Blessing on Heart of Palm-Article & Source Sheet

Blessing on heart of palm-Article & Source sheet

Blessing over heart of palm:1 The heart of palm, known in Hebrew as Kura, is the center of a palm tree’s main stem.2 The blessing that is to be recited on the heart of the palm is Shehakol.3 [However, this only applies towards the heart of a wild palm tree, or the heart of a palm tree that was planted for the purpose of harvesting its dates.4 However, palms that are planted for the sake of harvesting their hearts, receive the blessing of Hadama.5 In today’s time, most production of palm heart is cultivated from palms that are planted and grown specifically for this purpose and their blessing is therefore Hadama.]

Summary: If the palm trees were planted for the purpose of harvesting hearts of palm, then its blessing is Hadama, while if it was planted for its dates, its blessing is Shehakol. In today’s market, heart of palm is generally Hadama.

1 Admur 202/2; Michaber 204/1; Brachos 36a; Eiruvin 28b; Omitted from Admur 204 2 See Admur ibid “The Kur is the head of the palm tree which grows each year. It is soft and fit to be eaten.”; Rama ibid; Rashi Brachos ibid 3 Admur ibid; Michaber ibid; Shmuel in Brachos ibid; Luach of Rav Prus; Luach of Rav Elyashvili; Rav Mordechai Eliyahu The reason: As people do not plant the palm tree with intent to eat its heart, as one who eats it diminishes the branches of the tree. [Admur ibid; M”A 204/5; Taz 204/4; Shmuel in Brachos ibid] It is rather planted rather for it to mature and produce dates. [Taz ibid] Other opinions: Some opinions in the Gemara ibid rule the blessing over heart of palm is Hadama. [Rav Yehuda in Brachos ibid] 4 See Admur ibid; M”A ibid; Taz ibid; Shmuel in Brachos ibid 5 Halacha Berura 10/283; Vezos Habracha in Birur Halacha 36; Luach of Rav Elyashvili; Luach of OU; Rav Heinman of the Star K feels the blessing should be Haeitz. The reason: The blessing is not Shehakol, being it grows from the ground and is grown for this purpose. Its blessing is therefore elevated from Sheakol, to Hadama. The reason its blessing is not Haeitsz is because it is not a fruit of the tree but a bark of the tree. [See Admur ibid; Rashba Eiruvin 28b; Meiri Brachos 30; M”B 202/38 and Shaar Hatziyon 202/42; Biur Halacha 202/15 in name of Bahag regarding sugar]

Blessing on heart of palm-Article & Source sheet

כבוד הרב, שאלתי היא מה מברכים על לבבות דקל כיום, מוצר הנמכר בחנויות. האם עקב זה שניטעו ?הדקלים בשביל אותו "קורא" נברך עליו בפה"א או שאולי יש לברך "שהכל" בכל מקרה

:תשובה

Blessing on heart of palm-Article & Source sheet

בס"ד

'שלום וברכת ד

הגמ' )עירובין כח ע"ב, ברכות לו ע"א( דנה על ברכת הקור שהיא ליבת הדקל, בשנה ראשונה היא רכה .ואכילה ולאחר מכן מתקשה והופכת להיות חלק מהעץ קור, רב יהודה אמר: בורא פרי האדמה, ושמואל אמר: שהכל נהיה בדברו. רב יהודה אמר בורא פרי האדמה - אוכלא הוא, ושמואל אמר: שהכל נהיה בדברו - כיון שסופו להקשות לא מברכינן עילויה בורא פרי האדמה. אמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא, כוותיך מסתברא, דהא צנון שסופו להקשות ומברכינן עליה בורא פרי האדמה. ולא היא, צנון - נטעי אינשי אדעתא דפוגלא, דיקלא - לא נטעי אינשי אדעתא דקורא. ואף על גב .דקלסיה שמואל לרב יהודה, הלכתא כוותיה דשמואל .מסקנת הגמ' שמברכים על הקור שהכל כיוון שאין נוטעים על דעת אכילת הקור :דין זה נפסק בשו"ע )או"ח סי' רד סעי' א( וז"ל ועל דבר שאין גדולו מן הארץ, כגון: בשר בהמה, .... ועל כמהין ופטריות, ועל קורא הגה: ( )שהוא( הרך .הנתוסף באילן בכל שנה שקורין )פלמיטו( )טור(...מברך: שהכל

הרשב"א )עירובין כח ע"ב ד"ה לאו( אומר שקורא לא דומה לצלף שבו הוא רוצה גם את הדברים המשניים ואילו בדקל איננו רוצה כלל את המשני, ועל כן למרות שבצלף מברכים על הדברים המשניים )תמרות, קפריסין, עלין( בורא פרי האדמה, אבל קור מברכים עליו שהכל כיוון שאין מגדלים את העץ שיאכלו את הקור. נראה מכאן שאם היום מגדלים את הדקל לצורך אכילת הקור, ויש בזה עסק מסחרי בהקפים גדולים, א"כ דינו כדין הצלף, ולכן על החלק המרכזי שהם התמרים מברכים עץ ואילו החלק המשני יורד בדרגה אחת, .וא"כ על לולבי הדקל הנמכרים יש לברך אדמה ולא שהכל, כיוון שהשתנתה המציאות

בברכת התורה והארץ הרב יהודה הלוי עמיחי מכון התורה והארץ

ראה בהלכה ברורה חלק י' עמוד רפג, שבימינו ברכתם האדמה, הואיל ונוטעים את הדקלים לשם הלבבות

אלה ?"מה מברכים על לבבות דקלים? האם זה ה"עץ", "אדמה" או "שהכל

תשובה | הרב יהודה הלוי עמיחי לבבות דקל הוא החלק הרך של הדקל שלאחר זמן מתקשה ונעשה דקל עצמו, זוהיא תמציתו של העץ, וכאשר מוציאים אותו הרי שהעץ לא יגדל יותר אלא יתייבש )עיין ב"ק צב ע"א(. מכיוון שאין אדם נוטע עץ על מנת שלא יוכל לפרוח יותר על כן אמר שמואל שברכתו שהכל )ברכות לו ע"א(, למרות שהיה נאכל חי, מבושל ושלוק )עירובין כח ע"א(. דין זה נפסק בשו"ע )סי' רד סעי' א( שברכתו שהכל

מה מברכים על לבבות דקל?

Blessing on heart of palm-Article & Source sheet

שהכל

)עיין עלון "קול צופייך" בא תשע"ד, וזאת הברכה-מהלכות ברכות הנהנין, גליון מס' 703 להסבר הדברים בהרחבה(

* המקורות נכתבו ע"י תלמידי הרב .

,בברכת התורה והארץ הרב יהודה הלוי עמיחי

שאלות ותשובות הלכה יומית < <השאלה הבאה השאלה הקודמת >

לבבות דקל, האם ברכתם שהכל, או אולי בזמנינו שנוטעים אותם בשביל הלבבות, ולא בשביל ?התמרים, תהיה ברכתו בורא פרי העץ

:תאריך השאלה י"א שבט תשע"ז / 7 בפברואר 2017 לבבות דקל, ברכתם בדורות הקודמים היתה שהכל נהיה בדברו, משום שהיו נוטעים את האילנות לשם התמרים, ולא לשם הלבבות. ובזמנינו שמגדלים כדי להוציא מהם את הלבבות, וזהו עיקר גידולם כמו שכתבת, יש לברך עליהם בורא פרי האדמה. אבל אין לברך עליהם בורא פרי העץ, משום שאינם פרי גמור, אלא מגוף העץ עצמו, ולא שייך לברך עליהם בורא פרי העץ, כי אין זה פרי העץ, אלא פרי האדמה, שהוא העץ בעצמו. כן כתב המאירי בברכות ל

lachot of Berachot

Q) Any ideas about the beracha on hearts of palm? The gemorah in Berachos mentions it, but I'm not clear as to the outcome of the discussion.

A) This a famous and popular bracha question and unfortunately there is no clear consensus as for an answer. You’re absolutely right, it first comes up in Berachos 36a where R’ Yehuda says it’s Ha’adama while Shmuel maintains it’s shehakol. Although the Gemara sides with Shmuel, that was only in a case where people plant the palm tree without intention for the hearts of palm. However, nowadays the hearts of palm

Blessing on heart of palm-Article & Source sheet manufacturers plant these trees with specific intent on the hearts of palm.

The question we have now is: do we poskin like Rav Yehuda and the fruits would be Ha’adoma or possibly Rav Yehudah only said Ha’adoma where the tree wasn’t planted with intent for the hearts of palm. Possibly Rav Yehuda would maintain Ha’eitz on today’s hearts of palm.

The sefer “V’zot Haberacha,” discusses this at length (see Berur Halacha 36) and ultimately poskins one should make Ha’adoma on hearts of palm for several reasons.

(It is important to note that there are other equally valid opinions out there which other people might follow and there is no need to correct anyone else in this matter. I believe Rav Bodner makes a distinction between cultivated and wildly grown. According to him, hearts of palm that come from Brazil are wildly grown and would receive a Shehakol, while hearts of palm from Ecuador are cultivated and would receive a Ha’adoma. The Star-K on the other hand, holds the hearts of palm are always Ha’eitz. )

Hearts of palm: In order to clarify the correct brocha for hearts of palm, it is instructive to first consider the guidelines that Chazal gave regarding the brocha on the products of the caper bush. The Talmud cites a discussion concerning the correct brocha to recite prior to consuming the berries, shoots and edible leaves of the caper bush.1 The halacha follows the opinion that one should recite Ha’eitz on the berries and Ha’adama on the shoots and leaves.2 This is because caper bushes are primarily planted for the berries, whereas the production of shoots and leaves are a secondary consideration.3 At first glance, it would appear to follow that the brocha on hearts of palm would be Ha’adama, as palm trees are primarily planted for the dates, with the hearts being a secondary consideration.4 Some Poskim do, in fact, conclude that the brocha on hearts of palm is Ha’adama.5 However, the truth is that date palm trees are generally not used in commercial production of hearts of palm. The variety of palm tree which is most widely used for canning hearts of palm is the peach palm.6 Although the peach palm does produce an edible fruit, the peach palms which are used in commercial heart of palm production are specifically planted for the hearts and not for the fruit. For this reason, Rabbi Heinemann, shlit”a, paskens that the hearts should be considered the primary fruit of the peach palm, and the brocha on hearts of palm is Ha’eitz.7

1.ברכות דף לו ע”א

2.שו”ע או”ח סי’ רב סעי’ ו ורמ”א שם סעי’ יח

3.מ”ב שם ס”ק לט

Blessing on heart of palm-Article & Source sheet

4.אף שהשו”ע ורמ”א בסי’ רד סעי’ א פסקו שעל הקורא שהוא שהרך של דקל מברכים שהכל, זהו משום שלא נטעו אינשי אדעתא דהכי כדאיתא בברכות דף לו ע”א, משא”כ בימינו שודאי נוטעים אדעתא דהכי

5.ספר וזאת הברכה בירור הלכה סי’ לו ע”פ דברי המ”ב סי’ רב ס”ק לח ושעה”צ שם ס”ק מב, ויש להוסיף שבמס’ ערלה פ”א משנה ז וברע”ב שם מבואר שלולבים פטורים מערלה דלאו פרי נינהו ובגמ’ ברכות דף לו ע”א משמע שכל שפטור מערלה אין ברכתו העץ

http://en.wikipedia.org/wiki/Heart_of_palm.6

7.שמעתי ממו”ר ר’ היינעמאן שליט”א

Learn about trees and plants in the Daf Yomi Menu Skip to content • Home • About Hearts of Palm – קורה Brachos 36a SEPTEMBER 6, 2012 BY MORDECHAI MILLUNCHICK Hearts of palm are the apical meristem (the active growing point) of a palm tree that is harvested while still soft. The heart or center core of the palm comes from a 12”-16” span at the top of a large palm’s trunk. Once the heart is removed the tree dies. Since the early 1970’s, heart of palm has been developed on agricultural farms and mature palms are no longer in danger. Today many growers harvest the peach palm the palms pictured are palmetto palms growing in Hawaii. The advantage of these is that it a clumping palm and by harvesting the main shoot it encourages many more shoots to grow and be harvested later. The young plant is harvested at the approximate age of twelve months, when the center core is between ¾ to 1 inch in diameter. At that time, the tree is approximately five feet tall and has a diameter of four inches. Regarding the bracha of hearts of palm, the conclusion of Shulchan Aruch based on the gemora brachos (36a) is that the correct bracha is shehakol. However, since palms are cultivated today for the sole purpose of harvesting the hearts, the bracha is ha’adama.

EAT YOUR HEART OUT! THE PALM STORY

What are palm hearts?

Palm hearts are the immature center of a palm tree that the grower harvests while it is still soft. It is consumed as a vegetable.

Blessing on heart of palm-Article & Source sheet

Whereas most of the other items listed in this article are all relatively recent innovations to the Jewish diet, Jews have been eating hearts of palm for probably two thousand years. The Gemara (Berachos 36a) cites a dispute what bracha to recite on them! Rav Yehudah contended that the bracha should be ha’adamah like any other vegetable, whereas Shmuel held that it should be shehakol since it eventually hardens. The Gemara then points out that there are other vegetables such as radishes that harden and become inedible, and yet the bracha is ha’adamah. This seems to conflict with Shmuel’s opinion. Shmuel responds that farmers plant radishes intending to eat them as radishes, whereas palm trees are not planted intending to eat the hearts!

The Gemara concludes that the halacha is like Shmuel that the bracha on palm hearts is shehakol, and this is the accepted psak halacha (Shulchan Aruch 204:1). However, contemporary canners and producers of palm hearts do not usually harvest them from wild growth because of environmental and market availability concerns. Instead, they cultivate plantations of particular species of palm for the hearts just like any other cash crop. Based on this information, it seems that the correct bracha before eating palm hearts should be ha’adamah and not shehakol. (It would not be ha’eitz because one is eating the stem, not the fruit.)

In addition to the palm hearts, both dates and coconut grow on varieties of palm tree.

One of the unique features of the palm tree is that it has a central stem that continues to grow, but no real branches; the lulav is really a leaf, not a branch. The Gemara (Sukkah 45b) makes note of this fact and proceeds to compare the Jewish people to our heavenly Father. In the words of the Gemara, just as a palm tree has only one heart, so too the Jewish people have but one heart – to our Father in heaven.

Hearts of Palm Ha-adamah Borei Nefashot

Blessing on heart of palm-Article & Source sheet

Hearts of palm come from the center (or heart) of the palm tree. Palm trees can grow for 50-75 years and produce a variety of fruit, such as dates and coconuts, and other less widely used varietals. The fruit usually begin to grow after the tree is three to five years old. Hearts of palm actually comes from the core of the trunk of the tree and can be harvested in addition to the fruit produced by the tree.

Hearts of palm have been used in Brazilian and Costa Rican cuisine for many years. Since 1970, this interesting food gained fame and became a popular Central and South American export. Accordingly, various varieties of palm trees have been cultivated in order to maximize yield and harvest efficiency.

Currently the most popular palm trees for hearts of palm are Palmitos and Peach Palms. These palm trees reach a height of about 9 feet in 12 months. When the tree reaches this stage, the center stem is cut and the top half of the trunk and the leaves are discarded. The remainder of the trunk is peeled, leaving about a 30-inch long heart. Due to concerns about deforestation, mature trees are not harvested; rather, they plant new trees specifically to harvest the heart. After the center stem is cut, another stem will take over and become a center stem, regenerating the trunk and leaves. This process can repeat about ten times before the tree can no longer regrow.

Now that we understand the makeup of the tree, what brocha would be appropriate to make on the hearts? We know that when we eat the fruit of a tree, we say borei pri ha’eitz. The palm tree surely is a tree, but would we consider the heart a fruit of the tree? (Note: This discussion will also shed light on bamboo shoots.)

In order to gain some insight, let us study a piece of Gemara, Masechta Brachos 36a. The Gemara discusses the appropriate brocha for “koireh” (interpreted in the Artscroll Talmud as “palm shoots”). Rashi explains that each year, as the branches of the tree grow, a soft layer is added. This layer is soft during the first year and later on it hardens. Accordingly, this is what is referred to in the Gemara as the edible part of the tree. (Note: Rabbi Iliowitz, the Rov in San Paolo writes, from personal experience, that this part is not edible. He, therefore, concludes that surely Rashi meant the heart of the palm.)

Rav Hai Gaon, in his commentary on a Mishna in Masechta Uktzin 3:7, says that “koireh” (or “koir”) refers to a tree that does not produce fruit. When you cut down the tree (as they do in Arabic countries), the top of the tree is soft (on the inside). The Rambam (Hilchos Brachos, Perek 8, Halacha 6) adds that it is white, and is (somewhat) similar to dried cheese. It would seem that they are all referring to hearts of palm.

In the Gemara, there are two opinions. Rabbi Yehudah says you would make the brocha “borei pri ha’adamah”. Rabbi Shmuel argues and says that you would make the brocha “shehakol ni’yoh bidvaro” because the “koireh” will eventually harden and become inedible; therefore, it is considered a minor quality food today. The Gemara then explains that Rabbi Shmuel’s opinion (shehakol) is valid only when the tree was not planted specifically for this food. If the tree was planted specifically for the harvested food (like radishes), then even though it will eventually harden, one makes the brocha “borei pri ha’adamah”.

Today, the palm trees are planted specifically for their hearts, so most rabbonim agree that one would not make the brocha “shehakol ni’yoh bidvaro”, as this is their designated use. (Though some may argue that since it was shehakol during the times of the Gemara and beyond, it should remain so today. For a longer discussion, see Even HaOizer, Siman 204, as well as V’Zois Habracha pg. 309.)

Blessing on heart of palm-Article & Source sheet

Yet, if the brocha is not “shehakol ni’yoh bidvaro”, should we not say “borei pri ha’eitz” on the hearts? After all, it does come from a tree, and we do say “borei pri ha’eitz” on dates and coconuts.

The Gemara (Brachos 36a) discusses the proper brocha for “tzlaf” (translated by Artscroll as a caper bush). The beraisa says, “On the caper leaves and its dates (those that grow on the leaves), you should say “borei pri ha’adamah”. On the berries and the husks you should say “borei pri ha’eitz”. The reason for this distinction is because the main purpose of the tree is to bear fruit. For the main fruit, you would say “borei pri ha’eitz”. Eating the leaves and their berries is secondary, so one says “ ” on those.

When it comes to hearts of palm, we have a dilemma. Originally, the palm trees were planted for their fruit. The usage of the hearts was only a side benefit of the tree (to be harvested when the tree had to be cut down or was no longer fertile). Today, the trees are planted specifically for the hearts (especially the peach palm, which does not produce edible fruit), so what is the appropriate brocha?

Rabbi Moshe Heineman paskens that you should say Borei Pri Ha-Eitz, since the hearts of palm are the primary fruit. Most of todays Poskim would say that you make a Borei Pri Ha-Adamah. Some of their reasons are:

1. The Gemara (Brachos 40a,b) says that you only make the brocha “borei pri ha’eitz” when the branch remains after you pick the fruit (and will be able to produce fruit again later on). If the branch does not endure after the fruit is picked, you say “borei pri ha’adamah”. This is also the reason that we say “borei pri ha’adamah” on bananas. When harvesting hearts of palm, there is no remaining branch. 2. The Bahag (see Biur Halacha, Siman 202, se’if 15) says that you do not make a “borei pri ha’eitz” on sugar cane because you are eating the branch itself, not the fruit of the branch. With hearts of palm, even though the palm is a tree, when we eat the center of the tree, it is not considered the fruit of the tree. 3. There are two opinions as to how we determine the purpose of planting the palm tree: a) One opinion is that we look at all of the palm trees in the world. Accordingly, palm trees are planted mainly for their dates and coconuts; the hearts are a secondary or a tertiary use (and may even require “shehakol”, as mentioned above). b) The second opinion is that we look at the main reason that these particular trees were grown. If so, clearly the main purpose of these palm trees is to produce hearts. Yet, it would seem from the Teshuvas HaRashba, Chelek 1, Siman 400 that since most palm trees are planted for their fruit, the hearts are considered secondary and would require a “borei pri ha’adamah”. (Please see V’Zos Habracha page 308-9 for this discussion.) 4. In addition, when one is not sure whether to make the brocha “ha’eitz” or “ha’adamah” we make the latter brocha, since all trees grow from the ground. 5. There are some who make a distinction between cultivated palms (“ha’adamah”) or wild- grown palms (“shehakol”). 6. A few years ago, one of the periodicals had a discussion which focused on the laws of orlah (the prohibition of eating fruit of a tree during the first three years). In the article, the author wrote that “sugar cane and hearts of palm are good examples of edible stalks, which are not usually prohibited since they are not fruits (otherwise they would be subject to the prohibition of orlah).”

Blessing on heart of palm-Article & Source sheet

Though the article does not explain why they decided that “they are not fruit”, the author may be relying on a sentence later on in the article. “The Shulchan Oruch and horticulturists consider the fruit of an annual (a plant that dies or degenerates after one year or season), to be a vegetable. Later on they discuss eggplant and come to the conclusion that it is not bound by “orlah” because the quality of the eggplant diminishes dramatically after its first harvest.

Furthermore, the Gemara (Brachos 36a) seems to say that if a “fruit” is not halachically considered a fruit for “orlah” purposes, it would also not be considered a fruit when determining the brocha. (I was told that those who hold that you say “borei pri ha’eitz” opine that the criteria for brochos are not the same as the criteria for “orlah”. This surely can use further clarification.)

All of this supports the opinion of most of today’s poskim, which is that the brocha for hearts of palm is “borei pri ha’adamah”.

In addition, in Otzar Habrachos, the author mentions the issue of Bishul Yisroel. As we know, any foods that cannot be eaten raw, and are served at fancy dinners (oleh al shulchan melochim) cannot be cooked by a non-Jew. In order to assure that you are eating Bishul Yisroel, please check your labels for proper supervision.

Lastly, we all know that when Hashem created the tree, the original intent was that the tree itself should be edible, as it says “eitz pri”. Today (possibly as we are getting closer to the days of Moshiach), we are finding more and more usages for different parts of the trees. This is especially evident when we are able to eat part of the tree stem itself! May Hashem grant that we merit the coming of Moshiach speedily in our days. Surely then we will be able to see the fulfillment of “eitz pri”, as well.

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו

דקלא לא נטעי אינשי אדעתא דקורא – תמר מצוי

קורא, רב יהודה אמר בורא פרי האדמה, ושמואל אמר: שהכל נהיה בדברו. רב יהודה אמר בורא פרי " האדמה, פירא הוא. ושמואל אמר שהכל נהיה בדברו, הואיל וסופו להקשות. אמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא כוותך מסתברא, דהא צנון סופו להקשות, ומברכינן עליה בורא פרי האדמה. ולא היא, צנון .נטעי אינשי אדעתא דפוגלא, דקלא לא נטעי אינשי אדעתא דקורא" )ברכות, לו ע"א( פירוש: שאלה אחרת בדבר ברכה נשאלה ביחס לקורא, שהוא הקרום הדק המצפה את ענפיו הצעירים של הדקל שנהגו לעתים לפושטו מן הענף ולאכלו. ובכך נחלקו. רב יהודה אמר כי יש לברך עליו "בורא פרי האדמה", ואילו שמואל רבו של רב יהודה אמר שיש לברך עליו "שהכל נהיה בדברו". ומסבירים את שיטותיהם: רב יהודה אמר כי יש לברך עליו "בורא פרי האדמה", שכן הריהו פירא ]פרי[, וצריך לברך עליו אם כן כעל כל פרי אחר. ואילו שמואל אמר שיש לברך עליו "שהכל נהיה בדברו", הואיל וסופו להקשות )להתקשות( ויש לראותו אם כן כחלק מן העץ ולא כפרי. אמר ליה ]לו[ שמואל לרב יהודה: שיננא, כוותך מסתברא ]גדול השיניים )רה"ג(, כמותך מסתבר[ לומר, דהא ]שהרי[ אף הצנון סופו להקשות אם מניחים אותו באדמה, ובכל זאת מברכינן עליה ]מברכים אנו עליו[ כשהוא רך "בורא פרי האדמה". ומכל מקום, על אף שבח זה, מוכיחים כי לא היא )אין הדבר כן(, צנון נטעי אינשי אדעתא דפוגלא ]צנון זורעים אנשים על דעת, מתוך כוונה, לאכול את הצנון הרך[, דקלא לא נטעי אינשי אדעתא

Blessing on heart of palm-Article & Source sheet

דקורא ]דקל אין אנשים נוטעים על דעת לאכול את קרומי הענף[, וסיב הדקל אינו אלא מאכל מקרי שאינו .(באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ) (1)יכול להחשב פרי הדקל

Phoenix dactylifera :שם מדעי Date Palm :שם באנגלית תמר מצוי :שם עברי

?מהו הקורא ומה תפקידו בדקל :נושא מרכזי לעיון

כבסיס לעיון בהלכות המיוחדות ל"קורא" נקדים תאור קצר של חלק זה בדקלים בכלל ובתמר המצוי בפרט. הקור )בארמית "קורא"( הוא רקמה של תאים עובריים )לא ממויינים( הממוקמת בלבו של קודקוד גזע הדקל. הקיים בכל הצמחים. התאים המתחלקים בקור מתמיינים תוך כדי גידול הקודקודי רקמה זו מקבילה לניצן הדקל כלפי מעלה והופכים לעלים ומכבדות פרחים. בגלל מיקומו של הקור בראש הדקל מחד גיסא, והעדרה של רקמה יוצרת תאים באזורים אחרים של הדקל מאידך גיסא, הוא גדל רק בצמרת. העלים ומכבדות הפרחים מרוכזים בצמרת בלבד )תמונה 1( ואין הוא מתעבה או מגדל ענפים צדדיים. למעשה הקור מכיל בתוכו בצורה עוברית את הגזע והעלים שהתמר עשוי לייצר כל חייו. הסרת הקור גורמת למוות העץ משום שאין לו יותר תאים עובריים יוצרי רקמות חיות. המבנה האנטומי של הדקל אינו מאפשר תיקון של פגיעות בגזע ואינו מאפשר לבצע הרכבות. מבנה ייחודי זה קשור לכך שהדקל נכלל במחלקת החד-פסיגיים ועל כך ."ראו ב"הרחבה

הקור נקרא בימינו גם "לב הדקל" הן בגלל מיקומו והן בגלל תפקידו. מקור קדום לשם זה נמצא בגמרא והיא יושבת תחת תמר, מאי שנא תחת " :במגילה )יד ע"א( השואלת מדוע דבורה הנביאה ישבה תחת תמר תומר? אמר רבי שמעון בן אבשלום: משום יחוד. דבר אחר: מה תמר זה אין לו אלא לב אחד אף ישראל שרף יש לו כמו -לב אחד " :מפרש שם רש"י ."שבאותו הדור לא היה להם אלא לב אחד לאביהן שבשמים אילן, אבל אין לו בענפיו אלא בגזעו על פני כל גובהו". רש"י זיהה את העובדה שתהליך יצירת הרקמות בדקל מוגבל לאזור הגזע. ייתכן וכוונתו בתאור "ועל פני כל גובהו" היא שבכל עת הפעילות היא בצמרת בלבד כלומר ב"גובה" ולא לכך שהפעילות היא "לכל אורכו". כוונת רש"י במונח "שרף" לא ברורה משום שלכאורה ."שרף" הוא נוזל כלשהו אך ייתכן ומונח זה מקביל לתאים עובריים שמהם מתפתחות הרקמות החדשות רך של דקל, כשענפיו גדלים בכל שנה ושנה כדרך כל -קורא " :בסוגייתנו רש"י מפרש בסגנון שונה מעט הנוסף בשנה זו רך ובשנה שניה מתקשה ונעשה עץ". תאי הקור מתחלקים בקודקודו, דבר הבא ,האילנות לידי ביטוי בצמיחת העץ כלפי מעלה, ואילו ההתמיינות לעלים מתרחשת בכיוון בסיס הקור. מכאן שהתאים בקצה העליון של הקור תמיד צעירים )"הנוסף בשנה זו רך"( ואילו בחלקו התחתון הם כבר בוגרים וממויינים לרקמות הקשות )"ובשנה שניה מתקשה ונעשה עץ"(. עתה במקום לתאר את השינויים במבנה הקור לאורכו )מלמעלה למטה( נתייחס לשינויים המתרחשים במהלך השנה בקטע נתון הכולל ניצן עלה. נמצא שבעודו צעיר קטע זה בנוי מאוסף תאים עובריים רכים שבהדרגה מתמיינים לעלה ההולך וגדל עד לצורתו הסופית. עלה שהגיע לגודלו הסופי איננו גדל יותר ולכן עלינו להבין את כוונת רש"י באופן שונה מהמשתמע במבט ראשון. "כשענפיו גדלים בכל שנה ושנה" אין כוונתו שהענפים ממשיכים להתפתח במהלך השנים אלא שבכל .שנה מתווספים "ענפים" )עלים( חדשים שבתחילה רכים ולאחר מכן מתקשים

למבנה האנטומי של הדקל יש השלכות לנושאים שונים המתוארים בגמרא שעליהם כתבתי במאמרים כמו .(מאמרים נוספים על התמר ניתן למצוא בארכיון המאמרים) ."כל שעולין לו בחבל" למשל

הקור רך למדי וראוי לאכילה. מעץ תמר אחד ניתן להפיק קור במשקל של 10-15 ק"ג אך הוצאת הקור גורמת לעץ להפסיק להצמיח עלים חדשים ובסופו של דבר להתייבשות ומות העץ. האמורא שמואל השתמש בשיטה שמואל אייתי ליה אריסיה תמרי, אכיל, טעים בהו טעמא " :זו על מנת לגרום לסילוק תמרים מבין הגפנים דחמרא. אמר ליה: מאי האי? א"ל: ביני גופני קיימי. אמר: מכחשי בחמרא כולי האי? למחר אייתי לי )בבא קמא, צב ע"א(. לענ"ד ספור זה בגמרא מהווה הוכחה לכך ש"קורא" הוא ה"קור" ולא (2) "מקורייהו

Blessing on heart of palm-Article & Source sheet

סיבי הדקל כפי שמפורש ב"תלמוד המבואר" שהרי כוונת שמואל היתה לגרום לסלוק הדקל מתוך הכרם ואילו הרחקת סיבי הדקל איננה פוגעת בהמשך התפתחותו. בנוסף לכך קשה להניח שסיבים אלו נאכלו ואילו הקור אמר מר, רבי יהודה אומר: קור הרי הוא כעץ לכל דבריו, אלא שניקח בכסף מעשר. " :נאכל בצורות שונות )עירובין, כח ע"ב(. דבריו של הרמב"ם בפיהמ"ש (3)"היינו תנא קמא? אמר אביי: שלקו וטגנו איכא בינייהו ))עוקצין, פ"ג, מ"ז( עולים בקנה אחד עם התאור הביולוגי: "הקור. הוא ראש הדקל, והוא עץ לבן רך כורתין אותו מעלי הדקל בדמות גבינה יבשה ואוכלין אותו בני אדם, והוא אינו מיטמא, אמנם מותר לקנותו בכסף מעשר". תאורו של הרמב"ם מבטא באופן מושלם את מראה הקור כפי שניתן לראות בתמונה 2. רש"י לאכול את הקורא, שהאוכלו ממעט ענפי האילן". -דקלא לא נטעי אינשי אדעתא " :בסוגייתנו רק רומז על כך כאמור, הוצאת הקור גורמת להפסקת התפתחות העלים ולכן ברור שאין נוטעים את התמר לשם כך אלא .עבור פירותיו

Blessing on heart of palm-Article & Source sheet

תמונה 1. קטע צמרת הדקל המכיל את הקור תמונה 2. קור דקל מזן מג'והל באדיבות: ד"ר מרים אהרוני, צמח תרביות רקמה בע"מ

המחלוקת המובאת בסוגייתנו לגבי הברכה שיש לברך על הקור נובעת מהתייחסות שונה למעמדו של הקור. אמנם הוא נאכל אך אין הוא פריו העיקרי של התמר. יתר על כן, הוצאתו מהעץ גורמת למות העץ ולכן, כאמור בגמרא, מלכתחילה אין נוטעים תמר על מנת לאכול את הקור. בימינו קוצצים את צמרת הדקל רק כאשר הוא

Blessing on heart of palm-Article & Source sheet

מגיע לגובה רב מדי המקשה על אפשרות קטיפת הפרי. את הקור ניתן להוציא בעבודה קשה בעזרת ניסור .החלקים הקשים העוטפים אותו

שמגדלים במיוחד למטרה זו. דקל הפופניה לבבות הדקל" הנמכרים למאכל נלקחים ממין דקל בשם פופניה" גדל בקצב מהיר על פני שטחים גדולים לכן גידולם עבור ה"לבבות" כדאי למרות שהוצאת הקור ממיתה את העץ. מכל עץ מפיקים קור באורך ממוצע של כ – 40 ס"מ המספיק למילוי קופסת שימורים אחת )5 יחידות לאור כך שדקלים אלו ניטעים רק עבור .בעובי 1-4 ס"מ'(. על אופן הכנת "לבבות" הדקל לצרכן ראה כאן ."ה"לבבות" אין ספק שברכתם שונה והפוסקים בני זמננו פסקו שיש לברך עליהם "בורא פרי האדמה

ראו עוד ."תרבית רקמה" שימוש מעניין לקור של עצי תמר משובחים הוא בריבוי שתילי תמר בטכנולוגיה של ."ב"הרחבה

הרחבה האנטומיה של גזע הדקל הדקל על חלקיו השונים מוזכר רבות בש"ס וכבר עסקנו בכמה נושאים הקשורים אליו בניגוד לתאורים העוסקים בחלקים הגלויים לעין כמו העלים, המכבדים והפירות .(שלופפי ,כפנייתא ,חרותא) הרי שלהלן נעסוק במבנה האנטומי של הגבעול המקרין לאופן התפתחות הגזע והענפים. הדקל נכלל והאחראי להתעבות הגזע. המאפיין את הדו-פסיגיים ולכן גזע העץ חסר אתהקמביום במחלקת החד-פסיגיים בדו-פסיגיים צרורות הצינורות )צינורות העצה והשיפה יחד עם רקמת הקמביום( מאורגנים בצרורות לאורך .(הגבעול ומסודרים באופן אופייני כפי שניתן לראות בחתך רוחב )ראו בשרטוט ובתמונות 3-4

Blessing on heart of palm-Article & Source sheet

השוואה בין סידור צרורות הצינורות בחד-פסיגיים והדו-פסיגיים

Blessing on heart of palm-Article & Source sheet

תמונה 3. חתך רוחב בגבעול צמח חד-פסיגי תמונה 4. חתך רוחב בגבעול צמח דו-פסיגי צילם: חגי רענן צילם: חגי רענן

תוך כדי התפתחות הגבעול והתפתחות הצרורות הם מתקרבים זה לזה עד כדי יצירת טבעת קמביום בהיקף הגבעול. טבעת קמביום זו היא האחראית, כאמור, להתעבות הגזע )תמונות 6-7(. בחד פסיגיים הצרורות מפוזרים בכל שטח החתך ולכן לא נוצרת טבעת קמביום. בגלל העדר הקמביום אין לדקל טבעות צמיחה ולא ניתן לקבוע את גילו על פי חתך הגזע )תמונה 5(. מסיבה זו כמעט אין בחד פסיגיים עצים אלא רק צמחים עשבוניים )דגניים, שושניים, אירוסיים וכו'(. הדקליים הם אחת מהדוגמאות הבודדות לעצים חד-פסיגיים. הם

Blessing on heart of palm-Article & Source sheet

משלימים את שלב התעבות הגזע לפני שהם מתארכים ומנקודה זו קוטרם לא גדל יותר והם נשארים בעלי גזע דק יחסית. מהרגע שהגזע הגיע לרוחבו המקסימלי לא נוצרים יותר צרורות צינורות ועליהן לשרוד עד סוף .חייו של הדקל

בניגוד לרוב החד-פסיגיים גם היקף גזע הדקל עשוי לגדול בעזרת תוספת של תאי פרנכימה )תאי ליבת הגבעול( ותוספת של צרורות צינורות. גידול ראשוני זה מתאפשר הודות לאיזור של תאי נבט מתחלקים הנקרא "ניצן ההתעבות הראשוני" והוא מקיף את הניצן הקודקודי בקצה הגבעול. בחד-פסיגיים עציים איזור זה מתפשט מטה להיקף הגבעול ושם הוא נקרא "ניצן ההתעבות השניוני". ניצנים אלו אחראים להוספת צרורות הצינורות החדשים תוך כדי הגידול בקוטר הגבעול. צרורות הצינורות המפוזרים בחתך הרוחב בגזע .הדקל מעניקים לו מראה נקבובי מאד הניכר אפילו בעצים מאובנים

תרבית רקמה תרבית רקמה היא טכנולוגיה שבה מנצלים את העובדה שמלוא הפוטנציאל התורשתי )גנטי( נמצא בכל תאי האורגניזם )ההבדלים בין התאים והרקמות נובעים מביטוי שונה של פוטנציאל זה בעקבות פעילותם של מנגנוני בקרה( על מנת להשתמש בתאים אלו כמקור לקבלת האורגניזם השלם. בדרך כלל אורגניזם רב תאי לרקמות מתפתח מתא אחד )למשל הביצית המופרית( העובר סדרות של חלוקות תא תוך כדי התמיינות ואיברים. בתרבית רקמה מהווים תאים אחרים כנקודת ההתחלה לחלוקת התאים והתפתחות האורגניזם השלם. תאים אלו מתרבים על פני מצע גידול נקי מחיידקים ופטריות תוך מתן תנאים סביבתיים אופטימליים ומבוקרים. בדרך כלל נוח להשתמש לצורך תרבית רקמה בתאים עובריים אך קיימות גם שיטות המאפשרות משום להשתמש בתאים מסויימים שכבר עברו התמיינות. תרבית רקמה היא למעשה דרך לבצע שיבוט שניתן להשתמש בקבוצת תאים ממקור גנטי זהה )כמו הקור( על מנת לייצר פרטים רבים בעלי מטען תורשתי .זהה

מיישמים את השיטה לייצור המוני של שתילי תמר איכותיים. שיטה זו עדיפה "צמח תרביות רקמה" במעבדות על שתי השיטות האפשריות האחרות: ריבוי מזרעים וריבוי בעזרת חוטרים. ריבוי מזרעים איננו אפשרי משום שהנבטים שונים מאד זה מזה מבחינה תורשתית ואין אפשרות להרכיב אותם )בגלל היעדר קמביום המשמש כרקמה המאחה בדו-פסיגיים(. ריבוי בעזרת חוטרים מסובך ואיטי ולא מבטיח את אחידות השתילים ובריאותם. בתמונה 6 ניתן לראות את פעולת ה"אירגוז" )עטיפת בסיס החוטר בשק המכיל אדמה( המיועדת לאפשר לחוטר להשתרש לקראת הפרדתו מהעץ. לעומת שיטות אלו הרי שהיתרונות בריבוי בעזרת תרבית רקמה רבים. בשיטה זו ניתן לבחור פרט תמר איכותי ביותר וממנו ל"שבט" שתילים רבים במהירות יחסית בכמות העשויה לענות על הדרישה הרבה )בשנים האחרונות ניטעים שטחים נרחבים בבקעה ובערבה( לשתילים איכותיים. הגידול במעבדה מאפשר להעניק לנבט המתפתח תנאים נאותים מבוקרים תוך בידוד מגורמי מחלה רבים הנמצאים בסביבה. שתילים המיוצרים בתרבית רקמה מגיעים למטע כשהם נקיים ממחלות ומזיקים, מטענם התורשתי זהה, סכויי הצלחת הקליטה מקסימליים והניבה מהירה יחסית. בניגוד לסברה שהתפתחה בקרב חלק ממגדלי התמרים, בעקבות נסיונם עם שתילים שנרכשו בחו"ל, הרי שנסיון .מצטבר בארץ מצביע על כך ששכיחות המוטציות אפסי

Blessing on heart of palm-Article & Source sheet

תמונה 5. חוטרים מפותחים בבסיס הדקל תמונה 6. חוטר שעבר "אירגוז" )מצד שמאל לגזע(

."העמדה שאציג במאמר זה נוגדת את הפירוש ב"תלמוד המבואר (1) פירוש:שְׁ מּואֵל אַ יְׁיתֵ י לֵ יּה אֲרִ יסֵ יּה יתַמְׁרֵ ]הביא לו אריסו תמרים[. אָ כֵיל, טָעֵיםבְׁ הּו טַ עֲמָ אדְׁ חַמְׁרָ א ]אכל, (2) טעם בהםטעם של יין[. אָמַ ר לֵ יּה ]לו[ לאריס: מַ אי הַ אי ]מה זה[? אָמַ ר לֵ יּה ]לו[: בֵ ינֵי ּגּופְׁ נֵי קַ יְׁימִ י ]בין הגפנים התמרים עומדים[ ולכן יש בהם טעם מסויים של יין. אָמַ ר שמואל: מַ כְׁחֲשִ יבְׁחַמְׁרָ אּכּולֵי הַ אי ]מכחישים ביין כל זאת כל כך הרבה[ שמרגישים בתמריםטעם יין? לְׁמָחָ ר קצוץ אתהתמרים ואַ יְׁיתֵ י]הבא[ לִ י את מִ ּקּורַ יְׁיהּו .]קצה האילן[ לאכילה פירוש: אָמַ ר מָ ר ]החכם[, ר' יְׁהּודָ ה אֹומֵ ר: קֹור הֲרֵ יהּוא ּכָעֵ ץלְׁ כָל דְׁ בָרָ יו, אֶלָ אשֶ נִיּקָח בְׁ כֶסֶ ף מַ עֲשֵ ר (3) ושואלים: הַ יְׁינּו תַ נָאקַמָ א]הרי זה ממש כדברי התנא הראשון[ ובמה נחלק ר' יהודה! אָמַראַבַ יֵי: אם שְׁ לָ קֹו וְׁטִ ּגְׁ נֹו את הקור אִ יּכָא בֵ ינַיְׁיהּו ]יש ביניהם הבדל למעשה[, שלדעת ר' יהודה אף אם שלקו וטגנו אינו מטמא

Blessing on heart of palm-Article & Source sheet

."טומאת אוכלים, ואילו לדעת התנא הראשון הריהו מטמא

:לעיון נוסף .אוסף מקורות העוסקים בברכת "לבבות דקל" מאת הרב יעקב אפשטיין באמונת עיתך

תמר מצוי :באתר צמח השדה "אין מודדין אלא בחבל של אפסקימא" :בפורטל הדף היומי

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים )בתוספת קישוריות( העוסקים בטבע במקורות [email protected] - לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם GMAIL ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי .הגיעו הודעות כנ"ל

.הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה