A Century Later
Total Page:16
File Type:pdf, Size:1020Kb
The Hebrew University of Jerusalem The National Library of Israel Faculty of Humanities Music Department Jewish Music Research Centre Leonid Nevzlin Center for the Research of Pro Musica Hebraica (USA) Russian and Eastern European Jewry A Century Later Concert of Music by Composers of the Saint Petersburg Society for Jewish Folk Music On the Occasion of the Centennial of the Society’s Foundation Performers: Sivan Rotem, soprano Gilad Hildesheim, violin Jascha Nemtsov, piano Weintraub Hall, The National Library of Israel Thursday, January 8, 2009, 8:00 PM התכנית Program יואל אנגל ניגון חב ד" Joel Engel Chabader melody ( -1868 1927) פריילעכס Freilechs (1868-1927) לכינור ופסנתר for violin and piano אומרים ישנה ארץ Omrim yeshnah eretz לקול ופסנתר for voice and piano לזר סמינסקי אגדה עברית Lazare Saminsky Hebrew Fairy Tale ( -1882 1959) ריקוד שבת Danse rituelle du Sabbath (1959–1882) לפסנתר for piano שיר השירים Shir hashirim רחלינה Rachelina אומר ר ' אלעזר Omar Rabbi Eleazar לקול ופסנתר for voice and piano משה מילנר בחדר Moshe Milner In kheyder ( -1883 1953 ) לקול ופסנתר for voice and piano (1883-1953) אלכסנדר קריין קפריצ' ו עב רי Alexander Krein Caprice hebraïque ( -1883 1951) לכינור ופסנתר for violin and piano (1883-1951) יוסף אחרון וריאציות על נושא יהודי Joseph Achron Symphonic Variations on a Jewish ( -1886 1943) " אל יבנה הגליל " ”Theme “El yivneh hagalil (1943–1886) שישה קטעים Six pieces from the מתוך הסוויטה ליל םיד Childrens’ Suite לפסנתר for piano אלול בשדרה ( קנצונטה ) (Elul zum Garten (Canzonetta אין א קליינעם שטיבלה In a kleynem shtibele לקול ופסנתר for voice and piano אלת רו ריקודי Dance Improvisation שיר ערש עברי Hebrew Lullaby סוויטה מ תוך " סטמפניו Suite from the music for הכנר (" על פי שלום עליכם ) Stempenyu the Fiddler לכינור ופסנתר (after Shalom Aleichem) for violin and piano ניגון Hebrew Melody לקול , פסנתר וכינור for voice, violin and piano ההה טקסטי The Texts יואל אנגל Joel Engel אְמִרי : ֶיְָנ ֶאֶר ( שאול טשרניחובסקי ) Omrim yeshna eretz (by Shaul Tchernichovsky), Op. 39, no. 1 אְמִרי : ֶיְָנ ֶאֶר, ,They say: There is a land ֶאֶר ְרַות ֶֶמ ... .a land drenched with sun "ֵ!ה אָת ֶאֶר ?Wherefore is that land ֵאיפֹה את ֶֶמ? ?Where is that sun אְמִרי :ֶיְָנ ֶאֶר, ,They say: There is a land ַע()ֶדיָה ְִבָעה, ,its pillars are seven ְִבָעה +ְכֵבי,ֶלֶכת ,seven planets ָצִצי ַעל ָ+ל ִ.ְבָעה. .springing up on every hill ֶאֶר – 2ָ ְי1קַ! A land – where it will be fulfilled ָ+ל ֲאֶר ִאי ִקָ)ה, ,all that every man had hoped for ִנְכַנס ָ+ל ַה4ְִכָנס Everyone who enters 5ַָגע 2 ֲעִקיָבא. .runs into Akiva ָל ְל6ָ , ֲעִקיָבא! !Peace upon you, Akiva ָל ְל6ָ , ַר2ִי! !Peace upon you, Rabbi ֵאיפֹה ֵה ַה8ְדִי, ,Where are the saints ֵאיפֹה ַהַ(2ִ+ַי? ?Where is the Maccabi עֶנה ל ֲעִקיָבא, ,Answers him Akiva אֵמר ל ָהַר2ִי: says to him the Rabbi: " ָ+ל ִיְ:ָרֵאל ְקדִי, ,All of Israel is sainted“ "ָ;ה ַהַ(2ִ+ַי !" you are the Maccabi!” לזר סמינסקי Lazare Saminsky שיר השירי Song of Songs – Shir hashirim אאא ִיר ַהִ=יִרי , ֲאֶר ִלְלֹמֹה. בבב ִיָ=ֵקִני .The song of songs, which is Solomon's 1 ִמ4ְִיקת 5ִיה), ִ+י,טִבי ?ֶֹדי6ָ ִמָ!ִי<. גגג ְלֵריַח Let him kiss me with the kisses of his 2 ְָמֶני6ָ טִבי , ֶֶמ< ;)ַרק ְֶמ6ָ ; ַעל,ֵ+<, ֲעָלמת .mouth--for thy love is better than wine ֲאֵהב)6ָ. דדד ָמְֵכִני , "ֲחֶרי6ָ 4ָר)ָצה ; ֱהִבי"ִני ַהֶ(ֶלThine ointments have a goodly fragrance; 6ְ 3 ֲחָדָריו , ָנִגיָלה ְוִנְ:ְמָחה 6ְ2ָ ,,ַנְזִ+יָרה דֶֹדי6ָ ִמַ!ִי<, ֵמיִָרי ֲאֵהב)thy name is as ointment poured forth; . 6ָ therefore do the maidens love thee. 4 Draw me, we will run after thee; the king hath brought me into his chambers; we will be glad and rejoice in thee, we will find thy love more fragrant than wine! sincerely do they love thee. רחלינה Rachelina, op. 13, no. 3 ( שיר ע בלדינו ) (Folk song in Ladino) Mama, si yo me muero, אמא , א אמות !hazzanim no quiero yo¡ איני רוצה חזני ! ¡No te mueras, Rachelina, no te mueras ! אל תמותי רחלינה , אל תמותי ! Que me muero por ti¡ אמות אני במקומ6 ! Mama, si yo me muero, אמא , א אמות !hazzanim no quiero yo¡ איני רוצה חזני ! ,Si no doce mancebitos אלא שניי, עשר עלמי ובראש אהובי ! !y adelante el mi amor¡ אמר רבי אלעזר Omar Rabbi Eleazar , Op. 12, no. 4 ל( ח< עממי , מתו6 התפילה ) ,Folk melody, text from the Prayer Book) translation by David de Sola Pool) אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינה , Rabbi Eleazar quoted Rabbi Hanina as saying תלמידי חכמי מרבי שלו בעול , that students of the Torah increase peace in שנאמר וכל בניי6 , לימודי ה '; ורב , שלו בנייthe world. This is in keeping with the words : 6 אל תקרי בניי6 אלא בוניof the prophet Isaiah: “When all your : 6 שלו רב לאהבי תורת6 , ואי< למו מכשול : children shall be taught of the Lord. Great יהי שלו ב חיל6 , שלוה בארמונותיshall be the peace of your children.” This can : 6 למע< אחי ורעי אדברה, נא שלו בbe said not only of your children, but all who : 6 למע< בית ה ' אלוהינו אבקשה טוב לare taught of the Lord will help build a future : 6 ה ' עוז לעמו יית < ה, ' יבר6 את עמו בשלו : of peace. Great peace have they who love Thy Torah, and for them there is no stumbling. Peace be within your walls, security within your mansions. For the sake of my brethren and friends I would say, “Peace be with you.” For the sake of the House of the Lord our God, I would seek your good. The Lord will give strength to His people; The Lord will bless His people with peace. משה מילנר Moshe Milner אי< חדר In kheyder קו "הער Cִ נגעלע נענטער צו מיר Kum aher, yingele, nenter tsu mir או< טו " קוק אי< די קלCנע אותיותלעun tu a kuk in di kleyne oyselakh, 6 טCַ ערע אותיותלע6 , גילדענע אותיותלעtayere oyselakh gilderne oyselakh, 6 גיכער , גיכער , קו "הער , .gikher, gikher kum aher הDב קC< מורא ניט , שרעק זי6 ניט . .hob keyn moyre nit, shrek zikh nit Dט "זE , זע זיF" 6עק Ot azoy zets zikh avek או< הער אEס מיט קun her oys mit kop, , 5D זע זיD , 6ט "זE , הער זי6 צו : :setz zikh ot azoy, her zikh tsu קמ "לD G , קמ בית ב, ,Komets alef o, komets beys bo קמ גימל ג קמ דלת ד , ,komets gimel go, komez dalet do 5תח "לG " , 5תח בית ב, ,pasakh alef a, pasakh beys ba 5תח גימל ג , 5תח דלת ד . .pasakh gimel ga, pasakh dalet da Dט "זCִ Eנגעלע, ,Ot azoy, yingele Dט "זE ד"רG מע< לערנע< Cִנגעלע , ,ot azoy darf men lernen, yingele אCF E , טCַער Cִנגעלע, ,oy vey tayer, yingele טו " קוק אי< סידור או< זDג נ6D " מDל: tu a kuk in sider un zog nokh a mol: קמ אלD G , קמ בית ב , העכער , שטַ"רקער , ,Komets alef o, komets beys bo א, ב, Dט ַ"זE ד"רG מע< לערנע< , Cִנגעלע , ,hekher, shtarker א, ב, ג, ,o, bo, ot azy darf men lernen, yingele העכער , שט"רקער , ,a, ba, ga Dט "זH EרCלעכער , לעבעדיקער , גענ"רניק , ,hekher, shtarker Dט "זCִ , Eנגעלע , ד"רG מע< לערנע< ;ורה , ,ot azoy, freylikher, lebediker, genarnik ;ורה איז די בעסטע סחורה . ,ot azoy yingele, darf men lernen toyre toyre is di beste skhoyre. DFלסט געFע< " טCַער Cִנגעלע, ,Volst geven a tayer, yingele זDלסט ניט זCַ< " גענ"רניק , ,zolst nit zayn a genarnik אי ביסטו א גענ"רניק Cִנגעלע , ,oy bist du a genarnik, yingele גענוג שH , >E"רמ"6 דע סידור, genug shoyn farmakh dem sider ביסט Hרbist fray! ! Cַ געדענק , מCַ< קינד, " Cִד ד"רG לערנע< ;ורה , ,Gedenk mayn kind "זE זDגט אונדז דער הCליגער בורא , a yid darf lernen toyre "ז מע< Fעט דיH 6רעג<, ,azoy zogt undz der heyliger boyre DFס הDסטו געטD< אי< חדר az men vet dikh fregn זDלסטו זDג< , הDסט געלערנט ;ורה , vos hostu getun in kheyder געדענק ;ורה , נ6D " מDל ;ורה ,zolst du zogn, host gelerent toyre ;ורה , ;ורה , ;ורה ... ,gedenk toyre, nokh amol toyre toyre, toyre, toyre. יוסG אחרו< Joseph Achron אלול בשדרה ( את אברה ב< יצחק ) ,Elul zum Garten (by Abraham ben Ytzhak translated to German by Marie Rap-hoph Achron) אורות חולמי מבי< פארות חשופות Licht so träumend, in entblössten אורות חורי רוח קלה Lich so belichend wipfeld klingend לרגלי צונחי תת< קולה והס ... Sank zu füssen mir. Bläst der Wind sein Horn... צללי רכי הנה עלה אחרו< צלילי נלאי יעוG למטה Schatten mollig, spätes Herblaub את שבילי ילטפו רגע ייחרד עוד Schatten müde – Legt sich wirbelnd ודממה ......... Feuchten Pfades Zier. Unter Windes Zorn. אי< א קליינע שטיבעלע ( שיר ע ) (In a kleynem shtibele (Folksong אי< א קלCנע שטיבעלע In a kleynem shtibele EFנט "< "לטע Cִ דענע Voynt an alte yidene מיט אירע זיב< קינדער Mit ire zibn kinder "לע אGE בCז F)נדער ! !Ale of beyz vunder מיט "זEנע נעזער Mit azoyne nezer מיט "זEנע אEג< Mit azoyne oygn מיט "זEנע אEער< Mit azoyne oyern מיט "זEנע קע5 , , מיט "זEנע הDר ,Mit azoyne kep מיט "זEנע בערד Mit azoyne hor מיט "זEנע בייכער Mit azoyne berd מיט "זEנע רוקנס ,Mit azoyne beykher מיט "זEנע זCַ ט< Mit azoyne rukns מיט "זEנע Hיס Mit azoyne zaytn מיט "זEנע הענט Mit azoyne fis גDרנישט ניט געגעס< Mit azoyne hent גDרנישט ניט געטרונקע< Gornisht nit gegesn נDר זC ט"נצ< , ש5רינגע< Gornisht nit getrunken לידער נDר זC זינגע< Nor zey tantsn, shpringen Hו< "ַ ז" מכשLider nor zey zingen G Hו< " מכשHה , Fun aza mkhashef Hו< " קורצ< נDס< ,Fun a mekhasehfe Hו< עוג מל6 הבש< . Fun a kurtsn nosn אינC נע קינדער , ש5יל< מיר .Fun og meylekh haboshn איניינע קינדער ט"נצ< מיר Inaynerm kinder shpiln mir איניינע קינדער זינגע< מיר Inaynem kinder tantsn mir DFס ? " לידעלע ! ! Inaynem kinder zingen mir Vos? – a lidele! A note on the “Hebrew Melody” by Joseph Achron The widely known “Hebrew Melody” by Joseph Achron was composed in 1911 as a piece for violin, and as such it was performed in concerts of the “Society for Jewish Folk Music.” Later on, Achron returned to this work at least twice, creating new versions which are much less known.