BH

Likkutei Sichos Volume 16 | Mishpatim | Sichah 1

Beyond Comprehension

Translated by Rabbi Moshe Goldman Edited by Rabbi Eliezer Robbins and Rabbi Y. Eliezer Danzinger

A note on the translation: Rounded parentheses and square brackets reflect their use in the original sichah; squiggly parentheses are interpolations of the translator or editor. The footnotes in squiggly parentheses in this translation are those of the translators or editors, and do not correspond to the footnotes in the original. Great effort has been made to ensure the accuracy of the translation, while at the same time striving for readability. However, the translation carries no official authority. As in all translations, the possibility of inadvertent errors exists. Your feedback is needed — please send all comments to: [email protected] לִּקּוטֵ י שִ יחוֹת חֵלֶקטז, מִשְׁ פָּטִ ים א תַּרְׁ ּגּום חוֹפְׁשִי לִלְׁשוֹן הַּּקוֹדֶ ש* כָּל הַּזְׁכּוּיוֹתשְׁ מּורוֹת לקה"ת

Volume 16 | Mishpatim | Sichah 1 projectlikkuteisichos.org - page 1 1.

RATIONAL OR BEYOND RATIONALITY?

1 א. כְׁבָּר נִתְׁבָּאֵר פְׁעָּמִ ים רַּ בוֹת, אֲשֶ ר As discussed many times, the name of each שְׁמָּ ּה שֶל כָּל פָּרָּשָּ ה – שֶ הּוא שֵ ם parshah, as designated by Torah (at the very ע"פ ּתֹורָ ה )עַּל־כָּל־פָּנִים מִ צַּד "מִ נְׁהַּג least, because “a Jewish custom is considered {to יִשְׁרָּ אֵ ל ה תוֹרָּ הּוא"( – מְׁ בַּטֵ א אֶ ת have the authority of} Torah”) expresses the תוֹכֶן פָּרָּשָּ ה זוֹ. וְׁ כֵיוָּן שֶהַּפָּרָּשָּ ה 2 ּכּולָּה נִקְׁרֵ את םבְׁשֵ זֶה,מּובָּן, שֶבְׁשֵ ם content of that parshah. As the name of the entire זֶה נִרְׁ מַּ ז הַּ תוֹכֶן הַּפְׁ נִימִ י שֶ ל ּכֹּל parshah, it clearly alludes to the inner meaning of הָּעִ נְׁיָּנִים הַּנִזְׁכָּרִ ים בַּפָּרָּשָּ ה, עַּד ,all of the ideas mentioned in the parshah הַּפָּסּוק הַָּאחֲרוֹן. including its final verse.

ּולְׁפִ י זֶה דָּ רּוש בֵיאּור בְׁ נוֹגֵעַּ לִשְׁמָּ ּה In light of this, we need to explain the name שֶל פָּרָּשָּתֵנּו – מִשְׁ פָטִ ים: הֵן אֱמֶ ת of our parshah — Mishpatim. It is true that the שֶחֶלְׁקָּ ה הַּ ּגָּדוֹל שֶ ל הַּפָּרָּשָּ ה עוֹסֵק בְׁמִשְׁפְׁטֵ י וְׁדִ ינֵי הַּ תוֹרָּ ה, לאֲבָּ בְׁסִ ּיּום majority of this parshah deals with the laws and הַּפָּרָּשָּ ה מְׁ סּופָּר דַּוְׁקָּ א אוֹדוֹת halachos of the Torah; however, the conclusion of הַּ הֲכָּנוֹת ן לְׁמַּתַּ תוֹרָּ ה וַּעֲלִּיַּית מֹשֶ ה the parshah describes the preparations made for "אֶ להָּהָּ ר גו'", וְׁלִכְׁאוֹרָּ האֵין לְׁכְָּך כָּל 3 קֶשֶ ר לָּעִ נְׁיָּן שֶ ל"מִשְׁ פָּטִ ים". Matan Torah, as well as Moshe’s ascent “to the mountain…,”4 which seemingly have no connection to the subject of Mishpatim {laws}.

וְׁ יֶתֶ ר עַּל כֵן: כַּּיָּדּועַּ, בְׁשֵ ם Additionally: As known,5 mitzvos whose "מִשְׁ פָּטִ ים"נִקְׁרְׁ אּוהַּמִצְׁ ווֹת שֶחִ ּיּובָּ ן necessity is self-understood by human intellect are מּובָּן בְׁשֶ כֶל הָּ ָאדָּ ם – וְׁאִ ם כֵן אֵינוֹ known as “mishpatim.” This is perplexing: Among מּובָּן: בֵין הַּ הֲכָּנוֹת לְׁמַּתַּן תוֹרָּ ה הַּמְׁ סּופָּרוֹת בְׁסִ ּיּום פָּרָּשָּתֵנּו, הָּיְׁתָּה the preparations for Matan Torah described at the אֲמִירַּ ת יִשְׁרָּ אֵ ל "נַּעֲשֶ ה", "נַּעֲשֶ ה end of our parshah were the Jewish people's וְׁ נִשְׁמָּ ע" – הַּיְׁינּו, שֶבְׁ נֵי יִשְׁרָּ אֵל declarations, “We will observe,”6 and, “We will )"נַּעֲשֶ ה"( אֶ ת דְׁ בַּר ה', יְׁקַ יְׁימּו observe and we will understand.”7 Meaning, the וְׁשֶהַּדָּ בָּר יִהְׁ יֶה עוֹד קֹודֶ ם לַּהֲבָּנָּתָּם )"נִשְׁמַּ ע"( – וַּהֲרֵ י אוֹפֶןהַּנְׁהָּ גָּה זֶה Jewish people declared that they would obey (“we הּוא הֵיפֶ ְך הַּ תוֹכֶן שֶ ל "מִשְׁ פָּטִ ים" will observe”)8 Hashem, even prior to )מִצְׁ ווֹת שִ כְׁ לִיֹות(. comprehending (“we will understand”), an

1 See at length Likkutei Sichos, vol. 5, p. 57 ff. on Devarim 6:20; commentaries on the Haggadah 2 See Shaar Hayichud VeHa’emunah, ch. 1; et al. on the question of the Wise Son. 3 Shemos 24:1 ff. (see Rashi). 6 Shemos 24:3. 4 Shemos 24:12 and Rashi’s commentary there. 7 Shemos 24:7. 5 Rashi’s commentary on Shemos 18:4, from Toras 8 See Shabbos 88a ff. Kohanim; Yoma 67b; See the Torah commentaries Volume 16 | Mishpatim | Sichah 1 projectlikkuteisichos.org - page 2 approach that runs counter to the idea of mishpatim (rational mitzvos).

וְׁ אִם כֵן נִמְׁ צָּא, ר אֲשֶ ֹלא זּו בִלְׁבַּד As such, the conclusion of this parshah is not שֶסִּיּום ה הַּפָּרָּשָּ הּוא עִ נְׁיָּן שוֹנֶה only at variance with mishpatim, it runs counter to מִ"מִשְׁ פָּטִ ים", אֶלָּא הּוא ַאף עִ נְׁיָּן הָּפְׁכִי. .the idea of mishpatim

This question is not limited to the narrative ּושְׁ אֵלָּה זוֹ אֵינָּּה רַּ קבְׁ נוֹגֵעַּ לַּסִ יפּור שֶבְׁסִ ּיּום הַּפָּרָּשָּ ה, אֶלָּא ַאף בְׁקֶשֶ ר at the conclusion of the parshah; it even relates to לַּדִ ינִים שֶבַּפָּרָּשָּ ה – שֶ הֲרֵ י בֵין דִ ינִים ,the laws of the parshah. For the commandment אֵ לּו יֶשְׁ נוֹ ּגַּם הַּצִ יּוּוי"ֹלא תְׁבַּשֵ לּגְׁדִ י Do not cook a young animal in its mother’s milk”9“ בַּחֲלֵב אִ מוֹ", ר אֲשֶ )אִ יסּור בָּשָּ ר is counted among these laws, yet this prohibition בְׁחָּ לָּב( אֵ ינֹו מִצְׁ וָּה שִ כְׁלִית, אֶלָּא חוֹק. of mixing milk and meat) is not a rational) mitzvah,10 but rather, a chok {a suprarational decree}.11

2.

ALL MITZVOS ARE BEYOND

In his commentary on the verse {beginning}, ב. וְׁהֵנָּה, עַּל הַּפָּסּוק "וְׁאֵלֶה הַּמִשְׁ פָּטִ ים" הֵבִ יא רַּשִ "י דְׁרָּשַּ ת רז"ל And these are the laws,”12 Rashi quotes the“ "מָּה הָּרִ אשוֹנִים מִסִ ינַּי ַאף אֵ לּו homiletic teaching of our Sages,13 “Just as the first מִ סִינַּי". וְׁ יָּדּועַּ הַּפֵירּוש הַּפְׁ נִימִ י ,laws, i.e, the Ten Commandments} are from Sinai} בְׁמַּ ראֲמַּ רז"ל זֶה,שֶ "ַאף אֵ לּו" – ּגַּם these are also from Sinai.” The deeper meaning of הַּמִשְׁ פָּטִ ים – קִ ּיּומָּ ם צָּרִ יְך לִהְׁ יוֹת לֹּא )רַּק( מִפְׁ נֵי שֶ כֵן מְׁחַּ ּיֵיב הַּשֵ כֶל, אֶלָּא this teaching is well known:14 “These also” — the לְׁפִ י שֶהֵם "מִסִ ינַי" – הַּיְׁינּו, צִ יּוּויָם mishpatim — should be observed because they are מהקב"ה. from Sinai,” that is, because they are“

commandments of Hashem, and not (only) because they are rationally imperative.

9 Shemos 23:19. 11 {Chok is singular, chukim is plural. The Hebrew 10 Midrash Tanchuma, “Mishpatim,” ch. 7 (end); terms are used throughout this translation.} Behag, end of “Hilchos HaDayanim”; Rabbeinu 12 Shemos 21:1. {These are the first words of this Chananel, “Yoma,” 67b; Rambam’s Shemonah parshah.} Perakim, ch. 6 (quoted in Derech Mitzvosecha, 13 Rabbi Yishmael’s opinion in the Mechilta, at the “Mitzvah Amah Ivriyah” p. 84b), based on Toras beg. of our parshah. Kohanim, “Kedoshim,” 20:26; Mishneh Torah, end 14 See Likkutei Sichos, vol. 3, p. 899 ff. of “Hilchos Meilah.” Volume 16 | Mishpatim | Sichah 1 projectlikkuteisichos.org - page 3 ּולְׁפִ י זֶה לִכְׁאוֹרָּ ה הָּ יָּה אֶפְׁשָּ ר On this basis, seemingly, we can explain why לְׁהַּסְׁבִ יר מַּדּועַּבְׁפָּרָּשָּתֵנּו – מִשְׁ פָּטִ ים — the Torah includes in this parshah — Mishpatim – הּובָּא סִ יפּור אֲמִירַּ ת יִשְׁרָּ אֵל "נַּעֲשֶ ה וְׁ נִשְׁמָּ ע", וְׁ כֵן אִ יסּור בָּשָּ ר the narrative in which the Jewish people say, “we בְׁחָּ לָּב שֶ אֵ ינֹו בִכְׁלָּל הַּ"מִשְׁ פָּטִ ים" – will observe and we will understand,” and the כִיבְׁ כְָּך רָּמְׁ זָּה הַּ ה תוֹרָּ שֶ ַאף prohibition of milk and meat, which is not one of הַּ"מִשְׁ פָּטִ ים" )בִפְׁ נִימִ ּיּותָּ ם( הֵם )כְׁאִ יסּור רבָּשָּ בְׁחָּ לָּב – ( לְׁמַּעְׁ לָּה the “mishpatim.” By including them in this מֵהַּשֶ כֶל – חּוקִ ים,וְׁ לָּכֵן ּגַּם אוֹתָּ ם יֵש parshah, the Torah hints that mishpatim (on a לְׁקַּּיֵים מִ תוְֹך קַּבָּלַּת עוֹל מַּלְׁ כּות deeper level, similar to the prohibition concerning שָּמַּ יִם ה )"נַּעֲשֶ וְׁ נִשְׁמָּ ע"( – מִפְׁ נֵי milk and meat) are beyond rationality — they are השֶ"חֻּקָּ יחָּקַּקְׁתִ ּגְׁזֵירָּ ה ּגָּזַּרְׁ תִ י". decrees. As such, their observance should be predicated on an acceptance of the yoke of Heaven (“we will observe and we will understand”) — for “I 15 16 have enacted an edict; I have decreed a decree.”

3.

...BUT MISHPATIM ARE RATIONAL

ג. אֲבָּל תבֶאֱמֶ אִ י ראֶפְׁשָּ לוֹמַּ ר כֵן, However, in truth, this explanation is untenable for ּומִ כַּמָּ הטְׁ עָּמִ ים: :several reasons

a. A dissenting view is put forth in the Mechilta17 א( בַּמְׁ כִילְׁתָּא מָּצִ ינּו דֵ יעָּה ַאחֶרֶ ת (and only this view is cited in Midrash )ּובְׁמִדְׁרַּ ש רַּ בָּה לְׁפָּרָּשָּתֵנּוהּובְׁ ָאה רַ ק דֵ יעָּה זוֹ(, אֲשֶ ר "וְׁאֵלֶה הַּמִשְׁ פָּטִ ים Rabbah18 on our parshah) that “these laws were בְׁמָרָ ה נֶאֶמְׁ רּו". ּולְׁדֵ יעָּה זוֹ נִמְׁ צָּא, ,commanded at Marah.” According to this view שֶ אֵין כָּאן הַּדְׁ ּגָּשָּ ה זוֹ שֶ הַּ "מִשְׁ פָּטִ ים" the Torah, at the beginning of our parshah, does הֵם "מִסִ ינַּי" – א וְׁהָּדְׁרָּ קּושְׁ יָּא לְׁ דּוכְׁתָּ א. not emphasize that “mishpatim” are “from Sinai” — and so the difficulty raised above remains.

b. The primary issue: Even according to the view ב( וְׁעִ יקַ ר: אֲפִ ילּו ילְׁפִ הַּפֵירּוש "ַאף אֵ לּו מִסִ ינַּי", יהֲרֵ כֵיוָּן שֶ שֵ ם הַּפָּרָּשָּ ה that “these also are from Sinai,” the name of this הּוא "מִשְׁ פָטִ ים", בְׁהֶכְׁרֵחַּ לוֹמַּ ר parshah is Mishpatim, a name that perforce שֶהַּהַּדְׁ ּגָּשָּ ה צְׁרִ יכָּה לִהְׁ יוֹת עַּ ל כְָּך emphasizes the rationality of these mitzvos שֶהֵן מִצְׁ ווֹת שִ כְׁלִּיוֹת)"מִשְׁ פָּטִ ים"(, (“mishpatim”) rather than their status as

15 {“Chukah chakakti” in the original Hebrew; 18 Shemos Rabbah, ch. 30, par. 3 (see commentary chukim are suprarational decrees.} of Maharzu, loc. cit.); Similarly, see Midrash 16 Midrash Rabbah, beginning of Chukas. Tanchuma, “Mishpatim,” par. 3 (see commentary of 17 Beg. of our parshah (Rabbi Yehudah’s opinion). Eitz Yosef, loc. cit.). Volume 16 | Mishpatim | Sichah 1 projectlikkuteisichos.org - page 4 וְֹׁלא לעַּ הֱיוֹתָּ ן צִ יּוּויָּם "מִסִ ינַּי" .(”commandments “from Sinai” (“chukim )"חּוּקִ ים"(;

כְׁלוֹמַּ ר:מִ זֶהשֶהַּפָּרָּשָּ ה כּולָּּה נִקְׁרֵ את In other words, since the name of the entire "מִשְׁ פָּטִ ים" יֵש לְׁדַּ ּיֵיק, ֹלא כְׁ הֶסְׁבֵר parshah is Mishpatim, the nuance of this name הַּ נַּ "ל )שֶ הַּ "מִשְׁ פָּטִ ים" בִפְׁ נִימִ ּיּותָּ ם leads to the opposite conclusion of the above הֵם "חּוּקִ ים"(,אֶלָּא לְׁהֵיפֶ ְך דַּוְׁקָּ א – שֶּגַּם אִ יסּור רבָּשָּ בְׁחָּ לָּב, וְׁ יֶתֶ ר עַּ ל כֵן, ”explanation (that on a deeper level, “mishpatim ַאףעִ נְׁיָּנָּם הַּכְׁלָּלִי שֶ ל "נַּעֲשֶ ה", are “chukim”). Namely, on the contrary, the "נַּעֲשֶ ה וְׁ נִשְׁמָּ ע", תוֹכְׁנָּם הַּפְׁ ינִימִ הּוא inner dimension of the prohibition concerning – "מִשְׁ פָּטִ ים". milk and meat, and moreso, of the general idea of the Jews’ declaration that “we will observe,” “we will observe and we will understand” also fall under the rubric of “mishpatim.”

4.

LAWS IN ORDER

ד. וְׁ עוֹד צָּרִ יְך לְׁהָּבִ ין, מַּ הּושֶפָּרָּשַּ ת We also need to clarify why parshas מִשְׁ פָּטִ יםבָָּאה תֶ יכֶף ילְַׁאחֲרֵ פָּרָּשַּ ת Mishpatim follows immediately after parshas יִתְׁ רוֹ, ןמַּתַּ תוֹרָּ ה – דְׁ לִכְׁאוֹרָּ ה: ,Yisro {containing the narrative of}, Matan Torah for seemingly:

עִיּקַּ ר הַּחִ ידּוש שֶ ל ןמַּתַּ תוֹרָּ ה אֵינוֹ The primary novelty introduced by Matan בַּמִצְׁ ווֹת שֶבְׁ סּוג "מִשְׁ פָּטִ ים", אֶלָּא Torah relates to mitzvos categorized as (“eidos”19 בְׁאֵ לּו שֶבַּסּוג )"עֵדּות" וְׁ ("חּוּקִ ים" – וְׁטַּעַּם הַּדָּ בָּר: :and) chukim, rather than mishpatim, for

)א(אֶת הַּמִשְׁ פָּטִ ים הָּ יָּה צָּרִ יְך לִשְׁ מוֹר a. Even if they would not have been ּולְׁקַּּיֵים מִ צַּד הַּחִ ּיּוב הַּשִ כְׁלִי, ּגַּם commanded by Hashem, we would have had לּולֵאצִ יּוּוי ה', כְׁדִ י בְׁרֵ הַּּגְׁמָּרָּ א – "שֶאִלְׁמָּ לֵא )ֹלא( נִכְׁתְׁ בּו דִ ין הּוא to observe mishpatim because they are שֶּיִכָּתְׁ בּו"; necessary based on reason. As the Gemara says,20 “{such commandments} which if they were not written {in Scripture}, it would have

been proper to write them.”

19 {Testimonial mitzvos, which recall events in our 20 Yoma 67b; Toras Kohanim and Rashi’s history, such as eating matzos on Pesach.} commentary on Vayikra 18:4. Volume 16 | Mishpatim | Sichah 1 projectlikkuteisichos.org - page 5 )ב( ט ּובִפְׁרָּ ע"פ ת שִיטַּ הָּרַּמְׁ בַּ"ן, b. Ramban maintains that Noahides21 were שֶ הַּ "דִ ינִין" שֶ םעֲלֵיהֶ נִצְׁטַּ ּוּו בְׁ נֵי נֹחַּ , obligated to uphold not only the appointment הַּיְׁינּו ֹלא קרַּ "לְׁהוֹשִ יב דַּ ּיָּינִין וכו'", אֶלָּא ַאף"דִ ינֵי ּגְׁנֵיבָּה וְׁ אוֹנָָּאה וְׁ עוֹשֶ ק ,of judges, etc., but also “the laws of theft ּושְׁ כַּר שָּכִיר וְׁדִ ינֵי הַּ שוֹמְׁרִ ים וְׁ אוֹנֶס ,price gouging, fraud, fair wages ּומְׁ פַּתֶ ה וְׁ ָאבוֹת נְׁזִיקִ ין וְׁ חוֹבֵל בַּחֲבֵירוֹ guardianship, rape, seduction, the main וְׁדִ ינֵימַּלְׁ וֶה וְׁ ֹלוֶה וְׁדִ ינֵי חמֶקַּ ּומִמְׁ כָּר וְׁ כַּּיוֹצֵא בְׁ זֶה" – וְׁ נִמְׁ צָּא, שֶעַּל כְׁלָּלּות ,categories of torts, personal injury וְׁרוֹבעִ נְׁיְׁנֵי הַּמִשְׁ פָּטִ ים כְׁבָּר נִצְׁטַּ ּוּו borrowing and lending, purchase and sale יִשְׁרָּ לאֵ מִ ּקוֹדֶ ם, בְׁ תוֹר בְׁ נֵי נֹּחַ . ,and the like.”22 Thus, according to Ramban in particular, the Jewish people were

previously commanded to observe the general category of mishpatim, including most of what mishpatim comprises, as

Noahides.

[For this reason, the Torah was given by ]ּומִטַּעַּם זֶה הָּ יָּה ן מַּתַּ תוֹרָּ ה בְׁדֶרֶ ְך 23 שֶ ל "וַּּיֵרֶ דה' לעַּ הַּ ר סִ ינַּי גו'", וְׁ כֵן Hashem descending upon Mt. Sinai, where "וַּיְׁדַּ בֵר אֱֹלקִ ים אֵת כָּל הַּדְׁ בָּרִ ים Hashem spoke all these words, to say”24 {the Ten“ הָּאֵלֶה לֵאמֹר"בְׁ אוֹפֶן לשֶ "וְׁ כָּלהָּעָּם Commandments}, in a way that “all the people אֶ תהַּ ּקוֹלוֹת גו'" – "רוֹאִ ין אֶ ת רֹואִ ים saw the sounds…,”25 “seeing what is normally הַּנִשְׁמָּ ע", דְׁ הַּיְׁינּו, הִתְׁ ּגַּלּות אֱֹלקִ ית שֶלְׁמַּעְׁ לָּה מִשֶ כֶל הָּ ָאדָּ ם לְׁגַּמְׁרֵ י[. heard.”26 Meaning, Torah was given through a Divine revelation that totally transcended human intellect.]

ּומִ כֵיוָּן שֶ כְָּך, הֲרֵ י תֶ יכֶף לְַׁאחַּ רמַּתַּ ן ,(As such, chukim (and testimonial mitzvos תוֹרָּ ה הָּ יָּהצָּרִ יְך לִכְׁאוֹרָּ ה לָּ בֹא הַּצִ יּוּוי which express the novelty of Matan Torah, should לעַּ הַּ "חּוּקִ ים" )וְׁהַּ"עֵדּות"(, אֲשֶ ר בוֹ מִתְׁבַּטֵ אהַּחִ ידּוש שֶ ל ןמַּתַּ תוֹרָּ ה – have been commanded immediately after Matan ּומִפְׁ נֵי המָּ פָּתְׁחָּ ה הַּ תוֹרָּ ה Torah. Why does the Torah first begin with the בְׁ"מִשְׁ פָּטִ ים" תְׁחִ ילָּה? ?mishpatim

הֵן אֱמֶ ת שֶלְׁפִ י הַּדֵ יעָּה הָּרִ אשוֹנָּה It is true that, in accordance with the first ברז"ל נִצְׁרְׁ כָּה הַּ ה תוֹרָּ לְׁהַּזְׁכִיר אֶת view of our Sages, the Torah has to present הַּ"מִשְׁ פָּטִ ים" כְׁדֵ י לְׁהַּדְׁ ּגִיש שֶ "ַאף mishpatim first in order to emphasize that “these אֵ לּו מִסִ ינַּי" – אַּ ְך מִ כָּל מָּ קוֹם, הֲרֵ י הֶדְׁ ּגֵשָּ ּה זוֹ הִ יא רַּ ק שֶ "אַ ף אֵ לּו also are from Sinai.” Nonetheless, the emphasis of

21 {Lit., “children of Noah,” the halachic term for non- 23 Shemos 19:20. Jews. Prior to Matan Torah, the Jews also had the 24 Shemos 20:1. status of Noahides.} 25Shemos 20:15. 22 Ramban’s commentary on the Torah to Bereishis 26 Rashi’s commentary on Shemos 20:15. 34:13. Volume 16 | Mishpatim | Sichah 1 projectlikkuteisichos.org - page 6 מִסִ ינַּי", ּולְׁכֹל לָּרֹאש הָּ יּו צְׁרִ יכוֹת this teaching is that “these also are from Sinai.” As לְׁהִ כָּתֵב הַּמִצְׁ ווֹת שֶעִ נְׁיָּנָּןהּוא "סִ ינַּי" such, the mitzvos with the primary characteristic אמֵעִיּקָּרָּ דְׁדִ ינָּא )הַּ חּוּקִ ים(. reflecting “Sinai” (chukim) ought to have been written first.

וְׁגָּדְׁ לָּה הַּתְׁמִ יהָּה: לְׁפִ י הַּנַּ "ל – This conundrum is more perplexing in light שֶהַּמְׁ אוֹרָּ עוֹת שֶבְׁסִ ּיּום פָּרָּשַּ ת of what was mentioned above. Namely, at the end מִשְׁפָּטִים ּגּופָּא הָּ יּו ַאף הֵםבִזְׁמַּ ן of parshas Mishpatim itself, the Torah describes שֶבִסְׁמִ יכּות לְׁמַּתַּ ן תוֹרָּ ה, לְׁפָּנָּיו ּולְַׁאחֲרָּיו, וְׁאִ ילּוהַּדִ ינִים שֶבְׁהַּתְׁחָּ לַּת events that took place both before and after Matan וְׁרוֹב הַּפָּרָּשָּ ה נֶאֶמְׁ רּו ה לְׁמֹשֶ )לְׁפִ י Torah, whereas the laws mentioned at the פֵירּוש רַּשִ "י( קרַּ לְַׁאחַּ ר זְׁמַּ ן, ,beginning of, and throughout most of, the parshah בַָּארְׁ בָּעִ ים יוֹם שֶבָּהֶ םהָּ יָּה בְׁהַּ ר סִ ינַּי were conveyed to Moshe only later (according to – נִמְׁ צָּא, שֶהַּדִ ינִים דְׁ "וְׁאֵלֶה הַּמִשְׁ פָּטִ ים" כָּאן)תֶ יכֶף לְַׁאחַּ ר סִ יפּור .Rashi’s commentary), during his forty days on Mt מַּתַּן תוֹרָּ ה(נִכְׁתְׁ בּו בַּתוֹרָּ ה שֶ לֹּא כְׁפִ י Sinai. So the laws in our parshah (following סֵדֶר הַּזְׁמַּ נִים ]וְׁעַּל־ַאחַּ ת־כַּמָּ ה־וְׁ כַּמָּ ה immediately after Matan Torah), described as לְׁפֵירּוש ש הַּמִדְׁרָּ ר אֲשֶ "וְׁאֵלֶה הַּמִשְׁ פָּטִיםבְׁמָּרָּ הנֶאֶמְׁ רּו"[. these are the mishpatim,” are not presented“ chronologically in the Torah [especially according to the view of the Midrash that “‘these are the

mishpatim’ was said at Marah”].

ּומִ כָּל זֶהמּובָּן: In light of all of these points, the following points are clear:

)א( הֲגַּם שֶהַּּגִילּוי שֶ ל מַּתַּן תוֹרָּ ה a. True, the revelation at Matan Torah itself ּגּופָּא אֵ ינֹו עִ נְׁיָּן שֶ ל "מִשְׁ פָּטִ ים" – does not share the same idea underlying וְׁכַּנַּ"ל, שֶבְׁמַּתַּ ןתוֹרָּ ה הָּיְׁתָּ ההִתְׁ ּגַּלּות mishpatim,” for as mentioned, the Divine“ אֱֹלקִ ית ןמִ הַּשֵ כֶל – מִ כָּל שֶ לְׁמַעְׁ לָה revelation at Matan Torah transcended מָּ קוֹם,עִ נְׁיָּנוֹ לשֶ מַּתַּ ן התוֹרָּ בָּא לִידֵ י בִיטּוי בְׁ"מִשְׁ פָּטִ ים" דַּוְׁקָּ א. human intellect. Nevertheless, the underlying idea of Matan Torah is expressed primarily in mishpatim.

)ב( לְׁאִ ידָּ ְך, י לְַׁאחֲרֵ עִ נְׁ יָּן b. Conversely, following the discussion of הַּ"מִשְׁ פָּטִ ים" יֵש לָּבוֹא שּוב לְׁעִ נְׁיָּן rational} mishpatim, the Torah presents} ן"מַּתַּ תוֹרָּ ה", {the suprarational element of} Matan Torah once again;

Volume 16 | Mishpatim | Sichah 1 projectlikkuteisichos.org - page 7 )ג(אַּ ְך זֶהּגּופָּא הּוא פְׁרָּ ט בָּעִ נְׁיָּן שֶ ל c. Yet, this {suprarational element} itself is a )פָּרָּשַּ ת( "מִשְׁ פָּטִ ים". component of the underlying idea of

(parshas) mishpatim.

5.

FAITH FIRST?

ה. וְׁיּובַּןבְׁהֶקְׁדֵ ם הַּבֵיאּור בְׁפֵירּוש We will understand this by prefacing with an הַּשְׁלָּ"ה עַּל הַּפָּסּוק "זֶה אֵ־לִיוְׁ ַאנְׁוֵהּו explanation of the Shelah27 on the verse,28 “This is אֱֹלקֵ י יָאבִ וַּ אֲרוֹמְׁמֶ נְׁהּו" )שֶ הּובָּא ע"י my G-d and I will enshrine Him {ve’anvehu}; my כ"ק מוֹרִ י וְׁחַּמֵ יַאדְׁ מוֹ"רבְׁשִ יחּותָּ יו(, וְׁ זֶהלְׁשוֹנוֹ: "כְׁשֶ זֶה אֵ־לִי שֶ הּוא אֵ ־לִי father's G-d and I will exalt Him” (which the מִ צַּ ד הַּשָּ גָּתִ י וִ ידִ יעָּתִ י ָאז וְׁ ַאנְׁוֵהּו Previous Rebbe cites in his talks). Shelah מִ לְׁשוֹן אֲנִיוָּהּו, רְׁ צוֹנוֹלוֹמַּ ר אֲנִי וָּהּו explains:29 “When He is “my G-d” — He becomes דְׁבּוקִ ים בְׁ יַּחַּ ד כִבְׁ יָּכוֹל כִי הַּּיְׁדִ יעָּה נִתְׁ פֶסֶת בַּלֵב. ָאמְׁ נָּם כְׁשֶאֵין לִי my G-d through grasping and comprehending הַּּיְׁדִ יעָּה מִ צַּד הַּהַּשָּ גָּה ק רַּ מִ צַּד Him, then, ve’anvehu {I will enshrine Him}, which הַּּקַּבָּלָּה שֶ הּוא י אֱֹלקֵ י אֲבִ ָאז can be read, ani v’hu.30 Meaning, He and I are וַּאֲרוֹמְׁמֶ נְׁהּו כִי הּוארָּ ם וְׁ נִשְׁ ּגָּב מִמֶ נִי bound together, so to speak, for my knowledge of וַּאֲנִי מְׁ רּוחָּק מֵאִ תוֹ בְׁמַּצְׁ פּון הַּ לֵב". Him has been emotionally internalized. However, when my knowledge {of Hashem} is not based on reason, but rather on tradition, for He is my

father’s G-d, then ‘I will exalt Him.’ Since He is lofty and exalted above me, I am distant from Him in the inner recesses of my heart.”31

כְׁ לוֹמַּר, בַּנוֹסָּף לֶאֱמּונָּה )הַּבָָּאה מִ צַּד This means that in addition to faith (which "אָבִ י" – "הַּּקַּבָּלָּה אִ יש מִפִ י אִ יש"( comes from “my father” — “the chain of tradition צְׁרִיכָּה לִהְׁ יוֹת ּגַּם "הַּּיְׁדִ יעָּה", לְׁפִ י passed down from one person to the next”)32 a שֶרֶגֶש הָּ ָאדָּ םהַּבָּא ע"י אֱמּונָּה הּוא בְׁ אוֹפֶן שהקב"ה "רָּ ם וְׁ נִשְׁ ּגָּב" מִ ן person must also possess “knowledge” {of הָָּאדָּם )"וַּאֲרוֹמְׁמֶ נְׁהּו"( וַּאֲזַּי Hashem}. With faith, a person’s sense is that )מִ מֵ ילָּא( הָּ ם ָאדָּ "מְׁ רּוחָּ ק מֵאִ תוֹ Hashem is sublime and exalted above him (“I will בְׁמַּצְׁ פּון הַּ לֵב"; וְׁאִ ילּו ע"י "יְׁדִ יעָּה מִ צַּ ד הַהַשָ גָה", הֲבָ נַת וְׁהַּשָּ גַּת exalt Him”), and (consequently) the person feels distant from Him in the inner recesses of his heart.

27 {Acronym for Shnei Luchos HaBris, authored by Kuntreisim vol. 1, 264a. Hemshech Ayin Beis, ch. Rabbi Yeshaya HaLevi Horowitz, c. 1555-1630.} 163. 28 Shemos 15:2. 30 {Shelah breaks up the word v’anvehu into ani v’hu, 29 Likkutei Dibburim, vol. 2, 341b. See also the lit., “I and He.”} maamer Veyadaata 5693 (in Sefer HaMaamarim 31 Shelah, “Asara Maamaros,” first maamar. 32 Shelah, loc. cit. Volume 16 | Mishpatim | Sichah 1 projectlikkuteisichos.org - page 8 אֱֹלקּות )"זֶה אֵ־לִי"(, מִתְׁקַּ ּיֵים "אֲנִי Through “knowledge that is based on וָּהּו דְׁ בּוקִ ים בְׁ יַּחַּ ד")"וְׁ ַאנְׁוֵהּו"(. comprehension,” understanding and

comprehending Divinity (“this is my G-d”), a person achieves the state in which “He and I are bound together (“ve’anvehu”).”

וְׁזוֹהִי ּגַּם כַּּוָּונַּת הַּפָּסּוק "דַּ ע אֶת This is also the intent of the verse, “Know the אֱֹלקֵ י אָבִ יָך": אֵין דַּ י בְׁ כְָּך שהקב"ה G-d of your father:”33 Knowing that Hashem is the הּוא "אֱֹלקֵ י ָאבִ יָך", אֶלָּא מּוכְׁרָּ ח G-d of your father is insufficient; rather, you לְׁהִתְׁקַּ ּיֵים "דַ ע" – "אַּתָּ ה בְׁעַּצְׁמְׁ ָך מִ צַּדהַּהַּשָּ גָּה". must “know” Him, “you yourself, based on your comprehension.”34

Yet, this is still unclear: According to Shelah’s ּובְׁעִ נְׁיָּן זֶה אֵ ינוֹ מּובָּן: י לְׁפִ פֵירּוש הַּשְׁ לָּ"ה הָּ יָּה הַּפָּסּוקצָּרִ יְך לְׁהִ כָּתֵב explanation, shouldn’t the order of the verse be בְׁסֵדֶ ר הָּ פּוְך – תְׁחִ לָּה "אֱֹלקֵ י אֲבִ י ”,reversed? “My father's G-d — I will exalt Him וַּאֲרוֹמְׁמֶ נְׁהּו", ּולְַׁאחֲרֵ י זֶה "זֶה אֵ־לִי should come first, followed by, “This is my G-d — I וְׁ ַאנְׁוֵהּו", שֶ י הֲרֵ לְׁכֹל לְׁרֹאש יְׁשָּ נָּה הָּ אֱמּונָּה"מִ צַּ ד ָאבִ יָך .. הַּּקַּבָּלָּה אִ יש will enshrine Him.” For first and foremost, a מִפִי אִ יש", וְׁרַּ ק לְַׁאחֲרֵ י זֶה בָָּאה person’s faith “comes from my father” — “the "הַּּיְׁדִ יעָּהמִ צַּ דהַּהַּשָּ גָּה" – הַּ הֲבָּנָּה chain of tradition passed down from one person to בֶ אֱֹלקּות )ּובִלְׁשוֹן הַּשְׁ לָּ"ה: "נֹוסָ ף ל עַּ מָּ ה שֶ ה קְׁ ּו בַּע אֱמּונַּ ת הָּ אֱֹלקּות the next,” and only afterward can a person attain בְׁלִבְָׁךמִ צַּד ָאבִ יָך. . דַּ ע אַּתָּ ה בְׁעַּצְׁמְׁ ָך ”,knowledge that is based on comprehension“ מִ צַּדהַּהַּשָּ גָּה"(. understanding of the Divine. (As Shelah puts it: “In

addition to the faith in Hashem implanted in your heart by your father... you must know on your own by comprehension.”)

6.

FAITH BEFORE AND AFTER UNDERSTANDING

ו. הלִכְׁאוֹרָּ הָּ יָּהאֶפְׁשָּ ר לְׁבָּאֵר זֹאת We can clarify this {order of the verses} based ע"פהַּ ּיָּדּועַּ, שֶ אֲפִ ילּו לְַׁאחֲרֵ י 35 הַּמְׁשָּכַּת הָּ אֱמּונָּה וְׁהַּלְׁבָּשָּתָּּה on the known concept that even once a person בְׁ "יְׁדִ יעָּה מִ צַּ ד הַהַשָ גָה", בְׁהֶכְׁרֵחַּ integrates their faith with their “knowledge that שֶ ּיִהְׁ יֶה )וְׁ יֶשְׁ נוֹ( תָּמִ יד מָּ קוֹםלֶאֱמּונָּה comes from comprehension,” there must be שֶ לְׁמַעְׁ לָה מֵהַּשָּ גָּה; דְׁ כֵיוָּן שהקב"ה and there is) constantly a place for faith beyond) הּוא אֵין סוֹף, הֲרֵ י – נַּעֲלֵית כְׁכָּל comprehension. For since Hashem is infinite, as far

33 Divrei Hayamim I, 28:9. 35 See Likkutei Torah, “Va’eschanan,” 7b, ff. 34 Shelah, loc. cit. Volume 16 | Mishpatim | Sichah 1 projectlikkuteisichos.org - page 9 שֶתִהְׁ יֶה הַּמַּדְׁרֵ יגָּה שֶאֶפְׁשָּ ר לְׁהַּּגִיעַּ as we can understand with our own intellect, there אֵלֶיהָּ ע"י הַּשָּ גָּה – לְׁעוֹלָּם יֶשְׁ נָּן will always be levels of Divinity that lie beyond the מַּדְׁרֵ יגוֹת בֶאֱֹלקּות שֶהֵן לְׁמַּעְׁ לָּה מֵהַּשָּ גָּה,וְׁ ןנִיתַּ "לִתְׁ פוֹס" בָּהֶ ן רַּ ק pale of comprehension, and these levels can only be ע"י אֱמּונָּה; .apprehended through faith

וְׁזוֹהִי הַּ כַּּוָּונָּה בְׁ כְָּך שֶסֵדֶ ר הַּפָּסּוק This, then, is the meaning of the sequence of הּוא "זֶה אֵלִי וְׁ ַאנְׁוֵהּו)ּולְַׁאחֲרֵ י זֶה( ;the verse, “This is my G-d — I will enshrine him י אֱֹלקֵ אֲבִ י וַּאֲרוֹמְׁמֶ נְׁהּו" – דְׁ הַּיְׁינּו ,My father's G-d — I will exalt Him:” As mentioned הַּחִ ידּוש הַּ נַּ "ל,שֶ ּגַּםלְַׁאחֲרֵ יהָּ עֲבוֹדָּ ה שֶ ל "זֶה אֵ ־לִי וְׁ ַאנְׁוֵהּו" – הַּשָּ גָּה, even after a person attains, “This is my G-d — I will מּוכְׁרָּ ח לִהְׁ יוֹת עִ נְׁיָּן "אֱֹלקֵ י אֲבִ י enshrine him,” understanding, he must still וַּאֲרוֹמְׁמֶ נְׁהּו" – אֱמּונָּה. ”,maintain, “My father's G-d — I will exalt Him faith.

ָאמְׁ נָּם, עֲדַּ יִין אֵין הַּדָּ בָּר מְׁ חּוּוָּר: הֵן :However, this is still not entirely satisfactory אֱמֶת שֶּקַּ ּיֶימֶ תּגַּם מַּדְׁרֵ יגַּת הָּ אֱמּונָּה While it is true that there is a level of faith to be הַּבָָּאה לְׁאַחֲרֵ י "הַּּיְׁדִ יעָּה מִ צַּד הַּהַּשָּ גָּה",אֲבָּל לָּמָּ ה ֹלא הנִזְׁכְׁרָּ כָּאן attained after achieving “knowledge based on הָּ אֱמּונָּה שֶ)בָָּאה ּתְׁחִ ילָה וְׁ(הִ יא comprehension,” why is the {level of} faith that הַ יְׁסֹוד לַּהַּשָּ גָּה זוֹ – הָּאֱמּונָּהבְׁ "אֱֹלקֵ י precedes and) is the basis for one’s) אֲבִ י", ראֲשֶ בוֹ מִתְׁקַּ ּיֵים ר לְׁאַחַ מִ ּכֵן understanding not mentioned? This is the faith in "דַ ע" )"זֶה אֵ ־לִי"(? “the G-d of my father” that a person will thereafter come to “know” (“This is my G-d”)!

7.

BRIDGING HEAVEN AND EARTH

ז. וְׁהַּבֵיאּור בְׁ כֹל זֶה: The explanation of all the above: The purpose תַּכְׁלִית ן מַּתַּ תוֹרָּ ה הֲרֵ י הִ יא בִ יטּול of Matan Torah was to annul the decree separating ה הַּּגְׁזֵירָּ בְׁ נוֹגֵעַּ לְׁ "עֶלְׁיוֹנִים" ּו"תַּחְׁ תוֹנִים", שֶ"הַּתַּחְׁ תוֹנִים יַּעֲלּו the spiritual and material realms. It was to facilitate לָּעֶלְׁיוֹנִים וְׁהָּעֶלְׁיוֹנִים יֵרְׁ דּו ,the material realm rising to the spiritual realm“ לַּתַּחְׁ תוֹנִים", חִ יבּור בֵין הַּ"עֶלְׁיוֹן" and the spiritual realm descending to the material וְׁהַּ"תַּחְׁ תוֹן". וְׁהַּדִ ּיּוק בָּזֶ ה הּוא, ֹלא realm,”36 fusing spirit and matter. The point is not שֶ הַּ "תַּחְׁ תוֹן" יִתְׁ בַטֵ ל מִמְׁצִ יאּותוֹ )וְׁ יֵיעָּשֶ ה "עֶלְׁיוֹן"(, אֶלָּא שֶבֶהֱיוֹתוֹ {for the material realm to have its {independent בִמְׁצִ יאּותֹו, בְׁ תוֹר ּתַחְׁ ּתֹון, הּוא existence nullified (by becoming spiritual), but "יַּעֲלֶה"וְׁ יִתְׁחַּבֵר עִםהַּ"עֶלְׁיוֹנִים". for it to retain its existence as material, while at

36 Shemos Rabbah, 12:3. Tanchuma Va’era 15. Volume 16 | Mishpatim | Sichah 1 projectlikkuteisichos.org - page 10 the same time, ascending and merging with the spiritual realm.

וְׁזֶהּוּגַּם הַּהֶסְׁבֵר לְׁכְָּך שֶ ֹּלא הָּ יָּה דַּ י This also explains why it did not suffice for בָּזֶה שֶ"הָּעֶ לְׁיוֹנִים יֵרְׁ דּו לַּתַּחְׁ תוֹנִים" the spiritual realm to descend to the material“ – "וַּּיֵרֶ דה' עַּ ל רהַּ סִ ינַּי גו'" – אֶלָּא הָּיָּה הֶכְׁרֵחַּ שֶ ּגַּם "הַּתַּחְׁ תוֹנִים יַּעֲלּו realm” — “Hashem descended upon Mt. Sinai.” It לָּעֶלְׁיוֹנִים"; וִיתֵירָּ ה מִ זוֹ – הַּמִדְׁרָּ ש was also necessary that “the material realm should דִ יּיֵק וְׁהִקְׁדִ ים אֶת "הַּתַּחְׁ תוֹנִים יַּעֲלּו rise to the spiritual realm.” What’s more, the כו'" "הָּעֶלְׁיוֹנִים יֵרְׁ דּו כו'" )ַאף לִ פְׁ נֵי Midrash makes a point to write that “the material שֶבְׁ ל פוֹעַּ הִתְׁרַּ חֵ ש הַּדָּ בָּר בְׁסֵדֶ ר הָּ פּוְך(: ,realm should rise to the spiritual realm” first before mentioning that “the spiritual realm should descend…” (though in practice, the

sequence was reversed):

The spiritual realm’s descent to the material מֵַאחַּ ר שֶעִ נְׁיָּן "הָּעֶלְׁיוֹנִים יֵרְׁ דּו לַּתַּחְׁ תוֹנִים" ל נִפְׁעָּ )ֹלא ע"י realm was initiated (not from within the material הַּ"תַּחְׁ תוֹנִים", אֶלָּא( ע"י realm, but) by the spiritual realm (as the Midrash הַּ"עֶלְׁיוֹנִים" )ּוכְׁמּודְׁ ּגָּש בְׁפֵירּוש expressly emphasizes by saying that Hashem בִלְׁשוֹן הַּמִדְׁרָּ ש, שֶָאמַּ ר הקב"ה "וַּאֲנִי הַּמַּתְׁחִ יל"(, לְׁפִ יכְָּך ֹלא פָּעַּל declared, “I am the initiator”). This caused the הַּדָּ בָּר בְׁ"תַּחְׁ תוֹנִים" אֶת הַּחִ יבּור material realm to relinquish its reality, rather לֶ אֱֹלקּות, כִי אִ ם אֶת בִ יטּול .than bond {in its current state} with Divinity הַּמְׁצִ יאּות:

מְׁצִ יאּותָּ ם שֶ ל יִשְׁרָּ אֵ ל בִפְׁרָּ ט – In particular, this nullification was true "וַיֶחֱרַ ד כָּלהָּעָּם גו'", "וַּּיַּרְׁ אהָּעָּם regarding the Jewish people: “The people וַּּיָּנּועּו וַּּיַּעַּמְׁ דּו מֵרָּ חוֹק"; ּומְׁצִ יאּותוֹ trembled…,”37 “the people trembled when they שֶל הָּעוֹלָּםבִכְׁלָּל – " דוַּּיֶחֱרַּ כָּלהָּעָּם 38 גו'",עַּ ד אֲשֶ ר )בְׁ כָּלהָּ עוֹלָּם כּולוֹ( ,saw it, and stood at a distance.” And in general "צִ פוֹר ֹלא צָּוַּוח כו' אֶלָּא הָּ עוֹלָּם this nullification affected the world at large: “The שוֹתֵק כו'". entire mountain trembled violently”39 to the extent that “no bird chirped… the world was silent….”40

אְַּך הַּכַּּוָּונָּה שֶ ל ן מַּתַּ תוֹרָּ ה הִ יא, In order for the aforementioned purpose of כַּנַּ"ל, שֶהָּ עוֹלָּם כִ מְׁ צִ יאּות שֶ ל Matan Torah to be achieved — for the material "תַּחְׁ תוֹן" יִהְׁ יֶה מְׁ חּו בָּר ּומְׁ יּוחָּ ד עִ ם הַּ"עֶלְׁיוֹנִים"; וְׁלִפְׁ עוֹל שּולְׁחַּדֵ חִ יבּור realm, while retaining its existence as a lowly זֶה נִיתַּ ןרַּ ק ע"י ת עֲבוֹדַּ הַּתַּחְׁ תוֹן entity, to be connected and united with the spiritual עַּצְׁ מוֹ – "הַּתַּחְׁ תוֹנִים יַעֲלּו realm — the material realm itself had to bring about לָּעֶלְׁיוֹנִים".

37 Shemos 19:16. 39 Shemos 19:18. 38 Shemos 20:15. 40 Shemos Rabbah, end of ch. 29. Volume 16 | Mishpatim | Sichah 1 projectlikkuteisichos.org - page 11 the connection: “The material realm should rise to the spiritual realm.”

ּולְׁאִ ידָּ ְך ּגִיסָּא, הָּיְׁתָּ ה מּוכְׁרַּחַּ ת On the other hand, it was necessary for the הַּקְׁדָּמַּ ת "הָּעֶלְׁיוֹנִים יֵ רְׁ דּו process to begin with the spiritual realm לַּתַּחְׁ תוֹנִים" )וְׁ כַּנַּ"ל בִלְׁשוֹן הַּמִדְׁרָּ ש descending to the material realm (as noted earlier – "וַאֲנִי הַמַתְׁחִ יל שֶ נֶאֱמַּ ר וַּּיֵרֶ ד ה' גו'"(, כִי הַּבִ יטּול הַּנִפְׁעַּל עי"ז in the Midrash, Hashem said “‘I am the בָּ "תַּחְׁ תוֹנִים" הּוא נְׁתִ ינַּת כֹחַּ , ,(”’...initiator,’ as it says, ‘Hashem descended ישֶלְַׁאחֲרֵ זֶה יּוכְׁלּו הֵם בְׁ כֹּחַ עַצְׁמָ ם because the sense of surrender engendered thereby לַּעֲלוֹת"לָּעֶלְׁיוֹנִים". in the material realm enabled the material realm to ascend afterward to the spiritual realm through its own efforts.

8.

BRIDGING FAITH AND UNDERSTANDING

ח. שְׁ נֵי הָּעִ נְׁיָּנִים הַּ נַּ "ל )"הָּעֶלְׁיוֹנִים These two points (“the spiritual realm יֵרְׁ דּו לַּתַּחְׁ תוֹנִים"ּו"הַּתַּחְׁ תוֹנִים יַּעֲלּו descending to the material realm” and “the לָּעֶלְׁיוֹנִים"( ה בָּעֲבוֹדָּ הַּפְׁרָּטִ ית הֵם שְׁ נֵי הָּעִ נְׁיָּנִים – אֱמּונָּה וְׁהַּשָּ גַּת (”material realm rising to the spiritual realm הַּשֵ כֶל: correspond to a person’s avodah with faith and understanding:

אֱמּונָּה אֵינָּּה בָָּאה ע"י )הַּהִשְׁ תַּדְׁ לּות Faith is not earned by a person’s ( effort and וְׁהַּּיְׁגִיעָּה שֶל( הָּ םָאדָּ ּגּופָּא, אֶלָּא הִ יא ,toil); rather, it is gifted to a person from Above (or דָּבָּר הַּנִיתָּ ןלוֹ מִ לְׁמַּעְׁ לָּה )אוֹבִלְׁשוֹן וְׁסִ גְׁנוֹןהַּשְׁ לָּ"ה: "קַּבָּלָּה אִ יש מִפִ י as Shelah describes it, “the chain of tradition אִיש"(; וְׁ לָּכֵן,אֲפִ ילּו כַּאֲשֶ רהָּ אֱמּונָּה .(”passed down from one person to the next מְׁאִירָּה בָָּאדָּ ם ּומִ צַּ דהָּ אֱמּונָּה הּוא Therefore, even when faith inspires a person, and מְׁקַּ ּיֵים תאֶ רְׁ צוֹן ה' וכו', אֵ ין הּוא motivates him to fulfill Hashem’s will, etc., he does נַּעֲשָּ ה עי"ז מְׁ יּוחָ ד עִ ם אֱֹלקּות, ּומִ צַּד מְׁצִ יאּות הָּ ם ָאדָּ ר נוֹתָּ הּוא "מְׁ רּוחָּ ק not unite with Divinity as a result; his existence מֵאִ תוֹ ". ”.remains “distant from Him

וְׁדַּוְׁקָּא רכַּאֲשֶ הָּ ָאדָּ ם מִתְׁ יַּיּגֵעַּ לְׁהָּבִ ין -Only when a person toils to understand G עִ נְׁיְׁנֵי אֱֹלקּות, הַּיְׁינּו שֶהַּדָּ בָּר בָּא dliness — meaning, he is self-motivated and on his מִמֶ נּועַּצְׁ מוֹ, מִ ן הַּמְׁצִ יאּות שֶ לֹו, אֲזַּי ,terms — does he unify his own reality with Hashem פוֹעֵל הַּדָּ בָּר שֶמְׁצִ יאּותוֹ תִהְׁ יֶה ”.He and I are bound together“ מְׁ יּוחֶדֶ ת עִ ם הקב"ה – "אֲנִי וָּהּו דְׁבּוקִים בְׁ יַּחַּ ד".

Volume 16 | Mishpatim | Sichah 1 projectlikkuteisichos.org - page 12 אֲבָּל לְׁאִ ידָּ ְך, הָּ אֱמּונָּה הִ יא הַּּיְׁסוֹד Conversely, faith is the foundation of, and הוְׁהַּהַּקְׁדָּמָּ לָּעֲבוֹדָּ ה בְׁשֶ כֶלוְׁהַּשָּ גָּה – precursor to, the avodah of intellectual וְׁ כַּנַּ"ל, שֶעִ נְׁיָּן"הָּעֶלְׁיוֹנִים יֵרְׁ דּו כו'" הָּ יָּההַּקְׁדָּמָּ ה לְׁזֶה שֶ"הַּתַּחְׁ תוֹנִים יַּעֲלּו understanding — just as, “the spiritual realm כו'" – לְׁפִ י שֶהַּשֶ כֶל מִ צַּד עַּצְׁ מוֹ descended…” is the precursor to, “the material עָּ לּול לָּבֹא ילִידֵ טָּ עּות, דְׁ הַּ "שוֹחַּ ד" realm ascended…,” as mentioned earlier. For the שֶל ַאהֲבַּת עַּצְׁ מוֹ וְׁ כַּּיוֹצֵא בָּזֶהעָּ לּול לִגְׁרוֹם לְׁכְָּך שֶהַּשֶ כֶל ֹלא יְׁכַּּוֵון אֶ ל intellect, left to its own devices, is liable to err; a הָּ אֱמֶ ת; וְׁ לָּכֵן, מּוכְׁרָּ חהַּדָּ בָּר לִהְׁ יוֹת ”person’s self-love and his other biases can “bribe בָּנּוי עַּל הַּּיְׁסוֹד שֶ ל אֱמּונָּה וְׁ קַּבָּלַּת־ .him, swaying his intellect from the truth עוֹל, וַּאֲזַּי מּובְׁטָּ חשֶּיִהְׁ יֶה זֶה שֵ כֶל אֲמִיתִ י. Therefore, intellectual understanding must be grounded in faith and submission to Hashem, ensuring the veracity of a person’s understanding.

9.

FROM FAITH TO UNDERSTANDING

ט. ועפ"ז יּובַּן סֵדֶ ר הַּפָּרָּשִ ּיוֹת – We can now understand the sequence of פָּרָּשַּת יִתְׁ רוֹ ּו)לְַׁאחֲרֶ (יהָּ פָּרָּשַּ ת 41 מִשְׁ פָּטִ ים: these parshiyos — Parshas Yisro and פָּרָּשַּ תיִתְׁ רוֹ הִ יאהַּפָּרָּ שָּ ה שֶ ל מַּתַ ן afterwards) parshas Mishpatim: Yisro is the) תוֹרָּ ה – ה מָּ שֶ נִיתַּ ן מִ לְׁמַעְׁ לָה, parshah of Matan Torah, focusing on what was "הָּעֶלְׁיוֹנִים יֵרְׁ דּו לַּתַּחְׁ תוֹנִים". וְׁ ָאז ּגַּם granted from Above, “the spiritual realm לנִפְׁעָּ בְׁ יִשְׁרָּ אֵלּגִילּוי , שֶבָּא הָ אֱ מּונָה ,descended to the material realm.” Concurrently ילִידֵ בִ יטּוי בְׁעִ נְׁיַּן הַבִ יטּול – "וַּּיֶחֱרַּ ד גו'". the Jewish people’s faith blossomed — expressed by their surrender to Hashem: “The people trembled.”

ָאמְׁנָּם, לְַׁאחַּ ר הַּּגִילּוימִ לְׁמַּעְׁ לָּה שֶ ל However, after the revelation from Above of )פָּרָּשַּ ת יִתְׁ רוֹ ן ּו(מַּתַּ תוֹרָּ ה, מַּתְׁחִ יל parshas Yisro and) Matan Torah, then the) )בְׁעִיּקַּ ר( זְׁמַּ ן הָּ עֲבוֹדָּ ה שֶ ל "הַּתַּחְׁ תוֹנִים יַּעֲלּו לָּעֶלְׁיוֹנִים", avodah of “the material realm should ascend to the לִפְׁ עוֹל אֶ ת הַ יִחּוד בֵין מְׁ צִ יאּות spiritual realm” began (primarily), bringing about הַּנִבְׁרָּאִ ים לֶ אֱֹלקּות – .the union of the reality of Creation, with Divinity

וְׁ זֶהּוהָּעִ נְׁיָּן שֶ ל "מִשְׁ פָּטִ ים", מִצְׁ ווֹת This process is reflected in the שִ כְׁ לִיֹות – שֶחָּכְׁמָּ תוֹ יִתְׁבָּרֵ ְך נִתְׁ פֶסֶת commandment-category of mishpatim, rational הֵיטֵב בְׁשֶ כֶל הַּנִבְׁרָּ א, עַּד שֶ נַּעֲשָּ ה mitzvos, through which Hashem’s wisdom is בֵינֵיהֶ ם "יִחּוד נִפְׁ לָּא", ועי"ז חוֹדֶרֶ ת grasped by mortal intellect. This {intellectual חָּכְׁמָּ תוֹיִתְׁבָּרֵ ְך בְׁ כֹל מְׁ צִ יאּות הָּ ָאדָּ ם;

41 {Resolving the question in sec. 4.} Volume 16 | Mishpatim | Sichah 1 projectlikkuteisichos.org - page 13 comprehension} brings about a “wondrous unity,”42 causing Hashem’s wisdom to permeate a

person’s entire being.

ּובְׁ כְָּךנִשְׁ לָּם הַּמְׁ כֻּוָּון שֶ למַּתַּן תוֹרָּ ה, By this union of the spiritual and material שֶ נַּעֲשָּ ה חִ יבּור בֵין הַּ "עֶלְׁיוֹנִים" לַּ"תַּחְׁ תוֹנִים". .realms, the intent of Matan Torah is fulfilled

10.

SUBMISSION VS. COMPREHENSION

י. ע"פעִ נְׁיָּן זֶה מִתְׁבָּאֵר ּגַּם This also explains the (deeper) distinction )בִפְׁ נִימִ ּיּות הָּעִ נְׁיָּנִים( הַּחִ ילּוק בֵין between the interpretation, “these also are from הַּדְׁרָּשָּ ה "ַאף אֵלּו מִסִ ינַּי" – אֲשֶ ר, Sinai” — which is perforce consonant with the level מִזֶה שֶהּובְׁ ָאה בְׁפֵירּוש רַּשִ "י עַּל הַּ תוֹרָּ ה, מוֹכַּח שֶהִ יא המַּתְׁאִימָּ לְׁפִ י of pshat since Rashi cites it in his Torah הַּלִימּוד עַּל־דֶרֶ ְך הַפְׁשָ ט – ּובֵין commentary — and the view of the Midrash that הַּדֵ יעָּה בַמִ דְׁרָ ש שֶ "וְׁאֵלֶה הַּמִשְׁ פָּטִ ים :”these mishpatim were commanded at Marah“ בְׁמָּרָּ הנֶאֶמְׁ רּו":

םכְׁשֶהָָּאדָּ מַּתְׁחִ יל בְׁלִימּוד עַּ ל־דֶרֶ ְך When a person begins his {Torah} study at הַּפְׁשָּ ט – הַּיְׁינּו, בְׁהַתְׁ חָ לַת הָּעֲבוֹדָּ ה: the level of pshat, meaning, when he begins to אֵין לוֹ )עֲדַּ יִין( הַּשָּ גָּה בֶ אֱֹלקּות, serve Hashem, and (presently) has no grasp of ַאהֲבָּה וְׁ יִרְׁ ָאה וכו' – אֲזַּי אֵין דַּי בְׁ כְָּך שֶשִ כְׁלוֹמְׁחַּ ּיֵיבאֶ ת קִ ּיּום הַּמִשְׁ פָּטִ ים, Divinity, or feelings of love and awe, etc., then וְׁ סוֹף־סוֹף ֹלא יוֹעִ יל לוֹ הַּדָּ בָּר, כִי fulfilling the mishpatim based on his intellect is בְׁקִרְׁ בוֹ עֲדַּ יִין מוֹשֶ לֶתוְׁ תשוֹלֶטֶ הַּ נֶפֶש ,insufficient. Ultimately, too, it will be unbeneficial הַּבַּ הֲמִ ית; .since his animal soul is still in control

ּולְׁפִ יכְָּך מּו ח כְׁרָּ הּוא לְׁכֹל לְׁרֹאש Therefore, first and foremost, he must know לָּדַּ עַּת ּולְׁהַּרְׁ ּגִיש ר אֲשֶ "ַאף אֵ לּו and feel that “these also are from Sinai” — that even מִסִ ינַי", הַּיְׁינּו שֶ ּגַּם תוֹקְׁ פָּם שֶ ל הַּ"מִשְׁ פָּטִ ים" הּוא כְׁשֶ ל עֲשֶרֶ ת the mishpatim have the force of the Ten הַּדִ בְׁ רוֹת שֶ נִיתְׁ נּו מִסִ ינַּי, "בְׁ קוֹלוֹת Commandments given at Sinai, accompanied by all ּובְׁ רָּקִ ים" בְׁרַּ עַּש ּובִסְׁעָּרָּ ה וכו'; the clamor of “thunder and lightning….”43 The וְׁהָּרַּ עַּש לשֶ מַּתַּ ן ה תוֹרָּ הֲֹלא פָּעַּל אֲשֶ ר " דוַּּיֶחֱרַּ כָּלהָּעָּם" – שֶ נִזְׁדַּעְׁזְׁעּו tumult at Matan Torah caused the people to וְׁאִבְׁ דּו אֶת יֵשּותָּ ם ּומְׁצִ יאּותָּם tremble; they were frightened, and lost their sense הַּפְׁרָּטִ ית. .of self

42 Tanya, ch. 5. 43 Shemos 19:16. Volume 16 | Mishpatim | Sichah 1 projectlikkuteisichos.org - page 14 וְׁ דּוגְׁמָּא לְׁזֶה בַּעֲבוֹדַּ תהָּ ָאדָּ ם – עִ נְׁיָּן The parallel to this in a person’s avodah is "לְׁעוֹלָּםיַּרְׁ ּגִיז םָאדָּ יֵצֶר טוֹב עַּ ל יֵצֶר expressed in the teaching, “A person should always הָּרַּ ע", אֲ ר שֶ הַּ הַרְׁ עָמָ ה בְׁ קֹול 44 וְׁהַּ "רּוגְׁזָּּה" לשֶ הַּ נֶפֶש הָּאֱֹלקִ ית עַּל incite the good inclination to fight against the evil הַּ נֶפֶש הַּבַּהֲמִ ית תחוֹדֶרֶ בְׁ כּולוֹ וְׁ הּוא ,inclination”45 — the shrieking of the Divine soul מִתְׁבַּטֵ ל. and its “anger” at the animal soul, overwhelms the

animal soul, making it surrender.

אְַּך כַּאֲשֶ רעוֹמֵ ד הָָּאדָּ םבְׁלִימּוד חֵ לֶק However, when a person advances and הַּדְׁ רּוש שֶבַּתוֹרָּ ה – הָּיִינּו, בְׁדַּרְׁ גוֹת — studies the homiletic layer of Torah exegesis נַּעֲלוֹת יוֹתֵר בָּעֲבוֹדָּ ה, בְׁ ַאהֲבָּ ה וְׁ יִרְׁ ָאה וְׁהִתְׁ בוֹנְׁנּות וכו' – אֲזַּי אַּדְׁרַּ בָּה: צָּרִ יְך corresponding to advanced stages in his Divine הּוא לְׁקַּ ּיֵים אֶ ת הַּמִצְׁ ווֹת ,service, characterized by feelings of love and awe דְׁ "מִשְׁ פָּטִ ים"אֲפִ ילּו מִבְׁלִילְׁהִ זְׁדַּּקֵ ק and contemplation {of Divinity}, etc.46 — the לְׁהַּנְׁהָּ גָּה ל שֶ "יַּרְׁ ּגִיז", לְׁקוֹלוֹת ּובְׁרָּקִ יםשֶ למַּתַּ ןתוֹרָּ ה;עָּלָּיו לִהְׁ יוֹת opposite is true: The person must fulfill the מְׁ סּוּגָּל םלְׁקַּּיְׁימָּ מִ ד צַּ זֶה שֶ"בְׁמָּרָּ ה mishpatim even without needing the incitement of נֶאֶמְׁ רּו", הַּיְׁינּו, מִפְׁ נֵי שֶ כְָּך מְׁחַּ ּיֵיב .the thunder and lightning of Matan Torah שִ כְׁ לֹו. Instead, he must be able to fulfil them because they were “commanded at Marah.” Meaning, his intellect dictates compliance with the mishpatim.

ואע"פשֶ ּגַּם לְׁשִיטַּ ת הַּמִדְׁרָּ ש סֵ דֶ ר True, the parshiyos also follow the same הַּפָּרָּשִ ּיוֹת הּוא – תְׁחִ ילָּה פָּרָּ תשַּ יִתְׁ רוֹ sequence according to the Midrash — parshas ּולְַׁאחֲרֶ יהָּ פָּרָּשַּ ת מִשְׁ פָּטִ ים, כֵיוָּן Yisro precedes parshas Mishpatim because שֶ ּגַּם הַּהַּשָּ גָּה מּו ת כְׁרַּחַּ לִהְׁ יוֹת מְׁ יּוסֶדֶת עַּ ל אֱמּונָּה וְׁקַּבָּלַּת עוֹל understanding must also be built on a foundation )כַּנַּ"ל ס"ח( – אֵין זֹאת אֶלָּא שֶ יְׁסֹוד of faith and submission to Hashem (as explained הַּהַּשָּ גָּה הּוא "סִ ינַּי", אֲבָּל מִ כָּל above in section 8). However, this only relates to מָּקוֹם, ת עֲבוֹדַּ ה"מִשְׁ פָּטִ ים" ּגּופָּא the foundation of our comprehension, which is )אֵינָּּה קַּבָּלַּת־עוֹל ּו"סִ ינַּי", אֶלָּא( הִ יא בְׁאֶמְׁ צָּעּות כֹחַּ הַשֵ כֶל. based on “Sinai,” but the avodah called for by mishpatim is based (not on submission and “Sinai,” but) on the power of one’s intellect.

Yetzirah. See Tanya ch. 39, that love and awe are {”. ירגיז“ ,In the Hebrew original} 44 45 Berachos 5a. related to Yetzirah, and contemplation is related to 46 For homiletics and allusions (drush and remez) Beriah. correspond to the spiritual worlds of Beriah and Volume 16 | Mishpatim | Sichah 1 projectlikkuteisichos.org - page 15 11.

“I DON’T WANT!”

יא. ּובְׁ כְָּך יֵש ּגַּם תוֹסֶפֶת בֵיאּור ,Our Sages taught, “A person should not say בְׁדִ בְׁרֵ יהָּרַּמְׁ בַּ"ם, שֶמָּ ה שֶ ָאמְׁ רּו חֲזַּ"ל .{I do not want to {violate various prohibitions‘ "ֹלא יֹאמַּ ר םָאדָּ יאִ אֶפְׁשִ י כו' אֶלָּא אֶפְׁשִ יּומָּ ה אֶ עֱשֶ ה שֶ אֲבִ י בַּשָּמַּ יִם ּגָּזַּר Rather, ‘I want to, but what can I do? My Father in עָּלַּי"הֲרֵ י זֶה רַּ ק בְׁעִ נְׁיָּנִים שֶ ל heaven has forbidden me.’”47 Rambam48 says that "חּוּקִ ים", ל אֲבָּ בְׁעִ נְׁיָּנִים שֶ ל this teaching only applies to chukim. Regarding "מִשְׁ פָּטִ ים"עָּלָּיו רלוֹמַּ י"אִ אֶפְׁשִ י", mishpatim, however, a person must say, “I don’t כִי םבְׁאִ הּוא אוֹמֵ ר"אֶפְׁשִ י" יהֲרֵ הּוא מּו שְׁחָּתבְׁמִ דוֹתָּ יו. want to,” for saying, “I want to” {transgress mitzvos compelled also by reason} indicates that a person’s character is corrupt.

וְׁלִכְׁאוֹרָּ ה: הֲֹלא מְׁ בוָֹאר בַּחֲסִ ידּות :{Seemingly {this this begs the question שֶּגַּםקִ ּיּום הַּ"מִשְׁ פָּטִ ים" צָּרִ יְך לִהְׁ יוֹת Doesn’t Chassidus teach that a person must fulfill מִ ד צַּ קַּבָּלַּת־עוֹל כְׁקִ ּיּום הַּ"חּוּקִ ים" מַּמָּ ש? mishpatim out of a sense of disciplined obedience to Hashem, in the same way that he fulfills chukim?

אֶלָּא שֶהַּבֵיאּורבְׁ זֶה הּוא כַּנַּ"ל: However, this point is clarified based on what ָאכֵן מּוכְׁרָּח לִהְׁ יוֹת הַּּיְׁסוֹד שֶ ל קַּבָּלַּת־ was discussed above: Our avodah must be based on עוֹל, כֵיוָּן שֶ ֹּלא נִיתַּ ן לִסְׁ מוְֹך עַּ ל שֵ כֶל disciplined obedience to Hashem; we dare not וְׁרֶ גֶשהָּ ָאדָּ ם. וִיתֵירָּ ה מִ זוֹ, םבְׁאִ יִהְׁ יֶה .depend on mortal intellect and emotions קִ ּיּוםהַּ"מִשְׁ פָּטִ ים" רַּ ק מִ צַּד הַּשֵ כֶל, יֶחְׁ סַּר בָּזֶה הָּעִיּקָּ ר – עֲבֹודַ ת ה', וַּהֲרֵ י Moreover, were we to fulfill mishpatim solely אֵצֶל יְׁהּודִ י, בְׁ כֹל עִ נְׁיָּנָּיו, הַּּיְׁסוֹדצָּרִ יְך because of their compelling rationale, the most לִהְׁ יוֹת – "ָאנֹכִיה' אֱֹלקֶ יָך"; central element of mitzvah observance would be

lacking: serving Hashem. Everything that a Jew is involved with must be predicated on the commandment, “I am Hashem your L-rd.”

אְַּךלְׁאִ ידָּ ְך, הַּכַּּוָּונָּה בְׁ"מִשְׁ פָּטִ ים" Conversely, the intent of mishpatim is for הִיא שֶמִצְׁ ווֹתאֵ לּו יַּחְׁדְׁ רּו בְׁ כֹחוֹתָּ יו these mitzvos to permeate all of a person’s inner הַּפְׁ נִימִ ּיִים שֶ ל הָָּאדָּ ם, ּומִמֵ ילָּא ּגַּם faculties. Consequently, the person himself (not הּוא )הַּיְׁינּו, ֹלא מִ צַּ ד בִ יטּולֹו, אֶלָּא יכְׁפִ שֶ הּוא בִמְׁ צִ יאּותֹו( צָּרִ יְך לִהְׁ יוֹת ,because of his self-effacement, but rather מוֹאֵס בָּרַּ ע ּולְׁ הַּכְׁרִ יז בְׁ קוֹל "אִ י ,because of who he is) becomes disgusted by evil אֶפְׁשִ י". ”!and declares loudly, “I don’t want to

47 Sifra, ch. 9, par. 12. 48 Shmona Prakim, ch. 6. Volume 16 | Mishpatim | Sichah 1 projectlikkuteisichos.org - page 16

12.

TOTAL INTEGRATION

יב. ָאמְׁ נָּם, אע"פ שֶ ּיֶשְׁ נָּה מַּ עֲלָּה True, there is an advantage in avodah that is הבַּעֲבוֹדָּ שֶ ל"יְׁדִ יעָּה מִ דצַּ הַּשָּ גָּה", grounded in “knowledge based on אֲשֶר א דַּוְׁקָּ עי"ז נַּעֲשָּ ה הַ יִחּוד עִ ם חָּכְׁמָּ תוֹ יִתְׁבָּרֵ ְך, מִ כָּל מָּ קוֹם, מֵַאחַּ ר comprehension,” for only in this way can a person שֶשֵ כֶל ם הָָּאדָּ הּוא מּוגְׁבָּל, מּובָּן .become united with Hashem’s wisdom שֶּיִחּוד זֶה יֵש לוֹ מָּ קוֹם רַּ ק Nevertheless, since mortal intellect is finite, it is בְׁמַּדְׁרֵ יגוֹת שֶהֵן בְׁעֵרֶ ְך אֶ ל הָּ ָאדָּ ם וְׁ נִיתָּ נוֹת לִתְׁפִיסָּה בְׁ שִ כְׁלוֹ. אַּ ְך clear that this union is limited to the levels of הַּ כַּּוָּונָּה לשֶ ן מַּתַּ תוֹרָּ ה, חִ יבּור Divinity that are accessible by a person and that a הַּ"עֶלְׁיוֹן" וְׁהַּ"תַּחְׁ תוֹן", הַּלָּא הִ יא person’s intellect can grasp. However, the purpose שֶ ּגַּם "עֶלְׁיוֹנִים" אֵלֶה שֶהֵםלְׁמַּעְׁ לָּה מֵהַּ שָּגַּת הָּ ָאדָּ ם,וַּאֲפִ ילּו אֵלֶה שֶאֵינָּם of Matan Torah — the union of the spiritual and the בְׁגֶדֶר הַּשָּ גָּה כְׁלָּל,יָּבוֹאּו ַאף הֵם לִידֵ י material realms — is that spiritual levels beyond חִ יבּור עִ ם הַּ"תַּחְׁ תוֹנִים" – ּובְׁ אוֹפֶן human comprehension, even those that are שֶאֵיןהַּ"תַּחְׁ תוֹנִים" עי"ז, מִתְׁ בַטְׁ לִים incomprehensible, should also be united with the אֶלָּא שֶ )ּגַּם( "עֶלְׁיוֹנִים" אֵ לֶה חוֹדְׁרִ ים בִמְׁצִ יאּותָּ ם. material realm, And this union should happen without {the material realm} becoming nullified. Rather, these “spiritual realms” should (also)

permeate the reality {of the material realm}.

וְׁ זֶהּו הַּחִ ידּוש בְׁעִ נְׁיָּן "אֱֹלקֵ י אֲבִ י ,{This is the novelty introduced by {the stage וַּאֲרוֹמְׁמֶ נְׁהּו" הַּבָּאלְַׁאחֲרֵ י "זֶה אֵ ־לִי וְׁ ַאנְׁוֵהּו": My father's G-d and I will exalt Him,” which“ הָּ אֱמּונָּה שֶ ּיֶשְׁ נָּּה בְׁ"קַּבָּלָּה אִ יש מִפִ י follows {the stage}, “This is my G-d and I will אִיש" )אֲשֶ ר הִ יא ההַּקְׁדָּמָּ לְׁעִ נְׁיָּן "זֶה enshrine Him”: A faith based on “the chain of אֵ ־לִיוְׁ ַאנְׁוֵהּו"( אֵינָּּה העֲבוֹדָּ מִ צַּד ”tradition passed down from one person to the next הָּ ם ָאדָּ ּגּופָּא, ּומִמֵ ילָּא אֵין הִ יא קְׁ שּורָּ ה אֶ ל מְׁצִ יאּות הָּ ָאדָּ ם, כַּנַּ"ל and that serves as a prelude to, “this is my G-d and) בַּאֲרּוכָּה; ּולְׁפִ יכְָּך ֹלא נִזְׁכְׁרָּ ה בְׁשִ ירַ ת I will enshrine Him”) requires no effort on the בְׁ נֵי יִשְׁ רָאֵ ל, כִי אֵיןהִ יא הַּפְׁ עּולָּה person’s part; therefore, it does not become וְׁהַּחִ ידּוש שֶבָּעֲבוֹדָּ ה ) – הַּ"שִירָּ ה"( internalized, as explained earlier. Accordingly, it שֶ לָהֶ ם, אֶלָּא כֹחַּ הַּבָּא מִ לְׁמַּעְׁ לָּה. {the preliminary stage} is not mentioned in the song of the Jewish people, for it was not a product of their own effort (as was the “song”);

rather, this ability was granted from Above.

Volume 16 | Mishpatim | Sichah 1 projectlikkuteisichos.org - page 17 משא"כ לְַׁאחַּ ר שֶ נַּעֲשָּ הבְׁ ָאדָּ ם הַּּיִחּוד In contrast, after a person achieves utter בְׁתַכְׁ לִית עִ םחָּכְׁמָּ תוֹ יִתְׁבָּרֵ ְך – "אֲנִי unity with Hashem’s wisdom — “He and I are וָּהּו ", שְׁ םנֵיהֶ יַּחְׁדָּ יו, דְׁ בּוקִ ים בְׁ יַחַ ד bound together” both as one, to the point where וְׁ ַאף בְׁתֵיבָּה אַחַ ת )"וְׁ ַאנְׁוֵהּו"( – אֲזַּי נִפְׁעָּל ש ּומִתְׁחַּדֵ בוֹ עוֹד עִ נְׁיָּן,שֶ ּגַּם they are {symbolized} together in one word הַּמַּ דְׁרֵ יגוֹת שֶלְׁמַּעְׁ לָּהמֵהַּשָּ גָּתוֹ, עַּד ve’anvehu”) — the person reaches a stage where“) אֲשֶר ֹלא ןנִיתַּ "לִתְׁ פוֹס" ןבָּהֶ אֶלָּא even those levels that are beyond human בְׁ אוֹפֶן ל שֶ "וַּאֲרוֹמְׁמֶ נְׁהּו", בְׁ אוֹפֶן שֶל אֱמּונָּה, אֵינָּן מְׁ בַטְׁ לֹות אֶת comprehension and can only be grasped when “I מְׁצִ יאּותוֹ, אֶלָּא עִ נְׁיָּן "וַּאֲרוֹמְׁמֶ נְׁהּו" will exalt Him,” expressing faith, do not nullify his ּגּופָּא חֹודֵ ר בִמְׁצִ יאּותוֹ. דְׁ מֵ ַאחַּ ר selfhood. Rather {the faith implicit in} “I will exalt שֶמְׁצִ יאּותוֹ עִ ם אֱֹלקּות, אֵין נִתְׁ אַחֲדָ ה Him” permeates his being. Since the person’s very הִ יא מִתְׁבַּטֶ לֶתאֲפִ ילּו מִפְׁ נֵי מַּדְׁרֵ יגוֹת שֶ שִ כְׁלוֹ אֵינוֹ "כְׁלִי" עֲבּורָּ ן. being has become united with Divinity, he does not lose his sense of self, even in the face of levels that the intellect cannot grasp.

וְׁזוֹהִי הַּהַּסְׁבָּרָּ ה לעַּ כְָּך שֶסִ ּיּום פָּרָּשַּ ת This explains49 why the end of parshas מִשְׁ פָּטִ ים הּוא אוֹדוֹת מַּתַּן תוֹרָּ ה Mishpatim speaks of Matan Torah (“We will do )"נַּעֲשֶ הוְׁ נִשְׁמָּ ע"(, וְׁ עוֹד קוֹדֶ ם לָּזֶה רנֶאֱמַּ דִ ין רבָּשָּ בְׁחָּ לָּב )"חּוּקָּ ה"( וכו' and we will understand”), and beforehand – כִי כַּאֲשֶ ר יֶשְׁ נוֹ עִ נְׁיַּן הַּ"מִשְׁ פָּטִ ים", discusses the prohibition concerning milk and הַּּיִחּוד שֶ ל שֵ כֶל הָָּאדָּ ם עִ ם חָּכְׁמָּ תוֹ meat (a chok). For when the underlying concept of יִתְׁבָּרֵ ְך, נַּעֲשִ יםּגַּם הַּ "חּוּקִ ים" )וְׁ ַאף עִנְׁיָּן "נַּעֲשֶ ה וְׁ נִשְׁמָּ ע" ן ּומַּתַּ תוֹרָּ ה( mishpatim is integrated by a person — when a בִבְׁחִ ינַּת "מִשְׁ פָטִ ים" – ַאף הֵם person’s intellect is united with Hashem’s wisdom חוֹדְׁרִ ים בִמְׁצִ יאּות הָּ ָאדָּ ם. then also chukim (even as expressed by, “We will — do and we will understand,” and by Matan Torah)

become “mishpatim” — united and integrated with a person’s very being.

13.

CHASSIDUS CHABAD

יג. ּוכְׁשֵםשֶ כְָּך הּואבְׁ נוֹגֵעַּ לְׁמַּתַּן This {order} applies, in general, to Matan תוֹרָּ הבִכְׁלָּל – שֶתְׁחִ ילָּה בָָּאהפָּרָּשַּ ת יִתְׁ רוֹ, הַּּגִילּוימִ לְׁמַּעְׁ לָּה הַּ נַּעֲלֶה יוֹתֵר Torah: Parshas Yisro, which describes revelation מִמְׁ צִ יאּות הַּתַּחְׁ תוֹן, ּולְַׁאחֲרֵ י זֶה from Above, beyond the grasp of mortals, happens מַּתְׁחִ ילָּה עֲבוֹדַּ ת הָאָדָ ם – פָּרָּשַּ ת first. This is followed by parshas Mishpatim מִשְׁ פָּטִ ים; ּובָּזֶה ּגּופָּא, שְׁ תֵי הַּמַּדְׁרֵ יגוֹת: תְׁחִ ילָּה "מִשְׁ פָּטִ ים" describing man’s avodah on two levels: First

49 {Resolving the question of sec. 1.} Volume 16 | Mishpatim | Sichah 1 projectlikkuteisichos.org - page 18 כִפְׁ שּוטָּ ם, מִצְׁ ווֹת שִ כְׁ לִיֹות )אְַּך comes mishpatim in their simple sense — rational מְׁ יּוסָּדִים הֵמָּ ה עַּ ל ת פָּרָּשַּ יִתְׁ רוֹ, mitzvos (but grounded in {the thematic elements אֱמּונָּה וְׁ קַּבָּלַּת־עוֹל(, ּולְַׁאחֲרֵ י זֶה הַּ "חּוּקִים" ּומַּתַּ ן ה תוֹרָּ )ֹלא כְׁעִ נְׁיָּן .(of} parshas Yisro: faith and surrender to Hashem הַמְׁ בַטֵ ל אֶת מְׁצִ יאּותוֹ, אֶלָּא( This stage is followed by chukim and Matan Torah שֶ חוֹדְׁרִ ים בִמְׁצִ יאּותוֹ )"מִשְׁ פָּטִ ים"( not as they nullify a person’s being, but rather) as) they permeate a person’s entire being (mishpatim). –

הִנֵה יֵש לוֹמַּ ר שֶ כֵן הּוא ּגַּםבְׁ נוֹגֵעַּ Similarly, this was the order in which the לַּהִתְׁ ּגַּלּות שֶל פְׁ נִימִ ּיּות הַּ תוֹרָּ ה, inner dimension of Torah, the teachings of תוֹרַּ תהַּחֲסִ ידּות: תְׁחִילָּה הָּ יָּה הַּּגִילּוי ל שֶ תוֹרַּ ת Chassidus, were revealed: First, the generality of הַּחֲסִ ידּות הַּכְׁלָּלִית בְׁ אוֹפֶן שֶאֵין Chassidus was revealed, such that it could not be הַּדָּ בָּר מְׁ לּובָּש בְׁשֶ כֶל – כְׁ פִ י grasped intellectually — as disclosed by the Baal שֶ נִתְׁ ּגַּלְׁתָּ ה ע"י הבעש"ט; דְׁ כְׁיָּדּועַּ, עִיּקַּר הַּהַּדְׁ ה ּגָּשָּ הָּיְׁתָּ ה עַּל עִ נְׁיַּן Shem Tov. His primary emphasis was on the הָּ אֱמּונָּה, "וְׁצַּדִ יק בֶאֱמּונָּתוֹיִחְׁ יֶה". element of faith, “A righteous person lives by his faith,” as is known.

אְַּךהַּ כַּּוָּונָּה וְׁהַּתַּכְׁלִית הִ יא, שֶ תוֹרַּ ת However, the goal of Chassidus is that הַּחֲסִ ידּות תַּחְׁ דוֹר בִמְׁצִ יאּות הָּ ָאדָּ ם Chassidus suffuse a person’s very being — his עַּצְׁמָּ ּה – בְׁשִ כְׁלוֹ וְׁ)עַּ ל־יָּדוֹ( בַּכֹחוֹת ,intellect, and (thereby) his inner faculties. Thus הַּפְׁנִימִ ּיִיםשֶ ל הָּ ָאדָּ ם, וְׁ לָּכֵן נִתְׁ ּגַּלְׁתָּה לְַׁאחֲרֵ י זֶה תתוֹרַּ חֲסִ ידּות חַבַ "ד ע"י the teachings of Chassidus Chabad were רַּ בֵינּו הַּזָּקֵ ן, שֶהִמְׁשִ יְך וְׁהִלְׁבִ יש subsequently revealed by the Alter Rebbe, who חֲסִידּות בְׁחָּכְׁמָּ ה בִ ינָּה וְׁדַּ עַּת telescoped Chassidus into the intellectual faculties שֶבַּנֶפֶש, כְָּך שֶ כָּל אֶחָּ דיּוכַּל לְׁהָבִ ין זֹאת, עַּד שֶהַּדָּ בָּר יַּ חְׁ דוֹר בְׁ כֹל of the soul, so that everyone could understand מְׁצִ יאּותוֹ. these teachings, to the point that they would permeate a person’s entire being.

]וְׁ זוֹהִ י הַּהַּסְׁבָּרָּ ה בְׁפִתְׁ ּגָּמוֹ שֶ להָּרַּ ב This is the meaning of the saying of the] מַּבַּ ארְׁדִ יטָּ שוֹ ב: "מִ יר הָּ אבֶן ַאלֶ עַּ Berditchever Rav:50 “We all ate from one plate, but ּגִיגֶ עסֶן פּון אֵ יין שִ יסֶ ל, אּון דעֶ ר the Litvak51 (the Alter Rebbe) took the cream.” For לִיטְׁ וַּ ואק ט הָא צּוגֶ ענּומעֶ ן דִ י ווערכושקע )כּולָּנּו ָאכַּלְׁנּו מִּקְׁ עָּרָּ ה Chassidus Chabad accomplishes the ַאחַּת, י וְׁהַּלִיטָּאִ )רַּ בֵינּו הַּזָּקֵ ן( נָּטַּ ל aforementioned goal of Chassidus (similar to the לְׁעַּצְׁ מוֹ אֶ ת הַּחֵ לֶק הַּשֶמֶ ן [.(above explanation of mishpatim וְׁהַּמְׁ שּובָּח(" – כִיע"י תתוֹרַּ חֲסִ ידּות חַּבַּ"ד נִשְׁ לָּם הַּמְׁ כֻּוָּון הַּ נַּ "ל שֶבְׁ גִילּוי תוֹרַּת הַּחֲסִ ידּות )עַּ ל־דֶרֶ ְך הַּמְׁ בוָֹאר לְׁעֵיל בְׁעִ נְׁיָּן הַּ"מִשְׁ פָּטִ ים"([.

50 Toras Shalom (by the Rebbe Rashab), p. 47. {Rabbi Rebbe and fellow student of the Maggid of Levi Yitzchak of Berditchev, a colleague of the Alter Mezeritch.} 51 {Yiddish for Lithuanian.} Volume 16 | Mishpatim | Sichah 1 projectlikkuteisichos.org - page 19 ועי"ז שֶּקַּ ּיֶימֶ ת אֵצֶל ָאדָּ ם הַּהַּשָּ גָּה A person first obtains an understanding of בֶאֱלָּקוֹת, עַּד לְׁאוֹפֶן שֶ ל "אֲנִי וָּהּו Divinity to the extent that “He and I are bound דְׁ בּוקִ ים בְׁ יַחַ ד" – הֵנָּה ָאז, אֲפִ ילּו בְׁ בוֹאוֹ ַאחַּ ר כְָּך לִ ידֵ י הַּכָּרָּ ה אֲשֶ ר together.” Then, he eventually realizes that “the "תַּכְׁלִית הַּּיְׁדִ יעָּה שֶ לֹּא נֵדָּ עֲָך", הַּיְׁינּו ultimate knowledge is to know that You cannot be שֶ ּגַּםהָּעִ נְׁיָּנִים שֶבָּהֶ ם יֵש לוֹ הַּשָּ גָּה known”52 — even the concepts that he does הֲרֵ י הֵם בֶאֱמֶ ת לְׁמַעְׁ לָה מֵהַּשָּ גָּה – .understand are essentially beyond understanding הֵנָּה עִ נְׁיָּנִים אֵלּו, וְׁ יֶתֶ ר עַּל כֵן: אֲפִ ילּו הָּעִ נְׁיָּנִים שֶמִ לְׁכַּתְׁחִ ילָּה אֵ ינָּם בְׁ גֶדֶ ר Moreover, even the concepts that to begin with are הַּשָּ גָּה,אֵינָּם עִ נְׁיָּןשֶ ל מַּּקִ יף בִלְׁבַּד entirely beyond a person’s understanding do not אֶצְׁ לוֹ, אֶלָּא הֵם מּורְׁ ּגָּשִ ים בְׁ ָאדָּ ם remain abstract, but rather, they are keenly felt ּגּופָּא – "מִשְׁ פָּטִ ים". 53 within him, similar to mishpatim.

וע"י הַּּיְׁגִיעָּה בְׁהַּשָּ גַּתהַּ תוֹרָּ הבִכְׁלָּל, ,By toiling to comprehend Torah, in general ּובְׁ תתוֹרַּ חֲסִ ידּות חַּבַּ"דבִפְׁרָּ ט, נִזְׁכֶה and Chassidus Chabad, in particular, we will merit לְׁלִימּוד תוֹרָּ תוֹ שֶ למָּשִיחַּ , וְׁלִימּוד זֶהיִהְׁ יֶה בְׁ אוֹפֶן שֶ ל רְׁ אִ ּיָּה, עַּ ד אֲשֶ ר to study the Torah of Moshiach, whose teaching "וְׁ נִגְׁלָּה כְׁבוֹד ה' וְׁרָ אּו כָּל רבָּשָּ יַּחְׁדָּ יו will be in a manner of “sight,”54 until, “the glory of כִי פִ י ה' דִ יבֵר". Hashem shall be revealed, and all flesh together )מִשִ יחוֹת ש"פ מִשְׁ פָּטִ ים תשכ"ה, תשל"ו. shall see it, for the mouth of Hashem has לִּקּוטֵ י שִ יחוֹת חֵ לֶקטז, מִשְׁ פָּטִ ים א. spoken.”55 תַּרְׁ ּגּום לִלְׁשוֹןהַּ ּקוֹדֶ ש( -From sichos delivered on Shabbos parshas Mishpatim, 5725 and 5736 (1965 and 1976)

52 See Bechinos Olam, sec. 7, ch. 2; Ikkarim (by R. the Previous Rebbe disseminated this story and it Yosef Albo), “Maamar 2,” ch. 30; Shelah 191:2. was published, etc., makes it clear (similar to what it 5353 Akin to what the Rebbe Rashab said (cited in says in Tanya, ch. 44) that at some level, in some Sefer HaSichos 5705 pg. 83): “When a person sits small way, it is applicable to every single one of us. alone in his room together with Likkutei Torah, he 54 Shaar HaEmunah, ch. 60; Sefer HaMaamarim senses the Essence, Ein Sof.” Though this is only 5699, 2nd discourse entitled, “Vayedaber Elokim.” feasible for extraordinary people, still, the fact that 55 Yeshayah 40:5. Volume 16 | Mishpatim | Sichah 1 projectlikkuteisichos.org - page 20