הוצאת קֹורֵ ן ירושלים בע״מ KOREN PUBLISHERS JERUSALEM LTD
רחוב פייר קניג 33, ת״ד 4044, ירושלים, ישראל 91040 טל: 02 633 0533 פקס: 0534 633 02 Israel: POB 4044, Jerusalem 91040 Tel: +972 2 633 0533 Fax: +972 2 633 0534 [email protected] USA: POB 8531, New Milford, CT 06776-8531 Tel: 203 830 8508 Fax: 203 830 8512 [email protected]
Dear Synagogue Member: This has been a trying time for the Jewish people! As we’ve watched our communities struggle with the challenges of the last few months, it is inspiring to hear how much rabbis and congregations have filled their time with Torah study. As many congregations are returning to public minyanim, we wanted to do our part to contribute to this effort. Together with our partners at the OU’s Synagogue Services Division, we’re pleased to bring you this packet of the weekly Parsha and Haftara readings, from the Steinsaltz Humash. We hope you will appreciate the pioneering translation, commentary, and visual aids from Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz. If you’d like to purchase your own copy of this Humash, we’re happy to offer you a 20% discount using the code humash“ ” from our www.korenpub.com. If you have any questions about this or any of our products, please email us at [email protected]. Thank you to the rabbis of the OU for distributing this material, and a special thanks to Rabbis Yehuda Friedman and Phil Karesh of OU Synagogue Services for spearheading this initiative. please note: this packet contains the name of g-d, please make sure to treat it with the appropriate level of resepect. With best wishes for good health, Matthew Miller Koren Publishers Jerusalem The Steinsaltz Humash Humash Translation and Commentary
Commentary by Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz
Koren Publishers Jerusalem Book of Numbers | Chapter 30 | Matot Parashat Matot
Vows in the Torah are often commitments to dedicate something to God, as an offering or a Vows and Oaths of Prohibitions gift to the priesthood. This obligation to keep one’s word applies to any individual who takes NUMBERS 30:2–17 a vow. Nevertheless, the commandments with regard to vows are addressed specifically to the heads of the tribes, as these statutes have social and familial ramifications beyond their personal significance.
2 Moses spoke to the heads of the tribesD of the children of vows, shall not be upheld, they do not take effect; and the Israel, who served as a kind of supreme council of the people, Lord will forgive her for failing to conform to the vow she saying: This is the matter that the Lord commanded. uttered, because her father prevented her, and she did not Discussion for Numbers 30:2 3 Moses begins with a general, fundamental law: If a man takes violate her word of her own accord. a vow to the Lord, or if he takes an oathD to impose a pro- 7 If a young woman vows when she is single, and she is betrothed hibition upon himself, by declaring that he will refrain from to a husband, and her vows are upon her, or the expression particular actions or from deriving benefit from certain people of her lips with which she prohibited herself, or items, he shall not profane his word by disregarding his 8 and her husband hears that she has vowed before their be- commitment; he shall act in accordance with everything trothal, and keeps silent toward her on the day of his hearing that emerges from his mouth. and does not object, her vows shall be upheld, and her prohi- Discussion for Numbers 30:3 4 The Torah turns to the social aspects of vows.If a woman takes bitions that she imposed upon herself shall be upheld. a vow to the Lord and imposes a prohibition when she is un- 9 But if on the day of her husband’s hearing, he prevents herD married in her father’s house, in her youth, by expressing his objection, and nullifies her vow that is upon 5 and her father hears her vow and her prohibition that she her or the expression of her lips that she imposed upon her- imposed upon herself, and when he hears about her vow her self, then the Lord will forgive her, despite the fact that she father keeps silent toward her, and does not interfere or ob- did not uphold her vow, as she must act in accordance with her ject, all her vows shall be upheld, and every prohibition that husband’s wishes. Discussion for Numbers 30:9 she imposed upon herself shall be upheld, and she is obligat- 10 But the vow of a widow, or a divorcée, who is not under any- ed to fulfill them. one’s authority, as she left her father’s domain when she mar- 6 But if her father prevented her, by annulling her vows on the ried, and her husband’s authority lapsed upon his death or with day of his hearing the vow, all her vows and her prohibitions the divorce, anything that she imposed upon herself shall be that she imposed upon herself, both positive and negative upheld for her.
DISCUSSION 30:2 | Moses spoke to the heads of the prohibition, the object becomes fully or partially 30:9 | But if on the day of her husband’s tribes: The Sages derive from the fact that prohibited, and one no longer has full control hearing, he prevents her: A plain reading Discussion for Numbers 30:230:9 these laws are addressed to the leaders of the over it. An example would be if a person says: of the verses indicates that a man may nullify tribes that judges and sages have a special right This food is forbidden to me like consecrated those vows of his wife that she uttered while to intervene in the cases dealt with here (see property. Conversely, an oath is focused on the she was still single. However, the Sages derived Nedarim 78a). one who articulates it rather than the object, that these verses apply only during the stage of 30:3 | Takes a vow to the Lord, or takes an e.g., if a person says: I am taking an oath that I betrothal to vows that she took that day (see oath: The term “vow” can refer to a commitment will, or I will not, eat this food. In the wording of Nedarim 72a; Rashbam; Ibn Ezra; Bekhor Shor). Discussion for Numbers 30:3 to bring an offering, which is known as a vow the Sages, a vow is a prohibition that applies to Nevertheless, there may be a difference of opin- of consecration, or to the imposition of a pro- the object, whereas an oath is a prohibition that ion in this regard (see Sifra). hibition upon a specific article, which is known applies to the person (see Nedarim 2b). as a vow of prohibition. Upon taking a vow of
1 ספר במדבר | פרק ל | תוטמ
פרשת מטות
ב וַ יְְְדַ בֵּ ֤ר מֹשׁ ֶה֙ אֶ ל־רָ אשׁ ֵ ֣י הַמַּ ֹּ֔ות טלִבְְְ נֵ ֥י יִשְְְׂרָ אֵ ֖ל לֵ אמ֑ ֹר זֶ ֣ה הַ דָּ בָ֔ ר אֲשׁ ֶ ֖ר צִ וָּ ֥ה יהוֽ ה׃ כו מטות ג אִ ֩ ישׁ כִּֽי־יִדּ ֹ֨ר רנֶ֜דֶ לַ הֽיהו֗ אֽ ֹו־הִשָּׁ֤בַעשׁ ְְבֻעָה֙ לֶאְְְ ס֤ ֹר אִסָּר֙עַ ל־נַפְְְשׁ ֔ ֹול֥ ֹא יַחֵ ֖ל דְְּ בָר֑ ֹו ל ד כְְּ כָָ ל ־ הַ ֹּי צֵ ֥ א מִ ּ ִ ֖ פי ו יַ ֽ עֲ שֶׂ ֽ ה ׃ וְְאִשָּׁ֕ ה כִּֽי־־־־תִדּ֥ ֹר נֶדֶ ר֖ לַ ֽיהו֑ ה וְְאָ ֥ הֽסְְרָ אִסָּ ֛ר בְְּבֵ ֥ית אָבִ֖יהָ ה נ בּ ִ ְְְ ֻ ע רֶ ֽ י הָ ׃ וְְשָׁמַ֨ע אָבִ֜ יהָאֶ ת־־־־נִדְְְרָ֗הּ וֶ ֽאֱסָרָהּ֙ ֶ אֲשׁ ֣ר אָ ֣ הֽסְְרָ עַ ל־־־־נַפְְְשׁ ָ֔הּוְְהֶ ֽחֱרִ֥ ישׁ לָ ֖הּ ו אָבִ֑יהָ וְְקָ֙ מוּ֙ כָָּל־נְְדָרֶ֔יהָוְְכָָל־אִסָּ֛ר אֲשֶׁ ר־אָֽסְְרָ֥ה עַל־נַפְְְשָׁ֖הּ יָקֽוּם׃ וְְ אִ ם ־ הֵ ֨ נִ י א אָבִ֣יהָ אֹתָהּ֘בְְּיֹ֣ום שׁ ָָמְְְ עֹו֒כָָּל־נְְדָרֶ֗ יהָוֶֽאֱסָרֶ֛ יהָאֲשׁ ֶ ר־אָֽסְְרָ֥ העַ ל־נַפְְְשׁ ָ ֖הּ ל֣ ֹא יָק֑ וּם ז וַ ֽיהוה֙ יִֽסְְְלַ ֽח־־לָ֔הּכִּֽי־־הֵ נִ֥יא אָבִ֖יהָ אֹתָ ֽהּ ׃ וְְאִ ם־הָ יֹ֤ו תִֽהְְְ יֶה֙ לְְאִ֔ ישׁ ֖ וּנְְְדָרֶ יהָעָלֶ ֑יהָא֚ ֹו ח מִבְְְטָ ֣א שְְׂ פָתֶ֔ יהָ ֶ אֲשׁ ֥ר אָ ֽסְְרָ ה ֖ עַ ל־נַפְְְשׁ ָ ֽהּ ׃ וְְשָׁמַ ֥ע אִ ישׁ ָ ֛הּ בְְּ יֹ֥וםשׁ ָָמְְְ ע֖ ֹו וְְהֶ ֽחֱרִ֣ ישׁ לָ ֑הּ ט וְְקָ֣מוּ ֗נְְדָרֶ יהָ וֶ ֽאֱ סָרֶ ֛הָ אֲשׁ ֶ ר־־־אָ ֽסְְרָ ה֥ עַ ל־־־נַפְְְשׁ ָ ֖הּ יָקֻֽ מוּ׃ וְְ֠אִ֠ םבְְּ יֹ֨ום שׁ ְְמ֣ ֹעַ ֽ אִ ישׁ ָהּ֘ יָנִ֣יא אֹותָהּ֒וְְהֵפֵ֗ ר אֶ ת־־־נִדְְְרָ הּ֙ אֲשׁ ֶ ֣ר יהָ עָלֶ֔ וְְאֵת֙ מִבְְְטָ ֣א שְְׂ פָתֶ֔ יהָאֲשׁ ֶ אָ ֥ר ֖ ֽסְְרָ העַ ל־נַפְְְשׁ ָ ֑הּ י י וַ הֽ ו֖ ה יִ ֽ סְְְ לַ ֽ ח ־ לָ ֽ הּ ׃ וְְנֵ ֥דֶראַ לְְְמָ נָ ֖הוּגְְְ רוּשׁ ָ ֑ה כּ֛ ֹל אֲשׁ ֶ ר־אָ ֥ ֽסְְרָ העַ ל־נַפְְְשׁ ָ ֖הּ יָק֥ וּם עָלֶ ֽיהָ ׃ רש״י ב ׀ רָ אשׁ ֵ י הַמַּ ּטֹות. חָלַק ָ ּכבֹוד ּלַנְשִׂ יאִ ים ּלְלַמְדָ ם ּתְחִ ּלָה, לֶאֱ סֹר אֶ ת הַ ֻּ מ ָּ תר וְ לֹא לְהַ ִּ תיר תאֶ הָ אָ סּור: לֹ א י ַ חֵ ל דְּ ר בָ ֹו . מּופָ ר. וְאִ ם הַ ּמּופָרִ ין צְרִ יכִין סְלִיחָ ה, קַ ל וָחֹמֶ ר ׁלְשֶאֵ ָינן וְאַחַ ר ָּ כךְ לְכָ ל ְ ּבנֵי יִשְׂ רָאֵ ל. ּומִ ַּיִ נן ׁשֶאַ ף ׁשְאָ ר הַ ִ ּד ְ ּברֹות ֵּ כן? ְּ כמֹו: לֹא יְחַ ּלֵל ּדְבָ רֹו, לֹא יַ ֲעשֶׂ ה ּדְבָרָ יו חֻ ּלִין: מּופָ רִ ין: ַּלְ תמּוד לֹומַ ר: "וַ ּיָ ׁ ֻ שבּו אֵ לָ יו אַ הֲ רֹן וְכָ ל הַ ְ ּנשִׂ אִ ים ּבָעֵ דָ ה וַ יְדַ ֵ ּבר ד ׀ ְבּ בֵ י ת אָ בִ י הָ . ִ ּברְ ׁשּות אָ בִ יהָ , וַאֲ פִ ּלּו אֵ ינָ ּה ְּ בבֵ יתֹו: ִ ּ ב ְ נ ֻ ע רֶ י הָ . ז ׀ םוְאִ הָ יֹו תִ הְ יֶ ה לְאִ ישׁ . זֹו אֲ רּוסָ ה; אֹו אֵ ינֹו אֶ ּאָ ל נְ שׂ ּואָ ה? ׁ ֶ מֹשה אֲ לֵ יהֶ ם, וְאַ חֲ רֵ י כֵ ן ִנ ְ ּגׁשּו ָּ כל ְ ּבנֵי יִשְׂ רָאֵ ל" )שמות לד, לא- וְלֹא קְטַ ּנָה וְלֹא ּבֹוגֶרֶ ת , ׁשֶהַ ּקְטַ ּנָה אֵ ין נִדְ רָ ּה נֶדֶ ר, וְהַ ּבֹוגֶרֶ ת ּכֶׁ ְשהּוא אֹומֵ ר: "וְאִ ם ּבֵית אִ ָׁ יש ּה נָדָרָ ה" )להלן פסוק יא(, לב(. ּומָ ה רָאָ ה לְאָמְ רָ ּה ָּ כאן? לִ ֵּ מד ׁשֶהֲפָ רַ ת נְדָרִ ים ְ ּבָיחִ יד אֵ ּינָה ּבִרְ ׁשּותֹו ׁ לֶ ש אָ בִ יהָ רלְהָפֵ נְדָרֶ .יהָ יוְאֵ זֹו הִ יא קְטַ ּנָה? הֲ ירֵ נְ שׂ הּואָ אָ מּור, וְכָ אן ַאֲ ּברּוסָ ה, ּובָ א לַחְ לֹק ָ ּב ּה, ׁ ֶ שאָ בִ יהָ מֻמְחֶ ה, וְאִ ם אֵ ין יָחִ יד מֻמְחֶ ה מֵפֵ ר ִ ּבׁ ְ שלֹ ׁ ָה שהֶ דְ יֹוטֹות . אֹו אָמְ רּו רַ ּבֹותֵ ינּו: ּבַת אַחַ ת ֶעשְׂרֵ ה ׁשָנָה וְיֹום אֶחָ ד נְדָרֶיהָ ּּובַעְלָה מְפִ ירִ ין נְדָרֶ יהָ . הֵפֵ ר הָאָ ב וְלֹא הֵפֵ ר הַ ּבַעַ ל, אֹו יָכֹול ֶׁ ש ּלֹא אָמַ ר ֶׁ מֹשה ּפ ָׁ הָרָש זֹו אֶ ּלָא ּלַנְשִׂ יאִ ים ּבִלְבַד? ִנבְ ָ ּדקִ ין, אִ ם יָדְ עָ ה לְ ׁ םֵ ש ימִ נָדְ הרָ ּולְ ׁ ֵ שם מִ י הִ קְ ִ ּד ׁ ָ ישה, נִדְ רָ ּה הֵפֵ ר הַ ּבַעַ ל א וְלֹ רהֵפֵ הָאָ ב, יהֲרֵ זֶה אֵ ינֹו מּופָר, וְאֵ ין נֶאֱמַ ר ּכָאן: "זֶה הַ ּדָבָ ר", וְנֶאֱמַ ר ִ ּבְׁ ש יחּוטֵ חּוץ: "זֶה הַ ּדָבָ ר" נֶדֶ ר. ַ ּבת ׁ ְ ש ֵּ תים ֶעשְׂ רֵ ה ׁשָנָה וְיֹום אֶחָ ד אֵ ּינָה צְרִ יכָ ה לִ ּבָדֵ ק: צָרִ יךְ רלֹומַ םאִ קִ ּיֵם אֶחָ ד מֵהֶ ם: ּ ו נְ דָ רֶ י הָ עָ לֶ י הָ . ׁ ֶ ש ָ ּנדְ רָ ה )ויקרא יז, ב(, מַ ה ּלְהַ ָּן לנֶאֶמְרָ הלְאַהֲ רֹן ּולְבָנָיו ּולְכָל ּבְנֵי ְ ּבבֵ ית אָ בִ יהָ וְ לֹא ׁ ָ שמַ ע ּבָהֶ ן אָ בִ יהָ , וְ לא ֹהּופְ רּו וְ לא ֹהּוקְ מּו: יִשְׂ רָאֵ ל, ׁ ֶ ש ּנֶאֱמַ ר: ַ ּ"ד רֵ ּב לאֶ אַהֲ רֹן״ וְגֹו׳ )שם(, ףאַ זֹו נֶאֶמְ רָ ה ו ׀ וְאִ ם הֵנִיא אָבִ יהָ אֹתָהּ . םאִ מָנַע אֹותָ ּה מִ ן הַ ּנֶדֶר, לְ כֻ ּ ָ לן : זֶ ה הַ דָּ בָ ר . ׁ ֶ מֹשה נִתְ נַ ֵ ּבא ְ ּב"כֹה אָ מַ ר ה׳ ּכַחֲ צֹת הַ ַּ ליְ לָ ה" ּכְלֹומַ ר ׁשֶהֵפֵ ר ּ . לָההֲנָאָ הזֹו אֵ ינִי יֹודֵעַ מַ ה הִ יא, ְּ כֶׁ שהּוא ח ׀ וְשׁ עָמַ אִישׁ ָהּ וְ גֹו׳. הֲרֵ י לְךָ ׁש םֶאִ קִּיֵם הַ ּבַעַ ל ֶׁ שהּוא )שמות יא, ד( וְהַ ְּנבִ יאִ ים נִתְ נַ ְּ באּו ְּ ב"כֹה אָ רמַ ה׳", מּוסָ ף עֲ לֵ יהֶ ם אֹומֵ ר: "וְאִ ם ּבְיֹום ְׁ שמֹעַ אִ ָׁ יש ּ היָנִיא אֹותָ ּה וְהֵפֵ ר" )להלן קַ ָ ּי ם : ֶׁ מֹשה, ׁ ֶ ש ּנ ֵ ִּתְנַבא ּב ִׁלְשֹון "זֶה הַ ּדָבָ ר". ּדָבָ ר אַחֵ ר, "זֶה הַ ּדָבָ ר" פסוק , ט(הֱ וֵי אֹומֵ רהֲנָאָ הזֹו הֲפָרָ ה. ּופְ ׁשּוטֹו, לְ ׁשֹון מְנִיעָ ה ט ׀ וְהֵפֵ ר אֶ ת נִדְרָהּ אֲשׁ ֶ ר עָלֶ יהָ .יָכֹול אֲפִ ּלּו לֹא הֵפֵ ר מִ עּוט הּוא, לֹומַ ר ׁשֶהֶחָכָ ם ּב ִׁלְשֹון הַ ּת הָרָ ּובַעַ ל ּב ִׁלְשֹון וַהֲ סָ רָ ה, וְ כֵ ן: "וְ לָ ּ הָ מ תְ נִ יאּון" )להלן לב, ז(, וְכֵ ן: ׁ"שֶמֶ ן ׁרֹאש הָאָ ב? ּלְַ תמּוד לֹומַ ר: ּ"בִנְעֻ רֶ יהָ ֵ ּבית אָ בִ יהָ " )להלן פסוק יז(, הֲ פָ רָ ה, ִּ כלְ ׁשֹון הַ ָּ כתּוב ָּ כאן, וְאִ ם חִ ְּ לפּו אֵ ין מֻ ּרָ ת וְאֵ ין מּופָ ר: אַ ל יָנִי ׁ ִ רֹאשי" )תהלים קמא, ה(, וְכֵ ן: "וִידַעְ ֶּ תם אֶ ת ְּ תנּואָתִ י" ָּ כל ׁ ֶ ש ּבִנְעּורֶ יהָ ּבִרְ ׁשּות אָבִ יהָ הִ יא: )לעיל יד, לד(, אֶ ת אֲ ֶׁ שר סַרְ ֶּ תם מֵעָלָי: וַ ה ׳ יִ סְ לַ ח לָ הּ . ּבַּמָה ג ׀ ֶ נ דֶ ר . הָ אֹומֵ ר: הֲ ירֵ עָ ילַ ָקֹונם ׁ ֶ ש ּ אלֹ לאֹכַ אֹו ׁ ֶ ש ּלֹא אֶ ֱעשֶׂ ה הַ ּכָתּוב מְדַ ֵ ּבר? ּבְאִ ָּׁ שה ֶׁ ש ּנָדְרָ ה ּבְנָזִיר ׁוְשָמַ ע ּב ַּעְלָה וְהֵפֵ ר י ׀ אֲשׁ ֶ ר אָסְרָ ה עַ ל נַפְשׁ ָהּ יָקוּם עָלֶ יהָ . לְפִ י ׁשֶאֵ ּינָה לֹא ָ ּדבָ ר ְּ פלֹונִ י. יָ כֹול אֲ פִ ּלּו נִ ׁ ְ ש ַ ּבע ׁ ֶ שּיֹאכַ ל ְ בֵ נלֹות אֲ ינִ קֹורֵ א עָ לָ יו: לָ ּה וְהִ יא אלֹ יָדְ עָ ה, וְ עֹובֶ רֶ ת עַ ל נִדְ רָ ּה וְ ׁש הֹותָ יַ ןיִ ּומִ ַּ ט ְּ מאָ ה ּב ִׁרְשּות אָ ב וְלֹא ּב ִׁרְשּות ּבַעַ ל, ּובְאַלְמָנָה מִ ן הַ ּנִּשּׂואִ ין ּ"כְכָל הַ ּיֹצֵא מִ ִּ פיו ֲיַעשֶׂ ה"? ּתַלְמּוד לֹומַ ר: "לֶאְ סֹר אִ ָ ּסר", ּלַמֵתִים, זֹו הִיא ׁש ֶּצְרִיכָה סְלִיחָ ה וְאַ ף עַל ּפִי ׁשֶהּוא הַ ּכָתּוב מְדַ ּבֵר, אֲבָל אַלְמָנָה ןמִ הָאֵ רּוסִ ין, מֵ ת הַ ּבַעַ ל, נִתְ רֹוקְנָה וְחָ זְרָה רְ ׁשּות לָאָ ב:
2 Book of Numbers | Chapter 31 | Matot
11 If she vowed in her husband’s house, when she was married, 15 But if her husband keeps silent toward her from day to day, or imposed a prohibition upon herself with an oath, and he thereby upholds all her vows, or all her prohibitions 12 and her husband heard and kept silent toward her, he did that are upon her, he has upheld them, and the vows can no not prevent her, then all her vows shall be upheld, and longer be nullified, because he kept silent toward her on the every prohibition that she imposed upon herself shall be day that he heard them. upheld. 16 But if he nullifies them after his hearingD them, and did not 13 But if her husband nullifies them on the day of his hearing, react on the day he heard, he shall bear her iniquity. He, not anything that emerges from her lips for her vows or for the she, is guilty of the sin of her violating the vow if she does so, as prohibitions of herself shall not be upheld: Her husband she mistakenly thought that he still had the authority to nullify has nullified them and the Lord will forgive her. them.2 Discussion for Numbers 30:16 14 Every vow and every oath of prohibition to afflict the 17 In summary, these are the statutes that the Lord command- soul, her husband shall uphold it, and her husband shall ed Moses, between a man and his wife, between a father and nullify it. The husband’s right to nullify his wife’s vows does his daughter, in her youth, in her father’s house. not apply to all vows, but only to so-called vows of affliction, those vows that cause the woman to suffer or that affect the couple’s relationship.1
With the assistance of the Moavites, the Midyanites had caused the children of Israel to sin and thereby The War with Midyan brought a terrible plague upon them. The vengeance against Midyan, which God commanded Moses to carry NUMBERS 31:1–54 out immediately after those events, is one of his last missions. Earlier in his life, Moses handed down the Torah of God to Israel, the foundation of which is loyalty to God and His commandments. Now, just before he dies, Moses rescues his people from the ploys of the Midyanites and protects them from licentiousness and idolatry.
31 1 The Lord spoke to Moses, saying: Second 2 Avenge the vengeance of the children of Israel on the aliya Midyanites; and then you shall be gathered to your people and die. 3 Moses spoke to the people, saying: Select from among you men for the army, and they shall be against Midyan, to execute the vengeance of the Lord against Midyan. Since Midyan was not a large nation and consisted mainly of tent-dwellers, Moses asked for only a few fighters from each of the tribes of Israel as volunteers to execute a campaign of retri- bution against them. 4 One thousand from each tribe, from all the tribes of Israel, you shall send to the army. 5 One thousand per tribe from the thousands of Israel were Silver trumpets provided,D twelve thousand mobilized soldiers. Discussion for Numbers 31:5 6 Moses sent them, one thousand per tribe, to the army, them
DISCUSSION 30:16 | But if he nullifies them after his hear- his vows, but that is a practical matter, not a le- that cause his daughter suffering (see Rambam, ing: Since a family home cannot be established gal one. Sefer Hafla’a, Hilkhot Nedarim 12:1; Ran and Rosh, Discussion for Numbers 30:16 without coordination and agreement, in certain According to some opinions, the limitation Nedarim 79b; Bekhor Shor, verse 6). cases the Torah permits one of the partners to on vows that can be nullified to vows of afflic- Some of the repetitions in the passage are ex- prevent fulfillment of the other’s vow. These tion applies specifically to a husband. In con- plained by the Sages as referring to a betrothed laws explicitly grant an asymmetrical right to a trast, a father has the right to nullify all vows woman. During this period she is under the father over his daughter, and not his son, and of his daughter while she is a young woman. authority of her father and the man who is be- to a husband over his wife, and not vice versa. Others contend that like a husband, a father may trothed to her; therefore she requires them both A wife might prevent her husband from fulfilling also nullify only those vows that relate to him or to nullify her vow (Nedarim 66b–67a).
3 ספר במדבר | פרק אל | תוטמ
יא יב וְְאִ ם־בֵּ֥ית אִ ישָׁ֖הּ הנָדָ֑רָ אֹו־אָֽסְְרָ֥ה אִסָּ֛רעַל־נַפְְְשָׁ֖הּ בִּשְְְׁבֻעָֽה׃ ְְ שׁו ָ ַ ֤ מ ע ִ א י שׁ ָ ֙ ּ ה וְְהֶֽחֱרִ֣שׁ לָ֔הּ ל֥ ֹא הֵ נִ֖יאאֹתָ ֑הּ וְְקָ֙ מוּ֙ כָָּ ל־נְְדָרֶ ֔ יהָ וְְכָָ ל־־־אִסָּ ֛ר אֲשׁ ֶ ר־־־אָ ֽסְְרָ ה֥ עַ ל־־־נַפְְְשׁ ָ ֖הּ יג ָ י קֽ ּ ו ם ׃ וְְאִם־־־הָפֵר֩ יָפֵ֨ר אֹתָ֥ם ׀ אִ ישָׁהּ֘ בְְּיֹ֣ום שָָׁמְְְ עֹו֒ כָָּל־־־מֹוצָ֨אשְְׂפָתֶ֧יהָ לִנְְְדָרֶ֛יהָ יד וּלְְְאִסַּ֥ר נַפְְְשָׁ֖הּ לֹ֣איָק֑וּם אִ ישָׁ֣הּ הֲפֵרָ֔ם וַֽיהו֖היִֽסְְְלַֽח־לָֽהּ ׃ כּ ָָ ל ־ נֵ ֛ דֶר וְְ כָָ ל ְְ ־־־־שׁ בֻ עַ ֥ ת טו אִסָּ ֖ר לְְעַנֹּ֣ת נָ֑פֶשׁ אִ ישׁ ָ֥הּ יְְקִ ימֶ֖נּוּ וְְאִ ישׁ ָ֥הּיְְפֵרֶֽנּוּ׃ ִ א וְְ ־ ם ה ַ ח ֲ ֽ רֵ שׁ ֩ י ַֽ ֲ ח רִ ֨ י שׁ ָ ֥ ל ּ ה ִ א י שׁ ָ ֘ ּ ה מִּיֹ֣ום אֶ ל־יֹום֒ וְְהֵקִ ים֙ אֶ ת־כָָּ ֔ ל־נְְדָרֶ יהָ א֥ ֹו אֶ ת־כָָּ ל־אֱ סָרֶ ֖ יהָ אֲשׁ ֶ ֣ר עָלֶ ֑יהָ הֵקִ֣ ים אֹתָ֔ ם טז כִּ י־הֶ ֽחֱרִ֥שׁ לָ ֖הּ בְְּ יֹ֥ום שׁ ָָמְְְעֽ ֹו׃ וְְאִ ם־הָפֵ ֥ר יָפֵ ֛ר אֹתָ ֖ ם אַ ֽחֲרֵ ֣ ישׁ ָָמְְְע֑ ֹו וְְנָשָׂ ֖א אֶ ת־עֲ ֹונָ ֽהּ ׃ יז אֵ ּֽחֻקִֶּ֗ההַ ֣לים אֲשׁ ֶ֨ רצִ וָּ ֤ה יהוה֙ אֶ ת־־־מֹשׁ ֶ֔ ה ֥יןבֵּ אִ֖ ישׁ לְְאִשׁ ֹוְְְתּ֑ בֵּ ין־אָ ֣ב לְְבִתּ֔ ֹובִּ נְְְעֻרֶ ֖ יהָ ֵבּ ֥ י ת אָ בִ ֽ י הָ ׃ א לא ב וַ יְְְדַ בֵּ ֥ר יהו֖ ה אֶ ל־מֹשׁ ֶ ֥ה ֵּ לאמֽ ֹר׃ נְְקֹ֗ם נִקְְְמַת֙בְְּנֵ֣י יִשְְְׂרָאֵ֔ל מֵאֵ֖ת הַמִּדְְְיָנִ֑ים אַחַ֖ר כז שני ג ֵתּ ֽ אָ סֵ ֥ ף אֶ ל ־ עַ מֶּ ֽ י ךָ ׃ וַיְְְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־הָעָ֣ם לֵאמֹ֔ר הֵחָֽלְְצ֧וּמֵֽאִתְְּכֶ֛ם אֲנָשִׁ֖ים ד ָבָ֑א ּלַצוְְיִֽהְְְיוּ֙ עַל־־מִדְְְיָ֔ן לָתֵ֥ת נִקְְְמַת־־יהו֖ה בְְּמִדְְְיָֽן׃ אֶ֚ לֶ ף לַ מַּ ּ ֶ֔ טה אֶ ֖ לֶ ף לַ מַּ ּ ֶ ֑ טה ה לְְכֹל֙ מַ ֹ֣ות ּט יִשְְְׂרָאֵ֔לתִּשְְְׁלְְח֖וּ ּלַצָבָֽא׃ וַּיִמָּֽסְְרוּ֙ מֵֽאַלְְְפֵ֣י יִשְְְׂרָאֵ֔ל אֶ֖לֶף לַמַּ ּטֶ֑ה ו שְְׁנֵים־עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף חֲלוּצֵ֥י צָבָֽא׃ וַּיִשְְְׁלַ֨ ח אֹתָ֥ם מֹשֶׁ֛ה אֶ֥לֶף לַמַּ ּטֶ֖ה ּלַצָבָ֑א א֠ ֹתָ֠ ם
רש״י יא ׀ וְאִ ם בֵּ ית אִישׁ ָהּ נָדָרָ ה. ּבִנְשׂ ּואָה הַ ָּ כתּוב מְדַ ֵ ּבר: פרק לא ד ׀ לְ כֹל מַ ּטֹות יִשְׂרָ אֵ ל. לְרַ ּבֹות ׁשֵבֶט לֵוִי: יד ׀ כָּ ל רנֵדֶ לוְכָ שׁ תְבֻעַ אִסָּ ר וְגֹו׳. לְפִ י ׁשֶאָמַ ר ׁשֶהַ ּבַעַ ל ב ׀ מֵאֵ ת הַמִּדְ יָנִים. וְלֹא מֵאֵ ת הַ ּמֹואָבִים, ׁשֶהַ ּמֹואָבִים ה ׀ וַ ִ ּי מָּ סְ ר ּ ו . לְהֹודִ יעֲ ךָ ׁשִבְחָ ן ׁ לֶ ש רֹועֵ י יִשְׂרָאֵ ל, ַּ כ ָּ מה הֵ ם מֵפֵר, יָכֹול ּכָל נְדָרִ ים ַ ּבַּ מׁשְמָ ע? ּתַלְמּוד לֹומַ ר: "לְעַ ּנֹת נִכְ ְנסּו ּלַדָבָר מֵחֲמַ ת יִרְאָ ה, ׁשֶהָ יּו יְרֵאִ ים מֵהֶ ם ׁשֶּיִהְ יּו חֲבִ יבִ ים עַ ל יִשְׂרָאֵ ל. עַ ד ֶׁ ש ּלֹא ׁשָמְ עּו ְמִ ּביתָ תֹו, המַ הּוא נָפֶ ׁש", אֵ ינֹו מֵ פֵ ר אֶ ָּ לא נִדְ רֵ י עִ ּנּוי נֶפֶ ׁש ִ ּבלְבַ ד, וְהֵ ם מְ פֹרָ ׁ ִ שים ׁשֹולְ לִ ים אֹותָ ם, ׁ ֶ ש ּלֹא נֶאֱ מַ ר אֶ ָּ לא "אַ ל ִּ תתְ ָ ּגר ָּבם מִ לְחָ מָ ה" אֹומֵ ר ? " ע ֹו ד מְ ט עַ ּו סְ קָ לֻ נִ י " )שמות יז, ד( , ּו מִ ׁ ּ ֶ ש ׁ ּ מְשָ ע ּו ׁ ֶ ש ּ ִ מי תַ ת ּב ְּמַסֶכֶת נְדָרִים )דף עט ע״א ואילך(: )דברים ב, ט(, אֲ בָ ל מִ דְ יָנִ ים נִתְ עַ ְּ ברּו עַ ל רִ יב לֹא לָהֶ ם. ָ ּדבָ ר ֶׁ מֹשה ְ ּתלּויָה ּבְנִקְמַ ת מִדְיָן, אלֹ רָצּו לָלֶכֶת עַ ד ֶׁ ש ּנִמְסְ רּו אַחֵ ר, מִ ּפְנֵי ְׁ ש ֵּ תי ְרִ ּפידֹות טֹובֹות ׁש ׁ ֶּיֵשלִי לְהֹוצִיא מֵהֶ ם, עַ ל ּ ָ כרְ חָ ן : טו ׀ מִ ּיֹום לאֶ יֹום. ׁ ֶ ש ּלֹא תֹאמַ ר מֵעֵ ת לְעֵ ת, לְכָךְ נֶאֱמַ ר: רּות הַ ּמֹואֲבִ ָּיה וְנַעֲמָה הָעַ ּמֹונִית: "מִ ּיֹום לאֶ יֹום", ּלְלַמֶדְךָ ׁשֶאֵ ין מֵפֵר אֶ ּלָא עַ ד ׁ ֶ ש ּתֶחְ ׁשַךְ : ו ׀ אֹתָ ם וְאֶ ת ִּ פינְחָ ס. מַ ִ ּגיד ׁ ֶ שהָ יָ ה ִּ פינְחָ ס ׁ ָ שקּול ְּ כ ֶנגֶד ֻּ כ ָּ לם. ג ׀ וַיְדַ רבֵּ ֶ המֹשׁ וְ גֹו׳. אַ ף עַ ל ִּ פי ֶׁ שּׁשָמַ ע ֶׁ ש ִּ מיתָ תֹו ְּ תלּויָה ּומִ ּפְנֵי מָ ה הָלַךְ ִּ פינְחָ ס וְלֹא הָלַךְ אֶלְעָזָר? אָמַ ר הַ ָ ּק ׁדֹוש טז ׀ ֲ אַ ח רֵ י שׁ ָ מ ע ְ ֹו . אַחֲרֵ י ֶׁ שּׁש עָמַ וְקִּיֵם, ׁשֶאָמַ ר: אֶפְ ִׁ שי ּבֹו, ַ ּב ּדָבָ ר, ָעשָׂ ה ּבְשִׂמְחָ ה וְלֹא אֵחַ ר: הֵ חָ לְ צ ּ ו . ּכְתַרְ ּגּומֹו, לְ ׁשֹון ָּ ב רּוךְ הּוא: מִ י ׁ ֶ שהִתְחִ יל ַ ּב ִּ מצְ וָ ה, ׁ ֶ שהָ רַ ג ָּ כזְ ִ ּבי תַּ ב צּור, יִגְ מֹר. וְחָ זַ ר וְהֵ פֵ ר לָ ּה, אֲ פִ ּלּו ּבֹו ַּ בּיֹום: וְ נָ שָׂ א אֶ ת עֲ �ֹו נָ הּ . הּוא מֻ כְ ָנס חֲל ּו צֵ י צָ א בָ , מְ זֻ ּיָ נִ י ם : אֲ נָשׁ ִ ים. ִ ּצַדיקִ ים, וְכֵ ן: ּ"ב רְחַ לָנּו ּדָבָר אַחֵ ר, ׁש ֶהָלַךְלִנְקֹם תנִקְמַ יֹוסֵ ף אֲבִי אִ ּמֹו, ֶׁ ש ּנֶאֱמַ ר: ּתַחְ ֶ ּת .יהָ לָמַדְנּו מִ ּכָאן ׁשֶהַ ּגֹורֵ ם ַּ ת ּק ָלָהלַחֲבֵ רֹו הּוא נִכְ ָנס אֲ נָ ׁ ִ שי ם " )שמות יז, ט(, וְכֵ ן: "אֲנָ ׁ ִ שים חֲ כָמִ ים ְּונבֹנִים" )דברים "וְהַ ּמְדָנִים מָ כְ רּו אֹתֹו" )בראשית לז, .לו( ּומִ ּנַיִן ׁשֶהָיְתָ ה אִ ּמֹו ּתַחְ ָּ תיו לְכָל עֳנָ ׁ ִ שין: א, יג(: נִקְמַ ת ה׳. ׁ ֶ שהָ עֹומֵ ד ְּ כ ֶנגֶד יִשְׂ רָאֵ ל ּכְאִ ּלּו עֹומֵ ד ְּ כ ֶנגֶד ׁ ֶ של ִּ פינְחָ ס מִ ׁ ּלֶ ש יֹוסֵ ף? ׁ ֶ ש ּנֶאֱמַ ר: "מִ ְ ּבנֹות ּפּוטִ יאֵ ל" )שמות ו, הַ ָ ּק ׁדֹוש ָ ּב רּוךְ הּוא: כה(, מִ עּזֶרַ יִתְ רֹו ׁ ֶ ש ִּ פ ֵּםעֲ טגָלִ יםלַעֲ בֹודָ ה זָרָ ה,ּומִ עּזֶרַ יֹוסֵ ף
DISCUSSION 31:5 | Were provided: According to the warriors. This was because the children of Israel they sought to delay fighting so that their leader Discussion for Numbers 31:5 Midrash, the passive form of this verb is indic- knew that Moses’ death would not occur until would live longer (see Rashi; Bemidbar Rabba ative of an unwillingness on the part of the this mission had been completed; therefore 22:2).
4 Book of Numbers | Chapter 31 | Matot
and Pinhas son of Elazar the priest, to the army, with the spoils, to the camp, to the plains of Moav, which are along holy vessels and the trumpets of alarm in his hand. Pinhas the Jordan at Jericho. was not a man of war, but the presence of a priest was important Third 13 Moses, Elazar the priest, and all the princes of the congre- for all military campaigns.3 aliya gation came out toward them, to outside the camp, to greet 7 They campaigned against Midyan by surrounding the (Second the victorious army. Midyanite camp, as the Lord had commanded Moses; and aliya) 14 Moses became angry at the commanders of the army, the they killed every male. highest command, the officers of the thousands and the -offi 8 They killed thefollowing kings of Midyan among those they cers of the hundreds, who came from the army of the battle. slayed: Evi, Rekem, Tzur the father of Kozbi (see 25:15), Hur, 15 Moses said to them: Did you keep all the females alive? and Reva, the five kings of Midyan; and Bilam son of Beor, 16 Behold, they were for the children of Israel, by the word of they killed with the sword. They executed Bilam because he Bilam, a stumbling block, that led them to commit trespass advised them to tempt the children of Israel to sin with the against the Lord in the matter of Peor. They caused both the daughters of Moav and Midyan (see verse 16). licentiousness and the idolatry, and due to these women the 9 The children of Israel took the women of Midyan and their plague was among the congregation of the Lord. Now you young children captive; all their animals, all their livestock, are bringing those same women back with you to the camp? and all their wealth, they looted. 17 Now, kill every male among the children, and kill every 10 All their cities in their dwellings and all their fortresses woman who has known a man by lying with a male. Every they burned with fire. adult woman who can be presumed to have had sexual relations 11 They took all the spoils and all the plunder of man and of with any man, you shall kill. animal. 18 However, all the young female children among the women, 12 They broughtall these to Moses and to Elazar the priest and who have not known lying with a male, keep alive for your- to the congregation of the children of Israel, the human selves as captives. captives, the plunder, animals, and the other items taken as
DISCUSSION Daughters of Midyan or Daughters of Moav? women of Moav who seduced the children of the Moavites seduced the children of Israel After discovering that “the children of Israel took Israel to worship Baal Peor, not the women of to worship Baal Peor, a transgression no less the women of Midyan…captive (31:9), Moses Midyan. Why then did Moses command regard- egregious. was angry at “the commanders of the army, the ing the Midyanite women: “Kill every woman Second, consider to whom the prohibition officers of the thousands and the officers of the who has known a man by lying with a male” applies: An Amonite but not an Amonitess, a hundreds” (31:14), who had just returned from (31:17)? Moavite but not a Moavitess (Yevamot 69a). Had the battle with Midyan. Moses said to them: The Abravanel (25:1) asserts that it was in fact it been the daughters of Moav who performed “Did you keep all the females alive? Behold, Midyanite women disguised as Moavite women this transgression, marrying the women would they were for the children of Israel, by the word who seduced the children of Israel. That is the have been prohibited more than marrying the of Bilam, to commit trespass against the Lord in reason that Moses was angry, and that is the rea- men. the matter of Peor, and the plague was among son that he commanded: “Kill every woman who Third, it was the Midyanites whom God com- the congregation of the Lord” (31:15–16). has known a man by lying with a male.” He cites manded that the Israelites put to death for their Based on previous verses, Moses’ reaction is several proofs supporting this understanding. participation in this episode: “Bear enmity to a bit surprising. Above, the Torah relates: “Israel First, in explaining the prohibition “An the Midyanites, and smite them, because they was living in Shitim, and the people began to Amonite or a Moavite shall not enter into the are enemies to you, with their deceits that they engage in licentiousness with the daughters of assembly of the Lord” (Deuteronomy 23:4), the deceived you in the matter of Peor” (25:17–18). In Moav. They invited the people to the offerings of Torah states: “Because they did not greet you addition, it was specifically with regard to the their gods; the people ate and prostrated them- with bread and with water on the way upon daughters of Midyan that Moses stated: “They selves to their gods. Israel adhered to Baal Peor, your exodus from Egypt, and because he hired were for the children of Israel, by the word of and the wrath of the Lord was enflamed against against you Bilam son of Beor, from Petor, Aram Bilam, to commit trespass against the Lord in Israel” (25:1–3). Naharayim, to curse you” (Deuteronomy 23:5). It the matter of Peor” (31:16). It is clear from these verses that it was the does not mention anywhere in the verses that
5 ספר במדבר | פרק אל | תוטמ
ִּ֨ינְְחָ֜ וְְאֶת־־־־־פס בֶּ ן־־־־־אֶלְְְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ ָבָ֔א ּלַצ וּכְְְלֵ֣יהַקּ֔ ֹדֶשׁ וַֽחֲצֹֽצְְר֥ ֹותהַתְְּ רוּעָ֖ה בְְּיָדֽ ֹו׃ ז ח וַּֽיִצְְְבְְּאוּ֙עַל־מִדְְְיָ֔ן כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥היהו֖ה אֶת־מֹשֶׁ֑ה וַּיַֽהַרְְְג֖וּכָָּל־זָכָֽר׃ ת אֶוְְ ־ מַ לְְְ ֨כֵ י מִדְְְיָ֜ן הָֽרְְג֣וּעַל־חַלְְלֵיהֶ֗ ם אֶת־אֱוִ֤י וְְאֶת־רֶ֙קֶם֙ וְְאֶת־צ֤וּר וְְאֶת־חוּר֙וְְאֶת־רֶ֔בַע ט חֲמֵ ֶ ת֖שׁ מַלְְְכֵ ֣י מִדְְְ יָן ֑וְְאֵת֙ בִּלְְְעָ ֣ם בֶּ ן־בְְּע֔ ֹור הָ ֽרְְ ג֖וּ בֶּחָ ֽרֶ ב׃ שׁוַּיִ ְְְ בּ ֧ ּ ו בְְ נֵ י ֽ־ י ִ שׂ ְְְ רָ אֵ ֛ ל אֶ ת ־ נְְשֵׁ֥י מִדְְְ יָ֖ן וְְאֶ ת־טַ ָּ֑םוְְאֵ֨ ת פכָָּל־בְְּהֶמְְְתָּ ֧םוְְאֶ ת־כָָּל־מִקְְְנֵהֶ֛ם וְְאֶ ת־כָָּל־חֵ ילָ֖ם בָּזָֽזוּ׃ י יא וְְאֵ֤ת כָָּ ל־עָ ֽרֵיהֶם֙ בְְּמ֣ ֹושׁ ְְ בֹתָ֔ ם וְְאֵ ֖ת כָָּל־טִֽ ֑ םירֹתָ שָׂ ֽרְְ פ֖ וּ בָּאֵ ֽשׁ ׃ וַ ּיִקְְְ חוּ֙אֶ ת־כָָּ ל־הַשָּׁלָ֔ ל יב וְְאֵ ֖תכָָּ ל־הַמַּלְְְק֑ ֹוחַבָּ ֖םֽאָדָ וּבַבְְּהֵמָ ֽה׃ א ֡וַּיָבִ ּ ו אֶ ל מ ־ ֹ שׁ ֶ ה֩ וְְ אֶ ־ל אֶ לְְְ ז עָ ֨ר ָ הַ ֹ כּ ן ֜ הֵ וְְ אֶ ל ־ עֲ ֣ דַ ת בּ נֵ ְְ י ֽ ־ י ִ שׂ ְְְ רָ אֵ ֗ ל אֶ ת ־ הַ שׁ ּ ְְבִ֧י וְְ אֶ ־ ת הַ מּ ַ לְְְ ק֛ ֹו חַ וְְ אֶ ת ־ הַ שׁ ּ ל ָלָ֖ אֶ ל ־ הַ ֽ מּ ַ חֲ ֽ ֑ נֶ ה אֶ ל ־ עַ ֽ רְְְ ב֣ ֹ ת יג מֹואָ֔ ב אֲשׁ ֶ עַ ֖רל־יַרְְְ ן ֥ דֵּ יְְרֵחֽ ֹו׃ א֜ וַּיֵ֨צְְ וּ מ ֹשׁ ֶ֨ ה וְְ אֶ לְְְ עָ זָ ֧ר הַ ֹ כּ הֵ ֛ ן וְְ כָָ ל ־ שלישי / שני / יד נְְשִׂ יאֵ ֥יהָ ֽעֵדָ ה ֖ לִקְְְרָ אתָ ֑ ם אֶ ל־מִח֖ וּץ לַ ֽמַּ ֽחֲ נֶ ֽה׃ וַ ּיִקְְְ צ֣ ֹף מֹשׁ ֶ֔ ה עַ ֖ל ְְּ פקוּדֵ ֣ י הֶחָ ֑יִל שָׂרֵ ֤י טו הָ ֽאֲ לָפִ ים֙ ֣ יוְְשָׂרֵ הַמֵּ א֔ ֹות הַבָּאִ֖ ים מִ ְְבָ ּצ֥א הַמִּ לְְְחָמָ ֽה׃ וַ רּיֹ֥אמֶ אֲ לֵ ֖םיהֶ ֶ ֑המֹשׁ הַ ֽחִ ּיִיתֶ ֖ ם טז ל כּ ָ ־־ נ ְְ קֵ בָ ֽ ה ׃ הֵ֣ןהֵ֜נָּההָ י֨וּלִבְְְ נֵ ֤י יִשְְְׂרָ אֵל֙ בִּדְְְ בַ ֣ר בִּלְְְעָ֔ ם לִמְְְסָָ ר־־־־מַ ל ֥עַ בַּ ֽיהו֖ ה עַ ל־־־־דְְּ בַ ֣ר יז ְְּע֑ פֹור וַתְְּהִ֥י הַמַּגֵּפָ֖ה בַּֽעֲדַ֥ ת יהוֽה׃ הוְְעַתָּ֕ הִרְְְג֥וּכָָל־־־זָכָ֖ר בַּ ָּ֑ף טוְְכָָל־־־אִשָּׁ֗ ה יֹדַ֥עַ ת יח אִ֛ ישׁ לְְמִשׁ ְְְ כַּ ֥ב זָכָ ֖ר הֲרֽ ֹגוּ׃ וְְ כֹל֙ הַ ַּ֣ף טבַּ נָּשׁ יםִ֔ ֶ אֲשׁ ֥ר לֹא־יָ ֽדְְ ע֖ וּ מִשׁ ְְְ כַּ ֣ב זָכָ ֑ר הַ ֽחֲ י֖וּ לָכֶ ֽם׃
רש״י ֶׁ ש ּפִטְ ֵּ פט ּבְיִצְרֹו. ּדָבָר אַחֵ ר, ׁשֶהָיָה מְ ׁשּוחַ מִלְחָמָ ה: ּ ו כְ לֵ י אַ ף הֵ ם ּבָאּו עָלָיו וְהֶחְלִיפּו אֻ ּמָנּותָ ם ּבְאֻ ּמָנּות הָאֻ ּמֹות יד ׀ וַּיִקְ צֹף מֹשׁ ֶ ה עַ ל ְּ פקוּדֵ י הֶחָ יִל. מְמֻ ּנִים עַ ל הַחַיִל, ַ ה ּ ֹק דֶ שׁ .זֶה הָאָ רֹון וְהַ ּצִיץ, ׁשֶהָיָה ּבִלְעָ ם עִ ּמ םָהֶ ּומַפְרִ יחַ ֶׁ ש ּבָאִ ין ּבַחֶרֶ ב, ֶׁ ש ּנֶאֱמַ ר: "וְעַ ל חַרְ ּבְךָ תִחְיֶה" )בראשית כז, לְלַ ֶּ מדְ ךָ ׁ ֶ ש ּלָ כ סִ רְ חֹון הַ ּדֹור ָּ תלּוי ַ ּב ּגְדֹולִ ים, ׁ ֶ שּיֵ ׁש ּכֹחַ ְ ּבָידָ ם מַלְכֵי מִדְיָן ּב ָׁפִ ִכְשים, וְהּוא עַצְמֹו ּפֹורֵחַ עִ ּמָהֶ ם; הֶרְאָ ה מ(: לִ מְ ח ֹו ת : לָהֶ ם אֶ ת הַ ִ ּציץ ׁשֶהַ ׁ ּםֵ ש חָ קּוק ּבֹו, םוְהֵ נֹופְ לִ ים, לְכָ ךְ נֶאֱמַ ר: י ׀ טִ ירֹתָ ם.מְ קֹום ּפַלְטֵרִ ין ֶׁ ש ּלָהֶ ם, ֶׁ שהּוא ׁלְשֹון ַׁ מֹושב טז ׀ הֵ ן הֵ ָנּ ה . מַ ּגִיד ׁשֶהָ יּו מַ ּכִירִ ים אֹותָ ן, זֹו הִ יא ֶׁ ש ּנ ַׁ ִכְשל "עַ ל חַ לְ לֵ יהֶ ם " )להלן פסוק ח( ּבְמַלְכֵי מִדְיָן, ֶׁ שּנֹופְלִים עַ ל ּכְמָרִ ים יֹודְעֵ י חֻ ֵ ּקיהֶ ם. ּדָבָר אַחֵ ר, ׁלְשֹון ַׁ מֹושב שָׂרֵיהֶ ם, ּ ל ְ פֹו נִ י ָ ּב ּה : ִבּ דְ בַ ר ִבּ לְ עָ ם . אָ מַ ר לָהֶ ם: אֲ פִ ּלּו אַ ֶּ תם מַ כְנִיסִ ים הַחֲלָלִים מִ ן הָאֲוִיר. וְכֵ ן ּבְבִלְעָ ם ּכְתִ יב: "אֶ ל חַלְלֵיהֶ ם" ּכְמֹו ֶׁ ש ּמ ְּתֻרְגָם "סַרְנֵי ְׁ פְלִש ִּ תים" )יהושע יג, ג((— "טּורְנֵי ָּל כהֲ מֹונֹות ׁ ֶ ש ָ ּבעֹולָ ם אֵ ין אַ ּםֶ ת יְ כֹולִ ים לָהֶ ם, ׁ ֶ ש ָּ מא מְ רֻ ִ ּבים ּבְ סֵ ר פֶ י ה ְ ֹו ׁ ֻ שעַ )יג, כב(: בּ ְ ד יָ ֹו . ּב ִׁרְשּותֹו, וְכֵ ן: ַ ּ"וַּיִקח אֶ ת ּכָל פְ לִ ׁ ְ ש ּ ָ תאֵ י " : אַ ֶּ תם מִ ן הַ ִּ מצְרִ ים ׁ ֶ שהָ יּו ׁ ֵ שׁש מֵ אֹות רֶ כֶ ב ָּ בחּור )שמות יד, ז(? צאַ רְ ֹו מִ ּי ד ָ ֹו " )במדבר כא, כו(: ּ יא ׀ וַ ּיִקְ חוּ אֶ ת כָּ ל הַ ָ ׁ ּש ללָ וְ גֹו׳. מַ ִ ּגיד ׁ ֶ שהָ יּו ְּ כ ׁ ֵ שרִ ים וְצַ ִ ּדיקִ ים, ּבֹואּו וְאַ ּ ִׂ שיאֲ כֶ ם עֵ צָ ה: אֱ לֹהֵ יהֶ ם ׁ ֶ של אֵ לּו שׂ ֹונֵ א זִ ּ ָ המהּוא וְ כּו׳, ח ׀ חֲ מֵ שׁ ֶ ת מַ לְ כֵ י מִ דְ ָ י ן .וְכִי אֵ ינִי רֹואֶ ה ׁשֶחֲמִ ָּׁ שה מָנָה וְ לֹא נֶחְ ׁ ְ שדּו עַ ל הַ ָ ּגזֵ ל לִ ׁ ְ שלֹחַ יָ ד ַ ּב ִּ בּזָ ה ׁ ֶ ש ּלֹא ִ ּברְ ׁשּות , ׁ ֶ ש ּנֶאֱ מַ ר: ּכִדְאִ יתָ א ּבְ'חֵ לֶק' )סנהדרין קו ע״א( ּו בְ סִ פְ רֵ י )קנז(: ּ הַ ָּ כתּוב? לָ ּהָ מ הֻ קזְקַ לֹומַ ר ׳חֲמֵ ׁ ֶ שת׳? אֶ לָא לְלַ ֶּ מדְ ךָ ׁ ֶ שׁ ָּ שוּו "אֶ ת ָּ כל הַ ׁ ָּ שלָ ל״ וְגֹו׳, וַעֲ לֵ יהֶ ם מְ פֹרָ ׁש ַ ּב ַ ּק ָ ּבלָ ה: ׁ ִ "ש ּנַיִךְ ּכְעֵדֶ ר יז ׀ וְכָ ל אִ ׁ ָּ שה יֹדַעַ ת אִ ישׁ .רְאּויָה לְהִ ּבָעֵ ל, אַ ף עַ ל ִּ פי ֻּ כ ָּ לם ּבָעֵצָה וְהֻ ׁ ְ שוּו ֻּ כ ָּ לם ַ ּב ּפֻרְעָ נּות . ִ ּבלְעָ ם הָ לַךְ ׁ ָ שם לִ ּטֹל רְהָ חֵ י לִ ם ״ ו ג ְ ֹו ׳ )שיר השירים ו, ו(, אַ ף ֵׁ אַנְשי הַ ּמִלְחָמָ ה ֶׁ ש ּבָךְ ׁ ֶ ש ּלֹא ִנבְעֲ לָ ה, וְלִפְ נֵ י הַ ִּ יץצהֶ עֱ בִ ירּום, וְהָ רְ אּויָ ה לְהִ ּבָעֵ ל ָּ פנֶ יהָ שְׂכַר ֶעשְׂרִ ים וְאַרְ ּבָעָה אֶלֶף ׁשֶהִ ִ ּפיל מִּיִשְׂרָאֵ ל ּבַעֲצָתֹו, ּ ֻ כ ּ ָ לם צַ ִ ּדי קִ י ם : שׁ ָ ָ ל ל . הֵ ן מִ ַּ טלְטְ לִין ׁ ֶ של מַ ּלְב ּׁוש וְתַכְ ׁ ִ שיטִ ין: מֹורִ יקֹות: הֲ ֹר ג ּ ו . לָ ָּ מה חָ זַר וְאָמַ ר? לְהַפְסִ יק הָעִנְיָן, ּדִבְרֵ י וְיָצָא מִ ּמִדְיָן לִקְרַאת ליִשְׂרָאֵ ּומַ ִּׂ שיאָ ן עֵצָה רָעָה, אָמַ ר ַ ּ"בז" הּוא ִ ּבּזַת מִ ַּ טלְטְ לִין ׁשֶאֵ ָינם ּתַכְ ׁ ִ שיטִ ין: מַלְקֹוחַ . אָ דָ ם רַ ִ ּבי ׁיִשְמָעֵ אל, ֶׁאִ ש ם אֲנִיקֹורֵ א: "הִרְ גּו כָל זָכָר ַ ּב ָּ טף וְכָל לָהֶ ם: אִ ם ְּ כׁשֶהֱ יִ יתֶ ם ׁ ִ שׁ ִּ שים רִ ּבֹוא לֹא יְכָלְ ֶּ תם לָהֶ ם, עַ ָּ תה ּובְהֵמָ ה. ּובְמָ קֹום ׁ ֶ ש ָּ כתּוב ׁ'שְבִ י' אֵצֶל 'מַ לְקֹוחַ ', ׁ'שְבִ י' ּבָאָדָ ם אִ ָּׁ שה יֹדַעַת אִ ׁיש... וְכֹל הַ ַּ טף ַ ּבּנִׁ ָשים״ וְגֹו׳, אֵ ינִי יֹודֵעַ אִ ם ִ ּבׁשְנֵים ָעשָׂ ר אֶלֶף אַ ֶּ תם ּבָאִ ים לְהִ ָחֵ ּל ם?נָתְנּו לֹו שְׂכָרֹו ּו'מַ לְ קֹוחַ ' ַ ּב ּבְהֵמָ ה: לַהֲ רֹג עִ ם הַּזְכָרִ ים אֹו לְהַחֲ יֹות עִ ם הַ ַּ טף, לְכָךְ נֶאֱמַ ר: מֻ ׁ ְ שלָ ם וְ לֹא קִ ְּ פחּוהּו: ֶ ּ ב חָ רֶ ב . הּוא ָ ּבא עַ ל יִשְׂ רָאֵ ל וְהֶ חְ לִ יף יג ׀ לְפִ י ׁשֶרָאּו אֶ ת נַעֲרֵ י "הֲ רֹגּו": אֻ ּמָנּותֹו ּבְאֻ ּמָנּותָ ם, ׁשֶאֵ ין ׁנֹושָעִים אֶ ּלָא ּבְפִ יהֶ ם עַ ל יְדֵ י וַ ּיֵ צְ א וּ מ ֹשׁ ֶ ה וְ אֶ לְ עָ זָ ר הַ כּ ֹ הֵ ן . ליִשְׂרָאֵ יֹוצְאִ ים לַחְ טֹף מִן הַ ִ ּבּזָה: ּתְפִ ָּהל ּובַ ָ ּקָׁ ה,ש ּובָא הּוא וְתָפַשׂ אֻ ָּ מנּותָ ם לְקַ ּלְלָם ּבְפִ יו,
6 Book of Numbers | Chapter 31 | Matot
19 And you, encamp outside the camp seven days; anyone of Fourth 25 The Lord spoke to Moses, saying: you who went to war and who killed a person and anyone of aliya 26 Take a census of the plunder of the captives, of human and you who touched a dead body, you shall purify yourselves of animal, you, Elazar the priest, and the heads of the fa- from the ritual impurity of the dead, with the waters of purifi- thers of the congregation. cation of the red heifer, on the third day and on the seventh 27 You shall divide the plunder in half, between those who day, you and your human captives who have joined the nation took part in the war, who went out with the army, and the of Israel.4 entire congregation. The plunder is not the private property 20 Every garment, every vessel of hide, anything fabricated of the soldiers. Half of the spoils of the battle should be trans- from goats, and every wooden vessel that came into contact ferred to the rest of the congregation, whom the fighters repre- with the dead, you shall purify them as well. sented, while the other half shall be given as a special reward to 21 Elazar the priest said to the men of the armyD who came to, the warriors. returned from, the battle:5 This is the statute of the law that 28 Furthermore, you shall separate a levy to the Lord from the the Lord has commanded Moses: men of war that go out with the army, by the ratio of one be- Discussion for Numbers 31:21 22 Even the gold items, the silver ones, the bronze, the iron, the ing from five hundred, from the persons, from the cattle, tin, and the lead ones, from the donkeys, and from the flocks. 23 everything from among these metals that may come through 29 From their half, the half received by the soldiers, you shall the fire during its normal usage, you shall pass through the take one from five hundred and give it to Elazar the priest as fire, and it shall thereby be purified and permitted for use by a gift for the Lord. the children of Israel. Vessels for food require this procedure 30 From the half of the children of Israel, you shall take one because they were previously used by gentiles. However, in ad- part drawn from fifty, two percent, from the persons, from dition, it shall be purified from any possible contact with the the cattle, from the donkeys, from the flocks, from all the dead6 with the water of sprinkling, the waters containing the animals, and you shall give them to the Levites, keepers of ashes of the red heifer (see 19:9); and everything that may not the commission of the Tabernacle of the Lord. The soldiers come through the fire, those vessels which are not used with shall give to Elazar the priest one part of five hundred, whereas fire, such as wooden or leather utensils, you shall pass through the civilians shall give ten times as much to the Levites, two the water. percent of their portion. 24 You shall wash your garments on the seventh day, and you too shall be purified, since you killed people, and only then you shall come to the camp.
DISCUSSION 31:21 | Elazar the priest said to the men of conveyed the instruction to the children of therefore asked Elazar to inform the warriors of the army: Although God gave this command- Israel. It is possible that Moses did not want to the commands in his name in a calm and orga- Discussion for Numbers 31:21 ment to Moses, it was Elazar the priest who talk to the Israelites due to his anger at them. He nized manner (see Rashi; Vayikra Rabba 13:1).
7 ספר במדבר | פרק אל | תוטמ
יט םוְְאַתֶּ֗ חֲ נ֛ וּמִח֥ וּץ לַ ֽמַּ נֶ ֽחֲ ֖השׁ ִבְְְעַ ֣ת ֑ יָמִ ים כּ ֹל֩ ֨הֹרֵ ג נֶ֜פֶשׁ וְְכ֣ ֹל ׀ נֹגֵ ֣עַ בֶּ לֽחָלָ֗ תִּֽתְְְ חַ ּטְְא֞ וּ כ בַּּיֹ֤ום הַשְְּׁלִישִׁי֙ וּבַּיֹ֣ום הַשּׁ ְְבִיעִ֔יאַתֶּ֖ם וּשְְְׁבִיכֶֽם׃ וְְ כָָ ל ־ ֶבּ ֧ גֶד וְְ כָָ ־ ל כּ ְְ ילִ ־ ע֛ ר ֹו וְְ כָָ ל ־ כא מַֽעֲשֵׂ֥ה עִ ֖ ּזִ י ם וְְ כָָ ל ־ כּ ְְ ־ י לִ עֵ ֑ ץ תּ ִ תְְְ חַ ּ ָ ֽ טא ּ ו ׃ וַּיֹ֨אמֶ ראֶלְְְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ אֶ ל־ אַנְְְשֵׁ֣י ּהַצ ָבָ֔אהַבָּאִ֖ים לַמִּלְְְחָמָ֑ה זֹ֚את חֻקַּ֣ת הַתּ ֹורָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יהו֖ה אֶת־ כב ֹמ שׁ ֶ ֽ ה ׃ אַ֥ךְְְאֶת־הַ ּזָ הָ ֖ ב וְְ אֶ ־ ת הַ ָכּ ֑ סֶ ף ֽאֶ ת ־ הַ נ ּ ְְ ֹ ח֙ ֶשׁ ת֙ אֶ ת ־ הַ בּ ַ זרְְְ ֔ ֶ ל אֶ ֽ ת ־ הַ בּ ְְ ֖ י דִ ל וְְ אֶ ת ־ כג הָ ֽעֹפָ ֽרֶ ת׃ כָָּ ל־דָּבָ֞ ראֲשׁ ֶ ר־יָב֣ ֹא בָאֵ֗שׁ תַּ ֽעֲבִ ֤ירוּבָאֵשׁ ֙ וְְטָהֵ֔ ראַ֕ךְְְ בְְּמֵ ֥י ה ֖ נִדָּ יִתְְְחַ ָּ ט֑א כד וְְכֹ֨ל אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יָבֹ֛א בָּאֵ֖שׁ תַּֽעֲבִ֥ירוּ בַמָּֽיִם׃ וְְכִבַּ סְְְ ֶ תּ ם ֧ בּ ִ גְְְ י דֵ כֶ ֛ ם בּ ַ ּי֥ ֹו ם הַ שׁ ּ ְְ בִ י עִ ֖ י כה ֑וּטְְְהַרְְְתֶּ ם וְְאַחַ ֖ר תָּ ב֥ ֹאוּ אֶ ל־הַ ֽמַּ ֽחֲ נֶ ֽה׃ וַ ּי֥ ֹ א מֶ ר י ה ו֖ ה אֶ ל ־ מ ֹשׁ ֶ ֥ ה כח רביעי כו ּלֵאמֽ ֹר׃ אשָׂ֗ אֵ֣תר֤ ֹאשׁ מַלְְְק֙ ֹוחַ֙ הַשְְּׁבִ֔י בָּֽאָדָ֖ם וּבַבְְּהֵמָ֑ה אַתָּה֙וְְאֶלְְְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ ן כז וְְרָ ֵ ֖יאשׁ אֲב֥ ֹות הָ ֽעֵדָ ֽ ה׃ וְְחָצִ֙יתָ֙אֶת־הַמַּלְְְק֔ ֹוחַ בֵּ֚ יןתּֽ ֹפְְשֵׂ֣י ה הַמִּלְְְחָמָ֔ הַּיֹֽצְְאִ֖ים כח לַ ֑ ּצָבָ א ו ּ בֵ ֖ י ן ָָ כּ ל ־ הָ ֽ עֵ דָ ֽ ה ׃ וַֽהֲרֵֽמֹתָ֨ מֶ֜כֶס לַֽיהו֗ה מֵאֵ֞ ת אַנְְְשֵׁ ֤יהַמִּלְְְחָמָה֙ הַּיֹֽצְְאִ֣ים ָבָ֔אאֶחָ֣ד ּלַצנֶ֔פֶשׁ מֵֽחֲמֵ֖שׁהַמֵּא֑ ֹות מִ ן־־־־הָֽאָדָם֙ וּמִ ן־־־־הַבָּקָ֔ רוּמִ ן־־־־הַֽחֲ מֹרִ֖ ים וּמִ ן־־־־ כט ל הַ ֽ ּצֹאן׃ מִמַּֽחֲצִיתָ֖ם תִּקָּ֑חוּ וְְנָֽתַתָּ֛הלְְאֶלְְְעָזָ֥ר הַכֹּהֵ֖ן תְְּ רוּמַ֥ת יהוֽה׃ ּ ו מִ מַּ ֽ חֲ ֨ צִ ת בְְּנֵ ֽי־־־־־יִשְְְׂרָ אֵ֜ ל ח ֣ תִּקַּ ׀ אֶחָ ֣ד ׀ זאָחֻ֣ מִ ן־־־־־הַ ֽחֲמִשּׁ ִ֗ יםמִ ן־־־־־הָ ֽאָדָ ֧ ם מִ ן־הַבָּקָ ֛ ר מִ ן־הַ ֽחֲ מֹרִ֥ ים וּמִ ן־הַ ֹ֖אן ּצ מִכָָּל־הַבְְּהֵמָ֑הוְְנָֽתַתָּ ֤ה אֹתָם֙ לַֽלְְוִּיִ֔םשֽׁ ֹמְְרֵ֕י מִשְְְׁמֶ֖רֶ תמִשְְְׁכַּ֥ן יהוֽה׃
רש״י יט ׀ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. ׁ ֶ ש ּלֹא יִ ָּ כ ְנסּו לָעֲ זָרָ ה: כּ ֹל הֹרֵ ג נֶפֶשׁ . רַ ִ ּבי כא ׀ רוַּיֹאמֶ אֶלְעָ זָר הַכּ ןֹהֵ וְ גֹו׳. לְפִ י ׁ ֶ ש ָ ּבא ׁ ֶ מֹשה לִכְ לַ ל ּכַעַ ס כג ׀ כָּ ל דָּבָ ר אֲשׁ ֶ ר יָבֹא בָאֵשׁ . לְבַ ֵּׁ של ּבֹו ּכְלּום: תַּ עֲבִ ירוּ מֵאִ יר אֹומֵ ר: ְ ּבהֹורֵ ג ּבְדָבָ ר הַמְקַ ֵ ּבל טֻמְאָ ה הַ ָּ כתּוב מְ דַ ֵ ּבר, ָאּב לִכְלַל טָ עּות, ֶׁ ש ּנִתְעַ ּלְמּו מִ ֶּ מּּונ הִלְכֹות ּגִעּולֵי ּגֹויִם. ָ ב ֵ א שׁ . ְּ כדֶ רֶ ךְ ַּ תׁ ְ שמִ ׁישֹו הַ גְעָ לָ תֹו, מִ י ׁ ֶ ש ַּ תׁ ְ שמִ ׁישֹו עַ ל יְדֵ י חַ ִּ מין וְלִ ֶּ מדְ ךָ הַ ָּ כתּוב, ׁשֶהַ ְּ כלִ י מְטַ ֵּ מא אָ דָ ם ּבְחִ ּבּורֵ י הַ ֵּ מת , ּכְאִ ּלּו וְכֵ ן אַ ָ ּהת מֹוצֵא ַ ּבּׁשְמִ ינִי ִּ לַמ ּלּואִ ים, ֶׁ ש ּנֶאֱמַ ר: "וַּיִקְ צֹף עַ ל יַגְעִ ּילֶנּו ּבְחַ ִּ מין, ּומִ י ֶׁ ש ַּ תׁשְמִ ׁישֹו עַ ל יְדֵ י צָלִי, ְ ּכגֹון הַ ַּׁ ש ּפּוד נֹוגֵעַ ַ ּב ּ ֵת מעַ צְ מֹו. אֹו אֲ פִ ּלּו זָרַ ק ּבֹו ץחֵ וַהֲ רָ גֹו? ּלְ ַ תמּוד לֹומַ ר: אֶ לְ עָ ָ ז ר ְ ו עַ ל אִ י תָ מָ ר " )ויקרא י, טז(, ּבָא לִכְלַל ּכַעַ ס, ּבָא וְ הָ אַ סְ ּ ָ כלָ ה , יְ לַ ְ ּבנֶ ּנּו א ָּ בּו ר : אַ ךְ בְּמֵ י נִדָּ ה יִתְ חַ ָּ טא. לְפִ י ְּ פ ׁשּוטֹו, "וְכֹל נֹגֵעַ ּבֶחָלָל", הִ ִּ ק ׁ ישהֹורֵג לְנֹוגֵעַ , מַ ה ּנֹוגֵעַ עַ ל יְדֵ י לִכְ ללַ טָ עּות . וְכֵ ן ְ ּב ׁ ִ 'שמְ עּו נָ א הַ ּמֹרִ ים' — "וַ ּיַ ךְ אֶ ת הַ ֶּ סלַ ע" חִ ּטּוי הזֶ לְטַ הֲ רֹו מִ ֻּ טמְ אַ ת מֵ ת ; אָ מַ ר לָהֶ ם: צְרִ יכִ ין הַ ֵּ כלִ ים חִ ּבּורֹו, ףאַ הֹורֵ ג עַ ל יְדֵ י חִ ּבּורֹו: ּתִּתְחַטְאוּ. ּבְמֵ י נִ ָ ּדה, ּכְדִ ין )לעיל כ, יא(, עַ ל יְדֵ י הַ ּכַעַ ס טָעָ ה: ֶ ראֲשׁ צִ הוָּ ה׳ וְ גֹו׳. ּ ָ תלָ ה ּגִעּול לְטַהֲרָ ם מִ ן הָאִ ּסּור וְחִ ּטּוי לְטַהֲרָ ן מִ ן הַ ּטֻמְאָ ה. ׁשְאָ ר טְמֵאֵ י מֵתִ ים, ׁש ףֶאַ ילְדִבְרֵ הָ אֹומֵ ר קִבְרֵ י ּגֹויִם אֵ ָינם ה הַ ֹו רָ אָ ה ְ ּברַ ּב ֹו : וְרַ ּבֹותֵ ינּו ּד ָׁרְשּו מִ ּכָאן ׁשֶאַ ף ִׁ לְהַכְשירָ ן מִ ן הָאִ ּסּור הִטְעִ ין מְטַ ּמְאִ ין ּבְאֹהֶ ל, ֶׁ ש ּנֶאֱמַ ר: "וְאַ ֵּ תן צֹאנִי צֹאן מַרְעִ יתִ י אָדָ ם כב ׀ אַךְאֶ ת בהַּזָהָ וְגֹו׳. אַ ף עַ ל ִּ פי ֶׁ ש ּלֹא הִזְהִ יר לָכֶ ם טְבִילָה לִכְלֵי מַ ָ ּתכֹות, ּו"מֵ י ָ ּנִדה" הַ ּכְתּובִין ּכָאן ּד ָׁרְשּו: אַ ּ ֶ תם " )יחזקאל לד, לא(, המֹודֶ הּוא ׁשֶהַ ּגֹויִם מְטַ ּמְאִ ין ּבְמַ ָ ּגע ׁ ֶ מֹשה אֶ ָּא לעַ ל הִ לְ כֹות טֻ מְאָ ה, עֹוד ׁיֵש לְהַ זְהִ יר לָכֶ ם עַ ל מַ םיִ הָ רְ אּויִ ם לִטְ ּבֹל ּבָהֶ ם נִ ָ ּדה, וְכַ ָּ מה הֵ ם? אַ רְ ּבָעִ ים סְאָ ה: ּובְמַ ָּׂ שא, ֶׁ ש ּלֹא נֶאֱמַ ר 'אָדָ ם' אֶ ָּאל אֵצֶל תטֻמְאַ אֹהָ לֹות, הִלְכֹות ּגִעּול, וְ'אַךְ ' ׁלְשֹון מִ עּוט, ּכְלֹומַ ר מְמֻעָטִ ין אַ ֶּ תם כד ׀ אֶ ל הַ מַּ חֲ ֶ נ ה . לְמַחֲנֵה ׁשְכִ ינָה, ׁשֶאֵ ין אטְמֵ תמֵ טָ עּון ׁ ֶ ש ּנֶאֱ מַ ר: "אָ דָ ם ּיִ כ יָ מּות ְ ּבאֹהֶ ל" )לעיל יט, יד(: ַ א ֶ ּ ת ם ּ ו שׁ ְ ִ ב י ֶ כ ם . מִ ּלְהִ ׁ ְ ש ַּ ת ֵּ מׁש ַ ּב ֵּ כלִ ים, אֲ פִ ּלּו לְאַ חַ ר טָ הֳ רָתָ ן מִ ֻּ טמְ אַ ת הַ ֵּ מת , ׁ ִ ש ּלּוחַ מִ ּמ ַחֲנֵהלְוִּיָה ּומִ ּמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵ ל: לֹא ׁ ֶ שהַ ּגֹויִ ם מְ קַ ְּלִ ב יןטֻ מְ אָ הּוצְרִ יכִ ין הַ ּזָאָ ה, אֶ ָּ לא מָ ה אַ ֶּ תם עַ ד ׁ ֶ שּיִטְ הֲ רּו מִ ְ ּבלִ יעַ ת אִ ּסּור ְנבֵ לֹות . וְרַ ּבֹותֵ ינּו אָמְ רּו: "אַ ךְ ּבְנֵי ּבְרִ ית, אַ ף ׁשְבִיכֶ ם ּכְׁשֶּיָבֹואּו ּלַבְרִ ית ַּ וְיִט ְּ מאּו צְרִ יכִין אֶ תהַּזָהָ ב", לֹומַ ר, ֶׁ ש ּצָרִ יךְ לְהַעֲבִיר ָ ּחֲלֻדה ֶׁ ש ּלֹו קֹדֶ ם כו ׀ שָׂא אֵ ת רֹאשׁ . קַח אֶת חֶ ׁ ְ ש ּבֹון: הַ ָ ּז אָ ה : ּ ּ ׁשֶּיַגְעִ ּילֶנּו, וְזֶהּו ׁלְשֹון 'אַךְ ', ֶׁ שלֹא יְהֵ א ָׁ שם ָ חֲלֻדה, אַךְ כז ׀ וְחָצִ יתָ אֶ תהַמַּלְ קֹוחַ בֵּ ין תּ יֹפְשֵׂ ההַמִּלְחָמָ וְ גֹו׳. חֶ י צְ ֹו כ ׀ כָ וְ ל מַ עֲ ה שֵׂ עִ ּזִ י ם . לְהָבִיא ּכְלֵי הַ ּקַרְנַיִם וְהַ ּטְלָפַיִם הַ ַּ מ ּתֶכֶת יִהְ יֶה ְּ כמֹות ׁ ֶ שהּוא: לְ אֵ ּל ּו ו ְ חֶ י צְ ֹו לְ אֵ ּל ּו : הָ וְ עֲ מ צָ ֹו ת :
8 Book of Numbers | Chapter 31 | Matot
31 Moses and Elazar the priest did as the Lord had command- ed Moses. 32 The plunder, the rest of the loot,the objects that were neither people nor animals, that the men of the army looted for them- selves, as those were not brought before Moses for the sepa- ration of the tax, was flocks, six hundred and seventy-five thousand, as many Midyanites were shepherds; 33 and cattle, seventy-two thousand; 34 and donkeys, sixty-one thousand; 35 and human beings, from the women who had not known lying with a male, thirty-two thousand. 36 The half, the portion of those who went out in the army, the Bangle number of the flock was three hundred thirty-seven thou- sand five hundred. 37 The levy to the Lord from the sheep was six hundred and seventy-five. 38 And the cattle, thirty-six thousand, and their levy to the Lord, seventy-two. 39 And the donkeys, thirty thousand five hundred, and their levy to the Lord, sixty-one. 40 And human beings, sixteen thousand, and their levy to the Lord, thirty-two people. 41 Moses gave the levy, the gift to the Lord, to Elazar the priest, as the Lord had commanded Moses. 42 And from the half of the plunder distributed to the children Fifth of Israel, that Moses had divided, taken, from the men who aliya campaigned, and gave to the Israelites, 43 the half of the congregation, which was transferred to them, Egyptian women with bangles on their arms. Fresco, Thebes, Egypt, from the flock was three hundred thirty-seven thousand fourteenth century BCE five hundred; 49 They said to Moses: Your servants took a census of the men 44 and cattle, thirty-six thousand; of war in our charge, and it was discovered that not one man 45 and donkeys, thirty thousand five hundred; is missing from us, and no one was killed. This is a very rare 46 and human beings, sixteen thousand. occurrence, even when the enemy is caught unawares, and even 47 Moses took from the half of the children of Israel the one for armies far better trained and organized than the Israelites. drawn from fifty, from the humans and from the animals,
BACKGROUND 31:50 | Bangle [etzada]: According to the de- root tzadi-ayin-dalet indicates that it was placed is evidence of an ornament of this kind from Background for Numbers 31:50 scription in II Samuel 1:10, this ornament was on the leg, as tza’ad means a step. Ugarit, Syria, from the fourteenth century BCE. placed on the arm, and may have been a symbol Girdle [kumaz]: The Sages state that this was a Some maintain that this was a string of tiny of royalty. It has similar letters to the word adi, mold in the shape of the womb (Shabbat 64a), balls, as kumzat in Arabic means a small ball. an ornament, although some maintain that the which was used to cover the genitals. There
9 ספר במדבר | פרק אל | תוטמ
לא לב וַ ּיַ ֣עַשׂ מֹשׁ ה ֶ֔ וְְאֶ לְְְעָ זָ ֖ר הַכּ ֹהֵ ֑ן כַּ ֽאֲשׁ ֶ ֛ר צִ וָּ ֥ה יהו֖ ה אֶ ת־מֹשׁ ֶ ֽה׃ הִ וַֽיְְְ י֙ הַ מּ ַ לְְְ ק֔ ֹו חַ יֶ ֣ תֶ ר הַ ָ֔בּ ז לג אֲשׁ ֶ ֥ר בָּ ֽזֲז֖ וּ עַ ֣ם הַ ֑אָבָ ּצ צ֗ ֹאןשׁ ֵשׁ ־מֵא֥ ֹותאֶ ֛לֶ ף וְְשׁ ִבְְְעִ֥ים אֶ ֖לֶ ף וַ ֽחֲמֵ ֥שׁ ֶ ת אֲ לָפִֽים׃ ּ ו בָ קָ ֕ ר לד לה ְְ שׁ ַ ֥נ ו יִם ְְ ִשׁ ב ְְְ ִ ֖ ע י ם ָ ֽ א ֶ ל ף ׃ וַ ֽחֲ מֹרִ֕ ים ֥דאֶחָ וְְשׁ ִשִּׁ֖ ים אָ ֽלֶ ף׃ ְְ ֶ ו נ֣ ֶ פ שׁ ָ א דָ ֔ ם ִ֨ מ ן ־ ַ ה ָ ּ נ שׁ ֔ ִ י ם ֲ א שׁ ֶ ֥ ר לו לֹא־יָ ֽדְְ ע֖ וּמִשׁ ְְְ ֣ב כַּ זָכָ ֑ר כָָּ ל־נֶ֕פֶשׁ ְְ שׁ נַ֥ יִםוּשׁ ְְְ לֹשׁ ִ֖ ים אָ ֽלֶ ף׃ וַתְְּ י֙הִ הַ ֽ מּ ֽ חֱ ֶ צָ ה ֔ חֵ לֶ ֕ ק הַ ֹ ּיֽ צְְ אִ ֖ י ם בַּ ּצָבָ֑א מִסְְְ ּפַ֣ר הַ ֹ֗אן ּשְְׁ צלֹשׁ ־מֵא֥ ֹותאֶ֙לֶף֙ וּשְְְׁ לֹשִׁ֣ים אֶ֔לֶף וְְשִׁבְְְעַ֥ת אֲלָפִ֖ים וַֽחֲמֵ֥שׁ לז לח מֵאֽ ֹות׃ וַיְְְהִ֛ י הַמֶּ ֥כֶ ס לַ ֽיהו֖ ה מִ ן־הַ ֹ֑אן ּשׁ צֵ ֥שׁ מֵא֖ ֹותחָמֵ ֥שׁ וְְשׁ ִבְְְעִֽים׃ ְְ ו ֨ ַ ה ָ ּ ב ָ ֔ ק ר שׁ ִ שׁ ּ ָ ֥ ה לט וּשׁ ְְְ לֹשׁ ים ִ֖ אָ ֑לֶ ף וּמִ ֥םכְְְסָ לַ הֽיהו֖ ְְ שׁ נַ֥יִם וְְשׁ ִבְְְעִֽים׃ וַ ֽחֲ ֕מֹרִ ים שׁ ְְ ִ֥ לֹשׁ ים אֶ ף֖לֶ וַ ֽחֲמֵ ֣שׁ מֵא֑ ֹות מ ֥םוּמִכְְְסָ לַ הֽיהו֖ ֥דאֶחָ וְְשׁ ִשִּֽׁ ים׃ וְְנֶ ֣פֶשׁ אָדָ֔ ם שׁ ִשָּׁ ֥ה עָשָׂ ֖ראָ ֑לֶ ף וּמִכְְְסָם֙לַ ֽיהו֔ה ְְ שׁ נַ֥יִם מא שׁ וּ ְְְ ל ֹ שׁ ִ ֖ י ם ָ נֽ ֶ פ שׁ ׃ וַּיִתֵּ֣ן מֹשֶׁ֗ ה אֶ ת־מֶ֙כֶס֙ תְְּ רוּמַ֣תיהו֔ה לְְאֶלְְְעָזָ ֖ר הַכּ ֹהֵ ֑ן כַּֽאֲשׁ ֶ֛ר צִוָּ֥ה מב י ה ֖ ו ה ֶ א ת ־ ֹמ שׁ ֶ ֽ ה ׃ וּמִֽמַּ ֽחֲ צִ֖ית נֵ בְְּ ֣י יִשְְְׂרָ אֵ ֑ל אֲשׁ ֶ ר֙ חָ צָ ֣ה מֹשׁ ֶ֔ ה מִ ן־הָ ֽאֲ נָשׁ ִ֖ ים הַ ֽ ּצֹבְְאִֽ ים׃ חמישי מג וַתְְּ הִ֛ י מֶ ֽחֱ צַ ֥ת הָ ֽעֵדָ ֖ ה מִ ן־הַ ֹ֑אןשׁ ּצְְ לֹשׁ ־מֵא֥ ֹותאֶ֙לֶף֙ וּשׁ ְְְ לֹשׁ ים ִ֣ אֶ֔לֶ ף שׁ ִבְְְעַ ֥ת אֲ לָפִ֖ים מד מה חֲ וַֽ ֥מֵ שׁ מֵ אֽ ֹו ת ׃ ּ ו ָ ב ָ ֕ ק ר שׁ ִ שׁ ּ ה ָ֥ ו ּ שׁ ְְְ ל ֹ שׁ ִ ֖ י ם ָ ֽ א ֶ ל ף ׃ וַ ֽחֲ ֕מֹרִ ים שׁ ְְ ִ֥ לֹשׁ ים אֶ ף֖לֶ וַ ֽחֲמֵ ֥שׁ מֵאֽ ֹות׃ מו מז וְְנֶ ֣פֶשׁ אָדָ֔ ם שׁ ִשָּׁ ֥ה עָשָׂ ֖ר אָ ֽלֶ ף׃ וַ חּיִקַּ֨ מֹשׁ ה ֶ֜ מִמַּ ֽחֲ צִ֣ת נֵ בְְּ ֽי־יִשְְְׂרָ אֵ֗ ל אֶ ת־הָ ֽאָחֻ ז֙ אֶחָ ֣ד מִ ן־הַ ֽחֲמִשִּׁ֔יםמִן־הָ ֽאָדָ ֖ םוּמִ ן־הַבְְּהֵמָ ֑הוַּיִתֵּ֨ ןאֹתָ֜ ם לַ ֽלְְוִּיִ֗ם ֽ שׁ ֹמְְרֵ י֙מִשׁ ְְְמֶ֙רֶת֙ מִשׁ ְְְכַּ ֣ן מח יהו֔ ה כַּ ֶ ֽאֲשׁ ֛ר צִ וָּ ֥היהו֖ ה אֶ ת־־־מֹשׁ ֶ ֽ ה׃ וַ ּֽיִקְְְרְְ בוּ֙ אֶ ל־מֹשׁ ֶ֔ ה הַ ּפ ֕ ְְקֻדִ ים ֶ אֲשׁ ֖ר לְְאַ לְְְפֵ ֣י הַ ּצָבָ ֑א מט שָׂרֵ י ֥ הָ ֽאֲלָפִ֖ים ֥ יוְְשָׂרֵ הַמֵּאֽ ֹות׃ וַּיֹֽאמְְ רוּ֙ אֶ ל־־־מֹשׁ ֶ֔ ה ֣ עֲבָדֶ יךָ וּנָּֽשְְׂא֔ אֶ ת־־־ר֛ ֹאשׁ אַ נְְְשׁ ֵ ֥י נ הַמִּ לְְְחָמָ ֖האֲשׁ ֶ ֣רבְְּ ֑ יָדֵ נוּ וְְלֽ ֹא־נִפְְְקַ֥ ד מִמֶּ ֖נּ וּ אִֽ ישׁ ׃ ֞וַנַּקְְְרֵ באֶ ת־־־קָָרְְְ בַּ ֣ן יהו֗ה אִ ישׁ ֩ אֲשׁ ֶ֨ ר מָצָ֤א כְְלִֽי־־־זָהָב֙ אֶ צְְְעָדָ ה֣ וְְצָמִ֔ יד טַ בַּ ֖עַ ת עָ גִ֣יל וְְ ֑זכוּמָ לְְכַ ֵּ֥ר עַ פל־נַפְְְשׁ ֹתֵ ֖ינוּ לִפְְְ נֵ ֥י יהוֽ ה׃
רש״י לב ׀ וַיְ יהִ הַ ַ מּ ק לְ ֹוחַ יֶ תֶ ר הַ ָבּ ז . לְפִ י ֶׁ ש ּא לֹנִצְטַ ּוּו לְהָרִ ים מג-מז ׀ וַ ְתּ הִ י מֶ חֱ צַ ת הָ עֵ דָ ה . ּכ ָךְוְכָךְ, ַ ּ"וַּיִקח ֶׁ מֹשה" )שמואל א׳ כ, , יח( ריֶחְסַ מְ קֹום ׁמֹושָבְךָ, אִ ׁיש הָרָגִיל ֵׁ לֵישב מֶ כֶ ס מִ ן הַ ִּ מ ַּ טלְטְ לִ ין אֶ ָּ לא מִ ן הַ ַּ מלְ קֹוחַ , ּכָתַ ב אֶ ת הַ ָּ ל ׁשֹון וְ גֹו׳: ׁ ָ שם. וְכֵ ן: ּ"וַּיִפ דָקֵ מְ קֹום ָ ּדוִד" )שם פסוק כז(, רנֶחְסַ מְ קֹומֹו הַּזֶה: "וַיְהִ י הַ ּמַלְקֹוחַ " ֶׁ ש ּבָא לִכְלַל ָ ּחֲלֻקה וְלִכְלַל מֶכֶס, וְאֵ ין אִ ׁיש ׁ ֵ יֹושב ׁ ָ שם: מח ׀ הַ מְ מֻ ִ ּני ם : ׁ ֶ שהָ היָ עֹודֵ ף עַ ל ַ ּבז הַ ִּ מ ַּ טלְטְ לִ ין "אֲ ׁ ֶ שר ָ ּב ֲזזּו עַ ם הַ ּצָבָ א" אִ ׁיש הַ ּפְקֻדִ ים. נ ׀ אֶ ְ צ עָ דָ ה . אֵ ּלּו צְמִ ידִים ֶׁ של רֶגֶל: וְ צָ מִ י ד . ֶׁ של יָד: לֹו וְלֹא ּבָא לִכְלַל חֲ ּלֻקָה, מִסְ ּפַר הַ ּצֹאן וְגֹו׳: מט ׀ וְ ל ֹ א ִ נ פְ קַ ד . לֹא נֶחְ סַ ר. וְתַ רְ ּגּומֹו: "וְלָ א ׁ ְ שגָ א", ףאַ הּוא עָ גִ י ל . נִ זְמֵ י אֹזֶ ן: וְ כ ּ ו מָ ז . ְ ּדפּוס ׁ ֶ של ֵ ּבית הָ רֶחֶ ם, לְכַ ֵּ פר עַ ל ִ ּבלְ ׁשֹון אֲ רַ ּיִ מ חֶ סְ רֹון, ְּ כמֹו: "אָ נֹכִ י אֲ חַ ֶּ ט ָ ּנה" )בראשית לא, לט(, מב ׀ וּמִמַּחֲצִ ית בְּנֵי יִשְׂרָאֵ ל אֲשׁ ֶ ר חָצָ ה מֹשׁ ֶ ה. לָ עֵ דָ ה , הִרְ הּור הַ ּלֵב ׁ ֶ של ְ ּבנֹות מִדְ יָן: ּתַרְ ּגּומֹו: ּ"דַהֲוָת ׁשָגְיָא מִ ּמִנְיָנָא", וְכֵ ן: ּ"כִי ּיִפ דָקֵ ׁמֹושָבֶךָ" וְהֹוצִיאָ ּה לָהֶם "מִן הָאֲנָ ׁ ִ שים הַ ּצֹבְאִ ים":
10 Book of Numbers | Chapter 32 | Matot
51 Moses and Elazar the priest took the gold from them, all 53 However, each of the rest of the men of the army looted for wrought vessels. himself. Every soldier took what he wanted, without providing 52 All the gold of the gift that they donated to the Lord was an account of those items. sixteen thousand seven hundred and fifty shekels, from 54 Moses and Elazar the priest took the gold of the officers of the officers of the thousands, and from the officers of the the thousands and of the hundreds and brought it to the hundreds. Tent of Meeting, a remembrance for the children of Israel before the Lord. Presumably, the gold was later used when needed.
Like the previous section, this passage also deals with some final practical matters handled by Moses before The Inheritance of the his death. Two tribes come before him requesting that they receive their inheritance on the eastern side of Two and a Half Tribes the Jordan River for economic reasons. Moses sharply rebukes them for their desire to remain outside the NUMBERS 32:1–42 borders of Canaan and not to assist in its conquest. After agreeing to aid their brothers in conquering the land, promising that they would return to their preferred inheritance only after the cessation of war, Moses accepts their request. However, he warns them in the presence of Elazar the priest, Joshua son of Nun, and the heads of the tribes, that they must fight on the front lines with their brethren until the end of the conquest. Moses formulates this agreement by issuing a so-called compound condition, in which both the positive and negative outcomes are spelled out. He also includes half of the tribe of Manasseh within their group, as that was also a populous tribe whose members were powerful warriors.
32 1 The children of Reuben and the children of Gad had much 8 So did your fathers, the spies, when I sent them from Kadesh Sixth livestock from what they had brought from Egypt, as well as Barnea to see the land, during the second year in the wilder- aliya the plunder of Midyan; it was very considerable. Since they ness (chap. 13). (Third wanted to work as shepherds, it is also possible that they ex- aliya) changed goods with the other tribes for their animals, which further augmented their flocks. They saw the land of Yazer and the land of Gilad on the eastern side of the Jordan River, and behold, the place was a place for livestock. It contained large tracts that were unsuitable for agriculture, but were per- fect for raising flocks. 2 The children of Gad and the children of Reuben came and said to Moses, to Elazar the priest, and to the princes of the congregation, saying: 3 The cities of Atarot, Divon, Yazer, Nimra, Heshbon, Elaleh, Sevam, Nevo, and Beon,
Cities of Gad and Reuben
11 ספר במדבר | פרק בל | תוטמ
נא נב חוַּיִקַּ֨ מֹשֶׁ֜ ה וְְאֶלְְְעָזָ֧ר הַכֹּהֵ֛ן אֶ ת־־־הַּזָהָ֖ב מֵֽאִתָּ֑ם כֹּ֖ל כְְּלִ֥י מַֽעֲשֶֽׂה׃ ֣ וַיְְְהִ י ׀ כּ ָָ ל ־־־ זְְ הַ ֣ ב הַתְְּ רוּמָ֗ ה אֲשֶׁ ֤ר הֵרִ֙ימוּ֙ לַֽיהו֔ה שִׁשָׁ֨ ּ העָשָׂ֥ר אֶ֛לֶףשְְׁבַע־מֵא֥ ֹות וַֽחֲמִשִּׁ֖ים שָׁ֑קֶ ל נג נד מֵאֵת֙ ֣ ישָׂרֵ הָ ֽאֲ לָפִ֔ ים ֖תוּמֵאֵ ֥ ישָׂרֵ הַמֵּאֽ ֹות׃ אַ נְְְשׁ ֵ י֙ הַ ּצ אָבָ֔ בָּ ֽזֲז֖ וּאִ֥ ישׁ לֽ ֹו׃ ַ ִ ו ּי ַ ּ֨ ק ח ֹמ שׁ ֜ ֶ ה וְְאֶלְְְעָזָ֤רהַכֹּהֵן֙ אֶ ת־־־־הַּזָהָ֔ במֵאֵ֛ת שָׂרֵ֥י הָֽאֲלָפִ֖ים וְְהַמֵּא֑ ֹות וַּיָבִ֤אוּ אֹתֹו֙ אֶ ל־־־־א֣ ֹהֶ ל מֹועֵ֔ד זִכָּר֥ ֹוןלִבְְְ נֵ ֽי־יִשְְְׂרָ אֵ ֖ל לִפְְְנֵ ֥י יהוֽ ה׃ לב א וּמִקְְְנֶ֣ה ׀ ברַ֗ הָ יָ֞ה לִבְְְנֵ֧י רְְ אוּבֵ ֛ן וְְלִבְְְנֵי־גָ ֖ד עָצ֣וּםמְְא֑ ֹדוַּיִרְְְ א֞ וּ אֶ ת־אֶ ֤רֶ ץ יַעְְְזֵר֙וְְאֶ ת־ כט ששי / שלישי / ב אֶ֣רֶץ גִּלְְְעָ֔ד וְְהִנֵּ֥ה הַמָּק֖ ֹום מְְק֥ ֹום מִקְְְנֶֽה׃ וַּיָב֥ ֹאוּ בְְנֵי־גָ ֖ד וּבְְְנֵ ֣ירְְ אוּבֵ ֑ן וַּיֹֽאמְְר֤ וּ ג ֶאֶל־מֹ שׁ ה֙ וְְ ל אֶ ־ אֶ לְְְ ז עָ ֣ ָ ר הַ ֹ כּ הֵ ֔ ן וְְ אֶ ל ־ נְְ ִ שׂ י אֵ ֥ י הָ ֽ עֵ דָ ֖ ה לֵ א מֽ ֹ ר ׃ עֲטָ ר֤ ת ֹו וְְ י דִ ֹ ב ן֙ וְְ יַ עְְְ זֵ ֣ ר ד וְְנִמְְְרָ֔ה וְְחֶשׁ ְְְבּ֖ ֹון וְְאֶלְְְעָלֵ ֑הוּשְְְׂבָ ֥םוּנְְְב֖ ֹווּבְְְעֽ ֹן׃ הָאָ֗רֶ ץאֲשׁ ֶ֨ ר ֤ההִכָּ יהוה֙ לִפְְְנֵי֙ עֲדַ֣ ת ה יִשְְְׂרָאֵ֔ל אֶ֥רֶ ץ מִקְְְנֶ֖ההִ֑וא וְְלַֽעֲבָדֶ֖יךָ מִקְְְנֶֽה׃ וַּיֹֽאמְְר֗ וּ אִ ם־מָ צָ ֤אנוּ חֵן֙בְְּעֵינֶ֔יךָ יֻתַּ֞ ן אֶת־הָאָ֧רֶץ הַּזֹ֛אתלַֽעֲבָדֶ֖יךָ לַֽאֲחֻּזָ֑האַ ל־תַּֽעֲבִרֵ֖נוּ אֶת־הַּיַרְְְדֵּֽן׃ ו וַּיֹ֣אמֶר מֹשׁ ֶ֔ הלִבְְְנֵי־גָ ֖ד וְְלִבְְְנֵ֣ירְְ אוּבֵ ֑ן הַאַ ֽחֵ יכֶ֗ ם יָב֙ ֹאוּ֙ ה לַמִּלְְְחָמָ֔ ֖וְְאַתֶּ ם תֵּ ְְ ֥שׁ בוּ פֽ ֹה׃ ז ח וְְ לָ ֣ מָּ ה תנוא֔ וןאֶ ת־לֵ ֖ב נֵ בְְּ ֣י יִשְְְׂרָ אֵ ֑ל מֵ ֽעֲ בֹר֙ אֶ ל־הָאָ֔רֶ ץ אֲשׁ ֶ ר־נָתַ ֥ ן לָהֶ ֖ם יהוֽ ה׃ ֥כּ ֹ ה תְְ ִ נ י א֔ ּ ו ן ט עָשׂ֖וּאֲבֽ ֹתֵ יכֶ ֑ם בְְּשׁ ָָלְְְחִ֥ י ֛ םאֹתָ מִקָּדֵ ֥שׁ בַּרְְְ נֵ֖עַלִרְְְא֥ ֹותאֶ ת־־־־הָאָ ֽרֶ ץ׃ וַּֽיַֽעֲל֞וּ עַד־נַ֣חַל אֶשְְְׁכֹּ֗ול וַּיִרְְְ אוּ֙ ץאֶת־הָאָ֔רֶ וַּיָנִ֕יאוּ אֶת־לֵ֖ב בְְּנֵ֣י יִשְְְׂרָאֵ֑ל לְְבִלְְְתִּ י־בֹא֙ אֶ ל־־־־הָאָ֔רֶ ץ י יא ֶ אֲשׁ ר־־־־נָתַ ֥ ן לָהֶ ֖ם יהוֽ ה׃ וַּיִֽחַ ר־־־־אַ֥ףיהו֖ה בַּּיֹ֣ום הַה֑וּא וַּיִשָּׁבַ֖ע לֵאמֽ ֹר׃ אִ ם־יִרְְְ א֨ וּ הָֽאֲנָשִׁ֜ ים הָ ֽעֹלִ֣ים מִמִּ צְְְרַ ֗ יִם מִ בֶּ֨ ן עֶשְְְׂרִ ֤ ים שׁ ָ נָה֙ וָמַ֔ ה עְְְלָ תאֵ֚ הָ ֽאֲדָ המָ֔ אֲשׁ ֶ ֥ר נִשׁ ְְְבַּ ֛עְְְתִּ י
רש״י
פרק לב ז ׀ וְלָמָּ ה תְ נִיאוּן. ָּסִ תירּו וְתַמְנִיעּו ָּלִבם "מֵעֲ בֹר", ׁשֶּיִהְ יּו ח ׀ ִ מ ָ ּ ק דֵ שׁ ַ ּ ב רְ ֵ נ ַ ע . ּכָךְ ׁשְמָ ּה, ׁ ְ ּוש ּתֵי קָדֵ ׁש הָ יּו: ג ׀ עֲטָ רֹות וְדִ יבֹן וְ גֹו׳. מֵאֶרֶץסִ יחֹון וְעֹוג הָ יּו: סְ בּורִ ים ׁשֶאַ ֶּ תם יְרֵאִ ים לַעֲ בֹר מִ ּפְנֵי הַ ּמִלְחָמָ ה וְחֹזֶק הֶ עָ רִ י ם ְ ו הָ עָ ם : ו ׀ הַ אַ חֵ י כֶ ם . לְ ׁשֹון ּתְמִ היהָ הּוא:
9 They went up until the Eshkol Ravine, and they saw the 10 The Lord’s anger was enflamed on that day, and He took an land, and when they said that it was unsatisfactory for them, oath, saying: they disheartened the children of Israel, so as not to desire 11 The men who came up from Egypt, from twenty years old to come to the land that the Lord had given them. and above, shall not see the land about which I took an oath
12 Book of Numbers | Chapter 32 | Matot
to Abraham, to Isaac, and to Jacob, because they did not 19 as we will not inherit with them across the Jordan and be- wholeheartedly follow Me and My instructions, yond, as our inheritance has come to us on the east side of 12 except for Caleb son of Yefuneh the Kenizite, and Joshua the Jordan. We had no intention of shirking our duty and will son of Nun; because they wholeheartedly followed the fight with the rest of our brethren. However, we relinquish our Lord. portion on the western side of the Jordan from the outset. 13 The Lord’s anger was enflamed against Israel, and He Seventh 20 Moses said to them: If you will do this matter: If you will caused them to wander in the wilderness forty years, until aliya indeed be a vanguard before the Lord to the war, the end of the entire generation that did evil in the eyes of (Fourth 21 all of the vanguard from you will cross the Jordan and fight the Lord. As a result of God’s anger, the people wandered in aliya) as the vanguard of the army on the western side of the Jordan, the wilderness for forty years, waiting for that entire sinful gen- before the Lord, until the enemies are weakened, and until eration to die out. His dispossession of His enemies from before Him, so that 14 And behold, you, the children of Gad and the children of your brothers may inherit the land. Reuben, have risen in place of your fathers, a breed of sinful 22 The land will be conquered before the Lord, and only then 9 men, to further exacerbate the enflamed wrath of the Lord you will returnD here, when the wars, which will certainly last against Israel. years, are concluded; and you shall be absolved before the 15 If you will turn from following Him and His path, He will Lord and before Israel, and this land shall be for you as an continue to leave them, the people, in the wilderness for lon- ancestral portion before the Lord. 10 Discussion for Numbers 32:22 ger; and so you will bring harm to this entire people. 23 But if you will not do so, but remain here on the eastern side 16 They, the children of Gad and the children of Reuben, ap- of the Jordan River, behold, you have sinned to the Lord; and proached him, and said: Let us present our request in a more know your sin that will find you. You will not escape punish- appropriate manner: We will build sheep enclosures for our ment for your transgression. livestock here, and cities, settled areas, for our young chil- 24 Therefore, build cities for your children and enclosures for 11 dren and wives. your flocks, and that which comes out of your mouth, that 17 And we, the men, will swiftly set out as a vanguard for war which you promised, you shall do. before the children of Israel, until we have taken them to 25 The children of Gad and the children of Reuben said to their place, on the western side of the Jordan, and in the mean- Moses, saying: We, your servants, will do as you, my lord, time our children shall live in the fortified cities, due to the commands. inhabitants of the land who might attack those left here. 26 Our children, our wives, our livestock, and all our animals, 18 We will not return to our homes until each of the children will be there in the cities of Gilad. of Israel has inherited his inheritance in the land of Canaan, 27 And your servants will cross, all the vanguard soldiers, be- fore the Lord to war, as my lord speaks.
DISCUSSION 32:22 | And then you will return: The children by worries over their wives and children. Since eastern side of the Jordan River, they can set out of Gad and Reuben might make better soldiers they will leave their families safely behind on the to battle with greater peace of mind. Discussion for Numbers 32:22 than the other tribes as they will not be troubled
13 ספר במדבר | פרק בל | תוטמ
יב לְְאַבְְְרָ הָ ֥םלְְ יִצְְְחָ ֖ק יַ וּֽלְְְ ֽעֲק֑ ֹב לֽ כִּ֥יֹא־־־מִ לְְְא֖ וּ אַ ֽחֲרָ ֽ י׃ בִּלְְְתִּ֞ י ֤בכָּלֵ בֶּ ן־יְְפֻ נֶּה֙הַקְְּ נִּזִ֔ י וִֽיהֹושׁ ֻ ֖עַ יג בִּ ן־־נ֑וּןכִּ֥י מִלְְְא֖ וּ אַֽחֲרֵ ֥ י יהוֽ ה׃ וַּיִֽחַ ר־אַ ֤ףיהוה֙ לבְְּיִשְְְׂרָאֵ֔ וַיְְְנִעֵם֙ רבַּמִּדְְְבָּ֔ אַרְְְבָּעִ֖ים יד שָׁ נָ֑העַ ד־תּ ֹם֙ כָָּ ל־הַדּ֔ ֹור הָ ֽעֹשֶׂ ֥ה ֖ עהָרָ בְְּעֵ ינֵ֥י יהוֽ ה׃ וְְהִנֵּ֣ה קַמְְְתֶּ֗ ם תַּ֚ חַ ת אֲב֣ ֹתֵ יכֶ֔ ם טו תַּרְְְ בּ֖ וּת אֲ נָשׁ ִ֣ ים חַ ּט יםָאִ֑ לִסְְְ ֹּ֣ותע֗ פֹוד עַ ֛לחֲר֥ ֹון אַ ף־יהו֖ האֶ ל־יִשְְְׂרָ אֵ ֽל׃ ֤יכִּ תְְשׁ וּבֻ ן֙ טז מֵאַ֣חֲרָ֔ יו וְְ יָסַ ֣ף ע֔ ֹודלְְהַ נִּיח֖ ֹובַּמִּדְְְ בָּ ֑רוְְשׁ ִֽחַתֶּ ם֖ לְְכָָ ֥םל־הָעָ הַ ּזֶ ֽה׃ ּי ג וַ ִ ְְ ּ שׁ ֤ ּ ו יז אֵלָיו֙ וַ וּּיֹ֣אמְְר֔ גִּדְְְר֥ ֹתצ֛ ֹאן נִבְְְ נֶ ֥הלְְמִקְְְ נֵ ֖נוּ ֹּה֑ פוְְעָרִ֖ ים לְְטַ ֵּ פֽנוּ׃ אֲֽוַ נַ ֜ חְְְ נ ּ ו נֵ ֽ חָ לֵ ֣ ץ חֻ שׁ ֗ ִ י ם לִפְְְנֵי֙בְְּ נֵ ֣ייִשְְְׂרָ אֵ֔ לעַ ֛ד ֶ אֲשׁ ֥ר אִ ם־הֲבִֽיאֹנֻ ֖םאֶ ל־מְְ ֑םקֹומָ וְְ יָשׁ ַ ֤ב טַ ֵּ֙ פנוּ֙ בְְּעָרֵ י ֣ הַמִּבְְְצָ֔ ר יח מִ ּפְְנֵ ֖י יֹֽשׁ ְְבֵ ֥י הָאָ ֽרֶ ץ׃ לֹ֥א נָשׁ ֖ וּבאֶ ל־בָּתֵּ ֑ינוּעַ֗ ד הִתְְְ נַחֵל֙בְְּנֵ֣י ליִשְְְׂרָאֵ֔ אִ֖ ישׁ נַֽחֲלָתֽ ֹו׃ יט כִּ֣יל֤ ֹא נִנְְְחַל֙ םאִתָּ֔ מֵעֵ ֥בֶ ר לַּיַרְְְ דֵּ ן֖ וָהָ ה֑לְְְאָ כִּ֣י בָ ֤אָ ה נַּֽחֲלָתֵ֙ נוּ֙ אֵלֵ֔ ינוּ מֵעֵ ֥בֶ ר הַּיַרְְְ דֵּ ֖ ן מִ ז ְְְ רָ ֽ חָ ה ׃ כ וַּיֹ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ מֹשֶׁ֔ ה אִֽם־תַּֽעֲשׂ֖וּןאֶת־הַדָּבָ֣ר הַּזֶ֑האִם־תֵּחָֽלְְצ֛וּ לִפְְְנֵ֥י יהו֖ה שביעי / רביעי / כא לַ מּ ִ לְְְ חָ מָ ֽ ה ׃ וְְעָבַ֨ר לָכֶ ֧םכָָּל־חָל֛וּץ אֶ ת־הַּיַרְְְ דֵּ֖ן לִפְְְנֵ֣ייהו֑ה עַ ֧דהֽ ֹורִ ישׁ ֹו֛ אֶ ת־אֽ ֹיְְבָ ֖יו כב מִ ּ ָ פנָ ֽ י ו ׃ וְְנִכְְְבְְּשׁ ָ֨ ההָאָ֜רֶ ץלִפְְְ נֵ ֤י יהוה֙ וְְאַחַ ֣ר תָּשׁ ֻ֔ בוּוִֽהְְְ יִיתֶ ֧םנְְקִ ּיִ֛םמֵ ֽיהו֖ ה וּמִ ּיִשְְְׂרָ אֵ ֑ל כג וְְ֠הָ הֽיְְתָ֠ ץ הָאָ֨רֶ הַ ּז֥ ֹאת לָכֶ ֛םלַ ֽאֲחֻ ּזָ ֖ה לִפְְְ נֵ ֥י יהוֽ ה׃ וְְאִ ם־־־־ל֤ ֹא תַ ֽעֲשׂ וּן֙ כֵּ֔ ן הִ נֵּ ֥ה חֲטָ אתֶ ֖ ם כד לַֽיהו֑הוּדְְְ עוּ֙ חַ ַ ּטאתְְְכֶ֔ם אֲשֶׁ֥רתִּמְְְצָ֖א אֶתְְְכֶֽם׃ בְְּנֽוּ־לָכֶ֤ם עָרִ ים֙לְְטַ ּפ ְְכֶ֔םוּגְְְדֵר֖ ֹת כה לְְ צֹנַ ֽאֲ כֶ ֑ם וְְהַ ּיֹצֵ ֥א מִ ִּ פיכֶ ֖ם תַּ ֽעֲשֽׂ וּ׃ וַּיֹ֤אמֶ ר בְְּנֵי־גָד֙וּבְְְנֵ֣י רְְ אוּבֵ֔ ן אֶ ל־מֹשֶׁ֖ה לֵאמ֑ ֹר כו עֲבָדֶ ֣ יךָ ּיַ ֽעֲשׂ֔ וּכַּ ֶ ֥רֽאֲשׁ אֲ דֹנִ֖י מְְ צַ וֶּ ֽה׃ טַ ֵּ֣נוּנָשֵׁ֔ פינוּ מִקְְְ נֵ ֖נוּ וְְכָָ ל־־־־בְְּהֶמְְְתֵּ נוּ֑ יִֽהְְְ ָ ֖םיוּ־שׁ בְְּעָרֵ ֥ י כז הַ גּ ִ לְְְ עָ ֽ ד ׃ וַֽעֲבָדֶ֨ יךָ ּיַ ֽעַבְְְר֜ וּ כָָּ ל־־־חֲ ל֥ וּץ צָבָ ֛א לִפְְְ נֵ ֥י יהו֖ הלַמִּ לְְְחָמָ ֑ה כַּ ֽאֲשׁ ֶ ֥ר אֲ דֹנִ֖י דּ ֹבֵ ֽר׃
רש״י יב ׀ הַ קּ ְ נִ ּזִ י . חֹורְ גֹו ׁ לֶ ש קְנַז הָ יָה, הוְיָלְדָ לֹו אִ ּמֹו ׁ ֶ של ּכָלֵ ב יז ׀ וַ אֲ נַ חְ נ ּ ו נֵ חָ לֵ ץ חֻ שׁ ִ י ם . נִ זְ ַּ דּיֵ ן מְ הִ ירִ ים, ְּ כמֹו: "מַ הֵ ר ׁ ָ שלָ ל יט ׀ מֵ עֵ בֶ ר לַ ּיַ רְ ן דֵּ ג וְ ֹו ׳ . ָ ּבעֵ בֶ ר הַ ּ ַ מעֲ רָ בִ י : כִּ י בָאָ ה נַחֲ לָתֵ נוּ. אֶ ת עָ תְ נִ י אֵ ל : חָ ׁש ַ ּבז " )ישעיה ח, ג( , " יְ מַ הֵ ר יָ חִ ׁ ָ ישה " )שם ה, יט(: ] לִ פְ נֵ י ְבּ נֵ י ּכְבָר קִ ּבַלְ נּוהָ ּבָעֵבֶר הַ ִּ מזְרָחִ י: ִ י ְ ׂ ש רָ אֵ ל . ּבְרָ ׁ ֵ אשי ּגְיָסֹות, מִ ּתֹוךְ ׁ ֶ ש ּג ִּבֹורִ ים הָ יּו, ׁ ֶ ש ֵּ כן נֶאֱמַ ר יג ׀ וַ יְ נִ עֵ ם . וַיְטַ לְטְ לֵ ם, מִן "נָע וָנָד" )בראשית ד, יב(: כד ׀ לְצֹנַאֲ כֶ ם. ֵּ ת הבָ זֹו מִ ִ ּגזְרַ ת "צֹנֶה וַאֲ לָפִ ים ֻּ כ ָּ לם" )תהלים ְּ בגָ ד: "וְטָ ףרַ זְ רֹועַ אַ ף קָ דְ קֹד" )דברים לג, כ(. וְאַ ף ׁ ֶ מֹשה חָ זַ ר יד ׀ ּכְמֹו: "סְ פּו ׁשָנָה עַ ל ׁשָנָה" )ישעיה כט, א(, ח, ח(, ׁשֶאֵ ין ּבֹו אָ לֶ ״ף מַפְסִ יק ֵ ּבין נּו״ן לַ ּצַדִ ״י, וְאָ לֶ ״ף ׁ ֶ ש ָ ּבא לִסְ ּפֹות. ּופֵ רַ ׁש לָהֶ ם ְ ּב'אֵ ֶּ לה הַ ְ ּדבָ רִ ים': "וָאֲ צַ ו אֶ תְ כֶ ם ּב תָעֵ הַ הִ וא וְ גֹו׳ "עֹלֹותֵיכֶם סְ פּו״ וְגֹו׳ )ירמיה ז, כא(, לְ ׁשֹון ּתֹוסֶפֶ ת: ָּ כאן אַחַ ר הַ ּנּו״ן, ּבִמְ קֹום הֵ ״א ׁ ֶל ש"צֹנֶה" הּוא. מִ יסֹודֹו ׁ ֶ של חֲ לּוצִים ּתַעַבְרּו לִפְנֵי אֲחֵ יכֶ ם ּבְנֵי יִשְׂרָאֵ ל ּכָל ּבְנֵי חָיִל" רַ ִ ּבי ׁ ֶ מֹשה לָמַ דְ ִּ תי: וְ הַ ּיֹ צֵ א מִ ִ פיכֶ ם תַּ עֲ שׂ וּ. לַ ָ ּגב ַ ֹּה, ׁ ֶ ש ּ ִ ק ַ ּבלְ ּ ֶ תם טז ׀ נִ בְ נֶ ה לְ מִ קְ נֵ נ וּ ּפ ֹ ה . חָסִים הָיּו עַל ָםמָמֹונ יֹותֵר )דברים ג, יח(, ּובִ ירִ יחֹו ּכְתִ יב: "וְהֶ חָ לּוץ הֹלֵ ךְ לִפְ נֵ יהֶ ם" )יהושע ּ עֲ לֵ יכֶ ם לַעֲ בֹר לַ ִּ מלְחָ מָ ה עַ ד ִּ כ ּב ּׁוש וְחִ ּלּוק, ׁ ֶ ש ּמ ׁ ֶ ֹשה לֹא ִ ּב ֵ ּק ׁש מִ ּבְנֵיהֶ םּובְנֹותֵ יהֶ ם, ׁשֶהִקְ ִ ּדימּו מִקְנֵיהֶ ם לְטַ ָּ פם. אָמַ ר ו, ,יג(( זֶה רְאּובֵ ן וְגָד ֶׁ ש ּקִּיְמּו ּתְנָאָ ם: — תוספת מרבינו מֵהֶ ם אֶ ּלָא "וְנִכְ ְ ּבׁ ָ שה... וְאַחַ ר ָּ תׁ ֻ שבּו" )לעיל פסוק כב( , ְ ו הֵ ם לָהֶ ם ֶׁ מֹשה: לֹא כֵ ן, ֲעשׂ ּו הָעִ ָ ּקר עִ ָ ּקר וְהַ ּטָפֵ ל טָפֵ ל, ְ ּבנּו שמעיה שהעיד: "צוני רבי להגיה"[ ְ ו ָ י שׁ ַ ב ַ ט ּ ֵ פנ ּ ו . ֹו ּ ְע בדֵ נּו קִ ְ ּבלּו עֲלֵיהֶ ם "עַ ד הִתְנַחֵ ל" )לעיל פסוק , יח(הֲרֵ יהֹוסִ יפּו לָכֶ ם ּתְחִ ּלָה עָרִים לְטַ ּפְכֶ ם וְאַחַ ר ּכָךְ ּגְדֵ רֹות לְצֹאנְכֶ ם צֶאֵ ל אַ י חֵ נ ּו : בְּעָרֵי הַמִּבְצָר. ׁ ֶ ש ִּנבְנֶה עַכְ ׁ ָ שיו: )להלן פסוק כד(: לְהִתְעַ ֵּ כב ׁשֶבַ ע ׁשֶחִ ּלְקּו, וְכֵ ן ָעשׂ ּו: כה ׀ וַּיֹאמֶר בְּ נֵי גָ ד. ֻּ כ ָּ לם ּכְאִ ׁיש אֶחָ ד:
14 Book of Numbers | Chapter 32 | Matot
28 Moses commanded Elazar the priest, and Joshua son of 37 The children of Reubenlikewise built Heshbon, Elaleh, and Nun, and the heads of the fathers, the leaders, of the tribes Kiryatayim;B Background for Numbers 32:37 of the children of Israel in their regard. Since this agreement 38 and Nevo and Baal Meon, with changed names. They gave will be fulfilled only after Moses’ death, he entrusts it to the fu- these cities different names, as some of them were named after ture leaders of the people. idols, such as Nevo and Baal Meon;14 and Sivma, and they des- 29 Moses said to them: If the children of Gad and the children ignated names for the cities that they built. Some of these of Reuben will cross the Jordan with you, all the vanguard were their old names, while others were given new names.
Inheritance of Makhir son of Manasseh
BACKGROUND 32:35 | Yogbeha: Following the order of the cit- heritance of Reuben. The name also appears in of the Druze, in Havran. Kenat is mentioned in Background for Numbers 32:35 ies as they are presented in these verses, this is external sources, such as the Mesha Stele, ninth early Egyptian documents dating back to the the northernmost city in the territory of the tribe century BCE. The geographical descriptions refer first half of the second millennium BCE. It was of Gad. Yogbeha is mentioned as an eastern city to a prominent mountain on a plain. Researchers a city of the Decapolis in the Hellenistic period, in Gideon’s wars with the Midyanites (Judges have suggested various identifications: Khirbet a group of ten cities that possessed a measure 8:11). It is identified with Ajebeihat, which is lo- el-Qereiyâ, west of Madaba; Khirbet el-Qereiyât, of autonomy. In the period of the Mishna, Kenat cated north of Rabat Amon. southwest of Madaba; or Jalul, to the east. marked the border of the Land of Israel for the 32:37 | Kiryatayim: This place is mentioned 32:42 | Kenat: Generally identified with Cana- separation of tithes (Tosefta, Shevi’it 4:11). Background for Numbers 32:3732:42 in Genesis (14:5) and is also referred to in the tha, in the east of the Bashan, a provincial city book of Joshua (13:19) as located within the in- on the slopes of Jabal al-Druze, the Mountain
15 ספר במדבר | פרק בל | תוטמ
כח וַיְְְצַ֤ו לָהֶם֙ מֹשׁ ֶ֔ האֵ֚ אֶ תלְְְעָ זָ ֣ר הַכּ ֹהֵ֔ ןוְְאֵ ֖ת יְְהֹושׁ ֻ֣עַ בִּ ן־נ֑ וּןוְְאֶ ת־רָ ֵ ֛יאשׁ אֲ ב֥ ֹות הַמַּ ּ֖ טֹות כט ְְְ לִב ֵ נ י ֥ י ִ ׂ ש ְְְ רָ אֵ ֽ ל ׃ וַ ּי֨ ֹאמֶ ר מֹשׁ ֶ֜ ה אֲלֵהֶ֗ םאִ ם־יַ ֽעַבְְְר֣ וּבְְ נֵי־גָ ֣ד וּבְְְ נֵ ֽי־רְְ ֣ןאוּבֵ ׀ אִ֠ תְְּ כֶ֠ ם אֶ ת־ הַּיַרְְְדֵּ֞ן כָָּל־חָל֤וּץ לַמִּלְְְחָמָה֙לִפְְְנֵ֣י יהו֔ה וְְנִכְְְבְְּשָׁ֥ה ץ הָאָ֖רֶ לִפְְְנֵיכֶ֑ם וּנְְְתַתֶּ֥ם לָהֶ֛ם ל ֥ת־ אֶ רֶ ץ הַ ג ּ ִ לְְְ עָ ד ֖ לַ אֲֽ חֻ ּזָ ֽ ה ׃ וְְאִ ם־לֹ֧א יַֽעַבְְְר֛ וּחֲלוּצִ֖ים אִתְְּכֶ֑ם וְְנֹֽאחֲז֥וּבְְתֽ ֹכֲכֶ֖ם לא אֶ בּ ְְ רֶ֥ ץ כ ְְ ּ ָ נֽ ַ ע ן ׃ וַּיַֽעֲנ֧וּ בְְנֵי־גָ ֛דוּבְְְנֵ֥י רְְ אוּבֵ ֖ן לֵ אמ֑ ֹר אֵת֩ אֲשׁ ֶ֨ ר דִּבֶּ ֧ר יהו֛ ה אֶ ל־עֲבָדֶ ֖ יךָ לב ֵכּ ֥ ן נַ ֽ עֲ שֶׂ ֽ ה ׃ נַ֣חְְְ נוּ נַֽעֲבֹ֧רחֲלוּצִ֛ים לִפְְְנֵ֥ייהו֖ה אֶ֣רֶ ץ כְְּנָ֑עַןוְְאִתָּ֙ נוּ֙אֲחֻּזַ֣ת נַֽחֲלָתֵ֔ נוּ לג מֵ ֖ עֵ בֶ ר לַ ּיַ רְְְ דֵּ ֽ ן ׃ וַּיִתֵּ֣ן לָהֶ֣ם ׀ מֹשֶׁ֡ ה לִבְְְנֵי־גָד֩וְְלִבְְְנֵ֨י רְְ ןאוּבֵ֜ וְְלַֽחֲצִ֣י ׀ טשֵׁ֣בֶ ׀ מְְנַשֶּׁ֣ה בֶן־יֹוסֵ֗ף אֶ ת־מַמְְְלֶ֙כֶת֙ סִ יחֹן֙מֶ ֣לֶךְְְ הָ ֽאֱ מֹרִ֔ יוְְאֶ֨ תת־מַמְְְלֶ֔כֶ ע֖ ֹוגמֶ ֣לֶךְְְ הַבָּשׁ ָ ֑ן הָאָ֗רֶ ץ לד לְְעָרֶ֙יהָ֙בִּגְְְבֻלֹ֔ת עָרֵ֥י הָאָ֖רֶ ץ סָבִֽיב׃ וַּיִבְְְנ֣וּבְְנֵי־גָ֔ד אֶת־דִּ יבֹ֖ן וְְאֶת־עֲטָר֑ ֹת וְְאֵ֖ת לה לו עֲ ֹר עֵ ֽ ר ׃ וְְאֶת־עַטְְְר֥ ֹת שׁ ֹופָ ֛ןוְְאֶ ת־־־־יַעְְְזֵ ֖רוְְיָָגְְְבְְּהָ ֽה׃ ֵ בּוְְאֶת־־־־ ֥ י ת נִ מְְְ רָ ה ֖ וְְ ת אֶ ־־־־ ֵבּ ֣ י ת לז הָרָ֑ן עָרֵ֥י מִבְְְצָ֖רוְְגִדְְְר֥ ֹת צֹֽאן׃ וּבְְְנֵ֤י רְְ אוּבֵן֙ בָּנ֔וּ אֶת־חֶשְְְׁבֹּ֖וןוְְאֶת־אֶלְְְעָלֵ֑א וְְאֵ֖ת לח קִ רְְְ יָתָ ֽ יִ ם׃ וְְאֶת־נְְב֞ ֹו וְְאֶת־בַּ֧עַלמְְעֹ֛ון מֽוּסַבֹּ֥תשֵׁ֖ם וְְאֶת־שִֽׂבְְְמָ֑ה וַּיִקְְְרְְא֣וּבְְשֵׁמ֔ ֹת לט אֶ ת־־־שׁ ְְמ֥ ֹות הֶ ֽעָרִ֖ ים אֲשׁ ֶ ֥ר בָּ נֽ וּ׃ וַ ּיֵ֨לְְכ֜ וּבְְּ נֵ֨ ימָ כִ ֧יר בֶּ ן־־מְְ נַשֶּׁ֛ה גִּלְְְעָ ֖דָ הוַ ּיִלְְְכְְּדֻ ֑הָ וַ ּיֹ֖ורֶשׁ מ ת אֶ ־־ הָ ֽ אֱ ֹמ רִ ֥ י אֲ שׁ ֶ ר ־ ָבּ ֽ הּ ׃ וַּיִתֵּ ֤ן מֹשֶׁה֙ אֶת־־־הַגִּלְְְעָ֔ד לְְמָכִ֖ירבֶּ ן־־־מְְנַשֶּׁ֑ה וַּיֵ֖שֶׁ ב בָּֽהּ׃ מפטיר מא מב וְְיָאִ ֤יר בֶּ ן־מְְ נַשֶּׁה֙ הָלַ֔ךְְְ וַּיִלְְְכּ֖ ֹד אֶ ת־חַ וּֽ יהֶֹתֵ ֑ם וַּיִקְְְרָ א ֥ אֶתְְְהֶ ֖ן חַ וֹּ֥ ת יָאִֽ יר׃ נ֣ וְְ בַֹ ח הָ לַ ֔ ךְְְ וַּיִלְְְכֹּ֥ד אֶ ת־־־קְְנָ֖ת וְְאֶ ת־־־בְְּ נֹתֶ֑יהָ וַּיִקְְְרָ ֧אלָ ֦הנֹ֖בַ ח בִּשְְְׁמֽ ֹו׃
רש״י כח ׀ וַ יְ צַ ו לָ הֶ ם . ּכְמֹו 'עֲלֵיהֶ ם', וְעַ ל ּתְנָאָ ם מִ ּנָה אֶלְעָזָר מְ עֹון ְׁמֹות ש העֲבֹודָ זָרָ ה הֵ ם, וְהָ יּוהָאֱ מֹורִּיִים קֹורִ ים מא ׀ חַ וֹּתֵ יהֶ ם. ּ"כַפְרָנֵיהֹון": וַ ּיִקְרָ א אֶתְ הֶ ן חַ וֹּת יָאִ יר. לְ פִ י ׁוִיהֹושֻעַ , ְּ כמֹו: "ה׳ יִ ּלָחֵ ם לָכֶ ם" )שמות יד, יד(: עָרֵיהֶ ם עַ ל ֵׁ םש עֲבֹודָ ה זָרָ ה ֶׁ ש ָּהֶ לם, ּובְנֵי רְאּובֵ ן הֵסֵ ּבּו ׁ ֶ ש ּ א לֹהָ יּו לֹו ּבָנִים קְרָאָ ם ִ ּבׁ ְ שמֹו ָּ לְזִכרֹון: אֶ ת ׁשְמָ ם לְ ׁ ֵ שמֹות אֲחֵרִ ים, וְזֶהּו: "מּוסַ ּבֹת ׁ ֵ שם", נבֹו ּובַעַ ל לב ׀ אִ וְ תּ ו נ ָ ּ אֲ חֻ ּזַ ת נַ חֲ לָ תֵ נ ּ ו . ְּ כלֹומַ ר, ְ ּב ָידֵ נּו ּובִ רְ ׁשּותֵ נּו ְּ תהִ י ְ מב ׀ וַּיִקְרָ א לָ ה נֹבַ ח."לָה" אֵ ינֹו מַ ִּ פיק הֵ ״א, וְרָאִ יתִ י אֲחֻ ּזַתנַחֲ לָתֵ נּו מֵעֵבֶר הַ ּזֶה: מְ עֹון מּוסַ ּבֹות לְ ׁ ֵ שם אַחֵ ר: וְ אֶ ת ִ שׂ בְ מָ ה . ָ ּבנּו שִׂ בְמָ ה, וְהִ יא ּבִיסֹודֹו ֶׁ של רַ ּבִי ֶׁ מֹשה, לְפִ י ֶׁ ש ּאלֹ נִתְקַּיֵם ּלָה ֵׁ שם זֶה שְׂ ָב ם הָ מ אֲ ּו רָ ה לְ מַ עְ לָ ה )פסוק ג(: לְפִ יכָ ךְ הּוא רָפֶ ה, ׁ ֶ ש ַּ מׁשְמָ עּות מִ דְרָ ׁשֹו ְּ כמֹו 'לא'. ּותְמֵהַ נִי, לו ׀ עָרֵ י מִבְצָ ר וְגִדְ רֹת צֹאן.זֶה סֹוף ָ ּפסּוק מּוסָ ב עַ ל ֹ ּתְחִ ַתּ להָעִנְיָן, "וַּיִבְנּו בְנֵי גָד" אֶ ת הֶעָרִ ים הַ ּלָלּו לִהְ יֹות לט ׀ ּי וַ ֹו רֶ שׁ . ּכ ְּתַרְגּומֹו: "וְתָרֵ יךְ ", ֶׁ ש ֵּ תיבַת ׁ'רִיש' מְ ַׁ ש ֶּ מֶׁ שת המַ ּיִדְ ׁרֹש ִ ּבׁ ְ ש ֵּ תי ֵּ תבֹות הַ ּדֹומִ ין לָ ּה, "וַ ּיֹאמֶ ר לָ ה בֹעַ ז" )רות "עָרֵי מִבְצָר וְגִדְ רֹת צֹאן": ׁ ְ ש ֵּ ית מַחְ לָקֹות: לְ ׁשֹון יְרֻ ָּׁ הש ּולְ ׁשֹון הֹורָ ׁ ָ שה, ׁ ֶ שהּוא טֵ רּוד ב, יד(, "לִבְ נֹות לָה בַיִת" )זכריה ה, יא(: תֵ וְ ר ּו ךְ : לח ׀ וְאֶ תנְבֹו תוְאֶ לבַּעַ מְ עֹון מוּסַבּ ֹת שׁ ֵ ם. ְנבֹו ּובַעַל
DISCUSSION 32:41 | Ya’ir son of Manasseh: This was not Manasseh’s own son but a descendant of the tribe of Judah who married the daughter of Makhir son of Discussion for Numbers 32:41 Manasseh and resided in the portion of Makhir’s family on the eastern side of the Jordan River (see I Chronicles 2:21–23).
16 Book of Numbers | Chapter 33 | Masei Parashat Masei
The Israelites have approached the edge of the land of Canaan, and are preparing to enter the land, Summary of the Journeys in and the narrative turns to summarizing their travels. It would appear that God led them in a zigzag, the Wilderness in fulfillment of His decree that they would wander in the wilderness until the entire generation that NUMBERS 33:1–49 left Egypt had passed away. This section mainly lists the stops on the journey; therefore, not all the important events are mentioned. Apart from the date of the exodus from Egypt and Aaron’s passing, there are also no references to time. Furthermore, there were places where the Israelites stayed for a few brief days, while they remained in other locations for several years. In fact, the Sages derive from the verse, “You lived in Kadesh many days, like the days that you lived there,”1 that roughly half of the Israelites’ years in the wilderness were spent in the region of Kadesh. It is hard to identify accurately all the places listed here, as, with few exceptions, the names of these locations have not been preserved through history. If there was no prior settlement in a location, it is difficult to imagine that a camp established thousands of years ago in the desert would have left any archaeological evidence. The commentaries interpret some of the names homiletically as esoteric allusions to lengthier journeys in the history of the Jewish people, humanity as a whole, and even the personal biographies of each individual.
33 1 These are the journeys of the children of Israel, who came 6 They traveled from Sukot, and encamped in tE am,B which out from the land of Egypt according to their hosts, at the is at the edge of the wilderness. From here onward they left hand of Moses and Aaron. the land of Egypt and the region of the Nile, several of the river Background for Numbers 33:6 2 Moses wrote their points of origin, their starting points branches stretched further eastward in those times than they for each of their journeys according to the directive of the do today. Lord; these are their journeys from their points of origin. 7 They traveled from tE am, and the people went back to near Each journey ended at a place of encampment from which the Pi HaHirot,B which is before Baal Tzefon.B They did not next journey commenced. advance in one single direction, but turned around and re- 3 They traveled from RamesesB in the first month, on the traced their steps.3 Baal Tzefon was an Egyptian or Egyptian- fifteenth day of the first month; on the day after the initial Canaanite god that embodied the forces of evil. The Egyptians celebration of Passover, the children of Israel exited with a interpreted the Israelites’ delay alongside this god as a sign that high hand, in a display of power and strength, before the eyes it had ensnared them with its powers, and they were thereby of all Egypt, not as runaways. motivated to chase after Israel. And they, the Israelites, en- Background for Numbers 33:3 4 The Egyptians were burying those whom the Lord had camped before Migdol.B Background for Numbers 33:7 smitten among them, all their firstborn.The Egyptians could 8 They traveled from Penei HaHirot, and they crossed in do nothing about the departure of the children of Israel from the midst of the Red Sea to the wilderness and they took a Egypt, as they were busy mourning and burying their dead. three-day journey in the wilderness of Etam, and they en- And furthermore, on their gods, the Lord administered camped in Mara, where the bitter marim[ ] waters were sweet- punishments, acts of vengeance as the children of Israel left ened for them.4 Egypt.2 9 They traveled from Mara,B and came to Eilim;B and in Eilim 5 The children of Israel traveled from Rameses, and - en there were twelve springs of water, corresponding to the camped in Sukot.B Background for Numbers 33:5
BACKGROUND 33:3 | Rameses: This is the land of Goshen, Delta, which was destroyed in the Middle Ages. Wadi Tumilat, which is Pitom. Others claim that Background for Numbers 33:3 northeast of the Nile Delta, where the children Nowadays the accepted identification is Tel-el- Sukot is not referring to a specific place, but it is of Israel resided (Genesis 47:11). It is also the Dab’a, Avaris, an important city back in the six- the name given to an area in which people lived name of a storehouse city built by the Hebrews teenth century BCE. in booths, sukkot. (Exodus 1:11). Some commentaries say it is Pe- 33:5 | Sukot: Some commentaries identify this 33:6 | Etam: Some commentaries claim that Background for Numbers 33:533:6 lusium, a city on the eastern edge of the Nile with Tel el-Maskhuta, on the eastern edge of this is a corrupted form of the Egyptian ĥetam,
922 ספר במדבר | פרק גל | יעסמ
פרשת מסעי
לג א אֵ֜ ֶּהמַסְְְעֵ֣יבְְ לנֵ ֽי־יִשְְְׂרָ אֵ֗ ל אֲשׁ ֶ ֥ריָ ֽצְְא֛ וּ מֵאֶ ֥רֶ ץמִ צְְְרַ ֖ יִם לְְצִבְְְ ֑ אֹתָ םבְְּ ֶ ֖היַד־־־מֹשׁ וְְאַ ֽהֲרֽ ֹן׃ ל מסעי ישראל )ברוב ב וַּיִכְְְתּ֨ ֹב ֶ֜ המֹשׁ אֶ ת־־־מֹוצָ ֽאֵ יהֶ ֛םלְְמַ סְְְעֵ יהֶ ֖םעַ ִּ֣יל־־־פ היהו֑ וְְאֵ ּמֶַה ֥לסְְְעֵ יהֶ ֖ם לְְ מֹוצָ ֽאֵ יהֶ ֽם׃ לוי הקהילות( ג וַּיִסְְְע֤ וּ מֵ ֽרַ עְְְמְְסֵס֙בַּח֣ ֹדֶשׁ הָ ֽרִ אשׁ֔ ֹון בַּֽחֲמִשָּׁ ֥ה ֛ר עָשָׂ יֹ֖ום לַח֣ ֹדֶשׁ הָ ֽרִ ֑ אשׁ ֹון מִ מָָּ ֽ חֳֳ רַ ֣ ת ד הַ ֶּ֗סַחיָ פֽצְְא֤ וּבְְ נֵ ֽי־יִשְְְׂרָ אֵל֙בְְּ ֣דיָ רָ המָ֔ לְְעֵ ינֵ ֖יכָָּ ל־מִ צְְְרָ ֽ יִם׃ וּמִצ ְְְ ֣רַ י ִ ם מְְ ב קַ ְְ ּ רִ ֗ י ם אֵ ת֩ אֲ שׁ ֨ ֶ ר ה הִכָּ֧י ה ה ו֛ בּ ָ הֶ ם ֖ ָָכּ ל ־־־ בּ ְְ ֹו כ֑ ר ו ּ א בֵ ל֣ ֹ הֵ י הֶ ם ֔ עָ ֥ ָ ה שׂ י ה ה ו֖ ְְ שׁ פָ טִ ֽ י ם ׃ סְְְוַּיִ ע֥ וּ בְְ נֵ ֽי־יִ שְְְׂ רָ אֵ ֖ ל ו ז עְְְמֵֽרַ מְְ סֵ ֑ ס וַ ֽ ּי ַֽ חֲ ו נ֖ ּ ְְ בּ סֻ כּֽ ֹ ת ׃ וַּיִסְְְע֖ וּמִסֻּכּ֑ ֹתוַ ּיַֽחֲ נ֣ וּ בְְאֵתָ֔ םאֲשׁ ֶ ֖רבִּקְְְ צֵ ֥ה הַמִּדְְְ בָּ ֽר׃ ּיִ וַ סְְְ ע ּ֙ ו ח מֵֽאֵתָ֔ םוַּיָ֙שׁ ָָב֙ עַ ִּ֣י ל־־־־פהַֽחִ יר֔ ֹתאֲשׁ ֶ֥ר עַ ְְּנֵ֖י ל־־־־פבַּ֣עַ ל צְְפ֑ ֹון וַּֽיַֽחֲנ֖וּ לִפְְְנֵ֥י מִגְְְדּֽ ֹל׃ ּיִ וַ סְְְ ע ּ֙ ו מִ ְְנֵ֣יהַֽחִירֹ֔ת ּפוַּיַֽעַבְְְר֥ וּ בְְתֹוךְְְ־הַּיָ֖ם הַמִּדְְְבָּ֑רָ הוַּיֵ֨לְְכ֜וּ דֶּ֣רֶךְְְ שְְׁלֹ֤שֶׁ תיָמִ ים֙ בְְּמִדְְְבַּ֣ר ט אֵתָ֔ םוַ ּֽיַֽחֲ נ֖ וּבְְּמָרָ ֽ ה׃ וַּיִסְְְ עוּ֙ ֔מִמָּרָ הוַ ּיָב֖ ֹאוּ אֵ ילִ ֑מָ הוּ֠בְְְאֵ ילִ֠ םשׁ יםְְתֵּ֨ עֶשְְְׂרֵ ֜ ה עֵ ינ֥ ֹת מַ ֛יִם רש״י פרק לג מִ ֶּׁ שָּנסְ עּו מֵרַעְמְסֵ ס עַ ד ֶׁ ש ּבָאּו לְרִתְמָ ה, ֶׁ ש ִּ מָּׁ שם ְׁ נִש ַּ ת ּלְחּו ִ ּבׁשְנַת הָאַרְ ּבָעִים, נִמְצָא ֶׁ ש ּכָל ְׁ שמֹונֶה ְׁ ּושלִֹׁ שים ׁשָנָה לֹא א ׀ אֵ ּ ֶ לה מַ סְ עֵ י. ָּ לָמה ְ ּנִכְתבּו הַ ַּ מ ָ ּסעֹות הַ ּלָלּו? לְהֹודִ יעַ מְרַ ּגְלִים, ׁ ֶ ש ּנֶאֱמַ ר: "וְאַחַ ר ָסְ נעּו הָעָ םמֵחֲצֵ רֹות״ וְגֹו׳ )לעיל ָנסְ עּו אֶ ּלָא ֶעשְׂרִ ים מַ ָ ּסעֹות. זֶה מִ יסֹודֹו ֶׁ של רַ ּבִי ֶׁ מֹשה. חֲסָדָ יו ֶׁ לש מָ קֹום, ׁשֶאַ ף עַ ל ִּ פי ֶׁ ש ּגָזַר עֲלֵיהֶ ם לְטַלְטְלָם יב, טז(, ׁ ְ "שלַ ח לְ ךָ אֲ נָ ׁ ִ שים״ וְגֹו׳ )שם יג, ב(, וְכָ אן הּוא אֹומֵ ר: וְרַ ִ ּבי ַּ תנְחּומָ א ּדָרַ ׁש ּבֹו ּדְרָ ׁ ָ שה אַחֶ רֶ ת: מָ ׁ ָ של לְמֶ לֶךְ ׁשֶהָ יָה וְלַהֲנִיעָ ם ַ ּבּמִדְ ּבָר, לֹא ּתֹאמַ ר ֶׁהָ שיּו נָעִ ים ּומְטֻלְטָלִים "וַּיִסְ עּו מֵחֲצֵרֹתוַּיַחֲנּו ּבְרִתְמָ ה" )להלן פסוק יח( , לָ מַ דְ ּ ָ ת ְנֹו ּבחֹולֶה וְהֹולִיכֹו לְמָ קֹום רָ חֹוק לְרַ ּפֹאתֹו. ּכֵיוָן ׁשֶהָ יּו מִ ַּ מ ָ ּסע לְמַ ָּ סע ָּ כל אַ רְ ּבָעִ ים ׁ ָ שנָ ה וְ אלֹ הָ היְתָ םלָהֶ מְ נּוחָ ה, ׁשֶהִ יא ּבְמִדְ ַ ּבר ָ ּפארָן. וְעֹוד הֹוצֵא מִ ָּׁ שם ְׁ שמֹונָה מַ ָ ּסעֹות, חֹוזְרִ ין, הִתְחִ יל אָבִ יו מֹונֶה ָּ כל הַ ַּ מ ָ ּסעֹות. ראָמַ לֹו: ּכָאן ׁשֶהֲרֵי אֵ ין ָּ כאן אֶ ּלָא אַרְ ּבָעִ ים ׁ ְ ּוש ַּ תיִם מַ ָּ סעֹות, צֵא מֵהֶ ם ֶׁהָ ש יּו רלְאַחַ מִ יתַ ת אַהֲ רֹן, מֵ הֹר רהָהָ עַ דעַרְ בֹות מֹואָ ב יָ ׁ ַ ש ְננּו, ּאןָ כ הּוקַ רְ נּו, ָּ כאן חָ ׁ ַ ש ׁ ְ ש ָּ ת אֶ ת ׁ ְ רֹאש ךָ וְ כּו׳ )תנחומא ג(: אַרְ ַ ּבע ֶעשְׂרֵ ה ֶׁ ש ּכָּםֻל הָ יּו ְ ּבׁשָנָה ׁרִאשֹונָה קֹדֶ ם ּגְזֵרָ ה,
BACKGROUND which means a fortress. Accordingly, they iden- contend that this is the large mound known rah, while others claim that it is Tel el-Hesi, north tify Etam with Tel Abu Sefa, east of El-Qantarah. as Mons Casios (Mount Casius), located in the of that city (see, e.g., Genesis 35:21; Joshua 15:37, Background for Numbers 33:7 33:7 | Pi HaHirot: Two areas fit this geographi- center of the cape of Lake Bardawil, but there 19:35; Judges 8:17, 9:51; II Kings 18:8). Background for Numbers 33:9 cal description. One is in the south, near the city is no archaeological basis for this theory. With 33:9 | Mara: There are two proposed identifica- of Suez (Mount Ataka), where there is the open- that said, it should be noted that the same name tions of sulfurous springs for Mara: Bir el-Mur- ing [pi] of a wadi near the Red Sea. The other is was sometimes given to different places, as the rah, approximately 14 km southeast of the town to the north, near the outlet of one of the Nile names of locations near the Egyptian border of Suez; and Ein Hawara, south of Wadi Amarah, channels; this is possibly the eastern branch (Pe- recur in towns in the Land of Israel and further roughly 70 km southeast of Suez and about 8 km lusiac) of the Nile, called Shihor, after the Egyp- north, such as Sukot and Goshen. north of Ein Gharandal. tian god Horus (Isaiah 23:3; see also Exodus 14:2). Migdol: This was a consecrated or elevated Eilim: The main identifications of this place are: Baal Tzefon: This is the name of a Canaanite place where there was presumably a fortress Ein Musa, a large oasis 8 km south of Suez; Ein god, mentioned in an Egyptian letter from the that controlled the route from Egypt to Canaan. Gharandal, the largest oasis in Sinai, roughly 110 sixth century BCE alongside the gods of Tahpan- It also appears in ancient Egyptians documents km south of Suez; or the more northern loca- hes. It is also the name of the ancient temple (Papyrus Anastasi, thirteenth century BCE). tions of the city Al-Arish or Abu-Ageila. of this god in Jebel Aqra, near Ugarit. Some Some identify Migdol with the city of El-Qanta-
923 Book of Numbers | Chapter 33 | Masei
twelve tribes of Israel, and seventy palm trees, corresponding 23 They traveled from Kehelata, and encamped at Mount 5 to the number of those who descended to Egypt; and they en- Shefer. camped there. This place is memorable due to the symbolic 24 They traveled from Mount Shefer, and encamped in importance of its springs and palm trees. Harada.D DiscussionBackground forfor Numbers Numbers 33:9 33:24 10 They traveled from Eilim, and encamped near the Red Sea. 25 They traveled from Harada, and encamped in Mak’helot. Second 11 They traveled from the Red Sea, and encamped in the wil- 26 They traveled from Mak’helot, and encamped in Tahat, 6 aliya derness of Sin. which was possibly a low area, as taĥat means underneath. 12 They traveled from the wilderness of Sin, and encamped in 27 They traveled from Tahat, and encamped in Terah. Dofka. 28 They traveled from Terah, and encamped in Mitka. 13 They traveled from Dofka, and encamped in Alush. 29 They traveled from Mitka, and encamped in Hashmona. 14 They traveled from Alush, and encamped in Refidim;B there 30 They traveled from Hashmona, and encamped in Moserot. was no water for the people to drink there. This was also the 31 They traveled from Moserot, and encamped in Benei 7 location of the war with Amalek. Yaakan. B Background for Numbers 33:3133:14 15 They traveled from Refidim, and encamped in the wilder- 32 They traveled from Benei Yaakan, and encamped at Hor ness of Sinai, where the Torah was given and the Tabernacle HaGidgad, which perhaps contained rocky crevices, as ĥor was built. The people stayed there for a lengthy period of time; means a hole.9 all the commandments and events described in Exodus 19:1– 33 They traveled from Hor HaGidgad, and encamped in Numbers 10:12 occurred there. Yotvata. B Background for Numbers 33:33 16 They traveled from the wilderness of Sinai, and encamped 34 They traveled from Yotvata, and encamped in Avrona.B Background for Numbers 33:34 in Kivrot HaTaava. 35 They traveled from Avrona, and encamped in Etzyon Gever, 17 They traveled from Kivrot HaTaava, and encamped in which is near Eilat,10 although the location of the city of Eilat at Hatzerot,B where Miriam contracted leprosy (12:15–16). the time is uncertain. Background for Numbers 33:17 18 They traveled from Hatzerot, and encamped in Ritma.B 36 They traveled from Etzyon Gever, and encamped in the wil- Background for Numbers 33:18 19 They traveled from Ritma, and encamped in Rimon Peretz, derness of Tzin, that is, Kadesh. possibly named after a breach pirtza[ ] or downfall that befell 37 They traveled from Kadesh, and encamped at Hor the people there. Mountain,B at the edge of the land of Edom. They turned 20 They traveled from Rimon Peretz, and encamped in Livna. northeast, in order to bypass the land of Edom. Background for Numbers 33:37 21 They traveled from Livna, and encamped in Risa. 38 Aaron the priest ascended Hor Mountain at the directive 22 They traveled from Risa, and encamped in Kehelata. These of the Lord, and he died there. Aaron did not die a regular last places have not been identified. It is possible that Korah as- death; rather, he died in peace by God’s word, in the fortieth sembled [hikhil] the congregation of Israel against Moses and year of the exodus of the children of Israel from the land of 8 Aaron in Kehelata. Egypt, in the fifth month, on the first of the month.
BACKGROUND DISCUSSION 33:14 | Refidim: It can be inferred from of Hazira, on the southern edge of Mount 33:24 | They traveled from Mount Shefer, and encamped Background for Numbers 33:14 Exodus 19:2 that Refidim was near Mount Helal, in central Sinai. in Harada: No explanation is given for the names of most of Discussion for Numbers 33:24 Sinai. In accordance with the various 33:18 | Ritma: In Wadi Sudr, about 20 km these places. It is possible that some of them were unknown Background for Numbers 33:18 identifications of Mount Sinai, four loca- east of Jebel Sen Bashar, there is an oasis locations prior to the arrival of the Israelites, and their names tions have been suggested for Refidim: called Ein Ritma, however it is uncertain were given in light of the Israelites’ stay there. Perhaps Mount the opening of Wadi Sudr, to the east of that this is the Ritma referred to here. Shefer, which means beauty, was named for its pleasant sur- Ein Musa in western Sinai; Wadi Feiran, roundings or the Israelites’ comfortable stay there (see Targum in southwest Sinai; Be’er Karkom, about 7 33:31 | Benei Yaakan: According to the Yonatan). In an esoteric vein, the travel from Mount Shefer to Background for Numbers 33:31 km north of Mount Karkom in central Si- verses here, Benei Yaakan was between Harada symbolizes a stage in the journey of life, from a location nai; and Wadi Rufaid, southeast of Al-Ar- Moserot and Hor HaGidgad, whereas in of beauty and comfort to a place where fear and anxiety [ĥa- ish in northern Sinai. Deuteronomy it states: “And the children rada] reign (see Mei HaShiloaĥ vol. 1). It is further expounded in of Israel journeyed from Be’erot Benei Mei HaShiloaĥ with regard to the next destination of Mak’helot, 33:17 | Hatzerot: Due to the similarity of Yaakan to Mosera; there Aaron died, Background for Numbers 33:17 the names, some suggest that this is Ein- which means assemblies, that when God wishes to gather the and he was buried; and Elazar his son Jewish people, He will instill bravery in their hearts so that they Khudra, on the route from Jebel Musa to served as priest in his place. From there Etzyon Gever. Others claim it is the town will not be afraid. The author of Mei HaShiloaĥ concludes: “May they traveled to Gudgod” (Deuteronomy that come to pass, speedily in our days.”
924 ספר במדבר | פרק גל | יעסמ
י יא וְְשׁ ִבְְְעִ֥ים יםתְְּמָרִ֖ וַּיַֽחֲ נוּ־שׁ ָ ֽם׃ סְְְ וַּיִ ע֖ ּו מֵ ֽ אֵ י לִ ֑ ם וַ ֽ ּיַֽ חֲ נ֖ ּ ו עַ ל ־ יַ ם ־ סֽ ּ ו ף ׃ וַ ּיִ סְְְ ע֖ וּ מִ ּיַ ם־ שני יב יג ס֑ וּף וַ ּֽיַֽחֲ נ֖וּבְְּמִדְְְ בַּ ר־סִֽין׃ וַּיִסְְְע֖ וּמִמִּדְְְ בַּ ר־סִ֑ין וַ ּֽיַֽחֲ נ֖וּבְְּדָָ פְְְקָֽ ה׃ וַּיִ סְְְ ו ע֖ ּ מִ ד ּ פ ָָ ְְְ קָ ֑ ה יד וַ ּֽיַֽחֲ נ֖ וּ בְְּ אָ לֽ וּשׁ ׃ וַּיִסְְְע֖וּ מֵ ֽאָל֑וּשׁ וַ ּֽיַֽחֲ נוּ֙ בִּרְְְ פִ םידִ֔ וְְ לֹא־הָ֨ יָהשׁ ָ ֥ם מַ ֛יִם לָעָ ֖םלִשׁ ְְְתּֽ ֹות׃ טו טז וַּיִסְְְע֖ וּמֵ ֽרְְ פִ ידִ֑ם וַ ּֽיַֽחֲ נ֖וּבְְּמִדְְְ בַּ ֥ר סִ ינָ ֽי׃ וַּיִסְְְע֖ וּ מִמִּדְְְ בַּ ֣רסִ ינָ ֑י וַ ּֽיַֽחֲ נ֖וּבְְּקִבְְְר֥ ֹת הַ ֽתַּ ֽאֲ וָ ֽה׃ יז יח יט וַּיִסְְְע֖וּ מִקִּבְְְר֣ ֹת הַֽתַּֽאֲוָ֑ה וַּֽיַֽחֲנ֖וּ בַּֽחֲצֵרֽ ֹת׃ וַּיִסְְְע֖וּמֵֽחֲצֵר֑ ֹת וַּֽיַֽחֲנ֖וּבְְּרִתְְְמָֽה׃ ּיִ וַ סְְְ ע֖ ּ ו כ כא מֵ ֽרִתְְְ מָ ֑הוַ ּֽיַֽחֲ נ֖ וּבְְּרִ מּ֥ ֹן ָּ פֽרֶ ץ׃ וַ ּיִסְְְע֖ וּ מֵ ֽרִ מּ֣ ֹן ָּ ֑פרֶץ וַ ּֽיַֽחֲ נ֖ וּבְְּלִבְְְ נָ ֽה׃ ּיִ וַ סְְְ ע֖ וּ מִ ּ בְְְ ִ לנָ ֑ה וַ ֽ ּיַֽ חֲ נ֖ וּ כב כג כד ְְ ב ּ רִ סָּ ֽ ה ׃ וַּיִ סְְְ ו ע֖ ּ ֽ מֵ סּ רִ ֑ ָ וַה ֽ ּיַֽ חֲ נ֖ ּ ו בּ ִ קְְְ הֵ לָ ֽ תָ ה ׃ וַּיִסְְְע֖ וּ מִקְְּהֵלָ ֑תָ ה וַ ּֽיַֽחֲ נ֖וּבְְּהַ ר־שׁ ָ ֽפֶ ר׃ ּיִ וַ סְְְ ע֖ ּ ו כה כו מֵ ֽהַר־שׁ ֑פֶ ָ רוַ ּֽיַֽחֲ נ֖וּ בַּ ֽחֲרָדָ ֽ ה׃ וַּיִסְְְע֖וּ מֵֽחֲרָדָ֑ה וַּֽיַֽחֲנ֖וּבְְּמַקְְְהֵלֹֽת׃ וַּיִ סְְְ וע֖ ּ מִ מּ ַ קְְְ הֵ ל֑ ֹ ת כז כח כט ַֽ ּיוַֽ חֲ ו נ֖ ּ ְְ בּ תָ ֽ חַ ת ׃ וַּיִסְְְע֖ וּמִתָּ ֑חַ ת וַ ּֽיַֽחֲ נ֖וּבְְּתָ ֽרַ ח׃ וַּיִסְְְע֖ וּ מִתָּ ֑רַ וַ חּֽיַֽחֲ נ֖וּ בְְּמִתְְְקָֽ ה׃ ּיִ וַ סְְְ ע֖ ּ ו ל לא מּ מִ ִ תְְְ קָ ֑ הוַֽ ּי חֲ ַֽ נ֖ ו ּ בּ חַ ְְ שׁ ְְְ ֹמ נָ ֽ ה ׃ וַּיִסְְְע֖וּ מֵֽחַשְְְׁ מֹנָ֑ה וַּֽיַֽחֲנ֖וּ בְְּמֽ ֹסֵרֽ ֹות׃ וַּיִ סְְְ ע֖ ּ ו מִ מּ ֹ סֵֽ ר֑ ֹו ת לב לג חֲ וַּֽיַֽ נ֖ וּ ִ בּ בְְְ נֵ ֥י יַ ֽעֲ קָֽ ן ׃ וַ ּיִסְְְע֖ וּמִ בְְּ נֵ ֣י יַ ֽעֲקָ ֑ ןוַ ּֽיַֽחֲ נ֖ וּ בְְּח֥ ֹרהַ גִּדְְְ גָּ ֽד׃ וַ ּיִסְְְע֖ וּ מֵח֣ ֹר הַ גִּדְְְ ֑דגָּ וַ ּֽיַֽחֲ נ֖ וּ לד לה ָָ בְְּ י טְְְ בָ ֽ תָ ה ׃ מִוַּיִסְְְע֖וּ ּיָָ טְְְ בָ ה֑תָ וַ ֽ ּיַֽחֲ נ֖ וּ עַ בְְּ בְְְ רֹנָ ֽה׃ וַּיִסְְְע֖ וּמֵ ֽעַבְְְ רֹנָ֑ה וַּֽיַֽחֲנ֖וּבְְּעֶצְְְיֹ֥ן גָּ ֽבֶ ר׃ לו לז וַּיִסְְְע֖ וּמֵ ֽעֶצְְְיֹ֣ןגָּ ר֑בֶ וַּיַֽחֲ נ֥וּבְְמִדְְְבַּ ר־צִ֖ן הִ֥ וא קָדֵ ֽשׁ ׃ וַּיִ סְְְ ו ע֖ ּ מִ ָ קּ ֑ דֵ שׁ וַ ֽ ּיַֽ נ חֲ ו ֙ ּ ְְ בּ ה֣ ֹ ר הָ ֔הָ ר לח קְְְבִּ ֖ צֵ ה אֶ ֥ רֶ ץ אֱ דֽ ֹו ם ׃ וַ ּיַ֩עַל֩ אַ ֽהֲר֨ ֹן הַכּ ֹהֵ֜ ן אֶ ל־ה֥ ֹר הָהָ ֛ר עַ ִּ֥יל־פ היהו֖ וַ ּיָמָָ ת֣ שׁ ֑ם ָ בִּשׁ ְְְ נַ ֣ת הָ ֽאַרְְְבָּעִ֗ יםלְְצֵ ֤את בְְּנֵֽי־־־יִשְְְׂרָאֵל֙מֵאֶ ֣רֶ ץ מִצְְְרַ֔ יִם בַּח֥ ֹדֶשׁ הַ ֽחֲמִ ִ֖ יישׁ בְְּאֶחָ ֥ד לַחֽ ֹדֶשׁ ׃
רש״י יח ׀ וַ ּיַחֲ נוּ בְּרִתְמָ ה. עַ ל ׁ ֵ שם לָ ׁשֹון הָרָ ע ׁשֶל מְרַ ּגְלִים, ׁ ֶ ש ּנֶאֱמַ ר: ה"מַ ֵּ ןּיִתלְךָ ּומַה ּיֹסִ יף לָךְ לָ ׁשֹון רְמִ ּיָה, חִ ּצֵי גִ ּבֹור ׁ ְ שנּונִים עִ ם ּגַחֲ לֵי רְתָמִ ים" )תהלים קכ, ג-ד(: לח ׀ עַ ל ִּ פי ה׳. מְ ֵּ לַמד ׁ ֶ ש ֵּ מת ּבִנְ ׁ ִ שיקָ ה:
BACKGROUND 10:6–7). Some commentaries claim that Moserot foot of the Mountains of Edom, east of Kibbutz Israel (34:7). Some identify the southern Hor and Mosera are the same location, as are Hor Yahel; or, due to the similarities in name, Bir et- Mountain with Mount Tzin, Jebel Madera, south- HaGidgad and Gudgod. They identify Be’erot Be- Taba in Wadi Taba, 10 km south of Eilat. west of Maaleh Akrabim; while others say it is Background for Numbers 33:34 nei Yaakan with the water wells [be’erot] in Biriin, 33:34 | Avrona: Avrona is identified as Ein De- Jebel Nebi Harun, in the mountains of Edom, near the settlement of Ezuz. fiyeh, nowadays called Ein Avrona, about 13 about 4 km west of Petra. Both have the unusual Background for Numbers 33:33 33:33 | Yotvata: Depicted in Deuteronomy 10:7 km north of Eilat; or Tel el-Kheleifah, between structure of a mountain that is flat on top, and as “a land of streams of water,” its name also al- Aqaba and Eilat. which has a large protrusion halfway up. It is ludes to its good [tov] qualities. The conjectures possible that Hor Mountain [Hor HaHar] is not Background for Numbers 33:37 33:37 | Hor Mountain: There are two moun- the name of a specific mountain, but a reference with regard to its identity include Ein Radian, tains of this name in the Torah. The one men- roughly 40 km north of Eilat, which is near mod- to the structure of one mountain [har] on top of tioned here is on the edge of the land of Edom, another (see Rashi, 20:22; Bemidbar Rabba 19:16). ern-day Kibbutz Yotvata; Sabkhat et-Taba, at the while the other is on the northern border of
925 Book of Numbers | Chapter 33 | Masei
39 Aaron was one hundred twenty and three years old when he 44 They traveled from Ovot, and encamped in Iyei Avarim,the died on Hor Mountain. ruins of the passageways [ma’abarim],11 at the border of Moav. 40 The Canaanite king of Arad, who lived in the south in the 45 They traveled from Iyim, and encamped in Divon Gad. land of Canaan, heard of the arrival of the children of Israel 46 They traveled from Divon Gad, and encamped in Almon to his region (see 21:1). This led to a war, in which the Israelites Divlataim.B Background for Numbers 33:46 defeated the king of Arad. However, the victorious Israelites 47 They traveled from Almon Divlataim, and encamped in the did not enter Canaan from the south, but continued to encircle highlands of Avarim, before Nevo. Edom and turned toward the lands adjacent to the eastern bank 48 They traveled from the highlands of Avarim, and encamped of the Jordan River. on the plains of Moav along the Jordan at, opposite, Jericho. 41 They traveled from Hor Mountain, and encamped in 49 They encamped along the Jordan, from Beit YeshimotB un- Tzalmona.B til Avel Shitim.B The camp was not concentrated in one spot, 42 They traveled from Tzalmona, and encamped in Punon.B but was spread out over several kilometers along the Jordan, on Background for Numbers 33:42 43 They traveled from Punon, and encamped in Ovot. the plains of Moav. Nevertheless, the Moavites did not dare to provoke Israel. Background for Numbers 33:49 From here until the end of the book of Numbers, the Torah cites various commandments Instructions and Commandments in God gives the Israelites through Moses, before he hands over the leadership to Joshua Preparation for the Entry to the Land and before their entrance into Canaan. As part of the orderly transfer of leadership, NUMBERS 33:50–35:34 Moses has to prepare the Israelites for entrance into the land, instructing them with regard to the nations that were living there, the manner of its division among the tribes, the demarcation of its borders, the names of those charged with the division of the land, and the arrangement of the Levite cities and the cities of refuge. Moses had not received divine communication for the majority of the duration of the Israelites’ wandering in the wilderness, however, for the purpose of the commandments here, God addresses Moses. According to tradition, God did not speak to Moses in his usual special manner until the entire generation that left Egypt had passed away, since like the rest of the people Moses was sad, lonely, and disappointed during those years.12
Third aliya 50 The Lord spoke to Moses on the plains of Moav along the 54 You shall allocate the land by lot according to the size of (Fifth aliya) Jordan at Jericho, saying: your families: To the greater you shall increase his allo- 51 Speak to the children of Israel, and say to them: When you cation, and to the lesser you shall decrease his allocation; cross the Jordan on your way to entering the land of Canaan, wherever the lot shall fall for him, it shall be his; according 52 you shall dispossess13 all the inhabitants of the land from to the tribes of your fathers you shall allocate. The land shall before you, and you shall destroy all their ornamented be divided according to lot, first to tribes and then to families. stones, the decorations they made for their idolatrous rites, The size of each family’s portion shall depend on the number of and all their cast images, their idols, you shall destroy, and the heads of that family. Its members shall subsequently distrib- all their high places, their altars, you shall demolish. ute the plots of land internally between them.14 53 You shall take possession of the land from the nations that are currently residing there, and you shall settle in it, as to you I have given the land to take possession of it.
BACKGROUND 33:41 | Tzalmona: Identified with the Roman territory of Benjamin (Joshua 21:18). The Div- Avel Shitim: Most experts identify this with Background for Numbers 33:42 fortress Celamona in the Arava, north of Punon. lataim in Moav is mentioned in Jeremiah (48:22) Khirbet el-Kefrein, or with the nearby fertile 33:42 | Punon: Also known as Feinan, the great and in the Mesha Stele as a city north of Arnon, wadi, roughly 20 km east of Jericho. The name center of copper mines located near the mouth near Nevo and Baal Meon. Avel was added to several locations, such as Avel of Wadi Dana on the slopes of the mountains 33:49 | Beit Yeshimot: This city demarcates the Beit Maakha (I Kings 15:20), Avel Mehola (e.g., Background for Numbers 33:49 of Edom, approximately 35 km southeast of the southern border of the kingdom of Sihon and Judges 7:22), Avel Mitzrayim (Genesis 50:11), and Dead Sea. the portion of the tribe of Reuben (see Joshua Avel Keramim (Judges 11:33), among others. It is possible that Avel is derived from yuval, a trib- 33:46 | Almon Divlataim: This was a Moavite 12:3, 13:20). It is identified with Sweimeh, about 2 km northeast of the Dead Sea. Some claim utary, and it indicates that the town was near Background for Numbers 33:46 city located on the road to Divlataim. The men- water. tion of Divlataim serves to differentiate this Al- that it is Tel el-’Azeimeh, 5 km east of Khirbet es- mon from the city of the same name in the tribal Suweimeh.
926 ספר במדבר | פרק גל | יעסמ
לט מ וְְאַֽהֲרֹ֔ןבֶּ ן־־־שָׁלֹ֧שׁ יםוְְעֶשְְְׂרִ֛ וּמְְְאַ֖ת שָׁנָ֑הבְְּמֹת֖ ֹו בְְּהֹ֥ר הָהָֽר׃ ִ ּי שׁ וַ ְְְ ַ֗ מ ע מא הַֽכְְּנַֽעֲנִי֙ מֶ֣לֶךְְְ עֲרָ֔ד וְְהֽוּא־יֹשֵׁ֥ב בַּנֶּ֖גֶבבְְּאֶ֣רֶ ץכְְּנָ֑עַן בְְּבֹ֖אבְְּנֵ֥י יִשְְְׂרָאֵֽל׃ ּיִ וַ סְְְ ע֖ ּ ו מב מג מֵהֹ֣ר הָ הָ ֑ ר וַ ֽ ּיַֽ חֲ ו נ֖ ּ בּ צַ ְְ לְְְ ֹמ נָ ֽ ה ׃ ּיִ וַ סְְְ ע֖ וּ מִ ַּלְְְמֹ צנָ ֑ה וַ ֽ ּיַֽ חֲ נ֖ וּ ְְ בּ פ וּ נֽ ֹ ן ׃ ּיִוַ סְְְ ע֖ וּ מִ ּפוּ נ֑ ֹן וַ ּֽיַֽחֲ נ֖ וּ מד מה בְְּ אֹבֽ ֹת׃ וַּיִסְְְע֖וּ מֵֽאֹב֑ ֹת וַּֽיַֽחֲנ֛וּ בְְּעִּיֵ֥יהָֽעֲבָרִ֖ ים בִּגְְְב֥וּל מֹואָֽב׃ סְְְוַּיִ ע֖ וּ מֵ ֽ עִ ּיִ ֑ים וַ ֽ ּיַֽחֲ נ֖ וּ מו מז בְְּדִ יב֥ ֹן גָּ ֽד׃ וַּיִסְְְע֖ וּמִדִּ יב֣ ֹןגָּ ֑דוַ ּֽיַֽחֲ נ֖וּבְְּעַלְְְמ֥ ֹן דִּבְְְלָתָ ֽיְְְמָ ה׃ ּ וַּיִסְְְע֖ ו ֽ מֵ עַ מ֣לְְְ ֹ ן דִּ בְְְ לָ תָ ֑ יְְְ מָ ה מח וַּֽיַֽחֲנ֛וּבְְּהָרֵ֥י הָֽעֲבָרִ֖ יםלִפְְְנֵ֥י נְְבֹֽו׃ וַּיִסְְְע֖וּ מֵֽהָרֵ֣י הָֽעֲבָרִ֑יםוַּֽיַֽחֲ נוּ֙ בְְּעַֽרְְְבֹ֣ת מֹואָ֔ב מט עַ֖ל יַרְְְדֵּ֥ן יְְרֵחֽ ֹו׃ וַּיַֽחֲנ֤וּ עַל־־־־הַּיַרְְְדֵּן֙ מִבֵּ֣ית הַיְְְשִׁמ֔ ֹת עַ֖ד אָבֵ֣ל הַשִּׁ ִּ֑ים טבְְּעַֽרְְְבֹ֖ת נ מֹואָ ֽב׃ וַיְְְדַבֵּ ֧ר אֶ יהו֛הל־מֹשׁ ֶ ֖ה בְְּעַ ֽרְְְ ֹתב֣ מֹואָ ֑ב עַ ל־יַרְְְ ֥ן דֵּ יְְרֵ חֹ֖ו לֵאמֽ ֹר׃ שלישי / חמישי / נא דַּבֵּר֙ אֶ ל־בְְּנֵ֣י יִשְְְׂרָאֵ֔לוְְאָֽמַרְְְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם כִּ֥י אַתֶּ֛םעֹֽבְְרִ֥ ים אֶת־הַּיַרְְְדֵּ֖ן אֶ ל־אֶ֥רֶ ץ נב ְְ כּ נָ ֽ עַ ן ׃ וְְהֹ֨ורַשׁ ְְְתֶּ֜ אֶ םת־כָָּ ל־־־יֹֽשׁ ְְבֵ ֤י הָאָ֙רֶ ץ֙ מִ ְְּנֵיכֶ֔ם פ םוְְאִ֨בַּדְְְתֶּ֔ ֖ת אֵ כָָּ ל־־־מַ שְְְׂ כִּּיֹתָ ֑ ם נג וְְאֵ֨ת כָָּל־צַלְְְמֵ ֤י מַסֵּֽכֹתָם֙ תְְּאַבֵּ֔דוּוְְאֵ֥ת כָָּל־בָּֽמֹותָ֖ם תַּשְְְׁמִֽידוּ׃ וְְהֹֽורַשׁ ְְְתֶּ ם ֥אֶ ת־־־
נד ץהָאָ֖רֶ וִֽישַׁבְְְתֶּ ם־־־בָּ֑הּ כִּ֥י לָכֶ֛ם ינָתַ֥תִּ אֶת־־־הָאָ֖רֶ ץ לָרֶ֥שֶׁ ת אֹתָֽהּ׃ וְְהִתְְְנַֽחַלְְְתֶּם֩ אֶ ת־־־הָאָ֨רֶ ץבְְּ גֹורָ֜ ללְְמִשׁ ְְְ ְְּחֹֽתֵיכֶ֗ פ ם בלָרַ֞ תַּרְְְ וּבּ֤ אֶ ת־נַ ֽחֲלָ תֹו֙ וְְלַמְְְעַט֙ תַּמְְְעִ֣יט אֶ ת־ נַֽחֲלָת֔ ֹואֶל֩ אֲשֶׁ ר־יֵ֨צֵא לֹ֥ו שָׁ֛מָּ ה הַגֹּורָ֖ל לֹ֣ו יִֽהְְְיֶ֑ה לְְמַ ֥ ֹּותט אֲבֹֽתֵ יכֶ֖ם תִּתְְְנֶחָֽלוּ׃
רש״י מ ׀ וַ ּיִשׁ ְ מַ ע הַ כְּ נַ עֲ נִ י . לְ לַ ֶּ מדְ ךָ ׁ ֶ ש ִּ מיתַ ת אַ הֲ רֹן הִ יא הַ ׁ ְּ שמּועָ ה, ּבַר ַר ּב חָנָה:לְדִ ידִ י חֲזֵי לִי הַ הּוא אאַתְרָ וְכּו׳: אָ בֵ ל אַ בְ נֵי ׁ ַ שיִ ׁש לְהִ ׁ ְ ש ַּ תחֲ וֹות עָ לֶ יהָ ּבְפִ ׁ ּשּוט יָדַ יִ ם וְרַ גְלַ יִ ם, ּכְדִ כְתִ יב: ֶׁ שִּנסְ ַּ ת ּלְקּו עַנְנֵי ּכָבֹוד, ּוכְסָ בּור ֶׁ ש ּנִּתְנָה ׁרְשּות לְהִ ּלָחֵ ם הַ ׁ ִּ ש ִּ טים. מִ ׁישֹור ׁ ֶ של ׁ ִ ש ִּ טים 'אָבֵ ל' ׁ ְ שמֹו: "וְאֶ בֶ ן מַ שְׂ ִּ כית ... לְהִ ׁ ְ ש ּתַחֲ ֹות עָ לֶיהָ " )ויקרא כו, א(: מַסֵּכֹתָ ם. ּבְיִשְׂרָאֵ ל, לְפִיכָךְחָ זַר ּוכְתָבָ ּה: ּכְתַרְ ּגּומֹו: "מַ ּתְכָתְ הֹון": נא-נב ׀ כִּי אַתֶּ םעֹבְרִ יםאֶ ת הַּיַרְ ןדֵּ וְגֹו׳ וְ הֹורַשׁ םְתֶּ וְגֹו׳. מד ׀ בּ עְִ ּיֵ י הָ עֲ בָ רִ י ם . ׁלְשֹון חֳרָבֹות ּוְגַלִים, ּכְמֹו: "לְעִי וַהֲ לֹא ַּ כ ָּ מה ּפְעָמִ ים הֻ זְהֲ רּו עַ ל ָּ כךְ ! אֶ ּלָא ָּ כךְ אָמַ ר לָהֶ ם נג ׀ ה ְ ו ֹו רַ שׁ ְ ֶתּ ם אֶ ת הָ אָ רֶ ץ . וְ הֹורַ ׁ ְ ש ּםֶ ת אֹותָ ּה מִ ׁ ְ ּיֹושבֶ יהָ , וְאָ ז הַ ָּ ׂ שדֶ ה " )מיכה א, , ו("שָׂ מּו תאֶ ׁיְרּושָלִַם לְעִּיִים" )תהלים ׁ ֶ מֹשה: ְּ כ ׁ ֶ שאַ ּםֶ ת עֹובְ רִ ים ַּ ב ַּירְ ֵ ּדן ַּ ב ַּי ָ ּב ׁ ָ שה, עַ ל מְ נָת ֵּ כן ַּ תעַ בְ רּו, ׁ"וִיש ֶּ ַבְתם ּב ָּה" — ּתּוכְלּו לְהִתְקַּיֵם ּב ָּה, וְאִ ם לָאו — לֹא עט, א(: וְאִ ם לָאו, ּבָאִ ים מַיִם ׁוְשֹוטְפִ ין אֶתְכֶ ם. ןוְכֵ מָצִינּו ׁשֶאָמַ ר תּוכְ לּו לְהִתְקַ ּיֵם ָ ּב ּה: םלָהֶ ׁיְהֹוש ֻעַ עֹודָ ם ַ ּבַּירְ ֵ ּדן )יהושע ד, י(. בְ ּ מַ ּסֶ ת כֶ ס ֹו טָ ה )לד מט ׀ מִבֵּית הַיְשִׁ מֹת עַד אָבֵל הַ ִּׁ ש ִ טים. ּכָאן ּלִמֶדְךָ נד ׀ לאֶ ֶ ראֲשׁ איֵצֵ לֹו שׁ ָמָּ ה. אמִקְרָ קָצָר הּוא זֶה, אֶ ל ּ ע״א(ּובְ ּתֹוסֶפְתָ א דְּ סֹוטָ ה )ח, ה(: ׁשִעּור מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל ׁשְנֵים ָעשָׂר מִ יל, ּדְאָמַר ּרַבָה מָ קֹום אֲ ֶׁ רש יֵצֵא לֹו ָׁ ש ָּ מה הַ ּגֹורָל לֹו יִהְיֶה: לְ מַ ּט ֹו ת נב ׀ ה ְ ו ֹו רַ שׁ ְ ֶ ּ ת ם . וְ גֵ רַ ׁ ְ ש ּ ֶ תם : מַ שְׂ כִּּיֹתָ ם. ּכְתַרְ ּגּומֹו: ֵ ּ"בית אֲ בֹתֵ יכֶ ם. לְפִ י חֶ ְׁ ש ּבֹון יֹוצְאֵ י מִצְרַיִם. ּדָבָר אַחֵ ר, ִ ּבׁשְנֵים ּסִגְדַתְ הֹון", עַ ל ֵׁ שם ֶׁהָ שיּו מְ סֹוכְכִ ין אֶ ת הַ ּקַרְקַ ע ּב ַּ ְרִצְפת ָעשָׂ ר ּגְבּולִין ּכְמִנְיַן הַ ּׁשְבָטִ ים:
927 Book of Numbers | Chapter 34 | Masei
55 But if you will not dispossess the inhabitants of the land from before you, it shall be that those who you will leave from them, who remain in the land, will be as thorns in your eyes, and as sharp stones in your sides, and they will bear enmity to you in the land in which you dwell. It is prohibited to attempt to exist alongside them in peace, as you will be un- able to live together. Even if you make the effort to do so tem- porarily, they will eventually cause you to stumble into sin. 56 It shall be that as I imagined to do to them, to drive them from the land, I will do to you.D Discussion for Numbers 33:56 34 1 The Lord spoke to Moses, saying: 2 Command the children of Israel, and say to them: When you come to the land of Canaan,D this shall be the land that shall fall to you as an inheritance, the land of Canaan ac- cording to its borders. Discussion for Numbers 34:2 3 The southern side shall be for you from the wilderness of Tzin alongside Edom, on the southeastern edge of the border,
BACKGROUND DISCUSSION 34:4 | Maaleh Akrabim: Generally identified 33:56 | It shall be that as I imagined to do 34:2 | Canaan: Although the land of Canaan Background for Numbers 34:4 with Naqb es-Safa, about 20 km southeast of to them, I will do to you: Clearing the Land of was considered one country, it had never be- Discussion for Numbers 33:5634:2 Dimona. Israel in its entirety was a duty as well as a right. longed to a single tribe or nation. Rather, many Hatzar Adar: Possibly Hetzron, on the border God warned the children of Israel that if they nations and tribes, who came from various other of the inheritance of the tribe of Judah (see Jo- did not fulfill this command they would be ban- places, lived alongside one another in Canaan. shua 15:3). Alternatively, it is Ein el-Qedeis, near ished from the land. Indeed, the failure of the Consequently, the borders of Canaan were not Kadesh Barnea. Israelites to rid the land of its local inhabitants properly defined, and it was necessary for the brought upon them many troubles that contin- Torah to delineate them. Atzmon: The accepted identification is Ein ued throughout the entire period of the judges el-Qaseimeh, 30 km west of Nitzana. (see Judges 2:1–3, 6:7–10).
928 ספר במדבר | פרק דל | יעסמ
נה וְְאִ ם־ל֨ ֹא תֹורִ֜ ישׁ וּאֶ ת־־־יֹֽשְְׁבֵ֣י הָאָ֘רֶץ֮ מִ ּפְְנֵיכֶם֒ וְְהָיָה֙אֲשֶׁ֣ר תּ ֹותִ֣ירוּ םמֵהֶ֔ לְְשִׂכִּים֙ בְְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם וְְלִצְְְנִינִ֖ם בְְּצִדֵּ יכֶ֑ם וְְצָֽרֲר֣ וּאֶתְְְכֶ֔ם ץעַל־הָאָ֕רֶ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם יֹֽשְְׁבִ֥ים בָּֽהּ׃ נו וְְהָ יָ֗ה כַּ ֶ ֥רֽאֲשׁ דִּמִּ֛ ייתִ לַ ֽעֲשׂ֥ ֹות לָהֶ ֖ם אֶ ֽעֱשֶׂ ֥ה לָכֶ ֽם׃ א לד ב וַ יְְְדַ בֵּ ֥ר יהו֖ ה אֶ ל־מֹשׁ ֶ ֥ה ֵּ לאמֽ ֹר׃ ְְ צַ֞ואֶת־ בּ נֵ ֤י ִ י שׂ ְְְ רָ ל֙ אֵ וְְ אָ ֽ מַ רְְְ תּ ֣ ָ אֲ לֵ הֶ ם ֔ כּ י ֽ ִ ־־־ אַ ֶתּ ֥ ם ָבּ אִ ֖ י ם לא ג אֶ ל־־־הָאָ ץ֣רֶ כְְּ נָ ֑עַ ן ז֣ ֹאת הָאָ֗רֶ ץ אֲשׁ ֶ֨ ר תִּ ֹּ֤ל פ לָכֶם֙בְְּ נַ ֽחֲ לָ֔ האֶ ֥רֶ ץ נַ כְְּ ֖עַ ןלִגְְְבֻֽ לֹתֶ ֽיהָ ׃ וְְ הָ ֨יָ ה לָכֶ ֧ם ְְּאַ פת־־־נֶ ֛גֶב מִמִּדְְְ בַּ ר־צִ֖ן עַ ל־יְְדֵ ֣ יאֱד֑ ֹום וְְהָ יָ ֤ה לָכֶם֙ גְְּב֣ וּלנֶ֔גֶ במִקְְְ צֵ ֥ה יָם־הַמֶּ ֖לַ ח ד קֵֽ דְְְ מָ ה ׃ וְְנָסַ֣ב לָכֶם֩ הַגְְּב֨וּל מִנֶּ֜גֶב לְְמַֽעֲלֵ֤העַקְְְרַבִּ ים֙וְְעָ֣בַ ר צִ֔נָה והיה֙ תּֽ ֹוצְְ אֹתָ֔ יו וְְְ הָ י ּ֙ ו ה מִנֶּ֖גֶ בלְְקָדֵ ֣שׁ נֵ בַּרְְְ ֑עַ וְְ יָצָ ֥אחֲ צַ ר־אַ דָּ ר֖ וְְעָבַ ֥ר עַצְְְמֽ ֹנָה׃ וְְנָסַ ֧בהַ גְְּב֛ וּלמֵ ֽעַצְְְמ֖ ֹוןנַ ֣חְְְ לָ ה ו מִצְְְ ֑ רָ יִ ם וְְ הָ י֥ וּ תֽ ֹו צְְ א ֖ י ֹתָ ו הַ ּיָ ֽמָּ ה ׃ וּגְְְב֣וּליָ֔ם וְְהָיָ֥הלָכֶ֛ם הַּיָ֥ם הַגָּד֖ ֹולוּגְְְב֑וּל זֶה־ּיִֽהְְְיֶ֥ה ז ֖םלָכֶ גְְּב֥ וּל יָֽם׃ וְְזֶה־ּיִֽהְְְיֶ֥ה לָכֶ ֖ם גְְּב֣ וּל צָפ֑ ֹוןמִ ן־הַּיָם֙ ֹלהַגָּד֔ תְְּתָא֥ וּ לָכֶ ֖ם ה֥ ֹר הָהָֽר׃
רש״י נה ׀ וְהָ יָה ֶ ראֲשׁ תּ ֹותִ ירוּ מֵהֶ ם.יִהְ יּו לָכֶ ם לְרָעָ ה: לְשִׂכִּ ים אֶ ת ּכְנִיסָתָ ם לָאָרֶ ץ, הָ יָה מַעֲבִ ירָ ם אֶ ת הַ ּנִילּוס לְצַד צָפֹון ֶׁ של מַעֲלֵה עַקְרַ ּבִים, נִמְצָא מַעֲלֵה עַקְרַ ּבִים לִפְנִים מִ ן בְּעֵינֵיכֶם. לִ יתֵ דֹות הַמְ ְּ נַקרֹות עֵ ינֵיכֶ ם. ַּ תרְ ּגּום ׁ לֶ ש יְתֵ דֹות: ּובָאִ ין לְאֶ רֶ ץ יִשְׂ רָאֵ ל, וְ לֹא ָעשָׂ ה ֵּ כן, וְ זֶ הּו ׁ ֶ ש ּנֶאֱ מַ ר: "וְ לֹא נָחָ ם הַ ּ ֶ מצֶ ר : וְ עָ בַ ר צִ נָ ה . אֶ ל צִ ן, ְּ כמֹו: 'מִ צְרַ יְמָ ה': וְהָ יוּתּ ֹוצְ אֹתָ יו. "סִ ּכַּיָא": וְ לִ צְ נִ י נִ ם . ּפֹותְרִ ים ּבֹו הַ ּפֹותְרִ ים ׁלְשֹון מְשּׂוכַת אֱ לֹהִ ים ֶ ּדרֶ ךְ אֶ רֶ ץ ְּ פלִ ׁ ְ ש ִּ תים" )שמות יג, יז( ׁ ֶ ש םהֵ ׁ ְ יֹושבִ ים עַ ל קְ צֹותָ יו, ִּ בדְ רֹומָ ּה ׁ ֶ של קָ דֵ ׁש ַ ּברְ נֵעַ : וְ יָ צָ א חֲ צַ ר אַ דָּ ר . מִ תְ ּ ַ פ ׁ ּ ֵ שט קֹוצִים הַ ּסֹוכֶכֶ ת אֶתְכֶ ם, לִסְ ּגֹר וְלִכְ אלֹ םאֶתְכֶ מֵאֵ ין יֹוצֵא הַ ּיָם ּבְמַעֲרָבָ ּה ֶׁ של אֶרֶ ץ ּכְנַעַ ן, ּכָעִנְיָן ֶׁ ש ּנֶאֱמַ ר ַ ּב ּפְלִ ְׁ ש ִּ תים: הַ ּצֶֶ מ רּומַ רְחִ יב דלְצַ צָ פֹון, וְנִמְ ׁ ָ ש ךְ עֹוד ּבַאֲ לַכְ סֹון לַ ּמַעֲרָ ב, ָ ו בָ א : וְ צָ רֲ ר וּ אֶ תְ כֶ ם . ּ ְ כתַ רְ ּג מּו ֹו : ׁ"יֹש יְבֵ לחֶבֶ הַ ּיָם ּגֹוי ּכְרֵתִ ים" )צפניה ב, ה(, א וְלֹנָחָ םאֹותֹו אּובָ לֹו לַחֲצַר אַ ָ רּד ּומִ ָּׁם שלְעַצְמֹון ּומִ ָּׁ שם לְנַחַ ל מִצְרָיִם. הַ ּדֶרֶךְ, אֶ ּלָא הֱסִ ָ ןּב וְהֹוצִיאָ ם ּדֶרֶךְ ָ ּדרֹומָ ה אֶ ל הַ ּמִדְ ּבָר, ּולְ ׁשֹון ָ'וְנסַ ב' הָאָ מּור ָּ כאן, לְפִ י ׁ ֶ ש ּכָתַ ב: "וְיָצָא חֲ צַ ר אַ ָ ּדר", פרק לד וְהּוא ׁ ֶ ש ּקְרָ אֹו יְחֶ זְקֵ אל: "מִדְ ַ ּבר הָעַ ִּ מים" )יחזקאל כ, לה( ׁשֶהִתְחִ יל לְהַרְחִ יב מִ ּׁשֶעָבַ ר אֶ ת קָ דֵ ׁש ּב ,ַרְנֵעַ בוְרֹחַ אֹותָ ּה ב ׀ זֹאת הָאָרֶ ץ אֲשׁ ֶ ר תִּ ּפֹל םלָכֶ וְ גֹו׳. לְפִ י ׁשֶהַ רְ הֵ ּב מִ צְ וֹות לְפִ י ׁשֶהָ יּו ַּ כ ָּ מה אֻ ּמֹות ׁ ְ יֹושבִ ים ּבְצִ ּדֹו. וְהֹולְכִ ין אֵ צֶ ל ָ ּדרֹומָ ה רְ צּועָ ה ׁ ֶ ש ָ ּב הלְטָ דלְצַ צָ פֹון הָ יְתָ ה מִ ָ ּקדֵ ׁש עַ דעַצְ מֹון, ּומִ ׁ ָּ שם נֹוהֲ גֹות ּב ָאָרֶץוְאֵ ין נֹוהֲ גֹות ּבְחּוצָה לָאָרֶץ, הֻצְרַךְ ּלִכְתֹב מִ ן הַ ּמַעֲרָ ב ּכ ֵּ ְלַפי מִזְרָ ח ּתָמִ יד, עַ ד ֶׁ ש ּבָאּו לִדְ רֹומָ ּה ֶׁ של וָהָלְאָ ה נִתְקַ ּצֵר הַ ּמֶצֶר ָוְנסַ ב לְצַד הַ ָ ּדרֹום ּובָא לֹו לְנַחַ ל מִ צְרָ נֵ י ְּ גבּולֵ י רּוחֹותֶ יהָ סָ בִ יב, לֹומַ ר לְ ךָ , מִ ן הַ ְּ גבּולִ ים הַ ָּ ללּו אֶ ץרֶ אֱ דֹום, ּובִ ְּ ק ׁשּו מִ ֶּ מלֶ ךְאֱ דֹום ׁ ֶ שּיַ ּנִיחֵ ם לַעֲ בֹר ֶּ דרֶ ךְאַ רְ צֹו מִ צְרַ יִם, ּומִ ׁ ָּ שם לְצַ ד הַ ּמ בַעֲרָ לאֶ הַ ּיָ ם הַ ּגָדֹול, ׁ ֶ שהּוא מֶ צֶ ר וְלִפְנִים הַ ִּצְ מוֹות נֹוהֲ גֹות: תִּ ּפֹל לָכֶ ם. עַ ל ֵׁ שם ֶׁ ש ּנֶחְלְקָ ה ּולְהִ ָּ כ ֵנס לָאָרֶ ץ ּדֶרֶךְ רָחְ ָ ּב ּה, אוְלֹ רָצָה, וְהֻצְרְ כּו לִסְ ּבֹב אֶ ת מַ עֲ רָ בָ ּה ׁ ֶ של ָּ כל אֶ רֶ ץ יִשְׂ רָאֵ ל, נִמְ צָ א ׁ ֶ ש ּנַחַ ל מִ צְרַ יִ ם ּבְמִ קְ צֹועַ ְ ּבגֹורָ ל נִקְ רֵ את חֲ לֻ ָ ּקה לְ ׁשֹון נְפִ ילָ ה. ּומִ דְרַ ׁש אַ ּג הָדָ אֹומֵ ר: ָּ כל ְ ּדרֹומָ ּה ׁ לֶ ש אֱ דֹום עַ ד ּב םֹואָ לִדְ רֹומָ ּה ׁ לֶ ש אֶ ץרֶ מֹואָ ב, מַ עֲ רָ בִ י ת ר ּדְ ֹו מִ י ת : עַ ל יְדֵ י ׁשֶהִ ִּ פיל הַ ָ ּק ׁדֹוש ּב ָרּוךְהּוא שָׂרֵיהֶ ם ֶׁ של ׁשִבְעָה ׁ ֶ ש ּנֶאֱמַ ר: ם"וְגַ לאֶ מֶ לֶךְ מֹואָ ב ׁ ָ שלַח וְלֹא אָ בָ ה" )שופטים יא, ה ׀ ו וְהָי ּ ת ֹו צְ ֹ א תָ ו י הַ ּיָ מָּ ה . אֶ ל מֶצֶר הַ ּמַעֲרָ ב, ׁשֶאֵ ין עֹוד אֻ ּמֹות מִ ן הַ ּׁשָמַיִם ּוכְפָתָ ן לִפְנֵי ֶׁ מֹשה, ראָמַ לֹו: רְאֵ ה ,יז( וְהָלְכּו ָּ כל ְ ּדרֹומָ ּה ֶׁל ש במֹואָ דעַ סֹופָ ּ ,ה ּומִ ָּׁ םש הָפְ כּו ְ ּגבּול נגֶב מַאֲרִיךְ לְצַד הַ ּמַעֲרָב מִ ָּׁ שם וָהָ לְאָ ה: אֵ ין ּב םָהֶ עֹוד ּכֹחַ : ּפְנֵיהֶ ם ּלַצָפֹון עַ ד ֶׁ ש ּסָבְ בּו ָּ כל מֶצֶר מִ זְרָחִ י ֶׁ ש ָּ ל ּה לְרָחְ ָ ּב ּה, ֶ ֶׁ ּוכְש ּכִּלּו אֶ ת מִזְרָחָ ּ המָצְאּו אֶ ת אֶרֶץסִ יחֹון וְעֹוג ׁשֶהָ יּו ו ׀ וּגְ בוּ ל יָ ם. ּו מֶ צֶ ר מַ עֲ רָ בִ י מַ ה ּו ? : יָ וְהָ ה לָ ם כֶ הַ ּיָ ם הַ ד ָ גּ ֹו ל . ג ׀ וְהָ יָה לָכֶ ם ּפְאַ ת נֶגֶ ב.רּוחַ ְ ּדרֹומִ ית אֲ ֶׁ שר מִ ן הַ ּמִזְרָ ח ׁיֹושְבִ ין ּבְמִ זְרָחָ ּה ֶׁ של אֶרֶ ץ ּכְנַעַ ן, וְהַּיַרְ ֵ ּדן מַפְסִ יק ֵ ּבינֵיהֶ ם, לְ מֶ צֶ ר : וּגְ בוּ ל. הַ ִּנ ִ ּסין ׁ ֶ ש ְּ ב תֹוךְהַ ּיָ ם אַ ף הֵ ם מִ ן הַ ְּ גבּול, וְהֵ ם לַ ּ ַ מעֲ רָ ב : מִ מִּ דְ ַבּ ר ִ צ ן . אֲ ֶׁר שאֵצֶל אֱ דֹום, מַתְחִ יל מִקְצֹועַ וְזֶהּו ׁ ֶ ש ּנֶאֱמַ ר ּבְיִפְ ָּ תח: "וַּיֵלֶךְ ַ ּב ּמִדְ ָר ּב בוַּיָסָ תאֶ ץאֶרֶ אֱ דֹום אִ ּיִים ׁ ֶ ש ּקֹורִ ין אישל״ש: ְ ּדרֹומִ ית מִ זְרָחִ ית ֶׁ של אֶרֶ ץ ִּ תׁשְעַ ת הַ ַּ מ ּטֹות. ּכֵיצַד? ָׁ שלֹׁש וְאֶ ת אֶרֶץ במֹואָ וַּיָבֹא מִ ּמִזְרַ ח ׁשֶמֶ ׁ שלְאֶרֶץ מֹואָ ב" )שם אֲרָ צֹות ׁ ְ יֹושבֹות ּבִדְ רֹומָ ּה ׁ ֶ לשאֶרֶ ץיִשְׂרָאֵ לזֹו אֵצֶל זֹו: קְצָת ז ׀ מֶ רצֶ צָ פ ֹו ן : פסוק יח(, וְכָבְ ׁשּו אֶ ת אֶ ץרֶ סִ יחֹון וְעֹוג ׁשֶהָ יְתָ ה ּבִצְ ּפֹונָה ׁ ֶ של וּגְ בוּל צָ פֹון. ןמִ הַ ּיָם הַ גָּדֹל תְּתָ אוּ לָכֶ ם הֹר אֶרֶץ מִצְרַיִם, וְאֶרֶץ אֱ דֹום ּכֻּל ּ ,ָה וְאֶרֶץ מֹואָ ב ּכֻּל ָּה. אֶרֶץ ֶׁ שהּוא ּב ְמִקְצֹועַצְפֹונִית מַעֲרָבִית, ׁוְרֹאשֹו מַ ְׁ ש ִּ פיעַ ץאֶרֶ מֹואָ ב, וְקָ רְ בּו דעַ הַ ּיַרְ ֵ ּדן, וְהּוא ְּ כ ֶנ גֶדמִקְ צֹועַ צְפֹונִית הָ הָ ר . מִצְרַיִם ּבְמִקְצֹועַ ְ ּדרֹומִ ית מַעֲרָבִית, ֶׁ ש ּנֶאֱמַ ר ּב ָׁ הְפָרָש זֹו: וְנִכְ ס נ לְתֹוךְהַּיָם, וְיֵשמֵ ברֹחַ הַּיָם לִפְנִים הֵ ימֶ ּּונ וְחּוצָה מַ עֲ רָ בִ ית ׁ לֶ ש אֶ ץרֶ מֹואָ ב. נִמְ צָ א ׁ ֶ שאֶ רֶ ץ ְּ כנַעַ ן ׁ ֶ ש ּבְעֵ רבֶ הַ ּיַרְ ֵ ּדן ָ ׁ "מֵעַצְמֹון נַחְלָה מִצְרָיִם וְהָ יּו תֹוצְאֹתָ יו ָּ הַּיָמה" )להלן פסוק ּהֵימֶנּו: ְּ ת ַ ש ְּ פעּו םלָכֶ לִנְטֹות מִ ּמ בַעֲרָ לְצָפֹון אֶ ל ּלַמַעֲרָ ב, הָ יָה מִקְ צֹועַ ְ ּדרֹומִ ית מִ זְרָחִ ית ׁ ֶ ש ּל ּ ָהאֵצֶל אֱ דֹום: תְּתָאוּ. ׁ ה(, וְנַחַ ל מִצְרַיִם הָיָה מְהַ ּלֵךְ עַ ל ּפְנֵי ּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם, הֹר הָהָ ר: תְּתָאוּ. לְ ׁשֹון סִ ָ ּבה, ְּ כמֹו: "אֶ ל ָּ תא הָ רָ צִ ים" )דברי ׁ ֶ ש ּנֶאֱמַ ר: "מִ ן הַ ִּׁ שיחֹור אֲ ׁ ֶ שר עַ ל ּפְנֵי מִצְרַיִם" )יהושע יג, ג(, ד ׀ וְ נָ סַ ב לָ כֶ ם הַ ְ גּ ב ּ ו ל מִ ֶנּ גֶ ב לְ מַ עֲ לֵ ה עַ קְ רַ ִבּ י ם . ּלָ כ מָ קֹום הימים ב׳ יב, יא(, "וְתָ אֵ י הַ ׁ ַּ שעַ ר" )יחזקאל מ, י(, הַ ּיָצִ יעַ ׁ ֶ ש ּקֹורִ ין ּומַ פְ סִ יק ֵּ בין אֶ ץרֶ מִ צְרַ םיִ לְאֶ ץרֶ יִשְׂ רָאֵ ל. וְאֶ ץרֶ אֱ דֹום אֶ צְ לָ ּה ֶׁ ש ּנֶאֱמַ ר: ָ'וְנסַ ב' אֹו 'וְיָצָא', ֵּ מְלַמד ֶׁ ש ּלֹא הָיָה הַ ּמֶצֶר ׁשָוֶה, אפנדי״ץ, ׁ ֶ שהּוא במּוסָ ּומְ ׁ ֻ ש ָּ פע: לְצַד הַ ִּ מזְרָ ח, וְאֶרֶ ץ במֹואָ אֵצֶל ץאֶרֶ אֱ דֹום, ְ ּבסֹוף הַ ָ ּדרֹום אֶ ָא ּל הֹולֵךְ וְיֹוצֵאלַחּוץ. יֹוצֵא הַ ֶּצֶרמ וְעֹוקֵ ם לְצַדצְפֹונֹו לַ ִּ מזְרָ ח. ּוכְ ׁ ֶ שּיָצְ אּו יִשְׂ רָאֵ ל מִ ִּ מצְרַ יִ ם, אִ ם רָ צָ ה הַ ָּ מקֹום לְקָ רֵ ב ֶׁ לש עֹולָם ּבַאֲלַכְסֹון ּלַמַעֲרָ ב, וְעֹובֵר הַ ּמֶצֶר ּבִדְ רֹומָ ּה
929 Book of Numbers | Chapter 34 | Masei
8 From Hor Mountain you shall veer toward the approach to 15 The two tribes and the half tribe have taken their inheri- [levo] Hamat. Some explain that Levo Hamat19 is the name of a tance across the Jordan from Jericho to the east. The prac- place in the land of Hamat.20 And the terminus of the border tical division of the tribal portions on the western side of the shall be toward Tzedad.B Jordan is delineated in greater detail in the book of Joshua, Background for Numbers 34:8 9 The border shall go out toward Zifrona, and its terminus chapters 14–17. shall be Hatzar Einan;B this shall be your northern border. Fourth 16 The Lord spoke to Moses, saying: Although the identity of all these locations is uncertain, they aliya 17 These are the names of the men who shall allocate the land are known to be in the region of the northern border of modern (Sixth on your behalf: Elazar the High Priest, and Joshua son of Syria. In Targum Yonatan (verse 7), Hor Mountain is identified aliya) Nun. as the Amanus range of the Taurus Mountains, which separates 18 You shall take one prince from each tribe, as their represen- Syria and Turkey. The northern border of the land extends very tatives, to allocate the land. far, as it incorporates even the city of Aleppo in northern Syria. 19 These are the names of the men: From the tribe of Judah, Background for Numbers 34:9 10 You shall veer, or mark a route toward the east border, from Caleb son of Yefuneh, one of the few surviving elderly mem- Hatzar Einan to Shefam. bers of the generation that left Egypt. 11 The border shall descend from Shefam to Rivla,B east of the 20 From the tribe of the children of Simeon, Shmuel son of spring, possibly referring to Lake Hula, and the border shall Amihud. descend in an almost straight line, and shall converge and 21 From the tribe of Benjamin, Elidad son of Kislon. touch upon the bank of the Sea of Galilee eastward, on the 22 From the tribe of the children of Dan, the representative was eastern shore of the Sea of Galilee. a prince,D Buki son of Yogli. Background for Numbers 34:11 12 The border shall descend to the Jordan River, and its termi- 23 From the children of Joseph: From the tribe of the children nus shall be at the Dead Sea; this shall be your land accord- of Manasseh a prince, Haniel son of Efod; Discussion for Numbers 34:22 ing to its borders all around.D 24 From the tribe of the children of Ephraim a prince, Kemuel 13 Moses commanded the children of Israel, saying: This is son of Shiftan. the land that you shall allocate by lot, that the Lord com- 25 From the tribe of the children of Zebulun a prince, Elitzafan Discussion for Numbers 34:12 manded to give to the nine tribes, and to half the tribe; son of Parnakh. 14 for the tribe of the children of Reuben, according to their 26 From the tribe of the children of Issachar a prince, Paltiel patrilineal houses, and the tribe of the children of Gad, the son of Azan. according to their patrilineal houses, have taken a portion, 27 From the tribe of the children of Asher a prince, Ahihud and half the tribe of Manasseh has taken their inheritance son of Shelomi. on the eastern side of the Jordan River.
BACKGROUND DISCUSSION 34:8 | Tzedad: Generally identified with the vil- 34:12 | This shall be your land according city of Palmyra, an oasis in the Syrian desert, far Background for Numbers 34:8 lage of Sadad, roughly 100 km northeast of Da- to its borders all around: These borders are to the east of the border (II Chronicles 8:1–6). Discussion for Numbers 34:12 mascus, near the road between Damascus and known as borders of those who ascended from However, a full conquest of all the territory in- Homs. Egypt (Ĥagiga 3b). In practice, Israel was never cluded in the borders of the land was never car- 34:9 | Zifrona; Hatzar Einan: Some identify in control of this entire area. There were always ried out. The expanse of Israel as depicted here Background for Numbers 34:9 these locations with two oases, Huwwarin and El enclaves inhabited by foreign nations, some of includes the entire modern-day State of Israel, Qaryatein, east of Tzedad. which the Israelites did not even attempt to con- as well as most of modern-day Syria. Conversely, quer. For example, no attempt was even made according to certain opinions, the borders delin- 34:11 | Rivla: This is the capital city of the land to capture the areas of Tyre and Sidon, occu- eated in this chapter do not include the south- Background for Numbers 34:11 of Hamat, to which the kings of Judah were pied by the Phoenicians, the Sidonians, and the ern Negev, which is part of the State of Israel. exiled (II Kings 23:33; Jeremiah 39:6, 52:27). It is Tyrians. Additionally, the Philistines dwelled in 34:22 | From the tribe of the children of Dan identified as Ribleh, on the bank of the Orontes, the coastal strip of the southern plains, and de- Discussion for Numbers 34:22 about 30 km south of Homs. Some claim that the a prince: It seems that the representatives of spite efforts to conquer this region in the days of the previous tribes were not princes but digni- descriptions, “east of the spring, and the border David, Solomon, and probably the Hasmoneans shall descend,” do not fit Ribleh, but are referring fied members of that tribe. In verse 18 they are as well, the task was never completed. all called princes, but that appointment applied to a different place, southeast of that town, near Nonetheless, in the era of David and Solomon, the Sea of Galilee. Yet others say it is the springs only for the purpose of dividing the land, not for the border of Israel reached the northernmost other matters. Consequently, in the list they are at Lyon, north of the Yarmuk, roughly 5 km east edge mentioned here, and extended even fur- of the Sea of Galilee. mentioned by name alone, without the title of ther. In fact, it is stated that Solomon built the prince (see Ha’amek Davar).
930 ספר במדבר | פרק דל | יעסמ
ח ט מֵהֹ֣ר רהָהָ֔ תְְּתָ א֖ וּלְְב֣ ֹא חֲמָ ֑ת וְְהָ י֛וּתּֽ ֹוצְְא֥ ֹתהַ ֖לגְְּבֻ צְְדָ ֽדָ ה׃ וְְיָ צָ ֤א הַ גְְּ בֻ ל֙ זִ פְְְ ֹ ר֔ ה נָ וְְ הָ י֥ וּ י תֽ ֹוצְְאֹתָ֖יו חֲצַ֣ר עֵ ינָן ֑זֶה־ּיִֽהְְְיֶ֥ה לָכֶ֖ם גְְּב֥וּל צָפֽ ֹון׃ וְְהִתְְְאַ וִּיתֶ֥ם לָכֶ֖ם לִגְְְב֣וּל קֵ֑דְְְמָ ה יא ֽ מֵ חֲ ֥ רצַ י עֵ ֖ ןנָ ְְ שׁ פָ ֽ מָ ה ׃ וְְיָרַ֨ ד הַ גְְּבֻ֧ל מִשְְּׁפָ ֛ם הָ ֽרִבְְְלָ ֖ה ֣דֶ מִקֶּ םלָעָ ֑יִן ֣דוְְיָרַ הַ גְְּבֻ֗ ל וּמָחָ ֛ה יב עַ ל ־ ֶ כּ ֥ תֶ ף יָ ם ־ ִ כּ ֶנּ ֖ רֶת קֵֽ דְְְ מָ ה ׃ וְְיָרַ֤ד הַ גְְּ בוּל֙ הַ ּיַרְְְ דֵּ֔נָה וְְהָ י֥וּתֽ ֹוצְְ אֹתָ ֖יו יָ ֣ם הַמֶּ ֑לַ ח זֹאת֩ יג תִּהְְְיֶ֨הלָכֶ֥ם הָאָ֛רֶ ץלִגְְְבֻֽלֹתֶ֖יהָ סָבִֽיב׃ וַיְְְצַ֣ו ה מֹשֶׁ֔ אֶת־בְְּנֵ֥י יִשְְְׂרָאֵ֖ל לֵאמ֑ ֹר זֹ֣את הָאָ֗רֶ ץאֲשֶׁ֨ ר תִּתְְְנַֽחֲל֤וּאֹתָהּ֙ בְְּגֹורָ֔לאֲשֶׁר֙ צִוָּ֣היהו֔ה לָתֵ֛תלְְתִשְְְׁעַ֥ת הַמַּ ֖ ּטֹות יד וַ ֽ חֲ צִ ֥ י הַ מַּ ּ ֶ ֽ טה ׃ כִּ֣י לָ ֽקְְח֞ וּ מַ ֵּ֨ה טבְְ נֵ ֤י הָרֽ אוּבֵ נִי֙לְְבֵ ֣ית אֲ בֹתָ֔ ם וּמַ ֵּ ֥ה טבְְ נֵ ֽי־הַ גָּדִ֖ י לְְבֵ ֣ית טו אֲ בֹתָ ֑ ם וַ ֽחֲ צִ י֙ מַ ֵּ ֣הט מְְ נַשׁ ּהֶ֔ לָ ֽקְְח֖ וּ נַ ֽחֲ לָתָ ֽ ם׃ ְְ שׁ נֵ ֥י הַמַּ ּ֖ טֹות וַ ֽחֲ צִ֣י הַמַּ ֶּ ֑הט לָ ֽקְְח֣ וּ נַ ֽחֲ לָתָ֗ ם מֵעֵ ֛בֶ רלְְיַרְְְ ן ֥ דֵּ יְְרֵח֖ ֹו קֵ֥ הדְְְמָ מִ זְְְרָ ֽחָ ה׃ טז יז וַ יְְְדַ בֵּ ֥ר יהו֖ ה אֶ ל־מֹשׁ ֶ ֥ה ֵּ לאמֽ ֹר׃ אֵ֚ ֶּהשׁ לְְמ֣ ֹותהָ ֽאֲ נָשׁ ִ֔ ים אֲשׁ ֶ ר־יִנְְְחֲ ל֥ וּ לָכֶ ֖ם אֶ ת־הָאָ ֑רֶ ץ רביעי / ששי / יח אֶ לְְְ עָ זָ ר֙ הַ ֹ כּ ן ֔ הֵ ֽ י וִ ה ֹושׁ ֻ ֖ עַ ִבּ ן ־ נֽ ּ ו ן ׃ וְְנָשִׂ֥ יא אֶחָ ֛ד נָשִׂ֥ יא אֶחָ ֖ד מִמַּ ֶּ֑ה טתִּקְְְח֖ וּלִ נְְְח֥ ֹלאֶ ת־־־־ יט כ הָ אָ ֽ רֶ ץ ׃ וְְאֵ ֶּה ֖לשׁ ְְמ֣ ֹות הָ ֽאֲ ִ ֑ נָשׁ ים לְְמַ ֵּ ֣הט ה יְְהוּדָ֔ כָּלֵ ֖ב בֶּ ן־־יְְפֻ נֶּ ֽה׃ וּ לְְְ מַ ּ בּ טֵ֖ה ְְ י ֣ נֵ שׁ ִ מְְְ ע֑ ֹו ן כא כב ְְ שׁ מוּאֵ ֖ ל בֶּ ן־עַ מִּ יהֽ וּ ד׃ לְְ מַ ּ ֵ֣הבִ טנְְְ יָ ֔ מִ ן אֱ לִ י דָ ֖ ד בּ ֶ ן כּ ־ ִ סְְְ לֽ ֹו ן ׃ וּלְְְמַ ֵּ ֥הט בְְ נֵי־דָ ֖ ן נָשִׂ ֑ יא בֻּקִּ֖ י כג כד בֶּ ן־יָָגְְְלִֽי׃ לִבְְְ נֵ ֣י ףיֹוסֵ֔ לְְמַ ּ֥הֵ טבְְ נֵ ֽי־מְְ נַשֶּׁ ֖ה נָשִׂ ֑ יא חַ נִּיאֵ ֖ל בֶּ ן־אֵ פֽ ֹד׃ ֵ֥הּ וּלְְְמַטבְְנֵֽי־אֶפְְְרַ֖יִם כה כו נָשִׂ֑ יאקְְ מוּאֵ ֖לבֶּ ן־שׁ ִפְְְטָ ֽן׃ וּלְְְמַ ֵ֥ה ּטבְְנֵֽי־־־־זְְבוּלֻ֖ן נָשִׂ֑יאאֱלִֽיצָפָ֖ן בֶּ ּן־־־־פַרְְְנָֽךְְְ׃ וּ לְְְ מַ ּ ֵ ֥ טה כז בְְ נֵ ּֽי־־־־יִשָׂשכָ ֖ר נָשִׂ֑ יא ַּלְְְטִ פיאֵ ֖ל בֶּ ן־־־־־עַּזָ ֽן׃ וּלְְְמַ ֵּ֥הבְְנֵ טֽי־־־־־אָשׁ ֵ ֖רנָשִׂ ֑ יאאֲחִ יה֖ וּד בֶּ ְְ ן־־־־־שׁ לֹמִֽ י׃
רש״י ח ׀ מֵ ֹה ר הָ הָ ר . ָּ ת ּסֹבּו וְתֵ לְ כּו אֶ ל מֶ צֶ ר הַ ָּ צפֹון לְצַ ד הַ ִּ מזְרָ ח, נִמְצָא הָעַיִן לִפְנִים מִ ן הַ ּמֶצֶר, ץּומֵאֶרֶ ליִשְׂרָאֵ הּוא: ְ ו ָ י רַ ד מִ זְרָחִ ית קְ רּויָ ה ָּנִ יםפּומַ עֲ רָ בִ יתקְ הרּויָ אָ חֹור, לְפִ יכָ ךְ ָּ דרֹום וְתִפְ ְ ּגעּו ִ ּב"לְ בֹא חֲמָ ת", זֹו אַ ְנטֹוכְ יָא: תּ ֹוצְ אֹת הַ גְּבֻ ל. ס ֹו פֵ י הַ ְ גּ בֻ ל . ָּ כל ׁשֶהַ ְ ּגבּול הֹולֵךְ מִ ָפֹון ּצלְדָ רֹום, הּוא דיֹורֵ וְהֹולֵךְ : לַ ּיָ מִ ין וְ צָ פֹו ן לַ ּ ְׂ ש ֹמ אל : הַ ּגְבּול. ָּלכ מָ קֹום ֶׁ ש ּנֶאֱמַ ר: ּ'תֹוצְאֹות הַ ּגְבּול', אֹו הַ ּמֶצֶר וּמָ חָ ה עַ ל כֶּתֶ ף יָ ם כִּ נֶּרֶ ת קֵדְ מָ ה. ׁ ֶ שּיְהֵ א יָ ם ִּ כ ּנֶרֶ ת ּתֹוךְ לַ ְּ גבּול יז ׀ ּבִׁשְבִילְכֶם, ּכָל נָשִׂיא וְנָשִׂיא ָּ כלֶ ה ׁ ָם שלְ גַמְ רֵ יוְאֵ ינֹו עֹובֵ ר לְהַ ָּ לן ְּ כלָ ל, אֹו מִ ׁ ָּ שם מִ תְ ַּ פ ׁ ֵּ שט ַ ּב ּמַעֲרָ ב, וְהַ ְ ּגבּול ּבְמִ זְרַ ח יָם ִּ כ ּנֶרֶ ת, ּומִ ׁ ּםָ ש דיָרַ לאֶ הַ ּיַרְ ֵ ּדן, אֲשֶׁ ר יִנְחֲלוּ לָכֶם. אַ ּפֹוטְ ּרֹופֹוס ִׁבְ לְשטֹו, ּומְחַ ּלֵק נַחֲלַת הַ ּׁשֵבֶ ט לְמִ ְׁ ש ָ ּפחֹות ּומַרְחִ יב וְיֹוצֵא לַאֲ חֹורָ יו לְהִ ָּ מׁשֵךְ לְהַ ּלָן ּבַאֲלַכְסֹון יֹותֵ ר וְהַ ּיַרְ ֵ ןּד ׁמֹוש ֵךְ ּובָ א מִ ן הַ ּצָפֹון ָ ּלַדרֹום ַאֲ ּבלַכְ סֹון, נֹוטֶ ה לְצַד וְלִגְבָרִ ים, ּובֹורֵ ר ללְכָ דאֶחָ דוְאֶחָ חֵלֶק הָ גּון, ּומַ ה ּׁשֶהֵ ם מִ ן הָ רֹחַ ב ׁהָרִאשֹון, ּולְעִנְיַן רֹחַ ב הַ ִּ מ ָ ּדה ׁהָרִאשֹון קְרָאֹו מִזְרָ ח, ּומִתְקָרֵ ב לְצַד אֶרֶץ ּכְנַעַ ן ְּ כֶנגֶד יָם ִּ כֶרֶ ּנת, ּׁומֹושֵךְ עֹושִׂ ים יִהְיֶה ָעשּׂוי ּכְאִ ּלּו ֲעשָׂ אּום ְׁ שלּוחִ ים. וְלֹא ּיִתָכֵ ן ּ'תֹוצָאֹות', ׁ ֶ שָּׁ שם ּכ הָלְתָ אֹותָ ּה מִ ָ ּדה: לְצַד מִ זְרָחָ ּה ׁ ֶ של אֶרֶ ץ יִשְׂרָאֵ ל ְּ כ ֶנגֶד יָם ִּ כ ּנֶרֶ ת, עַ ד ׁ ֶ ש ּנֹופֵ ל לְפָרֵ ׁש ׳לָכֶ ם׳ זֶה ּכְכָ ל 'לָכֶ ם' ׁ ֶ ש ַ ּב ּמִקְ רָ א, ׁשֶאִ ם ּןֵ כ הָ יָה לֹו ְ ּבָים הַ ֶּ מלַח, ּומִ ָּׁ שם ּכָלֶה הַ ּגְבּול ְ ּבתֹוצְאֹותָ יו אֶ ל יָם הַ ֶּ מלַח, ט-יב ׀ הּוא הָיָה סֹוף הַ ּמֶצֶר לִכְ ּ ֹב:ת 'יַנְחִ ילּו לָכֶ ם', "יִנְחֲ לּו" מַ ׁשְמָ ע ׁש םֶהֵ נֹוחֲ לִ ים לָכֶ ם וְ י הָ וּ ת ֹו צְ א ֹתָ י ו חֲ צַ ר עֵ י נָ ן . ׁ ֶ ש ּ ִ מ ּ ֶ מ ּנּו הִ תְ חַ ּלְתָ מֶ רצֶ מִ קְ צֹועַ ְּ דרֹומִ ית מִ זְרָחִ ית , הֲ רֵ י סִ בַּ ּבְתָ הַ ְּ צפֹונִי, וְנִמְ צָ א חֲ צַ ר עֵ ינן קְְּמִ בצֹועַ צְ פֹונִית מִ זְרָחִ ית , ּומִ ׁ ָּ שם ִ ּב ׁ בְִ שילְכֶ םּובִמְ קֹומְ כֶ ם, ְּ כמֹו: "ה׳ יִ ּלָחֵ ם לָכֶ ם" )שמות יד, יד(: ָ אֹותָ ּה לְאַ רְ ַ עּברּוחֹותֶ יהָ : "וְהִתְאַּוִיתֶ ם לָכֶ ם" אֶ ל מֶצֶר הַ ּמִזְרָחִ י: ְ ו הִ תְ אַ ִ ּ ו י תֶ ם . לְ ׁש ֹו ן יח ׀ לִ נְ ֹח ל אֶ ת הָ אָ רֶ ץ . ׁשֶּיְהֵא נֹוחֵלוְחֹולֵק ּאֹותָה הֲ סִ הָּ ב ְּונטִ ּיָ ה, ְּ כמֹו: ְּ "תתָ אּו": שׁ ְ ָ פ ָ מ ה . ַ ּב ּ ֶ מצֶ ר הַ ּ ִ מזְרָחִ י, ּומִ ׁ ָּ שם טו ׀ קֵ דְ מָ ה מִ ְ ז רָ חָ ה . אֶ ל ּפְנֵי הָ עֹולָ ם ׁשֶהֵ ם ַ ּב ִּ מזְרָ ח, ׁ ֶ שרּוחַ מְ ּבִ ק ֹו מְ כֶ ם : הָ רִ בְ לָ ה : מִ ֶקּ דֶ ם לָ עָ יִ ן . ֵׁ םש מָ קֹום, וְהַ ּמֶצֶר הֹולֵךְ ּבְמִזְרָ חֹו,
931 Book of Numbers | Chapter 35 | Masei
28 From the tribe of the children of Naphtali a prince, Pedahel tracts. Since the portions of each tribe had yet to be delineated, son of Amihud. the chapter does not list these cities. 29 These are those men whom the Lord commanded to allo- 8 The cities which you shall give from the portion of the chil- cate the inheritance to the children of Israel, to ensure that dren of Israel, from the greater tribes you shall increase, by all inherit their rightful portion, in the land of Canaan. giving the Levites more cities, and from the lesser, the smaller 22 35 1 Each of the nine and a half tribes was to receive a fair portion tribes, you shall decrease; each tribe according to its in- Fifth on the western side of the Jordan. Reuben, Gad, and half the heritance that it will inherit shall give from its cities to the aliya tribe of Manasseh had already been promised their portion on Levites. The Levites shall receive small tracts of land scattered 23 the eastern side of the Jordan River. Now God commanded that among the portions of the tribes. each of the tribes had to set aside from their territory residential 9 Apropos the mention of the Levite cities, the Torah reiterates areas for the Levites. The Lord spoke to Moses on the plains Sixth aliya the laws of the unwitting murderer, who must flee to one of of Moav along the Jordan at Jericho, saying: (Seventh aliya) those cities. The Lord spoke to Moses, saying: 2 Command the children of Israel, and they shall give to the 10 Speak to the children of Israel, and say to them: When you Levites from the allocation of their ancestral portion cities cross the Jordan to the land of Canaan, in which to live, and an open for the cities around them, you 11 you shall designate cities, cities of refuge they shall be for shall give to the Levites. you; and the murderer who smites a person unwittingly 3 The cities shall be for them to live, and their tracts surround- shall flee there. ing their cities shall be for their animals, and for their prop- 12 The cities shall be for you for refuge from the blood re- erty, and for all their provisions.21 deemer, that the murderer shall not die, until he stands be- 4 The surrounding tracts of the cities that you shall give to the fore the congregation for judgment. These cities will initially Levites, from the wall of the city and outward, one thou- absorb all murderers until they stand trial, protecting them sand cubits all around. from the relatives of the deceased. The murderer who arrives 5 In all, you shall measure outside the city: on the eastern there is under the protection of God’s statutes until the court side two thousand cubits,D and the southern side two thou- decides whether he indeed murdered unwittingly and must re- sand cubits, and the western side two thousand cubits, and main in exile in a city of refuge; whether he is an intentional the northern side two thousand cubits, and the city in the murderer, and is therefore liable to receive the death penalty; or 24 middle. This shall be for them the surrounding tracts of the whether he is entirely exempt. cities. 13 The cities that you shall give, six cities of refuge you shall Discussion for Numbers 35:5 6 Included in the cities that you shall give to the Levites, there have. shall be the six cities of refuge that you shall give for the 14 Three cities you shall place across the Jordan,D and three murderer to flee there. Six of the Levite cities shall be cities cities you shall give in the land of Canaan; they shall be cit- of refuge, and with them you shall give forty-two additional ies of refuge. cities.D 15 The chapter explains the details of this law:For the children of Discussion for Numbers 35:6 7 All the cities that you shall give to the Levites are forty-eight Israel, and for the stranger and for the resident alien among Discussion for Numbers 35:14 cities, them, the cities themselves, and their surrounding
DISCUSSION 35:5 | You shall measure outside the city: surrounding tract of the city (See Leviticus 25:34; Emet; Or HaĤayyim). Discussion for Numbers 35:5 the eastern side two thousand cubits: An Joshua 21). 35:14 | Three cities you shall place across the area extending 2000 cubits in each direction 35:6 | For the murderer to flee there, and Jordan: Although the land of Canaan was to be was allotted to each city (see Ramban; Ha’amek with them you shall give forty-two cities: more densely populated than on the eastern DiscussionDiscussion forfor NumbersNumbers 35:1435:6 Davar). One thousand cubits of this extension According to the tradition of the Sages, mur- side of the Jordan River, it is for this very rea- was the surrounding tract mentioned in verses derers could be absorbed by any of the Levite son that there was a need for an equal number 2–4. The purpose of the further thousand cubits cities, at least temporarily, with the agreement of three cities on the eastern side of the river, is not stated here; it probably served as forest of the residents of that city. The difference was one in each region, due to the great distance land and for various requirements of the city, that six of the cities were specifically designated between settlements. Furthermore, the Sages such as fields and vineyards (see Rashi on verse for this purpose, and the signposts on roads explain that murderers were more commonly 4; Sota 26b; Eruvim 56b). The whole area, 2000 leading to them stated that they were cities found in the Gilad region than on the western cubits, in all directions is also referred to as the of refuge (see Makkot 10a, 13a; Likkutei Sefat side of the Jordan River (Makkot 9b).
932 ספר במדבר | פרק הל | יעסמ
כח כט וּלְְְמַ ֵּ ֥הטבְְ נֵ ֽי־נַפְְְתָּ לִ֖י נָשִׂ֑ יא ְְּדַ פהְְְאֵ ֖ל בֶּ ן־עַמִּיהֽ וּד׃ אֵ֕ ֶּהל אֲשֶׁ֖ר צִוָּ֣ה יהו֑ה לְְנַחֵ֥ל אֶת־בּ ְְ נֵ ֽ י ־ י ִשׂ ְְְ אֵ רָ ל֖ בּ אְְֶ ֥ ץ רֶ ְְ כּ נָ ֽ עַ ן ׃ א לה ב וַיְְְדַבֵּ ֧ריהו֛ אֶ הל־מֹשׁ ֶ ֖ה בְְּעַ ֽרְְְ ֹתב֣ מֹואָ ֑ב עַ ל־יַרְְְ ן ֥ דֵּ יְְרֵ ח֖ ֹו לֵ אמֽ ֹר׃ צַו֮ ת אֶ ־ בּ נֵ ְְ י ֣ י ִ שׂ ְְְ רָ אֵ ל֒ חמישי וְְנָֽתְְנ֣וּ לַֽלְְוִּיִ֗ם מִֽנַּֽחֲלַ֛תאֲחֻּזָתָ֖ם עָרִ֣ יםלָשָׁ֑בֶ ת וּמִגְְְרָ֗שׁ לֶֽעָרִ ים֙ סְְבִיב֣ ֹתֵ םיהֶ֔ תִּתְְּנ֖וּ ג לַֽ לְְ וִ ּיִ ֽ ם ׃ וְְהָי֧וּהֶ ֽעָרִ֛ יםלָהֶ ֖ם ָ לָשׁ ֑בֶ תוּמִ גְְְרְְשׁ ֵ םיהֶ֗ יִהְְְ י֤וּ לִבְְְהֶמְְְתָּ ם֙ וְְלִרְְְ כֻשׁ ם ָ֔ וּלְְְכ֖ ֹל חַ ּיָתָ ֽ ם׃ ד ה וּמִ ֵ גְְְרְְשׁ י֙ הֶ ֽעָרִ ֔ ים אֲשׁ ֶ ֥רתִּתְְּ נ֖ וּלַ ֽלְְוִ ּיִ ֑ם מִקִּ ֤ יר הָעִ יר֙ וָח֔ וּצָ ה אֶ ֥לֶ ף אַמָּ ֖ה סָבִֽ יב׃ ּ ו מַ ּ ֹד ֞תֶ ם מִ ח֣ וּץ לָ עִ֗ יר אֶ ּ ־ ת־פְְאַת קֵ ֣ דְְְ מָ ה אַ לְְְ ּ ַ פ םיִ בּ ֽ אַָ ָ֟ה מּ וְְ אֶ ת ־ ּ תפְְאַ ־ נֶ גֶ ֩ ב֩ אַ לְְְ ִּ י פַ֨ ם בּ ֽ אַָ ָ֜ה מּ וְְ אֶ ת ־ ְְּאַ פת־יָ ֣ם ׀ אַלְְְ ַּ פ֣יִם בָּ ֽאַמָּ֗ ה וְְאֵ֨ ת ְְּאַ פ ֥תצָפ֛ ֹון אַלְְְ ַּ֥יִם פבָּ ֽאַמָּ ֖ה וְְהָעִ֣ירבַּתָּ ֑וֶךְְְ הזֶ֚ יִהְְְ יֶ ֣ה ו ֔ לָ הֶ ם מִ ג ְְְ רְְ שׁ ֵ ֖ י הֶ ֽ ָ ע רִ ֽ י ם ׃ וְְאֵ֣ת הֶֽעָרִ֗ יםאֲשֶׁ ֤ר תִּתְְּ נוּ֙ לַֽלְְוִּיִ֔ם תאֵ֚ שֵׁשׁ ־עָרֵ֣י הַמִּקְְְלָ֔ ט ז אֲשֶׁ֣ר תִּתְְּ נ֔ וּלָנֻ֥ס ָ שׁ ה ֖מָּ הָֽרֹצֵ ֑חַ וַ ֽעֲלֵ יהֶ ֣ם תִּתְְּ וּנ֔ אַרְְְ בָּעִ֥ים וּשׁ ְְְתַּ ֖יִם עִֽיר׃ ָָ כ ּ ל ־ הֶ ֽ ָ ע רִ ֗ י ם ח אֲשֶׁ֤ר תִּתְְּ נוּ֙ לַֽלְְוִּיִ֔םאַרְְְבָּעִ֥ים וּשׁ ְְְ מֹנֶ֖ה עִ֑יר אֶתְְְהֶ ֖ן וְְאֶ ת־מִגְְְרְְשׁ ֵ יהֶ ֽן׃ ְְ ו ֶ ֽ ה ָ ע רִ ֗ י ם ֲ א שׁ ֶ ֤ ר תִּתְְּנוּ֙ מֵ ֽאֲחֻּזַ ֣ת לבְְּנֵֽי־יִשְְְׂרָאֵ֔ מֵאֵ ֤ת הָרַב֙ תַּרְְְבּ֔ וּ וּמֵאֵ ֥תהַמְְְעַ ֖ט תַּמְְְעִ֑יטוּאִ֗ ישׁ כְְּפִ ֤י נַֽחֲלָ תֹו֙ ֶאֲשׁ ֣ר יִנְְְחָ֔ לוּ יִתֵּ ֥ןמֵ ֖ ֽעָרָ יו לַ ֽלְְוִּיִֽם׃ ט י וַ יְְְדַ בֵּ ֥ר יהו֖ ה אֶ ל־מֹשׁ ֶ ֥ה ֵּ לאמֽ ֹר׃ דַּבֵּר֙אֶ ל־בְְּנֵ֣י יִשְְְׂרָאֵ֔לוְְאָֽמַרְְְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם כִּ֥י אַתֶּ֛ם לב ששי / שביעי / יא עֹֽבְְרִ֥י ם תאֶ ־ הַ ּי ַ ד רְְְ ֵּ ֖ אַ ן ֥ רְְְ צ ה ָ כ ְְ ּ ָ נֽ ַ ע ן ׃ וְְהִקְְְרִ יתֶ ֤ם לָכֶם֙ עָרִ֔יםעָרֵ֥י מִקְְְלָ֖ט תִּהְְְיֶ֣ינָה יב לָכֶ֑םוְְנָ֥ס שָׁ֙מָּה֙ רֹצֵ֔חַ מַכֵּה־נֶ֖פֶשׁ בִּשְְְׁגָגָֽה׃ וְְהָי֨וּ לָכֶ֧םהֶֽעָרִ֛ ים לְְמִקְְְלָ֖ט מִגֹּאֵ֑ל יג ּ וְְלֹ֤איָמו ת֙ ֽ הָ ר ֹ ֔ צֵ חַ דעַ ־ עָָ מְְְ ד֛ ֹו לִ פְְְ נֵ י ֥ הָ עֵ ֽ דָ ה ֖ לַ מּ שׁ ִ ְְְ ּ ָ ֽ פט ׃ ְְ ו ֶ ֽ ה ָ ע רִ ֖ י ם ֲ א שׁ ֶ ֣ ר ִ ּ ת ֵ ּ ֑ ת נ ּ ו שׁ ֵ שׁ ־ יד עָרֵ֥ י מִ קְְְ ֖לָ ט תּ ִ הְְְ יֶ ֥ י נָ ה לָ כֶ ֽ ם ׃ אֵ֣ת׀ שׁ ְְל֣ ֹשׁ הֶֽעָרִ֗ יםתִּתְְּ נוּ֙מֵעֵ֣בֶ ר ן לַּיַרְְְדֵּ֔ וְְאֵת֙שׁ ְְל֣ ֹשׁ טו הֶֽעָרִ֔ים תִּתְְּנ֖וּבְְּאֶ֣רֶ ץכְְּנָ֑עַן עָרֵ֥י מִקְְְלָ֖ט תִּֽהְְְיֶֽינָה׃ לִבְְְנֵ֣ י יִ שְְְׂ רָ ֗ אֵ ל וְְ לַ גּ ֵ ר ֤ וְְ לַ תּ ֹושׁ ָ ב֙
רש״י כט ׀ לְנַחֵ ל אֶ ת בְּנֵי יִשְׂרָאֵ ל. ֶׁהֵ ש םיַנְחִ ילּו אֹותָ ּה לָהֶ ם ג ׀ וּלְ כֹל חַ ּיָתָ ם. לְ כָ ל צָ רְ כֵ י הֶ ם : יג ׀ שׁ ֵ שׁ ָ ע רֵ י ִ מ ְ ק ָ ל ט . מַ ּגִיד ׁשֶאַ ף עַ ל ִּ פי ׁש ִ ֶּהִבְדיל ֶׁ מֹשה לְ מַ חְ לְ ק ֹותֶ יהָ : ד ׀ אֶ לֶ ף אַ מָּ ה סָ בִ י ב . וְאַחֲ רָ יו הּוא אֹומֵ ר: "אַ לְ ַּ פיִם ּבָאַ ָּ מה" ּבְחַּיָיו ָׁ שלֹׁש עָרִ ים ּבְעֵבֶר הַּיַרְ ּדֵן, א לֹהָ יּו קֹולְטֹות עַד )פסוק ה(, הָ א ֵּ כיצַד? אַ ּיִםַ לְפ הּוא ןנֹותֵ םלָהֶ סָבִ יב, ּומֵהֶ ם ׁ ֶ ש ִּנבְחֲ רּו ׁ ָ שלֹׁש ׁ ֶ ש ּנ ןָתַ ׁיְהֹושֻעַ ּבְאֶרֶ ץ ּכְנַעַ ן: פרק לה אֶ לֶף הַ ּפְנִימִ ּיִים לְמִ גְרָ ׁש וְהַחִ יצֹונִּיִים לְשָׂ דֹות ּוכְרָמִ ים: יד ׀ תאֵ ְ שׁ לֹשׁ הֶ עָרִ ים וְ גֹו׳. אַ ף עַ ל ִּ פי ׁ ֶ ש ּבְאֶ רֶ ץ ְּ כנַעַ ן ִּ תׁ ְ שעָ ה ב ׀ ּ ו ִ מ ְ ג רָ שׁ .רֶ וַחמָ קֹום חָ לָק חּוץ לָעִ יר סָבִ יב לִהְ יֹות לְ נֹוי יא ׀ אֵ ין הַקְרָ יָה אֶ ּלָא לְ ׁשֹון הַ זְמָנָה, ןוְכֵ הּוא ׁשְבָטִ ים וְכָאן אֵ ָינן אֶ ּלָא ׁשְנַיִם, הִ ׁשְוָה מִנְיַן עָרֵ י מִקְלָט לָעִ יר, וְאֵ ין ּׁרַשָאִ ין לִבְנֹות ָׁ שם ּבַיִת וְלֹא לִנְטֹעַ ּכֶרֶ ם וְלֹא ְ ו הִ קְ רִ י תֶ ם . אֹומֵ ר: ּ"כִי הִקְרָ ה ה׳ אֱ לֹהֶ יךָ לְפָנָי" )בראשית כז, כ(: ׁ ֶ ש ּלָהֶ ם, מִ ׁ ּשּום ִ ּדבְ גִלְעָ ד נְפִ ׁ יֵ יש רֹוצְחִ ים, ִ ּדכְתִ יב: ּ"גִלְעָ ד קִ רְ יַ ת לִזְרֹעַ זְרִיעָ ה: ּפֹעֲלֵי אָ וֶן עֲקֻ ּבָה מִ ָ ּדם" )הושע ו, ח(: יב ׀ מִ ּ ֹג אֵ ל . מִ ּפְנֵי ּגֹואֵל הַ ָ ּדם ׁ ֶ שהּוא קָ רֹוב לַ ּנִרְצָח:
933 Book of Numbers | Chapter 35 | Masei
them, these six cities shall be for refuge to flee there, any- and without animosity, or he cast upon him any vessel with- one who kills a person unwittingly. out intention. 16 But if he smote him with an instrument of iron, or some 23 or with any stone, by means of which one may die, without other destructive implement, and he died, he is a murderer; seeing him, as he was unaware of the presence of the victim, the murderer shall be put to death. Since he struck the per- and he dropped it upon him, and he died, and he did not son with a utensil that could cause death, it is assumed that he bear enmity to him nor did he seek his harm, meant to kill him and he is sentenced as a murderer, unless his 24 the congregation of Israel, represented by the court, shall innocence is proven. judge between the assailant and the blood redeemerD ac- 17 Similarly, if he smote him with a hand-sized stone,25 or a siz- cording to these ordinances. Discussion for Numbers 35:24 able stone that is used as a tool for handiwork,26 by means of 25 The congregation shall deliver the murderer from the hand which one may likely die, and he died, he is a murderer; the of the blood redeemer, if it is established that he committed murderer shall be put to death. the act unwittingly and he is worthy of being saved, and the 18 Or if he smote him with a hand-sized weapon of wood, by congregation shall restore him to the city of his refuge, means of which one may likely die, and he died, he is a mur- where he fled, as he was taken from the city of refuge to stand derer. When one fatally strikes a person with an implement trial in the region where the crime was committed. And he that is likely to kill, he is presumed to have committed the act shall live in it, the city of refuge, until the death of the High on purpose, and therefore the murderer shall be put to death. Priest,D who was anointed29 with the sacred oil. The mur- 19 The blood redeemer, a relative of the deceased; if he had no derer must remain in exile in the city of refuge for an unknown relative, the court appoints a blood redeemer for him;27 he shall period of time, as it depends on the age and health of the High put the murderer to death;D when he encounters him, he Priest, and other factors over which the accidental murderer shall put him to death. He has permission to kill the murderer. has no control. Consequently, he might be tempted to leave his Discussion for Numbers 35:19 20 If he shoved him with enmity, without using an implement, city of refuge. but he pushed him violently in a manner designed to cause 26 But if the murderer emerges, for whatever reason, from the harm, or cast upon him some object intentionally, with mal- border of the city of his refuge to which he flees, ice forethought, and he died; 27 and the blood redeemer finds him outside the border of 21 or he smote him with his hand with animosity, and he died; the city of his refuge, and the blood redeemer murders the in all such cases the assailant shall be put to death; he is a murderer;D he has no bloodguilt meaning that the blood re- murderer; the blood redeemer shall put the murderer to deemer is free of guilt. Discussion for Numbers 35:27 death when he encounters him. 28 Because he shall live within the city of his refuge until the 22 But if there is no apparent reason to suspect that he meant death of the High Priest; and after the death of the High to kill him, e.g., he shoved him suddenly, unintentionally,28
DISCUSSION 35:19 | The blood redeemer, he shall put court must appoint one on his behalf, to find the death of the High Priest concludes the atone- the murderer to death: According to some guilty party and stand against him in court (see ment process for the tragic incident (see Rabbi Discussion for Numbers 35:19 commentaries, this is referring to an unwitting Sanhedrin 45b; Ralbag, II Samuel 14:7). Samson Raphael Hirsch). Some suggest a differ- murderer who has left his city of refuge (Rashi, 35:25 | Until the death of the High Priest: The ent explanation: The death of a great personal- Sanhedrin 45b). Some say that this verse applies High Priest is the holiest individual in Israel, and ity, admired by all, serves to calm the spirit of the Discussion for Numbers 35:25 only in the case of an intentional murderer, if the therefore his death atones for the entire nation. blood redeemer. He is comforted from his per- court is unable to execute him for some reason Someone who killed a person unwittingly and sonal tragedy by his participation in the national (see Ramban, Sefer HaMitzvot, omitted posi- has been exiled to a city of refuge is in a sense tragedy (Rambam, Guide of the Perplexed 3:40). tive commandment 13; see also Rabbi Samson under the patronage of the High Priest. He goes 35:27 | And the blood redeemer murders the Raphael Hirsch; Ha’amek Davar). free when the High Priest dies because he no murderer: In effect, the blood redeemer is not Discussion for Numbers 35:27 35:24 | The congregation shall judge be- longer requires his protection. Furthermore, the only the prosecutor at the trial, but also the one tween the assailant and the blood redeemer: accidental killing of someone contradicts the responsible for executing the punishment de- Discussion for Numbers 35:24 The blood redeemer is not depicted here as hot- basic mission of the priests, represented by the termined by the court. If the unwitting murderer headed, consumed by feelings of hatred toward High Priest. The function of the priest is atone- leaves the vicinity of his city of refuge, the blood the murderer and eager to avenge the blood of ment, instruction, and the correction of people’s redeemer has the right to carry out his punish- his relative. Rather, he serves as a prosecutor ways. When someone performs the terrible ment without the need for further intervention at the murder trial. For this reason, the Sages transgression of killing a person through lack on the part of the court. state that if the victim of a murder has no rela- of foresight, it serves as a warning to the priests tive who can serve as his blood redeemer, the and their most senior member. Therefore, the
934 ספר במדבר | פרק הל | יעסמ
בְְּ םתֹוכָ֔ תִּֽהְְְ יֶ ֛ינָה שׁ ֵשׁ ־הֶ ֽעָרִ֥ ים הָאֵ ֶּה ֖ללְְמִקְְְ לָ ֑טלָ נ֣ וּס שׁ ָ֔מָּ הכָָּ ל־מַ כֵּ ה־נֶ ֖פֶשׁ בִּשׁ ְְְ גָגָ ֽה׃ טז יז וְְאִ ם־בִּכְְְלִ֨ יבַרְְְ זֶ ֧ל׀ הִכָּ ֛הוּ וַ ֹתּיָמ֖ רֹצֵ ֽ֣חַ ה֑ וּא מ֥ ֹות יוּמַ ֖ת הָ ֽרֹצֵ ֽחַ ׃ יז אִ וְְ ֡ם ְְ בּ אֶ ֣ בֶ ן ָ י ד֩ אֲ שׁ ֶ ר ־
יח יָמ֨ וּתבָּ ֥הּ הִכָּ ֛הוּ וַ ֹתּיָמ֖ רֹצֵ ֽ֣חַ ה֑ וּא מ֥ ֹות יוּמַ ֖ת הָ ֽרֹצֵ ֽחַ ׃ א֡יח ֹובִּכְְְלִ֣י עֵ ץ־יָד֩ אֲשׁ ֶ ר־יָמ֨ וּת
יט בּ֥ ֹוהִכָּ֛הוּ ֹתוַּיָמ֖ רֹצֵ֣חַֽ ה֑וּא מ֥ ֹות יוּמַ֖ת הָֽרֹצֵֽחַ ׃ יט גֹּאֵ֣ל הַדָּ֔ ם ה֥וּא יָמִ֖ית אֶ ת־הָֽרֹצֵ ֑חַ
כ בְְּפִ גְְְ עֹו־ב֖ ֹוה֥ וּ א יְְמִ תֶ ֽ נּ וּ ׃ וְְאִ כ ם־בְְּשִׂנְְְאָ֖ה יֶהְְְדֳֳּפֶ֑נּוּאֽ ֹו־הִשְְְׁלִ֥יךְְְ עָלָ֛יובִּצְְְדִּיָ֖ה וַּיָמֽ ֹת׃
כא אֹ֣ו כא בְְאֵ היבָ֞ הִכָּ ֤הוּ בְְ יָדֹו֙ וַּיָמ֔ ֹת מֹות־יוּמַ ֥תהַמַּכֶּ ֖הרֹצֵ ֣חַ ֽ ה֑ וּא גֹּאֵ ֣ל םהַדָּ֗ יָמִ֛ ית אֶ ת־־־ כב הָֽרֹצֵ ֖חַ בְְּפִגְְְ עֹו־־־בֽ ֹו׃ ְְ וְְאִם־־־ְְפֶ֥תַעבּ לֽ ֹ א ־־־ אֵ י בָ ֖ ה הֲ דָ פ֑ ֹו ֹו אֽ ־־־ הִ שׁ ְְְ לִ ֥ י ךְְְ עָ ֛ לָ י ו כּ ָָ ־ ל כּ לְְִ ֖ י ְְ בּ ל֥ ֹ א כג דִצְְ ָ ּי ֽ ה ׃ אֹ֣ו בְְכָָ ל־אֶ֜בֶ ן אֲשׁ ֶ ר־יָמ֥ וּת בָּהּ֙ ֹאבְְּל֣ רְְ א֔ ֹות וַ ֵּ ֥לּיַפעָלָ ֖יו וַ ּיָמ֑ ֹת וְְ הוּא֙לֽ ֹא־אֹויֵ ֣ב כד ל֔ ֹווְְל֥ ֹא מְְבַקֵּ֖ שׁ רָ ֽעָתֽ ֹו׃ וְְשׁ ָ ֽפְְ טוּ֙ הָ ֽעֵדָ֔ ה יןבֵּ֚ ההַמַּכֶּ֔ וּבֵ ֖ין גֹּאֵ ֣להַדָּ ם֑ עַ ֥ל הַמִּשׁ ְְְ ּפָטִ֖ ים כה הָ אֵ ֽ ּ ֶ לה ׃ וְְהִ ִ֨ילוּהָ ּצֽעֵדָ֜ האֶ ת־הָ ֽרֹצֵ֗חַ מִ ּיַד֮ גֹּאֵ ֣להַ דָּ ם֒ וְְהֵשׁ ִ ֤יבוּ אֹתֹו֙ הָ ֽעֵדָ֔ האֶ ל־־־עִ֥יר מִקְְְלָטֹ֖ו אֲשׁ ֶ ר־־־נָ ֣סשׁ ָ ֑מָּ ה יָ וְְ ַ ֣שׁ בבָּ֗הּ עַ ד־־־מֹות֙ הַכּ ֹהֵ ֣ןהַ גָּד֔ ֹל אֲשׁ ֶ ר־מָשׁ ֥ ח ַ אֹת֖ ֹו בְְּשׁ ֶ ֥מֶ ן כו כז ַ ה ּֽ קֹ דֶ שׁ ׃ וְְאִ ם־יָצֹ֥א יֵצֵ֖א הָֽרֹצֵ֑חַאֶ ת־גְְּבוּל֙עִ֣יר מִקְְְלָט֔ ֹו אֲשׁ ֶ֥ר יָנ֖וּס שׁ ָֽמָּ ה׃ ּ ו מָ צָ ֤ א אֹתֹו֙גֹּאֵ ֣ל הַ דָּ֔ םמִח֕ וּץלִגְְְב֖ וּל עִ֣יר מִקְְְ לָט֑ ֹווְְרָ חצַ֞ ֤לגֹּאֵ הַ דָּ ם֙אֶ ת־־־־הָ ֣רֹצֵ֔חַאֵ ֥ין ל֖ ֹו דָּ ֽ ם׃
רש״י טז ׀ וְאִ ם בִּכְלִ י בַרְ זֶל הִכָּ הוּ. אֵ ין זֶה מְדַ ֵ ּבר ְ ּבהֹורֵ ג ְ ּבׁשֹוגֵ ג יח ׀ אֹו בִּכְלִ י עֵ ץ יָד. לְפִ י ֶׁ ש ּנֶאֱמַ ר: "וְכִי ּיַכֶה אִ ׁיש אֶ ת מִ לּיִשְׂרָאֵ ּומְקַ ֵר ּצאֶ תיְמֵ יהַחַ ּיִים, אֵ ינֹו ּכְדַ אי ׁשֶּיְהֵ א לִפְנֵי אֶ ּלָא ְ ּבהֹורֵ ג ּבְמֵ זִיד, ּובָ א לְלַ ֵּ מד ׁשֶהַ הֹורֵ ג ּבְכָ ל ּדָבָ ר צָרִ יךְ עַ בְ ּדֹו אֹו תאֶ אֲ מָ תֹו ַ ּבׁ ֵּ שבֶ ט" )שם פסוק כ(, יָ כֹול ָּ כל ׁ ֶ שהּוא? ּכֹהֵ ן ּגָדֹול. ּדָבָ ר אַחֵ ר, לְפִ י ׁשֶהָ יָה לֹו לְכֹהֵ ן ּגָדֹול לְהִתְ ַּ פ ּלֵל ׁ ֶ שּיְהֵ א ּבֹו ׁ ִ שעּור ּכְדֵ י לְהָמִ ית , ׁ ֶ ש ּנֶאֱמַ ר ּבְכֻ ָּ לם: "אֲ ׁ רֶ ש יָ מּות לְכָ ךְ נֶאֱמַ ר ּבְעֵ ץ: "אֲ ׁ רֶ ש יָ מּות ּבֹו", ׁ ֶ שּיְהֵ א ּבֹו ּכְדֵ י לְהָמִ ית : ֶׁ ש ּלֹא ּתֶאֱרַ ע ַּ ת ּקָלָה זֹו לְיִשְׂרָאֵ ל ּבְחַּיָיו: ֶ אֲ שׁ ר מ ָ שׁ ַ ח א תֹ ֹו ּבֹו", ּכְדִמְתַרְגְמִ ינן: ּ"דְהִ יא כְמִ ַּ סת ִ ּדימּות ּב ַּה", חּוץ מִ ן לְפִ י ְּ פׁשּוטֹו, מִ ן הַ ּמִקְרָ אֹות הַ ּקְצָרִ ים הּוא ּ ָ יט ׀ בְּפִגְ עֹו בֹו. אֲפִ ּלּו ְ ּבתֹוךְ עָרֵי מִקְ לָט: ְ ּ ב שׁ ֶ ֶ מ ן ַ ה ּ ֹק דֶ שׁ . הַ ּבַרְזֶל, ֶׁ ש ּגָלּוי וְיָדּועַ לִפְנֵי הַ ָ ּק ׁדֹוש ּב ָרּוךְהּוא ׁשֶהַ ּבַרְזֶל ׁ ֶ ש ּלֹא ֵּ פרַ ׁש מִ י מְ ׁ ָ שחֹו, אֶ ּלָא ְּ כמֹו: אֲ ׁ ֶ שר מְ ׁ ָ שחֹו הַ ּמ ׁ ֵחַ ֹוש אֹותֹו כ ׀ מֵמִ ית ּבְכָל ֶׁ שהּוא, אֲפִ ּלּו מַחַ ט, לְפִ יכָךְ לֹא נָתְנָה ּבֹו ְ צ בּ ִ דִ ָ ּי ה . ּכְתַרְ ּגּומֹו: ּ"בְכָמְנָא", ּבְמַאֲרָ ב: ְ ּבׁשֶמֶ ן הַ ּקֹדֶ ׁש. וְרַ ּבֹותֵ ינּו ּדְרָ ׁשּוהּו ּבְמַ ּסֶכֶ ת מַ ּכֹות )דף יא ע״ב( ּתֹורָ ה ׁ ִ שעּור לִכְ ּתֹב ּבֹו: ׳אֲ ׁ רֶ ש יָ מּות ּבֹו׳. וְאִ ם ּתֹאמַ ר ְּ בהֹורֵ ג כב ׀ ְבּ ֶ פ תַ ע . ּב ְֶאֹנס, ּוְתַרְגּומֹו: ּ"בִתְכֵיף", ׁש ֶהָיָהסָ מּוךְלֹו, לִרְאָיַת ּדָבָר, ֵּ לְלַמד ׁשֶאִ ם עַ ד ֶׁ ש ּלֹא ִנגְמַ ר ִ ּדינֹו מֵ ת הַ ּכֹהֵ ן ְ ּבׁשֹוגֵג הַ ּכָתּוב מְדַ ֵר,ּב הֲרֵ יהּוא אֹומֵ ר לְמַ ָ ּטה: "אֹו בְכָל אוְלֹ הָ יָה לֹו ׁ ָ שהּות לְהִ ּזָהֵר עָלָיו: הַ ּגָדֹול ּומִ ּנּו אַחֵ ר ּתַחְ ָּ תיו, ּולְאַחַ ר מִ ּכָאן ִנגְמַ ר ִ ּדינֹו, חֹוזֵר אֶ בֶ ן אֲ ׁ רֶ ש יָ מּות ָ ּב ּה ְ ּב א לֹרְ אֹות״ וְגֹו׳ )להלן פסוק כג( , לִ ּ ֵ מד ּבְמִ יתָ תֹו ׁ ֶ של ׁ ֵ שנִ י, ׁ ֶ ש ּנֶאֱ מַ ר: "אֲ ׁ ֶ שר מָ ׁ ַ חשאֹתֹו", יוְכִ הּוא מְ ׁ ָ שחֹו כג ׀ אֹו בְכָ ל אֶ בֶ ן אֲשׁ ֶ ר יָמוּת בָּהּ . הִ ּ ה כָ ּו : בְּ לֹא רְ אֹות. ׁ ֶ ש ּלֹא עַל הָאֲ מּורִ ים לְמַעְלָ ה ׁ ֶ ש ְ ּבהֹורֵ ג ּבְמֵ זִיד הַ ָּ כתּוב מְדַ ֵ ּבר: לְכֹהֵ ן, אֹו הַ ּכֹהֵ ן מָ ַׁח שאֹותֹו? אֶ ּלָא לְהָבִיא אֶ ת הַ ּנִמְ ָׁ שח אָרָ ה ּו : וַ ּיַ ּ ֵ פל עָ לָ י ו . מִ ָּ אןכאָ מְ רּו, הַ הֹורֵ ג ֶ ּדרֶ ךְ יְרִ ידָ ה — ּגֹולֶ ה, ְ ּבימָ יו ׁ ֶ ש ּמַחֲ זִירֹו ּבְמִ יתָ תֹו: יז ׀ בְּאֶבֶ ן יָד. ׁ ֶ ש ּׁיֵש ָ ּב ּה מְ לֹא יָ ד: אֲשׁ ֶ ר יָמוּת בָּהּ . ׁ ֶ ש ּׁיֵש ָ ּב ּה ּדֶרֶךְ עֲלִּיָה — אֵ ינֹו ּגֹולֶה: ָ ִׁ שעּור לְהָמִ ית, ּכ ְּתַרְגּומֹו. לְפִ י ֶׁ ש ּנֶאֱמַ ר: "וְהִ ּכָה אִ ׁיש אֶ ת כז ׀ הֲ ירֵ הּוא ְּ כהֹורֵ ג אֶ ת הַ ֵּ מת , ׁשֶאֵ ין לֹו ָ ּדם: כה ׀ ד עַ מ ֹו ת הַ כּ ֹ הֵ ן הַ ָ גּ ֹד ל . ֶׁ שהּוא ּבָא לְהַ ְׁ שרֹות ׁשְכִינָה אֵ ין לֹו דָּ ם. עֵרֵ ה ּו ְ ּבאֶ בֶ ן " )שמות כא, יח( וְלא נָתַ ן ָ ּב ּה ִׁ שעּור, יָכֹול ָּ כל ֹ ְּ ביִשְׂ רָאֵ לּולְהַ אֲ רִ יךְ יְמֵ יהֶ ם, וְהָ רֹוצֵחַ ָ ּבא לְסַ ֵּ לק אֶ ת הַ ׁ ְּ שכִ ינָ ה ׁ ֶ שהּוא? לְכָךְ נֶאֱמַ ר: "אֲ ׁ ֶ רש יָמּות ָ ּב ּה":
935 Book of Numbers | Chapter 36 | Masei
Priest the murderer shall return to the land of his ancestral 32 You shall not take payment of ransom from one who unwit- portion. tingly killed a person, and fled to the city of his refuge, in or- 29 Although the laws of the cities of refuge are connected to the der to return and to live in the land, until the death of the approaching historical event dealt with in this section, the set- High Priest. Some commentaries explain this to mean that a tlement of the land, nevertheless, these laws, of unwitting and ransom is not taken from an intentional murderer who wishes intentional murderers, shall be for you as a statute of justiceD to change his punishment from the death sentence and instead for your generations in all your dwellings. to flee to a city of refuge until the death of the High Priest.30 Discussion for Numbers 35:29 30 This verse mentions two additional laws that are also related 33 You shall not thereby tarnish31 the land in which you are, as to murder. Anyone who kills a person, on the basis of wit- the blood, if judgment is not executed upon the one who shed nesses one shall murder the murderer. The court may exe- it, will tarnish the land; and the land will not be atoned for cute a murderer based only on eyewitness testimony and not the blood that is shed in it, except through the blood of its based on mere circumstantial evidence. But one witness shall shedder.D The only atonement for the blood of someone who not testify against a person to die. One witness is not suffi- was intentionally killed is the death of his murderer. Discussion for Numbers 35:33 cient evidence for a death sentence, despite the fact that such 34 You shall not defile the land in which you live, in the midst testimony creates grave suspicions of his guilt. of which I rest; for I am the Lord, who rests in the midst of 31 You shall not take ransom for the life of a murderer, who is the children of Israel. condemned to die;D as instead he shall be put to death. Discussion for Numbers 35:31 This last section of the book of Numbers also deals with a commandment involving Marriage for Women Who Inherit settlement of the land. However, this topic differs from the previous instructions in that it NUMBERS 36:1–13 does not begin with a commandment of God but with the children of Gilad approaching Moses. They were concerned that part of their portion of the land might be transferred to another tribe if the daughters of Tzelofhad, who had been promised their father’s inheritance, would marry men from outside their tribe. There is a clear parallel between the earlier appeal of the daughters of Tzelofhad and this address by the children of Gilad. Likewise, God’s answer was similar in both cases: He affirmed the rightness of the women’s claim, and He accepted the concerns of the children of Gilad.
36 1 The heads of the fathers of the family of the children of 3 If they, the daughters of Tzelofhad, shall be to the sons of the Seventh Gilad, son of Makhir, son of Manasseh, from the families tribes of the children of Israel for wives, then they will join a aliya of the sons of Joseph, approached, and they spoke before different tribe, and their inheritance will be deducted from Moses, and before the princes, the heads of the fathers of the inheritance of our fathers, and it will be added to the the children of Israel. inheritance of the tribe to which they will be joined through 2 They said: On the one hand, the Lord commanded my lord, marriage. In this manner a portion of our tribe’s inheritance will Moses, to give the land as inheritance by lot to the children be transferred to another tribe, and ultimately from the lot of of Israel, the men, and on the other hand my lord was com- our inheritance it shall be deducted. manded by the Lord to give the inheritance of Tzelofhad 4 When the Jubilee will be for the children of Israel, when the our brother to his daughters. These two commands lead to a members of every tribe return to their original inheritance,32 contradiction of sorts:
DISCUSSION 35:29 | These shall be for you as a statute substituted for monetary payment. The Sages to people. The blood of a living person carries of justice: The fact that these laws are called a explain that the expressions “an eye for an eye” his soul and it is through the blood that man’s Discussion for Numbers 35:29 statute of justice serves to teach that although and “a foot for a foot” (Exodus 21:24) are refer- physical body merges with a divine soul. When the outcome of the trial is subject to debate and ring to payment of ransom as a punishment for it is spilled, the blood tarnishes and contam- the judge’s discretion, which is free and auton- the physical harm the offender inflicted (Bava inates the land, which holds back the blessing omous, the judge must nevertheless apply the Kamma 83b; see Exodus 21:29–30). stored inside it, and the expectations that peo- punishment that is fixed by statute. He does not 35:33 | The blood will tarnish the land; and ple have from the land will not be realized. The have the authority to decide that in a particular the land will not be atoned for the blood continued life of an intentional murderer serves Discussion for Numbers 35:33 case a criminal should not receive the punish- that is shed in it, except through the blood as an affront to the lofty status of man, and this ment he deserves, whether it is death or exile. of its shedder: A society that does not demand breaches the contract for mankind’s sustained 35:31 | You shall not take ransom for the life retribution for spilt human blood has broken the existence on earth (Rabbi Samson Raphael of a murderer, who is condemned to die: This basic condition under which the land was given Hirsch). Discussion for Numbers 35:31 contrasts with other punishments, which are
936 ספר במדבר | פרק ול | יעסמ
כח כִּ֣יבְְעִ֤יר מִקְְְ לָ טֹו֙ יֵשׁ בֵ֔ עַ ד־־־־מ֖ ֹות הַכּ ֹהֵ ֣ןהַ גָּד֑ ֹלוְְאַ ֽחֲרֵ י־־־־מֹות֙ הַכּ ֹהֵ ֣ן הַ גָּד֔ ֹל יָשׁ וּב֙ הָ ֽרֹצֵ֔חַ כט אֶל ־ אֶ ֖ רֶ ץ אֲ חֻ ּזָ תֽ ֹו ׃ וְְהָי֨וּ אֵ ֶ ּה֧ל לָכֶ֛ם לְְחֻקַּ֥ ת מִשׁ ְְְ ָּ֖ט לְְ פדֹרֽ ֹתֵ יכֶ ֑ם בְְּכ֖ ֹלמֽ ֹושׁ ְְבֽ ֹתֵ יכֶֽם׃ ל כָָּ֨ל־־־־מַכֵּה־־־־נֶ֔פֶשׁ לְְפִ֣י עֵדִ֔ ים יִרְְְצַ֖חאֶ ת־הָֽרֹצֵ֑חַ וְְעֵ֣ד אֶחָ֔ ד לֹא־יַֽעֲנֶ֥ה בְְנֶ֖פֶשׁ לָמֽוּת׃ לא לב וְְלֽ ֹא־תִקְְְח֥ וּכ֙ ֹפֶר֙ לְְנֶ ֣פֶשׁ רֹצֵ֔חַ ֶ אֲשׁ ר־ה֥ וּא ָ ֖ערָשׁ לָמ֑ וּת כִּ י־מ֖ ֹות יוּמָ ֽת׃ לֽ וְְ א ֹ ־ תִ קְְְ ח֣ ּ ו לג כ֔ רֹפֶ לָנ֖וּסאֶ ל־עִ֣ירמִקְְְלָט֑ ֹו לָשׁ וּב֙ ֶ לָשׁ ת֣בֶ ץבָּאָ֔רֶ עַ ד־מ֖ ֹות הַכּ ֹהֵ ֽן׃ ְְ ו ל ֹ א ־ תַ ֽ חֲ ִ ֣ נ י פ ּ ו אֶת־הָאָ֗רֶ ץאֲשֶׁ ֤ר אַתֶּם֙ בָּ֔הּ כִּ֣יהַדָּ֔ ם ה֥וּא יַֽחֲנִ֖יף ץ אֶת־־־הָאָ֑רֶ וְְלָאָ֣רֶ ץ ּלֹֽא־־־יְְכֻפַ֗ר לד לַדָּם֙ אֲשׁ ֶ֣ר שׁ ֻ ּפַךְְְ־־־בָּ֔הּ כִּי־־־אִ֖ם בְְּדַ֥םשׁ ֽ ֹפְְכֽ ֹו׃ א ֹוְְל֧ תְְ טַ ֵ מּ א ֣ אֶ ת ־־־ הָ אָ ֗ רֶ ץ אֲ שׁ ֶ ֤ ר אַ ֶתּ ם֙ יֹֽשְְׁבִ֣ים בָּ֔הּ אֲשׁ ֥רֶ אֲ נִ֖י שׁ ֹכֵ ֣ן בְְּ תֹוכָ ֑הּ כִּ֚ יאֲ נִ֣י יהו֔ה שׁ ֹכֵ֕ ן בְְּת֖ ֹוךְְְ בְְּנֵ֥י יִשְְְׂרָאֵ ֽל׃ לו א וַּֽיִקְְְרְְב֞וּ רָ אשֵׁ֣י הָֽאָבֹ֗ותלְְמִשְְְׁ ַ֤חַ ּתפ בְְּנֵֽי־גִלְְְעָד֙בֶּ ן־מָכִ֣יר בֶּ ן־מְְנַשֶּׁ֔ המִֽמִּשְְְׁ ּפְְח֖ ֹת שביעי בְְּנֵ֣י יֹוסֵ֑ף וַֽיְְְדַבְְּר֞וּ לִפְְְנֵ֤י מֹשֶׁה֙ וְְלִפְְְנֵ֣י הַנְְּשִׂאִ֔ים רָ אשֵׁ֥י אָבֹ֖ות לִבְְְנֵ֥י יִשְְְׂרָאֵֽל׃ ב וַּיֹֽאמְְר֗וּ אֶת־־־־־אֲ דֹנִי֙ צִוָּ֣היהו֔ה תלָתֵ֨ אֶת־־־־־הָאָ֧רֶץ בְְּנַֽחֲלָ֛ה בְְּגֹורָ֖ל לִבְְְנֵ֣י יִשְְְׂרָאֵ֑ל ג וַֽאדֹנִי֙ צֻוָּ֣הבַֽיהו֔ה לָתֵ֗ ת אֶֽת־נַֽחֲלַ֛ת צְְלָָפְְְחָ֥ד אָחִ֖ינוּ לִבְְְנֹתָֽיו׃ וְְ֠הָי֠וּ לְְאֶחָ֞ ד מִבְְּנֵ֨י שִׁבְְְטֵ֥י בְְנֵֽי־יִשְְְׂרָאֵל֮ לְְנָשִׁ ים֒ וְְנִגְְְרְְעָ֤ה נַֽחֲלָתָן֙ מִנַּֽחֲלַ֣תאֲ בֹתֵ֔ ינוּ וְְנֹוסַ֕ ף עַ֚ ל נַֽחֲלַ֣ת ד הַמַּ ּהֶ֔ טאֲשׁ ֥ר ֶ תִּֽהְְְ יֶ ֖ינָה לָהֶ ֑ם וּמִ גֹּרַ ֥ ל נַ ֽחֲ לָתֵ ֖ נוּ יִגָּרֵ ֽעַ ׃ וְְאִ ם־יִ ֽהְְְ יֶ ֣ההַ ּיֹבֵ ל֮ לִ בְְְ נֵ ֣י יִ שְְְׂ רָ אֵ ל֒
רש״י 'לַ ָ ּנס', ְּ כמֹו: ׁ"שּובֵ י מִ לְחָ מָ ה" )מיכה ב, ח(, ׁ ֶ ש ׁ ָּ שבּו מִ ן הַ ּ ִ מלְחָ מָ ה, כִּ י אֲ נִי ה׳ שׁ ןֹכֵ בְּ תֹוךְ בְּ נֵי יִשְׂרָ אֵ ל. אַ ף ִ ּבזְמַ ן ׁשֶהֵ ם טְ מֵאִ ים, נ" ּו גֵ י מִ ּמ ֹו עֵ ד " )צפניה ג, יח(, ּיִ "כ מֻ לִ ים הָ יּו" )יהושע ה, ה( , ּ ַ כאֲ ׁ ֶ שר ׁ ְ שכִ י נָ ה ֵ ּבי נֵ י הֶ ם : כט ׀ בְּ כֹל מֹושׁ ְ בֹתֵ יכֶ ם. לִ ּ ֵ מד ׁ ֶ ש ְּ ת אהֵ סַ נְהֶ דְ רִ ין נֹוהֶ גֶ ת ְּ בחּוצָ ה ּתֹאמַ ר ׁ'שּוב' עַ ל מִ י ֶׁ שָּׁ שב ְּבָ כר, ּו'מּול' עַ ל ֶׁ ש ָּ מל ּכְבָ ר, ֵּ כן לָאָרֶ ץ ָּ כל זְמַ ן ׁ ֶ ש ּנֹוהֶ גֶת ּבְאֶרֶ ץ יִשְׂרָאֵ ל: פרק לו ּת רֹאמַ 'לָ נּוס' עַ ל מִ י ׁ ֶ ש ָּנס ְּבָ כ ר,וְ קֹורֵ הּו 'נּוס' — מֻ בְ רָ ח. וְאִ ם ל ׀ כָּ ל מַ כּ ה ֵ נֶ פֶ שׁ ג וְ ֹו ׳ . הַ אָ ּב לְהָרְ גֹו עַ ל ׁשֶהִ ָּ כה אֶ ת הַ ּנֶפֶ ׁש: ּתֹאמַ ר'לָנּוס' — ,לִבְרֹחַ ֵׁ ּותְפָרְשהּו: אלֹ תִקְ חּו ּכֹפֶ ר לְמִ י ג ׀ וְ נֹוסַ ף עַ ל נַחֲלַ ת הַמַּ ֶּ טה. ׁשֶהֲרֵ י ּב ּ ְנָה ָׁ יֹורְש ּה, וְהַ ֵ ּבן לְפִי עֵדִ ים יִרְ צַ ח. ׁ ֶ שּיָעִ ידּו ׁ ֶ ש ְמֵ ּבזִיד ּובְהַתְרָאָה הֲרָ גֹו: ׁ ֶ שּיֵ ׁש לֹו לִבְ רֹחַ לְפָטְ רֹו מִ ן הַ ּגָלּות , לֹא יָדַעְ ִּ תי הֵ יאַ ךְ יֹאמַ ר: מִתְ יַחֵס עַ ל ׁשֵבֶט אָבִ יו: לא ׀ לא ּיִפָטֵ ר ּבְמָ מֹון: "לָ ׁשּוב לָ ׁשֶבֶ ת ּבָאָרֶ ץ", הֲרֵי עֲדַ יִן לֹא ָנס, ּומֵהֵיכָ ן ׁיָשּוב?: וְ לֹא תִקְ חוּ כֹפֶ ר. ֹ ד ׀ אִ וְ ם יִ הְ יֶ ה הַ ֹּי בֵ ל . מִ ּכָאן הָ יָה רַ ִי ּב היְהּודָ אֹומֵ ר: עָתִ יד לב ׀ וְ לֹא תִקְ חוּ רכֹפֶ לָ נוּס לאֶ עִ יר מִקְלָ טֹו. לְמִ י ֶׁ שָּנס אֶ ל לג ׀ ְ ו ל ֹ א תַ חֲ ִ נ י פ ּ ו . וְלֹא ַּ תרְ ׁ ִ שיעּו, ּכְתַ רְ ּגּומֹו: "וְלָאתְחַ ּיְ בּון": הַ ּיֹובֵ ל ֶׁ שּיִפְ סֹק: אִ וְ ם יִ הְ יֶ ה הַ ֹּי בֵ ל . ּכְלֹומַ ר, אֵ ין זֹו מְכִירָ ה ֶׁ שחֹוזֶרֶ ת ּבַּיֹובֵל, ׁש ָּׁ ֶהַּיְרֻשה אֵ ּ ינָהחֹוזֶרֶ ת, וַאֲפִ ּלּו אִ ם יִהְיֶה עִ יר מִקְ לָ ט, ׁשֶהָרַ ג ְ ּבׁשֹוגֵ ג, אֵ ינֹו נִפְטָ ר מִ ּגָלּות ּבְמָ מֹון לִ ֵּ תן לד ׀ ֶ ראֲשׁ אֲ נִי שׁ ןֹכֵ בְּ תֹוכָהּ . ׁ ֶ ש ּלֹא ַּ תׁ ְ ש ִּ כינּו אֹותִ י ּבְטֻ מְ אָ תָ ּה: ּכֹפֶ ר "לָ ׁשּוב לָ ׁשֶבֶ ת ּבָאָ רֶ ץ" ּבְטֶ םרֶ יָמּות הַ ּכֹהֵ ן: לָ נ ּ ו ס . ְּ כמֹו הַ ּיֹובֵ ל לֹא ַּ תחְ זֹר הַ ּנַחֲ לָ ה לְ ׁ ִ שבְ טֹו, וְנִמְ צָ א ׁ ֶ ש ּנֹוסְ פָ ה "עַ ל נַחֲ לַ ת הַ ַּ מ ּטֶה אֲ ׁ ֶ שר ּתִהְ יֶינָה לָהֶ ם":
937 Book of Numbers | Chapter 36 | Masei
their inheritance will be added to the inheritance of the not referring to the daughters of Tzelofhad alone; rather, it is a tribe to which they will be, and from the inheritance of general instruction: the tribe of our fathers, their inheritance will be deducted. 8 Every daughter who inherits an inheritance from the tribes Their father’s inheritance will be transferred to their husbands of the children of Israel, shall be a wife to one from the fam- not only temporarily, but it will remain in the possession of that ilies of the tribe of her father, so that each of the children of tribe forever. Consequently, the commandment that women Israel will inherit the inheritance of his fathers. are also entitled to inherit their father’s portion will cause their 9 No inheritance shall pass from tribe to tribe, as each of the tribe’s land to diminish. children of Israel shall cleave to his inheritance. 5 Moses commanded the children of Israel according to 10 As the Lord commanded Moses, so the daughters of the directive of the Lord, saying: The tribe of the sons of Tzelofhad did. Joseph speaks justly. Their claim was correct. Moses did not 11 Mahla, Tirtza, Hogla, Milka, and Noa, daughters of have a ready answer for them himself; therefore, he had to hear Maftir Tzelofhad, were married to the sons of their uncles. a response from God. 12 From the families of the sons of Manasseh son of Joseph, 6 This is the matter that the Lord commanded with regard to they were wives and their inheritance was with the tribe of the daughters of Tzelofhad,D saying: To whomever is good the family of their father. Their inheritance thereby remained in their eyes they shall be wives; however, there is one con- within their tribe. dition, that they shall be wives to the family of the tribe of 13 These are the last commandments and the ordinances their father. They can marry any man of their choice, provided which the Lord commanded at the hand of Moses to the that he is a member of their tribe. children of Israel on the plains of Moav along the Jordan Discussion for Numbers 36:6 7 No inheritance of the children of Israel shall pass from at Jericho. This concludes the series of statutes related to the tribe to tribe, as each of the children of Israel shall cleave to nation’s entrance into the land of Canaan. the inheritance of the tribe of his fathers. This command is
DISCUSSION 36:6 | This is the matter that the Lord com- only during the initial period during and after festivities of matchmaking and marriage held on manded with regard to the daughters of the division of the land; it was subsequently an- the fifteenth of Av marked the day on which the Discussion for Numbers 36:6 Tzelofhad: This law, with regard to which the nulled, and women who inherited were techni- tribes were formally permitted to marry among Torah does not state that it is for your genera- cally permitted to marry men from other tribes, each other, even in the case of women inherit- tions, or an everlasting statute, or some similar although this was perhaps not the accepted cus- ing their fathers’ land (see Ta’anit 30b; Radak, phrase of that kind, seemed to be implemented tom in practice. According to one opinion, the Judges 11:1; Responsa of the Rashbatz 3:322).
938 ספר במדבר | פרק ול | יעסמ
וְְנֹֽוסְְפָה֙ נַֽחֲלָתָ֔ ן עַ֚ ל נַֽחֲלַ֣ת הַמַּ ֶ֔ ּה טאֲשֶׁ֥ר תִּֽהְְְיֶ֖ינָה לָהֶ֑ם וּמִֽנַּֽחֲלַת֙ מַ ּטֵ֣ה אֲ בֹתֵ֔ ינוּ ה יִגָּרַ֖ע נַֽחֲ לָ תָֽן׃ וַיְְְצַ ֤ומֹשׁ ֶה֙ אֶ ת־בְְּנֵ֣י ליִשְְְׂרָאֵ֔ עַ ּל־־־־־פִ֥י יהו֖ ה לֵ אמ֑ ֹר כֵּ ֛ן מַ ֵּ֥ה טבְְנֵֽי־־־־־יֹוסֵ ֖ף ו דּֽ ֹבְְרִֽ ים׃ זֶ֣ההַדָּ בָ֞ ר ֶ אֲשׁ ר־־־־־צִ וָּ ֣ה יהו֗ ה לִבְְְ נ֤ ֹות צְְלָָפְְְחָ ד֙ לֵ אמ֔ ֹר לַ ּ֥ ֹובטבְְּעֵ ֽינֵיהֶ ֖ם תִּ הְְְ יֶ ֣ינָה ז ֑ לְְנָשִׁ םי א ַ ֗ ך ְְְ ל ְְ ִ מ שׁ ְְְ ּ ַ ֛ פ ַ ח ת ַ מ ּ א ט ֵ֥ה ֲ ב י ִ ֶ ה ֖ ת ם ּ ִ ה י ְְְ ֥ ֶ י נ ה ָ ל ְְ ָ נ שׁ ִ ֽ י ם ׃ ֹ וְְ לֽ א ־ תִ סּ ֹב ֤ נַ ֽחֲ לָ ה֙ לִ בְְְ נֵ ֣ י יִשְְְׂרָאֵ֔ל מִמַּ ּטֶ֖ה אֶ ל־מַ ֶּ֑הט כִּ֣י אִ֗ ישׁבְְּנַֽחֲלַת֙ מַ ֵ֣האֲ ּטבֹתָ֔ יו יִדְְְבְְּק֖וּבְְּנֵ֥י יִשְְְׂרָאֵֽל׃ ח וְְכָָ ל־בַּ֞ ת יֹרֶ ֣שׁ ֶ ת נַ ֽחֲ לָ֗ ה מִמַּ ּטֹות֮ בְְּ נֵ ֣ייִשְְְׂרָ אֵ ל֒ ד לְְאֶחָ֗ מִמִּשׁ ְְְ ַּ פ֛חַ ת מַ ֵּ ֥הטאָ בִ֖ יהָ תִּ הְְְ יֶ ֣ה ט לְְאִשָּׁ֑ה ן לְְמַ֗עַ יִֽירְְשׁ וּ֙ בְְּנֵ֣י יִשְְְׂרָאֵ֔ ל אִ֖ ישׁ נַֽחֲלַ֥ת אֲ בֹתָֽיו׃ ֹ וְְלֽ א ־־־ תִ סּ֧ ֹ ב נַ ֽ חֲ לָ ֛ ה מִ מַּ ּ ֶ ֖ טה י לְְמַ ֵּ ֣הט ֑ראַחֵ כִּ י־אִ ֙ ישׁ בְְּ נַ ֣חֲ לָת֔ ֹו יִדְְְ בְְּק֕ וּ מַ ּ֖ ֹותט נֵ בְְּ ֥י יִשְְְׂרָ אֵ ֽל׃ כַּ ֽאֲשׁ ֶ ֛ר צִ וָּ ֥ה יהו֖ ה אֶ ת־ יא מֹשֶׁ ֑ה כֵּ ֥ן עָשׂ֖ וּ בְְּ נ֥ ֹות צְְלָָפְְְחָ ֽד׃ וַתִּֽהְְְ יֶ֜ינָהמַחְְְלָ ֣ה תִרְְְ צָ֗ ה וְְחָָ גְְְלָ ֧ה וּמִלְְְכָּ ֛הוְְ נֹעָ ֖ה בְְּ נ֣ ֹות מפטיר יב צְְלָָ פְְְ ֑ חָ ד לִ בְְְ ֥ נֵי ֹ דֽ י דֵ ֖ ן הֶ לְְ נָשׁ ִ ֽ י ם ׃ מִֽמִּשְְְׁ ְְּח֛ פֹת בְְּנֵֽי־מְְנַשֶּׁ֥ה בֶ ן־יֹוסֵ֖ף הָי֣וּ לְְנָשִׁ֑ים וַתְְּהִי֙ יג נַֽחֲלָתָ֔ ן עַ ל־מַ ֵּ֖ה טמִשׁ ְְְ ּפַ֥חַ ת אֲבִ יהֶֽן׃ ֶ הּ אֵ֣להַמִּצְְְ ֞ת ֹווְְהַמִּשׁ ְְְ ּפָטִ֗ ים אֲשֶׁ֨ ר צִוָּ ֧ה יהו֛ה בְְּיַד־מֹשׁ ֖הֶ אֶ ל־בְְּנֵ֣ייִשְְְׂרָאֵ ֑לבְְּעַ ֽרְְְב֣ ֹתמֹואָ֔ ב עַ ֖ל יַרְְְ ן ֥ דֵּ יְְרֵחֽ ֹו׃ חזק
רש״י ח ׀ וְכָל בַּ ת יֹרֶשׁ ֶ ת נַחֲלָ ה. ׁ ֶ ש ּלֹא הָ יָה ֵ ּבן לְאָבִ יהָ : יא ׀ מַ חְ ה לָ תִ רְ הצָ וְ ג ֹו ׳ . ּכָאן מְנָאָ ן לְפִ י ּגְדֻ ָתָ ןּ לזֹו מִ ּזֹו ְ ּבׁשָנִים, וְנִ ְּׂ שאּו ּכְסֵדֶ ר ּתֹולְדֹותָ ן, ּובְכָ ל הַ ּמִקְרָ א מְנָאָ ן לְפִ י חָכְמָתָ ן, ּומַ ּגִיד ׁ ֶ שְּׁ שקּולֹות זֹו ָּ כזֹו:
939 Book of Numbers | Haftara for Matot
altars and killed Your prophets by the sword; I alone remain 19 that did not kiss it. He went from there, and he found Elisha ֔ אֵ יִשְְְׂרָ ל תאֶ ־ מִ ז ְְְ בּ ְְ ֹ ח ֣ תֶ ךָ י הָ ֔ רָ ו ּ ס וְְ אֶ ת ־ נְְ בִ י אֶ ֖ י ךָ הָ ֽ רְְ ג֣וּ בֶחָ ֑רֶ ב וָ ֽאִ וָּתֵ ֤ראֲ נִי֙ ילְְבַדִּ֔ ֥ וַיְְְבַקְְְשׁ וּ אֶ ת־נַפְְְשׁ ִ֖ י 15 and they seek my life, to take it. The Lord said to him: Go, re- son of Shafat; he was plowing with twelve pairs of oxen before turn on your way to the wilderness of Damascus; and you will him, and he was with the twelfth; Elijah went over to him, and קַ לְְ חְְְ ָתּ ֽ הּ ׃ וַּיֹ֤אמֶ טו ר יהוה֙אֵלָ֔יו לֵ֛ךְְְ שׁ֥וּב לְְדַרְְְכְְּךָ֖מִדְְְבַּ֣רָ ה קדַמָּ֑שֶׂ וּבָ֗ אתָ וּמָֽשַׁחְְְתָּ֧ 16 come and anoint Hazael as king over Aram. You shall anoint 20 he cast his cloak upon him. He left the oxen, ran after Elijah, חֲאֶת־ ז ָ אֵ ל֛ לְְ מֶ לֶ ֖ ךְְְ עַ ל ־ אֲ רָ ֽ ם ׃ וְְאֵת֙ טז יֵה֣וּאבֶ ן־נִמְְְשִׁ֔ י תִּמְְְשַׁ֥ח לְְמֶ֖לֶךְְְעַל־יִשְְְׂרָאֵ֑ל וְְאֶ ת־אֱלִ ישָׁ ֤ע Yehu son of Nimshi, as king over Israel; and you shall anoint and said: Please, let me kiss my father and my mother, and I
Elisha son of Shafat, of Avel Mehola, as prophet in your place. will follow you. He said to him: Go, return, for what did I do to בֶּ ן־שָׁפָט֙ מֵֽאָבֵ֣ל מְְ חֹולָ֔ה תִּמְְְשַׁ֥ח לְְנָבִ֖יא תַּחְְְתֶּֽיךָ׃ יז וְְהָיָ֗ההַנִּמְְְלָ֛ט מֵחֶ֥רֶ ב חֲזָאֵ֖ל יָמִ֣ית יֵה֑וּא 17 It shall be that he who escapes from the sword of Hazael, Yehu 21 you? He returned from following him and took the pair of oxen will put to death, and he who escapes from the sword of Yehu, and slaughtered them; in the utensils of the oxen he boiled the וְְהַ נִּמְְְלָ ֛ט מֵחֶ ֥רֶ ב יֵה֖ וּא יָמִ֥ ית אֱלִ ישׁ ָ ֽע׃ וְְהִשׁ יחְְְאַרְְְתִּ֥ יבְְ יִשְְְׂרָ אֵ ֖לשׁ ִבְְְעַ ֣תאֲלָפִ֑ים כָָּ ל־הַבִּרְְְ כַּ֗ יִם אֲשׁ ֶ ֤ר
Elisha will put to death. I will leave seven thousand in Israel, flesh, gave it to the people, and they ate. He rose and followed 18 ל ֹ א ־ כָ ֽ רְְ עו ּ ֙ לַ בּ עַ ֔ ַ ל וְְ כָ ָ֨ל־הַ ּהֶ֔ פ ֶ ֥ראֲשׁ לֽ ַ ֖קֹא־נָשׁ לֽ ֹו׃ יט וַּיֵ ֣לֶךְְְ מִ֠שּׁוַ ָ֠ם ּיִמְְְ אצָ֞ אֶ ת־אֱלִ ָ ֤עישׁ בֶּ ן־שׁ ָפָ ט֙וְְה֣ וּא all the knees that did not kneel to the Baal, and every mouth Elijah and served him. חֹרֵ֔שׁשְְׁנֵ ֽים־עָשָׂ ֤רצְְמָדִ ים֙ לְְפָנָ֔יווְְה֖ וּאבִּשׁ ְְְ נֵ ֣ים הֶ ֽעָשָׂ ֑ר וַ ּיַ ֽעֲב֤ ֹר אֵ ֽלִ ּיָ֙הוּ֙ יואֵלָ֔ וַ ּיַשׁ ְְְ לֵ ֥ךְְְ אַ דַּרְְְתּ֖ ֹו אֵלָ ֽיו׃
כ ּיַ וַ ֽ עֲ ז֣ ב ֹ אֶ ת־ הַ בּ קָ ָ ר ֗ וַ ּ֙יָ רָָ ץ֙ אַ ֣ ֽחֲרֵ יאֵ ֽלִ ּיָ֔הוּוַּי֗ ֹאמֶ ר אֶשֳֳּׁקָ ה־נָּא֙ לְְאָבִ֣יוּלְְְאִמִּ֔ י וְְאֵ ֽ לְְ ֖הכָ אַ ֑ ֽחֲרֶ יךָוַּיֹ֤אמֶ ר
לֹו֙לֵ ֣ךְְְשׁ֔ וּב כִּ֥י מֶ יתִ ֽה־עָשִׂ֖ י לָ ֽךְְְ ׃ כא וַ ּ֨יָ ָָשׁב מֵאַֽחֲרָ֜ יו חוַּיִקַּ֣ אֶ ת־צֶ ֧מֶ דהַבָּקָ ר֣ וַּיִזְְְבָּחֵ֗ הוּ וּבִכְְְלִ ֤י הַבָּקָ ר֙ בִּשְְּׁלָ ֣ם הַבָּשָׂ֔ רוַּיִתֵּ ֥ןלָעָ ֖םוַ ּיֹאכֵ ֑לוּוַּיָ֗ קָָ ם וַּיֵ ֛לֶךְְְ ֥ אַֽחֲרֵ יאֵ ֽלִּיָ֖הוּ וַיְְְשׁ ָ ֽ רְְ תֵ ֽ ה ּ ו ׃
Haftara for הפטרת Matot מטות
.Read on the first Shabbat after the Fast of the Seventeeth of Tamuz הפטרה לשבת הראשונה שאחרי י"ז בתמוז )פנחס או מטות(
,Jeremiah’s First Prophecy This haftara, which discusses the initiation of Jeremiah into his prophetic career, describes where, when א דִּבְְְרֵ֥י יִרְְְמְְ יָ֖הוּבֶּ ן־־־חִלְְְקִּיָ֑הוּ מִ ן־הַכּֽ ֹהֲנִים֙אֲשׁ ֶ֣רבַּֽעֲנָת֔ ֹותבְְּאֶ֖רֶ ץבִּנְְְיָמִֽ ן׃ ר ֶ֨ אֲשׁ הָ יָ ֤ה דְְ בַ ר־יהוה֙ ירמיה JEREMIAH 1:1–2:3 and how he became a prophet. In addition, it specifies who would be the subjects of his prophecies. ,Jeremiah is also offered words of encouragement as he takes his first steps on this lonely path. However אֵלָ֔יובִּימֵ֛י יֹֽאשִּׁיָ֥הוּבֶ ן־אָמ֖ ֹון מֶ֣לֶךְְְיְְהוּדָ֑ה בִּשְְְׁלֽ ֹשׁ ־־־־עֶשְְְׂרֵ֥השָׁנָ֖ה לְְמָָלְְְכֽ ֹו׃ וַ יְְְ הִ֗ יבִּ ימֵ֨ ייְְ הֽ ֹויָקִ ֤ ים already in his early prophetic visions Jeremiah receives hints of the forthcoming destruction of Judah .and Jerusalem, a tragedy which the prophet himself would experience firsthand years later בֶּן־־־־יֹֽאשִׁ ּיָ֙הוּ֙ מֶ ֣לֶךְְְ יְְהוּדָ֔ העַ ד־תּ ֹם֙ עַשׁ ְְְתֵּ ֽי־עֶשְְְׂרֵ ֣ ה ָ שׁ נָ֔ ה לְְצִדְְְ קִ ּיָ ֥הוּ בֶ ן־יֹֽאשׁ ִ ּיָ ֖הוּ מֶ ֣לֶךְְְ יְְהוּדָ ֑ ה עַ ד־ This is the first of a series of haftarot that are connected to the calendar year rather than to the parasha. The Sages state that from the start of the ֥ ל ְְ גּ ֹו ת י ְְ רֽ ּ ו שׁ ָ ַ ֖ל ִ ם ַ ּ ב ֥ ֹח דֶ שׁ ַ ֽ ה ֲ ח ִ מ י שׁ ִ ֽ י ׃ וַיְְְהִ֥ י דְְ בַ ר־יהו֖ ה אֵלַ ֥י לֵאמֽ ֹר׃ בְְּטֶ֨רֶ ם אצורך֤ בַ ֶ֙בּ טֶ ֙ ן אֶ ּצ רְְְ ָָ ָך ֤ reading of Genesis until the Seventeenth of Tamuz, the haftara is related to the parasha, after which the haftarot proceed as follows: There are three haftarot of retribution from the Seventeenth of Tamuz until Tisha Be’Av; seven haftarot of consolation from Tisha Be’Av to Rosh HaShana; and two יְְדַעְְְתִּ֔ יךָ וּבְְְטֶ ם֛רֶ תֵּ צֵ ֥א מֵרֶ ֖חֶ םהִקְְְ דַּשׁ ְְְתִּ יךָ֑ נָבִ֥יא לַ גֹּויִ֖ם נְְתַתִּֽ יךָ ׃ וָ ֽאֹמַ֗ ר אֲהָהּ ֙ אֲ דֹנָ ֣י יֱהֹוִ֔ה הִ נֵּ ֥ה לֽ ֹא־ haftarot of repentance from Rosh HaShana until the festival of Sukkot (Rashi; Radak; Metzudat Tzion). ,Although the book of Jeremiah is full of reprimands to the nation, some of which are very harsh indeed, his very first prophecy is one of reconciliation יָדַ ֖עְְְתִּ י דַּ בֵּ ֑ר כִּ י־נַ ֖עַ ר אָ נֹֽכִ י׃ רוַּיֹ֤אמֶ יהוה֙ יאֵלַ֔ אַ ל־תּ ֹאמַ ֖ר נַ ֣עַ ראָ נֹ֑כִ יכִּ֠ עַ יל־כָָּ ֶ ל־אֲשׁ ֤ר אֶ ֽשׁ ְְְלָ ֽחֲ ךָ֙ .comfort, and love for Israel. The haftara concludes with these encouraging verses תֵּ לֵ֔ךְְְוְְאֵ ֛תכָָּ ֶ ל־אֲשׁ ֥ר אֲ צַ ֖וְְּךָ תְְּדַ בֵּ ֽר׃ אַ ל־תִּ ירָ ֖ א מִ ּפְְנֵיהֶ ֑ם כִּֽי־אִתְְּ ֥ךָ אֲ נִ֛י לְְהַ ּצִלֶ ֖ךָנְְאֻֽ ם־יהוֽ ה׃ ִ ּי שׁ וַ ְְְ ַ ל֤ ח The words of Jeremiah son of Hilkiyahu, of the priests who 7 The Lord said to me: Do not say: I am a lad, for to wherever I 1 1 יהוה֙ אֶ ת־יָד֔ ֹו וַּיַגַּ ֖ע עַ ִּ֑י וַ ל־פּיֹ֤אמֶ ר יהוה֙ אֵ לַ֔ יהִ ֛הנֵּ נָתַ י֥תִּ דְְ ֖ יבָרַ בְְּפִֽיךָ ׃ רְְאֵ֞ה יךָ הִפְְְקַדְְְתִּ֣ ׀הַ ּיֹ֣ום הַ ּזֶ֗ה 2 were in Anatot in the land of Benjamin, to whom the word of will send you, you shall go, and whatever I will command you, the Lord was in the days of Yoshiyahu, son of Amon, king of 8 you shall speak. Do not fear them, as I am with you to save you גֹּויִם֙וְְעַל־הַמַּ מְְְ לָ כ֔ ֹו ת לִ נְְְ ת֥ ֹושׁ וְְ לִ נְְְ ת֖ ֹו ץ ו ּ לְְְ ֽ הַ אֲ בִ ֣ די וְְ לַ הֲ ֽ ר֑ סֹו לִ בְְְ נ֖ ת ֹו וְְ לִ נְְְ טֽ ֹו עַ ׃ וַ יְְְ הִ ֤ י Judah, in the thirteenth year of his reign: It was in the days of 9 – the utterance of the Lord. The Lord sent His hand forth and 3 דְְבַר־יהוה֙ אֵלַ֣ילֵאמ֔ ֹר מָֽה־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖היִרְְְמְְיָ֑הוּ וָֽאֹמַ֕ ר מַקֵּ֥ל שָׁקֵ֖ד אֲנִ֥י רֹאֶֽה׃ וַ ּי֧ ֹ א מֶ ר י ה ו֛ ה Yehoyakim, son of Yoshiyahu, king of Judah, until the conclu- touched my mouth, and the Lord said to me: Behold, I have set sion of the eleventh year of Tzidkiyahu, son of Yoshiyahu, king 10 My words in your mouth. See, I appointed you this day over the 4 of Judah, until the exile of Jerusalem in the fifth month. The nations and over the kingdoms, to uproot and to smash and to 5 word of the Lord was with me, saying: Before I formed you in 11 eradicate and to destroy, to build and to plant. The word of the the belly I knew you, and before you emerged from the womb Lord was with me, saying: What do you see, Jeremiah? I said: I 6 I sanctified you; a prophet to the nations I set you. I said: Alas, 12 see a branch of an almond tree. The Lord said to me: You have My Lord God, behold, I do not know to speak, for I am a lad.
1248 ספר רבדמב | הפטרת תוטמ
֔ אֵ יִשְְְׂרָ ל תאֶ ־ מִ ז ְְְ בּ ְְ ֹ ח ֣ תֶ ךָ י הָ ֔ רָ ו ּ ס וְְ אֶ ת ־ נְְ בִ י אֶ ֖ י ךָ הָ ֽ רְְ ג֣וּ בֶחָ ֑רֶ ב וָ ֽאִ וָּתֵ ֤ראֲ נִי֙ ילְְבַדִּ֔ ֥ וַיְְְבַקְְְשׁ וּ אֶ ת־נַפְְְשׁ ִ֖ י
טו קַ לְְ חְְְ ָתּ ֽ הּ ׃ וַּיֹ֤אמֶ טו ר יהוה֙אֵלָ֔יו לֵ֛ךְְְ שׁ֥וּב לְְדַרְְְכְְּךָ֖מִדְְְבַּ֣רָ ה קדַמָּ֑שֶׂ וּבָ֗ אתָ וּמָֽשַׁחְְְתָּ֧
טז חֲאֶת־ ז ָ אֵ ל֛ לְְ מֶ לֶ ֖ ךְְְ עַ ל ־ אֲ רָ ֽ ם ׃ וְְאֵת֙ טז יֵה֣וּאבֶ ן־נִמְְְשִׁ֔ י תִּמְְְשַׁ֥ח לְְמֶ֖לֶךְְְעַל־יִשְְְׂרָאֵ֑ל וְְאֶ ת־אֱלִ ישָׁ ֤ע
יז בֶּ ן־שָׁפָט֙ מֵֽאָבֵ֣ל מְְ חֹולָ֔ה תִּמְְְשַׁ֥ח לְְנָבִ֖יא תַּחְְְתֶּֽיךָ׃ יז וְְהָיָ֗ההַנִּמְְְלָ֛ט מֵחֶ֥רֶ ב חֲזָאֵ֖ל יָמִ֣ית יֵה֑וּא
יח וְְהַ נִּמְְְלָ ֛ט מֵחֶ ֥רֶ ב יֵה֖ וּא יָמִ֥ ית אֱלִ ישׁ ָ ֽע׃ וְְהִשׁ יחְְְאַרְְְתִּ֥ יבְְ יִשְְְׂרָ אֵ ֖לשׁ ִבְְְעַ ֣תאֲלָפִ֑ים כָָּ ל־הַבִּרְְְ כַּ֗ יִם אֲשׁ ֶ ֤ר
יט ל ֹ א ־ כָ ֽ רְְ עו ּ ֙ לַ בּ עַ ֔ ַ ל וְְ כָ ָ֨ל־הַ ּהֶ֔ פ ֶ ֥ראֲשׁ לֽ ַ ֖קֹא־נָשׁ לֽ ֹו׃ יט וַּיֵ ֣לֶךְְְ מִ֠שּׁוַ ָ֠ם ּיִמְְְ אצָ֞ אֶ ת־אֱלִ ָ ֤עישׁ בֶּ ן־שׁ ָפָ ט֙וְְה֣ וּא חֹרֵ֔שׁשְְׁנֵ ֽים־עָשָׂ ֤רצְְמָדִ ים֙ לְְפָנָ֔יווְְה֖ וּאבִּשׁ ְְְ נֵ ֣ים הֶ ֽעָשָׂ ֑ר וַ ּיַ ֽעֲב֤ ֹר אֵ ֽלִ ּיָ֙הוּ֙ יואֵלָ֔ וַ ּיַשׁ ְְְ לֵ ֥ךְְְ אַ דַּרְְְתּ֖ ֹו אֵלָ ֽיו׃
כ כ ּיַ וַ ֽ עֲ ז֣ ב ֹ אֶ ת־ הַ בּ קָ ָ ר ֗ וַ ּ֙יָ רָָ ץ֙ אַ ֣ ֽחֲרֵ יאֵ ֽלִ ּיָ֔הוּוַּי֗ ֹאמֶ ר אֶשֳֳּׁקָ ה־נָּא֙ לְְאָבִ֣יוּלְְְאִמִּ֔ י וְְאֵ ֽ לְְ ֖הכָ אַ ֑ ֽחֲרֶ יךָוַּיֹ֤אמֶ ר
כא לֹו֙לֵ ֣ךְְְשׁ֔ וּב כִּ֥י מֶ יתִ ֽה־עָשִׂ֖ י לָ ֽךְְְ ׃ כא וַ ּ֨יָ ָָשׁב מֵאַֽחֲרָ֜ יו חוַּיִקַּ֣ אֶ ת־צֶ ֧מֶ דהַבָּקָ ר֣ וַּיִזְְְבָּחֵ֗ הוּ וּבִכְְְלִ ֤י הַבָּקָ ר֙ בִּשְְּׁלָ ֣ם הַבָּשָׂ֔ רוַּיִתֵּ ֥ןלָעָ ֖םוַ ּיֹאכֵ ֑לוּוַּיָ֗ קָָ ם וַּיֵ ֛לֶךְְְ ֥ אַֽחֲרֵ יאֵ ֽלִּיָ֖הוּ וַיְְְשׁ ָ ֽ רְְ תֵ ֽ ה ּ ו ׃
הפטרת מטות
הפטרה לשבת הראשונה שאחרי י"ז בתמוז )פנחס או מטות(
א א ב דִּבְְְרֵ֥י יִרְְְמְְ יָ֖הוּבֶּ ן־־־חִלְְְקִּיָ֑הוּ מִ ן־הַכּֽ ֹהֲנִים֙אֲשׁ ֶ֣רבַּֽעֲנָת֔ ֹותבְְּאֶ֖רֶ ץבִּנְְְיָמִֽ ן׃ ר ֶ֨ אֲשׁ הָ יָ ֤ה דְְ בַ ר־יהוה֙ ירמיה ג אֵלָ֔יובִּימֵ֛י יֹֽאשִּׁיָ֥הוּבֶ ן־אָמ֖ ֹון מֶ֣לֶךְְְיְְהוּדָ֑ה בִּשְְְׁלֽ ֹשׁ ־־־־עֶשְְְׂרֵ֥השָׁנָ֖ה לְְמָָלְְְכֽ ֹו׃ וַ יְְְ הִ֗ יבִּ ימֵ֨ ייְְ הֽ ֹויָקִ ֤ ים בֶּן־־־־יֹֽאשִׁ ּיָ֙הוּ֙ מֶ ֣לֶךְְְ יְְהוּדָ֔ העַ ד־תּ ֹם֙ עַשׁ ְְְתֵּ ֽי־עֶשְְְׂרֵ ֣ ה ָ שׁ נָ֔ ה לְְצִדְְְ קִ ּיָ ֥הוּ בֶ ן־יֹֽאשׁ ִ ּיָ ֖הוּ מֶ ֣לֶךְְְ יְְהוּדָ ֑ ה עַ ד־ ד ה ֥ ל ְְ גּ ֹו ת י ְְ רֽ ּ ו שׁ ָ ַ ֖ל ִ ם ַ ּ ב ֥ ֹח דֶ שׁ ַ ֽ ה ֲ ח ִ מ י שׁ ִ ֽ י ׃ וַיְְְהִ֥ י דְְ בַ ר־יהו֖ ה אֵלַ ֥י לֵאמֽ ֹר׃ בְְּטֶ֨רֶ ם אצורך֤ בַ ֶ֙בּ טֶ ֙ ן אֶ ּצ רְְְ ָָ ָך ֤ ו יְְדַעְְְתִּ֔ יךָ וּבְְְטֶ ם֛רֶ תֵּ צֵ ֥א מֵרֶ ֖חֶ םהִקְְְ דַּשׁ ְְְתִּ יךָ֑ נָבִ֥יא לַ גֹּויִ֖ם נְְתַתִּֽ יךָ ׃ וָ ֽאֹמַ֗ ר אֲהָהּ ֙ אֲ דֹנָ ֣י יֱהֹוִ֔ה הִ נֵּ ֥ה לֽ ֹא־ ז יָדַ ֖עְְְתִּ י דַּ בֵּ ֑ר כִּ י־נַ ֖עַ ר אָ נֹֽכִ י׃ רוַּיֹ֤אמֶ יהוה֙ יאֵלַ֔ אַ ל־תּ ֹאמַ ֖ר נַ ֣עַ ראָ נֹ֑כִ יכִּ֠ עַ יל־כָָּ ֶ ל־אֲשׁ ֤ר אֶ ֽשׁ ְְְלָ ֽחֲ ךָ֙ ח ט תֵּ לֵ֔ךְְְוְְאֵ ֛תכָָּ ֶ ל־אֲשׁ ֥ר אֲ צַ ֖וְְּךָ תְְּדַ בֵּ ֽר׃ אַ ל־תִּ ירָ ֖ א מִ ּפְְנֵיהֶ ֑ם כִּֽי־אִתְְּ ֥ךָ אֲ נִ֛י לְְהַ ּצִלֶ ֖ךָנְְאֻֽ ם־יהוֽ ה׃ ִ ּי שׁ וַ ְְְ ַ ל֤ ח י יהוה֙ אֶ ת־יָד֔ ֹו וַּיַגַּ ֖ע עַ ִּ֑י וַ ל־פּיֹ֤אמֶ ר יהוה֙ אֵ לַ֔ יהִ ֛הנֵּ נָתַ י֥תִּ דְְ ֖ יבָרַ בְְּפִֽיךָ ׃ רְְאֵ֞ה יךָ הִפְְְקַדְְְתִּ֣ ׀הַ ּיֹ֣ום הַ ּזֶ֗ה יא גֹּויִם֙וְְעַל־הַמַּ מְְְ לָ כ֔ ֹו ת לִ נְְְ ת֥ ֹושׁ וְְ לִ נְְְ ת֖ ֹו ץ ו ּ לְְְ ֽ הַ אֲ בִ ֣ די וְְ לַ הֲ ֽ ר֑ סֹו לִ בְְְ נ֖ ת ֹו וְְ לִ נְְְ טֽ ֹו עַ ׃ וַ יְְְ הִ ֤ י יב דְְבַר־יהוה֙ אֵלַ֣ילֵאמ֔ ֹר מָֽה־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖היִרְְְמְְיָ֑הוּ וָֽאֹמַ֕ ר מַקֵּ֥ל שָׁקֵ֖ד אֲנִ֥י רֹאֶֽה׃ וַ ּי֧ ֹ א מֶ ר י ה ו֛ ה
1249 Book of Numbers | Haftara for Masei
seen well, for I hasten My word to perform it. The word of the will command you; do not be dismayed because of them, lest I 13 אֵלַ֖יהֵ יטַ֣בְְְתָּ לִרְְְא֑ ֹות כִּֽי־שׁ ֹקֵ֥ד אֲנִ֛י עַל־דְְּבָרִ֖ י לַֽעֲשֹׂתֽ ֹו׃ יוַיְְְהִ֨ דְְבַר־יהו֤ה ׀ אֵלַי֙ Lord was with me a second time, saying: What do you see? I 18 devastate you before them. Behold, I have rendered you today said: A boiling pot I see, and its opening is facing toward the as a fortified city, an iron pillar, and as bronze walls, against the שׁ ֵ נִ֣ית לֵ אמ֔ ֹר מָ ֥ה אַתָּ ֖ה רֹאֶ ֑ה וָ ֽאֹמַ֗ ר סִ ֤יר נָפ֙ וּחַ ֙ אֲ נִ֣י רֹאֶ֔ ה וּפָנָ֖יו מִ ּפְְנֵ֥י צָפֽ ֹונָה׃ וַ ּי֥ ֹ א מֶ ר י ה ו֖ ה אֵ לָ ֑ י ,north. The Lord said to me: From the north the evil shall be entire land, to the kings of Judah, to its princes, to its priests 14 מִ ָ ּצפֹון֙ תִּ ּפָתַ֣ח ההָֽרָעָ֔ עַ֥ל כָָּל־יֹֽשׁ ְְבֵ֖י הָאָֽרֶ ץ׃ כִּ֣י ׀ הִנְְנִ֣י אקֹרֵ֗ לְְכָָ ֽל־מִשׁ ְְְ ְְּח֛ ֹות פמַמְְְלְְכ֥ ֹות צָפ֖ ֹונָה 15 unleashed upon all the inhabitants of the land. For behold, I 19 and to the people of the land. They will battle against you, but -am calling all the families of the kingdoms of the north – the they will not prevail against you, as I am with you – the utter נְְאֻֽ ם־יהו֑ה וּבָ֡ אוּ וְְֽֽנָֽתְְ נוּ֩ אִ֨ ישׁ כִּסְְְא֜ ֹו ֶּ֣תַח׀ פשׁ ַֽעֲרֵ֣ י יְְרֽ וּשׁ ם ָלִַ֗ וְְעַ ֤ל כָָּל־חֽ ֹומֹתֶ֙ יהָ֙ יבסָבִ֔ וְְעַ֖ל כָָּל־ utterance of the Lord – and they will come, and each man will 2 1 ance of the Lord – to deliver you. The word of the Lord was -place his throne at the entrance of the gates of Jerusalem, and 2 with me, saying: Go, and proclaim in the ears of Jerusalem, say רֵעָ ֥ י י ְְ ה ּ ו דָ ֽ ה ׃ וְְדִבַּרְְְתִּ֤י מִשְְְׁ ָּטַי֙פ אֹותָ֔ ם עַ֖לכָָּל־רָֽעָתָ֑ם אֲשֶׁ֣ר עֲזָב֗וּנִיוַֽיְְְקַ ְְּ טרוּ֙ לֵֽאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ ים against all its walls around, and against all the cities of Judah. I ing: So said the Lord: I have remembered for you the kindness 16 ֽשׁ וַּיִ ְְְ תּ ַ חֲ ֽ ו ו֖ ּ לְְ מַ עֲֽ ֥ שֵׂ י יְְ דֵ י הֶ ֽ ם ׃ וְְאַתָּה֙ תֶּאְְְזֹ֣ר מָָתְְְנֶ֔יךָוְְקַמְְְתָּ֙ וְְדִבַּרְְְתָּ֣ םאֲלֵיהֶ֔ אֵ֛ת כָָּל־אֲשֶׁ֥ר אָֽנֹכִ֖י will speak My judgments against them for all their evildoing, of your youth, the love of your nuptials, your following Me in ,that they forsook Me and burned to other gods, and they pros- 3 the wilderness, in a land not sown. Israel is sacred to the Lord אֲצַוֶּ֑ךָּ אַ ל־תֵּחַת֙ מִ ּפְְנֵיהֶ֔ ם ּפ ֶֽן־אֲחִתְְּךָ֖לִפְְְנֵיהֶֽם׃ וַֽאֲנִ֞יהִנֵּ֧ה נְְתַתִּ֣ יךָ הַּיֹ֗וםלְְעִ֨ יר רמִבְְְצָ֜ וּלְְְעַמּ֥ וּד trated themselves to their handiwork. You shall gird your loins, the first of His crop, all those who devour it will be guilty, evil 17 בַּרְְְזֶ֛לוּלְְְ חֹמ֥ ֹות נְְח֖ ֹשׁ ֶת עַ ל־־־כָָּ ל־־־הָאָ ֑רֶ ץ לְְמַלְְְכֵ ֤ייְְהוּדָ ה֙ לְְשָׂרֶ֔ יהָ לְְכֽ ֹהֲ נֶ ֖יהָ וּלְְְעַ ֥ם הָאָ ֽרֶ ץ׃ נִ וְְ לְְְ חֲ מ֥ ּ ו you shall arise, and you shall speak to them everything that I will come upon them – the utterance of the Lord. ב אֵלֶ ֖יךָ וְְ לֹא־י֣וּכְְ לוּלָ ֑ךְְְכִּֽי־אִתְְּ ֥ךָ אֲ נִ֛י נְְאֻֽ הם־יהו֖ לְְהַ ִ ּצילֶ ֽךָ ׃ וַיְְְהִ֥ י דְְ בַ ר־יהו֖ ה אֵלַ ֥י לֵאמֽ ֹר׃ הָלֹ֡ךְְְ וְְֽֽקָרָ֩ ֩ אתָ בְְאָָ זְְְנֵי֙יְְרֽ וּשׁ ָלִַ֜ ם לֵ אמ֗ ֹר כּ֚ ֹה אָמַ ֣ר יהו֔ה זָכַ֤רְְְתִּי לָךְְְ֙ חֶ ֣סֶ ד נְְעוּרַ֔ יִךְְְאַ ֽהֲבַ ֖תכְְּלֽ וּלֹתָ ֑יִךְְְ לֶכְְְתֵּ ֤ךְְְאַ ֽחֲרַ י֙ רבַּמִּדְְְבָּ֔ בְְּאֶ ץ֖רֶ ל֥ ֹא זְְרוּעָ ֽה׃ ק֤ ֹדֶשׁ יִשְְְׂרָאֵ ל֙לַ ֽיהו֔ה רֵ אשׁ ית ִ֖ תְְּבֽ וּאָת֑ ֹה כָָּ ל־אֽ ֹכְְלָ ֣יו ָ֔ יֶאְְְשׁ מוּרָ ֛העָ תָּ ב֥ ֹא אֲלֵ ֖םיהֶ נְְאֻֽ ם־יהוֽ ה:
Haftara for הפטרת Masei מסעי
Reproof of the People for Turning to This is the second haftara in the period of commemoration for the destruction .of the Temple. It continues the prophecy of Jeremiah from the previous haftara ב שִׁמְְְ וּע֥ דְְ בַ ר־יהו֖ ה בֵּ ֣יתיַ ֽעֲק֑ ֹב וְְכָָ ֽל־מִשׁ ְְְ ְְּח֖ פֹות ֥יתבֵּ יִשְְְׂרָ אֵ ֽל׃ ה כּ֣ ֹה ׀ אָמַ ֣ר יהו֗ה מַ ה־מָּ ֽ צְְ ו א֨ ּ אֲ בֽ ֹו תֵ י כֶ ֥ ם ירמיה Idolatry and Relying on Foreign Nations This section incorporates the main complaints of the prophets against the people .JEREMIAH 2:4–28, 3:4, 4:1–2 of Israel, namely, that they worshipped idolatry and abandoned the path of God בִּ י֙עָ֔ לוֶ כִּ֥י רָ ֽחֲק֖ וּמֵ ֑יֽעָלָ וַ ּיֵ ֽ לְְ כ֛וּ ֽ אַ רֵ חֲ י ֥ הַ הֶ ֖ בֶ ל וַ ּיֶ הְְְ ָבּ ֽ ל ּ ו ׃ ו וְְ ל֣ ֹ א אָ ֽ מְְ ר֔ וּאַ ּיֵ ֣ה יהו֔ה הַמַּ ֽעֲלֶ ֥ה אֹתָ ֖ נוּ מֵאֶ ֣רֶ ץ These statements of rebuke, some of which are graphic and extremely vivid, are directed at the entire nation of Israel, including all their tribes and throughout the generations. In this case too the haftara concludes with an uplifting מִצְְְרָ֑יִם הַמּ ֹולִ֨ יךְְְ אֹתָ֜ נוּ ר בַּמִּדְְְבָּ֗ ץבְְּאֶ֨רֶ עֲרָבָ ֤הוְְשׁ וּחָ ה֙ בְְּאֶ֙רֶ ץ֙ צִּיָ֣ה וְְצַלְְְמָ֔וֶת בְְּאֶ֗רֶ ץ לֹא־עָ ֤בַ ר message, after the omission of certain harsh passages of reproof. בָּהּ֙ אִ֔ ישׁ וְְלֽ ֹא־יָשׁ ַ֥ב אָדָ ֖ם שׁ ָֽם׃ זוָֽאָבִ ֤יא אֶתְְְכֶם֙אֶ ל־אֶ֣רֶ ץהַכַּרְְְמֶ֔ ל לֶֽאֱכ֥ ֹל ּפִרְְְ יָ֖הּוְְ טוּבָ ֑הּ וַתָּב֙ ֹאוּ֙
Hear the word of the Lord, house of Jacob, and all the fami- shepherds were disloyal to Me, and the prophets prophesied 4 2 וַתְְּטַמְְּא֣ וּ אֶ ת־אַרְְְ צִ֔ י יוְְנַֽחֲלָתִ֥ ם ֖ שַׂמְְְתֶּ לְְתֽ ֹועֵבָ ֽה׃ ח הַ ֽ כּ ֹ הֲ ֗ נִ י ם ל֤ ֹ א אָ ֽ מְְ רוּ֙ אַ ּיֵ ֣ה יהו֔ה וְְתֽ ֹ פְְ ש֤ ֵ יׂ הַ תּ ֹו רָ ֙ ה 5 lies of the house of Israel. So said the Lord: What injustice did 9 to the Baal and followed that which is of no avail. Therefore, your fathers find in Me, that they distanced themselves from I will yet quarrel with you – the utterance of the Lord – and ל֣ ֹא יְְדָע֔ וּנִי וְְהָ ֽרֹעִ֖ים ָּ ֣פ ְְשׁ עוּ בִ֑י וְְהַנְְּבִ יאִ ים֙ נִבְְּא֣ וּ בַבַּ֔עַ לוְְאַ ֥ יֽחֲרֵ לֽ ֹא־יֹועִ֖לוּ הָלָ ֽכוּ׃ ט לָ ֗כֵ ן ע֛ ֹ ד אָ רִ ֥ י ב
Me, and they followed futility, and they became futility? They 10 with your children’s children I will quarrel. For cross the isles 6 ֖אִתְְּ כֶ ם נְְ אֻ ֽ ־ם י ה ו֑ ה וְְ תאֶ ־ בּ ְְ ֥ נֵי בְְ נֵ י כֶ ֖ ם אָ רִ ֽ י ב ׃ כִּ֣י יעִבְְְר֞וּ אִ ּיֵ֤י כִתִּ ּיִים֙ וּרְְְא֔ וּ וְְקֵדָ֛רשׁ ִלְְְח֥ וּוְְהִתְְְבּֽ ֹונְְנ֖וּ did not say: Where is the Lord, who brings us up from the of the Kitites and see, and send to Kedar and observe diligently, land of Egypt, who leads us in the wilderness, in a land of des- 11 and see whether there has been anything like this. Has a nation מְְא֑ ֹד וּרְְְ א֕ וּ הֵ ֥ן הָ ֽ יְְתָ ֖ה כָּ זֹֽאת׃ הַֽהֵימִ֥יר יא גֹּוי֙אֱ לֹהִ֔ ים וְְהֵ ֖מָּ הל֣ ֹאאֱ לֹהִ֑ים וְְעַמִּ֛ יהֵמִ֥ יר כְְּ בֹוד֖ ֹובְְּל֥ ֹוא ert and crater, in a land of waste and the shadow of death, in a exchanged its gods, and they are not gods? But My people has
יב יג ,land that no man has crossed, and where no man has dwelled? 12 exchanged its glory for that which is of no avail. Be astonished יֹועִֽיל׃ שׁ֥ ֹמּ וּשׁ ָמַ ֖יִם עַ ל־זֹ֑את וְְשַׂ ֽעֲר֛ וּחָָ רְְְ ב֥ וּ מְְא֖ ֹד נְְאֻֽ ם־יהוֽ ה׃ כִּֽי־שׁ ְְתַּ ֥יִם רָ ע֖ ֹות עָשָׂ ֣ה עַמִּ֑ י אֹתִ֨ י
I brought you into a fruitful land, to eat its fruit and its good- the heavens, at this and be agitated, be greatly devastated – the 7 עָ ֽ זְְב֜וּ מְְק֣ ֹור ׀מַ֣יִם חַּיִ֗יםלַחְְְצֹ֤ב לָהֶם֙ בּ ֹאר֔ ֹותבּ ֹארֹת֙ נִשְְְׁבָּרִ֔ ים אֲשֶׁ֥ר לֽ ֹא־יָכִ֖לוּ הַמָּֽיִם׃ יד הַ ֙עֶ בֶ ֙ ד ness. You came, and you defiled My land, and My heritage you 13 utterance of the Lord –as My people have performed two evils: 8 rendered an abomination. The priests did not say: Where is the They forsook Me, the fount of flowing water, to dig for them cis- Lord? Those who grasp the Torah did not know Me, and the 14 terns, broken cisterns, that will not hold water. Is Israel a slave?
1250 ספר רבדמב | הפטרת יעסמ
יג אֵלַ֖יהֵ יטַ֣בְְְתָּ לִרְְְא֑ ֹות כִּֽי־שׁ ֹקֵ֥ד אֲנִ֛י עַל־דְְּבָרִ֖ י לַֽעֲשֹׂתֽ ֹו׃ יוַיְְְהִ֨ דְְבַר־יהו֤ה ׀ אֵלַי֙ יד שׁ ֵ נִ֣ית לֵ אמ֔ ֹר מָ ֥ה אַתָּ ֖ה רֹאֶ ֑ה וָ ֽאֹמַ֗ ר סִ ֤יר נָפ֙ וּחַ ֙ אֲ נִ֣י רֹאֶ֔ ה וּפָנָ֖יו מִ ּפְְנֵ֥י צָפֽ ֹונָה׃ וַ ּי֥ ֹ א מֶ ר י ה ו֖ ה אֵ לָ ֑ י טו מִ ָ ּצפֹון֙ תִּ ּפָתַ֣ח ההָֽרָעָ֔ עַ֥ל כָָּל־יֹֽשׁ ְְבֵ֖י הָאָֽרֶ ץ׃ כִּ֣י ׀ הִנְְנִ֣י אקֹרֵ֗ לְְכָָ ֽל־מִשׁ ְְְ ְְּח֛ ֹות פמַמְְְלְְכ֥ ֹות צָפ֖ ֹונָה נְְאֻֽ ם־יהו֑ה וּבָ֡ אוּ וְְֽֽנָֽתְְ נוּ֩ אִ֨ ישׁ כִּסְְְא֜ ֹו ֶּ֣תַח׀ פשׁ ַֽעֲרֵ֣ י יְְרֽ וּשׁ ם ָלִַ֗ וְְעַ ֤ל כָָּל־חֽ ֹומֹתֶ֙ יהָ֙ יבסָבִ֔ וְְעַ֖ל כָָּל־ טז רֵעָ ֥ י י ְְ ה ּ ו דָ ֽ ה ׃ וְְדִבַּרְְְתִּ֤י מִשְְְׁ ָּטַי֙פ אֹותָ֔ ם עַ֖לכָָּל־רָֽעָתָ֑ם אֲשֶׁ֣ר עֲזָב֗וּנִיוַֽיְְְקַ ְְּ טרוּ֙ לֵֽאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ ים יז ֽשׁ וַּיִ ְְְ תּ ַ חֲ ֽ ו ו֖ ּ לְְ מַ עֲֽ ֥ שֵׂ י יְְ דֵ י הֶ ֽ ם ׃ וְְאַתָּה֙ תֶּאְְְזֹ֣ר מָָתְְְנֶ֔יךָוְְקַמְְְתָּ֙ וְְדִבַּרְְְתָּ֣ םאֲלֵיהֶ֔ אֵ֛ת כָָּל־אֲשֶׁ֥ר אָֽנֹכִ֖י יח אֲצַוֶּ֑ךָּ אַ ל־תֵּחַת֙ מִ ּפְְנֵיהֶ֔ ם ּפ ֶֽן־אֲחִתְְּךָ֖לִפְְְנֵיהֶֽם׃ וַֽאֲנִ֞יהִנֵּ֧ה נְְתַתִּ֣ יךָ הַּיֹ֗וםלְְעִ֨ יר רמִבְְְצָ֜ וּלְְְעַמּ֥ וּד יט בַּרְְְזֶ֛לוּלְְְ חֹמ֥ ֹות נְְח֖ ֹשׁ ֶת עַ ל־־־כָָּ ל־־־הָאָ ֑רֶ ץ לְְמַלְְְכֵ ֤ייְְהוּדָ ה֙ לְְשָׂרֶ֔ יהָ לְְכֽ ֹהֲ נֶ ֖יהָ וּלְְְעַ ֥ם הָאָ ֽרֶ ץ׃ נִ וְְ לְְְ חֲ מ֥ ּ ו ב א אֵלֶ ֖יךָ וְְ לֹא־י֣וּכְְ לוּלָ ֑ךְְְכִּֽי־אִתְְּ ֥ךָ אֲ נִ֛י נְְאֻֽ הם־יהו֖ לְְהַ ִ ּצילֶ ֽךָ ׃ וַיְְְהִ֥ י דְְ בַ ר־יהו֖ ה אֵלַ ֥י לֵאמֽ ֹר׃ ב הָלֹ֡ךְְְ וְְֽֽקָרָ֩ ֩ אתָ בְְאָָ זְְְנֵי֙יְְרֽ וּשׁ ָלִַ֜ ם לֵ אמ֗ ֹר כּ֚ ֹה אָמַ ֣ר יהו֔ה זָכַ֤רְְְתִּי לָךְְְ֙ חֶ ֣סֶ ד נְְעוּרַ֔ יִךְְְאַ ֽהֲבַ ֖תכְְּלֽ וּלֹתָ ֑יִךְְְ ג לֶכְְְתֵּ ֤ךְְְאַ ֽחֲרַ י֙ רבַּמִּדְְְבָּ֔ בְְּאֶ ץ֖רֶ ל֥ ֹא זְְרוּעָ ֽה׃ ק֤ ֹדֶשׁ יִשְְְׂרָאֵ ל֙לַ ֽיהו֔ה רֵ אשׁ ית ִ֖ תְְּבֽ וּאָת֑ ֹה כָָּ ל־אֽ ֹכְְלָ ֣יו ָ֔ יֶאְְְשׁ מוּרָ ֛העָ תָּ ב֥ ֹא אֲלֵ ֖םיהֶ נְְאֻֽ ם־יהוֽ ה:
הפטרת מסעי
ד ב ה שִׁמְְְ וּע֥ דְְ בַ ר־יהו֖ ה בֵּ ֣יתיַ ֽעֲק֑ ֹב וְְכָָ ֽל־מִשׁ ְְְ ְְּח֖ פֹות ֥יתבֵּ יִשְְְׂרָ אֵ ֽל׃ ה כּ֣ ֹה ׀ אָמַ ֣ר יהו֗ה מַ ה־מָּ ֽ צְְ ו א֨ ּ אֲ בֽ ֹו תֵ י כֶ ֥ ם ירמיה
ו בִּ י֙עָ֔ לוֶ כִּ֥י רָ ֽחֲק֖ וּמֵ ֑יֽעָלָ וַ ּיֵ ֽ לְְ כ֛וּ ֽ אַ רֵ חֲ י ֥ הַ הֶ ֖ בֶ ל וַ ּיֶ הְְְ ָבּ ֽ ל ּ ו ׃ ו וְְ ל֣ ֹ א אָ ֽ מְְ ר֔ וּאַ ּיֵ ֣ה יהו֔ה הַמַּ ֽעֲלֶ ֥ה אֹתָ ֖ נוּ מֵאֶ ֣רֶ ץ מִצְְְרָ֑יִם הַמּ ֹולִ֨ יךְְְ אֹתָ֜ נוּ ר בַּמִּדְְְבָּ֗ ץבְְּאֶ֨רֶ עֲרָבָ ֤הוְְשׁ וּחָ ה֙ בְְּאֶ֙רֶ ץ֙ צִּיָ֣ה וְְצַלְְְמָ֔וֶת בְְּאֶ֗רֶ ץ לֹא־עָ ֤בַ ר
ז בָּהּ֙ אִ֔ ישׁ וְְלֽ ֹא־יָשׁ ַ֥ב אָדָ ֖ם שׁ ָֽם׃ זוָֽאָבִ ֤יא אֶתְְְכֶם֙אֶ ל־אֶ֣רֶ ץהַכַּרְְְמֶ֔ ל לֶֽאֱכ֥ ֹל ּפִרְְְ יָ֖הּוְְ טוּבָ ֑הּ וַתָּב֙ ֹאוּ֙
ח וַתְְּטַמְְּא֣ וּ אֶ ת־אַרְְְ צִ֔ י יוְְנַֽחֲלָתִ֥ ם ֖ שַׂמְְְתֶּ לְְתֽ ֹועֵבָ ֽה׃ ח הַ ֽ כּ ֹ הֲ ֗ נִ י ם ל֤ ֹ א אָ ֽ מְְ רוּ֙ אַ ּיֵ ֣ה יהו֔ה וְְתֽ ֹ פְְ ש֤ ֵ יׂ הַ תּ ֹו רָ ֙ ה
ט ל֣ ֹא יְְדָע֔ וּנִי וְְהָ ֽרֹעִ֖ים ָּ ֣פ ְְשׁ עוּ בִ֑י וְְהַנְְּבִ יאִ ים֙ נִבְְּא֣ וּ בַבַּ֔עַ לוְְאַ ֥ יֽחֲרֵ לֽ ֹא־יֹועִ֖לוּ הָלָ ֽכוּ׃ ט לָ ֗כֵ ן ע֛ ֹ ד אָ רִ ֥ י ב
י ֖אִתְְּ כֶ ם נְְ אֻ ֽ ־ם י ה ו֑ ה וְְ תאֶ ־ בּ ְְ ֥ נֵי בְְ נֵ י כֶ ֖ ם אָ רִ ֽ י ב ׃ כִּ֣י יעִבְְְר֞וּ אִ ּיֵ֤י כִתִּ ּיִים֙ וּרְְְא֔ וּ וְְקֵדָ֛רשׁ ִלְְְח֥ וּוְְהִתְְְבּֽ ֹונְְנ֖וּ
יא מְְא֑ ֹד וּרְְְ א֕ וּ הֵ ֥ן הָ ֽ יְְתָ ֖ה כָּ זֹֽאת׃ הַֽהֵימִ֥יר יא גֹּוי֙אֱ לֹהִ֔ ים וְְהֵ ֖מָּ הל֣ ֹאאֱ לֹהִ֑ים וְְעַמִּ֛ יהֵמִ֥ יר כְְּ בֹוד֖ ֹובְְּל֥ ֹוא יב יג יֹועִֽיל׃ שׁ֥ יבֹמּ וּשׁ ָמַ ֖יִם עַ ל־זֹ֑את וְְשַׂ ֽעֲר֛ וּחָָ רְְְ ב֥ וּ מְְא֖ ֹד נְְאֻֽ ם־יהוֽ ה׃ יגכִּֽי־שׁ ְְתַּ ֥יִם רָ ע֖ ֹות עָשָׂ ֣ה עַמִּ֑ י אֹתִ֨ י
יד עָ ֽ זְְב֜וּ מְְק֣ ֹור ׀מַ֣יִם חַּיִ֗יםלַחְְְצֹ֤ב לָהֶם֙ בּ ֹאר֔ ֹותבּ ֹארֹת֙ נִשְְְׁבָּרִ֔ ים אֲשֶׁ֥ר לֽ ֹא־יָכִ֖לוּ הַמָּֽיִם׃ יד הַ ֙עֶ בֶ ֙ ד
1251 Book of Numbers | Haftara for Masei
Is he born in the house? Why was he subjected to looting? Lion wind in her desire; her lust, who can restrain it? All her seekers 15 יִשְְְׂרָאֵ֔ ל אִ ם־יְְלִ֥יד בַּ֖יִת ה֑וּא מַדּ֖ וּעַ הָיָ֥ה לָבַֽז׃ טועָלָ יו֙ יִשׁ ְְְאֲג֣וּכְְפִרִ֔ ים נָֽ תְְ נ֖וּ קֹולָ֑ם וַּיָשׁ ִ֤יתוּ אַרְְְ צֹו֙ cubs will roar over him; they raised their voice, and they have 25 will not weary, in her month they will find her. Prevent your ִ נ ְְ ּצת֖ ּו rendered his land desolation; his cities are destroyed, without foot from being unshod and your throat from thirst, but you לְְ שׁ ַ מָּ֔ ה עָ רָ ֥ י ו נ צ ת֖ המִבְְּלִ֥י יֹשׁ ֵ ֽב׃ טזגַּ ם־בְְּ נֵי־נֹ֖ף ותחפנ֑ס יִ ערְְְ ֖ ּ ו ך ְְְ קָָ דְְְ קֽ ֹ ד ׃ יזהֲ לֹוא־זֹ֖את תַּ ֽעֲשֶׂ ָ ּה־ל֑ךְְְ תַ וְְ חְְְ ּפַ נְְְ חֵ ֑ ס 16 inhabitants. The people of Nof and Tahpanhes will also crush said: It is hopeless. No, for I have loved strangers, and after עָָ זְְְבֵךְְְ֙ אֶ ת־יהו֣ ה אֱ לֹהַ֔ יִךְְְ בְְּעֵ ֖תמֽ ֹולִכֵ ֥ךְְְ ֽרֶ בַּדָּ ךְְְ ׃ יח וְְעַתָּ֗ ה מַ ָּךְְְ֙לְְדֶ ה־ל֣רֶ ךְְְ מִ ֔ צְְְרַ יִםלִשׁ ְְְתּ֖ ֹות ֣ימֵ שׁ ִח֑ ֹור 17 your head. Is it not this that did it to you, your forsaking of the 26 them I will go. Like the shame of a thief when he is discovered,
Lord your God at the time that He was leading you on the way? so has the house of Israel been shamed: they, their kings, their וּמַ ָּךְְְ֙ה־ל לְְדֶ ֣רֶ ךְְְ אַשּׁ֔ וּר לִשׁ ְְְתּ֖ ֹות מֵ ֥י נָהָ ֽר׃ תְְּיַסְְּרֵ֣ךְְְ יטרָ ֽעָתֵ֗ ךְְְ וּמְְְשׁ ֻֽ בֹותַ֙ יִךְְְ֙תּֽ ֹוכִחֻ֔ךְְְ וּדְְְ עִ ֤י וּרְְְ אִ י֙ כִּ י־רַ ֣ ע 18 Now, what is it for you on the way to Egypt, to drink water of 27 princes, and their priests and their prophets. They say to wood: Shihor? What is it for you on the way to Assyria, to drink wa- You are my father, and to stone: You have borne us, for they וָמָ֔רעָָזְְְבֵ ֖ךְְְ אֶ ת־יהו֣ האֱ לֹהָ ֑יִךְְְ וְְל֤ ֹאפַחְְְ דָּתִ י֙אֵלַ֔ יִךְְְנְְאֻֽ ם־אֲ דֹנָ ֥י יֱהֹוִ֖ה צְְבָאֽ ֹות׃ כ מֵ כִּ֣יֽעֹולָ֞ םשׁ ָבַ ֣רְְְתִּ י ter of the river? Your own evildoing will chastise you, and your have turned their back to Me and not their face, but in the time 19 עֻ נ ּ לֵ֗ךְְְ ִ תּ ֙ ַ קְְְ תּ י ִ ֙ מֽ ֹו סְְ רֹו תַ ֔ ִ י ךְְְ ַ ו ֽתּ ֹ א מְְ רִ֖ י ל֣ ֹא אעב֑ כִּ֣יוד עַל־כָָּל־גִּבְְְעָ֞ה הגְְּבֹהָ֗ וְְתַ֙חַת֙כָָּל־עֵ֣ץ רַֽעֲנָ֔ן ֽ אֶ עֱ ב֑ ֹו ר deviations shall reprove you, and know and see that evil and 28 of their misfortune they will say: Arise, and save us. Where are bitter is your forsaking the Lord your God, and awe of Me is your gods that you made for you? Let them arise, if they can אַ ֖תְְְּ צֹעָ ֥ה זֹנָ ֽה׃ כאוְְאָֽנֹכִי֙ נְְטַעְְְתִּ֣יךְְְשֹׂורֵ֔ק ּכֻּלֹ֖ה זֶרַע ֣ אֱמֶ֑תוְְאֵ יךְְְ֙נֶהְְְ ּפַ֣כְְְתְְְּ לִ֔י סוּרֵ֖י הַגֶּ֥פֶן נָָ רִכְְְ ָ ּי ֽ ה ׃ 20 not in you – the utterance of the Lord – God of hosts.For I have save you in the time of your misfortune, for like the number of כִּ֤יאִֽ כב ם־תְְּכַבְְּסִי֙ רבַּנֶּ֔תֶ וְְתַרְְְבִּ י־לָ ֖ךְְְ בּ יתֹרִ֑ נִכְְְתָּ ֤ם עֲ ֹו נֵךְְְ֙לְְפָנַ֔י נְְאֻ֖ם אֲ דֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃ אֵ כג֣יךְְְ תּֽ ֹא מְְ רִ ֞ י ֣ ל ֹ א always broken your yoke, snapped your restraints, and you said: your cities are your gods, Judah. I will not transgress. Yet upon every high hill and under every Didn’t you call to Me from now: My Father, You are the Master 4 נִטְְְמֵ֗אתִי ֤יאַֽחֲרֵ הַבְְּעָלִ ים֙ ל֣ ֹאהָלַ֔כְְְתִּ י רְְאִ ֤ידַרְְְ כֵּךְְְ֙ בַּגַּ֔יְְְא דְְּעִ֖ימֶ ֣ה עָשִׂ֑ית בִּכְְְרָ ֥ ה קַ ָ ּ֖הל מְְשָׂרֶ ֥כֶ ת 21 flourishing tree you saunter, a harlot.I planted you a select vine, 3 ?Ashk. add of my youth כד -all of it from true seed, and how did you transform into a devi ְְ ד ּ רָ ֶ ֽ כ י הָ ׃ ֶּ֣רֶ הפ ׀ לִמֻּ֣ד רמִדְְְבָּ֗ בְְּאַ וַּ ֤ת נפשו֙שׁ ָֽאֲפָ֣ה ר֔וּחַ תַּֽאֲנָתָ ֖הּ מִ֣ייְְשׁ ִ יבֶ ֑נָּה כָָּל־מְְבַקְְְשֶׁ֙ יהָ֙ ל֣ ֹא פ נַ ְְְ שׁ ָ ּ ֙ה 22 ant, strange vine for Me? For if you launder with natron, and 4 1 If you will return, Israel – the utterance of the Lord – you will יִ י עָ ו פ ֔ ּ בּ ְְ חָ ָ ה ָדְְְשׁ֖ ּ י מ ִ ְְְ ָ צ ֽ א ּ ו נ ְְְ ָ ה ׃ מִ כהנְְְעִ ֤ירַ גְְְלֵךְְְ֙ מִ ּיָחֵ֔ ף וגורנ֖ך מִ ּצִ מְְְ אָ ֑ ה וַ ֽתּ ֹ א מְְ רִ֣ י נֹואָ֔שׁ ל֕ ֹוא כִּֽי־אָהַ ֥בְְְתִּ י וּגְְְרֹונֵ ֖ךְְְ use much soap, your iniquity is stained before Me – the utter- Seph. add return to Me, and if you will remove your detestable things from ance of my Lord God. How can you say: I was not defiled, after 2 before Me and not wander. You will take an oath: As the Lord 23 ם י זָרִ֖ ו ְְ ֽ אַ חֲ ירֵ הֶ ם ֥ אֵ ֵ ל ך ֽ ְְְ ׃ כְְּב֤ כוֹשׁ תֶ גַּנָּב֙ כִּ֣י א יִמָּצֵ֔ כֵּ֥ן וּהֹבִ֖ישׁ בֵּ֣יתיִשְְְׂרָאֵ ֑להֵ ה ֤מָּ מַלְְְכֵ יהֶ ם֙ שָֽׂרֵ יהֶ֔ ם the Be’alim I did not go? See your way in the valley, know what lives, in truth, in justice, and in righteousness, and the nations כז לִ יְְ דְְְ ָ ֔ תּ נ ּו .you have done, a swift young she-camel meandering her ways. will bless themselves by him, and will praise themselves by him וְְכֹֽ נֵהֲ י הֶ ֖ ם ו ּ נְְְ בִ ֽ י אֵ י הֶ ֽ ם ׃ אֽ ֹ מְְ רִ֨ ים ץלָעֵ֜ אָ י ֣בִ אַ֗תָּ ה וְְלָאֶ֙בֶ ן֙אַ ֣תְְְּ ילדת֔ ני כִּֽי־פָנ֥וּ ֛יאֵלַ ע֖ ףֹרֶ וְְל֣ ֹא פָנִ֑ים
A wild donkey accustomed to the wilderness, she inhaled the 24 וּ בְְְ עֵ ֤ ת רָ ֽ עָ תָ ֙ם יֽ ֹ א מְְ ר֔וּ ק֖וּמָ הוְְהֽ ֹושִׁ יעֵֽנוּ׃ כחוְְאַּיֵ֤ה אֱ לֹהֶ֙ יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֣יתָ ּל ָ֔ךְְְ יָק֕וּמוּאִ ם־יֹֽושִׁ יע֖וּךָ בְְּעֵ ֣תרָ ֽעָתֶ ֑ךָ כִּ֚ ימִסְְְ ַּ֣רפ עָרֶ֔ יךָהָ י֥וּאֱ לֹהֶ ֖יךָיְְהוּדָ ֽ ה׃
ג ד הֲ ל֣ ֹו א מֵ ֔עַ ָתּ ה ק ר֥ א ת י לִ֖י אָבִ֑י אַ ּל֥וּף נְְעֻרַ ֖ י אָ ֽתָּ ה׃ האשכנזים מוסיפים קָ רָ ֥ א ת
ד אִ אם־תָּשׁ֨ וּב יִשְְְׂרָאֵ ֧ל ׀ נְְאֻֽ ם־יהו֛ה אֵלַ֖י ֑ תָּשׁ וּב וְְאִ ם־תָּסִ֧יר שׁ ִקּ וּצֶ֛יךָ מִ ּפָנַ֖י וְְל֥ ֹא תָ נֽוּד׃ ב שׁ ְְְוְְנִ ב ּ ע ֙ ַ ְְְ ָ ּ ֙ ת הספרדים מוסיפים חַ י־יהו֔ה בֶּ ֽאֱמֶ ֖תבְְּמִשׁ ְְְ ָּ ֣ט פוּבִצְְְדָקָ֑ ה וְְהִתְְְבָּ ֥ רְְ כוּ ב֛ ֹו גֹּויִ֖םוּב֥ ֹויִתְְְהַ ָּ לֽלוּ׃
1252 ספר רבדמב | הפטרת יעסמ
טו יִשְְְׂרָאֵ֔ ל אִ ם־יְְלִ֥יד בַּ֖יִת ה֑וּא מַדּ֖ וּעַ הָיָ֥ה לָבַֽז׃ טועָלָ יו֙ יִשׁ ְְְאֲג֣וּכְְפִרִ֔ ים נָֽ תְְ נ֖וּ קֹולָ֑ם וַּיָשׁ ִ֤יתוּ אַרְְְ צֹו֙ טז ִ נ ְְ ּצת֖ ּו יז לְְ שׁ ַ מָּ֔ ה עָ רָ ֥ י ו נ צ ת֖ המִבְְּלִ֥י יֹשׁ ֵ ֽב׃ טזגַּ ם־בְְּ נֵי־נֹ֖ף ותחפנ֑ס יִ ערְְְ ֖ ּ ו ך ְְְ קָָ דְְְ קֽ ֹ ד ׃ יזהֲ לֹוא־זֹ֖את תַּ ֽעֲשֶׂ ָ ּה־ל֑ךְְְ תַ וְְ חְְְ ּפַ נְְְ חֵ ֑ ס
יח עָָ זְְְבֵךְְְ֙ אֶ ת־יהו֣ ה אֱ לֹהַ֔ יִךְְְ בְְּעֵ ֖תמֽ ֹולִכֵ ֥ךְְְ ֽרֶ בַּדָּ ךְְְ ׃ יח וְְעַתָּ֗ ה מַ ָּךְְְ֙לְְדֶ ה־ל֣רֶ ךְְְ מִ ֔ צְְְרַ יִםלִשׁ ְְְתּ֖ ֹות ֣ימֵ שׁ ִח֑ ֹור
יט וּמַ ָּךְְְ֙ה־ל לְְדֶ ֣רֶ ךְְְ אַשּׁ֔ וּר לִשׁ ְְְתּ֖ ֹות מֵ ֥י נָהָ ֽר׃ תְְּיַסְְּרֵ֣ךְְְ יטרָ ֽעָתֵ֗ ךְְְ וּמְְְשׁ ֻֽ בֹותַ֙ יִךְְְ֙תּֽ ֹוכִחֻ֔ךְְְ וּדְְְ עִ ֤י וּרְְְ אִ י֙ כִּ י־רַ ֣ ע
כ וָמָ֔רעָָזְְְבֵ ֖ךְְְ אֶ ת־יהו֣ האֱ לֹהָ ֑יִךְְְ וְְל֤ ֹאפַחְְְ דָּתִ י֙אֵלַ֔ יִךְְְנְְאֻֽ ם־אֲ דֹנָ ֥י יֱהֹוִ֖ה צְְבָאֽ ֹות׃ כ מֵ כִּ֣יֽעֹולָ֞ םשׁ ָבַ ֣רְְְתִּ י עֻ נ ּ לֵ֗ךְְְ ִ תּ ֙ ַ קְְְ תּ י ִ ֙ מֽ ֹו סְְ רֹו תַ ֔ ִ י ךְְְ ַ ו ֽתּ ֹ א מְְ רִ֖ י ל֣ ֹא אעב֑ כִּ֣יוד עַל־כָָּל־גִּבְְְעָ֞ה הגְְּבֹהָ֗ וְְתַ֙חַת֙כָָּל־עֵ֣ץ רַֽעֲנָ֔ן ֽ אֶ עֱ ב֑ ֹו ר
כא אַ ֖תְְְּ צֹעָ ֥ה זֹנָ ֽה׃ כאוְְאָֽנֹכִי֙ נְְטַעְְְתִּ֣יךְְְשֹׂורֵ֔ק ּכֻּלֹ֖ה זֶרַע ֣ אֱמֶ֑תוְְאֵ יךְְְ֙נֶהְְְ ּפַ֣כְְְתְְְּ לִ֔י סוּרֵ֖י הַגֶּ֥פֶן נָָ רִכְְְ ָ ּי ֽ ה ׃ כב כג כִּ֤יאִֽ כב ם־תְְּכַבְְּסִי֙ רבַּנֶּ֔תֶ וְְתַרְְְבִּ י־לָ ֖ךְְְ בּ יתֹרִ֑ נִכְְְתָּ ֤ם עֲ ֹו נֵךְְְ֙לְְפָנַ֔י נְְאֻ֖ם אֲ דֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃ אֵ כג֣יךְְְ תּֽ ֹא מְְ רִ ֞ י ֣ ל ֹ א נִטְְְמֵ֗אתִי ֤יאַֽחֲרֵ הַבְְּעָלִ ים֙ ל֣ ֹאהָלַ֔כְְְתִּ י רְְאִ ֤ידַרְְְ כֵּךְְְ֙ בַּגַּ֔יְְְא דְְּעִ֖ימֶ ֣ה עָשִׂ֑ית בִּכְְְרָ ֥ ה קַ ָ ּ֖הל מְְשָׂרֶ ֥כֶ ת
כד ְְ ד ּ רָ ֶ ֽ כ י הָ ׃ כד ֶּ֣רֶ הפ ׀ לִמֻּ֣ד רמִדְְְבָּ֗ בְְּאַ וַּ ֤ת נפשו֙שׁ ָֽאֲפָ֣ה ר֔וּחַ תַּֽאֲנָתָ ֖הּ מִ֣ייְְשׁ ִ יבֶ ֑נָּה כָָּל־מְְבַקְְְשֶׁ֙ יהָ֙ ל֣ ֹא פ נַ ְְְ שׁ ָ ּ ֙ה
כה יִ י עָ ו פ ֔ ּ בּ ְְ חָ ָ ה ָדְְְשׁ֖ ּ י מ ִ ְְְ ָ צ ֽ א ּ ו נ ְְְ ָ ה ׃ מִ כהנְְְעִ ֤ירַ גְְְלֵךְְְ֙ מִ ּיָחֵ֔ ף וגורנ֖ך מִ ּצִ מְְְ אָ ֑ ה וַ ֽתּ ֹ א מְְ רִ֣ י נֹואָ֔שׁ ל֕ ֹוא כִּֽי־אָהַ ֥בְְְתִּ י וּגְְְרֹונֵ ֖ךְְְ
כו ם י זָרִ֖ ו ְְ ֽ אַ חֲ ירֵ הֶ ם ֥ אֵ ֵ ל ך ֽ ְְְ ׃ כְְּב֤ כוֹשׁ תֶ גַּנָּב֙ כִּ֣י א יִמָּצֵ֔ כֵּ֥ן וּהֹבִ֖ישׁ בֵּ֣יתיִשְְְׂרָאֵ ֑להֵ ה ֤מָּ מַלְְְכֵ יהֶ ם֙ שָֽׂרֵ יהֶ֔ ם
כז וְְכֹֽ נֵהֲ י הֶ ֖ ם ו ּ נְְְ בִ ֽ י אֵ י הֶ ֽ ם ׃ כז אֽ ֹ מְְ רִ֨ ים ץלָעֵ֜ אָ י ֣בִ אַ֗תָּ ה וְְלָאֶ֙בֶ ן֙אַ ֣תְְְּ ילדת֔ ני כִּֽי־פָנ֥וּ ֛יאֵלַ ע֖ ףֹרֶ וְְל֣ ֹא פָנִ֑ים לִ יְְ דְְְ ָ ֔ תּ נ ּו
כח וּ בְְְ עֵ ֤ ת רָ ֽ עָ תָ ֙ם יֽ ֹ א מְְ ר֔וּ ק֖וּמָ הוְְהֽ ֹושִׁ יעֵֽנוּ׃ כחוְְאַּיֵ֤ה אֱ לֹהֶ֙ יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֣יתָ ּל ָ֔ךְְְ יָק֕וּמוּאִ ם־יֹֽושִׁ יע֖וּךָ בְְּעֵ ֣תרָ ֽעָתֶ ֑ךָ כִּ֚ ימִסְְְ ַּ֣רפ עָרֶ֔ יךָהָ י֥וּאֱ לֹהֶ ֖יךָיְְהוּדָ ֽ ה׃
ג ד ד הֲ ל֣ ֹו א מֵ ֔עַ ָתּ ה ק ר֥ א ת י לִ֖י אָבִ֑י אַ ּל֥וּף נְְעֻרַ ֖ י אָ ֽתָּ ה׃ האשכנזים מוסיפים קָ רָ ֥ א ת א ד אִ אם־תָּשׁ֨ וּב יִשְְְׂרָאֵ ֧ל ׀ נְְאֻֽ ם־יהו֛ה אֵלַ֖י ֑ תָּשׁ וּב וְְאִ ם־תָּסִ֧יר שׁ ִקּ וּצֶ֛יךָ מִ ּפָנַ֖י וְְל֥ ֹא תָ נֽוּד׃ ב שׁ ְְְוְְנִ ב ּ ע ֙ ַ ְְְ ָ ּ ֙ ת הספרדים ב מוסיפים חַ י־יהו֔ה בֶּ ֽאֱמֶ ֖תבְְּמִשׁ ְְְ ָּ ֣ט פוּבִצְְְדָקָ֑ ה וְְהִתְְְבָּ ֥ רְְ כוּ ב֛ ֹו גֹּויִ֖םוּב֥ ֹויִתְְְהַ ָּ לֽלוּ׃
1253