאי. האמנים יעסקו בניסיון לסמן התפתיתי לראות בה יצירה אבסטרקטית. במחשבה לאחור אני יכול לומר הישראלי. היא אצרה את התערוכה “מחוץ לקופסה. עיצוב ישראלי”, קשת של נושאים שיש בהם ביטוי לאנרגיות אישיות, לגישות טכניות שסוג מסויים של צבעוניות ותצורות הטופוגרפיה המקומית הציגו מצב שונה וגם “מעצבים פלוס 10”, בהשתתפות 42 מעצבים ישראליים. מציאות ולאמצעי עבודה המייחדים את פעילותם כצלמים העומדים בראשית דרכם; לחלוטין מזה של נהלל או עמק יזרעאל – הם שינו כיוון והפכו את למרבד יחסית חדשה המאופיינת בדינמיות רבה. לישראל, בשונה מאיטליה, אין יוצרים שנבחרו בין תלמידיהם של כארבעים מוסדות אקדמיים ברחבי -לרצפה של קפה שחור המצמיח שדות מעלי עובש. בדימוי שהיה לנקודת סקטור מוגדר של תעשיית רהיטים והדבר דווקא מעודד פיתוח של גישה העולם. כותר התערוכה "רגנרציה", מתמצת את רעיון התצוגה אשר הפתיחה לעבודה בברזיל, היה טמון המפתח הויזואלי ליצירות הבאות של בינתחומית, המתמקדת בגישה קונצפטואלי עם דגש על חיפוש חומרים תתקיים ב”מוזיאון אליזה” בלוזן, שוויץ, בין החודשים מאי לאוגוסט 2015. עם ועל קפה שחור. חדשים והשקעה בתחום האומנות-ארטיזן. המצב שונה בתחום הגרפיקה, זוהי המהדורה השלישית של המיזם והוא נולד מתוך הדחיפות לתת דין כלי ביטוי מוגדר, מוכר ובעל עוצמה משלו, הנוגע באמצעות חוש הומור וחשבון לתחושת הביקורת החברתית הנוקבת המהווה מאפיין מרכזי של החיפוש אחר יצירתיות לא מוביל אותך לתחום מסויים בלבד. אתה עוסק וציניות גם בפוליטיקה. עולם הצעירים ספוג ברעיון העשייה והסטארט-אפ דור אמני הצילום העכשווים: גורם חשוב לביטוי הערך הסגולי של היכולת ללא הבחנה במיצבים, פיסול, וידאו,.... קיימת חשיבות למדיום בו אתה וספרם של דן סינור ושאול זינגר, “מדינת הסטארט אפ, מנוע הצמיחה להתמודד עם חוסר הביטחון וריבוי הסכסוכים הנפוצים באלף הנוכחי. מעבד את היצירה? או שמדובר בעוד כלי לביטוי דברים נוספים? הכלכלית של ישראל”, הפך לרב מכר בין לאומי וקריאת חובה ליזמים מיכאל לינאי, שעדיין לא חגג שלושים, משכיל להשתמש בהשתייכותו הבחירה במדיום תלויה ברצון למצוא את המיוחד בכל שפה אמנותית ומקדמי מכירות. כדי להסביר כייצד השתנה בישראל תפקיד העיצוב לקבוצה ספציפית ומוביל אותנו לאספקטים המוכרים לו היטב באמצעות הבאה להדגיש את המחשבה שלי וכיצד היא מתגבשת בעבודה עצמה. לא ומעמדו, גלית גאון אמרה לנו ש”הצעירים שגדלו על ברכי העיצוב מודעים עבודות צילום ווידאו המשדרות תשובה לכאורה פשוטה ומדוייקת לגבי תמיד הדבר מתוכנן. לפעמים קורה משהו תוך תהליך הרישום או הפיסול לשפת האמנות, האופנה, היחצנות, רשת האיטרנט, חידושי הטכנולוגיה פרדוקס המלחמה והבידול, וזאת מעבר למחנה אליו הוא משתייך. המגלה לך את הפוטנציאל הגלום בעבודה באמצעות וידאו או צילום. בכל ומבינים היטב את חשיבות העיצוב כטריגר לקדמה. מקום העיצוב אינו במרחק של אוקיינוס מאירופה, בפעם הראשונה בארצות הברית, המוזיאון אופן כאשר אני משתמש בוידאו או בצילום כאמצעי אני נאמן לתיעוד בחנויות בלבד, או בין מדפי הספרים, אלא גם במחלקות המחקר והפיתוח. לאומנות בת זמנינו, בעיר שיקאגו פותח את שעריו עד ל4- באוקטובר, ולמדיום בו אני עוסק. איני מעדיף אמצעי זה או אחר, חשובה לי הנאמנות זאת בעוד הדור הקודם מתייחס לעיצוב כמילה נרדפת לחפצים מסוגננים לתערוכה מונוגרפית מעמיקה ומגוונת החוגגת את הקריירה של קרן לחומר. אני מתייחס לכל יצירה כתמונה שלמה ובוחן אותה דרך היבטים ונאים”. גאון מובילה אותנו למידע נוסף “בישראל יש את המספר הרב ציטר. קרן נולדה בישראל והפכה לאזרחית העולם בכל הנוגע להכשרתה שונים, כולל האופן בו היא נתפשת ע"י הצופה. חשוב לי לראות את היצירה ביותר של בוגרי אקדמיה בתחום העיצוב, 2500 מעצבים לקמ”ר, מספר המקצועית, בשיקאגו היא תציג שמונה עבודות וידאו שצולמו בעשר הכוללת, את אלמנט העקביות שחוזרת בין העבודות והדיבור שהן יוצרות גבוה במיוחד אם מתחשבים בכמות הכללית של אוכלוסיית המדינה. השנים האחרונות, סדרה חדשה של רישומים ויצירות הקשורות לאמנות ביניהן. לצפות ביצירה אחת זה כמו להיתקל במילה אחת ופלספס את הפרפורמנס. התערוכה שאורגנה ע”י “קונסטאל שרלוטנבורג, קופנהגן”, משמעות המשפט עצמו. העניין בנושא רב, ממשיכה גאון, ואם זאת, לדעתינו, התעשייה עדיין לא בשיתוף האוצרת של מסא, נעמי בקוויט, קולעת בהצגת היכולת הייחודית מגיבה לנושא במידת המעורבות הראויה. בהרבה מקרים המעצב עדיין לא של ציטר להביא בעבודותיה לקריסתן של פרות קדושות. ייחודיות כסימן מהו הדבר המרכזי ביותר לגביך באומנות, ומה הוא החלום שאת רוצה מוכר כאיש מקצוע לכל דבר – ואני די בספק אם אמא ישראלית עשויה לסגנון רב תחומי, הנוטה לערב סוגות ותצורות אקספרסיביות שונות להגשים"? לעודד את בנה לפנות לתחום הזה – ועם זאת יותר ויותר אנשים מבינים את ומאפשר לפואטיות של ציטר להתבטא תוך שימוש מדוייק ומינימליסטי הדבר החשוב לי ביותר הוא לנסות ולהמשיך להיות כמה שיותר סקרן. לגבי חשיבות המקצוע. העיצוב מדבר לקהל ומדבר על אנשים, מעודד דו שיח באמצעים קולנועיים. הסרטים שהופקו בליווי אפקטים low-fi וצולמו זוהי מוטיבציה חשובה מאוד ובאותו זמן חשוב לי לנסות ולפתח את הנטייה ואיכות חיים טובה לכולם” בדירתה של האמנית, יוצרים במודע תחושה הקרובה לקיטש, בעוד במרכז לביקורת בעוד אני שרוי בתוך תהליך העבודה, הייתי רוצה להיות במצב הסצנה מתנהלים סיפורי אהבה יום יומיים, סקס וקנאה, המשתקפים באופן נינוח וזורם. אני חושב שהחלום שלי הוא הפחד של להתנסות א ולדחות מושלם באווירה הנחשפת לעינינו הודות לבחירה בטכניקות גולמיות. גם כמה שיותר הבעת דיעות קדומות על טוב ורע. ברצוני לנסות לתת לזמן ישראל קוראת לעולם. מאירופה ועד לארצות הברית - 2015 נוכחות השחקנים והפעולות הסצניות חוזרות על עצמן בהתמדה מעוררות לקבוע את היכולת שלי ואת ההערכה כלפי עבודותי. ברור שאני מעוניין , נה עשירה באירועים בין לאומיים. דיון לגבי המוסכמות הנראטיביות של הקולנוע המסורתי. להציג את יצירותי כמה שיותר ולזכות להכרה על כך. אדריאנה טסטינו מלבד הנוכחות המאופיינת במצויינות ובקונטקסט שכולו איטלקי, כלומר אדריאנה טסטינו אתה עובד גם עם גלרייה באיטליה; מה דעתך על אומנות עכשווית אקספו 2015 והתערוכה הבינ”ל החמישים ושש לאמנות בוונציה, ישראל באיטליה? תזכה להיות אורחת מרכזית בלו”ז של תערוכות המוקדשות לאמנים פוקוס על האמן גל וינשטיין עבדתי במשך שלוש וחצי שנים עם הגלרייה של ריקרדו קרספי. נהנתי הפועלים בה. במחצית השניה של השנה יתקיימו תערוכות קולקטיביות סנטה נסטרו לעבוד איתם וגם הם גילו עניין רב בפעילותי וגם בקשר האנושי. רוב האמנים ותצוגות שתצאנה לחו”ל בהשאלה מיוחדת ואור הזרקורים יופנה לעבר המציגים בגלריה מגיעים מחוץ לאיטליה ולכן קשה לי להביע דעה על החיוניות התרבותית המתקיימת ברחבי המזרח התיכון. "כמה מעבודתי מבוססות על דימויים איקוניים הנובעים מהתרבות הישראלי אומנות איטלקית עכשווית. באופן אינטואיטיבי אפשר לומר שיש דמיון עונת הקיץ מסתמנת כתקופה איטנסיבית ליצירתיות הישראלית. תוכנית – יש בהם אספקטים סימבוליים, נוסטלגיים ואפילו שחוקים מעט. במילים מה, כיוון שגם באיטליה כמו בישראל הבמה האמנותית עדיין מפרידה בין המפגשים הבין לאומיים רואה את ישראל מעורבת בתפקיד הכפול של אלה מתחילה השיחה עם גל וינשטיין, אחד מהאמנים החשובים ביותר "מקומי לבינלאומי". מקדמת אמנים ישראליים בבית וגם את אלה שיציגו בתערוכות מחוץ בעולם האמנות הישראלי. נפגשנו בתל אביב, עיר מגוריו. לגבולות הארץ. לרגל חגיגוות היובל לחתימת הסכם הקשרים הדיפלומטיים בין גרמניה לישראל, מוזיאון “תל אביב לאמנות” ישלח לאירופה, זו הפעם עבודתך האמנותית קשורה באופן ספציפי למסורת ולתרבות הישראלית? הראשונה מאז היווסדו, שבעים יצירות מופת מאוספו הפרטי. בברלין, ואם כך הדבר מדוע? מוזיאון “מרטין גרופיוס באו”, יארח עד ל21- ביוני מבחר ייחודי של כמה מעבודותי מבוססות על דימויים איקוניים הנובעים מהתרבות יצירות מהתקופה המודרנית, עדות לתקופה היסטורית שהותירה לנו הישראלית – יש בהם אספקטים סימבוליים, נוסטלגיים ואפילו שחוקים אמנות אמבלמטית מאוד, הנעה מרגעי השיא של המודרנה ועד ליצירה מעט. למרות שמדובר בדימויים, הנוכחות שלהם בישראל היא יותר האקטואלית, בת זמנינו. הקשר בין עבר היסטורי, שעדיין קרוב אלינו וירטואלית וסימבולית ופחות פיזית או ממשית. בעבודתי אני מנסה להמיר והווה נגיש ומיידי, ניצב במרכז מיזם ה-דה סנטיורי מרק ובו מוזיאון תל- את הקרבה הרגשית, במובנה המילולי – למגע פיזי. או במילים אחרות אביב לאומנות מתארח בברלין, אירוע המתוכנן כמתפאורה אידאלית, יש פה ניסיון להמיר את הדימוי מהתחום הסימבולי אל העולם הקונקרטי. מעין חוט השני הבא לסמל קרבה בין מרחקים גיאוגרפיים וגישות שונות התהליך נעשה באמצעות חומרים סינטטיים שטיחים מקיר לקיר, צמר של יצירתיות. כוונת האוצרים: סוזנה לנדאו, אלן גינתון, אירית הדר ורז פלדה ,MDF PVC כדי לפתות את הצופה לגעת ולחוש את היצירה. סמירה, נחשפת בשאיפה לחצות גבולות של מקום וזמן כדי לעמת דרכים שונות של עשייה אמנותית החושפות קווים טיפוסיים המוליכים לתקופות לאיזה אמנים, גם אלה שאינם יותר בין החיים, אתה מתייחס כאל מורים? שונות. תהליך אשר לכשעצמו מוליד דו-שיח מרתק בין גדולי אמני קשה לי לציין אמן אחד ספציפי. ישנם כמה אמנים שאחריהם אני עוקב, המודרנה והיוצרים הישראליים בני זמנינו. קטגוריות בתחום “המדיום מעריך ומושפע מיצירותיהם – ברוס נאומן, דוד וקשטיין, דוד גינתון, רוי הויזואלי” המעוגנות בקונטקסט היסטורי עוסקות בתחומי הציור, הפיסול ליכטנשטיין ועוד הרבה אחרים. והאמנות הגרפית, עבודות המוצגות ברחבי המוזיאון הברלינאי לצד וידאו לדעתי מה שמרתק היא הדרך בה היצירות שלהם תמיד יותר עוצמתיות תנועה ומיצגים שהפיקו אמנים ישראליים עכשוויים. השמות הגדולים של מרוח הזמן. האמת היא שהדבר בולט על רקע תחושה שיש שיטפון של האמנות המודרנית ממקס בקמן, מרק שאגאל, אדגר דגה, אגון שילה, דימויים, תערוכות ויצירות אמנות. לדעתי ההשראה הנשלחת מהם קשורה ג’ורג’ סרה ופאבלו פיקאסו מועשרים בחומרים חיוניים באמצאות ההשוואה בעצם לטוטאליות ולתחושת הנאמנות שאני חווה בעבודותיהם. מורה נוסף ליצירותיהם של יעל ברתנא, גיא בן נר, נבט יצחק ונירה פרג. עבודות וחשוב מאוד, לפחות לגבי – הוא הניסיון... הספוגות בהתייחסות מתמשכת לאקלים הסוציו-פוליטי המורכב ממנו הן צומחות. עבר והווה מפתחים דיאלקטיקה שאינה קונפליקטואלית, בוא נדבר על "השטיחים" שלך, הם נראים כמראות ממעוף ציפור, או אלא אדרבה, היא מקפידה להתנהל בדרך של הקבלה קונסטרוקטיבית, כמשטחי הסוואה, כמו אלה של החיילים: זאת רק אסוציאציה או שאכן דבר העונה לרוח הצעירה המאפיינת את הקשרים המצויים בעצם תהליך קיים קישור תמאטי, סוציולוגי ופוליטי? ההתקרבות בין שתי המדינות המקדמות את המיזם. אנחנו עדיין באירופה אני חושב שהאסוציאציה לנושא ההסוואה ולצבעים המזכירים מדי צבא אך בחלקה הצפוני ויעל ברתנא המציגה בברלין תהייה נציגת קהיליית היא בהחלט נכונה. לדעתי הקישור נובע מתהליך מיפוי הנוף באמצעות האמנות הישראלית ב- דה ניו היומן. פרוייקט תצוגתי המורכב משני חלקים תבניות וצבעים. הסיבה לצבעי ההסוואה ולריבוי הצורות הבולטים וייערך בשוודיה, במוזיאון לאמנות מודרנית של העיר מאלמו, באצירתה בעבודה, נובעת מהניסיון ליצור אילוזיה של להתמזגות לתוך הטבע, הנופים של יואה ליונברג. התערוכה תהייה פתוחה לקהל עד חורף 2016. האירוע והטופוגרפיה בדרך של יצית מדגמים ומיפוי. כלומר הדמיון הקיים לצבעי הראשון שכותרתו "אני ואתה בעולם הפלא הגלובלי", יתארח בקומה ההסוואה זורם מתהליך העבודה עצמו. העליונה של המוזיאון; יוזמה המעמידה לפניה את האפשרות להרהר על מצבו של האדם בפנורמה העכשווית באמצעות מיצגי וידאו של האמנים אחד מהשטיחים, שמהווה חלק מאוסף מוזיאון ישראל, הוצג בברזיל המעורבים בתערוכה. ה18- לאוקטובר הוא היום האחרון בו ניתן יהייה בביינאלה "מרקוסול". האם ייתכן שהיצירה משנה את פניה, כלומר נתפסת לבקר בתערוכה הקולקטיבית, המאגדת תכנים פוליטיים וחברתיים ומזמינה בדרך שונה כאשר היא מוצגת בתוך גיאוגרפיה אחרת? את היוצרים לנקוט עמדה בנושאי הניכור, הפחד והפנטיות המסתננות העבודה המוצגת במוזיאון ישראל מבוססת על דימוי של נהלל, מושב בעמק

TRANSLATIONS 43 מידה מוכר וטורד את עֵין ואת תודעת המתבונן. גם לאחר שמתקרבים אל אמנותיות ולשאלות פוליטיות ותרבותיות. קיים בעבודתו ממד של איסוף האירועים הרבים ראוי לציין את פרס “אסנת מוזס” לאמנים צעירים. בכל המבנה, לא ברור לחלוטין אם הוא אטום או חלול, אם הוא גוש מלא או סימנים מן העולם, וניתן אף לומר כי הוא פועל בתווך שבין ארכיאולוגיה, שנתיים ניתן במקום פרס “מירון סימה” לאמנות וויזואלית והוא משמש שמא יש לו תוך; פנים, שאליו אפשר להסתכל, אולי להיכנס. אנתרופולוגיה ואמנות. אולם הוא אינו אוסף מידע על האחר, הזר והמרוחק. מרכז לבינאלה הישראלית לרישום, פרוייקט שנולד בשנת 2001 ומעורבים קירות הצמיגים העוטפים את הביתן, נשענים על שימוש באובייקט יומיומי, הצורות והאובייקטים הנוכחים בעבודתו לקוחים ממציאות חיים קרובה בו כל הגלריות המציגות במרכז ירושלים. מצוי, מוכר, ליצירת סביבה הנושאת התייחסות מרחבית מרובדת הן להקשר וספציפית מאוד, ומעידים על ממד קטסטרופלי המפכה בה. עבודתו ספוגה כדאי גם להזכיר את קיומם של מוסדות אמנות נוספים. מוזיאון חיפה הפוליטי של הצמיג, כמקדם הגנה ובולם זעזועים מצד אחד וכסממן מוכר במורכבות הבלתי אפשרית של הקיום הישראלי והפלסטיני במרחב נתון, לאומנות נוסד באחת מהערים העתיקות ביותר בישראל, מקום המטפח את של מחאה ואמצעי לחימה מאולתר וזמין מצד אחר, והן להקשר האדריכלי- רוויה במודעות כואבת, מפוכחת וקשה. היא חותרת לפירוק מושגי היסוד הנושא הבינתרבותי ופועל להעמקת הקשר בין יהודים, נוצרים ומוסלמים. האמנותי שבבסיס פעולת המיצב. חיפוי המבנה במעטפת הצמיגים, אשר של המקום, התרבות והזהות שבמסגרתם אנו חיים ופועלים, ולנגיעה בנוסף פועלים מוזיאון בת ים, המרכז האמנותי מונארט באשדוד והמשכן כולם משומשים ומדיפים ריח עז, יוצר רשת מאורגנת של חורים, מסמן בשאלה הרגישה מכל: שאלת השייכות של המקום לתושביו, פלסטינים לאמנות עין חרוד. פוטנציאל של הגנה בעודו מעיד על מצב של סכנה, ומטעין את הֶקשר וישראלים כאחד. גם המוסדות ללא כוונת רווח פועלים באופן דינמי למדי בזירה האמנותית התצוגה בחומריות עזה ובאמירה דחופה, חזותית ופוליטית. הפנימית וגם מחוץ לישראל עצמה. בולט פעילותו של המרכז לאומנות סגירת הביתן ואיטומו – באמצעות בנייה של קירות בלוקים חשופים, הטקסט המלא מאת הדס מאור התפרסם, תחת הכותרת "אמנות עכשווית )CCA( תל אביב, שהוקם בחדרון קטן בשנת 1998 והצליח ומעליהם מעטפת הצמיגים – מייצרת חללי ביניים לא מוגדרים הנראים רק ורנקולרית", בקטלוג התערוכה ציבי גבע: ארכיאולוגיה של הווה, וניתן לחולל מהפכה אמיתית בעולם האמנות העכשווית בארץ. היום מתפרס מצידו הפנימי של המבנה. אלו הם חללי אחסון סגורים שאין אליהם גישה, להורדה באתר moc.avegibist.2015noilivapilearsi המרכז על פני בניין שלם המכיל שלושה מרחבי תצוגה, אודיטוריום ואולם וניתן לראות בהם מחווה או הדהוד לּבֹוידֶ עם )ביידיש: עליית גג( הישראלי עריכה. במקום נמצא ארכיון וידאו שהחל את פעולתו ב1960- ומכיל המצוי, חלל שבאופן היסטורי היה חלק ממרחב המגורים אך יועד לאחסון מרחבי אמנות בישראל: עולם תוסס במדינה צעירה 3000 פריטים והודות לניהולו של סרג’ו אדלשטיין המרכז מפיק תערוכות, ולא היה נגיש בקלות. בהצבה בביתן, מהווים חללי הביניים כעין מחסני כריסטיאן קאליאנדרו מיזמים, מיצגים, הרצאות ואירועים. בתל אביב נמצא גם ארטפורט, תודעה וזיכרון. משמשים בהם בערבוביה דלתות, תריסים, סורגים, קרשים, המעודד אמנות צעירה באמצעות אירוח אמנים מהארץ ומחו”ל. בירושלים קרטונים דחוסים, אובייקטים מצויים, אובייקטים נטושים, עבודות אמנות, ישראל, מדינה צעירה עם מסורת עתיקה שבשנים האחרונות עלתה למרכז פועלת למשל סדנת האומנים ארט קיוב, אשר זוכה לתמיכת קרן ירושלים. פריטי ריהוט, מזכרות אישיות ועוד. נוכחותם מעידה על צבירה עד כדי הבמה הבינלאומית בזכות המציאות הדינמית ועובדת היותה מעבדה בפנורמה הכללית הישראלית יש לציין גם את גלריית אום אל פחם, אשר עודפות, שבמהלכה מסתבך ההקשר הפונקציונלי בזה הנפשי, והנסיבתי בזה לרעיונות אמנותיים ויצירתיים; יישות המצטיינת ביכולת לפנות לעבר העתיד נוסדה בשנת 1966 במטרה ליצור מרכז אמנות ותרבות לחמישים אלף הקיומי. הם מתפקדים בחלל כסוג של חצר אחורית, אליה מושלך המודחק, ולאחד את המחקר הוויזואלי עם תחום החידושים והעשייה התרבותית. תושבי האזור. מדובר באחד המקומות הנחשלים ביותר בישראל אשר המוכחש, שפעם אחר פעם צף ועולה מחדש. תושביו הערבים סובלים מאחוז גבוה של הבטלה. ועם זאת ניתן לציין כי מנגד לחללי האחסון, מול דלת הכניסה לביתן, נראה קיר בלוקים ארוך, תל אביב רבתי, מסתמנת באופן טבעי כמרכז וליבה של תנועת המדחף בשנים האחרונות בעיר אום אל פחם נרשם שיפור כלכלי מסוים וכתוצאה שכולו עשוי לבני בנייה אפורות האופייניות לבנייה בישראל. הקיר מתאפיין התרבותית הכוללת יותר ממאה וחמישים אתרים ובינהם: גלריות, גברה רמת הרגישות לנושאים כמו אחריות חברתית ותנאים אקולוגים. את במבניות דגמית, רפטיטיבית, ומהווה שכבה נוספת של תיחום והפרדה; מוזיאונים, עמותות ומוסדות ללא כוונת רווח, כשבראש הרשימה מופיע האחריות ליוזמה לקחו על עצמם תושבים ואמנים מקומיים במטרה להפגיש של חסימה. מעליו, מבעד לקיר חלונות גדול הפונה לחצר האחורית של מוזיאון תל אביב לאמנות. המוסד נחנך בשנת 1932 וממוקם בכתובתו את האוכלוסיה עם אמנות ועם האפשרות לחילופי תרבות בין אוכלוסיות שטח הביתן, נחשף צידה הפנימי של מעטפת הצמיגים הסוגרת על המבנה הנוכחית משנת 1971; לא רחוק ממנו נמצא גם מוזיאון הלנה רובינשטיין שונות. המרכז יוזם תערוכות, סמינריונים, הרצאות, כיתות אמן – פעילות מבחוץ. באופן זה, כבר מרגע הכניסה הראשוני לחלל, פולש החוץ לתוך לאומנות עכשווית, המוקדש לאמנים בני זמנינו. האגף המרהיב החדש, בניין שזוכה לתמיכת משרד החינוך, הרשויות העירוניות, קרנות ותרומות מגופים הפנים, ואשליית הניתוק העל-זמנית, שהקובייה הלבנה או הביתן אמורים הרטה ופאול אמיר, שנבנה בשנת 2011 ע"י האדריכל פרסטון סקוט כהן, פרטיים. לספק, מתפרקת לגורמים. בנוסף, קיר החלונות שדרכו נגלית לעין מעטפת מארח אוסף יצירות ישראליות עכשוויות, מרחב תצוגה, מבחר צילומים הצמיגים מאופיין אף הוא בתבנית חוזרת, של דגם מסגרות המתכת שבהם וספרייה. מה- 15 במאי ועד ל5- בספטמבר, המוזיאון, בניהולה של סוזן עולם האומנות העכשווית בישראל מקדיש מקום חשוב לאמנות התחריט, קבועות זגוגיות החלונות. באופן זה, דגם הגריד המערבי, המונדריאני, לנדאו, יארח בין השאר סדרת אירועים המתוכננים לקיץ הקרוב, בינהם על כך מספרת לנו, רונית סורק, האוצרת של אגף ההדפס והעיצוב של המרובע והסדור של החלונות כמו מולבש על דגם הגריד המשובש, המעוגל תערוכה קולקטיבית שאין לפסוח עליה, "מקום זה", המציגה שנים עשר מוזיאון ישראל: “התחריט האמנותי המקומי מתרכז בשני מרכזים, “סדנת והמרוכך של מעטפת הצמיגים, והם משתלבים ויזואלית זה בזה, כמעט מסעות צילום לאורך מדינת ישראל והגדה המערבית שערכו בין 2006 ההדפס בירושלים” שחגגה לא מכבר ארבעים שנות פעילות וסדנת ההדפס לבלי התר. ל- 2013 פרדריק ברנר ועוד אחד עשר צלמים שהוזמנו על ידו להשתתף של קיבוץ כברי, “מרכז גטסמאן לתחריט” שהוקם בשנת 1993. שתי עם המעבר למפלס הביניים של הביתן, נפרשׂ לעיני הצופה קיר תריסים בפרוייקט: וונדי איוולד, מרטין קולר, יוזף קודלקה, ג’ונג’ין לי, ז’יל פרס, הסדנאות מנוהלות ע”י צוותים מקצועיים ומוכשרים של תחריטנים ואוצרים. גבוה ורחב, המכוסה כולו בתריסים מוגפים ובלוחות אטומים, שעשויים פייזל שיח’, סטיבן שור, רוזלינד פוקס סולומון, תומס שטרוט, ג’ף וול וניק הסדנה בכברי מתמקדת בעבודת התחריט, בעוד בירושלים עובדים גם מחומרים שונים ומחוברים זה לזה כבמעשה פסיפס. הקיר נוכח בחלל כייצוג וופלינגטון. תערוכה המציגה את מורכבותה של המציאות הישראלית ועל בטכניקות הסריגרפיה והקסילוגרפיה. האוצרים מלווים את פעילותם של של בנייה ורנקולרית,1 פרועה, דחופה, מיידית, ובעיקר – נסיבתית. הוא מלאכת אצירתה מופקדת שרלוט קוטון, מנהלת האגף לצילום של מוזיאון האמנים המקומיים ומזמינים אותם להשתתף בפעילות המרכז כאומנים- מתנשא מרצפה עד תקרה, טקטילי וחומרי, חולש על החלל, ממשיך וגולש קנטרי לוס אנג’לס לאומנות. צפונה מת"א, במרחק של 14 ק"מ, ממוקם אורחים”. לפאת הקיר הסמוכה, ומהווה מחיצה אדירה שכל כולה פוטנציאל של המוזיאון לאומנות עכשווית הרצליה, אשר נוסד בשנת 1965 ומנהלת ובשורה האחרונה נוסיף גם את התערוכה אגרו-ארט בפתח תקווה, על פלישה, של חדירה. פני השטח של הקיר יוצרים משטח טופוגרפי מרתק, אותו איה לוריה. המוזיאון מוקדש לאומנות ישראלית ובינלאומית בת זמנינו "חקלאות עכשווית באמנות הישראלית" שאותה אוצרת טלי תמיר. תשעה המְשחק עם תבנית הגריד ומשלב, ללא כל אבחנה היררכית, תריסים ומתמקד בהתייחסות רחבה לנושאים חברתיים ופוליטיים. כדאי להזכיר את עשר אמנים ובינהם: אביטל גבע, גל ווינשטיין ואיילת זהר חוקרים את קיימים, מצויים, חדשים, ישנים, צבועים, מטופלים, חלונות אטומים, בדים תערוכת הקיץ "מיקום זמני" בשיתוף Kunst im Tunnel Exhibition האתוס בחקלאות הישראלית מהפרוספקטיבה של 2000 שנות היסטוריה, מתוחים ועוד. התריסים מותקנים כך שהצופה רואה את צידם המוגף, Space di Düsseldorf. שתערך בין מאי ועד לחודש אוגוסט ובה יציגו שינויים והתפתחות. החיצוני, זה הפונה בדרך כלל אל המרחב הציבורי, ויוצרים תעתוע בין ציור שנים עשר אמנים: אנג’לה פטה, כריסטוף קנכט, סבסטיאן מחיה, יינס לפיסול, בין חוץ לפנים, בין קדמי לאחורי. נוכח ההצבה, משתבש היחס בין פקו, לאונורה סליהו, אלכסנדר ויזל, רפרם חדד, אורי גרשוני, ניר הראל. האלמנטים השונים המרכיבים את הקיר לבין מעמדם הקטגורי בעולם, ומן עלמה יצחקי, ברק רביץ, גיל יפמן. לכולם נתנה ההזדמנות לחיות ולעבוד מוזיאון העיצוב חולון, פרוייקט בלשון רבים העבודה בוקעת עוצמה מוחלטת של חסימה. במשכנות האמנות בדיסלדורף ובתל אביב בשנים 2012 ו- 2014. מדרום ג'וליה צפה במפלס העליון של הביתן נתקל הצופה במיצב סורגים גדול. בניגוד למיצבים לעיר ת"א, נמצא מוזיאון העיצוב חולון הממוקם במרחב הכולל את המרכז מוקדמים של גבע, בהם הוצבו הסורגים בשורות ארוכות נטולות פתחי הישראלי לאמנות דיגיטלית, )במקום יתארח עד ל- 27 ליוני, אומן הקול מוזיאון שהוא חלק אינטגרלי מהעיר, דובר מהשורה הראשונה ואמצעי מילוט, ככלובים ריקים, קרים ומאיימים, כאן מוצבים בתוכם חפצים שונים, אמנון וולמן(, המוזיאון הישראלי לקומיקס, המכון הישראלי לטכנולוגיה לחידוד האופי התכנוני הכללי של המדינה. מקום פתוח להכליל את ביניהם אדניות ריקות, עציצים, מזרונים, פריטי ריהוט משומשים, טלוויזיות ומדיטק חולון, דבר שהופך את העיר התעשייתית שמספר תושביה כמאתיים המציאות, וניתן לומר, גם להקדימה, קשוב לבעייתיות ולחידושים המפיחים ישנות ועוד. הצבה זו מחקה את היגיון הפעולה המקובל במרחב האורבני אלף לאתר מרכזי וחשוב להפצת התרבות העכשווית כדרך חיים המאפשרת רוח חיים בתחום העיצוב, גם ברמה הבין לאומית. היהלום שבכתר העיצוב הישראלי, שבו מתפקדים הסורגים כסוג של הרחבה זוטא, אקסטנציה של ראיית עולם רחבה שאינה מסתפקת בהתייחסות ממקומית בלבד. אשר נבנה בישראל צעד אחר צעד בתוך מרחב ההיצע המוזיאוני הכללי, הפנים, מחסן ארעי שבו מגובבים אובייקטים נחוצים ומיותרים בכפיפה מוזיאון העיר פתח תקווה המצויה ממזרח לת"א, נחנך בשנת 1964 וגם נושא את שמה של העיר חולון. בשנת 2010 נחנך בעיר, הנמצאת מדרום אחת. הוא עוסק באמנות ישראלית ובינלאומית עכשווית. המקום עבר תהליך לתל אביב, “מוזיאון העיצוב” , המקום הראשון בארץ המוקדש כולו עבודתו של גבע מושתתת על סוגים שונים של חסימות, אשר לעולם שיפוץ, האוסף האמנותי של המוזיאון הורחב ונפתח שוב לקהל בשנת לשאלת העיצוב ואשר הפך כמעט מייד למרכז של דיון מפרה ורב נושאי. מכילות גם פערים, חורים, שדרכם יכול המבט לחדור, אך הגוף לא יכול 2004 כשהוא מקפיד על אירוחם של אמנים צעירים. לוח התערוכות באופן טבעי המוזיאון זוכה להתעניינות רבה מצד קהיליית התעשייה לעבור. פרישׂת הפרויקט בחלל הביתן מייצרת מעברים חדים בין רגעים של מציע מכלול שלם של נושאים מתחומי התרבות הישראלית ועד לשאלות הפונה לכיוון יצירתי וברור לכל שבכוונתו רק להרחיב את תחומיו, לתמוך חסימה, של אי נוחות ושל ספק מרחבי לבין רגעים אינטימיים של פואטיות, סוציאליות העוסקות בנושאים חברתיים גלובליים בני זמנינו. המוזיאון מקדם בפלורליזם כדי לפנות לציבור כמה שיותר גדול. כאשר העדינות מפולשת בגסות, הליריות – באלימות. מוקדי ההצבה גישות חדשניות המשתקפות גם בדרך האצירה, אותה מעודדת מנהלת בישראל לא חסר היה ממסד מוזיאוני הקשור לתכנון ועיצוב. בירושלים, השונים בחלל מייצרים מעין מובלעות של הגנה מפני החרדות המציפות המוזיאון, דורית גור אריה. בשנת 1973, המחלקה לעיצוב ולאדריכלות של מוזיאון ישראל, ניהלה מבפנים. מובלעות אלה מספקות אפשרות מדומה של הגנה, אך זו הנה המרכז השני לקידום האמנות בישראל הוא מוזיאון ישראל בירושלים, פעילות מתמשכת בתחום העיצוב, תוך ביסוס אוסף חשוב של עבודות בגדר אשלייה. כך למשל, קירות הצמיגים, שאינם יכולים להגן מפני מתקפה החוגג השנה חמישים שנה להיווסדו, הזדמנות מיוחדת כדי לצאת עם אמנות מהמאה העשרים שכלל פריטים מתחומי הריהוט והאריגים, ממשית; חללי הכניסה, העשויים לשמש כמקום מחבוא או מסתור זמני תוכנית עשירה של תערוכות ואירועים. כדאי להזכיר את התערוכה באולם מקרמיקה ועד מיזמי גרפיקה וכל זה תוך פיתוח מחקר המוקדש כולו בלבד; סורגי המרפסות, אשר הותקו ובמקום לייצר הרחבה למרחב נתון ספרטוס, “1965 היום” )פתוחה עד ל26- באוגוסט(. האוצרים מירה לזהות המקומית אבל גם פתוח מנטאלית לנושאים בעיתיים ולרעיונות ואפשרות של הגנה מייצרים חסימה בחלל וכולאים את אשר בתוכם; קיר לפידות, איה מירון, נגה אליעש, שוע בן ארי ונעם גל, משחזרים את השנה שבמדינה קטנה אך קוסמופוליטית כמו ישראל, משתלבים באופן טבעי. התריסים, שכולו פוטנציאל של פריצה. בה הוקם המוסד ואת הקונטקסט החברתי, ההיסטורי והתרבותי בו נמצאה צעד דומה נקט עשרים שנה מאוחר יותר מוזיאון תל אביב לאמנות בשילוב הכאפייה, הבלאטה, החלון, התריס, הסורג, קיר הבלוקים – כולם מסמנים המדינה באותו הזמן. מעין צלילה, באמצעות שיחזור העבר, לתוך עולם עם המחלקה לעיצוב ולאדריכלות, מרכז החוקר בהתמדה מצבים יחודיים מוסכמים המבקשים לייצר הפרדה בין פרטי לציבורי, בין פנים לחוץ, בין ה”איך היינו”, הסביבה האמנותית וחפצי הצריכה של אז, קפיצה לתוך וגבוליים, לעיתים קרובות כאלה החוצים את החברה בת זמנינו לכל רחבה כיסוי לגילוי. הם מהווים חלק ממילון המושגים והאלמנטים המאכלסים את סיטואציה חדשה ומלאת אנרגיה שאפיינה את אותן השנים. עוד במסגרת ואשר קשורים הדוקות לאמנות ועיצוב. עבודתו של גבע לאורך השנים, אלא שנוכחותם בפרויקט הספציפי בביתן חגיגות היובל, תחת הכותרת “רמברנדט מאמסטרדם ומירושלים” יוצג בכל אופן, העובדה שבישראל חסרה נוכחות של גוף עצמאי, שאינו תלוי – ולמעשה, מאז ומעולם – היא פרגמנטרית, מפורקת. הם נוכחים כשברים ציורו של האמן ההולנדי הידוע, “הנביא ירמיהו מבכה את חורבן ירושלים”; בזרמים ובדיונים שהתנהלו בין שני המוזיאונים הוותיקים, הגיעה במהרה של מה שהיה פעם, או יכול עקרונית להיות בעתיד, בית, אולם לא כשברי רמברנדט צייר את התמונה בצעירותו והיא תיחשף לציבור לצידה של יצירה לכדי ביטוי. מכאן ועד להקמת מוסד ספציפי, קצרה הדרך. תנאי הכרחי בית קונקרטי, ממשי. וכך, מושג הבית, השב ועולה בעבודתו של גבע לאורך נוספת מאוסף המוזיאון, “פטרוס הקדוש בכלא” )3 ליוני – 5 לדצמבר(. היה תמיכה כספית של רשות עירונית – במקרה שלפנינו, עיריית חולון השנים, נותר בסופו של דבר מקום מזוכך של כמיהה; חלום בלתי ממומש באולם בלה והרי ווקסנר תוצג בין הראשון למאי ועד ל2- בינואר התערוכה – בשיתוף עם המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, אשר יזם פלטפורמה על זהות לכידה ונתונה. “קיצור תולדות האנושות”. האוצרת טניה כהן עוזיאלי מצטטת באופן תרבותית שהתמקדה בלמידת האמנות העכשווית. גבע הוא אמן פוליטי, במובן העמוק של המושג, אולם הפוליטיות בעבודתו חופשי את רב המכר של יובל הררי כשהיא משחזרת את מסע האנושות יותר מאשר מוזיאון על עיצוב, המרכז בחולון עוסק בעיצוב: כלי הקיבול היא ממד נצבר, הנחשף ומובן לאורך ההיכרות והצפייה בעבודות – ולא דרך שלבי האבולוציה, מהתקופה הפרהסטורית ועד העת המודרנית, החיצוני, מעין מעטף איקוני העשוי מרצועות מתעקלות בגוני אדום תוחם כזה המכה בצופה ישירות, באבחה. אף אם גישתו למעשה האמנות מושגית מתהליכי הייצור הראשונים ועד לתורת היחסות. את המבנה, שעליו חתום רון ארד, מעצב ישראלי מפורסם, שמקום ביסודה, הרי העבודות עצמן נושאות מטען אקספרסיבי מפתיע וכובש, בירושלים פעיל במיוחד “בית האמנים”, שמושבו באתר ההיסטורי של מושבו בלונדון. הסימון העיצובי מזוהה מיידית, והוא קרוב מאוד לתצורות ותהליך העבודה כולו מושתת על יצירת מתח דיאלקטי בין ניגודים ועירוב האקדמיה בצלאל לאמנות ועיצוב, אשר נוסד בשנת 1906 ע”י בוריס הסגנוניות של כמה מעבודותיו הידועות ביותר של ארד. )הכסאות שעיצב של שדות שיח ופעולה שונים; עירוב המבקש, לעולם, להיוותר היברידי, רב- שץ והיווה עם הקמתו סמל לתחיית האומנות המודרנית בישראל. המרכז עבור מורוזו ומדף הספרים “תולעת ספרים” עבור קרטל(. הארכיטקטורה משמעי, רב-תרבותי, בלתי אחדותי, ומאפשר התייחסות בו-זמנית לשאלות מוקדש כולו לאומנות עכשווית מקומית וגם ליצירות מחוץ לישראל ומהווה של המוזיאון מתפרשת על פני שטח של 3200 מ”ר. .1 בנייה ורנקולרית היא בנייה עממית, ללא תכנון אדריכלי, העושה שימוש בחומרים מקומיים ובטכנולוגיות מסורתיות מקום מפגש לאמנים בראשית דרכם כמו גם לאלה שזכו להכרת הציבור. בין בחמשת השנים האחרונות מנהלת את המוזיאון גלית גאון, דמות מרכזית להקמת בניינים הנוטים להתפתח עם הזמן, באופן המשקף סביבה, תרבות והיסטוריה.

44 TRANSLATIONS . האוכל הוא בראש ובראשונה חוויה שיתופית והרבה אמנים התייחסו המסורתית של האמן ובצורה אבסורדית לחלוטין מטשטש את ההבדל לאספקט המיוחד הזה. למשל פליקס גונזאלס-טורס. האמן הקובני שמת בין התהליך היצירתי והחוויה היום יומית. או בלשונו של מרקוס :" האוכל ספר לי קצת יותר על החפצים. אמרת לי שכל החומרים מגיעים מישראל. לפני כעשרים שנה, ערך מחקר על המושג הדיאלקטי, פרטי-ציבורי, הנוגע מאפשר לי להפוך את החומר המתכלה לאמנות בת אלמוות" . יש לכך סיבה מיוחדת? הרי ניתן היה למצוא את אותם הדברים באיטליה... ישירות בצופה. במיצגים שונים האמן ערך לפני המבקרים ערמות של חשוב מאוד שהמקור הוא מקומי כיוון שמדובר במנטאליות ישראלית סוכריות, שוקולד, מסטיקים. ,Untitled, Placebo, 1991; Untitled הביינלה ה65- בונציה. תערוכה בינלאומית לאומנות מובהקת. בנוסף אני ממחיש באופן מטפורי את הדחף לשמור על הכל, כיוון Placebo - Landscape - for Roni, 1993 כתבה מיוחדת לרגל הביתן הישראלי שהיה רגע שבו היה לנו באמת מעט, אולי אפילו כלום, ומכאן שיותר טוב האמן "מציע" את יצירתו לקהל כמומנט שיתופי של מנחה המוגשת הארכאולוגיה של ההווה: ציבי גבע לא לזרוק שום דבר ועדיף לדעת שבאיזשהו מקום הדברים קיימים. מה בחברותא, דברים שהגדיר ניקולאס בוריאוד ],Esthétique relationelle ג’ורג’יה קאלו שעשיתי היה לקחת את החפצים ללא שימוש שמצאתי, אותם דברים 1998[. כלומר הבעלות על החומר מתגלה דרך הקשר עם הקהל, המצביע הודענו על כך בקיץ שעבר בחדשות ארטריביון, מיד אחרי שציבי גבע מונה שאיננו מעוניינים לראות יותר, כאלה שאנחנו משאירים מאחורינו או אפילו על קיומו באמצעות התגובה עצמה. מאפיין הקשרים הבין אישיים בעבודת לייצג את ישראל בביינלה לאומנות 2015. הכרזה מעניינת כיוון שלפני מתעלמים מהם. ואז הפכתי אותם לדבר אחר, "הוצאתי אותם לאור", מול האמנות נמצא גם ביצירת האמן הארגנטינאי, רירקריט טיראווניג'ה, שנים, ב 1993, אחיו, אביטל גבע, מונה לאותו תפקיד כאחראי לביתן פני הקהל. המגדיר את המיצבים שלו כ"פלטפורמות להשתתפות", פרפומאנס בהם הישראלי. מקרה יחיד מסוגו בהיסטוריה של הביינאלה של ונציה: שני אחים במובן זה היצירה שלי היא ארכאולוגיה של ההווה, של מה שיש עכשיו, מה האמן מבשל וחולק קערות מרק שבושל במוזיאונים וגלריות בכל העולם שבמרחק של עשרים שנה זה מזה, נתבקשו לייצג את מדינתם. שאלתינו שנמצא בשימוש יום יומי וזמין בכל מקום. עם הצופים. אצל האיטלקיה גבריאלה צ’ינצ’מינו המטבח הופך למקום של מופנת אל ציבי... אמנות המעודד דיאלוג: מבשלים, מחליפים מתכונים, שוברים את הקרח אתה אמן רבגוני ורוב יצירותיך מתבטאות בציור אבל אתה גם יוצר מיצבים דרך אגב, השם של הביתן מעניין מאוד: “ארכאולוגיה של ההווה”, נדמה ומתחילים לדבר עם ה"אחר". בקונטקסט הזה כדאי להזכיר את המיצב מונומנטאלים, ווידאו ופיסול. מה החלטת להציג בביינאלה ובאיזה אופן שיש עניין להציג את הנושא שאותו בחר אוקוי אנווזור All the World’s שהיא ערכה בשנת 2009 באקדמיה האמריקאית ברומא ושמו: "פעם בחרת לייצג את ישראל? Futures הדן בעבר ובהווה, תוך ראייה גלובלית לעבר העתיד. מה דעתך נפגשו פלרמיטני, רומאי ואמריקאי., השלישי אמר לשניים האחרים: אמור הרעיון נולד מהעניין שאני מגלה בחפצים בכלל ובמציאת חפצים בפרט. על כך? לי מה אתה מבשל ואומר לך מי אתה!". עוד בתחום ההדדיות והאוכל, חשבתי שנכון יהייה להקים תערוכה שלא מבוססת רק על ציורים, דבר “ארכאולוגיה של ההווה” זאת בהחלט כותרת פרדוקסלית, אוקסימורון. כדאי להזכיר את הפרפורמנס ההיסטורי של פיירו מנצוני, "צריכת אמנות" שלדעתי לא התאים לביתן. בשלב הראשון עמדתי מול הצורך להתמודד עם הארכאולוגיה היא העבר, אבל במקרה שלפנינו השם מרמז על אספקט מה12- ליוני 1960 שבו מנצוני חתם באגודלו על ביצים קשות ואח"כ האדריכלות המודרניסטית, הדומה להרבה בניינים בישראל של שנות ההרס הנורא בו מתנהל ההווה ואשר אכן ניתן להשוות אותו לתל הציע אותן כמזון לנוכחים. האקט של האכילה יצר את הסינטוניזציה החמישים. במידה מסויימת האתגר הראשון ניתן להגדרה כניסיון להבין מה ארכאולוגי. הכותרת מרמזת גם על תפיסה אנתרופולוגית וזאת משום ואת המימד הקונצפטואלי בין הצופה לעבודת האמנות. בסקירה הקצרה באפשרותי לעשות בקונקסט כזה, וחשבתי לחזק את הפוטנציאל של הביתן שהחפצים מייצגים תקופה שלמה, מצב פוליטי וחברתי. הפרוייקט שלי בנוי הזאת על אומנות ואוכל אי אפשר שלא להזכיר את הפופ-ארט של כדי להתאימו למצב החדש. החלטתי ליצור צרוף בין פיסול, ציור כשתי מסילות שינוע שונות: מחד קיים הניסיון ליצור סדר, מאידך אני מדגיש שנות השישים, תנועה שהצליחה להסיט את המזון מתפקידו הראשוני וארכיטקטורה ולבנות קשר של יחסיות בין פנים הביתן לבין המיצב החיצוני את המערבולת, הכרסום וההתפוררות של המבנים ושל האלמנטים ולהפוך אותו לאלמנט מסחרי וסמל לתרבות הצריכה: אנדי וורהול הענק המכליל באופן טוטאלי את המבנה, אשר בעצמו מתייחס ומשפיע על המתמזגים ביניהם ובהכרח נעלמים. ופחיות המרק האיקוניות, Campbell Soup גלידות, נקניקיות ועוגות המרחב הפנימי. בפיסול המונומנטלי של קלאס אולדנבורג - סמלים אירוניים של החברה מקור הרעיון בנסיונות העבר בהם חיפשתי את ההדדיות עם האדריכלות בפרוייקט הזה קיימים נושאים בהם אתה עוסק משנים, כמו למשל הדיאלוג האמריקאית הסובלת מתזונת יתר. באותה התקופה, 1968, בדיסלדורף, המקומית, יוזמות שניהלתי בירושלים, בחיפה, בברלין ובניו יורק. אבל כאן בין ישראלים ופלסטינאים והזהות התרבותית? נפתחה המסעדה של דניאל ספוארי ושמה Eat Art והמזון נתווסף למקום זו הפעם הראשונה שאני מקים מיצב במרחב הכולל אתר שלם, פנימי וגם אני חושב שהדברים האלה קיימים בצורה כלשהי. ניתן למצוא חפצים גם כאובייקט אמנותי. חיצוני, במטרה להקים מעין טריטוריה מוגנת, משהו הדומה למקלט. נוכל טיפוסיים לחברה הפלסטינאית, ישנן כמה עבודות בהן יש מונחים ומילים אבל ידוע לכל שאוכל יכול להפוך לאלמנט אובססיבי והגוף שמעכל אותו, לאמר שמדובר בחרדה טיפוסית ישראלית, המאופיינת ברצון להתבודד. בערבית. בכל עבודה ובכל חלק וחלק ממנו מורכב המיצב, השתמשתי באופן איטי או רעבתני, משמש בו זמנית כסובייקט ואובייקט, כלי ביטוי בבלוקים, שברי עץ, חפצים ממוחזרים, אלתרתי מתוך כוונה להציג תחושת אקספרסיבי ובאותה המידה גם החצנה קיומית של מצבי סבל. מרינה יש לי מעין הרגשה שבחרת שלא להתדבר עם הביתן? נדמה לי שעבדת על ארעיות וחרדה האופייניים לחיי היום יום שלנו. כל זה חושף בצורה מסויימת אברמוביץ' בווידאו, "הבצל", 1995, הוסרטה כשהיא אוכלת ברעבתנות אירגון מחדש של החלל תוך דסטרוקטורציה של החומרים ושל התצורות? את המצב במזרח התיכון. בצל נע, סמל לכאב ולסבל שבחיים. ביצירה הראשונה של ונסה בקרופט, לא, ההפך, יצרתי דו שיח עם הבניין ושיניתי את מראהו תוך יצירת חלל אחת מהדמויות המרכזיות של הביתן האיטלקי שעל אצירתו הופקד, וינצ’נצו חדש, כיסוי ובנייה של קירות חדשים, מעין ארכיטקטורה חדשה. כל מזה כמה שנים הביתן הישראלי בביינאלה מיוצג תכופות ע”י אמני וידאו, טריונה, מופיעה תחת הכותרת: "ספר האוכל". האמנית רשמה באופן החומרים מקורם בישראל: לבנים, בלוקים האופיניים לבניה המקומית, שלא אני חושבת למשל על מיכל רובנר, גיא בן-נר וסיגלית לנדאו ובתערוכה אובססיבי במשך שמונה שנים, מ- 1985 ועד 1993, את כל הארוחות צבעתי כלל בכדי לא לשנות דבר. בצורה כזו יצרתי בתוך המבנה כלי קיבול האחרונה הציג גלעד רטמן. מדוע לדעתך השנה נבחר צייר? שהיא אכלה. עשר שנים לאחר מכן בקרופט מפיקה ומציגה במוזיאון מרובע לחלוטין, מצב אידאלי עבור המיצבים שברצוני למקם. לא, לא תמיד היו אמני וידאו, למרות שעכשיו התחום מאוד באופנה, לאומנות עכשווית בעיר ריבולי, איטליה, מיצג באורך של שבע שעות העוסק במיוחד בישראל. אני יכול לומר לך שהשנה הבחירה נעשתה ע"י ועדה בת בפטישיזם ובאופנת האוכל )VB52(. מרחב הביתן מחולק באמצעות כמה בדי ציור בפורמאט גדול המשמשים חמישה חברים, אמנים ואוצרים. כפי שאת בוודאי יודעת כל שנה משתנים דוגמניות בפוזה צוננת ומנותקת יושבות על יד נשים מכובדות מהמעמד כהקדמה למיצבי קיר בעלי מימדים מונומנטאליים. החפצים הם הגיבורים קריטריונים וכיווני מחשבה. הפעם פרסמו מודעה מעל דפי כתב עת אמנותי האריסטוקרטי של החברה הפיימונטזית. הנשים החשופות למחצה מסיבות האמיתיים, הם נאספו ואורגנו בסדר לכאורה כאוטי, אך למעשה, הדבר וכולם יכולים היו לקחת חלק במכרז. נדמה לי שהגיעו 68 הצעות. כמובן, סביב לשולחן עשוי ממשטח בדולח ומשתתפות במשתה המאורגן בהתאם מאוד מחושב והם מספרים את ההיסטוריה של ישראל, צורת החיים בה אני שמח שאני פה. בכל אופן, גם אני מציג וידאו, "סורגים" והוא חלק לצבע המנות המוגשות בו. האוכל הופך לאובייקט חסר הבעה והגשתו, –אלמנטים “דמי” המסמנים סיפור משותף. מהו הקשר בין אלה אנטגראלי מהמיצב ומשתלב בו להפליא. את הוידאו צילמנו בשנת 2003 הנבחנת דרך הצבעוניות המוגדרת היטב של המנות, משדרת פלאסטיות והמציאויות שהם מייצגים? במרכז יפו, ממרפסת בניין בו שכנה הגלריה בה הצגתי אז ורואים בו את חיי ומלאכותיות, ומאידך הפרפורמנס כולו זוהר ויפה להפליא. יצרתי מעין מחסן, מלא בחפצים אסופים. גם זה מוביל אותנו לקונצפט היום יום באזור שבו חיים יהודים וערבים. כשמדברים בביינאלה, יש להזכיר את הפרוייקט של האמן האיטלקי מאוד ישראלי, אם תתהלכי ברחובות תל אביב, תשימי לב שיש הרבה מאוד מיכאלאנג’לו פיסטולטו, "אהבה-שינוי-תנועת אמנות", שהוצג במהדורה כניסות, דלתות, סורגים שמאחוריהם נאספים חפצים. לעיתים קרובות נכון לעכשיו יש לך גלריית בית? ה51- של הביינאלה בוונציה, במסגרת "פוליטיקה בינתחומית ימתיכונית": המחסנים האלה מצויים במקומות גבוהים, מתחת לגגות וקוראים להם לא, אני לא עובד עם גלריה מסויימת, זוהי בחירה שלי כיוון שאני מעדיף גלידה בטעם חלווה, מטעם אופייני למדינות המזרח התיכון והבלקן; מתכון בוידעם, מונח שלפי דעתי הגיע מיידיש. פה בביתן, יצרתי יש מאין, מעין להיות גמיש ולא למצוא את עצמי בסיטואציות מסחריות. אני באמת רוצה המשנה מקום וצורה לפי עיקרון של ידע חופשי, פרסום ושימוש חופשי בידע בוידעם ישראלי; כל החפצים מאופסנים בקומה התחתונה ודרך הזגוגית ניתן להיות לגמרי חופשי. במשך 15 שנה עבדתי עם אנינה נוזיי, אבל היא סגרה מעולם האוכל. היחס בין אמנות לאוכל בווריאציות השונות: עיצוב, אופנה, לצפות בתכולה. בנינו את ה"בוידעם" באופן האוטנטי ביותר, כמה שיותר את הגלריה ונשארנו חברים מאוד טובים. אני מעדיף לעבוד עם מוזיאונים, קולנוע ועוד, הגיע לידי ביטוי מסכם בטריאנלה של מילאנו, בתערוכה קרוב למציאות. במיוחד לאחר התערוכה האישית שנערכה במוזיאון תל אביב ב- 2008 שנאצרה ע"י ג’רמנו צ'לאנט, אירוע אקספו ראשון שנפתח לקהל באפריל התערוכה היא מיקס של הרבה דברים, השתמשתי בחומרים שקודם נחשבו והתערוכות שבאו בהמשך במוזיאון אשדוד, במוזיאון האוניברסיטאי השנה. Arts&foods. התערוכה העצומה שעוצבה ע"י הסטודיו של למינימליסטים, כמו הסבכות שהוצגו במוזיאון "מקרו" ברומא והיום אותם וושינגטון, מקרו ברומא וכדומה. הצגתי בהרבה מאוד מוזיאונים ומרחבים איטלו רוטה, מתפרסת על פני שטח של 7.000 מ"ר ובה מוצגים אלפי האובייקטים מלאים בחפצים, כלי איסוף לדברים שאין בהם שימוש. אלטרנטיביים. זוהי הדרך שלי להיות עצמאי. עלי להודות שבמיוחד בישראל פריטי אמנות, מ"המזוודות" של מרסל דושאן ועד ל"דגים" של כוכב העל, חלק מהחלל מעוצב באמצעות 64 חלונות, משומשים או יד שנייה, אני אוהב לעבוד עם גלריות, אבל חשוב לי מאוד לשנות מקום ולהגיב פרנק גרי. הזדמנות יוצאת דופן להכיר צורות וגישות אמנותיות שונות שנמצאו ונקנו במקומות שונים. דבר נוסף המאפיין את הארכיטקטורה של למצבים או למקומות מסויימים ולא להיות מנוהל ע”י הקונצפט המסחרי. הקשורות לנושא האוכל מהמחצית השנייה של המאה התשע עשרה ועד תל אביב וישראל. אלה הם חלונות טיפוסיים מפלסטיק או מאלומיניום, ברצוני גם להוסיף כמה דברים על מה שקורה היום בשוק האמנות: אני היום. ועוד, התערוכה האישית של ג’וזפה סטמפונה, המוצגת בגלריה פשוטים, שימושיים ובכלל לא אלגנטיים והם מגדירים באופן מושלם את מה רואה מצב מאוד בעייתי ולדעתי הדבר רק יילך ויחמיר. קיים מצב שבו השוק “פרומתאוס” של אידה פיזאני עד לחודש יוני .Emigration Made שקרוי "ארכיטקטורה ספונטנית הדוברת בשפת המקום". אדריכלות שאינה מפקח על האמנות, ואולי אפילו יותר מזה, הוא מפקח על עצם מהותה. Pavilion 148°. והמקבילה במודע לאקספו, נושאת את המספר פרי מחשבתם של אנשי מקצוע אל כזו שנעשית ע"י אנשים שמוצאים מדובר במיוחד באמנים צעירים הפונים לכיוון אמנותי מסויים אשר מוגדר הסידורי מאה ארבעים ושמונה של התצוגה. בציור ששורטט בעט “ביק”, חפצים, משתמשים בהם וממחזרים אותם. ומצויין מראש על ידי עולם המסחר ובעייני זו תופעה חמורה ביותר. סטמפונה בודק, בסגנון האירוני האופייני לו, את מצבו של ה”זר”. עבודה גם במקרה הזה בניתי את הכל בעצמי, תחילה בסטודיו שלי ביפו. עבודה המזכירה את הפמפלט של ג’אצ’ינטו מונדיאני שבו מופיעה ילדה בעלת שנמשכה שלושה חודשים ובה היה עלי למדוד כל חלק בנפרד ולהחליף את עיניים פקוחות לרווחה ואוחזת בידה כיכר לחם. תחת הציור מופיע בשפות הסדר שביניהם, הכל בהתחשב בקירות הביתן. כמובן גם בדי הציור שיוצגו ציבי גבע שונות המשפט: "אל תקחו את הלחם מילדי מהפועלים שלנו. קנו מוצרים בתערוכה משתמשים באלמנט השפה המקומית. כל ציור עשוי מחלקים ארכיאולוגיה של הווה איטלקיים". סטמפונה משכפל את הכרזה בשפות שונות ומשנה מפעם שונים שנוצרו ממקורות ובזמנים שונים וזכו מאוחר יותר לקומפוזיציה הביתן הישראלי, הביאנלה לפעם את תווי הפנים של הילדה לפי המדינה אותה היא מייצגת. חדשה. ה־56 לאמנות בוונציה, 2015 יצירות סמליות אלה מעבדות את רעיון אסטרטגיית הגלובליזציה של אוצרת: הדס מאור המסחר וכן את כוחו של הקרטל - הגנה על השוק - שאיפיינו את המשטר לדעתי מאוד מעניין שהחפצים נמצאים בתוך סבכות סורגים בעלות תצורות הפשיסטי באיטליה ומופיעים גם היום בהגדרת הגבולות הסוציופוליטיים שונות שבעבר היה להם תפקיד ועתה הם ריקים. הסורגים מופיעים הרבה ארכיאולוגיה של הווה, הפרויקט של ציבי גבע לביתן הישראלי בביאנלה ובהתבטאיות הרבות של מערכת השליטה המלוות מצבים אלה. הלחם בעבודותיך, בציורים וגם כיצירה תלת מימדית. זהו סמל מרכזי בחיפוש ה56- בוונציה, הוא מיצב חדש וספציפי לאתר המקפל בתוכו את מטופל באופן שונה לחלוטין ע"י האמן הישראלי שחר מרקוס שאיתו נסיים היצירתית המודרניסטית בתחום הוִיז'ּואָ ל ארט, כפי שכתבה רוזלינד קראוס המאפיינים התימטיים והצורניים השונים של עבודתו של גבע לאורך השנים. את הצגת הנושא. "כלי העבודה" האהובים עליו הם הלחם והבצק, חומרים במאמר ידוע שהתפרסם בשנת 1978. מה מייצג לגביך הסורג? הפרויקט מתפרשׂ על צידו החיצוני של הביתן כמו גם בתוכו, תוך ערעור מתכלים המייצגים באופן סימלי את טבעם של האמנות ושל החיים ומהווים הסבכה כמו כל "תבנית" אחרת, היא צורה שמבוססת על חלוקה וארגון; הבחנות מוכרות בין פנים וחוץ, פונקציונלי וייצוגי, גבוה ונמוך, מצוי, נטוש מטפאורה לצרכיו הראשוניים של האדם. מרחב ריק )HORROR VAQUI (, מקובע דרך חלוקה לינארית. היא ומטופל. הוא מעלה שאלות אפיסטמולוגיות פנים-אמנותיות, כמו גם בעוד אנו מצפים לפגוש את מרקוס בביתן הישראלי במיצב של אלפי מייצגת את הערך המודרניסטי של ההשטחה הטוען נגד הפרספקטיבה שאלות פוליטיות ותרבותיות הנוגעות למקומיות ולהגירה, לזהות היברידית כיכרות לחם שהוא ימקם בתערוכה בחודש ספטמבר, נעצור לרגע כדי ומימד העומק. אני משתמש בסבכה ובאובייקטים אחרים כדי לייצג את ולחרדה קיומית, להוויה של ארעיות ולהתקיימות בעידן של חוסר יציבות. להתבונן בוידאו "סביח", סינטזה אירונית של תרבות הבישול הישראלית. רעיון הטריטוריה, מדובר בשיטות פרדיגמטיות ואידאולוגיות, אשר האינטראקציה של הצופה עם הפרויקט מתחילה כבר עם ההתקרבות בוידאו מתעד מרקוס את הכנת הבצק הטיפוסי לסטריט פוד ישראלי באמצעותם ניתן לקלוט מרחב מסוים, כפי שרואים בוידאו "סורגים". במובן לביתן, המכוסה כולו במעטפת חומרית העשויה מאות צמיגי גומי שחורים, ועל גבי הבצק הגדול המשוטח על פני הרצפה, הוא מבצע סדרת פעולות זה העבודה שלי מתייחסת לסורגים כאל שיטה המארגנת את המסורת הקשורים בחוזקה זה לזה באזיקונים מתוחים ובמגוון אמצעי קשירה בנוסח האקשן פיינטינג של ג’קסון פולוק. הרטבים המטפטפים מחליפים המופשטת; אני רואה בהם בו זמנית גם את המשמעות הפוליטית: גדר, מאולתרים אחרים, ויוצרים מעין מעטפת מגנה. מעטפת סופגת, אך גם את קופסאות הצבע והתהליך האקספרסיוניסטי המופשט הופך לשפה משוכה, מעצר; צורות המייצגות כליאה וגם את חוסר היכולת לנוע אל מרתיעה, קוצנית ודוקרת. הדגם הנוצר בקירות הצמיגים מרצד, חומרי בה- "מקומית" ולביטוי פיזי. כך במעטה של הומור, מסכן מרקוס את התדמית ובתוך מרחב ספציפי. בשעה שהוא חסר והמבנה כולו הופך לאירוע פיסולי במרחב, החורג מקנה

TRANSLATIONS 45 לספק את צורכי האוכלוסיה המקומית, אך אינה יכולה לעמוד ביצוא נרחב לדעתי, כל מדינה מפרשת את הנושא הכללי בהתאם לתכונותיה הצהיר ש”היפה הוא גם טוב”. האם אתה מסכים איתו? לחו”ל. לעומת זאת, יש ביכולתנו לייצא רעיונות וחידושים. מוצר היצוא הספציפיות. אני יכול לדמיין שמדינה בעלת שטח ענק כמו קנדה או מושגי הטוב והיופי אינם המושגים והמונחים המגדירים נכונה את הישראלי הוא שירותים חדשניים שאינם תלויים בגודלה של המדינה, בהיקף אוקראינה, המכלכלות את העולם בגידוליהן, שונות מאתנו. עקב הגודל COLORFOOD . אנחנו מצויים ברובד קצת יותר עמוק. אנחנו מדברים אוכלוסייתה או במקורות המים שלה, אלא קשורים ביכולות ובערכים של והמחסור במים, נאלצה ישראל להתמודד עם צורכיה בעזרת טכנולוגיה. כך על השראה, יצירתיות, דמיון, חלום, עולם פנימי, אהבה וזכרונות. תושבי המדינה, יחודיות ששורשיה בעבר הרחוק של עם ישראל. אספר לך הענקנו חשיבות ראשונית למשאבים הטבעיים מתוך ההכרח המתמיד מאוד אהבתי את הרעיון שמאחורי כל מנה מצויה “תמונה” אשר ממנה סיפור. לשומרם, וכיום עוקב העולם בתשומת לב רבה אחר סוג זה של תהליכים. שאב הטבח את השראתו. עולה בדעתי “הר געש” של בונטה דלאוליו, נתבקשתי להעניק באמצעות הביתן תדמית של אומה צעירה למדינת הבה נחשוב לדוגמא על ניצול המים: כיום כולם מדברים על שימוש מבוקר “חמניות” של אבי שטייניץ, הדיוקן של קייט מוס ושל אפרת אנזל, ואלה ישראל. הרעיון התקבל על דעתי, אך גם גרם לי אי נוחות מסויימת. זמן קצר במים ועל הצלת מקורותיהם. זה נושא בו אנו עוסקים מזה זמן רב. רק כמה מהדוגמאות. מאין נובעת ההשראה? אחר כך נזדמן לי לראות צעיר עם טלית ותפילין בשעת תפילה בכותל אקספו 2015 מקביל גם לאירועי הביאנלה של ונציה, וכפי שאתה יודע בראש ובראשונה ההשראה נובעת מעולמו הפנימי של כל שף. המקור יכול המערבי והרהרתי לעצמי: “מדובר בצעיר כבן 28 שעוטה תשמישי קודש ציבי גבע נבחר לייצג את הביתן הישראלי. לאחר שנים של תערוכות להיות זיכרון, מראה נוף, יצירת אומנות, דברים הקשורים לחיי היום יום או בני יותר משלושת אלפים שנה”. ובאותו רגע הבנתי שזהו בדיוק הרעיון שהוקדשו לאומני וידאו, חוזר למרכז התמונה צייר ופסל, כלומר אמנות כאלה החוזרים לעבר. המסר יכול לסמן קשר אל האג’נדה הפוליטית המוביל שבאמצעותו ברצוני להגדיר את מהות הביתן ואת הכוח המניע את המכונה לכאורה מסורתית. מה דעתך בנושא? ובאותה המידה להתייחס לעולם החלום או הדמיון. זה בדיוק הרעיון מדינת ישראל: אומה צעירה שלא יכולה להביט אל העתיד ללא הקשר כפי שמציג זאת בציוריו ציבי גבע, אני בטוח שניתן ליצור דיאלוג בין יהודים המרכזי. חשוב לי להציג לציבור את התהליך היצירתי שמקדים ומלווה את האמיץ שלה עם העבר ועם ההיסטוריה שלה. ופלסטינאים. עבודותיו משקפות את המציאות הישראלית במצב של שלום. היצירה המוגמרת. במובן זה, האִימָ ז’, מקור ההשראה, חשוב לי לא פחות בדרך כלל לאחר השירות הצבאי, הצעירים הישראליים יוצאים לטייל בעולם וזה מה שברצוננו להציג בביתן, את המציאות הישראלית המכילה הרבה מהצילום של היצירה הסופית – האוכל, כיוון ששני הדברים הם שני קטבים ומתנסים בחוויות שונות. העולם כולו, והחיים בכלל נפתחים בפניהם, והם שונויות. של אותו תהליך יצירתי. מוכנים לקלוט ולהטמיע חידושים, כי מאחוריהם קיים עבר עשיר המורכב ואיחולים שילוו את האתגר שלפנינו? מהיסטוריה, לימוד וערכים. ארבעים ותשעה יום לפני יום הכיפורים, אנחנו, היהודים הספרדים, המטבח הישראלי שונה מאוד מהאיטלקי, המבוסס על מסורות של אזורים וכאן אני חוזר לשאלתך הקודמת, כי השם ‘שדות העתיד’ אכן פונה אל מתפללים משעות הלילה ועד עלות השחר, ומילות התפילה הן: “ אֱלהֵ ינּו שונים, בעוד המטבח הישראלי מאוד הטרוגני, עשיר בהשפעות שמקורם המחר, אך מטרתנו היא להראות באמצעות הביתן כי התנועה קדימה אינה ׁשֶּבַּׁשָמַ יִםּתֵן ׁשָ לֹום ּבָאָרֶץ:ּתֵ ן שָבָע ּבָעולָ ם”. מארבע כנפות תבל. בתמונות שצילמת התייחסתה להבדלים התרבותיים? מתחילה עכשיו, בהווה, אלא לפני 3000 שנה! וזה הרעיון שלנו לגבי וזוהי הברכה שלנו לעולם כולו. זאת שאלה טובה מאוד ומעניינת. אני בטוח שהקהל שיראה את הצילומים העתיד, שהרי ההיסטוריה היא גורם הכרחי לבניית המחר. יתקשה לזהות את השתייכות הלאומית של שף זה או אחר. אבל אם נסיט הביתן שתוכנן על ידי אדריכל דוד קנפו נבנה על שטח של 2400 מ”ר, מהי כתבה מיוחדת בנושא הביתן הישראלי את תשומת הלב לאִימָ ז’ שבחר כל שף כמקור השראה... אז בנקודה הזאת התוכנית הכללית של המבנה? FOODCOLOR דן לב ההבדלים התרבותיים בולטים למדי. הצורה הארוכה והצרה של המבנה משקפת את הטופוגרפיה של מדינת בעיני העולם הרחב ניתן לסכם את הזהות התרבותית האיטלקית במונחים: ישראל. קנפו הגה את הרעיון ליצור שדה נטוי המשתרע לאורך 60 מטר מאת ג’ורג’יה קאלו אמנות, עיצוב, אופנה, ואוכל. לדעתך באיזה מילים אפשר לתאר את ומכיל כמעט את כל שטח הביתן שאורכו 100 מטר. המרחב דמוי הפרוזדור FOODCOLOR הוא פרוייקט אמנותי שנהגה ע”י צלם האוכל דן לב ו הספציפיות של התרבות הישראלית? היווה אתגר ארכיטקטוני, וניסינו להתמודד עם הבעיה מתוך השלכה למראה עכשיו, כשאת שואלת אותי, אני מבין שכדי להגדיר את התרבות הישראלית הארץ: שטח מצומצם שבו יש למקם תיירות, ארכיטקטורה, חקלאות ועוד, - Creativity Lab ICPO במיוחד עבור הביתן הישראלי באקספו מילאנו אשתמש בכמה מונחים שעשויים להתאים גם לעולם הקולינארי הישראלי: ובדיוק בצורה זו נולד הביתן. הוא צומח כלפי מעלה בעוד למטה הוא מותיר 2015. התערוכה מורכבת מ- 34 זוגות של צילומים, אשר כל אחד מהם “הסטוריה”, “יהדות”, “שורשים”, וללא ספק אשמח להוסיף, “הי-טק”. גם מקום חופשי למרחבי פעילות שונים, והמשטחים מחולקים לשלושה מנציח מנה שבושלה ע”י שף ידוע, לפרוייקט חברו 17 טבחים איטלקים המילים בהם תיארת את הזהות התרבותית האיטלקית בהחלט מתאימות אולמות העומדים לרשות המבקרים. בצורה זו ניצלנו את המרחב כולו ולא ו17- טבחים ישראליים וכל אחד מהם נתבקש להכין יצירת אמנות להגדרת הזהות הישראלית, ואין זה מקרה שבתחומים אלה שתי המדינות רק את השטח עליו עומד הביתן. קולינרית שנובעת מאִימָ ז’ מסויים ומושפעת מצבע ספציפי. ברצף הצילומים משתפות פעולה בהצלחה רבה. אילו מסרים ואיזה חזון רוצה להעביר הביתן? לפי דעתך אירוע האקספו שנערך עם השפים והתנהל באיטליה ובישראל כאירוע הפניג אמיתי, דן לב אני יודעת שמדי פעם אתה הופך את הסטודיו שלך בתל אביב למסעדת- יכול לשנות את דעת הקהל לגבי ישראל? אתה עצמך אמרת לפני כמה משדר את הקונצפט של בישול המתמזג במימד האמנותי, תוך גילוי השווה בית כדי לארגן ארוחות פרטיות ובהם האוכל מסופר בתמונות. רעיון מאוד חודשים בעת הצגת הביתן, ש”השאיפה היא להראות את פניה האמיתיים והשונה שבין התרבות והמסורת של שתי המדינות וזאת מבלי להזניח אף “סושיאל” שבצורה מסויימת מתקשר לאופנה האחרונה במילאנו, שהחלה של ישראל, השונים מהדרך בה היא מוצגת מעל דפי העיתונים”. שלב משלבי ההכנה, מומנט ההשראה והיצירתיות. – העניין הרב בנעשה עם הגלריסטית רוסנה צ'וקה. רוסנה מזמינה אנשים דרך האיטרנט אחת הסיבות, אשר הובילו להשקעה כספית לא מבוטלת בהשתתפותנו מתחיל, כמובן, בטעימות ומסתיים ביצירת המנה, ה-mise en place -. להשתתף בארוחה בה כולם לבושים בלבן, )ושוב פעם הצבע משמש כנושא באירוע האקספו, היא להציג את ההיבטים השונים של ישראל. אנו בהחלט ערכנו ראיון עם דן לב והצגנו לו כמה שאלות לגבי התהליך שהוביל ליישום מרכזי(. אתה מכיר את הטרנד הזה של ארוחות אורבניות? מעוניינים לשנות את גישת הקהל למדינה. בדרך כלל כאשר מדברים על הפרוייקט אשר מימושו נמשך יותר משנה שלמה. אני מכיר את אופנות ה”סושיאל” ואני חושב שבסופו של דבר מה שגורם ישראל, הידיעות הראשונות המופיעות על דפי העיתונים ובמהדורות כבר הפוטוריסטים, במנשר CULINARIA FUTURISTA שפרסמו לאנשים להיות ביחד והסיבה להצלחת האירוע, זה האוכל. כדי שהמפגשים החדשות בטלוויזיה דנות בפוליטיקה, באספקטים השליליים שלה. רק אחר בשנת 1920 ובמניפסט נוסף משנת MANIFESTO DELLA ,1930 האלה יהפכו למשהו באמת מיוחד, לא מספיקה המסגרת האסטתית או כך מופיעות החדשות החיוביות בתחום התרבות, הטכנולוגיה, התיירות וכו’. CUCINA FUTURISTA, ייחסו חשיבות רבה לצורה ולצבעוניות של איזה כוראוגרפיה מדהימה. ובכן, אנחנו מעוניינים להפוך את סדר הדברים ולהדגיש את האיכויות בהן המנה המוגשת לשולחן. הניסיון שלך בעבר מצהיר עליך כעל צלם אופנה. אתה מוצא הבדלים או מצטיינת ישראל. מטרתנו להציג את הרבגוניות של ישראל, מדינה אולי, אדרבא, אלמנטים יחודיים העוברים בין צילום אופנת צמרת וצילום שמשמשת בית לצעירים מכל העולם ומאופיינת באוכלוסיה הטרוגנית עבור עולם האוונגרדיה האיטלקי המנות השונות מוגדרות כ”מכלול פלסטי גסטרונומי? המורכבת מעדות ודתות שונות החיות ביחד בשלום. ישנם יוצאי רוסיה, עשיר טעם אשר ההרמוניה הראשונית שלו, העשויה מצורה וצבע, מזינה ההבדל הגדול בין צילומי מודה לצילום גסטרונומי הוא שבראשון בדואים, אתיופים, מוסלמים, נוצרים, וחובה עלינו להדגיש את הצד את העיניים ומגרה את הדמיון עוד לפני שהפיתוי פועל על השפתיים”. “הדוגמניות” אינן אכילות, בעוד בשני, מושא הצילום לא מבקש הפסקת הקוסמופוליטי והצבעוני של הארץ. כשחושבים על כך, אינך מוצא שהעבודה שלך היא בעצם קונצפטואליות שירותים כל חמש דקות. די להביט בלוגו החדש: הצבעים שנבחרו מציינים את הדיאלוג בין ישראל פוטוריסטית? היום מתייחסים למטבח האיכותי כאל חלק מאמנות העיצוב, ותכופות כפי לשאר העולם. המדינה אינה מבודדת, היא מהווה חלק חשוב מאומות התייחסות מודעת למזון מלווה את “דרך החושים”. החוש הראשון, הראייה שהזכרתה גם אתה, הבישול שוזר עם האמנות קשרים הבנויים על מסכת העולם, ורבים מבקשים לשתף עמה פעולה בתחומים שונים כגון חקלאות, שבו אתה רואה את האוכל בעייניך, קולט את הצבעים והמרקם. מייד אחר יחסים לא רק יצירתיים אלא גם תקשורתיים ואישיים. לפי דעתך, בעתיד, אקדמיה, מדעים ועסקים. כך המערכת החושית מובילה אותנו אל תחושת הריח ורק בסוף מופעל חוש ה-FOOD DESIGN יעלה לדרגת שפה אמנותית מוכרת, כמו הצילום, הישראלים נוסעים לכל מקום, ואנשים מרחבי העולם מבקרים בישראל, הטעם. ב- COLORFOOD הצופה לא נמצא מול צלחת אוכל אלא מול ווידאו ארט והמיצג? ואלה הן המטרות שקבענו: להראות ישראל פתוחה לעולם, רבת פנים יצירת אמנות. האדם הוא עד לתהליך של השראה ויצירתיות היוצא לדעתי COLORFOOD משנע שפה אוניברסאלית חדשה העוסקת ומסבירת פנים, ליברלית, מתקדמת מאוד ובעלת היסטוריה עתיקה. לא מהצבעוניות ומהאִימָ ז’ ומספר סיפור במטרה להגיע לתמונה אחרת. באוכל ואמנות. משום כך, אחר סיום התערוכה הבינ”ל - האקספו, אנחנו מדובר בבונקר באמצע המדבר שממנו מכוונים קני תותח לעבר האויב, ב-COLORFOOD רציתי לשים את הדגש על ה”שף” בנקודת זמן נעבור ממדינה למדינה ונמשיך בשיתוף הפעולה עם שפים מכל העולם. היום למרות שלצערנו הרב יש מי שמצייר אותנו כך. מסויימת. צילום בו הוא וחבריו מבטאים את יכולתם היצירתית מחוץ יותר ויותר קשה להיות מקוריים כיוון שנדמה שהכל כבר הומצא וממומש. בביתן, חוץ מהדגש על אקו-טק, חקלאות וקיימות, חלק מהמרחב מוקדש לגבולות המנה המוגשת לסועד, במשמעות הקונוונציונלית של הפעולה אבל אם לוקחים דבר קיים ומשלבים בו אלמנטים חדשים ומשנים את למזון, בהתאם למוטו של תערוכת האקספו. בביתן תוצג תערוכת צילום של עצמה. אם מנשר המטבח הפוטוריסטי מתכוון להדגיש את התהליך הזה... הפרסקטיבה, אפשר עדיין ליצור דבר חדש ורענן. האם ה- FOOD דן לב COLORFOOD. האם תרצה לספר לנו עליה? אז התשובה חיובית. העבודה שלי היא קונצפטואלית ואכן קרובה לתנועת DESIGN יהפוך לשפת אמנות חדשה? הכל תלוי במקוריות וביכולת באופן כללי ברצוננו להראות שגם נושא האוכל בישראל זוכה לקידום רב. הפוטוריזם. היצירתית של האמן או המעצב. אכן ההתייחסות אליו היא בדרך כלל כאל ביטוי מסורתי, וכאשר מדובר הקשר בין אמנות למזון הוא נושא עתיק בו דנה הפילוסופיה מאז אפלטון. במטבח, נהוג לחשוב על הבישול של האמהות והסבתות. לנו יש מטבח היום נושא זה חי ובועט יותר מאי פעם ושם במבחן את היכולת היצירתית אמנות ואוכל: סיפור אהבה המורכב מהרבה ‘אמהות’ ו’סבתות’. המטעמים מגיעים מסוריה, איטליה, של הטבחים הגדולים. שאלות רבות מופנות לנושא האסטתיקה של המנות ג’ורג’יה קאלו מרוקו, ארצות הברית וכו’. התערוכה של דן לב מפרשת את ההבדלים המוגשות לשולחן ואל עצם מעמד האמנות בתקופה שבה הכל מיוצר הקיימים בתוך המטבח הישראלי באופן מאוד ויזואלי: באמצעות הצבע. באמצעים טכנולוגיים. לפי דעתך הבישול הוא אכן כלי ביטוי אמנותי? "ארץ זבת חלב ודבש", כך מתוארת ישראל בתנ"כ ואין זו רק שאלה של הבישול המרוקאי מאופיין בצהוב, הבישול האיטלקי – באדום, והמטבח כפי שכבר הזכרתי קודם, רעיון ה- COLORFOOD הוא להוביל את פרשנות או דימוי ספרותי. את הדברים אומר חוקר מאוניברסיטת ירושלים הסורי – הוא רבגוני, וכך גם שאר המאכלים. העושר הצבעוני הוא הגורם האוכל אל המקום בו יוכל להגשים את עצמו כאמנות, כלומר מחוץ שחשף לראשונה בחפירות ארכאולוגיות שנערכו באזורינו, כוורות עתיקות המוביל להכרת מסורות הבישול השונות של המטבח הישראלי. לגבולות הצלחת. לדוגמא אני לא מתייחס כאל אמנות ל- FOOD מתקופת המקרא. הפסוק מהכתובים חשוב מאוד לעניינינו ובעזרתו ניתן הביתן הישראלי ממוקם על יד הבניין האיטלקי, זאת בחירה שלכם או שזה PORN , הצגה ויזואלית שכולה החצנה וזוהר של המטבח והאוכל. להבין עד כמה האוכל מהווה חלק איטגרלי מאומה שהמסורת ההיסטורית מקרי? מהם היחסים שלכם עם איטליה? COLORFOOD מציב את השפים על במה מטפורית ומאפשר להם שלה קשורה לשמירת המצוות וחלק נכבד מההלכות מדגיש את חשיבות לכבוד הוא לנו להיות ממוקמים בנקודה כל כך מרכזית, על יד הביתן לבטא את היכולת היצירתית כאמנים, ולא )רק( כטבחים. זהו המפתח הנכון המזונות השונים כמו לחם, )מצות( ויין. מעבר לשמירת המצוות המניעות האיטלקי. כבוד גדול, ומאידך גם אחריות רבה. משום כך אנו מעוניינים והקשר המחבר בין המטבח לאמנות בתערוכת COLORFOOD: גיבור חלק גדול מהעולם היהודי, ישראל מצטיירת כמקום שבו תחושת העכשוויות להקים ביתן בעל תכנים העומדים ברמה המתבקשת מהמיקום האסטרטגי, היצירה הוא השף. משלבת גם את המודעות למסורת, וברור שהאוכל מהווה חלק נכבד מכך. ונקווה שהדבר ימצא חן גם בעיני שכנינו האיטלקים. הקירבה בין שני הצילומים הראשונים נערכו בחודש מאי 2012. מה נשאר ומה השתנה זוהי נקודת המוצא שממנה נבחן מצבים אמנותיים מהעולם הרחב בהם הביתנים מייצגת באופן נאה את ההדדיות בין איטליה לישראל, ולא רק במהלך העבודה ביחס לרעיון הראשוני של COLORFOOD? משתלבים אמנות ואוכל. נעשה זאת עם אמנים שהשתמשו במזון בצורה ברמת הממשל. היחסים בין שתי המדינות חורגים בהרבה מהקשר הרשמי מבחינת הגישה לפרוייקט דבר לא השתנה מאז רצף הצילומים הראשון שונה מהמקובל והתוצאה היא שבכמה מהמקרים קשה למתוח קיו והבין ממסדי, ומדובר בשתי ידידות שהקשר ביניהן נוגע בתחומים רבים: עבור COLORFOOD. היינו ונשארנו נאמנים לרעיון ההתחלתי. והכל הפרדה בין התחומים השונים. לא במקרה מדברים בשנים האחרונות אוניברסיטאות, תיירות, קשרי מדע וגם פוליטיקה. חתמנו על הסכם חשוב הודות לשפים ששיתפו איתנו פעולה מתוך תחושת מעורבות, הבנה על food design והשפים נחשבים כאמנים לכל דבר, כפי שמוכיחה מאוד לפני 14 שנה, ואנחנו פעילים מאוד בתחומים שונים. ומכאן והתלהבות, וכתוצאה COLORFOOD התעשר והתפתח. כל סדרת צילומים של השף האיטלקי קרלו קרקו, שנערכה במסגרת שהסמיכות בין שני הביתנים משקפת את הקירבה בין שתי המדינות המשתתפים מיצו את ההזדמנות לממש יצירה מופשטת ויחידה מסוגה, אירועים שונים שהוקדשו לקשר שבין עיצוב ואוכל באיטליה ובישראל. הידידות. המסוגלת לפתוח חלון - ניתן לומר אינטימי – הפונה לעולמם האישי, ולא .ITALY#FOOD#DESIGN, Tel Aviv-Holon marzo 2015# השם שניתן לאקספו הוא “להזין את כדור הארץ, האנרגיה של החיים”. שם רק לתחום המטבח. מעניין להזכיר בנושא זה גם את הספרדי, פראן אגריא, שבשנת 2007 היה שמתאים להפליא למשימה אשר ניצבת בפני ישראל מאז ומתמיד: להפריח כל תמונה מעידה על התייחסות אישית אל רעיון היופי של כל שף שאותו השף הראשון שהוזמן להשתתף באירוע האומנותי "דוקומנטה 21" ובהחלט אדמה אשר מטבעה אינה עשירה במשאבים. מה אתה מצפה מהמדינות הנצחת בכל צילום וצילום. השף המפורסם GUALTIERO יתכן שהאיש היצירתי הזה, ממציא המטבח העתידני, מיישם במטבח האחרות המשתתפות בתערוכה? MARCHESI , הנחשב כמייסד האסכולה החדשה של המטבח האיטלקי אסוציאציות מה"מניפסטו" הפוטוריסטי שהתפרסם ב- 1930

46 TRANSLATIONS רפאל גמזו את המהדורה הראשונה פותח מאמר על הביתן הישראלי באקספו, מילאנו טכנולוגיים ולהתמיד במחקר המדעי. דברים אלה עומדים במרכז הביתן 2015. התערוכה הבינלאומית, ‘מקום האדרת הסחורות’ כפי שהגדיר הישראלי: מרחב של 2400 מטר שתוכנן ע”י האדריכל דוד קנפו ונבנה ע”י אני שמח מאוד להציג את המיזם העיתונאי החדש, אשר מציין צעד נוסף זאת וולטר בנימין, חוזרת לאיטליה, יותר ממאה שנים לאחר שהתקיימה בשיתוף הפעולה בין ישראל לאיטליה: ARTRIBUNE, כתב עת איטלקי במילאנו ב1906-, עם נושא אוניברסלי מובהק: ייצור מזון וקיימּות. כדי Avs, דוגמה ליכולת הישראלית הגבוהה בתחום הטכנולוגיות החקלאיות, ידוע המופץ חינם, ומוקדש לאומנות עכשווית על כל גווניה –מאומנות להבין טוב יותר את הפרוייקטים והציפיות מהביתן הישראלי, מתפרסם גידולים ברי קיימא והחסכון במקורות מים. לדברי אלעזר כהן, נציב הביתן, פיגורטיבית ועד לעיצוב; מאדריכלות ועד לקולנוע; מאופנה לתחום האוכל, בדברי הפתיחה ראיון עם ניצב הביתן, אלעזר כהן. ראיון מוביל נוסף עם “הנוכחות הישראלית באקספו יוצאת מרעיון האופי הפרטיקולרי של העם משיק היום את הפרוייקט החדשני והאמביציוזי שלפנינו. ציבי גבע, מאפשר להבין את דרך מחשבתם של ה’שחקנים הראשיים’ הישראלי, שמעולם לא כפף ראשו מול המציאות והמשיך להתמיד בניסיון מדובר בגירסה העברית של המגזין, אשר יופץ בישראל באותו פורמט במיזם של הביתן בביאנלה בוונציה, ולאחריו כתבה נוספת, פרי עטה של להביא לשינויה”. הדוגמה הראשונה היא מבנה הביתן – שבהקמתו תמך ועם אותם התכנים של העיתון בשפה האיטלקית, תוך התייחסות מיוחדת הדס מאור אוצרת הביתן בביאנלה.ראיונות אלה, כמו סקירות נוספות, וקידם משרד החוץ הישראלי ובמימונו השתתפה הקרן הקיימת לישראל לסצינה האומנותית והיצירתית בישראל. “ארטריביון ישראל” הוא עיתון מתכוונים ליצור תמונת פורטרט של מצב הדברים בישראל, תוך התייחסות – במרכז מתנשא ה”שדה וורטיקלי” שרוחבו שבעים מטר וגובהו שנים אומנות ותרבות עכשווית המדווח על העולם התוסס של האומנות בארץ, מיוחדת לרלוונטיות של הפן ההיסטורי ולקשרים המסמנים את הדו-שיח עשר: שדה רחב ידיים המותיר רושם ויזואלי מרשים, ועליו צומחים ירקות ומתייחס לנעשה בארץ, וכן לאירועים המובילים את היצירה הישראלית עם תחומי הדיון המערביים. בנושא זה ראוי לציין את פעילותה של הקרן ועשבי תבלין. במשך חדשי התצוגה לפי חילופי העונות, השדה ישנה צורה ברחבי העולם. שהוקמה לא מכבר, הקרן לתרבות ולאומנויות איטליה – ישראל, בתמיכת וצבע, הכל בהתאם לתקופה. השדה הוורטיקלי, מסביר קנפו “מורכב ואין הזדמנות טובה יותר להצגת המהדורה הראשונה של המגזין, מאשר שתי הממשלות, שמטרתה לעודד חילופי תרבויות בעלות הצטיינות מיחידות מודולריות חקלאיות, כלומר משטחים הניתנים לגידול”. כל ימים אלה בהם מתקיימים שני אירועים בינלאומיים בעלי חשיבות ראשונה יצירתית. למותר לציין את עבודתה של מחלקת התרבות בשגרירות ישראל יחידה כוללת מערכת השקאה ממוחשבת )טפטוף( המנצלת באופן מירבי במעלה, הלא הם האקספו במילאנו והביאנלה בוונציה, ומארחים שניהם באיטליה, אשר למן ההתחלה במשותף עם משרד החוץ הישראלי, נתנה את תהליך הגדילה של חיטה, אורז ותירס, או במילים אחרות מקורות ביתנים ישראליים. את אמונה בפרוייקט, ומשמשת מאז ומתמיד גורם מרכזי בקידום הדיאלוג התזונה המרכזיים ממקור צמחי. אלה ינבטו ויגדלו על גבי הקיר הירוק זוהי הזדמנות מיוחדת ליצור שיתוף פעולה בינלאומי המתבטא בהשקה בו התרבותי על כל האפשרויות הטמונות בו. תפקיד זהה ממלאה שגרירות כשהם יוצרים פסיפס של צבע, ריח ומרקם”. לא מדובר רק ברעיון מרתק זמנית של כתב העת החינמי, ארטריביון, באיטליה ובישראל, מתוך תקווה איטליה בישראל, אשר באמצעות המכון לתרבות איטליה מצליחה להביא מבחינה אסטתית, הפרוייקט מציג ומפתח לעיני המבקר את התפישה של שהפרסום יהווה נדבך חשוב בהכרת הדינמיות התרבותית המאפיינת את לתל אביב ולירושלים את המיטב שבתרבות ארצו של דנטה אלגיירי. “ שתילה לגובה”, שתופסת עוצמה ברחבי העולם אך מתקשה להכות ישראל כיום. מכאן שהיחסים בין איטליה לישראל הם בעלי אופי מתמשך ויציב ומטרתם שורשים באזור המזרח התיכון. מדובר בשיטת גידול המאפשרת לחסוך משרד החוץ הישראלי, אשר תמך בפרוייקט מתחילתו, מאחל הצלחה להעצים את חילופי התרבות בין שתי המדינות, אשר הקרבה ביניהן אינה ולנצל בצורה אופטימלית קרקע ומים. “תדמיינו עתיד ובו ניתן לגדל מזון במימוש המשימה ליוזמי הפרוייקט ומבצעיו. מוגבלת לתחום הגיאוגרפי בלבד. “ארטריביון ישראל”, כאמור, ממוקם בתוך על הקירות החיצוניים של הבתים – הכריז קנפו בראיון שערך לא מזמן מרחב איכותי ובינלאומי המסוגל להדגיש ולקדם את ערכה של האומנות מאמר מערכת – אלעזר כהן הישראלית העכשווית. עבור archipianich.com – הטכנולוגיה של וורטיקל פלנינג תאפשר לארכיטקטורה להפוך לחלק אינטגרלי מתהליך של הפקת האנרגיה ממים הביתן הישראלי משלב טכנלוגיות המתקדמות, מסורת בעלת אלפי שנים מאמר מערכת אפורים )תוצר של שימוש ביתי המגיע מהמטבח, מקלחת, מכונת כביסה ובאותה מידה גם את רוח הסקרנות והחיפוש המאפיינת רבים בישראל. מסימיליאנו טונלי וכו'(, ה"ירוק" יטהר את האזורים הגובלים בבניינים וגני העתיד ייבנו בעיקר הלוגו של הביתן נכתב בהשראת פסוקים על שלום וצדק המופיעים בשירת מה גורם למגזין אמנות ותרבות, כזה שבמידה מסויימת ניתן להגדירו מחומרים ממוחזרים. חיי עיר ברי קיימא יעודדו את האוכלוסיה לייצר דוד, ספר תהילים, פרק פ"ה, פסוק י"ב. באמצעות הדמייה גרפית של המילה כסטארט אפ, להרחיב את אופק פעילותו מעבר לגבולות המדינה בה הוא בכוחות עצמם את מזונם ולגדל ירקות ועשבי תיבול בתחום המחייה האישי אמת. הלוגו משקף מושגים מרכזיים, צבעים ואנרגיה יצירתית של אומה מתפרסם, כלומר איטליה, ולהתמקד בישראל? של כל אדם”. השדה הוורטיקלי של הביתן הישראלי משקף נאמנה את שהשכילה להפוך את המדבר לשדה פורח. העיתון יצא לאור בפעם הראשונה באפריל 2012 ותוך ארבע שנים ביסס הקונספט שמונח בבסיס תערוכת האקספו: “להזין את כדור הארץ, אנרגיה את מעמדו באיטליה והיה לסיפור מו”לות יוצא דופן. הצלחה הנובעת למען החיים”, יש בזה ניסוח מחודש של הדרכים בהן מתנהל ייצור המזון אֱמֶת,מֵאֶרֶץ ּתִ צְמָ ח; וְצֶדֶק,מִּׁשָמַ יִם נִׁשְקָ ף מהאיכות הגבוהה של התכנים, הרחוקים מלהיות קונבנציונליים, וגם בזכות שהכוונה היא לאפשר לתהליך כולו להיות פונקציונלי עבור האנושות ובר ּגַם-יְהוָה, יִּתֵן הַ ּטֹוב;וְאַרְ צֵ נּו,ּתִּתֵ ןיְבּולָ ּה ההשקה בין החומר המתפרסם לתחומים רבים אחרים. ב48- החודשים קיימא לגבי תנאי כדור הארץ. בהם מתפרסם אטרטריביון הפכנו ל”ספקי תוכן” למוסדות ציבוריים, כמו רק מי שמחפש ומפיץ את האמת יזכה לראות את פרי עמלו. נושא חיפוש למשל רשות רומא רבתי, יצרנו אפליקציות לסמארטפון בחסות גופים ומכאן בחזרה לביתן שממוקם בלב מתחם האקספו, בהצטלבות בין הקרדו הצדק מושרש מאוד בתרבות היהודית והוא בא לידי ביטוי בלימוד כתבי מהסקטור הפרטי כמו האפליקציה - Street Art Roma שתוכננה לדרך הדקומנוס – עורקי תנועה מרכזיים של התערוכה הבינלאומית -, התורה. החברה הישראלית הצעירה השכילה לעודד דיון, לנסח שאלות לגבי בחסות חברת המכוניות טויוטה. הישקנו פלטפורמה בינלאומית לחיפוש המובילים אל המקום בו נמצא הביתן האיטלקי, נקודה בה הפסל דניאל המציאות ומשם לנוע לעבר החידושים והקדמה, זאת גם הודות לערכים, ומציאת עבודה )jobs.artribune.com(, בנינו והפצנו עבור -GTECH ליבסקינד, בעזרת חברת סימנס, העמיד את ארבעה פסלים העשויים, כל דברי חינוך ושיטות לימוד מהמקורות היהודיים. בדרך זו התחיל הסטארט- Lottomatica, חברה בסדר גודל בינלאומי, תכנים תרבות מגוונים ובנוסף אחד מהם, כענפי עץ המתפתל לגובה )וכבר זכו לכינוי “שערי האקספו” אפ “אומה”. במילה אמת. ניהלנו ועיצבנו את אתר חברת הטלוויזיה SKY Arte. אזכיר גם שעבדנו או “אילנות האקספו”(. ה”בית” הישראלי נמצא אם כן הנושאים בהם מתמקדת תערוכת האקספו משתלבים להפליא במושגים עם אירגונים מרכזיים על הוצאה לאור של מהדורות מיוחדות והפקת במקום אסטרטגי המושך אליו עניין רב; מחולק לארבעה אזורים: באולם אחדים מההיסטוריה היהודית. לפי חוקי המשנה בכל שנה שביעית, שנת פרוייקטים ספציפיים בתחום העיתונאות. הוכחנו את יכולתינו לא רק בתחום הראשון, אולם הכניסה, בו המבקרים יוכלו לצפות בתערוכות העוסקות השמיטה, יש לאפשר את מנוחת השדה: אין לשתול, לגדל, לקצור או המקצועי המובהק ואף הוספנו על כך הסכמי שיתוף עם פרטנרים מעולם בטכנולוגיה, אותן מכנה אלעזר כהן, “פלאי 2.0”. מיצגים אינטראקטיביים לאסוף את פרי האילנות ועל הטבע לשוב למחזורו הטבעי. מונח השמיטה, התקשורת ברחבי עולם. וכל זה בעוד באיטליה שורר מזה כמה שנים מצב ועל ידם וידאו המוקרנים על הקירות ויוצרים אינטראקציה עם המבקר. שנת השבתון החלה על אדמות ישראל נופלת בדיוק בשנה הנוכחית והינה של משבר כלכלי עמוק ביותר. בהמשך, בחלק הראשון של התערוכה, מוצג סיפור חייהם של שלושה דוגמה מעניינת כייצד מאז ומתמיד התרבות היהודית היתה קשובה לצרכי ודווקא במציאות כזו, בה נדרש מאמץ למציאת פתרונות לבעיות הפנימיות, דורות של איכרים. סיפור המתנהל לאורך קיו זמן הסטורי ומראה כיצד החקלאות הטבעית. קיימת סמליות בעובדה ששנת השמיטה היא 2015 חשנו מייד עם ההתחלה בצורך להתרחב ולהוביל את הנוסחה שלנו אל בתקופה כה קצרה, חיי שלושה דורות, הצליחו המשפחות להגשים את והיא נמצאת בקורלציה עם המסר המרכזי של תערוכת האקספו. במסורת מעבר לגבולות איטליה. מדוע אם כן ישראל? ומהי החשיבות העומדת חלומו של דוד בן גוריון ולהפריח את שממת הנגב המכסה כמחצית החקלאית היהודית קיים מנהג להקדיש את שולי השדה לעניים, רעיון מאחורי היוזמה? האמירה הראשונה מציינת את ג’ורג’יה קאלו. אנחנו פה משטחה של מדינת ישראל. משימה אפשרית גם בזכות הסקטור הראשוני הצדקה קשור הדוקות במושג הצדק המשפטי; צדק המתייחס לכלכלה בזכות האינטואיציה שלה והדבקות ברעיון שנולד בה כבר לפני שנתיים. הישראלי שנמצא בהתפתחות מתמדת, במיוחד בתחום ההי-טק המושך ולחברה העוזרת לזולת ופתוחה לעולם החיצוני. אמירה שנייה נוגעת במפעל הגלובלי, “ארטרביון” ומהשאיפה להרחיב את אליו צעירים רבים, כפי שהסביר לנו יורם קפולניק, מנהל המרכז הוולקאני, וברוח זו של שיתוף, צדק ואמת, משרד החוץ וממשלת ישראל מבקשים פעילותינו לאזורים נוספים, באופן חדשני וייחודי השונה מהדפוס הנהוג אחד ממרכזי המחקר המצטיינים בישראל. להעמיד לרשות הכל את פירות הידע שנאספו בארץ בתחומי הטכנולוגיה אצל כתבי עת אחרים העוסקים באמנות. אין אנו מדברים בלונדון, ניו יורק מדור לדור, נאמר בהגדה, וכך גם בהיסטוריה הקרובה לנו המסר ממשיך והמדע, בכדי לאפשר את פריחת שדות העתיד ולהבטיח לכולם עתיד טוב או ברלין. אדרבא, החלטנו כבר בהתחלה לפנות ליעדים הניחנים בכמה לעבור מאב לבן במטרה לאפשר ניצול כלכלי חכם של מעט המקורות יותר. תכונות מרכזיות: פרודוקטיביות גבוהה ופעילות יצירתית ואמנותית ענפה; המצויים בידי ישראל. הקהילה השכילה ליצור ידע know-how כמו זה מארץ ישראל לכלל האנושות. עולם עתונאי בצמיחה; קירבה יחסית לאיטליה; ומצב של צמיחה כלכלית. שהפך אותה ליצואנית מובילה בתחום ההשקייה בשיטת הטפטפות ובביתן בסיכום הנתונים האלה נצטיירה ישראל כיעד מועדף לנוסחת הברנד ימצא המבקר באופן מפורט את סיפור ההצלחה הבינלאומי. הביקור נמשך אלעזר כהן “אטרביון”,כלומר מקום טוב לפיתוח יזמות ותרבות. והדבר מודגש בתוכן אל עמדה בה ניתן לצפות בסרט המתאר תהליך של ייעור, המתבצע ע”י נציב הביתן הישראלי של המהדורה הראשונה, מהדורה 0 – מעין “קול קורא” אל כל המעורבים קק”ל, ארגון סביבתי שהוקם בישראל של תקופת המנדט הבריטי. עד היום אקספו 2015 מילאנו בתחומי היצור והכלכלה בישראל. נפלה בזכותנו האפשרות קק”ל רשמה לזכותה את שתילתם של 240 מליון עצים ברחבי המדינה. לספר על מדינה אשר עושרה היצירתי, כמעט ואין דומה לו באירופה “קק”ל – אומר רוג’רו גבאי, ראש ועדת האקספו של עיריית מילאנו – בס"ד ובמזרח התיכון. מכאן ואילך בכוונתינו וברצונינו להמשיך ולפרסם בקביעות מימנה מחצית מהוצאות הביתן הישראלי ואת ביקורם של 300 נציגים ARTRIBUNE ISRAEL מהדורות נוספות; להוציא לאור את “ארטרביון ישראל”- עשייה שתבוא שיגיעו אליו ממקומות שונים בעולם”. ג’ורג’יה קאלו בזכות קהל הקוראים. החלק השלישי של הביתן, אולם גדול וחשוך ממנו נזרק אור אל הרקיע ועל בגאווה גדולה אני מציגה בפניכם את הפרוייקט העיתונאי החדש, הנושא השדה הוירטואלי מוקרנים סרטים המוקדשים לארבע פרוייקטים עתידניים, את השם “ארטריביון”. עבודה שנדרשו לה חודשי היריון ארוכים ומאמצים אפליקציה של טכנולוגיות דיגיטליות ולווייניות המסוגלות לפקח על פעילות רבים, ודי אם אזכיר שהמפגש הראשון ביני לבין העורך מאסימיליאנו טונלי גליון מיוחד : אקספו 2015 חקלאית, וכן פרוייקט השקייה חדשני באפריקה. מחזיר אותנו לשנת 2012. מאז אותה פגישה עברו שלוש שנים, הזמן שדות המחר לאוצרות המטבח מוקדש המרחב האחרון, מסעדה שבה ניתן לטעום הנחוץ כדי לתכנן באופן הנכון ביותר כתב עת שמטרתו לדון במדינה כה דניאל רייכל מהבישול הישראלי ההטרוגני, תוצר של תרבויות ומסורות שונות שהגיעו מורכבת, באיפיוניה הרב תרבותיים ובריבוי התחומים שבה. “ארטריביון מחסור במים ובאוצרות טבע, אדמה מדברית, חום, אלה רק כמה לארץ עם העליות הרבות, )יותר מ120- מדינות מוצא(. ממרוקו ועד ישראל” יוצא לאור מתוך כוונה להתבונן באופן מקיף ומעמיק ביצירה מהמכשולים שאיתם התמודדו ועדיין מתמודדים חקלאים ומדענים רוסיה, מפולין ועד אירן, אך השחקנים הראשיים הם טעמי המטבח, וגם הפורחת בישראל מזה שנים. נכון להיום, שני הביתנים הישראליים באקספו ישראליים. ועם זאת הקשיים הפכו לתמריץ למציאת תשובות, ליכולת כמובן אלה של המטבח האיטלקי היהודי. הביתן הישראלי מציג חוויה ובביאנלה של ונציה, הזכייה בפרסי יוקרה של אנשי תרבות ישראליים Fieldsלהביט אל העתיד, לבנות את הקדמה ולממש את “שדות המחר”, הכוללת את כל החושים, מהראייה ועד לחוש הטעם, מרחב המאתגר את בתחומים שונים כגון ספרות וקולנוע, תערוכות ואירועים גדולים שהתנהלו , כפי שעולה מהשם הקולע שניתן לביתן הישראלי. of Tomorrow המחשבה ומעודד יצירה והשקעה ב”שדות המחר”. בארצות העולם, ואיפשרו לקהל להכיר אומנים ואוספים יחודיים שהועברו ישראל מדינה מובילה באקספו 2015 וההמשך, במאמר של דניאל רייכל. ממוזיאונים חשובים בישראל, עוררו רמת ציפיות גבוהה, ולדעתנו הם האדמה החרבה תפרח... אומר ישעיהו בנבואתו. מילים מועטות המסכמות ראיון מיוחד מהווים רק טיפה בים מהנושאים הקיימים. העיתון עוסק גם במה שקורה את המאמץ והאמביציה שטיפחו החקלאים הישראלים במשך עשרות אקספו מילאנו – “שדות המחר” בשטח: בישראל מתרחשים חיי אומנות תוססים בהם מעורבים מוזיאונים, שנים: ליצור חיים בארץ ישראל גם באותם המקומות אשר תנאי האקלים ראיון עם אלעזר כהן, נציב הביתן הישראלי גלריות, מרחבי תצוגה ללא מטרת רווח ומוסדות אקדמיים. הכל משתלב בהם מנעו מרבים מלחיות במקום. מחסור במים ובמשאבים טבעיים, לכדי מערכת תרבותית בעלת יכולת לייצג את היצירתיות הישראלית, על כל אדמה מדברית וחום, הם רק כמה מהמכשולים שאיתם התמודדו ועדיין הביתן הישראלי נקרא Fields of Tomorrow – ‘שדות המחר’. מדוע צורותיה וגווניה. מתמודדים חקלאים ומדענים ישראליים. ועם זאת הקשיים הפכו לתמריץ נבחר שם זה? כמנהג העיתון מאז הקמתו, המטרה העומדת בפני “ארטריביון ישראל” היא למציאת תשובות, ליכולת להביט אל העתיד, לבנות את הקדמה ולממש השם נבחר ע”י קבוצת AVS זוכי מכרז הבניה, העיצוב ויצירת כל התכנים לשמש אמצעי בדרגת אמינות גבוהה, המסוגל להוביל את הקורא להתוודע את “שדות המחר”, Fields of Tomorrow כפי שעולה מהשם הקולע בביתן. אשמח לספר לך על הרעיון שעומד מאחורי השם. את בוודאי יודעת לתחומים יצירתיים ותרבותיים מלאי חיים, ולשמש לו עיניים כדי שיוכל שניתן לביתן הישראלי. 2015, ישראל מדינה מובילה באקספו, גם הודות שעקב שטחה המצומצם של ישראל ומיעוט אוצרות הטבע שבה, המדינה להכיר מציאויות חדשות ושונות. ליכולת להתוות שבילים חדשים בתחום החקלאות, להציע חידושים אינה יצואנית בינלאומית כמו קנדה, רוסיה או אוקראינה. ישראל יכולה

TRANSLATIONS 47