Double Dipping & Mixed Messages: the Pesach Paradox
Total Page:16
File Type:pdf, Size:1020Kb
Double Dipping & Mixed Messages: The Pesach Paradox Rabbi Yosef Weinstock Shabbat Hagadol Drasha 5779 ח' ניסן תשע''ט 1 Mishna Pesachim 114a הביאו לפניו מטבל בחזרת עד שמגיע לפרפרת הפת. הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוסת ושני תבשילין, אף על פי שאין חרוסת מצוה. רבי אליעזר [ברבי] צדוק אומר: מצוה The attendants brought vegetables before the leader of the seder prior to the meal, if there were no other vegetables on the table. He dips the ḥazeret into water or vinegar, to taste some food before he reaches the dessert of the bread, i.e., the bitter herbs, which were eaten after the matza. They brought before him matza and ḥazeret and ḥaroset, and at least two cooked dishes in honor of the Festival. The tanna comments that this was the practice, although eating ḥaroset is not a mitzva but merely a custom. Rabbi Eliezer ben Tzadok says: Actually, it is a mitzva to eat ḥaroset. Karpas Pesachim 114b ודקאמרת תרי טיבולי למה לי - כי היכי דליהוי היכירא לתינוקות And that which you said, why do I need two dippings, perhaps the reason is so that there should be a conspicuous distinction for the children, which will cause them to inquire into the difference between this night and all others. Bach OC 473:3 ויש סמך (ברוקח) [בלוקח] כרפס אותיות ס' פרך ששעבדו מצרים ששים ריבוא בפרך There is a hint in the word “Karpas” to “Samach Perach” ie 600,000 Jews who were subjected to back-breaking labor. Bach 473:8 התשובה לתינוקות הוא דהטיבול שקודם הסעודה הוא דרך חירות כדרך בני חורין שמטבילין קודם סעודה להמשיך תאות המאכל כן כתבו קצת מפרשים. The answer to the child’s question (concerning two dippings) is that the first dip is an expression of freedom; for it is the way of free people to dip vegetables prior to the meal to work up an appetite. 2 ולי נראה דהתשובה היא לפי שעדיין לא הגיע זמן הסעודה דבעינן למימר תחלה אגדתא והלילא על כן אנו מטבילין עכשיו לטעימה בעלמא לפני הסעודה שלא לשהות כל אותו :הזמן בלי אכילה כל עיקר It appears to me that the answer (for why we dip at Karpas) is because the meal is far off, as we still have to recite the Haggadah. So we dip now as a snack- so that we don’t go so long without eating Ritva’s Hagadah קשיא לרש"י וכי אין אנו אוכלין בלילה הזה שאר ירקות, ופירש הוא ז"ל דהכי פירושו כי כל מה שאנו אוכלין בלילה הזה אפילו ירקות מתוקים חשובים מרור לנו זכר לוימררו את חייהם בעבודה קשה, ומה שאנו אוכלין בשאר לילות אפילו מרור הוא מתוק, ואינו נכון, אלא כך פירושו שבכל הלילות אנו אוכלים בתחילת סעודתינו שאר ירקות מתוקים .שמכשירים האדם לאכילה, והלילה הזה אנו עושים תחילת סעודתינו מרור But don’t we eat other vegetables at the Seder (besides maror)? According to Rashi the child’s question is as follows: Tonight, even sweet vegetables taste bitter as we recall how the Egyptians ”embittered their lives with hard work.” On all other nights, even the maror can taste sweet. But this explanation is not correct. Rather the question is: On all other night’s we begin the meal with sweet vegetables that prepare us for the meal, but tonight we begin with bitterness. Salt Water Rashi Pesachim 114a .מטבל בחזרת - כלומר: אם אין שם ירק אחר - מטבל החזרת בחרוסת ואוכל If there is no other vegetable (for karpas), then you dip the romaine into charoset. Rashbam ibid והאי טיבול לאו בחרוסת הוא כדקתני לקמן הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוסת מכלל דעדיין :לא הביאו. והך חזרת לאו דוקא אלא אם (כן) אין שם ירק אחר מטבל בחזרת ואוכל This dipping (by karpas) is not in charoset, for only later do we bring, matzah, maror and charoset to the table…. 3 Tosfot Ibid ומיהו היכא שהטיבול ראשון הוי בשאר ירקות אין צריך לטבול בחרוסת אלא או בחומץ או במים ומלח כמו שהיה נוהג ר"ת When you use a vegetable other than maror for Karpas there is no need to dip in charoset; rather dip in water or salt water as Rabbeinu Tam did. Beit Yosef OC 472: 6 ואיני יודע מה ראו לתפוס כדברי הר"מ כיון דכי מטבל בחומץ לכולי עלמא שפיר דמי ובטיבול דחרוסת חלוקים כמה גדולים טיבול דחומץ עדיף וכך נוהגים המדקדקים לעשות טיבול זה בחומץ וכ"כ המרדכי (לח.) דטיבול זה לא יהא בחרוסת אלא בחומץ או ביין ומצאתי כתוב שיש עושין אותו במי מלח Dipping in vinegar is good according to everyone, while dipping in charoset is a dispute- so it’s better to dip in vinegar….and I have seen it written that some dip in salt water Leket Yosher pg 89:1 ומ"מ אין מצוה במים ובמלח טפי מבחומץ, ואדרבה יראה דלדידן בזמנינו בארצינו דלא רגילנו כל השנה בטיבול מים ומלח, ורוב טיבול שלנו ע"י חומץ שפיר טפי בחומץ אפילו כשחל בחול. וא"ת דניעבר /דניעבד/ שנוי טפי כדי להתמיה התינוק', אין לנו לעשות אלא .שינוי שהזכירו חכמים, וחכמים לא הזכירו אלא טיבול, ומסתמא רצו לומר טיבול הרגיל Rut 2:14 ַו יּ ֹא מֶ ר לָה ב ֹעַ ז לְעֵת הָ א ֹכֶ ל גּ ֹשִׁ י הֲ�ם וְאָכַלְתְּ מִ ן הַלֶּחֶם וְ טָ בַ לְ תְּ פִּ תֵּ � בַּ ח ֹמֶ ץ וַ תֵּ שֶׁ ב מִ צַּ ד הַקּוֹצְרִ ים וַיִּצְבָּט לָהּ קָ לִ י וַתֹּאכַל וַתִּ שְׂ בַּ ע ַו תּ ֹתַ ר And Boaz said to her at mealtime, "Come here and partake of the bread, and dip your morsel in the vinegar."… 4 Haseder Ha’Aruch Chapter 121 5 Yisa Bracha commentary in Ishei Yisrael Hagadah 6 Charoset Pesachim 116a אף על פי שאין חרוסת מצוה. ואי לא מצוה - משום מאי מייתי לה? - אמר רבי אמי: משום .קפא Then if it is not a religious requirement, on what account does he bring it? — Said R. Ammi: On account of the kappa. רבי אלעזר ברבי צדוק אומר מצוה וכו'. מאי מצוה? רבי לוי אומר: זכר לתפוח. ורבי יוחנן אומר: זכר לטיט, אמר אביי: הלכך צריך לקהוייה, וצריך לסמוכיה. לקהוייה - זכר לתפוח, וצריך לסמוכיה - זכר לטיט. תניא כוותיה דרבי יוחנן: תבלין זכר לתבן, חרוסת זכר לטיט. אמר רבי אלעזר ברבי צדוק: כך היו אומרים תגרי חרך שבירושלים: בואו וטלו לכם .תבלין למצוה What is the nature of this mitzva? The Gemara answers: Rabbi Levi says: It is in remembrance of the apple, as apple is one of the ingredients in ḥaroset. The verse states: “Who is this who comes up from the wilderness, reclining upon her beloved? Under the apple tree I awakened you” (Song of Songs 8:5), which is an allusion to the Jewish people leaving Egypt. And Rabbi Yoḥanan says: The ḥaroset is in remembrance of the mortar used by the Jews for their slave labor in Egypt. Abaye said: Therefore, to fulfill both opinions, one must prepare it tart and one must prepare it thick. One must prepare it tart in remembrance of the apple, and one must prepare it thick in remembrance of the mortar. Sotah 11b ,דרש רב עוירא: בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור - נגאלו ישראל ממצרים וכיון שמגיע זמן מולדיהן, הולכות ויולדות בשדה תחת התפוח, שנאמר: תחת התפוח 'עוררתיך וגו Rav Avira taught: In the merit of the righteous women that were in that generation, the Jewish people were redeemed from Egypt… And when these women would become pregnant, they would come back to their homes, and when the time for them to give birth would arrive they would go and give birth in the field under the apple tree, as it is stated: “Under the apple tree I awakened you 7 Rokeiach 283 ירושלמי ר' לוי אומר צריכה שתהא עבה זכר לטיט. אית דאמרי צריכה שתהא רכה זכר .לדם Charoset must be thick like mortar. Some say it must be thin like blood. Tosfot Pesachim 116a צריך לסמוכיה וצריך לקהוייה - ובירושלמי אמר אית דעבדי זכר לדם ומשום הכי קרי ליה טיבולו במשקה וכן עמא דבר לסמוכי ובשעת אכילה מקלשין אותו ביין וחומץ ובתשובת הגאונים מפרש לעשות חרוסת בפירות שנדמה לכנסת ישראל בשיר השירים תחת התפוח עוררתיך כפלח הרמון התאנה חנטה אמרתי אעלה בתמר אגוז אל גנת אגוז .ושקדים על שם ששקד הקב"ה על הקץ At first charoset is prepared thick, and then it is thinned out with wine or vinegar before it is served Yerushalmi Pesachim 10:3 ר' יהושע בן לוי אמר צריכא שתהא עבה. מילתיה אמר זכר לטיט. אית תניי תני צבריה שתהא רבה. מילתיה אמר זכר לדם Pnei Moshe on Yerushalmi ואית תנא תני צבריה שתהא רכה. צוברה ביין ומשקין שתהא רכה א"נ צבעה גריס :וממילתיה שמעינן שהיא זכר לדם מכה הראשונה שבאה עליהם במידה כנגד מידה Charoset should be thin to commemorate the blood- of the first plague in Egypt. Korban Ha’Eida on Yerushalmi :טעמו אמר דלכך צריכה שתהא רכה זכר לדם שהיה שוקעין בטיט על הילדים הקטנים Charoset is thin to commemorate the blood of the Jewish babies who were murdered by mixing them into the mortar. 8 Rama OC 473:5 חרוסת יעשה עב, זכר לטיט, ואח"כ נותנין בו מעט חומץ או יין אדום זכר לדם, (טור). ועושין החרוסת מפירות שנמשלו בהם ישראל (תוספות פ' ע"פ) (מט) יב'] כגון, תפוחים, תאנים, אגוזים, רימונים, שקדים; ונותנין עליו תבלין, כגון קנמון וזנגביל הדומים לתבן שהיו מגבלין בו הטיט First make charoset thick, and then add vinegar or some red wine, to commemorate the blood. Shulchan Aruch OC 472:11 מצוה לחזור אחר יין יג אדום, (אם אין הלבן משובח ממנו) (טור It’s appropriate to use red wine (if the white wine is not better) Taz Ibid אחר יין אדום. דכתיב אל תרא יין כי יתאדם ש"מ שהאדמדומי' הוא מעלה והקפיד הטו' כאן בד' כוסות בזה ולא בקידוש בסי' ער"ב דיש עוד רמז לאדום זכר לדם שהי' פרעה :שוחט בני ישראל והאידנא נמנעו מליקח יין אדום מפני עלילות שקרים בעו"ה Nowadays we refrain from using red wine due to the blood libels Matzah Parshat Reeh 16:3 �ֽ א ־ ת ֹא כַ ֤ ל עָלָיו֙ חָ מֵ֔ ץ שִׁ ְ ב עַ ֥ ת י ָמִ ֛ י ם תֹּֽאכַל־עָלָ֥יו מַ ֖צּוֹת לֶ ֣ חֶ ם ֑ע ֹנִי כִּ ֣ י בְחִפָּז֗ וֹן י ָצָ֨ א תָ ֙ ֵ מ אֶ ֣ רֶ ץ מִ ְצ רַ֔ יִ ם : ְ ל מַ ֣ ַע ן ִ תּ זְ ֹ֗ כּ ר אֶ ֤ת־יוֹם צֵ ֽ א תְ ֙� ֵ מ אֶ ֣ רֶ ץ ִ מ ְצ רַ֔ יִ ם ֖כֹּל י ְ מֵ ֥ י חַ יֶּ ֽי � You shall not eat leaven with it; for seven days you shall eat with it matzoth, the bread of affliction, for in haste you went out of the land of Egypt, so that you shall remember the day when you went out of the land of Egypt all the days of your life.