Drinking on Purim: A Case Study on the Role of Narrative and History in Psak Classic Presentation תלמוד בבלי מסכת מגילה דף ז עמוד ב אמר רבא: מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. רבה ורבי זירא עבדו סעודת פורים בהדי הדדי, איבסום, קם רבה שחטיה לרבי זירא. למחר בעי רחמי ואחייה. לשנה אמר ליה: ניתי מר ונעביד סעודת פורים בהדי הדדי! - אמר ליה: לא בכל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא. רש"י מסכת מגילה דף ז עמוד ב לאבסומי - להשתכר ביין. רמב"ם הלכות מגילה וחנוכה פרק ב הלכה טו כיצד חובת סעודה זו שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו, ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרות. הגהות מיימוניות הלכות מגילה וחנוכה פרק ב הלכה טו ]ב[ פ"ק אמר רבא מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי כתב ראבי"ה דכל הני למצוה בעלמא ולא לעכב: בית יוסף אורח חיים סימן תרצה א - ב מצוה להרבות בסעודת פורים וצריך שישתכר עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. מימרא דרבא בפרק קמא דמגילה )ז:( וכתבו התוספות )ד"ה דלא( דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי ארורה זרש ברוכה אסתר ארורים כל הרשעים ברוכים כל הצדיקים וכן כתב הר"ן )ג: ד"ה גמ'( כלומר דאי בין ארור המן לברוך מרדכי לחוד אפילו שתה טובא לא טעי ביה וכתב הר"ן )שם( בשם רבינו אפרים דמההוא עובדא דקם רבה בסעודת פורים ושחטיה לר' זירא כדאיתא בגמרא )שם( אידחי ליה מימרא דרבא ולא שפיר דמי למיעבד הכי: כתוב בארחות חיים )הל' פורים אות לח( חייב אינש לבסומי בפוריא לא שישתכר שהשיכרות איסור גמור ואין לך עבירה גדולה מזו שהוא גורם לגילוי עריות ושפיכות דמים וכמה עבירות זולתן אך שישתה יותר מלימודו מעט: דרכי משה הקצר אורח חיים סימן תרצה )א( אבל בחידושי אגודה )מגילה סי' ו( ובתולדות אדם וחוה נתיב י' חלק א' )סב ע"ג( כתב דחשבון ארור המן וברוך מרדכי שוה וצריך להשתכר עד שלא ידע החשבון. ומהר"י ברין כתב דרוצה לומר שישתכר ויישן ולא ידע בין ארור המן וכן משמע במיימוני והמנהגים כתבו דפיוט אחד היה שהיו עונין על בית אחד ארור המן ועל בית אחד ברוך מרדכי וצריך צילותא שלא יטעה לפעמים. כתבו הגהות מיימוניות פרק ב' )הט"ו אות ב( צריך להשתכר היינו למצוה אבל ידי פורים יצא אפילו לא השתכר. שולחן ערוך אורח חיים סימן תרצה סעיף ב חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. הגה: וי"א דא"צ להשתכר כל כך, אלא שישתה יותר מלימודו )כל בו( וישן, ומתוך שישן אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי. )מהרי"ל(. ואחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוין לבו לשמים. משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים סימן תרצה סעיף ב )ה( וישן ומתוך שישן וכו' - וכן ראוי לעשות ]פמ"ג[: ביאור הלכה על שולחן ערוך אורח חיים סימן תרצה סעיף ב * חייב איניש וכו' - וא"ת האיך יחייבו חז"ל מה שנזכר בתורה ובנביאים בכמה מקומות השיכרות למכשול גדול וי"ל מפני שכל הניסים שנעשו לישראל בימי אחשורוש היו ע"י משתה כי בתחלה נטרדה ושתי ע"י משתה ובאה אסתר וכן ענין המן ומפלתו היה ע"י משתה ולכן חייבו חכמים להשתכר עד כדי שיהא נזכר הנס הגדול בשתיית היין. ומ"מ כ"ז למצוה ולא לעכב ]א"ר[: * עד דלא ידע וכו' - וז"ל המאירי חייב אדם להרבות בשמחה ביום זה ובאכילה ובשתיה עד שלא יחסר שום דבר ומ"מ אין אנו מצוין להשתכר ולהפחית עצמינו מתוך השמחה שלא נצטוינו על שמחה של הוללות ושל שטות אלא בשמחה של תענוג שיגיע מתוכה לאהבת הש"י והודאה על הנסים שעשה לנו וע"ש מה שמבאר דברי הגמרא. וז"ל הח"א כיון שכל הנס היה ע"י יין לכן חייבו חכמים להשתכר ולפחות לשתות יותר מהרגלו כדי לזכור הנס הגדול ואמנם היודע בעצמו שיזלזל אז במצוה מן המצות בנט"י וברכה ובהמ"ז או שלא יתפלל מנחה או מעריב או שינהוג קלות ראש מוטב שלא ישתכר וכל מעשיו יהיו לש"ש עכ"ל: Narrative: Support, Reject, or Modify? בעל המאור מגילה דף ג עמוד ב אמר רבה חייב איניש לבסומי בפוריא כו' כתב ה"ר אפרים ז"ל מההוא עובדא דקם רבה שחטיה לר' זירא לשנה א"ל תא נעביד כו' אידחי ליה מימרא דרבה ולית הלכתא כוותיה ולאו שפיר דמי למעבד הכי. Aurbach Edition (There is much controversy about the authenticity of this edition.) פרי חדש אורח חיים סימן תרצה סעיף ב ]חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע וכו'[. בפרק קמא דמגילה ]ז, ב[ אמר רבא, מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, רבה ורבי זירא עבדו סעודת פורים בהדי הדדי, איבסום, קם רבה שחטיה לרבי זירא, למחר בעא רחמי )ואסייה( ]ואחייה[, לשנה, אמר ליה ניתי מר ונעביד ]סעודת[ פורים בהדי הדדי, אמר ליה לאו כל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא. וכתבו ]ר"ן מגילה ג, ב ד"ה גמ' מתני'[ בשם רבינו אפרים, דמהך עובדא דקם )רבא( ]רבה[ ושחטיה לרבי זירא, אדחיית מימרת רבא, ולא שפיר דמי למעבד הכי. ואין זה נכון, דא"כ אמאי אישתמיט רבי זירא מלמעבד סעודה אהדדי, ואיצטריך לומר ליה לאו כל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא, כיון שראו שיצא קלקול עון שפיכות דמים מסיבת שיכרותם ראוי היה להם למנוע עצמם מלבסומי כולי האי, ומלשתות אלא יותר מעט מכדי הרגילם, אלא משמע דאפילו הכי היו משתכרים יותר מדאי, ולהכי מייתי תלמודא ההוא עובדא, לאשמועינן דמימרת רבא כפשטה דמחייב איניש לבסומי עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. ומיהו עתה שהדורות מקולקלים, ראוי לתפוס סברת רבינו אפרים ז"ל, ושלא לשתות אלא מעט קט יותר ממה שמורגל ביום טוב, ובזה יוצא ידי חובתו כיון שכונתו לשמים כדי שלא להכשל ח"ו בשום מקרה רע, וישא ברכה מאת ה:' יד אפרים על שו"ע The Role of History: A Different Way of Looking at the Opinions Rashi is also well-known as a posek (decider). A number of halachic anthologies, some published and some yet in manuscript, originated in Rashi's yeshiva. These works are known as Sifrei DeVei Rashi ("the works of Rashi's school"), and were taken from the collection of Rashi's writings and teachings prepared by R. Shemayah of Vitry (Rashi's secretary) and other students of Rashi; consequently, large portions of each of these works are similar. מחזור ויטרי סימן תסה ד"ה ליל שיכורים ליל שיכורים הוא זה הלילה. לשמוח ביין הטוב ולגילה. פורים על שם הפור נקרא בגילה. יזכור לנו בקריאת מגילה: המעריב: בליל הזה ישכרו כל יצורים. להזכר חוק אשר נקבע בפורים. ארור האיש אשר ידו ירים. לשתות מים המאררים: אוהב: פרים ביין פותחים בברוך. על שלחן אשר ערוך. בליל חג פורים: פורים ישורר שיר נועם עלי יין בקהל עם: בח"פ: פורים ימלא כוסות. כדת מה לעשות. בח"פ: פורים ישתו יין כל רואהו. עד לא יכיר איש את רעהו: בח"פ: פורים לא יקח נשך ותרבית. אשר ישתה יין מחבית: בח"פ: פורים אשרי איש אשר יפן. לברך על הגפן: בח"פ: פורים ישכרו ביין לבן. וירצה כמנחה וכקרבן: בח"פ: פורים אכלו ושתו ריעים: זמרו ליין הטוב כי נעים: בח"פ: פורים שחטו אווזין ותרנגולים. כי בזאת תהיו נגאלים: בח"פ: פורים זכרו תורת ראשונים. מעשה אבות יעשו בנים: בח"פ: פורים שמעו בני איתנים. מהרו ואכלו משמנים: בח"פ: פורים ישתה יין טוב. אשר ירוה כגן רטוב: בח"פ: פורים אשר לא זקן ישתה מן הקנקן: בח"פ פורים יזכור יין בריתו. כאשר היתה באמנה אתו: בח"פ: פורים יקריבהו אל חכו. לרחבו ולארכו: בח"פ: פורים בישר' לפנים. יקר הוא מפנינים: בח"פ: פורים כוס יין בידו יעמיד. ויערוך על פיו תמיד: בח"פ: פורים ישתה יין ישן. ארור האיש אשר יישן: בח"פ: פורים יין תמיד ירוקן. לפני נער וזקן: בח"פ: פורים ישלח לרעהו מנות. ולאביונים מתנות. בח"פ: פורים אכלו ריעים ושתו איש באהלו. ושלחו מנות לאין נכון לו: בח"פ: פורים אוהב שמחה אוהב יין יעשיר. וכל כלי זמר וכלי שיר: בח"פ: פורים אל תשתה יין רע עין. קודם תשבור צמאך אל העין: בח"פ: פורים במה יזכה איש זכותו. שבע ילין בל יפקד עונו: בח"פ: פורים גילה רינה חדווה ודיצה. הקבצו לשתות ועוצו עיצה: בח"פ: פורים דאגה בלב איש ישחנה. מאכל טוב ומשתה ישמחנה: בח"פ: פורים דלה תדלה יין מחביות. בלילה ההוא תהילות דומיות: בח"פ: פורים היין בפוך /בפיך/ תמיד שגור. וספל אדירים יהיה סגור: בח"פ: פורים חכלילי עינים מיין. ואויבינו יהיו כאין: בח"פ: פורים טוב אשר תאחז בכוס מלא. מכתם אופיר לא תסולה: בח"פ: פורים יין מלכות ישתו ויסלסלו. בחורים שכורים יחדיו יצלצלו: בח"פ: פורים כל אשר ימרה פיו מלאכל. ומצאוהו רעות והיה לאכול: בח"פ: פורים לץ הומה ומים ומשכר. והשותה מהם לא ירבה שכר. בח"פ: פורים משתה שלך יהיה להפקר. ושותים הרבה לאין חקר: בח"פ: פורים מאן דאית ליה בושמיא ברחמיה מסיק ליה. ויקנה שם טוב ויהיה עולה: בח"פ: פורים נתן תתן מתנות לעניים. לא לשפחות ולא לעבדים: בח"פ: פורים שכל אדם מאריך בסעודתו ומן השמים ימלאו שאילתו: בח"פ: פורים שותה כדת וכהלכה. זכר צדיק לברכה: בח"פ: פורים שומר מצוה שותה תאות נפשו. שמש וירח נבראו לשמשו: בח"פ: פורים שבקיה לרויא דמנפשיה נפיל. לא יקום כי יפול כמו פיל. בח"פ: פורים תרא יין כי יתאדם. כי זה כל האדם: בח"פ: פורים יין אשר הוקם לשמוח פני אישים. יבא ויגל פני אנשים ונשים. ארור האיש אשר יאכל עדשים. בלילי פורים ובמועדים ובחדשים: בגילה: ארור האיש אשר יאכל פולין כתושים. מפי המלך וההגמון והראשים. כל בית ישראל יעלו עליו חמושים. לגרשו מתוך קהל קדושים: גאל: השכיבנו ושמור צאתנו ובואינו: SEFER HA-ESHKOL R. Abraham ben Isaac of Narbonne (southern France) was born in Narbonne ca. 1085, where he died in the beginning of 1158. In his youth he studied for many years in Barcelona, Spain, with R. Judah ben Barzillai, the author of Sefer Ha-Ittim. He later returned to Narbonne, where he was appointed rabbi and where he established an important yeshiva.