The Netziv, Reading Newspapers on Shabbos, in general & Censorship (part one)* The Netziv, Reading Newspapers on Shabbos, in general & Censorship (part one)* By: Eliezer Brodt Previously, I have touched on the topic of the Netziv reading newspapers on weekdays and on Shabbos [here and here]. In this post I would like to revisit the subject, and also deal with some cases of censorship in the Netziv’s seforim.[1] I would like to stress at the outset that this is a work in progress[2] and not intended L’Halacha; each person should consult his own Rav. In 1928, R’ Baruch Halevei Epstein described in hisMekor Baruch how on Shabbos his uncle, the Netziv, would read the Hebrew newspaper: ואחר שקידש דודי על היין וטעמו מיני מאפה קלה, ואחר שקרא מעט בעתונים שנתקבלו מחדש… [מקור ברוך, חלק ד, עמ’ Further he.[1790 :adds וזוכר אני, כי “המגיד” הי’ דרכו להתקבל בכל ערב שבת לפנות ערב, ובלילה לא קרא אותו, מפני שליל שבת הי’ קודש לו לחזור בעל פה על המשניות ממסכתות שבת ועירובין… וקרא בו (בהמגיד) במשך היום. וכאשר נקרה, שנתאחר “המגיד” לבא בזמנו בערב שבת, הי’ אומר, כי באותה השבת חש הוא כאלו חסר לו דבר מה, כמו שמרגיש “בשבת חזון”. זה הרגיל ללכת למרחץ בכל ערב שבת, ובערב שבת חזון נמנעים מזה; וכן הי’ אומר כי העתונים יחשבו לו כמביאי אליו ברכת שלום מכל העולם ועל כן יוקירם וייחל להם [מקור ברוך שם, עמ’ 1794]. In 1988, Artscroll published part of this book in English called ‘My Uncle the Netziv‘. Lakewood Cheder distributed it as a fundraiser. A few months later, the Cheder sent out a letter apologizing for having sent the book and recommended not reading it. The Cheder explained that there were statements in the book which did not represent the Hashkofos of the Netziv. Jacob J. Schacter, in his frequently quoted article “Haskalah, Secular Studies and the Close of the Yeshiva in Volozhin in 1892,[3] speculates as to which aspects of the book this letter was referring; was it the author’s description of the Netziv reading of newspapers on Shabbos? There have been many articles written in the past about the Mekor Baruch, alleging plagiarism and the errors he made in his historical narrative.[4] Some have shown that quotes in his father’s name about Chabad are unreliable. In the present article, I do not wish to add to that. It seems unlikely that that Rabbi Epstein would publish fabrications regarding his uncle’s practices that were common knowledge.[5] His work received a glowing haskamah from Rav Kook; had R. Epstein penned outright lies about the Netziv, Rav Kook’s rebbe, it is doubtful that he would have given such an approbation. This assumption aside, we may adduce more concrete evidence as to the veracity of R. Epstein’s report. In 1888, when Rav Kook he was 23 years old, he published the first issue of a periodical entitled ‘Ittur Sofrim’.[6] This sefer had many impressive Haskomot from Gedolei Yisroel, among them the Netziv. The volume included a Teshuvah from the Netziv, where he writes: במכה”ע… ולי נראה דודאי לעיין מותר בפשיטות Here is a copy of the actual Teshuvah of the Netziv: Later on in the same year (1888) Rav Zev Turbavitz in a letter to the Aderet, writes:[7] כאשר הגיע לידי סי’ עיטור סופרים חלק ראשון נבהלתי מראות הלכה הראשונה בראשית הפעלים לתורה מהרב הנצי”ב מוואלאזין שחולק על הש”ע שאוסר גם העיון בשטרי הדיוטות בשבת… והארכתי בזה ובודאי נחוץ הוא להדפיסה כי בודאי רבים יפלו על המציאה הגדולה הזאת, ויתלה עצמן באילן גדול ויתפארו בעצמן שכתורה יעשו… He also wrote a letter to Rav Kook, where he says: עיטור סופרים… והנה בפתחי אותו ראיתי ראשית אומרים בד”ת פסק הג’ הנצי”ב מוואלאזין, ונשתוממתי מאד ושלח דברים ע”פ חוצות לחלוק על הש”ע וכן הראשונים והאחרונים בדברים של מה בכך, ובפרט להקל באיסורי שבת… והאמת אגיד לכת”ר כי אם לא היה שמו של הנצי”ב חתום על דבריו לא הייתי מאמין שיצאו דברים אלו מפי בן תורה ומה גם מפי גדול. ונפלאתי על כבודו שנתן להם מקום עוד בראש דבריו…”. R’ Chaim Berlin writes this about his father’s Heter in 1893:[8] ועל דבר לעיין בשבת בהרהורא בעלמא בלי קריאה בפה באגרות רשות ובמכתבי העתים לא הי’ כלל דעת מר אבא הגאון שליט”א, לקבוע מסמרים בהלכה זו ככל דבריו שבעטור סופרים, ולא בא אלא ליישב מנהג העולם שקוראים במכתבי העתים בשבתשסומכים בזה על משמעות תלמודא דידן עפ”י דעתם, שמפרשים דתלמודא דידן פליג בזה על תלמוד ירושלמי, אבל להלכה גם הוא יודה דקיי”ל כהירושלמי, וכה”ג מצינו בהרבה מקומות שכתבו הפוסקים ליישב מנהג העולם, שסומכים על דעה יחידית אף שלא כהלכה. Without going into his reasoning, it seems clear that the Netziv, permitted reading newspapers on Shabbos. In 1894, The Shut Bikurei Shlomo was printed (with a Haskamah of the Netziv). The first Teshuvah is a letter the author wrote to the Netziv in 1890, commenting on his Heter to read newspapers on Shabbos, which was printed in ‘Ittur Sofrim’. The second Teshuvah is the Netziv’s response clarifying his heter. He did not back down from it.[9] Even more interesting is that the letter of Rabbi Chaim Berlin, previously mentioned, is also to the author of the Shut Bikurei Shlomo. Worth pointing out is, in the Netziv’sMeromei Sadeh to Shabbos [116 b, p. 94] he writes exactly as he does in Ittur Sofrim, he just does not add in the words ‘newspapers’. This clearly shows that he understood that this was the correct way to learn the Sugyah. R. Meir Bar-Ilan also writes that his father, the Netziv permitted reading newspapers on ShabbosMe-Volozhin ( LeYerushalayim 1:138). Apparently he did not agree with his brother, R’ Chaim Berlin. The Shut Meishiv Davar R. Meir Bar-Ilan writes about his father’s Teshuvot: ולא עלה על דעתו לפרסם חידושיו הרבים על הש”ס ותשובותיו שהגיעו לאלפים. רק בסוף ימיו, כאשר הפצירו בו מאות ואלפי תלמידיו שיפרסם את תשובותיו, הסכים בקושי גדול להדפיסן בשם ‘משיב דבר’, ומפני שלא היה בידו העתקות מתשובותיו, כשם שלא נשארו העתקות משאר מכתביו, מוכרחים היו לקבצם משואלים שונים ולאספם ממקומות רבים. מתוך כך התשובות שנדפסו במשיב דבר אינן אלא חלק קטן מאוד ממה שהשיב… [מוולוזין עד ירושלים, א, עמ’ 138][10]. It is interesting to note that these two Teshuvot [from Ittur Sofrim and Bikurei Shlomo] about reading newspapers were not printed in this 1894 collection. In 1993, a new edition of the Shut Meishiv Davar was printed with a fifth section, which includes a collection of 109 Teshuvot and articles by Netziv from various places, including manuscripts. Noticeably absent are both of the Netziv’s Teshuvot regarding reading Newspapers, from theIttur Sofrim and Bikurei Shlomo. In 2004, Eyal Mishulash was printed on the subject of reading Shtarei Hedyotot on Shabbos. At the end of the work [p. 240], he quotes a response from Shut Bikurei Shlomo and dismisses the opinion, based upon a Mordechai. The author does not bother telling you exactly who he is dismissing, namely the Netziv, which I believe is a problematic way to present facts; at the very least, mention that the author of the Heter is the Netziv. I feel certain that if the Netziv had forbidden it, his Teshuvah would have been printed prominently in the book. It is worth noting that none of the various compilations dealing with this topic mention the Netziv’s Teshuvot. Even Rabbi Ovadiah Yosef, who discusses reading newspapers on Shabbos in Chazon Ovadiah, 6:70-73 [one of the last things he wrote], does not quote these Teshuvot. Reading newspapers during the week[11] Rabbi Epstein writes: כל מערכות העתונים העברים כמעט, מאלה אשר במדינה ואשר בחו”ל היו שולחים עליו את העתוניהם השבועיים והירחונים… חנם אין כסף, והיו מעתירים אליו כי יחוננם בספורתו מן איזה מין שהוא… והיו עתים ומקרים שנענה להם; ולקריאה תמידית וסדורית היו לו העתנוים “המגיד” ו”הלבנון”… [מקור ברוך, ד, עמ’ 1794]. R Meir Bar-Ilan also writes the sameMe-Volozhin ( LeYerushalayim 1:138[12]): כשהתחילו הצפירה והמליץ לצאת בכל יום והדואר בוולוז’ין היה מתקבל פעמיים בשבוע, וכל פעם באה חבילה שלימה של עתונים, היה אבא ז”ל מקפיד על כך, שאיש לא יקח ממנו גליון עתון, קודם שעבר על הכל. He repeats this in his work Raban Shel Yisroel (p. 112). Micha Yosef Berdyczewski writes in an article first published in 1886: נצי”ב… אוהב תורה וחכמה, ומכתבי העתים שלא יקצצו בנטיעות ימצאו מהלכים בביתו… [מיכה יוסף ברדיצ’בסקי, כתבים, א, עמ’ 72] Another student of Volozhin writes in his memoirs about the Netziv: היה חותם על כל מכתב עת עברי וקרא בהם כמו ה’מליץ’, ה’צפירה’, ‘היום’, ‘המגיד’ ‘הלבנון’ ועוד [פרקי זכרונות, עמ’ 127]. In his memoirs about the Netziv, yet another student of Volozhin writes: הגר”הל [הגאון ר’ הירש ליב] כידוע לא היה קנאי, היה גם מקוראי המליץ ואף ליודעי חן היה ביתו פתוח לקרות אותו.[13] Similarly, Rabbi Moshe Shmuel Shapiro writes: הנצי”ב עצמו היה מקבל בכל יום את הצפירה והמליץ [ר’ משה שמואל ודורו, עמ’ 62]. Censorship in the Meishiv Davar Shaul Stampfer writes in his excellent book ‘Lithuanian Yeshivas of the Nineteenth Century‘ (p. 163) “Both R. Berlin and R. Hayim Soloveitchik read newspapers”. In a footnote he records the following: “Rabbi Boruch Oberlander pointed out that, in the latest edition of R. Berlin’s Responsa Meshiv Davar there is a curious omission. The original reads ‘as published in Hamelits, 137 in 5687′ but in the new edition reads simply ‘as published in 5687’ (… Meshiv Davar ii. [p.]71 (responsum 8). Despite the omission in the current edition, it is clear that R.