Drinking on Purim: A Case Study on the Role of Narrative and History in Psak

Classic Presentation תלמוד בבלי מסכת מגילה דף ז עמוד ב אמר רבא: מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. רבה ורבי זירא עבדו סעודת פורים בהדי הדדי, איבסום, קם רבה שחטיה לרבי זירא. למחר בעי רחמי ואחייה. לשנה אמר ליה: ניתי מר ונעביד סעודת פורים בהדי הדדי! - אמר ליה: לא בכל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא. רש"י מסכת מגילה דף ז עמוד ב לאבסומי - להשתכר ביין. רמב"ם הלכות מגילה וחנוכה פרק ב הלכה טו כיצד חובת סעודה זו שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו, ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרות. הגהות מיימוניות הלכות מגילה וחנוכה פרק ב הלכה טו ]ב[ פ"ק אמר רבא מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי כתב ראבי"ה דכל הני למצוה בעלמא ולא לעכב: בית יוסף אורח חיים סימן תרצה א - ב מצוה להרבות בסעודת פורים וצריך שישתכר עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. מימרא דרבא בפרק קמא דמגילה )ז:( וכתבו התוספות )ד"ה דלא( דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי ארורה זרש ברוכה אסתר ארורים כל הרשעים ברוכים כל הצדיקים וכן כתב הר"ן )ג: ד"ה גמ'( כלומר דאי בין ארור המן לברוך מרדכי לחוד אפילו שתה טובא לא טעי ביה וכתב הר"ן )שם( בשם רבינו אפרים דמההוא עובדא דקם רבה בסעודת פורים ושחטיה לר' זירא כדאיתא בגמרא )שם( אידחי ליה מימרא דרבא ולא שפיר דמי למיעבד הכי: כתוב בארחות חיים )הל' פורים אות לח( חייב אינש לבסומי בפוריא לא שישתכר שהשיכרות איסור גמור ואין לך עבירה גדולה מזו שהוא גורם לגילוי עריות ושפיכות דמים וכמה עבירות זולתן אך שישתה יותר מלימודו מעט: דרכי משה הקצר אורח חיים סימן תרצה )א( אבל בחידושי אגודה )מגילה סי' ו( ובתולדות אדם וחוה נתיב י' חלק א' )סב ע"ג( כתב דחשבון ארור המן וברוך מרדכי שוה וצריך להשתכר עד שלא ידע החשבון. ומהר"י ברין כתב דרוצה לומר שישתכר ויישן ולא ידע בין ארור המן וכן משמע במיימוני והמנהגים כתבו דפיוט אחד היה שהיו עונין על בית אחד ארור המן ועל בית אחד ברוך מרדכי וצריך צילותא שלא יטעה לפעמים. כתבו הגהות מיימוניות פרק ב' )הט"ו אות ב( צריך להשתכר היינו למצוה אבל ידי פורים יצא אפילו לא השתכר. שולחן ערוך אורח חיים סימן תרצה סעיף ב חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. הגה: וי"א דא"צ להשתכר כל כך, אלא שישתה יותר מלימודו )כל בו( וישן, ומתוך שישן אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי. )מהרי"ל(. ואחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוין לבו לשמים. משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים סימן תרצה סעיף ב )ה( וישן ומתוך שישן וכו' - וכן ראוי לעשות ]פמ"ג[: ביאור הלכה על שולחן ערוך אורח חיים סימן תרצה סעיף ב * חייב איניש וכו' - וא"ת האיך יחייבו חז"ל מה שנזכר בתורה ובנביאים בכמה מקומות השיכרות למכשול גדול וי"ל מפני שכל הניסים שנעשו לישראל בימי אחשורוש היו ע"י משתה כי בתחלה נטרדה ושתי ע"י משתה ובאה אסתר וכן ענין המן ומפלתו היה ע"י משתה ולכן חייבו חכמים להשתכר עד כדי שיהא נזכר הנס הגדול בשתיית היין. ומ"מ כ"ז למצוה ולא לעכב ]א"ר[: * עד דלא ידע וכו' - וז"ל המאירי חייב אדם להרבות בשמחה ביום זה ובאכילה ובשתיה עד שלא יחסר שום דבר ומ"מ אין אנו מצוין להשתכר ולהפחית עצמינו מתוך השמחה שלא נצטוינו על שמחה של הוללות ושל שטות אלא בשמחה של תענוג שיגיע מתוכה לאהבת הש"י והודאה על הנסים שעשה לנו וע"ש מה שמבאר דברי הגמרא. וז"ל הח"א כיון שכל הנס היה ע"י יין לכן חייבו חכמים להשתכר ולפחות לשתות יותר מהרגלו כדי לזכור הנס הגדול ואמנם היודע בעצמו שיזלזל אז במצוה מן המצות בנט"י וברכה ובהמ"ז או שלא יתפלל מנחה או מעריב או שינהוג קלות ראש מוטב שלא ישתכר וכל מעשיו יהיו לש"ש עכ"ל:

Narrative: Support, Reject, or Modify?

בעל המאור מגילה דף ג עמוד ב אמר רבה חייב איניש לבסומי בפוריא כו' כתב ה"ר אפרים ז"ל מההוא עובדא דקם רבה שחטיה לר' זירא לשנה א"ל תא נעביד כו' אידחי ליה מימרא דרבה ולית הלכתא כוותיה ולאו שפיר דמי למעבד הכי.

Aurbach Edition (There is much controversy about the authenticity of this edition.)

פרי חדש אורח חיים סימן תרצה סעיף ב ]חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע וכו'[. בפרק קמא דמגילה ]ז, ב[ אמר רבא, מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, רבה ורבי זירא עבדו סעודת פורים בהדי הדדי, איבסום, קם רבה שחטיה לרבי זירא, למחר בעא רחמי )ואסייה( ]ואחייה[, לשנה, אמר ליה ניתי מר ונעביד ]סעודת[ פורים בהדי הדדי, אמר ליה לאו כל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא. וכתבו ]ר"ן מגילה ג, ב ד"ה גמ' מתני'[ בשם רבינו אפרים, דמהך עובדא דקם )רבא( ]רבה[ ושחטיה לרבי זירא, אדחיית מימרת רבא, ולא שפיר דמי למעבד הכי. ואין זה נכון, דא"כ אמאי אישתמיט רבי זירא מלמעבד סעודה אהדדי, ואיצטריך לומר ליה לאו כל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא, כיון שראו שיצא קלקול עון שפיכות דמים מסיבת שיכרותם ראוי היה להם למנוע עצמם מלבסומי כולי האי, ומלשתות אלא יותר מעט מכדי הרגילם, אלא משמע דאפילו הכי היו משתכרים יותר מדאי, ולהכי מייתי תלמודא ההוא עובדא, לאשמועינן דמימרת רבא כפשטה דמחייב איניש לבסומי עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. ומיהו עתה שהדורות מקולקלים, ראוי לתפוס סברת רבינו אפרים ז"ל, ושלא לשתות אלא מעט קט יותר ממה שמורגל ביום טוב, ובזה יוצא ידי חובתו כיון שכונתו לשמים כדי שלא להכשל ח"ו בשום מקרה רע, וישא ברכה מאת ה:' יד אפרים על שו"ע

The Role of History: A Different Way of Looking at the Opinions

Rashi is also well-known as a (decider). A number of halachic anthologies, some published and some yet in manuscript, originated in 's yeshiva. These works are known as Sifrei DeVei Rashi ("the works of Rashi's school"), and were taken from the collection of Rashi's writings and teachings prepared by R. Shemayah of Vitry (Rashi's secretary) and other students of Rashi; consequently, large portions of each of these works are similar.

מחזור ויטרי סימן תסה ד"ה ליל שיכורים ליל שיכורים הוא זה הלילה. לשמוח ביין הטוב ולגילה. פורים על שם הפור נקרא בגילה. יזכור לנו בקריאת מגילה: המעריב: בליל הזה ישכרו כל יצורים. להזכר חוק אשר נקבע בפורים. ארור האיש אשר ידו ירים. לשתות מים המאררים: אוהב: פרים ביין פותחים בברוך. על שלחן אשר ערוך. בליל חג פורים: פורים ישורר שיר נועם עלי יין בקהל עם: בח"פ: פורים ימלא כוסות. כדת מה לעשות. בח"פ: פורים ישתו יין כל רואהו. עד לא יכיר איש את רעהו: בח"פ: פורים לא יקח נשך ותרבית. אשר ישתה יין מחבית: בח"פ: פורים אשרי איש אשר יפן. לברך על הגפן: בח"פ: פורים ישכרו ביין לבן. וירצה כמנחה וכקרבן: בח"פ: פורים אכלו ושתו ריעים: זמרו ליין הטוב כי נעים: בח"פ: פורים שחטו אווזין ותרנגולים. כי בזאת תהיו נגאלים: בח"פ: פורים זכרו תורת ראשונים. מעשה אבות יעשו בנים: בח"פ: פורים שמעו בני איתנים. מהרו ואכלו משמנים: בח"פ: פורים ישתה יין טוב. אשר ירוה כגן רטוב: בח"פ: פורים אשר לא זקן ישתה מן הקנקן: בח"פ פורים יזכור יין בריתו. כאשר היתה באמנה אתו: בח"פ: פורים יקריבהו אל חכו. לרחבו ולארכו: בח"פ: פורים בישר' לפנים. יקר הוא מפנינים: בח"פ: פורים כוס יין בידו יעמיד. ויערוך על פיו תמיד: בח"פ: פורים ישתה יין ישן. ארור האיש אשר יישן: בח"פ: פורים יין תמיד ירוקן. לפני נער וזקן: בח"פ: פורים ישלח לרעהו מנות. ולאביונים מתנות. בח"פ: פורים אכלו ריעים ושתו איש באהלו. ושלחו מנות לאין נכון לו: בח"פ: פורים אוהב שמחה אוהב יין יעשיר. וכל כלי זמר וכלי שיר: בח"פ: פורים אל תשתה יין רע עין. קודם תשבור צמאך אל העין: בח"פ: פורים במה יזכה איש זכותו. שבע ילין בל יפקד עונו: בח"פ: פורים גילה רינה חדווה ודיצה. הקבצו לשתות ועוצו עיצה: בח"פ: פורים דאגה בלב איש ישחנה. מאכל טוב ומשתה ישמחנה: בח"פ: פורים דלה תדלה יין מחביות. בלילה ההוא תהילות דומיות: בח"פ: פורים היין בפוך /בפיך/ תמיד שגור. וספל אדירים יהיה סגור: בח"פ: פורים חכלילי עינים מיין. ואויבינו יהיו כאין: בח"פ: פורים טוב אשר תאחז בכוס מלא. מכתם אופיר לא תסולה: בח"פ: פורים יין מלכות ישתו ויסלסלו. בחורים שכורים יחדיו יצלצלו: בח"פ: פורים כל אשר ימרה פיו מלאכל. ומצאוהו רעות והיה לאכול: בח"פ: פורים לץ הומה ומים ומשכר. והשותה מהם לא ירבה שכר. בח"פ: פורים משתה שלך יהיה להפקר. ושותים הרבה לאין חקר: בח"פ: פורים מאן דאית ליה בושמיא ברחמיה מסיק ליה. ויקנה שם טוב ויהיה עולה: בח"פ: פורים נתן תתן מתנות לעניים. לא לשפחות ולא לעבדים: בח"פ: פורים שכל אדם מאריך בסעודתו ומן השמים ימלאו שאילתו: בח"פ: פורים שותה כדת וכהלכה. זכר צדיק לברכה: בח"פ: פורים שומר מצוה שותה תאות נפשו. שמש וירח נבראו לשמשו: בח"פ: פורים שבקיה לרויא דמנפשיה נפיל. לא יקום כי יפול כמו פיל. בח"פ: פורים תרא יין כי יתאדם. כי זה כל האדם: בח"פ: פורים יין אשר הוקם לשמוח פני אישים. יבא ויגל פני אנשים ונשים. ארור האיש אשר יאכל עדשים. בלילי פורים ובמועדים ובחדשים: בגילה: ארור האיש אשר יאכל פולין כתושים. מפי המלך וההגמון והראשים. כל בית ישראל יעלו עליו חמושים. לגרשו מתוך קהל קדושים: גאל: השכיבנו ושמור צאתנו ובואינו:

SEFER HA-ESHKOL R. Abraham ben Isaac of Narbonne (southern ) was born in Narbonne ca. 1085, where he died in the beginning of 1158. In his youth he studied for many years in Barcelona, , with R. Judah ben Barzillai, the author of Sefer Ha-Ittim. He later returned to Narbonne, where he was appointed and where he established an important yeshiva. His most renowned pupil was R. of Posquieres (author of hassagot on Rambam), who later became his son-in-law. (Since these two scholars have the same acronym, Rabad, they are occasionally confused.) R. Abraham's Sefer Ha-Eshkol is a version of R. Judah ben Barzillai's great work Sefer Ha-Ittim.

Baal HaMaor R. Zerachyah Ha-Levi was born in Gerona ca. 1130, where he died ca. 1186. In his youth he moved to Provence and studied under R. Avraham ben R. Yitzchac Av Beit Din, also known as Ra'avad II, with R. Avraham ben David (Ra'avad III, author of the famous glosses on the Rambam, and the son-in-law of Ra'avad II). בית הבחירה למאירי מסכת מגילה דף ז עמוד ב חייב אדם להרבות בשמחה ביום זה ובאכילה ובשתיה עד שלא יחסר שום דבר ומ"מ אין אנו מצווין להשתכר ולהפחית עצמנו מתוך השמחה שלא נצטוינו על שמחה של הוללות ושל שטות אלא בשמחה של תענוג שנגיע מתוכה לאהבת השם והודאה על הנסים שעשה לנו ומה שאמר כאן עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי כבר פירשו קצת גאונים שממה שהזכיר אחריו קם רבא שחטיה לרבי זירא נדחו כל אותם הדברים ולענין ביאור מיהא זה שאמרו בין ארור המן וכו' הוא ממה שאמרו בתלמוד המערב שצריך לומר אחר מקרא מגלה ארור המן ברוך מרדכי ברוכה אסתר ארורה זרש וכן שצריך לומר חרבונה זכור לטוב ואמר שחייב להתבשם עד שלא ידע בבירור מה יאמר אלא שכבר נדחית לדעתינו כמו שביארנו וגדולי המחברים כתבו עד שירדם וכן לענין ביאור זה שאמר שחטיה לרבי זירא פי' מלשון סחיטה ר"ל שימעכו ואחייה הוא מלשון החלימני והחייני

R. Menachem ben Shlomo Meiri was born in 1249 and died in 1315, and was one the leading in southern France (Provence).

רבינו ירוחם - תולדות אדם וחוה נתיב י חלק א דף סב טור ג ד"ה החלק הראשון וחייב להשתכר בפורים עד דלא ידע בין ברוך מרדכי לארור המן י"מ לכוין החשבון כי כך חשבון זה כמו זה

Rabbenu Yerucham was born in Provence toward the end of the thirteenth century.

SEFER HA-MINHAGOT The author of Sefer Ha-Minhagot, R. Asher ben Saul of Lunel (not to be confused with his contemporary, R. Asher ben Shalom), lived in southern France during the twelfth and thirteenth centuries.

אורחות חיים חלק א הלכות מגלה ופורים לח. וחייב אדם לבסומי בפוריא לא שישתכר שהשכרות איסור גמור ואין לך עבירה גדולה מזו שגורם לגילוי עריות ושפיכות דמים וכמה עבירות זולתן אך שישתה יותר מלימודו מעט כדי שירבה לשמוח ולשמח אביונים וינחם אותם וידבר על לבם וזאת היא השמחה השלימה ספר כלבו סימן מה ייב אדם לבסומי בפוריא לא שישתכר שהשכרות אסור גמור ואין לך עבירה גדולה מזו שהוא גורם לגלוי עריות ושפיכות דמים ולכמה עבירות זולתן אך שישתה יותר מלימודו מעט כדי שירבה לשמוח ולשמח האביונים וינחם אותם וידבר על לבם וזו היא השמחה השלמה ORCHOT CHAYYIM The author of the Kol Bo was apparently R. Aharon ben R. Jacob ha-Cohen of Narbonne, France (sometimes mistakenly identified as R. Aaron of Lunel). He lived in the thirteenth and fourteenth centuries and spent some time in Spain.: ספר המאורות מגילה ז עמוד ב

MEÏR BEN SIMEON OF NARBONNE: Talmudist and controversialist; lived at Narbonne in the second half of the thirteenth century ספר המנהיג הלכות מגילה ויש קצת סמך במגילת בבליתא, ומחייב אניש לבסומי בפורי' עד דלא ידע בין ברוך מרדכי לארור המן, נמצ' שכך היה מנהגם משום זכר צדיק לברכה ושם רשעי' ירקב. ועל כן מנהג התינוקו' בצרפ' ופרובינצ' לקחת חלוקי הנחל ולכתו' ]עמוד רמג[ עליהם המן ומקישין זו על זו כשהקורא מזכי' המן ורשעו ושם רשעים ירקב ושלום. אב"ן.

SEFER HAMANHIG R. Abraham ben R. Nathan was born in Lunel, Provence, c. 1155. Ra'avan HaYarchi (so named to diffrentiate from R. Eliezer ben R. Nathan of ) was born to a many-branched rabbinical family and was a relative and student of R. Isaac ben R. of Marseilles (author of the Ittur). He studied Torah under R. Abraham ben David of Posquières (author of the well-known glosses on 's Mishneh Torah), and R. Isaac ben R. Samuel the Elder (Ri HaZaken, a Tosafist), as well as other Torah giants of his generation.

Concluding Points:  This minhag seems to also have developed in later Spanish – it is found in Ran, Ohel Moed, Avudraham (sort of ), Tzror HaChaim and Nimukei Yosef

נמוקי יוסף

R. Joseph Haviva (ibn Haviva) was apparently born in Saragossa, Spain, c. 1340, and was a scion of great Spanish rabbinical families, studying under R. Nissim (R"an) and after his death, under R. Hisdai Crescas. He lived in Barcelona and died c. 1420. ספר אהל מועד שער מועד קטן דרך ב אמר רבא חייב אדם להתבשם בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי וכת' רבינו אפרים מההיא שעתא דקם רבה ושחטיה לר"ז אידחי ליה מימרא דרבה ולא שפיר למיעבד הכי ויש מפרש' דמה שאמר שלא ידע היינו לחשוב בגימ' שמנין ארור המן שוה עם ברוך מרדכי. סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא משום דכתיב לעשות אותו ימי משתה ושמחה. OHEL MO'ED:R. Samuel b"r Meshullam Yerundi was born in Gerona, Spain, in 1335. ר"ן על הרי"ף מסכת מגילה פרק א - מגילה נקראת ]דף א עמוד א[ מיחייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ברוך מרדכי לארור המן. דאמרינן בגמ' דמיחייב למימר ברוך מרדכי ארור המן ברוכה אסתר ארורה זרש ]גם[ חרבונה זכור לטוב ומיחייב לבסומי עד דלא ידע מאי קאמר וכתב רבינו אפרים ז"ל מההוא עובדא דקם רבה ושחטיה לר' זירא כדאי' בגמ' אידחי ליה מימרא דרבא ולא שפיר דמי למעבד הכי: Rabbi Nissim ben Reuven of Gerona was born in Barcelona in 1320, and died in 1380.

ספר אבודרהם פורים ואמר בפרק קמא דמגלה )ז, ב( מחייב איניש לאיבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. יש מפרשים עד שיתחלף לו המן במרדכי ומרדכי בהמן. ויש מפרשים כי ארור המן עולה למנין ברוך מרדכי. ור"ל עד שלא ידע לכוין החשבון, ובעל המנהגות כתב ונראה בעיני שפיוט היה שעל הבית האחד עונין ארור המן ועל הבית האחר עונין ברוך מרדכי וצריך צילותא שפעמים שאין אדם מתכוין וטועה. והרב ר' יצחק עשה פייט בדוגמא זו. או שמא מפני שלא היו רגילין לשתות יין כדאמרינן בירושלמי )פסחים פ"י( רבי יונה שתי ארבע כסי בלילי פסחא וחזיק רישיה מדפסחא ועד עצרתא. ר' יהודה ב"ר אלעאי שתי ארבע כסי וחזיק רישיה עד בי חגא ועל כן היו מתבסמין ומרגישין במעט יין אבל אנחנו שרגילין בו ואין אנו משתכרין מהרה אין לשתות יין כל כך ע"כ. ואם תאמר האיך חייבו חכמים להשתכר בפורים והלא בכמה מקומות בתורה מזכיר שהוא מכשול גדול השכרות כמו נח ולוט. ויש לומר מפני שכל הנסים שנעשו לישראל בימי אחשורוש היו על ידי משתה כי בתחלה נטרדה ושתי מן המלכות על ידי משתה היין שנאמר )אסתר א, י( ביום השביעי כטוב לב המלך ביין אמר להביא את ושתי וגו'. ובאה אסתר תחתיה על ידי משתה שנאמר )שם ב, יח( ויעש המלך משתה גדול לכל שריו ועבדיו את משתה אסתר וגו'. וכן ענין המן ומפלתו על ידי משתה היין היה. ולכן חייבו להשתכר בפורים מפני שבא הנס בעבור משתה היין שעשתה אסתר ועתה יהיה נזכר הנס הגדול בשתיית היין. R. David ben R. Yosef Abudraham lived in Spain during the thirteenth century.

Alex Tsykin has shown that many of the customs of Provence are also found in . ספר שבולי הלקט ענין פורים סימן רא אמר רבא מיחייב אינשי לאיבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. כתב רבינו אפרים זצ"ל מההיא עובדא דקם )רבא( ]רבה[ ושחטיה לר' זירא לשנה אמר ליה תא נעביד כו' אידחיה ליה מימריה דרבא ולית הלכתא כוותיה ולא שפיר דמי למיעבד הכי SHIBBOLEI HA-LEKET: R. Zedakiah ben R. Avraham Ha-Rofe of the Anavim family was born in Rome ca. 1210.