אור Ohr HaTzafonהצפון $
VOLUME 4 • NISSAN 5776 • BEIS HAKNESSES OF NORTH WOODMERE Ohr HaTzafon Beis Haknesses of North Woodmere Volume 4 Nissan 5776
Beis Haknesses of North Woodmere 649 Hungry Harbor Road North Woodmere, NY 11581 www.bknw.org
Rabbi Aryeh Lebowitz, Rav and Mara D’Asra
Editorial Team Moshe Buchbinder, General Editor Moshe Grushko, General Editor Tani Sussman, Publication Lead
Rob Shur, Design and Layout www.rbscreative.com TABLE OF CONTENTS $
Editors’ Preface ...... p. 5 דברי פתיחה Torah Is Much More Than Just “Fine” Rabbi Aryeh Lebowitz ...... p. 17 Recounting the Story of the Exodus :סיפור יציאת מצרים Rabbi Yonason Sacks ...... p. 21 פסח in Our Time קרבן פסח Bringing the Rabbi Yehuda Balsam ...... p. 31 The Role of the Korban Pesach Jonathan Sidlow ...... p. 39 קרבן פסח The Message of Eli Schiffmiller ...... p. 43 ?לאוין Medications on Pesach: Enhancing Living or Transgressing Michael I. Oppenheim, MD ...... p. 51 Musings on Marror and Charoseth in Light of Rav Kook Richard Sidlow, MD ...... p. 63 כורך Joseph Etra ...... p. 67 Pesach and Shabbos: Days of One Rabbi Yossi Schwartz ...... p. 75
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 3 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו מצות יחוד השם and , עשרה מאמרות the , עשר מכותThe Moshe Grushko ...... p. 81 קריעת ים סוף and יציאת מצרים The Duality of Moshe Buchbinder ...... p. 91 The Fifth Cup – Pesach, Shavuos and Eliyahu Hanavi Jeremy Herskowitz ...... p. 103 שבועות Staying up on Shavuos Night Elli Ganchrow ...... p. 117
דברי תורה בעברית לימוד תורה מרב שסרח הרב אריה ליבוביץ 145 ...... בענין אכילת אפיקומן ועיקר מצות אכילת מצה הרב יהודה בלסם 137 ...... בענין תסּפרו חמשים יום ואין עושין מצוות חבילות חבילות יונתן זאב קירשנער 129 ......
ניסן תשע"ו • Z 4 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON Editors’ Preface We would like to dedicate this publication, Ohr HaTzafon Volume 4, in honor of BKNW’s upcoming Bar Mitzvah – 13 years since inception. We refer to this moment as BKNW’s “Age of Gadlus.” As we know, humans experience stages of physical growth identified by infancy, childhood, adolescence and adulthood. Halachic requirements mirror this progression. During infancy, Halacha mandates essentially nothing from a baby that has not yet reached the age of Chinuch and very little from the parents that raise him/her. Once the little boy or girl reaches approximately age 6, more is expected, but incrementally more. As such, Yeshivos teach the Tinokos Shel Beis Rabban how to daven in stages. In preschool, children are taught Modeh Ani, Brachos, and Kriyas Shema. In grade school, a bit more is added every few months – Baruch SheAmar, Ashrei, Yishtabach, Shemoneh Esreh, etc. This primitive stage of incremental progress parallels the early stages of development of Klal Yisroel. Yetzias Mitzrayim was the functional Leida – birth of Klal Yisroel. At that time, Klal Yisroel was on the 49th level of Tumah, what one might call a state of zero spirituality, like a newborn. Through the period of Sefiras HaOmer, we elevated relatively quickly but incrementally, a bit each day for 49 days until we were ‘ready’. However, day 50, that of Matan Torah, was fundamentally different. It was the moment of impact that reflected the maturity of Klal Yisroel. This was not an incremental step. It was a quantum leap. Kabbalas HaTorah fundamentally reshaped the nation and the entire world. No longer was the relationship between God and Man defined by family lineage, i.e., the Mesorah and attachment deriving from our status as the Bnei Avraham, Yitzchok and Yaakov. Rather, the connectivity reoriented to one between God and Nation, with the magnitude of the divine nexus hinging upon performance of Torah U’Mitzvos. Likewise, the age of Bar Mitzvah triggers a fundamental change in a young man. No longer is his connectivity to Hashem in the incubation stage of Chinuch, provided by his parents under the rubric of ViShinantum LiVanecha. Rather, instantly, he transforms into a man with real, serious mandates like Tefillah BeTzibur, Limud Torah, and Kiyum Mitzvos. This year, BKNW celebrates its Bar Mitzvah. Baruch Hashem, the Shul has grown dramatically during its formative stage, both quantitatively and qualitatively. Now, with the imminent groundbreaking of the new building, there is a clear moment of symbolism to signify that the Shul is no longer pacing forward incrementally, but rather at the redefining “Age of Gadlus.”
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 5 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו With this inflection point, we take stock of how much the community has accomplished over the past 12 years, building a Makom Tefillah, infusing it with Torah and Chessed, and establishing the basis for a bright future. Much of the credit is certainly due to the founding members of BKNW and the vision they crystalized for the community. So to the original families that founded BKNW 12 years ago, Yasher Koach for a job well done. However, it goes without saying that the success of BKNW has been driven by the leadership of Moreinu VeRabbeinu, Rabbi Lebowitz, who has truly been the Butzina Kadisha – the holy inferno of spirituality that has radiated Torah across North Woodmere and, without exaggeration, throughout Klal Yisroel. There simply is no better paradigm for Ahavas HaTorah and Ahavas Yisroel than that which Rabbi Lebowitz provides, and we at BKNW must appreciate how fortunate we are to have such a role model for ourselves and our children. Looking forward to this next stage of Gadlus, it is our Tefillah that we, communally, uphold the towering Halachik standards that Rabbi Lebowitz embodies, and that we achieve and sustain the spiritual potential of our community as a whole. At this time, we would also like to thank our guest author, Moreinu VeRabbeinu HaRav Yonason Sacks Shlit”a for his contribution to Ohr HaTzafon. As many are aware, in addition to being the Mechaber of many Seforim and Rav of Agudas Yisroel of Passaic Park, Rav Sacks is the Rosh HaYeshiva of Beis Medrash L’Talmud at Lander College for Men. Under his stewardship, the Yeshiva has grown exponentially and quickly emerged as a leading Beis Medrash for serious, young Talmidei Chachamim. His exemplary success has been highlighted by the recent attraction of our own Rabbi Lebowitz, who will be joining Landers as a Rosh Yeshiva in the Fall. We wish Rav Sacks much continued Hatzalacha with the Yeshiva and all of his Harbatzas Torah initiatives, and we wish Rabbi Lebowitz much Hatzalacha in his new role. Finally, as always, we derive enormous Nachas in reflecting upon how much the authors and sponsors of Ohr HaTzafon have contributed to the spiritual growth of the Shul and the maturation of the community at large. The success of Ohr HaTzafon demonstrates incredible Mesiras Nefesh by the authors who have toiled many hours to develop truly outstanding Divrei Torah – an inspirational level of Hasmada that has enabled them to capture the depth and breadth of the Sugyos they analyze. It is our Bracha to BKNW, that the authors of Ohr HaTzafon continue to provide inspiration to the Kehilla and that our Shul’s “Age of Gadlus” emerges as one of monumental spiritual growth and Kavod HaTorah. The Ohr HaTzafon Team
ניסן תשע"ו • Z 6 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON In honor of our children and grandchildren
Rachelle & Joseph, Kayla & Tzivia
We are so very proud of you
$
Mark and Judy Frankel In honor of קהילה Rabbi Lebowitz and the entire Under the leadership and guidance of Rabbi Lebowitz, the community continues to direct its focus on תורה תפילה וצדקה for both individual and communal growth, but most importantly, to bring up the next generation in that influence
- And - In honor of Rob Shur and Tani Sussman, our layout and printing editors, who repeatedly contribute their time and excellence to make this project great $ Moshe and Judith Grushko and Family In appreciation for all of the magnificent work that the editors of Ohr HaTzafon have done over of ברכות the past few years, and with in all future endeavors הצלחה
$
Elana and Aryeh Lebowitz In honor of the Ohr HaTzafon editorial staff and contributors Despite their busy work schedules and hectic everyday schedules they make time to spread the light of Torah and be m'chazek the community and beyond It is amazing how much time, energy and effort goes into making this possible - and the entire staff gets a huge Yashar Koach for continuing to bring this unbelievable compilation of Divrei Torah to the community You are true inspirations to all of your friends, families and Klal Yisrael
$ Elisheva & Avishai Neuman and Family יישר כחכם and מזל טוב to
the editors and the rest of the editorial and production staff once again for your הרבצת תורה skills and dedication to and to Rabbi Aryeh Lebowitz and the entire Kehilla in which מקום תורה for fostering a unique endeavors like this can flourish
$
Aviva & Michael Oppenheim In honor of Rabbi Lebowitz and the Ohr HaTzafon team, and in honor of our children Rachelle and Joseph, and granddaughters Kayla and Tzivia $ Barbara and Richard Etra
In honor of Adina Herskowitz who works tirelessly on behalf of BKNW
Her dedication to the shul is a true inspiration to us all $ Elli and Brina Ganchrow In honor of Rabbi Lebowitz and the editors of Ohr HaTzafon Thank you for all of your tireless work on this wonderful and inspiring project May you continue to be an inspiration for our community and for the entire Klal Yisroel $ Nechama and Avi Kahn & Family
לזכר נשמת אבי ואמי אברהם אלתר בן חיים בצלאל הכהן ע"ה פרימית בת נפתלי אלימלך ע"ה $ Larry Cohen ניסן תשע"ו • Z 14 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON דברי פתיחה $
Torah Is Much More Than Just “Fine” Rabbi Aryeh Lebowitz $ hile we rightfully pay plenty of attention to the main characters
and we even pay some attention ,בועז and נעמי ,רות d– מגילת רות in in this essay I would like to focus on two ,כליון and מחלון ,אלימלך Wto of the very minor characters in the story. First, we may ask what lessons can ,from whom there is much to learn ,רות In contrast to .ערפה be derived from פלוני אלמוני ,doesn't seem to model any important lessons for us. Second ערפה He is not even referred to by name. What .מגילה seems to be an "extra" in the may we learn from his life and role in the story? Early in the story it is difficult to identify the major difference between They were both loyal daughters-in-law who were willing to .ערפה and רות The only .תחת כנפי השכינה forego the lives that they had in order to enter discouraged the נעמי was much less obedient. When רות difference was that and assertiveness, insisted חוצפה with a certain amount of ,רות ,two of them on sticking around. While this may be heroic, it is difficult to find fault in becoming the ערפה attribute חז"ל She did nothing wrong. Why then do .ערפה in contrast to ,גלית the grandmother of the evil giant ,פלישתים matriarch of the ?to this single decision ,מלכות בית דוד becoming the matriarch of the רות is even less prominent מגילהThe second enigmatic character in the simply describe פסוקים We don’t even know what his name is. The .ערפה than redeemer of his brothers and nephews land, or as ,גואל his as the potential John Doe. Here, too, we have a decent enough person, who – פלוני אלמוני doesn’t just fail to מגילה really did nothing terribly wrong. Nonetheless, the mention him, but makes a point of drawing attention to the fact that we are not mentioning him. What is the message of these two characters and their muted place in Jewish history? Perhaps the theme that helps us address these issues is that there is a significant, if imperceptible to some, difference between good and great. There is a difference between supporting something and being passionately
Rabbi Lebowitz has been the Rabbi of BKNW since its inception in 2004. The Rabbi and Elana have five children: Yonah, Yisrael, Zecharia, Daniel and Chani.
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 17 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו .תורה consumed by it. Often people are perfectly fine and comfortable with and כשרות of הלכות Such people may daven three times every day, observe the .is hard to find תורה but there is something missing. Passion for ,טהרת המשפחה Even when attending shiurim, people often judge the experience based on has managed to capture תורה the entertainment value rather than how the is very תורה Somebody without a passion for .נשמות our intellect and stir our unlikely to maintain consistent learning throughout his life when he is busy with the kids, is bogged down at work, and is just generally exhausted. ,of the fox and the fish משל gives the famous ברכות דף סא ע"ב in גמרא The where the fox invites the fish to join him on the shore in order to avoid the threat of fishermen. The fish, of course, responds that leaving the water will is specifically of משל wonder why the אחרונים spell certain death for him. Many a fish and water. Why not a zebra and grass or grain that nourishes it? While many fantastic answers are offered, I think the answer is simple. A fish doesn’t merely ingest water or breathe water in order to live. The entire environment of the fish is comprised of water. The fish has never known anything else and cannot imagine any other existence. The writer David Forster Wallace told a class of graduating college students in 2005 that “There are these two young fish swimming along and they happen to meet an older fish swimming the other way, who nods at them and says ‘Morning boys. How’s the water?’ And the two young fish swim on for a bit, and then eventually one of them looks over at the other and goes ‘What's water?’" The fish is so connected to, and dependent on, water that it is not even something he has to consciously think about to use. It is part of who he is. is not a hobby, an interest, or a fascination – it is an obsession and תורה .כי הם חיינו ואורך ימינו – the definition of life itself He wanted to impress on us the ,תורה When Hashem gave us the But He also .הר סיני importance of humility, and that is why He chose orchestrated a huge life changing experience out of the ordeal, complete with will only תורה audible bolts of lightning and visual thunder, to emphasize that work if it affects our lives. The difference between a Jew without Torah and a Jew with Torah is not the spiritual equivalent of the difference between ice cream without a topping and ice cream with the most delicious topping. Our but need to be removed and ,תורה cannot just be sprinkled with some נשמות .gene תורה that contain the נשמות replaced with new but not passionate תורה What happens when somebody is okay with פלוני offers בועז .of such people מגילת רות about it? We have two examples in s land, so long as he also’אלימלך as the closest relative, the right to buy ,אלמוני
even tells מדרש רבה )רות ו:ג( is a good guy. The פלוני אלמוניd .רות agrees to marry But he was also non-descript. He was happy to .טוב us that his name was purchase land, but not interested in making a huge life change like marrying
ניסן תשע"ו • Z 18 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON שאלם היה בדברי תורה comes from the fact אלמוני says that the name מדרש The .רות doesn’t pass תורה he was mute in his Torah learning. Somebody who lives— up these kinds of spiritual opportunities. So instead of being the patriarch of
He can achieve .מגילה is a nameless footnote in the פלוני אלמוניd ,מלכות בית דוד the goodness, but he cannot achieve greatness. as well. Both ערפה is represented by תורה This lukewarm attitude toward at great ,ארץ ישראל back to נעמי were interested in following ערפה and רות kissed her ערפה ,said that they shouldn’t come נעמי self-sacrifice. But when there is a choice and ערפה For .דבקה בה was רות mother-in-law goodbye while there רות given a push in the other direction she chooses to say goodbye. For lifestyle is like the sprinkles on the ice cream תורה the ,ערפה is no choice. For sundae, and if they prove too much trouble to get, she can forego them. For .is the water for a fish. Life is unimaginable without it תורה the ,רות With each publication of Ohr HaTzafon I am deeply inspired by the evident in its pages. People with extraordinarily תורה commitment to busy professional lives, with growing young families and the multitude of .חידושי תורה commitments that those entail, find the time and energy to share and lives a life of תורהThis is only possible when one is deeply inspired by that the editors and authors of this incredible ברכת הדיוט inspiration. It is my ,burn within them, and in so doing תורהvolume continue to have the fire of with good health and תורה ויראת שמים will be able to see their children grow in .נחת abundant
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 19 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו ניסן תשע"ו • Z 20 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON סיפור יציאת מצרים Recounting the Story of the Exodus Rabbi Yonason Sacks
$ - recounting the story of the Exodus - סיפור יציאת מצרים of מצוה he constitutes the cornerstone of the Seder experience. In characterizing לספר בניסים" emphasizes the need רמב"ם הלכות חמץ ומצה ז:א the ,מצוה Tthis to tell of the miracles and wonders which our' - "ובנפלאות שנעשו לאבותינו במצרים of סיפור יציאת מצרים of מצוהancestors experienced in Egypt." At first glance, the זכירת of מצוה Seder night appears quite similar, if not identical, to the daily remembering the Exodus. Given the apparent similarity, the - יציאת מצרים attempt to identify the exact differences between these אחרונים and ראשונים .מצוות two emerges from מצוות Perhaps the most basic difference between the two s omission of the'רמב"ם Noting the .רא"ה and the אור שמח the opinions of the suggests אור שמח ריש הלכות ק"ש the ,ספר המצות from the זכירת יציאת מצרים of מצוה יציאת מצרים to remember מצוה דאורייתא maintains that there is no רמב"ם that the .מצוה דרבנן is purely a זכירת יציאת מצרים of מצוה on a daily basis. Rather, the expresses a somewhat similar view, maintaining רא"ה ברכות יג: ד"ה אמר The of the זכירה the ,דאורייתא during the daytime is זכירת יציאת מצרים that although ,According to both views .(פרי חדש אורח חיים נח:א see also) מדרבנן nighttime is becomes quite סיפור יציאת מצרים and זכירת יציאת מצריםthe difference between סיפור יציאת while ,מצוה דרבנן is merely a זכירת יציאת מצרים apparent: the nightly .מצוה דאורייתא of Seder night bears the stringency of a מצרים R' Soloveitchik ,רא"ה and the אור שמח Even if one rejects the opinion of the quoting his grandfather, R' Chaim, cited four ,שיעורים לזכר אבא מורי א:ב in
is the Rosh HaYeshiva of Beis Medrash L'Talmud, Lander שליט"א Rav Yonason Sacks College for Men and the Rav of Agudas Yisroel of Passaic Park. Rav Sacks is the author of .on a variety of halachic and hashkafic topics ספרים dozens of outstanding
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 21 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו applies every night זכירה ,First .זכירה and סיפור further distinctions between requires a זכירה ,applies solely on Seder night. Second סיפור of the year, while demands detailed elaboration סיפור while ,יציאת מצרים minimal recollection of is a זכירה ,Third .יציאת מצרים of the miracles and wonders which precipitated .on his own יציאת מצרים obligating an individual to remember ,מצוה personal however, necessitates recital to one's children and others, in keeping ,סיפור
and you shall tell your son“ ,והגדת לבנך ביום ההוא b-שמות יג:ח in פסוק with the does not constitute an independent זכירת יציאת מצרים ,on that day.” Fourth קריאת שמע but is rather subsumed under the broader imperative of ,מצוה however, is ,סיפור .acceptance of the yolk of Heaven ,קבלת עול מלכות שמים and 'R .מצוות reckoned independently among the canonical six hundred thirteen requires recollection זכירה Soloveitchik himself added a fifth distinction: while
הקב"ה demands praise and thanksgiving to סיפור h,יציאת מצרים of the events of .יציאת מצרים for effecting Thus, despite the apparent similarities, significant differences distinguish .סיפור יציאת מצרים and זכירת יציאת מצרים of the night מצוות and the other סיפור יציאת מצרים :רבן גמליאל quotes the well-known adage of ערבי פסחים קטז ע"א in משנה The כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו: פסח מצה ומרור. Anyone who does not recite the following three things has not fulfilled his obligation: Pesach, Matzah, and Maror. is explicit that fulfillment of one's "obligation" hinges רבן גמליאל While רבן upon this recitation, what remains unclear is precisely which obligation ,refers to. Indeed, one could envision two different possibilities. Perhaps גמליאל ,קרבן פסח of מצוות is teaching that the fulfillment of the individual רבן גמליאל and ,"מצה" ",פסח" depends upon concomitant recitation of מרור and of ,מצה of is teaching that fulfillment רבן גמליאל Alternatively, however, perhaps ."מרור" depends upon mentioning these סיפור יציאת מצרים of מצוה of the more general specific details. is subject to considerable debate amongst משנה The interpretation of this 1 2 3 all רשב"ם and the ,רמב"ן the ,ערוך לנר as explained by תוס' )שם(ב d.ראשונים the קרבן פסח of מצוות refers to the fulfillment of the רבן גמליאל strongly imply that however, maintain that 5,ערוך לנר and the ,ראב"ן 4,קרית ספר The .מרור and ,מצה
1 סוכה כח. ד"ה לא 2 מלחמות ברכות ב: בדפי הרי"ף 3 הגדה המיוחס לרשב"ם להגדה של פסח 4 הלכות חמץ ומצה ז:א 5 שם
ניסן תשע"ו • Z 22 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON of הלכה In quoting the .סיפור יציאת מצרים refers to the requirement of רבן גמליאל רמב"ם הלכות the ,סיפור יציאת מצרים in the context of his discussion of רבן גמליאל .סיפור יציאת מצרים of מצוה refers to the רבן גמליאל also implies that חמץ ומצה ז:א-ה סיפור יציאת that—ערוך לנר and ,ראב"ן ,קרית ספר The understanding of the suggests a close relationship—"פסח מצה ומרור" depends upon mentioning מצרים קהילות יעקב י:נה of the night. The מצוות and the other סיפור יציאת מצרים between מסכת פסחים קטז in גמרא derives further support for this relationship from the who were both blind, could ,רב ששת and רב יוסף questions how גמרא The .ע"ב on behalf of their respective Seders, in light of the ruling of הגדה recite the Since an .הגדה that a blind person is exempt from reciting the רב אחא בר יעקב cannot exempt an individual who is מצוה individual who is exempt from a should have been ineligible to exempt the other רב ששת and רב יוסף ,obligated מצה בזמן explains their practice by ruling that גמרא obligated participants. The .matzah in the post-Mikdash era is only mandated mid'rabbanan ,הזה מדרבנן ,מדרבנן Because everyone's obligation, even those who are not blind, is only notes קהילות יעקבcould exempt their respective parties. The רב ששת and רב יוסף pertains גמרא is puzzling. If the inquiry of the גמרא that the response of the
present גמרא why does the ,בג (סיפור יציאת מצרים) הגדה of reciting the מצוה to the from the seemingly unrelated רב ששת and רב יוסף support for the practices of to be closely מצה of מצוה understands the גמרא Apparently, the ?מצה of מצוה does not apply מצה of מצוה Hence, if the .סיפור יציאת מצרים of מצוה linked to the סיפור יציאת of מצוה nowadays, one must by extension assume that the מדאורייתא .מדאורייתא is equally inapplicable מצרים goes even further in describing the מ"ת א"ח נד in תשובות חסד לאברהם The ,of Seder night מצוות and the other סיפור יציאת מצרים relationship between סיפור יציאת of מצוה cannot fulfill the מרור and מצה arguing that one who lacks He explains that this critical relationship accounts for the absence .מצרים must exist מצוה a ,ברכה In order to warrant a .סיפור יציאת מצרים on ברכה of a however, does ,מצוה which is dependent upon another מצוה independently. A counts רמב"ן ספר המצות שרש יב For example, although the .ברכה not warrant a as two separate כהן to a תרומה and the giving of תרומה the designation of מצוה because this ,כהן to a תרומה upon giving ברכה one does not recite a ,מצוות סיפור יציאת מצרים Similarly, because .תרומה depends upon a prior designation of one does not recite an individual ,מרור and מצה of מצוות depends upon the .סיפור for ברכה suggests that this idea also underlies the opinion of the חסד לאברהם The on סיפור יציאת מצרים that a minor who elects to participate in תרומת הדשן )קכה( ,By doing so .ערב פסח on מצה the Seder night should also refrain from eating on the מצה of מצוה the minor will retain an appetite to be able to fulfill the
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 23 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו even if ,סיפור יציאת מצרים assumes that תרומת הדשן Seder night. Apparently, the fashion by a minor, should always be accompanied by מדרבנן performed in a .מרור and מצה of מצוות the ,חסד לאברהם disagrees with the חזון עובדיה א:כג Rav Ovadia Yosef in in the absence of סיפור יציאת מצרים maintaining that one can certainly fulfill R' Ovadya Yosef argues ,עונג יום טוב and the פרי מגדים Citing the .מרור and מצה entirely distinct from ,מצוה exists as an independent סיפור יציאת מצרים that in no way מרור and מצה Hence, failure to consume .מרור and מצה of מצוות the .סיפור invalidates one's fulfillment of סיפור יציאת R' Soloveitchik suggested a further connection between אין teaches that משנה פסחים קיט ע"בof the night. The מצוות and other מצרים one may not eat after consuming the Afikoman. In - מפטירין אחר הפסח אפיקומן .אפיקומן debate the reason for the institution of the ראשונים this context, the fulfills the אפיקומן maintains that consumption of the רשב"ם )שם ד"ה אין( The eaten earlier in the Seder מצה The .ליל הסדר for אכילת מצה primary obligation of סעודת serves a more technical purpose, inaugurating the ("מוציא מצה" during) מצוה disagrees, maintaining that the ,פסחים י:לד in רא"ש However the .יום טוב a ,זכר לפסח merely serves as a אפיקומן The ".מוציא מצה" is fulfilled during מצה of at בית המקדש commemoration of the Korban Pesach eaten in the times of the the end of the Seder. state their views explicitly, the רא"ש and the רשב"ם While the is not entirely clear. On רמב"ם according to the אפיקומן understanding of מצה rules that a person fulfills his רמב”ם הלכות חמץ ומצה ו:א the one hand, the This ruling implies that the .מצה of כזית obligation upon consuming a single On the other hand, in .מצוה fulfills the מגיד after מצה initial consumption of :writes רמב"ם the ,אפיקומן explaining the prohibition of eating after the ובזמן הזה אוכל כזית מצה ואינו טועם אחריה כלום, כדי שיהיה הפסק סעודתו וטעם בשר הפסח או המצה בפיו שאכילתן היא המצוה. )הלכות חמץ ומצה ח:ט( And nowadays one eats matzah and doesn't eat anything afterwards, so that one will conclude the meal with the taste of Pesach or (in post-Mikdash times) matzah in his mouth, since their consumption is the mitzvah. seems to suggest רמב”ם the ",מצוה as "the אפיקומן of מצה In referring to the .מצה of מצוה which fulfills the primary אפיקומן that it is the may be רמב"ם R' Soloveitchik suggested that the understanding of the of מצוות and the other סיפור יציאת מצרים rooted in the relationship between itself is fulfilled with the initial מצה of מצוה the Seder night. Although the throughout סיפור יציאת מצרים of מצוה the ,מגיד after מצה consumption of
ניסן תשע"ו • Z 24 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON in front of the מרור and מצה the Seder requires the continued presence of ,טעם מצה בפיו maintains that when a person retains the רמב"ם individual. The considers הלכה ,taste of matzah in his mouth, for the conclusion of the Seder is literally present before the person. This halachic מצה the situation as if סיפור יציאת of מצוה simulation enables an individual to continue to fulfill the .through the conclusion of the Seder מצרים R' Soloveitchik's explanation may also shed light upon the opinion of maintains that the prohibition בעל המאור פסחים כו: בדפי הרי"ף The .בעל המאור the exists only while a person is involved in fulfilling אפיקומן of eating after the Once the Seder concludes, however, a person .סיפור יציאת מצרים of מצוה the may resume eating and drinking. Based on R' Soloveitchik's explanation, one could explain that the role of the prohibition is to facilitate the lingering "taste of matzah in his mouth" in order to enable continued fulfillment of Once the Seder has concluded, he no longer performs the .סיפור יציאת מצרים .is no longer necessary מצה and thus the taste of ,סיפור יציאת מצרים of מצוה also underscores the intrinsic רמב"ןIn a very different context, the of the night. In his מצוות and the other סיפור יציאת מצרים relationship between s conspicuous'רמב"ם objects to the רמב”ן the ,ספר המצות מ"ע טו additions to the the blessings recited upon Torah study, from the ,ברכת התורה omission of why does the ,רמב"ן reasons the ,מצוה דאורייתא are a ברכת התורה If .ספר המצות suggests שאגת אריה fail to count them? In light of this omission, the רמב"ם קרית ספר The .מדרבנן are required only ברכת התורה believes that רמב"ם that the are ברכת התורה does maintain that רמב"ם however, argues that the ,הל' תפילה יב but refrained from counting them independently because they are ,מדאורייתא itself. In challenging the תלמוד תורה of מצוה included as a part of the broader ,raises the Kiryas Sefer’s possibility, but immediately rejects it רמב"ן the ,רמב"ם independently, even if they מצוות דאורייתא always counts רמב"ם noting that the if the ,רמב"ן After all, reasons the .מצוה are merely components of a broader (the passage recited upon bringing the first fruits) מקרא ביכורים counts רמב"ם independently סיפור יציאת מצרים and ,ביכורים of מצוה independently from the independently ברכת התורה he should certainly count ,קרבן פסח of מצוה from the independently, he ברכת התורה does not list רמב"ם Because the .תלמוד תורה from .מדרבנן must understand them to be s almost parenthetical analogy, comparing the relationship'רמב"ן The סיפור יציאת מצרים to the relationship between תלמוד תורה and ברכת התורה between are conceptually linked to ברכת התורה is quite revealing. Just as ,קרבן פסח and is fundamentally connected to סיפור יציאת מצרים so too ,תלמוד תורה of מצוה the s'רמב"ן In this context, it is also worth noting that the .קרבן פסח of מצוה the fits consistently with his סיפור יציאת מצרים and ברכת התורה analogy between
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 25 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו of thanksgiving ברכה a ,ברכת הודאה as a ברכת התורה general understanding of סיפור resemble ברכת התורה ,Because of their encomiastic nature .הקב"ה towards סיפור however, the analogy to ברכת הודאה were not a ברכת התורה If .יציאת מצרים .would be less clear יציאת מצרים מצוה also appears to view the שו"ת הרא"ש כד:ב in רא"ש As a final note, the of the מצוות as being fundamentally linked to the other סיפור יציאת מצרים of because סיפור יציאת מצרים is recited upon ברכה explains that no רא"שSeder. The of the night unequivocally proclaim our mindset to engage מצוות the other no ,מרור and מצה Because we are eating .יציאת מצרים of recounting מצוה in the itself, as סיפור is necessary for the (ברכה declaration of intent (in the form of a מצה In essence, the .סיפור these practices provide context and meaning for the calling attention ,סיפור יציאת מצרים for "ברכת המצוה-itself functions as a "quasi to the greatness of the miracles and the obligation to remember in much the .ברכת המצוה same way of a typical is סיפור יציאת מצרים is that ראשונים What emerges from all of these intrinsically connected, on both a practical and conceptual level, to the other of the night. This connection thus represents another major difference מצוות of the Seder סיפור יציאת מצרים of the entire year and זכירת יציאת מצרים between night.
סיפור יציאת מצרים The Scope of debate the minimal recitation necessary to fulfill one’s obligation ראשוניםThe is recited on the recital ברכה explains that no אבודרהם The .סיפור יציאת מצרים of has already been fulfilled סיפור יציאת מצרים of מצוה because the הגדה of the The reasoning 6.קידוש in "זכר ליציאת מצרים" by mentioning the three words can be fulfilled through a סיפור יציאת מצרים presupposes that אבודרהם of the פתיחה להלכות ק"ש in his פרי מגדים The .יציאת מצרים minimalistic recognition of at a later point in history, but הגדה instituted the חז"ל concurs, explaining that יציאת מצרים merely requires a nominal mentioning of חיוב דאורייתא the basic חיוב disagrees, maintaining that the נתיבות המשפט on the Seder night. The an ,סיפור מעליא מכל מה שארע מראש ועד סוף requires a סיפור יציאת מצרים of דאורייתא elevated retelling of everything which transpired from beginning to end.7 The yet requires the ,מצוה מדרבנן which is only a ,פורים draws a parallel to נתיבות in order to fulfill one's obligation. If reading the מגילה recitation of the entire סיפור of מצוה דאורייתא requires completeness and thoroughness, then the מגילה .should certainly warrant a comprehensive and complete recital יציאת מצרים denotes "והגדת לבנך" grammatically, the phraseology ,נתיבות Moreover, adds the
6 הובא ברבנו ירוחם נתיב חמישי:ד. 7 הגדה של פסח מעשה ניסים.
ניסן תשע"ו • Z 26 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON an extended recounting, not a mere mentioning. R' Chaim Soloveitchik demands סיפור יציאת מצרים proposing ,נתיבות cited above) also agrees with the) performed הקב"ה detailed descriptions of the miracles and wonders which on our behalf.
סיפור יציאת מצרים The Requirement to Articulate retelling," in" ",הגדה" writes that the need for תשובות הרא"ש כד:ב in רא"ש The is not to be taken literally. Even if one merely סיפור יציאת מצרים the context of ,ספר החינוך מצוה כא the obligation is fulfilled. The ,יציאת מצרים contemplates however, disagrees, maintaining that actual articulation is necessary in to הגדה Even a person dining alone must speak the . מצוהorder to fulfill the משבצות זהב תעד:א in פרי מגדים himself, "for his speech will arouse his heart." The ברכות כ ע"ב on מחלוקת אמוראים suggests that this debate may depend on the thought is tantamount to speech; the ,הרהור כדיבור דמי regarding whether or not maintains that thought is tantamount to speech, and one may therefore רא"ש argues that thought is not equated חינוך The .הגדה merely contemplate the with speech, and actual pronunciation of the terms is thus essential. one can account for the absence ,הרהור כדיבור דמי adds that if פרי מגדיםThe מצוה for a ברכה never instituted a חז"ל as ,סיפור יציאת מצרים of מצוה on the ברכה of a שו"ת which can be fulfilled through mere thought. R' Shlomo Kluger in the maintaining ,פרי מגדים rejects the analysis of the האלף לך שלמה השמטות אורח חיים מ absolutely requires speech, according to both opinions סיפור יציאת מצרים that pertains גמ' ברכות R' Kluger explains that the dispute in .ברכות in גמרא in the סיפור יציאת .speech/דיבור specifically demands תורה which the מצוות only to ",הגדה" the Torah stipulates ,דיבור however, is different. As opposed to מצרים which denotes communication, “an interaction between two individuals.” R' Shlomo Kluger infers that both opinions ,תורה Based on the diction of the unless סיפור יציאת מצרים would maintain that one cannot fulfill גמ' ברכות in the it is recited in a manner that could possibly be heard by others. In light of R' Kluger's interpretation, a further distinction emerges Although R' Kluger .זכירת יציאת מצרים and סיפור יציאת מצרים of מצוה between the can "זכירה" demands speech, perhaps he would admit that ''סיפור" argues that ,however ,שאגת אריה יגbe fulfilled through mere mental contemplation. The requires verbal זכירת יציאת מצרים rejects this distinction, arguing that even as a "זכירת עמלק" articulation. Citing the requirement to verbally articulate .requires verbal declaration "זכירה" derives that any שאגת אריה model, the זכירת and סיפור that both שאגת אריה Even if one accepts the view of the זכירת and סיפור require speech, one can still distinguish between יציאת מצרים that although one must ideally מסכת ברכות טו ע"א rules in רב יהודה .יציאת מצרים
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 27 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו in an audible tone, if one articulated the words inaudibly, one שמע recite the implies that this rule רשב"א )שם ד"ה אמר רב יוסף( post-facto. The חיובfulfills the הגדה של פסח מנחת אשר ד R' Asher Weiss in ,גמרא Based on this .מדאורייתא is even זכירת יציאת מצרים suggests that although one fulfills the requirement of "הגדה" if it was recited in an inaudible tone, perhaps the higher standard of .would necessitate recitation in an audible tone סיפור יציאת מצרים necessary for
ניסן תשע"ו • Z 28 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON פסח $ ניסן תשע"ו • Z 30 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON in Our קרבן פסח Bringing the Time Rabbi Yehuda Balsam $ In .דרישת ציון known as ספר n 1862, Rav Tzvi Hirsch Kalisher published a related to re-settling השקפה and הלכה it, he focused on many aspects of Iand re-cultivating the land of Israel. One of the aspects that he discussed בית nowadays, despite the fact that we have no קרבנות was the issue of offering ,of his time פוסקים To this end, he wrote letters to many of the great .המקדש many of whom in turn offered their opinions as to whether it is permissible of every פוסקים ,nowadays. Since that time קרבנות and/or obligatory to offer subsequent generation have discussed this issue. What follows is a brief synopsis of some of the major points that must be dealt with when analyzing this matter.
The original suggestion by the ראשונים was raised in the time of the קרבנות The possibility of offering ירושלים who states2 that we should all go to רבינו יחיאל דפריש He cites 1.כפתור ופרח ,dates this statement to the year 1257. However כפתור ופרח The .קרבנות and offer he does not address any of the major concerns that were subsequently raised .אחרונים by the
?מקום המקדש in the קדושה Is there קדושה discusses in a number of places whether the land of Israel has גמראThe nowadays.3 This depends on whether the land was sanctified in a temporary
1 פרק ו' ד"ה אחר שהענין כן 2 This is according to the text found in the Bar Ilan Responsa Project. If this is correct, he is However, the .מהר"ם מרוטנברג of the רבי and the ,בעלי התוספות referring to one of the well know who is unknown. The year attributed רבינו חננאל דפריש refers to כפתור ופרח standard text of the .רבינו יחיאל to the statement was during the lifetime of 3 חגיגה ג:, יבמות טז:, מכות יט., חולין ז.
Rabbi Yehuda Balsam is a Rebbe in the DRS Yeshiva High School For Boys. Yehuda, his wife Chavie, and their children Pinny, Noach, Bayli, and Mali joined BKNW in March of 2005.
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 31 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו writes that regardless of one’s רמב"ם or a permanent fashion. However, the everyone agrees that the ,ארץ ישראל of the remainder of קדושה position on the even today.4 He explains that קדושה stood retains its בית המקדש area where the remain intact because their ירושלים and that of מקדש both the sanctity of the which can never be nullified, neither by war nor שכינה stems from the קדושה who holds that רבי יהושע by enemy occupation. This follows the opinion of despite the קדשי קדשים eat ,בית המקדש despite the lack of a קרבנות we can bring קדשים and eat ,מקדש lack of curtains (or walls) around the courtyard of the s ruling’רמב"ם In addition, the 5.ירושלים despite the lack of walls around קלים .חייב כרת is מקום המקדש and enters the טמא indicates that one who is s conclusions. He assumes that’רמב"ם disagrees with all of the ראב"ד The מקום nowadays agree that the קדושה has no ארץ ישראל those who hold that ארץ who says that ,רבי יוסי is also without sanctity. He adds that even המקדש ,בבל retains its sanctity from the time of those who ascended from ישראל is no longer holy.6 He therefore rules that מקום המקדש would agree that the .חייב כרת is not מקדש and enters the area of the טמא one who is
מגן אברהם of the פסק The in the קדושה that there is still רמב"ם rules like the opinion of the מגן אברהםThe is טמא while עזרה nowadays, and one who enters the area of the מקום המקדש on ליקוטי הלכות refers the reader to his משנה ברורה The 7.כרת punishable with and רמב"ם between the מחלקת where he rules that we consider the מסכת זבחים to be unsettled.8 We therefore must refrain from walking on the spot ראב"ד but we do ,רמב"ם stood out of concern for the opinion of the מקדש where the .there קדושה not state unequivocally that there is
Rav Tzvi Hirsch Kalisher’s suggestion whether ספק it is generally assumed to be a ,מגן אברהם Despite the ruling of the remains. Based on this, Rav Tzvi Hirsch Kalisher מקדש of the קדושה the ,רמב"ם follows the opinion of the הלכה developed a brilliant solution. If the ,is correct ראב"ד even today. If, however, the קרבנות then we are able to offer on קרבנות we may still offer ,מקדש in the place of the קדושה and there is no of קדושה teaches that if one is to assume that the גמרא this same spot. The nowadays.9 This מצרים in קרבנותis cancelled, it is permissible to offer ירושלים
4 הלכות בית הבחירה פרק ו' הלכות יד-טז 5 מגילה י. 6 יבמות פב: 7 סימן תקסא סעיף קטן ב' 8 שם סעיף קטן ה' 9 מגילה דף י.
ניסן תשע"ו • Z 32 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON As long as the ability .מזבח a private ,במה on a קרבןis the concept of offering a .במה it was forbidden to do so on a ,בית המקדש in the real קרבן existed to offer a on קרבנות to bring מותר no longer exists, it becomes מקדש of the קדושה Once the nowadays מקום המקדש in the קרבן once again. Therefore, one who offers a במה a is correct, I am bringing רמב"ם should do with the following condition: if the is correct, this is being brought ראב"ד and if the ,מזבח on the real קרבן this as a .בית המקדש of the עזרה that just so happens to be located in the במה on a Rav Tzvi Hirsch Kalisher presented this suggestion to Rav Akiva Eiger and he claims that he accepted it.
Problems with this solution Rav Tzvi Pesach Frank points out that this condition would not work for are different במה governing offerings brought on a הלכות as the ,קרבנות bringing קרבן One is not permitted to bring a 10.מזבח than those brought on a proper on the קרבן יחיד and one may not bring a ,במה a public offering, on a ,ציבור nowadays, and the only reason to טמא This is because we are all .מזבח real it is permissible to bring a ,טומאה הותרה בציבור is that קרבן permit bringing any קרבן Thus, the only way to offer a .טמא if the majority of people are קרבן public .רמב"ם is in favor of the הלכה nowadays is if we assume that the קרבן suggests an additional solution.11 One should offer the שאלת דודThe and if it ,קרבן he is bringing a רמב"ם follows the הלכה on condition that if the is not, he is merely slaughtering an animal, throwing its blood and burning its fat, all in a mundane fashion. However, he points out that due to other as there ,תנאי nowadays, even using this קרבנות concerns, one should not bring are many other concerns that have not been properly addressed.
?טמא Aren’t we all An obvious issue that must be dealt with is the fact that most or all of us have at some point in our lives, and none of us טומאת מת come in contact with How, then, can we ever hope .פרה אדומה have ever been purified through the ?קרבנות much less offer ,בית המקדש to enter the Rav Tzvi Hirsch Kalisher explains that he is not suggesting that we as that would certainly be forbidden. He only ,קרבנות should offer personal rules as stated above גמרא since the ,קרבנות ציבור meant that we should bring 12.טמא even while קרבנות that one may bring communal חתם סופרreject his application of this concept. The אחרונים However, some שכינה if the קרבנותwhen offering communal טומאה explains that we only permit
10 קונטרס מקדש מלך, הובא בשו"ת מנחת שלמה תנינא סימן קמ 11 חלק א' קונטרס דרישת ציון וירושלים ד"ה ע"כ 12 מטעם טומאה הותרה בציבור
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 33 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו However, one would not be permitted to go 13.בית המקדש already resides in the writes that a שערי צדק Similarly, the .טמא while עזרה in the מזבח and construct a He adds that 14.מזבח to build a מקדש person may not enter the area of the טמא This .דחויה בציבור but rather impurity is only הותרה בציבור is not פסק the accepted but it is ,טמא while מקדש means that there is still a prohibition of entering the to be כהן גדול However, this requires the .קרבן pushed aside by the need for the while קרבנות for bringing בני ישראל on his forehead, which forgives ציץ wearing the ,in our times. However ציץ nor a כהן גדול We certainly have neither a .טמא they are we are still permitted כהן גדול disagrees and writes that if there is no חתם סופר the 15. ציץbut he does not specifically address the issue of the ,קרבן ציבורto offer a
מחצית השקל No are קרבנות is that communal חתם סופר A different problem raised by the Since .מחצית השקל supposed to be purchased with funds that are raised via the He answers .קרבן ציבור no such collection has taken place, we cannot offer a which is considered ,קרבן פסח that one would still be permitted to bring the but is privately funded, and , טומאהa communal offering for the purpose of .מחצית השקל does not require the and give קרבנות Rav Kalisher suggested that one can privately fund the as is done when ,זכין לאדם שלא בפניו everyone a share in them using the rule of and other communal needs. However, this suggestion is highly עירוב making a would work in the case of the זכין לאדם questionable, as it is unclear whether .מחצית השקל
מזבח Identifying the proper placement of the brought עולי בבל who says that the רבה בר בר חנא בשם רבי יוחנן quotes גמרא The the second 17,מזבח with them.16 The first was to testify about the נביאים three and the third was to testify ,מזבח was to testify about the placement of the It seems clear from the .בית המקדש even if there is no קרבנות that we can offer .is מזבח to tell us where the placement of the נביא that it is necessary for a ,גמרא Rav Kalisher was not fazed by this problem. He explains that when the with no בית המקדש they had to create a new ,בבל Jewish people returned from We .מזבח to tell them where to place the נביא existing blueprint and required a and can measure the הר הבית and other remnants of the כותל המערבי have the .מזבח to properly situate the חז"ל distance using the measurements offered by
13 חלק א' שער הקרבנות וכפרה הערה א' 14 חלק א' סימן קא-קב 15 יורה דעה סימן רלו 16 זבחים סב. .and is not part of our discussion מחלקת רש"י ותוספות The meaning of this is subject to a 17
ניסן תשע"ו • Z 34 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON בית Many have objected to this suggestion because, since the time of the there are differing views as to how large the measurements actually ,המקדש were, and we might not be getting an accurate assessment. However, a simple בית that existed in מזבחThe .מזבח solution to this problem is to make a smaller and had to be placed in a very ,אמות by twenty-two אמות was twenty-two שני of one or two squared מזבח specific location. We can build a much smaller and will certainly be able to place it within the space of the original ,אמות regardless of whether our measurements are exactly the same as those ,מזבח .בית המקדש used in the second
?are legitimate כהנים Can we assume that our to prove his legitimacy כהן is was necessary for a בית המקדש In the times of the discusses in a number of places what גמראThe .עבודה in order to perform the All agree that if one can 18.כהן qualifies as valid proof to one’s lineage as a he is immediately ,מזבח on the עבודה prove that his ancestor performed the that those who wanted to perform the ספר עזרא accepted. Similarly, we find in .were required to show documentation of their lineage in order to serve עבודה Obviously, this is nearly impossible to demonstrate nowadays. The questions is whether we would be permitted to rely on those who consider themselves nowadays, or we would require additional evidence similar to the times כהנים .בית המקדש of the both reject this concern. They explain חתם סופר Rav Kalisher and the that was enacted in the חומרא מדרבנן that the need for proof of lineage is a that חזקה situation, we may rely on the בדיעבד Since we are in a .עזרא time of need not prove that כהן writes that a חזון איש are valid. Similarly, the כהנים our on כהן in order to be considered a עבודה his paternal ancestor performed the level.19 דאורייתא a
?בגדי כהונה Can we re-create the are required to wear special garments when they serve כהנים We know that the the belt worn by every ,אבנט One of those garments is the .בית המקדש in the whether it was גמרא in the מחלוקת is subject to כהן הדיוט of the אבנטThe .כהן rules that רמב"םalong with other dyes.20 The תכלת completely white or required This presents a major problem, as we no 21.שעטנז and is made of תכלת it requires .dye תכלת as to what substance is used to create the מסורהlonger have a definite this is not enough ,חילזון Even if one assumes that the Murex Trunculus is the
18 קדושין עו., כתובות כד: ועוד מקומות 19 חזון איש אבן העזר סימן ב אות ז 20 יומא דף יא: 21 הלכות כלי המקדש פרק ח' הלכה א'
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 35 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו .תכלת under the assumption that it is the correct שעטנזproof to confidently wear it is not necessary to use בגדי כהונה states that for the תפארת ישראל The and it is sufficient to use any dye ,חלזון that was made by the actual תכלת would שעטנז that creates a similar color.22 Therefore, even the problem of However, many later authorities have .תכלת be solved by using the modern .תפארת ישראל rejected this view of the
.מזבח Inaugurating the with the מזבח teaches that one can only inaugurate a newly built משנה The that one can possibly קרבן As we shall soon see, the only 23.קרבן תמיד morning However, this seems impossible since .קרבן פסח offer nowadays would be the which we could not קרבן תמיד with a מזבח the מחנך we would first need to be bring. Rav Zvi Pesach Frank suggests that perhaps we can employ the concept without first inaugurating קרבן פסח to permit bringing the עשה דוחה לא תעשה of that carries מצות עשה is a קרבן פסח This would be true because the 24.מזבח the .כרת with it a penalty of 25.צל"ח However, he rejects this suggestion based on a comment of the to push off a מצוה explains that we would never allow a positive צל"ח The that is prescribed by the איסור prohibition when the prohibition is that exact the מחנך prior to being קרבן explicitly forbids bringing a תורה Since the .תורה by definition cannot קרבן to bring another עשה the ,קרבן תמיד with the מזבח .לא תעשה push aside that would בית המקדש who was asked if the חיד"א Nevertheless, he cites the קרבן פסח would we be permitted to bring the ,ערב פסח be rebuilt at noon of answered that since it is a חיד"א The 26.תמיד despite the lack of the morning which is a ,קרבן פסח we would say that the obligation to bring the ,שעת הדחק .מזבח of not inaugurating the איסור would push aside the מצות עשה שיש בו כרת
כהנים Inaugurating the קרבן must offer a special עבודה who begins performing the כהן Similarly, every which would also be impossible nowadays. Without this, he would not מנחה .קרבן פסח even the ,קרבנות be able to bring any Rav Kalisher rejects this problem and states that while bringing this בדיעבד is certainly the proper thing to do, it is not necessary in a קרבן מנחה who writes that if this were not so, how would משנה למלך situation. He cites the
22 כללי בגדי קודש של כהונה ד"ה אמנם הדבר 23 מנחות מט: 24 קונטרס מקדש מלך 25 פסחים דף מט. 26 יוסף אומץ סימן ו'
ניסן תשע"ו • Z 36 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON if something כהן גדול fill in for the כהן גדול it be possible to have an assistant He would certainly not be permitted to offer 27.יום כיפור happened to him on .יום כיפור on קרבן מנחה a personal
ריח ניחוח We no longer have the Rav Yaakov Etlinger raises a unique problem that would seemingly invalidate writes תוכחה in the first פסוק from being offered in our times.28 The קרבנות all 29.גלות when we are in a period of ריח ניחוח that Hashem will no longer smell our has to have in six things in כהן the ,קרבנות teaches that when offering משנהThe Thus is seems nowadays that 30.לשם ניחוח and לשם ריח mind, two of which are as Hashem has limited the intentions ,קרבן it would be impossible to offer any .גלות in ריח ניחוח by no longer smelling our כהן of the mentions this issue on his own, and points out that it would not נצי"בThe in relation to ריח ניחוח never uses the term תורה since the ,קרבן פסח apply to the בית who writes that in the second רמב"ן Others have cited the 31.קרבן פסח the and they were certainly ,ריח ניחוח nor was there ,שכינה there was neither המקדש 32.קרבנות permitted to bring
קרבן פסח Unresolved debates surrounding the Even if we accept every solution to the aforementioned problems, there are One .קרבן פסח of the הקרבה still a number of procedural issues concerning the גיד הנשה rules that one does not remove the רמב"ם example of this is that the strongly disagrees, and rules that ראב"ד while the ,קרבן פסח before roasting the This, and other debates among 33.קרבן doing so would invalidate the entire .קרבן would require resolution in order to practically offer any ,ראשונים the
Conclusion precludes our offering ארץ ישראל Unfortunately, the current political climate in Even if we were able to procure permission to do so, it .הר הבית on the קרבנות of our generation to resolve the issues that גדולי תורה would require all of the have been raised throughout the past few hundred years. Hopefully, this year in בית המקדש comes and rebuilds the מלך המשיח will be the one in which the מן הזבחים ומן הפסחים אשר הגיעו דמם על קיר all of its glory and we will merit to eat !המזבח ונאמר לפני ה' שירה חדשה
27 הלכות כלי המקדש פרק ה' הלכה טו 28 שו"ת בנין ציון סימן א' 29 ויקרא פרק כו פסוק לא 30 זבחים מו: 31 העמק דבר שם 32 ויקרא פרק כו פסוק טז 33 הלכות קרבן פסח פרק י' הלכה יא.
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 37 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו ניסן תשע"ו • Z 38 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON The Role of the Korban Pesach Jonathan Sidlow $ ne most often hears that the presence of the shank bone on the a lamb eaten ,קרבן פסח of the זכר is meant to be a (קערה) Seder-plate in Egypt. While this certainly is true, after בני ישראל Oin the homes of one may come to an enriched and more intellectually satisfying ,עיון a bit of with the broader goals of קרבן פסח understanding, by way of connecting the the Seder.
Spiritual and Physical Proximity post-Exodus. The nucleus of the ,מחנה camped in a set formation, the בני ישראל derived from the Hebrew ,משכן which contained the מחנה שכינה camp was the meaning to abide or dwell. This refers to the concentrated ,”שכן“ (root) שורש manifestation within the שכינה center of God’s camp. One layer removed, the next circle was ,לויים and כהנים which housed the מחנה לויה the along with Moshe and Aharon, who served as and God. Finally, in עם the conduits between the ,עם was the ,מחנה ישראל the outermost circle, the .משכן which had no day-to-day role in the operations of the The relationship between the shells of the camp was one of symbiosis. to the outer layers. The (מן) God provided protection, guidance, and food inner shell served as the conduit between the people and God and vice- versa, and the outer shell served as a semblance of military protection, being a force surrounding the inner shells which would absorb the brunt became established in בני ישראל of any external attack.1 Later, once the the outer shell would adopt the responsibility to support the ,ארץ ישראל etc. Only through each shell תרומה/מעשר members of the inner shell via
.ענני הכבוד Notwithstanding the fact that the ultimate protection was provided by the 1
Jonathan Sidlow is a former IDF Paratrooper. Currently studying at YU as a Music Major and Pre-Med student. Soon to publish What Was Once a Dream, a memoir pertaining to his service which included Operation Brother’s Keeper and Operation Protective Edge.
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 39 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו .function as a healthy ecosystem מחנה doing its part could the acted as a proxy for spiritual proximity משכן Physical proximity to the from within the inner circle could לויים and כהנים as well. Only those and even they had to abide by strict ,משכן approach God in the work of rules lest punishment befall them, as seen with Nadav and Avihu who were 2.משכן killed for bringing a foreign fire into the Furthermore, the idea of parallelism between physical and spiritual as a result טמא connectivity also provides insight as to why those deemed of transgression of the law had to be expelled from the camp for a period A transgression of the Torah is a deviation from .טהור of time until deemed God’s command, i.e., that which gives an individual the fulfillment of a role within the camp in the first place. Being ejected outside the camp leaves one in a position of vulnerability as easy prey for predators, since the protection of the camp does not extend beyond the outer shell. The than usual, a reflection of משכן transgressor is further distanced from the the spiritual distance being expanded as a result of the transgression. In this situation, the transgressor is both physically distanced from the protection which the camp offers, and from God, leaving him or her vulnerable and with time to reflect.3 and banishment comes to an end, one טומאה After the period of Both of these words are based on .קרבן a מקריב returns to the camp and is imparting ,בנין הפעיל is in the מקריב ”.which means “close ”קרב“ of שורש the the causative meaning of bringing something closer. When one returns to the camp, he is coming closer not only in physical proximity, but spiritually is not merely offering an animal קרבן as well, to God. Thus the giving of a as compensation and appeasement for a transgression, but the method by .מחנה him or herself back to the מקריב which one is being בני ישראל is supported by all מקריב The treatment of the word to be slaughtered and eaten in proximity קרבן פסח required to bring their They were obligated to personally approach the closest .בית המקדש to the earthly experience and physical manifestation of God’s presence, i.e., they which ,חג themselves physically, in order to celebrate the מקריב were to be as a demonstration of their own spiritual קרבן involved the giving of a 4.הקרבה
.פרשת שמיני י:א 2 3 It is important to note that those who come to be deemed spiritually impure as a result of are not expected to leave the camp, showing that it is specifically transgressions and not נדה .מחנה consequences of natural bodily functions that cause ejection from the otherwise one was expected to ,טהור This was of course done on the condition that one was 4 .פסח שני do so on
ניסן תשע"ו • Z 40 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON as an Affirmative Act of Conviction קרבן פסח therefore ,קרבנות like all other ,קרבן פסח The reflects the process of bringing oneself closer to God. However, it has a unique second aspect By roasting the lamb .הקרבה to its symbolism of pledged בני ישראל ,whole in the face of Egyptians their allegiance to Hashem. The significance of roasting a lamb is most evident when one considers Khnum, who is depicted as having a ram’s head and a human body. Having been considered among the most powerful and important of the deities by the Egyptians, Khnum is the likely ate the בני ישראל commandment. On the night that קרבן פסח target of the of the in Egypt, they ate the deity of their oppressors and through that act קרבן פסח .themselves to Hashem מקריב of defiance were followed בני ישראל One should consider the possibility that not all in Egypt, and that many did קרבן פסח through on the command to eat the בני not have the courage to fight the Egyptian spiritual conventions which .had been steeped in since Yaakov and his sons moved to Goshen ישראל were בני ישראל that many members of מכילתא Rashi comments based on a at this point רשעים The 5 .”רשעים“ for their being מכת חושך killed during who were irreversibly בני ישראל in history may have meant those within assimilated into Egyptian culture and reluctant to leave Egypt and execute ,were relatively passive בני ישראל the ,מכת בכורות God’s command. Up until watching God bend nature to represent them, but the commandment of deviated from that pattern. By painting their doorposts with קרבן פסח the were differentiating themselves from the בני ישראל ,the blood of the lamb Egyptians. One may ask, why was this test was necessary? According to מכת during בני ישראל were already eliminated from רשעים Rashi, we saw the The answer is that the nature of this test is different and demanded !חושך who had no urge to רשעים take action for themselves. Those בני ישראל that and those who wanted to leave but ,מכת חושך leave were eliminated during were not courageous enough to show this through their acting upon the because they did not have the מכת בכורות were caught during ,קרבן פסח of ציווי בני ישראל blood on their doorpost to prove to Hashem that they were among and worthy of His “passing over” their home. may have been an effective filtration mechanism מכת בכורות The test of because it triggered fear of Egyptian retaliation, which would show weakness in one’s faith in God’s protection. Alternatively, it may have been
.בא י:כב and בשלח יג:יח 5
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 41 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו effective because it forced a decision and demonstration of reluctance to abandon the Egyptian deities as gods, which disqualified one from the בני ישראל was therefore the definitive litmus test in which קרבן פסח The .עם proved on the level of the individual whether he or she was actually a firm .מחנה believer in Hashem and worthy of being part of the It is also worth noting that the symbolism of community is further in the rabbinic requirement that each participant סדר reflected during the i.e., no individual , קרבו פסח must be part of a designated group offering of a which could be viewed as a gesture of ,קרבן can bring their own personal philosophical independence untethered from prescribed Torah ideals. had to בני ישראל experience, just as סדר Relating this to the current-day קרבן פסח designate themselves as those who would follow God by executing his commandment, so to we must designate ourselves as those sitting at the table represented קרבן פסח properly. By having the סדר to fulfill the objectives of the (were seeking to remind us (i חז"ל by the shank bone at the table, perhaps (publicly undermined the Egyptian deities pre-Exodus, (ii בני ישראל that involves ongoing affirmative commitments כלל ישראל being a member of and finally, (iii) the ,מצות and תורה demonstrated by acts of participation in .ourselves to Hashem מקריב Seder’s overarching function is a means of being
ניסן תשע"ו • Z 42 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON קרבן פסח The Message of Eli Schiffmiller $ was the bringing of the זמן הבית during the פסח he focal point of Although conspicuously absent .קרבן פסח eponymous sacrifice, the on the זרוע by placing a קרבן we commemorate the ,סדרים Tfrom our sandwich, both intended to remind us of this כורך Seder plate and by eating the קרבן פסח the ,קדשים קלים that are considered קרבנות Like other .מצוה important ritual purity. However, the ,טהרה in ירושלים had to be eaten within the walls of It .קרבנות contains a number of unusual elements not found in other קרבן פסח groups that were pre-arranged prior to the bringing ,חבורות had to be eaten in ,קרבנות While each group brought their own individual .מזבח on the קרבן of the or communal shifts, on the 14th ,כתות they did so together in a series of three he was afforded a makeup ,ערב פסח on קרבן If one was unable to bring a .ניסן of ,Perhaps most unique .פסח שני by bringing the אייר opportunity on the 14th of spiritual excision. The ,כרת merits קרבן פסח intentional failure to bring the whose passive violation garners such a punishment is מצות עשה only other All of the above are indicative of the unique .ברית מילה failure to perform a .which appears to be quite different than other sacrifices ,קרבן פסח nature of
טמא and while שבת on קרבן פסח Offering must be brought in purity, there is an exception to this קרבן פסח Although the that derives טומאה which is ,טמא מת is ציבור general rule. If the majority of the .can still be offered קרבן פסח from contact with or proximity to a corpse, the must be brought in its normal קרבן פסח the ,טמא מת are all כהנים Similarly if the טומאה הותרה This concept, known as .פסח שני time, without waiting for the are קרבנות as well. Additionally, public קרבנות is found by other public ,בציבור service itself שבת even if they are not a component of the שבת brought on ,(שבת which is of course brought on קרבן מוסף i.e., other sacrifices besides the) .involved מלאכות despite the offers two seemingly different derivations for the ability פסחים in גמראThe גמרא the ,פסחים ס"ו In .טומאה and communal שבת to override both קרבנות of
Eli Schiffmiller is a Risk Analyst at Silver Point Capital, a hedge fund in Greenwich, Connecticut. Eli and Esti joined BKNW in 2012 and have three wonderful children, Avigail, Aharon and Noam.
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 43 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו literally “in its appointed time” which ,במועדו on the word גזירה שוה employs a :states פסוק the ,קרבן פסח By .קרבן פסח and by the קרבן תמיד appears both by the וְיַעֲׂשּו בְ נֵי יִׂשְרָאֵלאֶת הַּפָסַח ּבְמֹועֲ דֹו. )במדבר ט:ב( The Bnei Yisroel shall perform the Pesach in its right time. :says פסוק the ,קרבן תמיד And by ּתִׁשְמְ רּולְהַקְרִ יבלִי ּבְמֹועֲ דֹו. )במדבר כח: ב( Make sure to offer the Tamid in its proper time. פסח can be brought while the public is impure from פסח We learn that the during the first offering טמא that a person who is משה Hashem instructs .שני :introduced with the following words ,פסח can bring the second אִ יׁש אִ יׁש יּכִ יִהְ יֶה אטָמֵ לָנֶפֶ ׁש )במדבר ט:י( Only individuals who are tamei mes offer the Pesach Sheni. is still פסח ראשון the ,טמא is collectively ציבור The implication is that if the of גזירה שוה Through the 1.שבת is brought on תמיד brought. We also know that and ,קרבן פסח to שבת on קרבן תמיד of bringing the הלכה we can apply the במועדו ,However .קרבן תמיד to טמא is ציבור when the קרבן פסח of bringing the הלכה the at all, and instead relies דרשות does not use the ancillary גמרא the ,פסחים ע"ז in In the words of .גזירה שוה itself without resorting to a במועדו on the meaning of by itself teaches במועדו ,That is .במועדו ואפילו בשבת במועדו ואפילו בטומאה - גמרא the and even שבת us that the sacrifice must be brought in its right time even on which appear ,סוגיות when ritually impure.2 How can we reconcile these two ?הלכה to offer different sources for the same ציבור itself requires explanation. If the טומאה הותרה בציבור The nature of Why ?טומאת מת why is this only the case for ,טומאה is somehow immune to קרבן that affect the public prevent the bringing of טומאה should other types of טומאה הותרה בציבור applies משנה תמורה יד ע"א Further, the ?קרבנות and other פסח first attempts to establish משנה The .קרבנות יחיד ,even to individual offerings which is not the ,טומאה and שבת override קרבנות ציבור a general rule that all that קרבנות יחידHowever, after bringing counterexamples of .קרבנות יחיד case by כהן brought by the מנחת חביתין such as the daily) טומאה and שבת also override is יחיד versus ציבור concludes that משנה the ,(יום כפור on פר כהן גדול and the גדול that have a set calendar time in קרבנות not the determining factor. Rather, all .טומאה and in spite of communal שבת which they are offered are brought on
עֹלַת ׁשַּבַת ּבְׁשַּבַּתֹו עַ ל עֹלַת הַּתָמִ יד וְנִסְ ּכָ ּה ,שבת brought each קרבן מוסף says in reference to the פסוק The 1 indicating that ,תמידים is brought in addition to the regular morning and afternoon מוסף the – .שבת are brought on תמידים the there as במועדיכם uses the word פסוק also have these dispensations as the קרבנות ציבור Other 2 well.
ניסן תשע"ו • Z 44 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON The peculiar result is that bringing a private sacrifice can be done during as long as the offering is required to be brought at a ,טומאה periods of public specific time. Why should the fact that the public is impure have any bearing ?קרבן Shouldn’t it depend solely on the individual bringing the ?קרבן יחיד on a
?קרבן ציבור or קרבן יחיד a קרבן פסח Is the .requires examination קרבן ציבור versus a קרבן יחיד as a קרבן פסח The status of On .קרבנות On the one hand it is brought individually like other private the other hand, it is brought as part of a communal group, both in terms .in shifts קרבן and the three larger groups offering the חבורות of the smaller ,are associated with individual actions קרבנות Moreover, normally private to offer personal קרבן תודה or a עבירה to atone for an חטאת such as bringing a however, commemorates the national event of ,קרבן פסחthanksgiving. The גמרא יומא נא ע"א and is more than merely a personal sacrifice. The ,יציאת מצרים while noting that it has קרבן יחיד alludes to this tension by establishing it as a as part of an assembly of other ,בכנופיא a public element in that it is brought regarding the - קרבן ציבור appears to consider it a גמרא פסחים עז ע"א Jews. Yet the states we only know this by גמרא the ,טומאה and שבת derivation of overriding how do we know this by other – ”שאר קרבנות ציבור מנין“ ,קרבן תמיד and קרבן פסח In fact, the .קרבן ציבור is indeed a קרבן פסחKorbanos Tzibur? This implies that in its own קרבן פסח takes the middle road, including the פירוש המשניות in רמב"ם that is akin to a public קרבן it’s a private – קרבן יחיד דומה לקרבן ציבור category of one.3 How then do we understand the hybrid public-private nature of the ?קרבן פסח
קרבן פסח Significance of .signifies קרבן פסח To answer these questions, we must first examine what the offering is to commemorate פסח explains that the purpose of the ספר החינוךThe the miracles that Hashem did for us in Egypt, transforming nature for the benefit of the new nation of Israel.4 This public display of the Creator interceding on behalf of His people served as a clarion call to the rest of the nations that we had a special relationship with Hashem. It is for this reason one who does not keep ,משומד one who is uncircumcised, or a ,ערל that an represents קרבן פסח As the .קרבן פסח cannot participate in the ,מצוות and תורה only those who are full-believing members ,כנפי השכינה our entering into the .can participate כלל ישראל of recalls the קרבן פסחexpands on this point. The במדבר ט:ז on משך חכמהThe the Divine intervention, by which the Jewish firstborns ,השגחה פרטית special .סדר קדשים In his introduction to 3 .מצוה ש"פ and מצוה י"ד See 4
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 45 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו were saved while the Egyptian firstborns perished. Moreover, in the original by sacrificing the lambs which the Egyptians treated as gods, we ,קרבן פסח ברית and instead choosing to enter into a עבודה זרה were actively rejecting with Hashem. This was a foundational act, necessary in the transformation of the Jewish people from a nation of slaves belonging to other men into of מצרים a nation of servants of Hashem. This initial demonstration in is repeated at all קרבן פסח our commitment to Hashem by sacrificing the often appears in עבודה זרה offerings. The theme of rejecting פסח subsequent For example, there was only .קרבן פסח conjunction with the bringing of the explains that משך חכמהThe .מדבר brought in the 40 years of the קרבן פסח one in truth there was no obligation to bring the sacrifice until we entered into was a מדברoffered in the second year in the קרבן פסח However, the .ארץ ישראל This was required to atone for .חטא העגל special exception, brought after the .עבודת השם the sin of idol worship and to reaffirm the nation’s commitment to movement and roots out all תשובה leads a national יאשיהו המלך Similarly when of the false idols and foreign influences, his first command to the people is 5.קרבן פסח to bring a is a national קרבן פסח We see from both of these sources that the is a ברית מילה in much the same way a עבדי השם affirmation of our roles as personal affirmation. Perhaps we can suggest that this is the reason the spiritual ,כרת is מצוות punishment for passive failure to perform both of these Rather than a punishment due to active .מצוות עשה excision, unique among all is a situational reality. This individual פסח and מילה of כרת commission, the has spiritually cut himself off from the larger nation of Israel by failing to punishment therefore ensues כרת The .קרבן פסח or bring a ברית מילה perform a directly from the individual’s lack of action. This may also be why, as the .קרבן פסח is a necessary precondition for bringing the מילה discusses, that חינוך קרבן of the ברית one cannot join in a national ,ברית מילה Without the personal .ציבור with the rest of the פסח
במועדו Meaning of פסחים in גמרות explains that the two במדבר ט:ב Rav Samson Raphael Hirsch on override קרבן תמיד and קרבן פסח that הלכה that provide different sources for the agree סוגיות actually complement each other. In reality, both טומאת מת and שבת קרבנותas an imperative that requires offering the במועדו uses תורה that the ,The sacrifice is offered in its appointed time .שבת status and on טומאה despite אִ יׁשאִ יׁש ּכִי יִהְיֶה טָמֵ א of דרשה irrespective of external hindrances. However, the is still necessary to teach ,טומאה overrides פסח from which we learn that , לָנֶ פֶ ׁש
.מלאכים ב' כג:כא 5
ניסן תשע"ו • Z 46 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON Thus the .טומאה is included, and not other types of טומאת מת us that only and teach us that it does not apply in all ,במועדו is used to qualify גזירה שוה to קרבנות is the operative term that requires במועדו ,circumstances. However This is also .טומאה and during שבת be brought in their proper time on both ,a set time ,זמן קבוע that have a קרבנות concludes that all תמורה in משנה why the versus ציבור and does not make the distinction a טומאה and שבת can override .which emphasizes the time component במועדו is דרשה one. The primary יחיד טומאה Still, as mentioned above, this is difficult to understand given that component. Rav Hirsch therefore ציבור itself depends on the הותרה בציבור as overriding גמרא discussed in the קרבנות explains that in actuality, all of the even if not in name. For example ,קרבנות ציבור are indeed טומאה and שבת .קרבנות יחיד are technically כהן גדול offered by the פר כהן גדול and חביתין the in the Kohen Gadol’s official ציבור However, they are offered on behalf of the is appointed, he will continue these offerings as the כהן גדול role. If another .קרבן פסח representative of the people. Similarly, we can extend this idea to קרבן יחיד דומה לקרבן is indeed a קרבן פסח the ,פירוש המשניות writes in רמב"ם As the .By its nature, it is clearly a personal sacrifice, from which each Jew eats .ציבור ,כתות and חבורות However, it is offered in a communal manner, as part of it is necessary for everyone to ,משך חכמה all at a set time. Building on the to demonstrate their commitment קרבן פסח personally join in the communal This is done on the individual .עבודה זרה and their repudiation of עבודת השם to ,As a whole . קרבנותlevel by small groups offering and eating from their own though, it represents a collective effort to publicly proclaim our dedication to ,Therefore .קרבן ציבור serving Hashem, and in that sense functions more like a .שבת and on טומאה it is brought even during periods of public ,קרבן ציבור like a In a fascinating insight, Rav Hirsch also answers our question as to why גמרא The .טומאה and not to other types of טומאת מת only applies to הלכה this can still be offered even if the owners are חטאת ציבור says that a תמורה טו ע"ב ,the community never dies. Indeed – איו הציבור מתים no longer alive because as the individual ,זמן קבוע that has a קרבן can continuously offer a ציבור only a ציבור members of society are only alive for a limited period of time, while the it is also not impacted ,ציבור itself is immortal. As death has no impact on the that devolves from the physical death of the טומאה which is a ,טומאת המת by and תורה though, is the spiritual continuation of ,ציבור body. What unites the to ציבור Individual deaths therefore do not change the ability of the .מצוות טמא is itself ציבור that have a set time, even if the majority of the קרבנות offer .מת
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 47 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו פסח ראשון to פסח שני Relationship of תורה The .פסח שני The above discussion also sheds light on the institution of to bring a makeup פסח dedicates a set time for those who missed the first for seven days, this is not an תשלומין that has קרבן חגיגה offering. Unlike the must be brought on the 14th of פסח שני open-ended period. Rather, the are בני ישראל after the ,פרשת בהעלותך in פסח שני We first read about the .אייר טמא מת Some people who were .מדבר in the קרבן פסח commanded to bring the :that they too wanted to participate אהרן and משה complained to אֲנַחְנּוטְמֵאִ ים לְנֶפֶׁש אָדָ ם לָּמָ ה נִּגָרַ עלְבִלְּתִי הַקְרִ יב אֶתקָרְּבַן הּבְ מֹעֲ דֹו ּבְ תֹוְך ּבְ נֵי יִׂשְרָאֵ ל. )במדבר ט:ז( We are tamei meis, but why should we be excluded from offering the korban Hashem in its right time with the rest of Bnei Yisroel. פסח about the בני ישראל is instructed by Hashem to teach the משה ,In response :This raises a number of questions .שני cannot bring טמא First, isn’t it common knowledge that one who is • Why would the questioners think that an exception should ?קרבן a be made in this case? not part of the regular commandments פסח שני Second, why is the • Why do we first learn about it through this ?הר סיני received at unusual episode? • Finally, their question seems to presuppose the possibility of a in its right time פסח why they can’t offer the משה By asking .פסח שני with the rest of the nation, they are implicitly saying that they will just not at the current moment. What ,קרבן פסח eventually offer the would cause them to draw קרבן פסח of מצוה about the nature of the this conclusion? writes that earlier in the same כלי יקרIn answer to the first question, the יַוְ עֲ ׂשּו בְ נֵ י - פסחים mentioned in פסוק is introduced using the פסח ראשון the ,פרשה is brought פסח by itself indicates the במועדו ,discussed יִׂשְרָ אֵלAs אֶת. הַ ּפָסַ חּבְ מֹועֲ דֹו either private or public, and ,טומאה in its appointed time, during any type of at first thought that this must include them as טמא Those who were .שבת on לָּמָה ענִּגָרַ לְבִלְּתִ י הַקְרִ יב אֶ תקָרְּבַ ן השם ּבְ מֹעֲ דֹו ּבְ תֹוְך ּבְ נֵיwell. This prompted them to ask It is interesting to note that the wording of the question appears to . ִ י ׂשְ רָ אֵ ל They specifically ask – why can’t we .כלי יקר support the explanation of the as well, and join in with everyone else. Only after במועדו bring the sacrifice clarified. As the first במועדו Moshe asks Hashem what to do is the meaning of serves to explain the meaning of אִיׁש אִ יׁש ּכִי יִהְ יֶה טָמֵא לָנֶפֶ ׁש ,learns פסחים in גמרא
ניסן תשע"ו • Z 48 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON .is impure ציבור to only apply in situations where the במועדו who ספורנוthere takes a different approach. He quotes the משך חכמה The not transpired, there would have been no need for חטא העגל writes that had the would have inhered in השראת השכינה necessary for קדושה Instead, the .משכן a through which our holiness was ,חטא העגלeach and every Jew. Only after the to be in a central location השראת השכינה diminished, was it necessary for the ,not occurred חטא העגל Moreover, had the .בית המקדש and later the משכן like the we would have achieved immortality. This means that ,אדם הראשון קודם החטא like worthy of the same level ,ציבור each Jew would have been considered their own prior to the ,הר סיניTherefore, at . משכןof Divine revelation later confined to the As everyone represented .פסח שני of מצוה there was no need for the ,חטא העגל would have applied to each individual טומאה הותרה בציבור ,ציבור-their own quasi would have been אהרן and משהas well. This means that those complaining to correct that they should participate with everyone else. However, after the Thus, this .ציבור only a communal joining together could constitute a ,חטא העגל only become necessary now. Based on Rav Hirsch’s insight, we can better פרשה in the טומאה הותרה בציבורThe reason .משך חכמה understand the comments of the טומאת that is able to overcome ציבורfirst place is due to the immortality of the If individual members within society would attain immortality, they too .המת That is, they could offer .קרבן for purposes of bringing a ציבור would be like the .does ציבור like a זמן קבוע at the ,קרבן במועדו a and עבודת השם represents a national commitment to קרבן פסח ,As mentioned a rejection of foreign influences. Given its seminal importance in the formation assumed they would be טמא perhaps this is why those who were ,כלל ישראל of in some fashion, even prior to being instructed about קרבן פסח participating in Their concern is captured by the end of their complaint, where they .פסח שני ,קרבן יחיד Although technically a . ּבְתֹו ְך ּבְ נֵ י יִ ׂשְ רָ אֵ ל ask why they can’t participate in ציבורthey recognized the significance of participating with the rest of the and expected to be able to join in. Perhaps this is also ,קרבן פסח bringing the period of seven תשלומין with a קרבן חגיגה is not structured like the פסח שני why קרבן unlike the ,ציבור did not need to be brought with the קרבן חגיגהdays. The which is a specific date on the calendar affords those ,פסח שני,Therefore .פסח the opportunity to recommit to the ideals קרבן פסח who missed the initial and to rejoin the nation in becoming servants of ,קרבן פסח represented by the קרבן the message of ,פסח שני or פסח ראשון Hashem. While today we do not have a is no less applicable. By internalizing its lessons and joining together in a פסח communal affirmation of our shared dedication to Hashem, IY"H we will be .במהרה בימינו ,in Yerushalayim קרבן פסחto offer the real זוכה
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 49 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו ניסן תשע"ו • Z 50 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON Medications on Pesach: Enhancing Living or ?לאוין Transgressing Michael I. Oppenheim, MD $
איסורי הנאה Healing through :states גמרא The א"ר יעקב א"ר יוחנן בכל מתרפאין חוץ מעצי אשירה היכי דמי אי נימא דאיכא סכנה אפילו עצי אשירה נמי ואי דליכא סכנה אפילו כל איסורין שבתורה נמי לא לעולם דאיכא סכנה ואפילו הכי עצי אשירה .... כי אתא רבין אמר רבי יוחנן בכל מתרפאין חוץ מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכת דמים. )פסחים כה.( R’ Yaakov stated in the name of R’ Yochanan that one is permitted to be healed with anything [even forbidden items] other than wood from an asheira tree [a tree used for avoda zara]. How can this be? If it is referring to a life threatening illness even asheira wood should be usable and if it is for a non-life threatening illness no forbidden items are permitted? Actually, it refers to a life threatening illness but even so asheira wood is forbidden … When Ravin came he quoted R’ Yochanan that one is permitted to be healed with anything [even forbidden items] except idol worship, illicit relations, and homicide. only for someone איסורים teaches that one is allowed to violate גמרא This The limited application to .חולה שיש בו סכנה who would be characterized as a and ,גמרא only life threatening illness is stated explicitly in the first part of the ,רא"ש as evidenced by the ,ר' יוחנן s version of’רבין is assumed to also apply to
Michael Oppenheim is an Infectious Disease physician at North Shore University Hospital and head of Medical Informatics for Northwell Health. He lives in Woodmere (just across the lake!) with his wife, Aviva, and his children Yair, Chaya Sarah, and Akiva. His hobbies include hiking and maintaining his saltwater reef aquarium.
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 51 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו כי אתא רבין אמר רבי יוחנן בכל מתרפאין במקום סכנה חוץ who codifies this statement is חולה שיש בו סכנה The explicit limitation to .מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכת דמים .רמב"ם משנה תורה הלכות יסודי התורה ה:ו in להלכה stated :relates גמרא Slightly later, though, the מר בר רב אשי אשכחיה לרבינא דשייף לה לברתיה בגוהרקי דערלה אמר ליה אימור רבנן בשעת הסכנה שלא בשעת הסכנה מי אמור אמר ליה האי אישתא צמירתא נמי כשעת הסכנה דמיא איכא דאמרי אמר ליה מידי דרך הנאה קא עבידנא. )פסחים כה:( Mar bar Rav Ashi encountered Ravina who was applying oil from under-ripe olives [forbidden because they were] orlah [from the tree’s first three years] to the skin of his [ill] daughter. Mar bar Rav Ashi asked “I understand that the rabbis permit in the case of a life-threatening condition, who allows for a condition not life-threatening?” Ravina answered “this febrile condition is a life-threatening one.” Others say that Ravina replied “am I doing this [using these forbidden olives] in the normal way from which one would benefit [from olives]?” implies that his daughter’s רבינאThe second version of the response of illness was not life-threatening, yet was permissible because he was benefitting from the forbidden olives in an abnormal way. This is based on :ר' יוחנן another statement of א"ר אבהו אמר ר' יוחנן כל איסורין שבתורה אין לוקין עליהן אלא דרך אכילתן .... איכא דאמרי א"ר אבהו אמר ר' יוחנן כל איסורין שבתורה אין לוקין עליהן אלא דרך הנאתן. )פסחים כד:( R’ Avahu stated in the name of R’ Yochanan that for all biblical prohibitions one does not receive lashes unless one consumes them in the normal manner of eating…Others say that R’ Avahu stated in the name of R’ Yochanan that for all biblical prohibitions one does not receive lashes unless one benefits from them in the normal way of deriving benefit. using the olive oil unusually and the supporting רבינא Based on the story of for use of forbidden materials in an מדאורייתא statement that one is not liable unusual manner (as indicated by the exemption from punishment by lashes), אסור מדאורייתא states that using an item which is כתבי הרמב"ן שער הסכנה in רמב"ן the and therefore ,איסור דרבנן relegates it to an (שלא כדרך הנאתן) in an abnormal matter He extrapolates this ruling to 1.חולה שאין בו סכנה it is permitted to be used for a אנציקלופדיה הלכתית רפואית see ,חולה שאין בו סכנה For the parameters of what constitutes a 1 .section 10 ”חולה“ ,volume 13 אנציקלופדיה תלמודית and ”שבת“ section
ניסן תשע"ו • Z 52 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON :and writes איסורי דרבנן items that are intrinsically ושמעינן מיניה דמתרפאים באיסורי הנאה מדבריהם ... אף על פי שאין בו סכנה. And we can infer from this that one may be healed with something that is rabbinically prohibited … even for a non- life-threatening illness. This would seem to provide a basis for permitting ingestion of by someone with a non-life-threatening פסח on חמץ medications containing is biblically חמץ illness, especially if one were to assume that medication with prohibited but is being consumed in an usual manner or if medication is :goes on to state רמב"ן only rabbinically forbidden.2 However, the ומיהו לענין אכילה אין לנו אפשר שעשאום כשל תורה שלא להתרפאות בהם אלא במקום סכנה. But as relates to eating we don’t have [a source to permit] as perhaps they made them as biblically prohibited and not allowing healing through them except in life-threatening circumstances. to treat a איסורים While permitting unusual, non-ingested use of certain states that such treatment is forbidden if it involves רמב"ן the ,חולה שאין בו סכנה is ambiguous, though; it is not clear if the רמב"ןeating. The statement of the that are איסורי דאורייתא) but” is referring to the first circumstance he discusses“ being considered as biblically prohibited if eaten, or if (שלא כדרך הנאתן used being איסורי דרבנן he is only referring to the latter extrapolated case, intrinsic forbidden as though they are biblically prohibited if the benefit is through eating. refers to רמב"ן seems to understand that the שו"ת שאגת אריה סימן עה The consumed abnormally. He discusses איסורי דאורייתא anything ingested, even ראוי לאכילה foods that are not חולה שאין בו סכנה the permissibility of feeding a based on the assumption that such eating would be considered יום הכפורים on רמב"ן not the normal way of deriving benefit. Based on this ,שלא כדרך הנאתן rules that שאגת אריה coupled with another source that will be cited later), the) רמב"ן this is forbidden – suggesting that he understands the limitation of the .איסורים דאורייתא שלא כדרך הנאתן regarding eating as including even :writes רמב"ם the ,רמב"ן In a seeming contrast to the opinion of the במה דברים אמורים שאין מתרפאין בשאר איסורים אלא במקום סכנה בזמן שהן דרך הנאתן כגון שמאכילין את החולה שקצים ורמשים או חמץ בפסח או
as part of a mixture חמץ states that if one consumes רמב"ם משנה תורה הלכות חמץ ומצה א:ו The 2 .מלקות דאורייתא rather than מכת מרדות he is punished with כזית and he consumes less that a
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 53 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו שמאכילין אותו ביוה"כ אבל שלא דרך הנאתן כגון שעושין לו רטיה או מלוגמא מחמץ או מערלה או שמשקין אותו דברים שיש בהן מר מעורב עם אסורי מאכל שהרי אין בהן הנאה לחיך הרי זה מותר ואפילו שלא במקום סכנה. )הל' יסודי התורה ה:ח( To what does it refer when it states that one cannot be healed with other forbidden items unless it is life-threatening? It refers to when one benefits in the normal manner such as feeding a patient insects or other crawling creatures or chametz on Pesach or feeding him on Yom Kippur; but if it they are utilized unlike how they are normally benefitted from such as making a bandage or paste [for a wound] from chametz or orlah, or the patient is given a beverage that has something bitter mixed with the forbidden food, since these do not provide enjoyment to the throat this is permitted even for a non-life-threatening illness. why the (שו"ת להורות נתן יו"ד סימן פד אות ג-ו) Rav Nosson Gestetner wonders as he usually would if, in fact, the רמב"ם does not quote and dispute this רמב"ן Therefore, Rav Gestetner assumes .רמב"ם is in disagreement with the רמב"ן חולה שאין are forbidden for a איסורי דרבנן s statement that ingested’רמב"ן that the is consumed in אסור דרבנן is limited specifically to when the item that is בו סכנה a normal fashion; however, if the item is consumed in an abnormal fashion, that אסור דאורייתא as would an item that is חולה שאין בו סכנה it is permitted for a is consumed in an abnormal fashion. This approach seems consistent with :and then writes רמב"ן who quotes the statement of the ר"ן the opinion of the ואני אומר שאם באנו לחלוק אפשר שאין מתרפאים אף באיסורי הנאה של דבריהם כדרך הנאתן דדילמא קילי טפי איסורי תורה שלא כרך הנאתן מאיסורם דשל דבריהם כדרך הנאתן. )ר"ן פסחים ו: בדפי הרי"ף( And I say that if we want to differentiate, possibly one may not be healed with items rabbinically forbidden in the normal matter, as perhaps we are more lenient with biblically prohibited items consumed abnormally than we are with rabbinically prohibited items consumed normally. רמ"א commenting on the ש"ךThis also seems to be the opinion of the who writes: י"א דכל איסורי הנאה מדרבנן מותר להתרפאות מהן אפילו חולה שאין בו סכנה ... ובלבד שלא יאכל וישתה האיסור. )יורה דעה סימן קנה ס"ק יד( All items rabbinically forbidden to benefit from, one may get therapeutic benefit even someone without a life-threatening illness … as long as he does not eat or drink the forbidden item.
ניסן תשע"ו • Z 54 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON :comments ש"ך The והיינו דוקא כדרך אכילתן אבל שלא כדרך אכילתן ... דמותר. )ש"ך שם ס"ק יד( This is only if one eats them in a normal fashion, but if they are consumed in an abnormal manner…[it is] permitted. allow the פוסקים and ראשונים Based on these sources, it seems that most if that חולה שאין בו סכנה for a איסורים דרבנן and איסורים דאורייתא ingestion of both .not the normal fashion of eating ,שלא כדרך הנאתן ingestion is deemed
?שלא כרך הנאתן Is Swallowing a Pill there appear to be two distinct ways ,רמב"ם From the examples stated in the that utilization of a forbidden item can be deemed as not the normal manner One way is for .חולה שאין בו סכנה of utilization and therefore permitted for a something that is usually a food item to be used in a manner other than is placing on top of a wound). The other רמב"ם eating (the example of the way is for the item to no longer be deemed a food (the example of the is mixing the item with something bitter or unpleasant).3 Consider רמב"ם that, if chewed and חמץ the act of swallowing a pill medication containing swallowed, would either have no taste or would be distasteful to the person eating it.4 There are two possible premises upon which to define this action :שלא כדרך הנאתן in a manner חמץ as benefiting from the 1) Not an act of eating: Is the act of swallowing rather than chewing considered as not having “eaten” the item? 2) Not an item of food: Is the fact that the item is tasteless or distasteful שלא and therefore would not be deemed a food item render consuming it ?כדרך הנאתן
Is Swallowing without Chewing Considered “Eating”? :states גמרא The בלע מצה יצא בלע מרור לא יצא בלע מצה ומרור ידי מצא יצא ידי מרור לא יצא כרכן בסיב ובלען אף ידי מצא נמי לא יצא. )פסחים קטו:( If one swallowed matza [without chewing it] he fulfills his obligation [to eat matza on the first night of Pesach], if
explicates these two distinct ways for מנחת אשר פרשת וישלח סימן מז Rav Asher Weiss in 3 .in general מאכלות אסורות in the context of שלא כדרך אכילתן something to be considered getting גברא in the פגם He suggests that an abnormal method of use or consumption is a from which the חפצא in the פגם while something that is not deemed a foodstuff is a ,הנאה .הנאה individual would be having 4 Liquid medications and flavored medication present a more challenging halachic problem in that swallowing a liquid is the normal way of consuming a liquid, and a flavored medication could be deemed something that would be considered a food.
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 55 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו he swallows maror he does not fulfill that obligation, if he swallows both together he fulfills his obligation of matza but not of maror. If he wraps them in the fibrous capsule from a palm tree he fulfills neither obligation. explains that the reason he fulfills his obligation גמרא on this רשב"ם The שהרי אכילה היא לו is בערב תאכלו מצות )שמות יב:יח( commanded in the verse מצה of which requires מרור because this is an “eating” for him. This is in contrast to – that there be taste which obviously swallowing without chewing does not to support the notion that if one רשב"ם and גמרא cite this פוסקים provide. Most .אכילה swallows a pill without chewing it is still considered One interesting dissenting suggestion comes from Rav Scheinberg מוריה שנה יג גליון ג-ד, ניסן published in תשובה בענין תרופות חמץ בפסח in his article מצה states that if someone was forced to eat שלחן ערוך אורח חיים תעה:ד The .תשד"ם ליל against his will he fulfills his obligation as long as he is cognizant that it is asserts that if someone is forced to eat רמ"א רד:ח In contrast, though, the .פסח since ברכה or drink, even if it is something enjoyable, one does not make a מקיים explains that as far as being שער ציון ס"ק לח he was forced to eat it. The ,”a forced swallowing can be considered enough of an “eating ,מצה of מצוה the for an ingestion (ברכה but he cannot be obligated to give a thanks (via a that he was not in favor of doing and was protesting against the entire time אסור ליהנות מן stems from the premise that ברכה since the obligation for a) one may not derive benefit from this world without a – העולם הזה בלא ברכה Rav Scheinberg suggests that perhaps an unpleasant medication that .(ברכה one is compelled to take can be considered analogous to an ingestion that is against one’s will for which one is not considered as having “benefitted” especially when the material is so unpleasant) ברכה to the point of making a the he specifically swallows it without chewing to avoid tasting it). This, he .אכילה כדרך הנאתן suggests, might confer the status of not being an were completely מרור and מצה stated that if the גמראThe latter part of the wrapped in another permitted material, then one does not fulfil his obligation ,Based on this .מצה because he is not deemed as having “eaten” the מצה of inside a capsule חמץ suggest that a non-bitter medication with פוסקים many or that (להורות נתן יו"ד פו אות כט) would be less problematic than a normal tablet as the ,(הליכות שלמה הלכות פסח ד:ז) one can wrap pills that are not bitter in paper .”contents would not have been considered as having been “eaten חמץ enclosed
Is a Pill not “Food”? :states גמרא The דאמר רבא חרכו קודם זמנו מותר בהנאה אפילו לאחר זמנו. )פסחים כא:(
ניסן תשע"ו • Z 56 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON Rava states that if [the chametz] were completely burned prior to the time [when it becomes prohibited] one is permitted to derive benefit from it after the time [when it becomes prohibited]. being charred חמץ explains that the case is referring to the תוספות ד"ה חרכו to the point where it would no longer be deemed food even by a dog. asserts ר"ן The ודאמרינן מותר בהנאתו בדין הוא דאפילו באכילה נמי שרי כיון שיצא מתורת פת קודם שיחול בו איסור חמץ אלא לפי שאיך דרך אכילה בלחם חרוך נקט לישנא דמותר בהנאתו דאפילו אכיל ליה לאו אכילה היא. )דף ה: בדפי הרי"ף( And though it says it is permitted to benefit from it, in reality it is also permitted to be eaten since it left the category of “bread” prior to the arrival of the prohibition; but since it is not typical to eat burnt bread it chose the wording of permitted to derive benefit [since that is the more common scenario] but even eating would be permitted because this is not considered “eating”. disagrees, stating רא"ש The יש שרוצים לומר לאו דוקא הנאה דהוא הדין נמי אכילה דעפרא בעלמא הוא ולא מסתבר דאף על פי דבטלה דעת האוכל אצל כל אדם מכל מקום כיון דאיהו קאכיל ליה אסור. Some want to say that the gemara did not specifically mean benefit is permitted but also eating since it is considered like dust but this does not make sense to me because even though the eater’s opinions are nullified against the rest of humanity since he actually eats it that makes it prohibited. ,אחשביה is invoking the principle of רא"ש assume the פוסקים All of the which states that if a person eats something that others would not consider food, his eating it reveals that, to him, it is considered a food.5 According -there would seem to be no halachic issue with ingesting a bitter ,ר"ן to the tasting pill that would not be deemed food by a dog since ingestion of that is not considered “eating food” and is (ראוי לאכילת כלב type of material (not does his ingestion of ,רא"ש therefore permissible. However, according to the
discusses a person who makes גמרא The .שבועות כד ע"א-ע"ב is found in אחשביה A source for 5 a vow that his wife would be forbidden to him if he eats on a given day, and on that day rules that his גמרא he had ingested items that would not normally be considered food. The he conferred upon those items the status of food – ”חשובי אחשביה“ wife is forbidden because through having eaten them.
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 57 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו ?אחשביה the pill render it as food through the principal of from eating חולה שאין בו סכנה cited earlier as forbidding a ,שאגת אריה The assuming ,רא"ש bases his opinion, in part, on this ,יוה"כ on ראוי לאכילה items not that by ingesting any substance it becomes considered “food” through the cited earlier רמב"ן assumes this is why the שאגת אריה The .אחשביה principle of even if those ingestions are איסורים in his opinion) forbids all ingestion of) .כדרך הנאתן not however, disagree with the assumption that any ingestion ,פוסקים Many into an act of “eating food”. A widely ראוי לאכילה converts something that is not and Rav ,שו"ת ציץ אליעזר חלק י סימן כה פרק כ cited (e.g. Rav Eliezer Waldenberg in reason to not consider ingestion of a (שו"ת יחוה דעת חלק ב סימן ס Ovadia Yosef in comes from אחשביה pill as rendering the pill as food through the principal of In general, the components of the .חזון איש אורח חיים הלכות פסח קטז אות ח the ,are not the actual pharmaceutical compound חמץ tablets or capsules that are חזון איש but rather starches that are used as binders to create the tablet. The notes that when the person swallows the pill, his intent is to ingest the active drug and he does not really care about or value the inert ingredients that is not applied to the אחשביה ,are used to create the pill. Therefore, he asserts starch components. that even (שו"ת אגרות משה אורח חיים ב סימן צב) Rav Moshe Feinstein writes noting ,חשש חמץ can take medications for which there is a חולה שאין בו סכנה a אחשביה and – ואחשביה לא שייך בדבר שלוקח לרפואה דאף דברים מרים ומאוסים נוטלין לרפואה since even things that are bitter or רפואה does not apply for an item taken for Rav Moshe does not elaborate further, but this .רפואה repulsive are taken for :states רמ"א The .יד אברהם seems similar to an idea explicated by the מותר לשרוף שרץ או שאר דבר איסור ולאכלו לרפואה אפילו חולה שאין בו םכנה. )יורה דעה קנה:יב( One is permitted to burn an insect or other forbidden item and eat it for healing even for a non-life-threatening illness. explains that since he is eating it because he is compelled יד אברהם The .אחשביה to and solely for healing purposes, one cannot apply the concept of This is not considered as him having valued this item intrinsically as food, but rather something that he is forced to do despite it not being food. elaborated on in the ,שו"ת מנחת שלמה א:יז) Rav Shlomo Zalman Aurbach discusses whether ingestion of a (הליכות שלמה פרק ד הלכה ו glosses to דבר הלכה In .מחלוקת אמוראים based on an interesting שלא כדרך הנאתו pill is considered איסורי for use of מדאורייתא that one is not liable הלכה after citing the ,פסחים כד ע"ב who ר' זירא records a question from גמרא in an abnormal fashion, the הנאה
ניסן תשע"ו • Z 58 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON that one (חולין קכ ע"ב) notes that we already know that rule from a statement ,ערלה only receives lashes for consuming juice of olives and grapes that are but not for [juice of] berries, figs and pomegranates because ingestion of disagrees and אביי .those juices is considered an abnormal use of those fruits asserts that the statement cannot be used to definitively prove that abnormal consumption of a forbidden item is permitted, because perhaps drinking the liquid from fruits other than olives and grapes is exempt from lashes because and therefore do not fall under the "זיעה בעלמא" those liquids are considered The .”פרי“ a prohibition applied only to items considered ,ערלה prohibition of ר' זירא understands the dispute between גמרא in his commentary to this צל"ח as rooted in a fundamental disagreement around how to interpret אביי and the statement permitting use of a forbidden item in an abnormal fashion. whether the item is being used in an abnormal fashion ,ר' זירא According to is determined by the primary use of the item in its purest state. Therefore, consuming juice that comes out of a fruit other than and olive or grape is not considered the normal consumption as figs or pomegranates (in the time of understands אביי ,were only eaten and not used for juice. In contrast (גמרא the that “abnormal use” of an item is determined based on the state of that item as it exists at the time it is being used; therefore, a pomegranate or fig’s “normal use” is determined not by the usual use of a pomegranate or fig but by the best use of the item in front of us now, in this case the pomegranate ,דרך הנאתן or fig juice. Therefore, consuming this juice would be considered to explain פרי and not זיעה בעלמא and therefore one needs the fact they are Rav Auerbach therefore .ערלה the exemption from lashes for violation of might חמץ initially suggests that consumption of a medication containing as understood by) אביי according to the opinion of דרך הנאתן be considered is determined by the form of the item at the time דרך הנאתן that (צל"ח the of consumption. Ultimately, though, Rav Auerbach goes on to write that something that was never intended to be used as food, never designed to be chewed but can only be consumed by swallowing whole, and only intended .דרך אכילה for use by someone ill, would not be considered as food or as there seemed to be two possible ways to render ,רמב"ם Based on the if the food item were not actually eaten or :שלא כדרך הנאתן an ingestion as if the ingested item is not considered food. The sources cited represent the that while swallowing without chewing could פוסקים opinions of a number of still be considered “eating”, the nature of a bitter-tasting pill and the reason a person would ingest it renders the pill as something that is not in the potentially permissible for a ,שלא כדרך הנאתן category of food and therefore .חולה שאין בו סכנה
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 59 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו חמץ of איסור הנאה The The preceding sections addressed various reasons why ingestion of a .אכילת חמץ would not violate the prohibition of חמץ medication containing there is also an ,(שו"ת להורות נתן סימן פו אות ל) However, notes Rav Gestetner חמץ Why is getting medicinal value from a .חמץ associated with איסור הנאה associated איסור הנאה containing medication not considered a violation of the :who writes רמב"ם Rav Gestetner answers based on the ?חמץ with כל מאכל שהוא אסור בהנאה אם נהנה ולא אכל כגון שמכר או נתן לעכו"ם או לכלבים אינו לוקה. )הלכות מאכלות אסורות ח:טז( Any food item that is forbidden to derive benefit from, if one benefits without eating, such as selling or giving to a gentile or to his dog, he does not receive lashes. – וכל דבר הראוי לאכילה אין דרך הנאתו אלא דרך אכילה explains מגיד משנה The for anything edible the sole method of deriving benefit is via eating. Thus, the medicinal benefits of something that is ingested would not be considered a He further notes that one of the examples of a forbidden .הנאה prohibited is placement of the fat פסחים כד ע"ב mentioned in שלא כדרך הנאתן item used רש"י .an ox destined to be stoned for killing – on a wound – שור הנסקל from a notes that the normal way to utilize animal fats is for the tanning of hides, for fats. Rav Gestetner דרך הנאתן and therefore medicinal use not considered that even for non-ingestion benefits there are specific רש"י proves from this and any other uses would not be considered דרך הנאתן uses that are considered even if a benefit was derived.6 דרך הנאתן
פסקי תשובה Contemporary Individuals should .למדרש ולא למעשה Please note that this section is intended for any questions about their medications and whether their פוסק consult their .חולה שיש בו סכנה or חולה שאין בו סכנה medical conditions meet the standards of there is no debate around the permissibility of ,חולה שיש בו סכנה For a tree, which אשירה except for material derived from an) איסורי הנאה ingestion of is highly unlikely in the US pharmaceutical market). As cited in earlier ,Rav Moshe Feinstein, Rav Eliezer Waldenberg ,חזון איש) פוסקים sections, most Rav Ovadia Yosef, Rav Nosson Gestetner, Rav Shlomo Zalman Auerbach)
cited by Rav Shlomo Zalman Auerbach, there is an opinion in the צל"ח According to the 6 is determined by the current state of the item if it is changed from its דרך הנאתן that גמרא could be רפואה according to this opinion, use of a medication to achieve ,לע"ד .original state that has been incorporated into a pill. This is not cited by any of חמץ for דרך הנאתן considered only according גמרא in the שיטה though, presumably because it is based on a single פוסקים the that for an edible item רמב"ם of the שיטה and because of the צל"ח to the understanding of the .for a benefit other than ingestion דאורייתא one is not liable
ניסן תשע"ו • Z 60 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON would ראוי לאכילה that ingestion of an item not ר"ן like the פסקן assume that we and that his swallowing of a pill חולה שאין בו סכנה also be permissible for a for a אחשביה would not render the pill as “food” through the principle of variety of different reasons already discussed. This allowance would not apply to a chewable or liquid medications (since chewing or drinking is the normal manner of consumption) or to a flavored medication (which would, .(ראוי לאכילה by definition, be considered regarding swallowing pills פוסקים There is some disagreement among the with no taste even had they been chewed. Rav Gestetner and Rav Auerbach specifically exclude a medication with no taste from what they consider permitted. Both recommend wrapping the pill in some material if it needs to .(שו"ת להורות נתן יורה דעה סימן פו אות כט, הליכות שלמה הלכות פסח ד:ז) be used שו"ת יחוה דעת) and Rav Ovadia Yosef (שו"ת מנחת שלמה א:יז) Rav Auerbach שלא כדרך הנאתן specifically note that the permissibility of an item (חלק ב סימן ס meaning a significant illness which is ,חולה שאין בו סכנה only applies to a true ,(see footnote 1 ;חולה שנפל למשכב or a חולה כל גופו not life threatening (such as a .(”מיחוש בעלמא“) but not for a minor ailment Notwithstanding all of the reasons to permit medications containing :Rav Eliezer Waldenberg writes ,חמץ משום ישראל קדושים הם יש לחזור לכתחילה אחרי כל הדרכים שלא יהא בהם כל תערובת חמץ. )שו"ת ציץ אליעזר חלק י סימן כה פרק כ אות ב( Since Bnei Yisrael are sacred it is best to ideally find ways that there should not be [in the medications] any mixture containing chametz. This approach has been advocated by a number of major Kashrus organizations. The OU website states. Known and tested medications in the form of creams, non- chewable pills and injections may be owned, used and consumed on Passover, even if they contain chametz or kitniyot, since they are inedible. This covers most medicines used by adults. However, if an equally effective chametz-free alternative is available or procurable, this should be used instead.7 Similarly, the Star-K website includes an article written by Rabbi Dovid :חולה שאין בו סכנה Heber in which he writes regarding a L’halacha, such a person may swallow any tablet, caplet or capsule regardless of whether or not it contains chometz (unless
7 https://oukosher.org/passover/articles/medication-guidelines-for-passover/
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 61 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו an equally effective non-chometz medicine is available). However, where possible, one should use only medications that do not contain chometz.8 cites a personal communication from Rav Ovadia Yosef נשמת אברהם The חולה שאין footnote 46) stating that if a ,נשמת אברהם הלכות פסח סימן תסו, תרופות בפסח) he can rely on the חמץ is unsure whether or not a medication contains בו סכנה חמץ fact that the overwhelming majority of pharmaceuticals do not contain does not cite any נשמת אברהםand one is permitted to use that medication. The תרופות בפסח לחולה שאין basis for this assertion. Rav Moshe Hirshler, in his article :includes a fascinating statement ,הלכה ורפואה כרך ד published in בו סכנה בארצנו הקדושה נעשו מאמצים מצד הרבנות יחד אם בתי החרשות לתרופות רוקחים כימאים וגורמי רפואה ואפילו יצרני תרופות אחרים בחוצה לארץ למעט תערובות של חמץ בתהליכי עשיית התרופות ... והם משתמשים בחומרים שאין בהם חשש חמץ ... בעמילן של תפוחי אדמה ותירס. In our holy lands, efforts were made by the rabbinate together with pharmaceutical manufacturers, chemists and health professionals, and even international pharmaceutical producers, to minimize the use of chametz mixtures in the process of medication manufacture … and they use raw materials that do not contain chametz starches from potatoes and corn. This may be the basis for Rav Ovadia Yosef’s assertion.9 May this entire discussion soon be entirely academic through fulfillment of the promise: אם שמוע תשמע לקול ק' אלקיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ק' רפאיך. )שמות טו:כו(
8 http://www.star-k.org/articles/articles/seasonal/388/pesach-medication-cosmetics-the- halachos-lists-understanding-the-use-of-medicine-and-cosmetics-on-pesach/ 9 For interest, this author identified the top 10 pill/capsule medications prescribed in the large multispecialty group in which he works and utilized a National Library of Medicine website (https://dailymed.nlm.nih.gov/dailymed/) to identify the inactive ingredients in those ten medications (selecting a single manufacturer for each one). The medications were atorvastatin (Pfizer), aspirin (CVS), amlodipine (Pfizer), levothyroxine (AbbVie), omeprazole (Proctor and Gamble), simvastatin (Merck), metformin (Bristol-Meyers), metoprolol ER (AstraZeneca), lisinopril (Almatica) and losartan (Merck). 5 of the medications included no starch in the inactive ingredient list, 4 had a corn starch and 1 had a potato starch. While this is not even remotely a scientific study or anywhere close to a to the assertion that only a small minority רגלים לדבר it suggests ,רוב sufficient sample to assert .חמץ of medication that contain
ניסן תשע"ו • Z 62 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON Musings on Marror and Charoseth in Light of Rav Kook Richard Sidlow, MD $ relates the following story (Rashi’s commentary גמרא שבת כג ע"ב he incorporated): The wife of Rav Yosef would delay lighting Shabbat Tcandles until close to nightfall. Rav Yosef said to her, “We learned He [Hashem] did not remove the pillar of cloud by day‘ (בשלח יג:כב citing) and the pillar of fire by night from before the people’, teaching that (the light of) the pillar of cloud completed the pillar of fire and the pillar of fire completed the pillar of cloud (i.e. the pillar of fire would arrive before the complete descent of the pillar of cloud, indicating a temporary overlap is part of the natural order).”1 She then thought to light the Shabbat candles early while the sun was still bright. A particular sage said to her “It is taught: as long as one does not light too early (because one would not recognize that the candle lighting was for Shabbat) or too late.” Rav Kook comments on this gemara in Eyn Aya, his commentary to the as inspiration and using Shabbat איוב לז:יב Using .מסכת שבת aggadic portions of as a metaphor for the ultimate Shabbat of the end of days, he relates in his characteristically poetic language: Verily, the root of the matter that one needs to recognize is /turnings ,מסיבות מתהפכים that all transitions are all from reasons that revolve around each other, they (each aspect) are connected to each other and lead towards the true light that Hashem prepared in his goodness that will be revealed when
1 See Rashi loc cit who explains that in light of the preceding passage, the statement of the .is redundant עמודים constant presence of the
Richard Sidlow MD is the Associate Chairman of the Department of Pediatrics, Director of the Pediatric Hospitalist Group, and Director of Performance Improvement for the Department of Pediatrics at Staten Island University Hospital, Staten Island, New York. Richard and Eve Lowenstein-Sidlow MD, PhD, have been residents of North Woodmere since January of 2000.
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 63 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו its time comes. Therefore, it is not fitting to deem the period of time before the light as one that is devoid of light, not so, (rather) there is a great relationship between them (the time of light and time of dark), and the dark serves as a precondition/ preparation for the light to come. The pillar of cloud darkens, and via this darkening it serves its purpose, as does the pillar of fire by its illumination….It should be understood that these functions (the darkening and illumination of the pillars of cloud and fire, respectively) are not isolated unto themselves but rather exist bound together in purpose to prepare for ultimate lightening, and they are in themselves interchanging, rising and falling, rising and falling, systematized by the ultimate organizer, may he be blessed. Not unlike the concepts of yin/yang in Eastern philosophies and the concept of coincidentia oppositorum or interpenetration in Lurianic/Chabad Kabbalistic tradition (the latter in which Rav Kook was immersed), we see from the above one example in our tradition of a dialectic of opposites. In the above case, the full glory of Shabbat candles cannot be appreciated, without being embedded in, and ,קדושת שבת with its ultimate ramification of .חול therefore, being dependent on existing within a timeframe of The mitzvoth of Marror and Charoseth, as performed by most, can be understood as another example of unification of opposites when analyzed closely.2 When viewed macroscopically, the Haggadah has two parts: the verbal and the sensory. The latter part can be subdivided further: the four cups which are interspersed throughout the verbal part punctuating other mitzvoth or textual components, the singularity of Karpas that exists for the purpose eliciting questions from children regarding the anachronistic/ foreign flow of the meal itself, and the clustering of Matza/Marror/Koreich. The verbal part of the Haggada has a trajectory of ascent, recounting the transition from slavery/being idol worshippers/being at the 49th level of ritual impurity/being in Egypt to being free/worshipping Hashem/ experiencing Hashem directly at Mt. Sinai/being in Israel. This process in text is punctuated by the section introduced by Rabban Gamliel's requirement of enumerating the Pesach, Matzah, and Marror elements as sine qua non’s of the experience in text, without mention of which one does not fulfill the
2 See Encylopedia Talmudit Chelek 17: Charoseth and Chelek 1: Achilat Marror for exhaustive treatments of these mitzvoth, including the myriad opinions in the Rishonim as to the nature and extent of combination of Marror and Charoseth during the Seder.
ניסן תשע"ו • Z 64 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON Immediately .אשר גאלנו mitzvah of Haggadat Pesach, followed by the blessing thereafter, we consume Matzah and Marror as mitzvah items. It seems, more than superficially, that the need for the elaborate preambles prior to the sensory mitzvoth of Matzah and Marror are needed 1) to בית המקדש understand the profundity of where we are historically, without the to understand this as an ebb in the trajectory of ascent (2 ,קרבן פסח and the textually, and 3) to prepare us to simultaneously and viscerally experience the same trajectory of ascent on a sensory basis in a compressed fashion. Now being intellectually/emotionally prepared for the “eating” mitzvoth, what in fact is the process we engage in and what is its significance? .insipid tasting but not noxious ,לחם עוני ,We start with Matzah Marror follows, meant to be bitter, bringing tears to our eyes, rating even lower than Matzah in terms of sensory pleasure.3 Symbolically, this experience is supposed to provide the profundity to allow us to taste the experience of the dehumanization of slave life in Egypt.4 However, we are supposed to accompany the Marror with Charoseth (the extent to which is debated amongst the Rishonim), which is sweet and/ or sour based on one’s tradition, representing the mortar/clay that we toiled with as part of our slave work in Egypt. As profound a low we are mandated to experience with the Marror, we are simultaneously mandated to mix this sensation with a much more pleasurable one. The next sensory experience combines all three taste sensations and according to him, this was the way ,זכר למקדש כהלל ,mentioned above to experience the sensory mitzvoth. His formulation of these mitzvoth also combines Marror with Charoseth. provides an unmitigated sensory high and a שלחן עורך ,Following all this reflection of freedom and Hashem’s beneficence. Why then do we combine the somatic, and arguably, more easily perceived and profound sensations of the unpleasant of Marror with the more pleasant of Charoseth. Is this not an inherently conflicted experience? Part of the answer may be embedded in the field of comparative lists five items under the umbrella term משנה פסחים ב:ו semitics. While the
which debates the mitzvah status of Charoseth as an “antidote” to גמרא פסחים קטז ע"א See 3 contained in the Chazeret being used as Marror! Whether this (משום קפא) poison” or worms“ is because of actual poison or worms in the food item, or because of heightened sensitivity of all humans (and many animals) to bitterness (as a mechanism of avoiding poison ingestion) and hence the desire to mitigate the sensation, is unclear. 4 See Kenneth Chelst, Exodus and Emancipation: Biblical and African-American Slavery, chapters 5-9, who elucidates the techniques of depersonalization used by the Egyptians and American slave owners in detail.
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 65 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו lettuce) has been the preferred item used for this) חסא Marror, traditionally mitzvah, an item that was known to be cultivated in Egypt.5 Linguistically, however, a Sumerian-Akkadian glossary lists chi-is-ses = marrutu meaning “bitter lettuce”, and chi-is = chassu meaning lettuce, respectively.6 The root means mercy in Hebrew; hence, the name of the food item itself has "חס" connotations of both bitterness and mercy embedded in it. Circling back to Rav Kook and the concept of coincidentia oppositorum, the answer may also lie in Chazal’s desire to invoke this concept during this most profound part of the Seder. Perhaps, borrowing from Kabbalistic parlance, Marror could represent Shivirah (rupture) and Charoseth could represent Tikkun (repair),7 the experience of these together bringing one closer to the understanding of our ultimate destiny as Jews, a manifestation in a ערב שבת that occurs קודש to חול Just like the transition from .אין סוף of ,עמוד האש meld and transition into the ענני הכבוד temporal sense, when the where the deepest darkness that characterizes the time immediately preceding with Shabbat’s spiritual light, so too the sensory בין השמשות Shabbat is imbued experience mandated in the Haggadah of Marror with the admixture of Charoseth uses the concept of interpenetration, transitioning individual and collective existential “darkness” and “light” of the Jewish historical experience to the wholeness exemplified by celebrating our definition as individual Jews and the Jewish nation with a festive, good tasting meal combined with copious praise of and thanks to God.
was particularly bitter, became less bitter over time, or was never חסא Whether Egyptian 5 particularly bitter, is not known. The use of horseradish instead or in addition to lettuce may argue the Klal’s desire to fulfill this mitzvah optimally from a sensory perspective independent of Chassah’s availability around the world. 6 H. Limet, “The Cuisine of Ancient Sumer,” Biblical Archaeologist 50:144 (1987). 7 No pun meant here with Charoseth’s mortar symbolism! Many analogize the choice of to many the highest expression of ,שיר השירים fruits for the Charoset to various passages in love between Hashem and Klal Yisrael (see Encylopedia Talmudit Chelek 17: Charoset).
ניסן תשע"ו • Z 66 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON כורך Joseph Etra $ Much time has already .סדרים at our כורך e often rush through and מצה and ,מגיד during סיפור יציאת מצרים been spent delving into have already been eaten, having already been proceeded by מרורW is imminent and the family is clamoring to be שלחן עורך .ברכות the appropriate everyone mumbles whatever ,מרור is passed out, people grab מצה fed. So, more is eaten without further thought. There has to כורך and ,הגדות it says in their ”כורך“ be more to it. Right? This article provides background into what the is supposed to entail, and explains some of the different סדר portion of the .מנהגים
הלל - Background :states גמרא The אמרו עליו על הלל שהיה כורכן בבת אחת ואוכלן, שנאמר על מצות ומררים יאכלהו. )פסחים קטו ע"א( wrapped “them” together and ate “them,” as the הלל הזקן ,Put differently (”על“) was eaten upon קרבן פסח the - על מצות ומררים יאכלהו states פסח שני by פסוק תנאים that other ,חולקין עליו חביריו על הלל notes that ר’ יוחנן 1.מרור and מצה the to mean along with even if uncombined.2 ”על“ interpreting ,הלל disagreed with and ,פסח, מצה consisted of ”כריכה“ Hillel’s ,מפרשים According to most תלמוד This conclusion is also bolstered by a similar statement in the 3.מרור הלל הזקן :which explicitly notes that there were three things included ירושלמי only included הלל however, appears to say that ,רמב"ם The 4.היה כורך שלשתן כאחת
rather than פסוק There are multitudes of reasons suggested for the use of this .במדבר ט:יא 1 .This is not the place to detail them .פסח ראשון one by ,תלמוד ירושלמי )וילנא( מסכת חלה פרק אהלכה א appears in מחלוקת A different version of this 2 of the תירוץ or, in the second חורבן after the כריכה continued to eat a הלל implying that either omitted ,הלל but, unlike זמן הבית during the מרור and מצה of כריכה also ate a ר’ יוחנן that ,גמרא .s version’בבלי from it. This article will largely stick with the קרבן פסח רש"י מסכת פסחים דף קטו עמוד א , מחזור ויטרי הלכות פסח )עמ' 310-254( סימן סה, טור ,See, for example 3 .אורח חיים הלכות פסח סימן תעה .תלמוד ירושלמי )וילנא( מסכת חלה פרק א הלכה א 4
Joseph Etra is interested in the darndest things.
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 67 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו גמרא in the רבנן of the שיטה This position fits very well with the 5.מרור and מצה two singulars - על מצות ומררים יאכלהו - אפילו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו which states are addressed, not three.6 (מרור and מצה) :concludes unusually גמרא פסחים The השתא דלא איתמר הלכתא לא כהלל ולא כרבנן - מברך על אכילת מצה ואכיל, והדר מברך על אכילת מרור ואכיל, והדר אכיל מצה וחסא בהדי הדדי בלא ברכה, זכר למקדש כהלל. not something we – שיטות we try to follow both ,פסק Since there is no separately and then מרור and מצה and eat רבנן generally do. First we follow the and eat them together. Odder still, it is clear from the previous הלל we follow אמר רבינא: אמר לי רב משרשיא בריה דרב נתן, הכי אמר הלל :which states גמרא piece of agrees that one הלל that even ,משמיה דגמרא: לא ניכרוך איניש מצה ומרור בהדי הדדי וניכול מצוה דרבנן )מרור( as the מקדש-post כריכה with מרור/and or מצה cannot be Yotzai כריכה concludes that the גמרא This is why the .דאורייתא )מצה( the מבטל will be 7.זכר למקדש כהלל is done מצה we would just eat ,רבנן explains that if we held like the חידושי הר"ןThe alone, then מצה we would do ,הלל were like הלכה separately.8 If the מרור and גמרא Since the .(זכר and necessary for רשות is a מצה since at that point) כורך of שיטה for the חושש but also are הלל like כורך we do ,פסק noted there is no would מצת רשות,first מרור that, if we did so without separately eating רבנן the ,notes that מרדכיThe .כורך and then ,מצה, מרור Thus, we do 9.מבטל מרור דרבנן be since it was how he ate על השובע at the end of the meal כריכה ate his הלל though ,pre-meal מרור and מצה of מצות once we are doing the ,קרבן פסח his portion of 10.כורך we also do
.הלכות חמץ ומצה פרק ח הלכה ו 5 is discussing how פסוק The .ראשונים Indeed, this is not in any way a refutation of the other 6 portion only and, thus, there is על מצות ומררים pertains to the דרשהThe .פסח )יאכלוהו( to eat the .פסח no reason to explicitly mention the זכר למקדש כהלל - זכר למה שהיה עושה הלל בזמן שבית המקדש קיים :who states רש"י ,See, for example 7 שהיו אוכלים פסחיהם תוספות מסכת פסחים דף קטו עמוד א ד״ה אלא, בית See similarly .חידושי הר"ן מסכת פסחים דף קטו עמוד א 8 .הבחירה למאירי מסכת פסחים דף קטו עמוד א would just be a כריכה used in the מצה would already have been eaten, the מצת מצוה Since 9 .רשות ומן הדין היה לנו לעשות הכריכה לבסוף של הסעודה כדרך שהיו :He writes .מרדכי מסכת פסחים הסדר בקצרה 10 אוכלין הפסח על מצות ומרורים לאחר הסעודה אלא הואיל והתחיל ]במצות[ מצה ומרור בתחלת הסעודה הולך וגומר מהר"ם perhaps his Rebbe, the) רבינו מאיר He concludes by noting that, according to .כל מצותו only after filling up on מרור and מצה and ate סדר everyone did the זמן המקדש in the ,(מרוטנברג other food.
ניסן תשע"ו • Z 68 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON כריכה Composition of the by surrounding כריכה While as a practical matter it appears universal to create a ספר the , רבינו חננאל this is actual the subject of some dispute.11 ,מצה with מרור is wrapped around the מרור all appear to say that the ספר המנהיג and the ,החינוך goes on מצה on the other hand, clearly states that the ,ערוך השולחןThe 12.מצה One potential explanation for the 13.ושמין המרור בין המצה וכורכן יחד :the outside The earlier sources, which .מרור disagreement centers on what is used for on the outside, might well have used large leaves of lettuce which מרור have cannot do so.14 כריכה could be on the outside. Those who use chrein in the
To Dip or Not to Dip .כריכה is included in/on the חרוסת whether or not מנהגים There are divergent Others opine that .חרוסת should be dipped in כריכה Some argue that the entire ,שיטה It appears, however, that there is a third .כורך in חרוסת there is no role for prior to the inclusion חרוסת should be dipped in כריכה used in the מרור that the .(כריכה rather than dipping the) כריכה of the should be dipped into כריכה both state that the רא"ש and the רמב"ם The שכך היה הלל עושה אוכל explains that the reason for this is אבודרהם The 15.חרוסת this is how he ,הלל to the extent that we are trying to imitate – מצה ומרור A similar 16.(חרוסת and, thus, when he had) מצות מרור and מצות מצהfulfilled his 17 18 .הגהות מיימוניות and the משנה ברורה explanation is also given by the in general, is to ,חרוסת also adds that one of the purposes of אור זרוע The To the extent that we are using 19.(מרור a parasite found in) קפא get rid of the is necessary.20 חרוסת then ,כריכה in the מרור
11 Seemingly, this matters a lot more for the Ashkenazi Matza “sandwich” rather than the Sefardi Matza “wrap.” .ואחר שאוכלין מן המרור בטיבול, כורכין ממנו על גבי מצה ואוכלין :writes ספר החינוך מצוה כא 12 .ואכיל והדר כריך ליה למרור אמצה :writes רבינו חננאל מסכת פסחים דף קטו עמוד א .וכן כת' ר"ש ז"ל, ומן המרור הנטבל בחרוסת כורך בו המצה ויאכל זכר למקדש כהלל. וכן עיקר :writes ספר המנהיגThe .ערוך השולחן אורח חיים תעה:ז 13 .תפארת ישראל - הלכתא גבירתא מסכת פסחים פרק י ,See, for example 14 and מצות מצוה also mandates dipping the רמב"ם הלכות חמץ ומצה ח:ח The .רא"ש מסכת פסחים י:כז 15 when separately eating them. This is not the place, however, to explore the חרוסת into מרור .in depth רמב"ם of the שיטה .ספר אבודרהם סדר ההגדה ופירושה 16 was הלל argues that since we are dipping to follow how משנה ברורה The .משנה ברורה תעה:יז 17 so as to not מרור של מצוה off the חרוסת and as we need to shake excess מרור of חיוב his יוצא ילקוט יוסף) as well. Rav Ovadya Yosef כורך adulterate the flavor too much, we must do so by .disagrees (קצוש"ע אורח חיים כורך הלכה ד specifically rejects the explanation that הגהות מיימוניות The . הגהות מיימוניות הלכות חמץ ומצה ח:ז 18 .says that eating with bread addresses that concern ירושלמי as the ,קפא is done due to טיבול the .ספר אור זרוע חלק ב - הלכות פסחים סימן רנו 19 . גר"א of the שיטה This is arguably also the 20
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 69 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו :argues that ספר המנהיג The דאי לא טבל נפיק מיניה חורבא לכשיבנה בית המקדש במהרה בימינו אמן, ונאמר אשתקד לא טבלנו והשתא לא נטבול. )הלכות פסח עמוד תצד.( If we do not do dip then we won’t know to be dip like Hillel did when the Beis Hamikdash is rebuilt. notes that R’ Amram and R’ Yosef Tuv Elem did not dip ספר המנהיג The and of Provence and מנהג ספרד He further notes that the .חרוסת into כריכה their also points out R’ Yosef Tuv הגהות מיימוניות France was also not to do so. The .and Geonei Ashkenaz, as well ראבי"ה Elem’s position and ascribes it to the suggest that the reason not to ספר שבולי הלקט and אבודרהם בשם בעל העיטור The Another reason, that of 2122.מצה due to the קפא dip is that there is no issue of סדר at the טיבולים is that we are supposed to do two ,טור cited by the ,ראבי"ה the rejects this latter argument stating that ט"ז and this would be the third.23 The count as one since one is חרוסת into כורך and that of חרוסת into מרור of טיבול the 24.יוצא לשיטת הלל and the other to be יוצא לשיטת הרבנן to be that was already dipped in מרור apparently used תלמידים and his רש״י It also appears from the 25.ומן המרור הנטבל בחרוסת noting that one uses ,חרוסת This would both 26.מרור that he used pre-dipped ספר העיטור language of the addressing one of the concerns of the pro-dipping) קפא to kill the חרוסת use is already being dipped מרור without adding an extra dipping since (פוסקים No modern 27.(ראבי"ה arguably alleviating the difficulty pointed out by the) .today שיטה appears to advocate following this פוסק רמ״א paskens that we should dip.28 The מחבר As a practical matter, the says not to, and he ספר המנהגים )טירנא( not to, the יש אומרים notes that there is a .מחבר of the שיטה favor the הלכה ספרים has seen people not do so.29 Subsequent
This implies that .קפא also notes that the first dipping kills the אבודרהם בשם בעל העיטור The 21 ספר .and that there really was a dipping according to him מרור used pre-dipped בעל העיטור the .שבולי הלקט סדר פסח סימן ריח .for that purpose מצה states that one cannot rely on the אור זרוע The 22 .טור אורח חיים הלכות פסח סימן תעה 23 ומ"ש אבי עזרי מצינו רק ב' טיבולים לא ג' וכ"כ רמ"א בסוף סי' תע"ו וי"ל דאלו :writes ט"ז אורח חיים תעה:ו 24 ’A similar explanation is provided by R .שנים של חרוסת הם נחשבים לא' דאין עושין כן אלא משום ספיקא who additionally suggests that the exactly two (שו"ת משנה הלכות חלק טו סימן קנה) Menashe Klein .זמן הבית might only have been during טיבולים .מחזור ויטרי הלכות פסח סימן סה See likewise .איסור והיתר לרש"י סימן ל, סידור רש"י סימן שפ 25 ומנהגא דילן מצה לחודה ומצה ומרור :writes ספר העיטור עשרת הדיברות - הלכות מצה ומרור דף קלד טור ד 26 .כהלל בלא טיבול בחרוסת דקפא בחדא טבילה מייתי שיטה: however, is actually taking issue with Rashi’s ,ראבי"ה חלק ב - מסכת פסחים סימן תקכה The 27 “ובדברי רבנו שלמה ראיתי שגם זה המרור הנכרך עם המצה טובלו בחרוסת. ולא נהירא לי, דשני טיבולין מצינו, אפילו ”בזמן הזה שרגילין כהלל, ולא שלש טיבולין .שולחן ערוך אורח חיים הלכות פסח תעה:א 28 .דרכי משה הקצר אורח חיים תעה:ג also mentions this in the רמ״א The 29
ניסן תשע"ו • Z 70 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON :writes שולחן ערוך הרב The המרור של כריכה זו אין צריך לטובלו בחרוסת שכבר קיים מצות חרוסת בטיבול מרור ראשון וגם אין לחוש לקפא שבמרור זה שאוכלו עם מצה בכריכה ויש חולקין על זה ואומרים שצריך לטובלו בחרוסת שהרי כריכה זו היא זכר למקדש כהלל והלל היה מקיים מצות חרוסת במרור זה שבכריכה שהרי לא היה אוכל מרור כלל קודם כריכה זו והמנהג במדינות אלו כסברא הראשונה אבל העיקר הוא כסברא השניה. )אורח חיים תעה:יט( was not to dip but R’ Shneur Zalman argued מנהג In other words, the משנהto Hillel’s conduct. The זכר that we should since that would be a proper מגן say to dip but, echoing the language of the אחרונים notes that most ברורה ערוך whatever people do they do. Similarly, the ,ומ"מ היכי דנהוג נהוג :writes ,אברהם ,and advocate dipping רמ״א argue on the ”כל האחרונים“ also notes that השולחן .(אור זרוע like the position of the) קפא arguing that this is due to the
הסיבה (אפיקומן and מוציא מצה at הסיבה for which we do) מצה consists of both כריכהThe It is no wonder then, that there .(הסיבה for which we do not do) מרור and שולחן and טור Though the .כורך בהסיבה whether one should eat מחלוקת is a both note the existence of different customs due to the dichotomy ערוך ,שולחן ערוך, גר"א, שולחן ערוך הרב, ערוך השולחן the ,כריכה in the nature of the all (ילקוט יוסף קצוש"ע אורח חיים כורך הלכה ח) and R’ Ovadya Yosef ,משנה ברורה either) מצה should be done due to the inclusion of the הסיבה conclude that or (ספר המנהיג הלכות פסח עמוד תצד according to the) זכר לחירות is מצה because the .((שולחן ערוך הרב according to the) מצת מצוה because it would have been Hillel’s about the מקיל and R’ Ovadya Yosef note that we can be שולחן ערוך הרב Both the .if it causes difficulty כורך for הסיבה חירות has כריכה in the מרור The Kloisenberger points out that even the aspects. He writes: ולזה כורך מצה ומרור ואוכל בהסיבה דרך חירות, שאף במרור היו ג"כ בני חורין ולא נחשבו בעיני עצמם ח"ו לעבדים משועבדים, ועמדו בתוקף שלא לשנות מדרך אבותם, ולא כעבדים שאין להם יחס דבשר חמורים בשרם, רק המה זרע אברהם יצחק ויעקב בני ישראל סבא. )שו"ת דברי יציב חלק אורח חיים סימן רי( The reason why Korech is eaten while leaning is that even Maror denotes that Bnei Yisroel were free, and never considered themselves as slaves. The Bnei Yisroel never gave up their traditions even when things were going badly in Mitzrayim, unlike slaves who have no connection to their past, but rather like the chidren of Avraham, Yizchak and Yaakov.
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 71 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו כורך and ברכה Talking between As 30.כורך eaten as part of מרור and מצה on the ברכה We do not make a new :אבודרהם noted by the ולא יברך על אכילתו מפני שאחר שמילא כריסו מהן אין לברך פעם אחרת ועוד כבר בירך על כל אחת מהן. We have already eaten matza and maror and already made an individual bracha on each. and מצה was yotzei הלל To the extent that we are commemorating how there is 31,כריכה on the ברכות and he would have made at least one of the מרור Related 32.כורך and eating מצה on ברכות between the שיחה בטילה to avoid מנהג a .are not an issue טול ברוך statements like prior to שיחה בטילה if one does speak ,משנה ברורה and ספר המנהיג Per the הוה had a ט"זThough, the .ברכה one should not make a new ,כריכה eating the ערוך השולחן The 33.על אכילת מצה and המוציא that one might need to repeat אמינא would הלל and, regardless, even הלל if we hold like ספק explains that it is a ,R’ Ovadya Yosef .כורך is really necessary over ברכה not wrap today. Thus, no and one מידת חסידות is just a הפסק on the other hand, stresses that avoiding a .אפיקומן until after שיחה בטילה would ideally avoid
זכר Saying It was not until much .זכר למקדש כהלל as a כריכה specifies that we eat a גמראThe prior (”זכר למקדש…“) later that we began to read an explanatory paragraph and מחבר The 34.מהריל to eating it. The earliest source generally quoted is the however, took issue with ,חפץ חיים also bring down to say it. The ערוך השולחן for a more ביאור הלכה to the משנה ברורה the custom, referring readers from the Anticipating .הפסק detailed discussion. His position, put simply, is that it is a is מענין הסעודה the counterarguments, he further notes that to say that it is He also notes that there is no earlier source for saying anything. As .דוחק זכר meant that שולחן ערוך concludes that perhaps the ביאור הלכה a result, the
is כורך It would seem that the reason that we do not make a different, unique bracha on 30 ברכות Thus, the only appropriate bracha or .מרור and מצה ate הלל to how זכר בעלמא that it is a .מרור and/or מצה is/are that of the רמב"ם, הלכות חמץ ומצה ח: ו To the .מרור and מצה of ברכות To most understandings, both the 31 .כריכה when eating the מרור and מצה made on ברכה the single ספר המנהיג הלכות פסח עמוד תצה, אבודרהם בשם אבן הירחי, טור, שולחן ערוך, משנה ברורה, ילקוט יוסף See 32 .among others ,קצוש"ע אורח חיים כורך הלכה ב ולכאורה הי' נראה שאם הפסיק בין הברכה לכריכה שצריך לחזור ולברך המוציא“ :states ט"ז אורח חיים תעה:ז 33 ועא"מ בשביל הכריכה כמו בהמוציא בשאר השנה ... אלא שהטור כתב הרוצ' לקיים מצוה מן המובחר לא יסיח עד ”שיעשה כריכה כו' משמע בדיעבד אין לחוש לחזור ולברך .דרכי משה הקצר אורח חיים תעה:ג 34
ניסן תשע"ו • Z 72 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON or, in the alternative, that it is a כריכה should be said after eating the למקדש rather than saying it). Rav זכר למקדש and that we eat) מחבר in the טעות סופר noting that (מנהג and the general) מחבר Ovadya Yosef strongly defends the and should הפסק there are plenty of earlier sources and that, second, it is not a be said. He writes: אבל בנוסח זה שהוא עדות על המצוה שנעשית זכר למקדש, אין בו חשש הפסק כלל וכלל, אלא אדרבה נכון וראוי לאומרו כדברי מרן השלחן ערוך ושאר פוסקים הנ"ל. ומנהגם של ישראל תורה הוא. )שו"ת יחוה דעת חלק א סימן יט( notes that some משנה ברורה to be used. The נוסח as to the מחלוקת There is a advocates the latter ט"ז The ”.פסח מצה ומרור“ and others say ”מצה ומרור“ say The .(זכר למקדש כהלל actually did (and we are doing הלל position as this is what :noting פסח defends the position of those omitting שולחן ערוך הרב מכל מקום כיון שאנו אומרים כן עשה ואנו אין לנו פסח לפיכך אין מזכירין אותו. Since we don’t have Korban Pesach, we don’t mention it.
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 73 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו ניסן תשע"ו • Z 74 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON Pesach and Shabbos: Days of One Rabbi Yossi Schwartz $
What does Shabbos have to do with Pesach? צדוקים and the משנה There is a famous disagreement between the Sages of the :The Torah says .ספירת העומר as to when we start counting וספרתם לכם ממחרת השבת. )פרשת אמר כג:טו( Count from the day after the Shabbos. always starts on ספירת העומר understood this literally - that צדוקים The Sunday, the day after Shabbos. The Sages, however, tell us that “Shabbos” in ?called Shabbos פסח But why is .פסח this context is referring to the first day of In order to understand this we first need to take a deeper look at Shabbos.
Do…nothing .on Shabbos מלאכה In numerous places, the Torah writes the prohibition to do Why does the Torah put such an emphasis on what we can’t do, rather than focusing on what we should do on Shabbos? Furthermore, there are many לאוין and some are מצוות עשה in the Torah regarding Shabbos. Some are מצוות מצות עשה this is a - וביום השביעי תשבתThe Torah also says .מלאכה that prohibit to not do עשה to rest on Shabbos.1 What is the Torah adding by giving us an for doing melacha enough? In order to understand לאוין work? Aren’t the many this we need to go back to the very beginning; to the purpose of creation.
Fear of Shame is a compound בראשית that says that the word תקוני זוהר quotes the שפת אמתThe meaning fear of shame.2 He explains that mankind was given ,בשת and ירא of the bread of shame.3 - נהמא דכסופא free will so that he should not receive
כי תשא לד:כא 1 that has 70 different explanations זוהר is a section of the תקוני זוהר The .שפת אמת, בראשית תר״ן 2 .בראשית on the word מאן דאכיל דלאו דילי׳ בהית :phrases it as (ראש השנה ב. in ר״ן quoted by the) מסכת ערלה in ירושלמיThe 3 He who eats from something that is not his own is ashamed to look in his (the - לאסתכולי בי׳ meaning , מוברךgiver’s) face. This has a physical manifestation: if you want to know if a tree was that one of the branches were bent and replanted, all you need to do is check what direction .the new tree will face away from the original tree מוברך the new tree is facing. If it was
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 75 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו When one receives something without having earned it there is a certain amount of shame that is felt by the recipient. where he explains דרך השם in רמח״ל This idea is elaborated upon by the that Hashem created man in order to give him the greatest pleasure possible.4 But if that’s the case then why weren’t we all created in a state of perfection - where we could receive infinite pleasure from Hashem? He explains ,גן עדן in that Hashem gives in the most perfect of ways, and had He created us in a state of perfection, our pleasure would be incomplete being that we had done nothing to earn it. Hashem, therefore, gave us the ability to earn our reward the - בחירהThis is why man was given .נהמא דכסופא so that it should not be free will to choose between right and wrong, so that he can thereby earn and attain his own perfection. which ,חטא עץ הדעת goes on to explain that this is all true after שפת אמתThe caused there to be a mixture of good and evil in the world and in man. Before the sin, man was perfect and completely good. He was so transcendental that to him, thinking that he was God.5 But if Adam קדוש wanted to say מלאכים the was created in such a state of perfection and didn't need to do anything to 6?נהמא דכסופא earn it, wouldn’t he suffer from The answer is that there is one kind of gift through which the recipient does not experience a feeling of shame. When a husband presents a gift to אהבה his wife, she didn’t “earn” the gift; the gift is an expression of his love.7 אחד and אהבה turns two people into one entity, as is evidenced by the fact that נהמא both share the same gematria of 13. Being that they are one, there is no When one gives to someone that is a part of his self, it is like giving to .דכסופא himself and no shame is engendered. man was so connected to Hashem that ,עץ הדעת Before eating from the his receiving from Hashem was like a wife receiving from a husband. It was only after the sin, which caused man to be disconnected from Hashem, that .נהמא דכסופא he needed to earn in order to avoid
דרך השם ח״א פ״ב א״א 4 to שירה where it says that they wanted to sing מדרש זוטא קהלת ו׳ י׳ See also .בראשית רבה פ׳ ח׳ 5 him. It’s not that they thought that he was a god, rather Adam was so connected to God that when you looked at him, you saw God - it was like looking through a clear glass. מאמר חטא אדם הראשון - מכתב Although man had bechira regarding eating from the tree (see 6 מצוות p. 137), he had no positive mitzvos. The way we earn reward is by doing מאליהו חלק ב׳ all we are doing is ensuring that we don't fall but it's not considered ,עבירות By avoiding .עשה that we earned. 7 A gift given to someone with whom the giver has no prior relationship causes shame, but in the case of a spouse or friend the gift is just an expression of an existing relationship.
ניסן תשע"ו • Z 76 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON Cover up ויהיו which states פסוק Based on this we can gain a new understanding in the Before the sin, Adam and Chava were 8.שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבוששו and yet there was no “bread of shame”.9 It ,מצוות completely bare of any was only after the sin, when they perceived themselves as existing on their own and separate from God, that Adam and Chava were ashamed of their Until that point they knew that their .מצוות nakedness, i.e. their lack of completely one with - חלק אלוק ממעל which is a ,נשמה essential being was their Hashem. The sin caused them to feel disconnected from Hashem in that It .נשמה they now associated themselves with their bodies instead of their was now necessary for them to cover up their bodies. This is why the term not ashamed.10 The same way - לא-בוש a composite of ,לבוש for clothing is are מצוות ,physical clothing covers our bodies so that we are not embarrassed our spiritual garments that enable us to avoid the “bread of shame”.
Shabbos Clothes can also be rearranged בראשית The Sfas Emes goes on to say that the word He explains that although we lost the level of oneness and .ירא שבת to spell closeness with Hashem that we had before the sin, we get it back every It is not .לכבוד שבת to change one’s clothes מצוה Shabbos. This is why there is a just a practical way for us to show that it is a holy day. It is the way we show that our clothes are no longer necessary to cover our shame, but are now clothes of honor. Although clothes hide our bodies, they also have the ability to reveal who we are. The royal garments of nobility reveal the greatness of They are not worn .בגדי קודש...לכבוד ולתפארת are called בגדי כהונה the wearer. The to cover up but to show the high status of the wearer . On Shabbos, when afraid of shame, our clothes become garments of - ירא בשת we are no longer honor and beauty that reveal Hashem’s love for the Jewish people and His connection with us.
‘Cause all your work is done When we say that man needs to work in order to earn his reward we are obviously not referring to physical work but to the spiritual work that are the explains that by performing mitzvos we are doing בעל שם טוב mitzvos. The that are in the ניצוצי קדושה we are picking out and separating the - בירורים
בראשית ב:כה 8 which compares the one mitzvah they had to בראשית רבה ז,יט quoting בראשית ג,ז See Rashi 9 What does it mean “and they - מהו וידעו כי עירומים הם, מצוה אחת היתה בידם ונתערטלו הימנה - clothing knew that they were naked?” They had one mitzvah but were stripped bare of it. שבת עז: 10
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 77 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו that ניצוצי קדושה on bread, we release the ברכה physical world.11 By making a says that מאור עיניים were entrapped in the physical wrapping of the bread. The this is the “work” that we don’t need to do on Shabbos.12 As Rashi (quoting :says (מכילתא the .כשתבוא שבת, יהא בעיניך כאילו מלאכתך עשויה When Shabbos arrives it should be in your eyes as if all your work is done. When Shabbos arrives we no longer need to work on uplifting the physical world by using it for spiritual purposes. It’s not that we don’t have to keep any mitzvos on Shabbos, but that the mitzvos are not done in order to separate the bad from the good. On Shabbos, Hashem says I don't need you to earn by working, rather I will reveal my essential oneness with the Jewish people. When that happens even the physical becomes spiritual and there is no need to separate between the two.13 So, in reality, the main purpose of Shabbos is the “not doing.” By resting from the spiritual work that we do all week, we show that we are like Adam before the sin and we no longer need to work for our reward because we are completely connected to Hashem.
Pesach - Shabbos were on בני ישראל the ,יציאת מצרים explain that on the night of זוהר הקדוש The and had no merit of their own, and therefore Hashem טומאה the 49th level of from above when משפיע did everything Himself. Normally Hashem is only נהמא an awakening from below, otherwise it will be ,אתערותא דלתתא there is an just like on Shabbos, Hashem revealed ,יציאת מצרים But on the night of .דכסופא His oneness with the Jewish people, thereby enabling us to receive without any shame. is not a commemoration of what once happened on that day יום טוב A in the past. The spiritual energies of freedom through which the Jews were are available to each and every one of us on the Seder מצרים redeemed from night. Just like Hashem revealed His essential oneness with the Jewish people .that oneness is revealed פסח so too every ,יציאת מצרים the night of
.כתר שם טוב קצ״ד 11 .פרשת כי תשא 12 13 On Shabbos all eating is considered spiritual - קיצור הכוונות לרמח״ל עמ׳ קעו: דע כי כל מה שאוכל האדם בשבוע הרוב הולך לחיצונים ואין בו רוחניות כי אם בחלק ההכרחי למזון הנפש שלא תתפרד, וכל המותרות מוסיף כח ליצה״ר. אבל מה שאוכל בשבת הוא הכל רוחניות אף על פי .שיאכל יותר מן הצורך נבלע באיבריו
ניסן תשע"ו • Z 78 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON Just leave it The Torah uses a very interesting term to tell us to destroy our chametz: It is usually translated as “destroy,” but it literally means to “rest from .תשביתו our chametz.” It is almost the exact same word that the Torah uses to tell us the mitzvah מקיים hold that we are ראשונים Most .תשבות - to rest on Shabbos it is coarse - יצר הרע represents the חמץ ,As we know 14.ביטול with תשביתו with of is symbolic of us fighting against חמץ of destroying the מצוה physicality.15 The the Torah תשביתו as חמץ to get rid of our חיוב the forces of evil. By phrasing the is the time that Hashem פסח ”.is essentially saying “Rest from your chametz says “You just sit back, and I will do all the work for you.” Since our oneness .it is unnecessary for us to spiritually work פסח with Hashem is revealed on
One Day we are attesting to the fact that Hashem will destroy חמץ our מבטל By being the forces of evil for us by revealing his oneness with and love for the Jewish שמע ישראל ה׳ אלקינו ה׳ people. This what we testify to twice a day when we say has the exact same תשביתוThis is beautifully hinted to by the fact that .אחד .they both equal 1118 - שמע ישראל ה׳ אלקינו ה׳ אחד gematria as אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך to the ultimate revelation of זוכה May we be .speedily in our days ישראל גוי אחד בארץ
רמב״ם הלכות חמץ ומצה פ״ב ה״ב: See 14 ומה היא השבתה זו האמורה בתורה--הוא שיבטל החמץ מליבו ויחשוב אותו כעפר, וישים בליבו שאין ברשותו חמץ כלל, .ושכל חמץ שברשותו, הרי הוא כעפר וכדבר שאין בו צורך כלל Bread .גלוי וידוע שרצונינו לעשות רצוניך ומי מעכב שאור שבעיסה says (ברכות יז.) As the Gemara 15 .שורש share the same מלחמה and לחם - specifically represents the fight against the Yetzer Hora ליקוטי הלכות )לר׳ נתן מברסלב(, הל' בציעת הפת ב', ב': "על ידי חטא אדם הראשון נתקללה האדמה בחינת See also 'בעצבון תאכלנה', וכן 'בזעת אפך תאכל לחם' - ועל ידי זה נפגמו ונתערבו כל המאכלים, עד שכולם צריכים בירור, ובפרט ."הלחם, שהוא עיקר חיות האדם, שם צריכין בירורים הרבה
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 79 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו ניסן תשע"ו • Z 80 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON ,עשרה מאמרות the ,עשר מכות The מצות יחוד השם and Moshe Grushko $ wrote an article for שליט"א ast year at this time, HaRav Mayer Twersky that had a deep effect מצות יחוד השם the Ohr HaTzafon publication on Lon me personally. The ability to deal with overwhelming personal parallels אמונה and elevation of הקב"ה to דביקות tragedy with an ever increasing and the ability to reach the level מצרים in כלל ישראל the national suffering of have always had the בני ישראל The .גאולת מצרים necessary for אמונה and דביקות of being infused מצרים ability to do this, probably as a result of what occurred in into our national DNA. I decided to delve a little further into the strong .ליל פסח and מצות יחוד השם connection between
?מכות Why 10 in ,חידושי הרי"ם quotes from his grandfather, the שפת אמת פרשת בא תרל"א The answering the famous question as to why Hashem had to exact the 10 plagues He .גאולת מצרים and not just one plague to create the situation necessary for created in this world הסתר states that the plagues were required to remove the of creation.1 עשרה מאמרות by the עשרה מאמרות שבהן about the פרקי אבות פרק ה A similar question is asked in Why did Hashem deem that 10 were necessary, when He could :נברא העולם have created the world with one? The answer is: ולהפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות To take retribution from the evildoers that destroy the world created by 10 utterances and to give reward to the righteous
We will focus in this .עשרת הדברות and their concealment into the מאמרות And transform the 1 .מאמרות revealing that which was hidden by the מכות article just on the first part, the
Moshe Grushko is a Cardiac Electrophysiologist at Jacobi Medical Center and Montefiore Medical Center in the Bronx. He and his wife Judith, and their children Tzvi, Atara, Shayna, Ariella, and Meira, have been part of the BKNW family for the last 6 years.
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 81 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו for continued establishment of the world created with 10 utterances. that if שפת אמת explains in the name of the אור גדליהו פרשת בא אות ג The there would have been no room for ,מאמר the world was created with one as Hashem’s presence would have been so clear to everyone עבודת האדםtrue Reward would not be justified to righteous people .בחירה there would be no as they would not be making an active choice to serve Hashem. Hence, into creation so that it would not be so הסתר Hashem saw a need to introduce That concealment 2.מהוה את כל הבריאה בכל עת ובכל רגע obvious that Hashem is more of ,מאמר and with each successive ,עשרה מאמרות was introduced via the enabling ,בחירה the light of creation was covered and concealed to allow for .שכר טוב לצדיקים ועונש לרשעים each :מכות Based on this, we can understand the reason for the 10 from the בריאה was necessary to uncover and re-reveal Hashem in the מכה And so it follows that the 1st .מאמר created by each successive הסתר original and so ,מאמר was intended to reveal the concealment created by the 10th מכה ,revealed Hashem in all of His overt glory ,מכת בכורות ,מכה on until the 10th The entire point was to get back 3.בראשית of מאמרvia the first ,אין עוד מלבדו the that Hashem created the world, affects ניכר לעין כל where it was ,ראשית to the all that is in the world on a moment to moment basis, and has a relationship .השגחה פרטית with us via
מכות and the מאמרות The Connection Between the were מכות describes why and how each of the מהר"ל גבורות ה' פרק נז In fact, the :He writes .מאמר בריאה related to a specific יש לך לדעת כי כאשר הביא הקב"ה על מצרים מכות הכה אותם בכל חלקי עולם.... וחלקי העולם הם עשרה, והם עשר חלקים שברא הקב"ה בששת ימי בראשית. ולכל חלק מאמר אחד בפני עצמו. והם עשרה מאמרות שבהם ברא עולמו... Hashem brought the plagues affecting every aspect of the world, of which there are 10, created by Hashem during the 6 days of creation. For each aspect of the world affected, there is a corresponding maamar briah. to יסוד had its own purpose, its own underlying מאמר הבריאה Each and to establish Hashem’s presence in some way בריאה contribute to the .(הסתר פנים though with)
.טבע )עיין לקמן( This concealment brought about what we consider 2 as the rest were, it אמירה of לשון is not in the בראשית According to most opinions, though 3 גמ' מגילה כא:- ורבי יוחנן אמר כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם הי נינהו ויאמר See .מאמר was the first רמב"ן And see .דבראשית הני תשעה הוו? בראשית נמי מאמר הוא דכתיב בדבר ה׳ שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם .בראשית א:א
ניסן תשע"ו • Z 82 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON עשרת המכות הובילו אל גילוי נקודת האמונה וכבוד שמים בבריאה ואל הידיעה העמוקה שזהו העיקר שאליו העולם מכוון. The ten plagues led to the revelation of the essence of faith and glory of Hashem in the creation and to the deep understanding that this is the essential principle for which the world was intended. the ,מהר"ל according to the משנה אבות Therefore, understanding the are essentially confirming the establishment of ,מצוות who keep the צדיקים ,אמירות הבריאה the creation of the world as Hashem intended through his by sinning, are taking from the ,רשעים and are rewarded as such. Whereas and are essentially destroying the world, and so are ,מאמר בריאה of each תכלית punished for this. תני דבי חזקיה כתיב )ישעיה י"ט( 'ונגף ה' את מצרים נגוף ורפוא' נגוף למצרים ורפוא לישראל. )זוהר הקדוש בא ל"ו( to mean that ישעיה in פסוק The Beis Medrash of Chizkiya explains the had a dual effect of being both מצריים that Hashem meted out on the מכה each .כלל ישראל as well as being a cure for מצריים to the מכה a explains that besides ,אמרי ברוך פ' וארא מאמר ב Rabbi Baruch Simon, in the and benefit to the Jews from the מצרים for the obvious pain and suffering to גאולת was part of the מכה there was also a deeper consequence.4 Each ,מכות fell further into their מצריים the מכה that via each ,ישראל מקליפת ושעבוד מצרים and misguidedness, while we came ever closer to Hashem and shed טומאה we can ,מהר"ל Based on the .מכה with each successive טומאת מצרים some of the summarized פרעה ומצרים the opposition of מכה also explain that through each אמונה was shattered, and the ,מי ה' אשר אשמע בקלו....לא ידעתי את ה' :by the phrase of the Jews were strengthened.5 דבקות and the
מכות The final 3 are divided into , חז"לare divided up in different ways, and based on מכותThe at the beginning of רמב"ן The 6.פרשת בא and the last 3 in פרשת וארא the first 7 in but the last 3 had an ,בתורת עונש להמצריים explains that the first 7 were פרשת בא
the Jews were able to make money by selling their דם of מכה For instance, during the 4 kept their valuables prior to מצריים they were able to see where the חושך water…or during asking for them. .שמות ה:ב 5 explaining this מפרשים with most ,הגדה של פסח- רבי יהודה נותן בהם סימנים דצ"ך עד"ש באח"ב See 6 by the first of each of these sets Hashem ;תורה in the מכות was based on the structure of the ,respectively בזאת תדע כי אני ה'..למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ...בעבור תדע כי אין כמוני בקרב הארץ says followed by the rest of the pairings with no such statements.
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 83 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו particularly to reveal Hashem in the world.7 ,תכלית מיוחד additional purpose, a There is also a separate introduction given to the last three plagues at the :says פסוק seemingly superfluous. The ,פרשת בא beginning of ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אתתי אשר שמתי בם וידעתם כי אני ה'. provide תורה Hashem has already given 7 plagues, so why does the מכת,another introduction to the last 3? As we will see, the final 3 plagues מאמרות created by the first 3 הסתר were given to reveal the ארבה חושך ומכת בכורות אחדות leading up to the ultimate revelation of the ,יהי רקיע ,יהי אור ,ובראשית of of Hashem.
ארבה – יהי רקיע8 was given to reveal in this world that which was ,מכה the 8th ,מכת ארבה ויאמר אלקים :states בראשית in פסוק The .יהי רקיע of מאמר concealed by the 3rd ,of the second day בריאהThis was the .יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים .ריבוי and with separation automatically comes ,הבדלה of which was יסוד the ארבהThe word . הבדלהThe idea of multiplicity is only relevant when there is is that the locusts came in a פשט And though the simple .רבוי of לשון itself is a מאמר created by the בריאה in the ריבוי vast multitude, it represents this idea of ibid.) explains further and quotes) ממעמקים R’ Mandelbaum in the .הבדלה of There was now a separation .באמצע המים meaning בתוך המים in saying רש"י This facilitated .עולם התחתון and the שורשים הרוחניים the ,שורש העליון between the an erroneous conceptual possibility that there is no relationship between the were steeped in מצרים and פרעה 9.טבע is ruled by עולם התחתון two, and that the this ideology of independent powers in this world, including thinking that had godlike power.10 פרעה says מלבי"םThe .ויכס את עין כל הארץ ותחשך הארץ :says שמות י:ה in פסוק The covered all the rays of the sun completely. Why was ארבה on this that the is describing how amazingly many פשט this important to note? The simple locusts there were. But explains R’Mandlebaum, on a deeper level this was to לבטל את כוח ההשפעה של מערכות הטבע התחתונית המתייחסות show that this occurred to nullify the ideas and influence in this world that attribute certain ,אל השמש
clearly agrees רמב"ן seem to hold all were for this purpose. The מהר"ל and the שפת אמת The 7 .הסתר removal of עיקר with the idea but holds the last 3 were the ’and R אור גדליהו The following is a summary of explanation based primarily on the 8 .all quoted earlier ,מהר"ל along with some ideas from the ,ממעמקים Mandlebaum in the .כי טוב It is for this reason that the second day of creation was not given the description of 9 .עבודה זרה that gave the ability for הסתר In fact, he says, this was the 10
ניסן תשע"ו • Z 84 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON forces in nature to the sun (for instance food, weather, etc.) and not to Hashem. They also destroyed the last remaining vegetation and produce left over after it is totally ,כוחות is not isolated with its own עולם התחתון to show that the ,ברד came to reveal the concealment created by מכה This .שורש העליון reliant on the ever closer בני ישראל and raised the מצרים This shattered the ideology of .ריבוי .(נגוף למצרים ורפוא לישראל ,explained זוהר הקדוש to Hashem (as the
חושך – ויהי אור the plague of darkness. During this plague, there ,מכת חושך was מכה The 9th and at the same time a light for the מצריים was a physical darkness for the These two apparent contradictory forces in nature were shown to .בני ישראל בני ישראל coexist in the same place during this plague. This was to show the גמרא This was similar to what the .טבע that Hashem controls and is above was not of space / time, despite ארון says that the place of the מגילה דף י ע"ב ascribes physical dimensions to it. This is because in a תורה the fact that the laws of physical nature do not apply. Similarly, during this ,גילוי שכינה place of that it represented, the Jews were shown that התגלות השכינה plague and the ממשות של חושך saw and felt the מצריים Hashem controls and is above all. The Only the .חושך על פני תהום describes as the original בראשית on רמב"ן that the given their belief) מאמר יהי אור of the אור during that time to the זוכה Jews were אור הגנוז was the אור explains that this רש"י בראשית א:ג ,In fact .(השגחת הקב"ה in the ,מכה During this .בריאה the light of complete clarity in the ,לצדיקים לעתיד לבא to this original light of clarity, which re-revealed Hashem זוכה were בני ישראל suffered in the ultimate darkness as they were not מצרים while ,בריאה in the .(נגוף למצרים ורפוא לישראל) given the ability to benefit from this light
מכת בכורות - בראשית This plague led to the revelation .מכת בכורות was מכה The 10th and ultimate when there was absolute clarity of the בראשית that of ,מאמר הראשון of the the entirety of creation was ,רמב"ן בראשית א:א Creator.11 According to the from ,יצירה ,and subsequently, there was only forming ,מאמר made with this of creation. All physical creation, energy, ability (היולי) the initial protoplasm was the Creator רבונו של עולם was created on the first day. And the fact that the and הקב"ה There was .ניכר was completely and absolutely מהוה את הכל and the entirely involving מכה this—it was the only מגלה was מכת בכורות .nothing else אנא :writes תרגום and as the ,אני יוצא בתוך מצרים :states תורה Hashem, as the ,of Hashem was finally revealed and all concealment removed אניThe .מתגלי completely negating the ,מחי' ומהוה הכל בכל דבר בבריאה is אני showing that the
.בראשית נמי מאמר הוא :says גמ' מגילה כא ע"ב As was quoted earlier, the 11
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 85 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו .ראשית to the שייכותThey believed that they had .פרעה ומצרים philosophy of ,בשביל ישראל שנקרא ראשית the ,בני בכורי ישראל the ,ראשית They even enslaved the to try and prove their (בכורים the) ראשית and eventually specifically killed the עוד נגע אחד אביא עלbelief. This is why it is only by this plague that Hashem says .אחד the complete revelation of the ,אחד of the מכה this was the - פרעה were revealed, then those that have connection to אני וראשית Once the can be ,השגחה פרטית the belief that all is from Hashem, the belief in ,ראשית that had it within them, but it was buried deep מצרים in בני ישראלThe .דבוק בהראשית in their pain and suffering for so many years. It needed to be brought out But those who cannot fathom or .מכת בכורות and particularly מכות through the was destroyed ראשית their ,מצריים of Hashem, namely the ראשית believe in the יחוד של הקב"ה the מכותThrough the 10 .מכת בכורות )נגוף למצרים ורפוא לישראל( via was ultimately revealed. With this revelation, the Jews who were steeped in of Hashem (the ultimate purpose אחד were able to cling to the מ"ט שערי טומאה .worthy status-גאולה of the plagues) and achieve
The Goal of Seder Night was to bring us to the ,מכת בכורות and particularly ,מכות The purpose of the is given special מכת בכורות ,תפילה As is brought out in .אין עוד מלבדו knowledge of mention outside of the rest of the plagues due to its particular significance. only דוד המלך ,in giving thanks for Hashem’s kindness ,תפילת שבת of הודו In למכה מצרים בבכוריהם - explicitly among the other plagues מכת בכורות mentions בעל הגדה the ,דיינו as a specific expression of His kindness. In addition, by - but specifically ,אלו עשה בהם שפטים and states מכות chose to generalize all the Based on the above, we can understand this. The .אלו הרג את בכוריהם mentions of Seder night is to try and come to the realization of עבודה and תפקיד ultimate through trying to see through and removing all the ,יחוד השם the ,אין עוד מלבדו concealment present in this world by reading, understanding, and talking .מהוה את הכל and understand Hashem as the ,מכות about the
מיחד ה' בעולמו to Constantly be מצוה The :writes ספר המצות מצוה ב in רמב"ם The .יחוד השם of מצוה דאורייתא There is a והמצוה השניה היא הצווי שצונו באמונת היחוד והוא שנאמין כי פועל המציאות וסבתו הראשונה אחד והוא אמרו יתעלה שמע ישראל י"י אלהינו י"י אחד. .קבלת עול מלכות שמים is also known as מצוה This מצות Rav Mayer Twersky discussed ,פסח In last years Ohr HaTzafon on many places חז"ל and asked a simple question: Why do we find in יחוד השם אחד etc…?12 Hashem being ליחדו, ליחדני :is in the imperative ie יחוד השם where
.אור הצפון על פסח ספירת האומר ושבועות, ניסן תשע"ה דף כח 12
ניסן תשע"ו • Z 86 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON not something we can create or add to. Through a series of ,מציאות is the בעולם :מצות יחוד השם in דינים sources he suggested that that there are 2 א' – דין יחוד השם בעצמותו ית', ב' – דין יחוד השם במה ש"יוצא טבעו בעולם", שמלכותו ניכרת, מתקבלת, ומתפשטת בעולם. מצות יחוד הש"י מחייבת אותנו להכיר אחדותו בעצמותו, וכן היא מחייבת אותנו לקבל מלכותו כדי ליחדו בעולם. )מלבי"ם ואתחנן ו:ד( of the Oneness of Hashem. Second, the מציאות First, we believe in the is recognizable, accepted, and spreads in this world. To יחוד השם idea of the :that says גמרא understand this he quotes the אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם; אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, שנאמר שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם, שנאמר ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ עכ"ל. )ברכות ו.( Hashem tells us that since we made Him a singular entity in the world relates that פסוק so too He will make us singular as the ,שמע ישראל...אחד via the is שמע ישראל from the יחוד השם of מצוהThis implies that the .גוי אחד בארץ we are of Hashem’s Oneness, but to show מציאות not only to know and recognize the in an active way (As Rav Twersky writes, to “take this אמונה and reveal this .(”עולם of the רשות הרבים and into the רשות היחיד out of our personal not ,מצות יחוד השם So in general, throughout the year, we have this but also in an active form as well via ,מצוות ידיעה ואמונה solely in the realm of increasing Hashem’s kingship and presence through our visible acceptance .השגחה פרטית and belief in His (עשיית המצוות) of His absolute reign
יחוד ה' וליל סדר Every year it is incumbent upon us to contemplate anew what occurred in to מצוה Even if we were all great scholars, it is a .…אפילו כולנו חכמים .מצרים of Hashem. This idea of השגחה its miracles, and the ,יציאת מצרים speak about .עבודת השם and the ideas behind them permeates our מצוות contemplating נסי of it, particularly to discuss it, regarding מצוה However, we have a specific Many .סיפור יציאת מצרים of מצוה Tonight, we have a special .מצרים וגאולת מצרים לילBut specifically tonight, the .זכר ליציאת מצרים throughout the year are מצוות we are tasked with completely reliving the event, as we need to come to ,סדר similar) הרי זה משובח ,its deepest meanings for us. The more we speak about it codifies רמב"ם And so, the .(כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד to how Hashem says חייב אדם -הל' חו"מ ז:ו in (חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים - חז"ל based on) a requirement by no other ,להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד ממצרים ?But why every year .זכר ליציאת מצרים that is מצוה why things that we are חכמה ומוסר ח"ג אות פג wonders in סבא מקלם The
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 87 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו taught when we are very young - for instance, that there is one G-d and He created the heavens and the earth, and that he supervises and drives everything on a daily basis, and that he took us out of Egypt with great miracles, things that incredible - we don’t seem to appreciate the enormity and amazingness and awesomeness of these things. We don’t look at these ideas and events incredulously and with wonderment. Why? He answers that the first time we heard and learned these things, was when we were children, was relatively weak, and our understanding of ,שכל when our intellect, our This knowledge then stays with 13."דעת קלישתא" these events were with with a early בראשית ברא us in this weak understanding form. For example, we learn on, and each time we learn it after we essentially say that we know that, no further into it as we get older and our intellect מעיין And if we are not .חידוש strengthens, then we persist in our basic understanding of our youth when !פלאי פלאים our intellect was weaker. And so we will not look to creation as a He gives another example- if one would somehow make from a paper animal -like structure with legs, and if pulls on one part the legs move, people would be pretty impressed. But a second later, that same person walks outside and sees a living bug, whichever it is, seeing, breathing, flying- not even a second of wonderment. It’s because we have seen these things since we were very .דעת קלישתא young and our understanding of them is with our we need to approach ,עבודת השם In general, as we strive to grow in our everything with our strengthened intellect as we grow to gain a new and heightened understanding and appreciation for Hashem. But particularly ,year after year, we are tasked with increasing our understanding ,ליל סדר on appreciation, wonderment of all Hashem did for us this night, and the quintessential message he was trying to teach us. That it is only He in the world, He created the world, He has full mastery over any and all occurrences, כלל ישראל and He has and wants to have a specific relationship with the entire 14.השגחה פרטית in the form of we -ואפילו כולנו חכמים -even if we are all wise men ,ליל הסדר So tonight on are tasked with going back to the basics. Similar to when one is learning a …גמרא then the ,משנה then the ,פסוק and feels lost, he goes back to the סוגיא back to the beginning. The whole year, all too often (for a multitude of
שער שני ,for example) חובות הלבבות This idea is discussed in detail in multiple places in the 13 .(פרק חמישי given to the general world השגחה Rav Soloveitchik develops the connection between the 14 ,ספירות through the 10 ,ליל פסח particularly shown on ,בני ישראל given to the השגחה פרטית vs. the on the 2 different modes of Hashem’s providence over אריז"ל based upon the teaching of the .See Festival of Freedom, pages 75-80 .(השפעת פנים נגד השפעת עורף) the world
ניסן תשע"ו • Z 88 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON reasons) we do not ponder and meditate on Hashem’s role in the world and and מכות his Oneness, and often we may feel lost and without purpose. The as described above, took us back to the most ultimate of basics, it מכת בכורות .of Hashem יחוד reoriented us to the :writes הלכות יסודי התורה at the beginning of רמב"ם The יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל נמצא וכל הנמצאים משמים וארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמיתת המצאו. is saying that in order for רמב"ם explains that the שיחות Rav Pincus in his מצוי we need to first know that there is a ,חכמה שבעולם us to understand any the creator of the world. We have to contemplate this and try to make it ,ראשון part of our higher intellect knowledge base (as opposed to the lower intellect of childhood). clearly רמב"ם הלכות חמץ ומצה ד:ד the ,מצות סיפור יציאת מצרים In discussing reiterates this idea: וצריך להתחיל בגנות ולסיים בשבח כיצד מתחיל ומספר שבתחלה היו אבותינו בימי תרח ומלפניו כופרים וטועין אחר ההבל ורודפין אחר ע"ז, ומסיים בדת האמת שקרבנו המקום לו והבדילנו מן התועים וקרבנו ליחודו וכו' עכ"ל we are tasked with reliving the events of ,מצות סיפור יציאת מצרים By doing קרבינו המקום לו, and by doing so achieving the ultimate purpose of יציאת מצרים The biggest .ליל פסח of יסוד This is the .השם of יחוד to understand the ,קרבינו ליחודו in הסתר Himself to allow מצמצם miracle of all was the fact that Hashem was and with that he allowed the possibility of ,עשרה מאמרות through the בריאה the And that despite how lofty He .בורא ומנהיג העולם not recognizing that there is a is he wants to have a direct relationship and be involved in every aspect of On .יהדות our lives, and He wants us to realize this as the essence and basis of ,to rise to this level of realizationזוכה may everyone be ,ליל פסח this night of though so simple and basic, yet difficult to really comprehend its depth. והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהי' ה' אחד ושמו אחד!
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 89 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו ניסן תשע"ו • Z 90 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON יציאת מצרים The Duality of קריעת ים סוף and Moshe Buchbinder $ in two distinct stages - the מצרים from גאולה ashem performed the The obvious .קריעת ים סוף followed by that of ,עשר מכות stage of the Hquestion that arises is why was this duality necessary? The miracles and forced Pharaoh to מצריים had already successfully punished the מצרים in permit the Jews to leave. Also, had Hashem wanted, He very easily could and made those miracles עשר מכות during the מצריים have “finished off” the may קריעת ים סוף visible to everyone in the world. So at first blush, the stage of seem somewhat extraneous. to explain שפת אמת This article discusses the fascinating approach of the and shows how the core ,קריעת ים סוף and יציאת מצרים the distinct roles of Hopefully, this deeper .מאמרי חז"ל idea is manifested throughout numerous שביעי של of קדושה understanding will also shed new light on the tremendous .פסח
גילוי versus גאולה – The fundamental distinction :provides a profound insight into the dichotomy שפת אמת The יציאת מצרים היתה לצורך גאולת ישראל בלבד, אבל לא נתברר עדיין כבוד מלכותו יתברך אשר היא בכל משלה, להודיע שגם כח פרעה וחילו וכל כח הסטרא אחרא הכל היא על פי השגחה עליונה, ובקריעת ים סוף נתברר זה. )שפת אמת בשלח תרל"ה.( Yetzias Mitzrayim was strictly for the purpose of redeeming the Jews. But even then, the glory of Hashem’s kingdom and dominion was not revealed. This was so that Hashem would (later) reveal at Krias Yam Suf that even Pharaoh, his army, and all of the powers of the Satan are entirely guided and controlled by Him.
Ilana and Moshe Buchbinder & family joined BKNW in 2013 and have quickly become huge fans of the Rav, Rebbetzin and North Woodmere community.
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 91 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו was יציאת מצרים teaches that the purpose of שפת אמת In other words, the By contrast, the .מצרים from בני ישראל strictly for the physical extraction of the רבונו של עולם reveal, the dominion of the ,מברר was to be קריעת ים סוף function of to the entire world. While this is a beautiful idea, the suggestion that the fundamental —גילוי redemption versus— גאולהdifference between the two stages was revelation seems to be an oversimplification that leaves numerous questions unanswered: ?מצרים Why did Hashem choose to not do both stages together in .1 Seemingly, that would have been logistically more efficient. was just about extraction, why was all the גאולה If the stage of .2 ?necessary עשר מכות fanfare” of the“ during the מצרים Seemingly, the power demonstrated by Hashem in .3 .of His majesty גילוי should have been enough to qualify as a עשר מכות ?גילוי a superior קריעת ים סוף In what way was
?why were two stages necessary – גילוי Dealing with logistics for the was the גאולה received from the כלל ישראל The most obvious benefit that יציאת physical redemption from slavery, which was the primary focus of However, one must not overlook that there .שפת אמת according to the מצרים was a second critical element transpiring during this stage as well–the first .בני ישראל moment of spiritual connectivity between Hashem and the of the Ponevezh משגיח Rav Chaim Friedlander, the mid/late 20th century Yeshiva, explains that there were two logistical problems in orchestrating in one fell swoop.1 First, the מצרים this anticipated moment of attachment in that it was not טומאה was so saturated with מצרים physical environment of בני records that the זוהר הקדוש of Hashem.2 Second, the גילוי appropriate for a יציאת level 49, at the time of ,טומאה were on the lowest possible level of ישראל receptacle, of ,כלי קיבול As such, they themselves were unsuited to be a 3.מצרים .גילוי a meaningful Rav Friedlander therefore suggests that Hashem divided the process followed by ,מצרים from the land of בני ישראל into two stages; the extraction of .קריעת ים סוף at גילוי a period of personal spiritual growth leading up to a grand The physical departure from Egypt solved the environmental issue swiftly. tests, such as the ,נסיונות Then, there was an intense seven-day period of lack of food and the threat of Pharaoh’s pursuing army. This set of dangers
.שפתי חיים על המועדים ח"ב עמ' שצ"ט 1 due to the presence of מצרים In fact, Moshe was not even permitted to daven to Hashem in 2 .רמב"ן עה"ת וארא ט:כט idols. See .זוהר חדש יתרו ל"א 3
ניסן תשע"ו • Z 92 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON ,with a catalyst to prompt a connection to Hashem בני ישראל provided the enhance their spirituality and ultimately become capable ,ישועה daven for a .This is in fact how the process played out .גילוי of experiencing the profound (even a (lowly – ראה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל records that מכילתא The was able to visualize Hashem more clearly than קריעת ים סוף maidservant at further records that the word מדרש ever did. The יחזקאל the great prophet demonstrates connectivity that was so זה א-לי ואנוהו that states פסוק in the זה were able to point with a finger בני ישראל palpable that even the children of the and say, "this is Hashem."4 provided the necessary extraction of גאולה To summarize, the stage of ,בני ישראל of Hashem to the גילוי and enabled the initial מצרים from בני ישראל the once they were worthy, under appropriate environmental conditions.
?מכת בכורות But what about There is one complication to this approach which requires clarification. Hashem .ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים tells us פסוק The הגדה The 5.מכת בכורות and performed מצרים entered - בכבודו ובעצמו - Himself As such it would appear .לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי שליח :records טומאה in its state of ”מצרים that Hashem had no inhibitions about “being in Would this not undermine Rav .טמא or being in contact with that which is Friedlander’s suggestion and reinstate the question of why Hashem didn’t ?טומאה despite the conditions of מצרים in גילוי just do the grand that is discussed אמונה of יסוד can be suggested based upon a תרץ Perhaps a Rav Chaim explains that when .נפש החיים ,by Rav Chaim Volozhin in his sefer we think about Hashem, really there are two conceptual aspects to Hashem’s ,However .עצמותו יתברך ,singular existence. The first aspect is His essence humans are not engineered to appreciate ,לא יראני האדם וחי Hashem has told us the essence of Hashem Himself. His essence is simply too lofty and holy for Man to comprehend. However, the second aspect, which humans can comprehend, is the manner in which Hashem chooses to connect to the 6.גילוי world. In other words, level 2 of Hashem’s singular existence is His is גילוי discuss at length, Hashem’s רמח"ל However, as Rav Chaim and the is גילוי Sometimes a .הדרגה not binary, but rather works in levels, a system of at a very high level, while at other times is more subdued. perhaps it is possible to suggest that when the Torah ,יסוד Based upon this in the form of a מכת בכורות during מצרים tells us that Hashem was present in
.שמות רבה כג:טו and מדרש שכל טוב שמות טו:ב 4 .בא יב:ב 5 .נפש החיים שער ג' פרקים ג-ו 6
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 93 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו that was incredibly הקב"ה it is referring to a presence of ,הארה unique, powerful .Himself הקב"ה system, i.e., extremely close to the essence of הדרגהlofty in the is discussed at length by the ליל שימורים Indeed, the extreme loftiness of the Such a presence, one which is above Man’s comprehension, cannot be 7.אריז"ל of the environment in any way.8 By contrast, the reason טומאה repelled by the is that the appropriate מצרים in בני ישראל Himself to the מגלה Hashem was not גילוי for the occasion was one which we could appreciate, i.e., a גילוי level of could be susceptible to adverse conditions and גילוי on a lower level. Such a .environment טמא therefore would be inappropriate in the context of the
?מצרים in מכות why all the fanfare of 10 ,גאולה If the purpose was just יציאת which suggests that שפת אמת Seemingly, according to the approach of the and not about מצרים from בני ישראל was really all about extracting the מצרים .were unnecessary עשר מכות of Hashem, the miracles of the גילוי any particular What function did they serve? which discusses why מהר"לcan be offered based upon a תרץ Perhaps a He writes, consistent with Kabbalistic sources, as .מכות there were exactly 10 follows: כאשר הביא הקב"ה על המצריים המכות, הכה אותם בכל חלקי העולם... וחלקי העולם הם עשרה, והם עשרה חלקים שברא הקב"ה בששת ימי בראשית, ולכל חלק אחד מאמר אחד בפני עצמו. )גבורות ה' פרק נז(9 explains that the reason that the world was created with 10 מהר"ל The is that the number 10 represents מכות were hit with 10 מצריים and the מאמרות This provides a 10.חלקי העולם the 10 conceptual aspects of the universe – the He orchestrated the system of .גאולה approached the הקב"ה glimpse into how in a manner that would be perfect, expressing all metaphysical עשר מכות the This perfection in design was a fitting approach to the .בריאה elements of the and מתן תורה ,.that would initiate the quantum leap in world history, i.e גאולה .as the vehicle for Hashem’s presence in this world כלל ישראל the birth of גאולה In other words, it is true that Hashem could have performed the instantly (a minimalist approach) or at the opposite end of the spectrum, i.e., a more expansive) מכות He could have utilized many more than 10 process). However, neither of those bookend alternatives would have גאולה .גאולה provided the most holistically accurate and perfect approach to the
.שער הכוונות פסח דרוש א 7 .עיין שערי לשם – ח"א ס"א א"א 8 .דרך חיים פ"ה See also 9 which ,ספירות are the 10 חלקי העולם explains that the 10 שער הפסוקים פרשת וארא in אריז"ל The 10 בית שער פתח מ"ז see) כתר to מלכות ,.i.e ,מכות were deployed in reverse order in the context of the .(פרי צדיק וארא א and
ניסן תשע"ו • Z 94 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON חלקיwas expressing a different one of the 10 מכותRather, each of the specific .גאולה which together comprised a conceptually perfect העולם ,were not designed for maximum punishment עשר מכות As such, the Rather, they truly were .רבונו של עולם the מגלה shock value, or even to be engineered around the principle of perfection, one which was fitting for the 11.גאולה
גאולה = אלקים; גילוי = הוי"ה 12 13 used throughout שם השם discuss the switch in the אריז"ל and the רמב"ן The is שםAs will become clear, the shift in .קריעת ים סוף and יציאת מצרים the stages of .גילוי and גאולה perfectly aligned with the functional difference between Backtracking to the original encounter between Yosef and Pharaoh in which Yosef correctly interprets Pharaoh’s dream, the Torah records that :as he states ,אלקים Pharaoh expressly acknowledges the existence and power of הנמצא כזה איש אשר רוח אלקים בו. )מקץ מא:לח( Can a man like this (Yosef) be found, who has such a spirit of Elokim in him? כה אמר הוי"ה אלקי ישראל שלח עמי ויחגו However, when Moshe Rabbeinu states :and responds ,הוי"ה – Pharaoh disavows any awareness of Hashem ,לי במדבר מי הוי"ה אשר אשמע בקולו לשלח את בני ישראל, לא ידעתי את הוי"ה. )שמות ה:ב( elucidates Pharaoh’s ,רמב"ן Rav Chaim Friedlander, citing the that שם השם i.e., a ,אלקים contention.14 Pharaoh is stating that he is aware of is used to connote godliness and a legitimate source of power. However, Pharaoh would not agree that Hashem is the only source of power. This to which ,שם הוי"ה is expressed by the ,יחוד השם ,concept of singular power 15.לא ידעתי את הוי"ה Pharaoh remarked which facilitated עשר מכות Sticking with the party line, during the stage of אצבע the sorcerers of Pharaoh identify the source of the miracles as ,גאולה one of many potential source powers, but not an , אלקיםa finger of – אלקים בעבור תדע כי אין כמוני בכל does Hashem state ,מכת ברד An additional question is why, during 11 seems to clearly imply the ,תורה This phraseology, and other similar language in the ?הארץ ,מכות is that through the תרץ Perhaps the ?גילוי כבוד מלכותו of מכות additional purpose to the קריעת Hashem was laying the foundation for the ultimate realization that would take place at .would become clear in hindsight מכה when the true magnitude of each ,ים סוף וז"ל הרמב"ן שמות ה:ג - והנה פרעה היה חכם גדול ויודע את האלקים ומודה בו... אבל לא היה יודע את השם 12 .המיוחד, וענה לא ידעתי את הוי"ה ספר הליקוטים בשלח פי"ד וז"ל: שפרעה האמין בשם אלקי"ם שהוא מורה על קטנות ודינים אך היה כופר בשם הוי"ה 13 וכמ"ש לא ידעתי את הוי"ה. והחרטומים היו סבורים שהכל הוא אצבע אלקי"ם, וכן לא חששו שתהיה להם כליה. אבל .עתה]בקי"ס[ שראו שההנהגה היה ע"י שם הוי"ה אמרו אנוסה מפני ישראל כי הוי"ה נלחם להם במצרים .שפתי חיים על המועדים ח"ב עמ' שצב 14 .עיין שלחן ערוך או"ח ס' ה 15
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 95 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו was apropos for מצריים ascribed by the שם אלקים exclusive source power.16 The Hashem was not trying to מכות their convictions because at the time of the הוי"ה realized מצריים the ,גילוי the moment of ,קריעת ים סוף Only at .יחוד manifest כי is indeed the absolute and only force, and they proclaimed in hindsight it was in fact a singular force that did all of the miracles – הוי"ה נלחם להם במצרים .מצרים even back in as a שם הוי"ה memorialize the revelation of the בני ישראל Additionally, the At .שירה at both the opening and closing of the קריעת ים סוף defining feature of – הוי"ה – דוקא a praise to – אשירה להוי"ה כי גאה גאה ,the very onset they proclaim Hashem will rule for – הוי"ה ימלך לעולם ועד as the exalted, and they close with eternity. were elegantly גילוי and גאולה Thus, the distinction between the stages of .respectively ,הוי"ה and אלקים of שמות operationalized through the fitting
But what made the miracles different? ים סוף at the נסים One important question is what was so different about the מצריים that they led to the “aha moment” in which the מצריים from those in realized that it was truly Hashem, the single power, doing all of the miracles? were quite impressive and one would have thought that עשר מכות After all, the could have drawn the same conclusion after the earlier stage. Rav מצריים the provides an idea that sheds light on this issue.17 שליט"א Moshe Shapiro The analysis begins by drilling down to a deep understanding of the as מצרים refers to אריז"לThe .מצרים of אומהdefining characteristics of the So much so, that all four of the 18.טומאה the crown, or root, of – כתר the בבל, .endured (and continue to endure), i.e כלל ישראל which גליות subsequent ,However .מצרים of טומאה all stemmed from the single root of the ,מדי, יון, אדום was not just to be the source מצרים to be more precise, the spiritual DNA of opposition to ,התנגדות personifies of מצרים ,Rather .כלל ישראל of oppression to Hashem’s singularity. and grandfather לשם שבו ואחלמה the author of the ,זצ"ל Rav Shlomo Elyashiv explains that Mitzrayim’s personification ,זצ"ל of Rav Yosef Sholom Elyashiv of opposition to Hashem can be seen clearly in the absurd claim of Pharaoh לי יארי ואני :Pharaoh proclaimed .יחזקאל כט:ג in פסוק which is recorded by the ,The Nile River is mine and I made it for myself. And as far we know – עשיתני none of the Egyptians even disputed this absurd claim, which is perplexing was שר המשקים record that the פרשת וישב at the end of פסוקים because the
.וארא ח:טו 16 .שליט"א by Rav Michoel Borenstein בית שער על פסח פתח מ"ז See also .אפיקי מים על פסח עמ' שלב 17 .ריש פרשת כי תצא See also .ספר הליקוטים סוף פרשת שמות 18
ניסן תשע"ו • Z 96 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON reinstated to his position at the time of Pharaoh’s birthday. How can a human with a birthday, one that he himself acknowledges and publicly celebrates, possibly have a legitimate, undisputed claim to have created the enormous Nile River? The answer is that Pharaoh did not deny that he was human. In fact, he was not suggesting at all that he, in his human form, created the Nile. Rather, he was the personification of the idea ,מצרים he declared that as the king of that the world, including the Nile River, can exist without Hashem. In fact, states, the logical continuation of the assertion was that Pharaoh לשם the 19.אלהות ,.was claiming to represent an equivalent, godly power to Hashem, i.e recorded עובדי עבודה זרה This is a unique form of hubris because of all of the in the Torah, regardless of which alternative god they served, or powers they claimed to have, none ever asserted they themselves were an equivalent source-power to Hashem.20 That stain of distinction was reserved solely for מצריים the paradigm of opposition to Hashem. All of the ,מצרים Pharaoh and לי agreed with the philosophy and therefore none disputed the statement of .an axiom that summarized their collective theology ,יארי ואני עשיתני Based upon this backdrop, Rav Moshe Shapiro writes: ובזה יש לנו קצת תפיסה בטומאתה גדולה של מצרים שעומדת מעל גבי כל הקומה של הרע, שהרי התנגדותה של מצרים הוא לעומת הגילוי של השם המיוחד. ,(discussed earlier ,הוי"ה Through this (Pharaoh’s rejection of we can gain a small understanding of the massive Tumah of Mitzrayim which sits atop all aspects of evil, for the opposition of Mitzrayim is against the revelation of the name of Hashem. ,מכות that they opposed, and at the time of the יחוד It was the concept of Hashem provided them with the opportunity to demonstrate conviction to by leaving the door open for them to argue התנגדותtheir defining principle of were not absolute and therefore not definitive proof of one true מכות that the suggesting ,מכת בכורות were killed in בכורים For instance, only the .הוי"ה – God records מכילתא everyone else was protected by some other force. Also, the ,and destroyed the gods of Egypt עשה באלהיהם שפטים that when Hashem was מצריים in order to provide the בעל צפון except מצרים He destroyed every idol in had a מצריים with a “proof” that an alternative power exists.21 As such, the were not מכות logical out” which they used to perpetuate their belief that the“ performed by the only God.
.ibid בית שער quoted by דע"ה ח"א דרוש ו ס' ד אות יב 19 .שמו"ר ח:ב quoting from אפיקי מים עמ' שלד See 20 .רש"י – בשלח יד:ב Quoted by 21
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 97 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו were absolute. Hashem killed every קריעת ים סוף By contrast, the miracles to be discussed below). There was) שר של מצרים and the מצרי )עד אחד( last הוי"ה נלחם ,exclaimed מצרים no more hope to grab onto, and as such, finally it was in fact Hashem, the single God, who had done all of the – להם במצרים as well.22 מצרים miracles in and מכות This differential between the impressive display of power at the ,גאולה is consistent with the stages of ים סוף the absolute display of power at the which was by definition an גילוי which never mandated absolute power, and .הוי"ה experience of the absolute authority of
כלל and the subjugation of the גילוי stage in contrast to גאולהThe impressive, yet limited display of power at the stage parallels the stages in which Hashem גילוי the absolute exhibition at the .מצרים destroyed the nation of explains that the ,פרקי אבות his commentary on ,דרך חיים in מהר"ל The יציאת מצרים is that קריעת ים סוף and יציאת מצרים fundamental difference between ,.from the servitude of the moment, i.e בני ישראל was about extracting the was an act of קריעת ים סוף the hands of their Egyptian taskmasters, while as a whole, providing a national freedom that מצרים of אומה destruction of the would persist for all-time.23 In other words, the two stages can be broken steps toward independence on the – פרט וכלל down into a framework of individual and collective levels. which פסוק on the מדרש The primary source for this idea comes from a states: וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם ויראו מאד. )בשלח יד:י( And Bnei Yisrael lifted their eyes and saw Mitzrayim was pursuing after them, and they were very afraid. :states מדרש The ומהו והנה מצרים נסע אחריהם? שרן של מצרים היה שמו "מצרים", שאין הקב"ה מפיל אומה עד שיפול שרן תחילה... אף שרו של פרעה מצרים שמו, והיה פורח לרדוף אחריהם, כיון שהשקיע הקב"ה את המצרים בים לא שקע תחילה אלא שרן, שנאמר וינער ה' את מצרים בתוך הים, זה שרן של מצרים, ואחר כך ונער פרעה וחילו. וכן סוסיהם ורוכביהם רמה בים אינו אומר, אלא סוס ורוכבו – זה השר שלהם. )שמות רבה כא:ה( was ”מצרים“ which states פסוק notes that the wording of the מדרש The is written in the singular, when seemingly it should בני ישראל chasing after the
.quoted in note 13 above לשון האריז"ל See .בשלח יד:כה 22 .דרך חיים ה:א 23
ניסן תשע"ו • Z 98 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON ,שירה were chasing after them. Also, in the מצריים have said in plural that the praise Hashem by saying in the singular that Hashem drowned בני ישראל the the horse and its rider in the sea, when in fact one would have expected the phraseology to be in the plural to reflect the multitudes of the Egyptian army. was not just the ים סוף therefore explains that the target at the מדרש The that represents מלאך Egyptians, but rather, more importantly, it was the single and it is the spiritual ”מצרים“ This angel’s name is also .מצרים the nation of .אומה בכלל representation and the internal force of the :comments מהר"ל as support, the מדרש Using this כי הקב"ה הוציא את ישראל ממצרים, דהיינו מפרעה, זה שהיה באותו שעה, אבל עדיין לא הוציא אותם ממצרים דהיינו מן האומה בכלל, כי מאחר שהיו תחתיהם, אף כשיצאו מרשות של אותם מצרים, לא יצאו מכלל מצרים שכולל אותם שהם בזמן הזה ואשר יהיו לעתיד, וזה היה על ידי קריעת ים סוף שיצאו ישראל מן הארץ בכללה על ידי נסים בים ושקע כל מצרים בתוכו בפעם אחד, ובדבר זה יצאו ממצרים בכלל. that was just from under ,מצרים When Hashem took the Jews out of Pharaoh (i.e., servitude) but not under from the control of the nation of which is not bounded by time. That extraction took place ,כלל as a מצרים where Hashem took the Jews out of the land of Egypt and קריעת ים סוף at .מצריים drowned all the duality through a comparative פרט וכלל proves the מהר"ל Additionally, the the ,עשר מכות As mentioned earlier, regarding the .פסוקים reading of two other .אצבע אלקים – ”as a “finger of Hashem מכה identify the source of each מצריים as the “mighty hand of ים סוף By contrast, they identify the events of the writes that there is difference between five מהר"לThe .יד חזקה Hashem” – the a hand has a collective ,פרט fingers and one hand. While each finger is its own presence that is more than just the sum of its parts and therefore symbolizes adjusted the symbolism with a precise analog when מצריים Hence, the .כלל a as individuals to a war against מצריים the war shifted from punishment of the on a national scale.24 מצרים framework aligns פרט וכלל Stepping back, it is now evident that the ,was functional גאולה dichotomy. The stage of גילוי and גאולה beautifully with the As such, Hashem .מצרים from בני ישראל focused on physically extracting the מצריים dealt with the human elements of the extraction, such as punishing the from slavery. By contrast, the latter stage of בני ישראל and emancipating the
פסוק concludes by pointing out, this is the deeper meaning of the מהר"ל The .דרך חיים שם 24 לא תוסיפון לראותם עוד עד :again מצרים they will never see בני ישראל in which Hashem assures the .was permanently eliminated מצרים the existent form of ,שר / אומה With the defeat of the .עולס
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 99 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו that Hashem is the גילוי addressed a far greater objective – the קריעת ים סוף supreme power. The optimal demonstration of this power was achieved by as מצרים the internal force of ,שר של מצרים subjugating and vanquishing the a nation and the spiritual representation of the paradigm of opposition to Hashem.
בעתיקא תליא מילתא dichotomy exists in the form of גילוי versus גאולה One last perspective on the משפט took place – a shift from a standard נסים itself through which the הנהגה .from a much loftier source הנהגה to a stood trapped at the edge of the בני ישראל recount that as the פסוקים The they began to daven, but Hashem cut them off and stated to Moshe ,ים סוף means, “Why פסוק Literally this 25.מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו :Rabbeinu ,and they should travel.” However בני ישראל are you crying to Me? Speak to the points out, they were stuck at the edge of the sea and there זוהר הקדוש the in what תפילות really was nowhere to go.26 Furthermore, the rejection of appears to be a very dangerous situation also seems somewhat perplexing. .פסוקים continues with the following, deeper explanation of the זוהר הקדושThe is a אלי the word ",אלי When Hashem said “Why are you davening which represents תפארת one of ,הנהגה reference to Hashem’s standard form of and governed ,שכר ועונש justice, which works within the principles of ,משפט is not קריעת ים סוף ,Hashem’s approach up until that point. But, Hashem said ”ויסעו“ .situation. Therefore, davening will not help הנהגה the same type of therefore means cease from this form of davening to Me (i.e., travel away בעתיקא תליא ,from your current behavior). Hashem then went on to explain stemmed from a far קריעת ים סוף being deployed at הנהגה The form of .מילתא one which is entirely removed from Man’s ,עתיק )כתר( loftier realm called and is a higher force that drives existence forward תפילות worthiness or .תכלית הבריאה toward the at עתיק to יציאת מצרים in the context of תפארת from ,הנהגה This change of and נסים gives a peek into the behind-the-scenes operations of the ,קריעת ים סוף in the תלוי were מצרים conveys that they were categorically different. Those in ים while those at the ,(וישמע אלקים את צעקתם ,.e.g) כלל ישראל of תפילות and מעשים .גילוי of תכלית were entirely to facilitate the higher סוף מאמר also explains an odd הנהגה points out that this change in רמח"לThe and Hashem was ים סוף were at the בני ישראל which records that when the חז"ל הללו עובדי עבודה :complained מלאכים the ,מצריים about to save them and drown the
.there רמח"ל עה"ת See .בשלח יד:טו 25 .זוהר הקדוש בשלח מח 26
ניסן תשע"ו • Z 100 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON ,were idol worshipers מצריים and the בני ישראל Both the – זרה והללו עובדי עבודה זרה רמח"ל so why should the Jews be saved and the Egyptians be drowned?27 The to voice this complaint? After קריעת ים סוף wait until מלאכים asks, why did the ?the same objection should have applied עשר מכות all, seemingly during the Hashem was operating ,מצרים therefore explains that while in רמח"ל The in which the Egyptians were being הנהגה with a standard, “fair” form of when Hashem revealed ,קריעת ים סוף punished for their sins. However, at cried מלאכים that was untethered from the normal operations, the הנהגה a foul. itself demonstrates a fundamental difference הנהגה Thus, the change in was קריעת ים סוף while גאולה was “merely” facilitating the יציאת מצרים in which .תכלית הבריאה of Hashem and the גילוי moving the ball forward toward the of Hashem גילוי the – שביעי של פסח The essence of of Hashem is the גילוי To close, it is clear from the above that indeed, the Rav Moshe Shapiro .קריעת ים סוף the date of – שביעי של פסח essence of the day of שביעי של פסח of יום טוב describing the פסוק Shlita notes that a careful read of the illustrates this definition of the day beautifully.28 The Torah states: ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' אלקיך. )ראה טז:ח( Six days you shall eat Matzah and the seventh day is “Atzeres” to Hashem your God. as well ימים טובים is used by the Torah to describe two other עצרת The word The common denominator between all three uses of .שמיני עצרת and שבועות – .and Hashem כלל ישראל between התקרבות the term is a moment of extreme represents the שמיני עצרת while מתן תורה represents the connectivity of שבועות Now one can understand the third use of .ימי הדין at the end of the אני ואתם and the form of שביעי של פסח on קדושת יום טוב the term. The heightened level of express the special, formative bond עצרת connectivity conveyed by the term which took place during that first national עם הנבחר between Hashem and the .קריעת ים סוף at גילוי
Conclusion קריעת ים סוף and יציאת מצרים May this deeper appreciation for dual elements of יום טוב on this גילוי ה' יתברך and גאולה provide us all with an elevated feeling of .פסח of
.זוהר תרומה קע 27 .אפיקי מים עמ' ריג 28
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 101 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו ניסן תשע"ו • Z 102 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON The Fifth Cup – Pesach, Shavuos and Eliyahu Hanavi Jeremy Herskowitz $ Nowadays, since we .ליל סדר associated with the מצוות here are many two of ,קרבן פסח and therefore can’t bring the בית המקדש don’t have a of ד' כוסות and drinking the מצה are eating מצוות Tthe more well-known specifically instructed us חז"ל wine. There are many reasons given as to why to drink four cups of wine. Perhaps the most famous reason, advanced by that ד' לשונות של גאולה the כנגד is that the four cups are ,גמ' ירושלמי פסחים י:א the והוצאתי, והצלתי :פרשת וארא ו:ו-ז in בני ישראל Hashem tells Moshe to convey to set forth in the גאולה There is, in fact, a fifth expression of .ולקחתי and וגאלתי which raises the question of why we don’t drink five ,והבאתי ,פסוק very next cups instead. Once again, numerous answers are given to this question.1 However, I would like to focus on another approach; one which suggests ,סדר that everyone should actually have five personal cups of wine at the throughout the ages כלל ישראל contrary to the generally accepted practice of (i.e. that everyone drinks four cups of wine, plus the ‘communal’, one per ,to pour and leave on the table מנהג which many have the כוס של אליהו table which will be addressed later on in this article). The source of this approach who writes that, after saying Hallel on the fourth רמב"ם is none other than the you ,”ויש לו למזוג כוס חמישי ולאמר עליו הלל הגדול... וכוס זה אינו חובה כמו ארבע כוסות“ ,cup over it, but this cup is not obligatory like הלל הגדול pour the fifth cup and say is saying that we do in fact pour a fifth cup, but רמב"ם the other four.2 So the the question becomes, what is the degree of optionality—is the fifth cup a so that you can choose to pour it or not at your discretion), or is) רשות pure ?(just not one that is strictly required) מצוה it a
.פרשת וארא on נצי"ב and the אור החיים הקדוש See, for example, the explanations of the 1 .הל' חמץ ומצה ח:י 2
Jeremy Herskowitz is a partner at the law firm of Haynes and Boone, LLP, where he practices real estate law. Jeremy and Adina, and their children Ayala, Yaira, Azriel, Noam and Ziva, joined BKNW in 2006.
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 103 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו is presumably based שיטת הרמב"ם it is the latter. The ,ר"ן According to the quotes Rabbi Tarfon as saying that גמ' פסחים קיח ע"אThe .מסכת פסחים in רי"ף on a פסחים כו on רי"ף over the fourth cup. But the סדר at the הלל one completes the הלל הגדול In his version, Rabbi Tarfon says that the .גירסא had a different ע"ב analyzes the nature of this fifth ר"ן )ד"ה חמישי( is recited over a fifth cup.3 The reciting ,גאונים cup and ultimately concludes as follows: (a) according to the it is a mechanism that allows one to ,רשות over the fifth cup is just a הלל הגדול after the four required cups have been drunk (since ליל סדר drink wine on the ,ליל סדר there is otherwise a prohibition on drinking additional wine on the as to whether this prohibition is a פוסקים among the מחלוקת although there is a in the words) ’מצוה מן המובחר‘ the ,רמב"ם and (b) according to the ;(מנהג or הלכה over it (as indicated הלל הגדול is ideally to have a fifth cup and say (ר"ן of the which implies that it is a desirable action that ,”ויש לו“ of לשון by the Rambam’s one should perform). one is prohibited from ,ד' כוסותpaskens that after the שלחן ערוך The רמ"א drinking any more wine that night and can only drink water, while the notes that in certain circumstances, one can drink a fifth cup of wine and s’ר"ן subscribes to the רמ"א over it.4 So it would appear that the הלל הגדול recite The .טור as does the ,(רשות first explanation of the fifth cup (i.e. that it is a ,on the other hand ,רמב"ם on the aforementioned רבינו מנוח as quoted in ,ראב"ד and advances an interesting ,שלחן ערוך adheres to the position expressed by the reason for the same.5 He posits that the prohibition on drinking wine after ערבי פסחים קיט ע"ב in משנה The .גלות that developed in מנהג is only a ד' כוסות the for the ד' כוסות poor people, must be provided with no less than ,עניים says that explains ראב"ד The 6.צדקה even if they’re supported from the communal ,סדר we need to provide enough wine for ,סדרים since we have two ,גלות that in eight cups. But we also want to make sure that the poor person doesn’t drink so the ,סדר extra wine the first night and then not have enough for the second .ד' כוסות was instituted that no wine can be drunk after the מנהג What emerges is that at one point there was clearly a practice among And according to no less a .סדר to pour a fifth cup at the ראשונים certain .to do so מצוה מן המובחר it may even be a ,רמב"ם halachic authority than the and ,פוסקים or most of the other שלחן ערוך Yet, this practice is not cited by other than in certain Yemenite and) כלל ישראל was not widely adopted by
.”רביעי“ and says the correct text is גירסא rejects this פסחים קיז ע"ב ד"ה רביעי on תוספות Note that 3 .שו"ע או"ח תפ"א:א 4 .תשובות שאלה תתח:ל 5 ,he should not have less than four cups ,”ולא יפחתו לו מארבע כוסות“ ,משנה The language of the 6 implies that four is the minimum number of required cups, but there could be more.
ניסן תשע"ו • Z 104 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON מנהג a few Chassidic circles). Why is that the case? Furthermore, there is a חתם סופר According to some (including the .סדר at the כוס של אליהו to pour a constitutes, or is otherwise inherently כוס של אליהו and the Vilna Gaon,) the But the first 7.רמב"ם mentioned by the סדר connected to, the fifth cup at the is attributed to Rabbi Zelikman Binga in כוס של אליהו of מנהג mention of the רמב"ם the 15th century.8 What happened during the centuries between the and Rabbi Binga? And if these cups are indeed one and the same, why is the so popular and widely accepted while the fifth cup כוס של אליהו communal is on some level a personal requirement for each person ,רמב"ם which, per the ?isn't (,ד' כוסות and similar to the other) ,סדר attending the and פסח of ימים טובים This article will attempt to explore the essence of the ,and, in the process ,סדר at the אליהו הנביא as well as the involvement of ,שבועות shed some light on the seemingly mysterious fifth cup.
from Hashem חסד Pure – פסח .A In order to answer these questions, I would like to begin by examining one we celebrate and memorialize ,פסח On .פסח of יום טוב particular aspect of the of Hashem. Hashem took חסד which represents the unadulterated ,יציאת מצרים and weren’t טומאה even though we were on the 49th level of מצרים us out of even though ים סוף deserving of any special favor. Similarly, He split the עובדי עבודה and the Egyptians were equally described as being בני ישראל both There was seemingly no valid reason for Hashem to perform the most .זרה .of all time on our account, other than His love for us נסים ונפלאות momentous that Hashem performed for us, and each גאולה we commemorate the ,פסח On whether we deserve it or ,סדר at the גאולה year we are able to experience this a night when we are completely protected by Hashem ,ליל שימורים not. It is a מנהג without any initiative on our part (which is why many people have the .(on this night קריאת שמע of פרשה to only say the first in varying forms. It is the מפרשים This idea is expressed by many He .גבורות ה' ,יציאת מצרים on ספר s classic’מהר"ל underlying principle of the by saying that it is impossible to properly give praise to פרק begins the first Hashem for all the wonders that He does for us, both quantitatively (since there are simply too many to count) and qualitatively (since we can’t even fathom the extent of those miracles of which we are aware). But if that’s the to Hashem each year שבח והודאה case, then why are we commanded to give answers that the reason we need to thank and מהר"ל The ?סדר at the פסח on
.טעמי המנהגים תרנ"א page 115 and אורחות הסופר See 7 cited by a number of contemporary sources but not) חידושי מהר"ז בינגא פסחים יא 8 independently verified by the author).
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 105 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו ,כפוי טובה is so that we’re not יציאת מצרים give praise to Hashem on account of ungrateful. Hashem saved us because He chose to do so, not because we were worthy of it, so we need to thank Him to the best of our admittedly limited abilities. ויוציאנו ה' ממצרים לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף...“ says הגדה Similarly, the without the מצרים Hashem Himself took us out of ,”אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו -includes a well מסורה or any other intermediary. Our מלאך intervention of a he creates a ,מצוה known and longstanding tradition that when a Jew does a he ,עבירה conversely, when a Jew does an ;שמים that advocates for him in מלאך Rebbe Klonimus ,מאור ושמש The 9.שמים that prosecutes him in מלאך creates a in the מצוה Kalman Halevi Epstein of Krakow, explains that if we just do a with extra inspiration, we מצוה if we do the ;מלאך ordinary course, we create a ,יציאת מצרים which is a higher level of angelic being.10 But at ,שרף can create a מלאכים so they didn’t have any ,מצוות were essentially devoid of בני ישראל the that could have helped them; therefore, Hashem had שרפים and certainly no to redeem us Himself. Rebbe Shlomo Hakohen Rabinowitz of Radomsk, also ,תפארת שלמה The in a similar vein.11 He explains that הגדה understands this passage of the to the world, He does so through an אור usually, when Hashem reveals his In a common refrain of the .שליח or מלאך intermediary, which is called a ,as espoused by his Rebbe חסידות Radomsker (echoing a primary tenet of who serves as a צדיק Rebbe Elimelech Milizhensk), this intermediary is the However, on the night of .בני ישראל conduit to interface between Hashem and ,and saved us Himself מצרים there was no intermediary; Hashem came to ,פסח and advocate for the Jewish people of all צדיק and even Moshe, the greatest time, had to stay inside that night. rushed בני ישראלIn a final example, Rav Shlomo Yosef Zevin asks why the and as Pharaoh is told כי בחפזון יצאת מארץ מצרים as the Torah says ,מצרים out of Why were they fleeing, given that Pharaoh had already given 12?כי ברח העם them permission (and even encouraged them) to leave the night before? Rav Zevin answers that they were actually fleeing from themselves. At that point יצר they were on such a low spiritual level that they had to “flee” from their טומאה Yet despite their .מצרים in order to actually force themselves to leave הרע .Hashem still saved them ,זכויות and lack of
also גמ' שבת לב ע"א The .ספר רות on זוהר הקדוש I have seen this tradition attributed to the 9 .אבות ד:יא in משנה seems to contemplate it, and others learn it from the .רמזי פסח ד"ה ויוציאנו ה' ממצרים 10 .רמזי פסח ד"ה ועברתי בארץ מצרים 11 .לתורה ולמועדים – פסח ב 12
ניסן תשע"ו • Z 106 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON B. An Insight into the Nature of the Yom Tov of Shavuos represents שבועות of יום טוב I would like to suggest that the ,פסח In contrast to something else entirely. Rav Yitzchak Hutner conveys an interesting thought Yehoshua 13.שבועות that can help us gain a deeper insight into the nature of was the successor to Moshe Rabbeinu and the first link in the chain of the ספר and ספר דברים tell us that there is an innate connection between חז"ל .מסורה in addition to their chronological sequence and their positions in the ,יהושע The first time that Hashem appears to Yehoshua, he is holding 14.תנ"ך order of ,לא ימוש ספר התורה הזאת מפיך (at which point Hashem tells him (a ,ספר דברים a והגית בו (the words of this book of Torah should never leave your lips, and (b you should be involved with this book day and night. What is the ,יומם ולילה ?ספר דברים and ספר יהושע basis of this connection between Rav Hutner explains as follows. When Hagar flees from Sarah after ותקל גברתה בעיניה becoming pregnant with Avraham’s child, the Torah says Sarah became lessened in the eyes of Hagar… Sarah ,ותענה שרי ותברח מפניה and oppressed Hagar so she fled.15 How are we to understand this? Is it possible actually afflicted Hagar because she was ,אימהות that Sarah, the first of the jealous that Hagar was the first one to become pregnant from Avraham says גמ' ברכות ח ע"אespecially since this only occurred at Sarah’s request)? The) that a person should always live near his Rebbe, because as long as Shimi ben Geira (who was the Rebbe of Shlomo Hamelech) was alive, Shlomo refrained asks that this conflicts with a גמרא from marrying the Bas Pharaoh. But the ?which specifically says that a person should not live near his Rebbe ,ברייתא answers (as explained by Rashi) that there is a distinction – if the גמרא The from the Rebbe, then he should live תוכחה is someone who accepts תלמיד then it’s better for him to live far ,תוכחה near him; but if he won’t accept the away. This can explain the incident of Sarah and Hagar. Once Hagar’s self- worth became inflated and she began to think of Sarah as a lesser person, from Sarah, so Sarah (in her capacity as Hagar’s מקבל תוכחה she no longer was “Rebbe”) intentionally made Hagar’s life difficult to cause her to leave in .הלכה accordance with the above from מוסר It can be inferred from this that if someone can’t accept a Rebbe, that person won’t be able to learn Torah from the Rebbe either. משפטים כד:יב in פסוק that explains the גמ' ברכות ה ע"א This is borne out by the to mean that even the books ואתנה לך את לחות האבן והתורה והמצוה which states גמ' מגילה יד ע"א And the .הר סיני at בני ישראל were given to כתובים and נביאים of
.פחד יצחק – שבועות מאמר ב 13 .בראשית רבה ו:ד 14 .וירא טז:ד,ו 15
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 107 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו but ,בני ישראל throughout the years amongst נביאים says that there were many were those תנ"ך was written down and included in נבואה the only ones whose so that only the ,לתוכחה which Rashi explains as – הוצרכה לדורות that were ,then ,מתן תורה .תנ"ך were included in מוסר that gave נביאים messages of those With this we .קבלת התוכחה in turn requires קבלת התורה and ,מתן תוכחה includes which is (as Rashi says) Moshe’s ,ספר דברים can understand the significance of .מוסר so too is the ,מן השמים And just like the rest of the Torah is .מוסר book of Moshe gave the Torah to Yehoshua. But in ,אבות in משנה Per the famous first order for Yehoshua to fully accept Moshe’s Torah and transmit it to future – as well מוסר generations, Hashem told him that he needed to accept the .ספר דברים hence the symbolism of And we now .קבלת התורה we commemorate שבועות Each year on understand that in order to properly accept and learn Torah, it needs to be Perhaps this is why the giving of the first .תוכחה and מוסר accompanied by by Hashem בני ישראלwere ultimately unsuccessful. They were given to לוחות even though they didn’t necessarily earn it on ,חסד as a gift in a pure act of חטא העגל for the מוסר their own merits. It was only after Moshe gave them ,לוחות שניות on their own merits, to the ,זוכה that they were ,תשובה and they did It emerges that an essential .בני ישראל which were successfully received by is contingent on us; if we שבועות of יום טוב component of the efficacy of the שבועות the Torah on מקבל then we can be ,תוכחה accept and internalize Moshe’s which ימים טובים and the other פסח unlike ,שבועות .חג and properly celebrate the them, requires us to actively engage in מקבל occur whether or not we are even if this entails sacrifice and ,יום טובseeking to effectuate the essence of the hard work on our part.16
C. The Role of Moshe Rabbeinu With this understanding of the fundamental difference between the natures זוהר perhaps we can decipher an enigmatic teaching of the ,שבועות and פסח of because of the גלות which says that we were sent into our current חדש בראשית ח ,of זכות in the גלויות from each of our previous נגאל We were 17.ביטול תורה of עבירה גלות respectively, Avraham, Yitzchak and Yaakov. But this time, since we’re in because we neglected the Torah that was given through Moshe, we can only תלמוד of Moshe, which can be earned by focusing on זכות through the נגאל be adds that this is why we’ve been stuck in this last אור החיים הקדוש And the .תורה
there is a סוכות and פסח argue as to whether on תנאים This may also explain why the 16 there שבועות while they all agree that on ,חצי לכם and חצי להשם be יום טוב requirement that the of יום טוב because without our active involvement, there can be no true—חצי לכם needs to be .שבועות .פרשת תצוה of פסוק on the first אור החיים הקדוש Cited by the 17
ניסן תשע"ו • Z 108 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON 18.בטלנים מן התורה for so long, because Moshe isn’t interested in redeeming גלות needs גאולה I would like to suggest that the final ,מהלך Based on the above It is clear that Moshe .פסח of גאולה rather than a ,גאולה to be a Shavuos-type of ,Rather .מצרים will not redeem us now if we are unworthy, like Hashem did in ,ספר דברים the Torah, including מקבל Moshe is waiting until we are actually We can’t just sit .גלות of the Torah, before he will end this תוכחה and מוסר the back and wait for Hashem to save us as He did before; instead, we need to ourselves through learning Torah. In other words, we need to גאולה earn this .גאולה and thereby earn the פסח with that of שבועות of עבודה combine the This may help to answer two perplexing questions relating to Moshe. When Hashem initially told him to go redeem the Jews, why did he resist other than) הגדה so vociferously? And why is Moshe not mentioned in the The answer could be that Moshe ?(פסוק a passing reference in a quoted even though they weren’t מצרים knew Hashem was going to save the Jews in deserving, which is contrary to what Moshe himself stands for; this was not Therefore, he protested and did his utmost .גאולה going to be a Moshe-style to reject the mission, until Hashem all but forced him to go. So he went, but not willingly. And maybe that’s why Moshe isn’t mentioned in the book that because even though he was the main figure in the story ,גאולה celebrates this for the cause at Hashem’s direction, he wasn’t מוסר נפש and was willing to be ויאמינו completely on board with it. In fact, the one time he is mentioned is where he is described as Hashem’s servant. The definition of ,בה' ובמשה עבדו a servant is someone who obeys his master’s command, even if he doesn’t .יציאת מצרים agree with it. This may have been Moshe’s mindset with respect to
The Same, But Different – כוס של אליהו and כוס חמישי .D We can now return to the questions with which we began. The Lubavitcher namely that they ,כוס של אליהו Rebbe offers an insight into the fifth cup and ראשונים and other רמב"ם are the inverse of one another.19 On the one hand, the ,pasken in favor of having the fifth cup (גמרא in the דעה and possibly one) which is not ,כוס של אליהו On the other hand, the .למעשה but we don’t do so among מנהג even mentioned until the 15th century, has become a popular the common denominator, between them is ,צד השוה most Jews. But the that neither cup is actually drunk. According to the Rebbe, this is because that is above and מדריגה both of these cups really represent a single spiritual wrote about the רמב"ם As the .עבודת השם beyond the limits of our physical like the other four, because it’s on a higher level חובה fifth cup, it is not a
.for a fascinating exposition of this maamar שבילי פנחס פרשת תצוה התשע"ו See 18 .found at the end of the Rebbe’s Haggadah ,שערי ההגדה ד"ה כוס של אליהו וכוס חמישי 19
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 109 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו than an ordinary obligation; there are some spiritual heights that can only be this is similar) הלכה achieved by going beyond what is strictly required by the through—חובה rather than a רשות which is described as a ,מעריב of תפילה to the that is not otherwise רוחניות davening to Hashem at night, one can experience .(מנחה and שחרית of תפילות accessible through the mandatory These cups are one and the same, but they convey two different messages ”כוס חמישי“ depending on the standpoint of the one who pours them. The title indicates that this cup is a continuation of the four preceding cups; it is and represents their climax. Through the physical ד' כוסות connected to the drinking of the first four cups, one can become elevated to the point where they are ready to ‘drink’ the completely spiritual fifth cup. But only people were able ,ראשונים and the גאונים such as the ,קדושים and צדיקים who were great and were able to actualize the סדר to do this; they knew how to have a proper just ,ליל סדר spiritual forces that Hashem makes available each year on the became less בני ישראל and גלות But as the years went on in .מצרים as He did in כוס we were no longer able to properly experience the ,גשמי and more רוחני we don’t practice it any ,סדר So while the fifth cup used to be part of the .חמישי -and lack the appropriate mind מדריגה longer, since we are not on their lofty .כוס חמישי frame to properly relate to the function of the that אמונה This cup represents our .כוס של אליהו Instead, we have the the ,מבשר is to be the ,חז"ל and by תנ"ך Eliyahu – whose job, as described in herald, of the Mashiach – is imminently about to come and announce the final which is something that every member of the Jewish people, regardless ,גאולה of their spiritual standing, is required to believe. This belief becomes more and get עקבתא דמשיחא experience as we move through the סדר central to the which explains why the tradition of Eliyahu ,גאולה of the זמן closer to the is so widely celebrated nowadays by Jews of all levels of סדר coming to the only appears on the scene כוס של אליהו religious observance. It is also why the much later in history, because that was when it became necessitated by the כוס In effect, then, the Rebbe is saying that the essence of this .ירידות הדורות transformed into the cup רמב"ם changed over the years. The fifth cup of the of Eliyahu because that is what we need it to be in our time.
E. Eliyahu Hanavi – The Link between Pesach and Shavuos ,סדר It has now been well established that we pour a cup for Eliyahu at the of each and every Jew on the night of סדר upon the belief that he visits the as opposed to any of the other ,פסח But why do we specifically do this on .פסח or סוכה rather than to our ,סדר to our דוקא Why does Eliyahu come ?ימים טובים To answer this question, we need to look at the other event ?סעודת פורים our
ניסן תשע"ו • Z 110 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON says that we have שלחן ערוךThe .ברית מילה regularly attended by Eliyahu, the at each Bris.20 Rebbe Levi Yitzchak כסא של אליהו to prepare a special מנהג a Miberditchev offers one reason for this practice.21 When Hashem visits Avraham after his Bris and Avraham runs off to greet his three ‘guests’, he .please don’t turn away from your servant ,אל נא תעבר מעל עבדך tells Hashem and others), on a very אריז"ל the ,תיקוני זוהר cited by the) דברי קבלה According to for כפרה mystical level, when Pinchas killed Zimri and Kozbi, he effected a entered Pinchas נשמות of Nadav and Avihu,22 at which point their עבירה the and joined together with his.23 Furthermore, Pinchas turns into Eliyahu later which – ’נא‘ he was hinting at ,אל נא תעבר on. So when Avraham told Hashem of Nadav and Avihu – just like you, Hashem, are staying with ראשי תיבות is the so too should Nadav and Avihu, in the person ,ברית מילה me at the time of my .ברית מילה of Eliyahu, attend each future one which is more) כוס של אליהו In another explanation of the practice of פרקי דר' אליעזר from מדרש relevant to the topic at hand), the Vilna Gaon cites a split after Shlomo Hamelech’s death, the מלכות which relates that when the ברית didn’t allow the people of the Northern Kingdom to perform מלכי ישראל the zealot, vowed that there ,"קנאי“ Eliyahu, who was known as the 24.מילה would be no rain until this decree was rescinded. He then had to run away after the queen, Izevel, learned of this and sought to have Eliyahu killed. When Hashem appeared to him to ask what happened, Eliyahu answered, which is the same language the Torah uses by Pinchas/Eliyahu ,קנא קנאתי when he kills Zimri. In response, Hashem tells Eliyahu that, because of his he is to attend the Bris of every Jewish ,ברית מילה of מצוה zealousness for the boy that will ever be born.25 I would like to suggest that Eliyahu’s presence at as a whole entered בני ישראל the ,הר סיני At .שבועות of עבודה the Bris evokes the into an everlasting covenant with Hashem, just like the baby does at his Bris. involves going through a painful ברית מילה And just as the baby’s entry into the with קבלת התורה physical procedure, so too our entry into the covenant of
.שו"ע יו"ד תקסה:יא 20 .קדושת לוי פרשת וירא ד"ה ויאמר אל נא 21 without being commanded to do so, for which they מזבח on the קטרת When they brought 22 died by a heavenly fire. were הר הכרמל at קרבנות According to other sources, the two cows that Eliyahu offered as 23 .of Nadav and Avihu גלגולים actually the .פדר"א פרק כט ad loc. quoting ביארי הגר"א See 24 25 This is commonly understood to be a punishment for Eliyahu’s accusation that the people to which Hashem responds that ,ברית מילה of the Northern Kingdom were not performing throughout the generations, even when it is prohibited by the מילה they’ll continue to do as saying that this is actually Eliyahu’s מדרש authorities. However, it’s also possible to read the reward for his zealousness in challenging the decree of Achav and Izevel.
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 111 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו Hashem requires that we undergo a somewhat painful spiritual procedure and agreeing to sacrifice and work hard to מוסר namely, the acceptance of – מוסר the one who spent his life giving – קנאי achieve in Torah. Eliyahu, as the to the Jews and inspiring them to turn to Hashem – is the living embodiment of this. ,As noted above .סדר Now we can understand why Eliyahu comes to the כחות is at full strength. The same מדת החסד is the night when Hashem’s סדר the are available to us each year on מצרים from גאולה that effectuated the חסד of pointed out, that is not אור החיים הקדוש and the זוהר חדש But, as the .ליל סדר the Rather, Moshe .גלות sufficient cause for Moshe to redeem us from our current so ,תלמוד תורה and begin to fully engage in תוכחה is waiting until we accept his So Eliyahu, embodying .’בטלנים מן התורה‘ that we can no longer be described as to remind us that to achieve סדר comes to our ,ברית מילה and שבועות of עבודה the ברית מילה and שבועות of Moshe we need to incorporate the message of גאולה the 26.פסח on עבודה into our after the meal and right ,סדר Furthermore, the timing of his arrival at the reinforces his message. He ,הלל before we continue with the second part of מצה of מצוות fulfilled the ,סיפור יציאת מצרים tells us it’s great that we engaged in the מקבל but that’s not enough. We need to be ,סעודה and had the ,מרור and of Moshe גאולה to the זוכה Torah to the fullest extent, and only then can we be .together in thanks to Hashem for redeeming us once again הלל and sing the ,”כוס של אליהו“ is almost identical to ”כסא של אליהו“ Note that the phrase only difference is the substitution of the letter vav for aleph. The numerical value of aleph is one, while the numerical value of vav is six; the difference By ?סדר at the כוס into the כסא between them is five. How do you turn the Through our .ספר דברים,applying the message of the fifth book of the Torah we can achieve ,ספר דברים and messages contained in מוסר acceptance of the .of Moshe גאולה the is 86. Rabbi Shlomo Zalman Horowitz, the כוס of גמטריא Similarly, the Potoker Rav, explains that there were 86 years during which the oppression was severe – specifically, these were the years between Miriam’s birth מצרים in as is hinted at by Miriam’s name which derives from the word ,יציאת מצרים and bitter.27 But the oppression was really supposed to be for 430 years, so ,’מר‘ this means there were another 344 years during which Hashem spared us.
בני ישראל It is also worthwhile to point out that, according to Rashi (Shemos 12:6), the 26 after previously neglecting it during their ,יציאת מצרים on the night of ברית מילה performed .מצרים sojourn in .בית אהרן, פרשת וירא ד"ה והוצאתי 27
ניסן תשע"ו • Z 112 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON כוס = we specifically drink 4 cups of wine, 86 ,יציאת מצרים So to commemorate x 4 = 344, to thank Hashem for the years when we weren’t oppressed. At the עשרת a reference to the first of the ,אנכי ה' of גמטריא same time, 86 is also the הר סיני should remind us of סדר at the כוס This may be hinting that the .הדברות .the Torah מקבל and thereby inspire us to be
Conclusion ספרThis .(515) תקט"ו תפילות is his ספרים One of the Ramchal’s many esoteric תפילה סא .he composed for various occasions תפילות is composed of short קדושים laments the huge number of רמח"ל the ,תפילה In this .ברית מילה discusses מתפלל throughout the ages. He then is על קידוש השם whose blood was spilled since this ,ברית מילה that Hashem should look instead to the blood of the at a Bris ערלה has the power to dispel Hashem’s anger. The removal of the which allows a person to pursue Torah – as ,שקר represents the removal of remove me ,דרך שקר הסיר ממני ותורתך חנני, דרך אמונה בחרתי :תהילים קיט:כט it says in from the path of falsehood and grant me Your Torah; for I have chosen the is the enduring symbol ברית מילה path of faith. According to the Ramchal, the in Hashem no matter what happens, and it has the power to אמונה of our overcome Hashem’s anger with us. in which Eliyahu tells Hashem מדרש quotes an unattributed בני יששכרThe עבירות who is unable to tolerate קנאי that he can’t attend every Bris, since he’s a Hashem answers 28.עבירות and there may be people at the Bris who have done of everyone who attends a Bris, so Eliyahu can עבירות the מוחל that He will be attend without a problem. Rav Avraham Schorr adds that the same must Since we know that Eliyahu attends and he can’t tolerate .סדר be true at the forgiven as עבירות must have their סדר then each year everyone at the ,עבירות well.29 to internalize the message of the זוכה may we all be ,סדר This year at the and be סדר fifth cup, so that Eliyahu can finally reveal himself to us at the of – עבודה and through the – זכות the coming of the Mashiach in the מבשר Moshe Rabbeinu.
.מאמר חודש תשרי, מאמר ד:ז 28 .הגדה של פסח הלקח והליבוב עמ' 193 29
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 113 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו ניסן תשע"ו • Z 114 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON שבועות $ ניסן תשע"ו • Z 116 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON Staying up on Shavuos Night Elli Ganchrow $ reveals an interesting fact with respect שלחן ערוך cursory review of the שלחן Unlike its treatment of every major holiday, the :חג השבועות to One 1.רגל does not contain a separate section dedicated to this ערוךA as opposed to ,שבועות is that שלחן ערוך possible reason for this omission by the all of the other holidays in the Jewish calendar, does not contain any stand- etc.), and does not even מצה ,שופר ,סוכה alone ritual commandments (such as In fact, there are only three well-known, nearly universal .מנהגים have many i) the eating of dairy products during) :שבועות which are observed on מנהגים meals,2 (ii) the placement of flowers in the shul,3 and (iii) to stay up יום טוב the מנהגים While the first two .שבועות on the first night of תורה all night learning the third custom, while certainly ,שלחן ערוך in רמ"א are brought down by the שלחן universally followed in contemporary times, is not mentioned at all in as , מנהגThis article will explore the origins and possible rationales of this .ערוך well as certain halachic issues which arise in connection with its observance.
מנהג Origins/Rationale of the to stay up all night is not recorded מנהג It is possible that the reason why the שלחן ערוך is that this custom was not yet widely observed when the שלחן ערוך in שבועות was being written in 1563. It has been reported4 that the first all-night study session happened in Ottoman Thessalonica in 1533 and was organized
הלכות found at the end of שולחן ערוך are included in a small section of the הלכות שבועות In fact 1 .פסח has many מנהג explains that this מגן אברהם The .רמ"א שולחן ערוך אורח חיים הלכות פסח תצד:ג 2 reasons. Rabbi Lebowitz has a ten minute shiur on YU Torah in which he gives five reasons .(see http://www.yutorah.org/lectures/lecture.cfm/744919) מנהג for this There are .שמחה של מתן תורה as being in remembrance of the מנהג explains this רמ"א ibid. The 3 issues; however, many חוקת עכו"ם due to מנהג in not observing this גר"א those who follow the shuls, including BKNW, still observe it. 4 Jewish Journal, “All Night with G-d: Picturing Revelation” by Edmon J. Rodman, May 28, 2014.
Elli Ganchrow is a counsel at Weil Gotshal & Manges. Elli and Brina, and their children Rachel, Hannah, Leah and Dov were founding members of BKNW.
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 117 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו by Rav Yosef Karo,5 and was attended by Shlomo Halevi Alkabetz (the author הר of “Lecha Dodi”). Rav Karo used the night to recreate the revelation on with “a night of text study and singing ‘so wondrous that the angels fell ,סיני silent and an invisible wall of fire encircled its members’.”6 When Rav Karo שבועות their night became a model for future ,צפת and Rav Alkabetz moved to 7.אריז"ל including the ,צפת nights for the kabbalists of to stay up all night is מנהג The first mention in halachic sources of the :who writes מגן אברהם found in the איתא בזוהר שחסידים הראשונים היו נעורים כל הלילה ועוסקים בתור' וכבר נהגו רוב הלומדים לעשות כן ואפשר לתת טעם ע"פ פשוטו לפי שישראל היו ישנים כל הלילה והוצרך הקב"ה להעיר אותם כדאיתא במדרש לכן אנו צריכים לתקן זה. )פתיחה לסימן תצ"ד( We find in the Zohar that the early Chassidim would stay up all night and involve themselves in Torah, and previously the majority of Torah learners would observe this custom, and we can give a reason for this custom according to its plain meaning since Bnei Yisrael were sleeping all night (prior to Matan Torah) and Hashem had to wake them up in the morning as stated in the Midrash, therefore we need to rectify this behavior.8 (Introduction to Siman 494) quotes similar language in its commentary, however he משנה ברורה The adds the following: כן ואיתא בשו"ע האר"י ז"ל דע שכל מי שבלילה לא ישן כלל ועיקר והיה עוסק בתורה מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק. It is stated in the Shulchan Aruch of the Arizal that whoever did not sleep any amount at all on the night of Shavuos but engaged in Torah study is assured of completing the year and no harm will befall him. that they מדרש actually quote the משנה ברורה nor the מגן אברהם Neither the מדרש are referring to, nor do they provide its source. One possibility is the :which states as follows פרקי דר’ אליעזר brought down in
5 Rav Yosef Karo fled both Spain and Portugual as a result of the expulsion of the Jews from .צפת these countries and he settled in the Ottoman Empire before later moving to 6 Rodman quoting the historian Mor Altshuler. 7 ibid. as we תקון ליל שבועותThis is perhaps why the learning that is done on Shavuos night is called 8 .for our previous mistakes (תקון are making amends (a
ניסן תשע"ו • Z 118 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON ר' חנינא אומ' בחדש השלישי היום כפול בלילה וישנו ישראל עד שתי שעות ביום ששינת יום העצרת עריבה והלילה קצרה, ויצא משה ובא למחנה ישראל והיה מעורר ישראל משינתם ואמ' להם עימדו משינתכם שהרי אלהיכם מבקש ליתן לכם את הא"רץ התורה כבר החתן מבקש להביא את הכלה להכניס לחופה כדי ליתן לכם את התורה באה השעה. )פרקי דר' אליעזר מא( Rabbi Hanina said: In the third month the day is double the night, and the Israelites slept through two hours of the day, as sleep on the feast of Shavuos is pleasant, as the night is short. And Moses went forth and came to the camp of the Israelites, and he aroused them from their sleep, saying to them: "Get up! God desires to give you the Torah! Already the groom wishes to meet the bride and enter the marriage canopy (chuppah). The hour has come for giving you Torah! This behavior of the Jewish people certainly raises the question that was coming, how could they have overslept מתן תורה if the Jews knew that on the morning of such an important event? Rabbi Mordechai Perlman9 Hashem was going to ,תורה suggests that they knew that at the giving of the speak directly to them. Previously, prophets received prophesy while asleep; slept as he envisioned יעקב ,ברית בין הבתרים slept during the אברהם ,for instance occurred יוסף the angels going up and down the ladder, and the prophecies of to him in a dream. Thus, by going to sleep, they felt that they were preparing were incorrect in בני ישראל However, the .מתן תורה themselves properly for their assumption of how the Revelation would occur, so they slept, when they should have been awake in anticipation of the miracles that they were about to witness. In addition to the well-known reason noted above, there are other to learn all night. For example, Rabbi Perlman מנהג reasons given for the suggests that another possible reason is based on the saying of the sages in that "If you listen to the old, you will listen to the new."10 By reviewing ,גמרא the the Jewish people become ,ליל שבועות that we have learned already on תורה on מתן תורה and are therefore better prepared for תורה receptive to learn more .morning שבועות
Halachic Issues of מנהג As mentioned above there are very few sources which discuss the However, Rav Shlomo Aviner, the Rosh Yeshiva .שבועות staying up all night on
9 Ohr.edu, “The Custom to Learn Throughout the Night on Shavuos.” .סוכה מו ע"ב 10
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 119 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו of Yeshivat Ateret Yerushalayim, has addressed11 a number of the halachic The first 12.מנהג issues which arise in connection with the observance of this question he addresses is: which is preferable – learning all night and falling the next morning, or going to sleep? Rav Aviner answers שחרית asleep during as ,מנהג that it is preferable to go to sleep and bypass the observance of this while learning all night ,הלכה without falling asleep is a basic שחרית davening מגן אברהם partly based on a פסק is only a worthwhile custom. He derives this that people stay in the shul on מנהג quotes a שלחן ערוך The 13.הלכות יום הכפורים in ,and say songs and praises to Hashem all night. However יום כפור the night of as saying that it is better to go home to go to לבוש quotes the מגן אברהם the ,because if you stay up all night without sleeping יום כפור sleep on the night of .כונה such a person will be unable to daven the next morning with proper Therefore, says .ליל שבועות Rav Aviner says the same concept should apply on with שחרית Rav Aviner, people should be aware that if they cannot daven on account of having stayed up all night learning, since davening כונה proper properly is a clear obligation, this obligation would take precedence over the .מנהג observance of this He also discusses whether it is preferable to learn during the night, or to during the day. Rav תורה learn during the day, if such a person will learn more above, it is preferable to learn during פסק Aviner explains that, similar to his all night on תורה and learning ,הלכה is a basic תורה the day, since learning more is unlike the ruling פסק is only a worthwhile addition. He notes that this שבועות of Rav Chaim Kanievsky who holds that the custom is to learn all night, and it is preferable to learn during the night even if one learns less than he would have during the day.14 Rav Aviner points out that Rav Yitzchak Zev Soloveitchik, the Brisker Rav, was surprised that people are so particular to stay awake the while on Pesach night, where there ,מנהג which is only a ,שבועות entire night of until one is overcome by sleep, people are not so יציאת מצרים to discuss הלכה is a careful to stay up all night. He also notes that in the city of Brisk, people were ,שבועות not careful to follow the custom of staying awake the entire night of since they reasoned that this night was no different from all other nights and night is not more important than learning during the day.15 שבועות learning on
11 Based on his writings on Ravaviner.com. 12 This article does not address issues which arise in connection with a person’s proper after staying up all the whole night שבועות of the first day of שחרית conduct before and during etc.) as these issues are beyond the scope of this ציצית ,washing hands ,ברכת התורה such as) article. .שולחן ערוך אורח חיים תריט:ו 13 .pp. 81-82 ,פסקי שמועות 14 .vol. 2, p. 79 on this point עובדות והנהגות לבית בריסק Rav Aviner quotes 15
ניסן תשע"ו • Z 120 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON Similar to Rav Aviner’s position is a story that was recently published in the biography of Rav Yosef Shalom Elyashiv.16 One of Rav Elyashiv’s grandsons once asked him “why he does not follow the universal Jewish but rather went ,שבועות custom of remaining awake through the night on Rav Elyashiv explained that“ .תורה to sleep and awoke at 2:00 AM” to learn he calculated that he would not gain any learning time by changing his sleep schedule on Shavous night, and overall he would lose 15 minutes of learning. For the sake of these precious minutes, Rav Elyashiv decided that it was worth going to sleep as usual. Rav Shlomo Kanievsky, Rav Elyashiv’s grandson… related …that at night, when everyone went to learn after the שבועות meal, Rav Elyashiv slept for two and a half hours, as was his custom on (an hour less than he slept on a regular night), and then awoke to learn. After everyone else hurried to eat and then went to sleep, since they had ,שחרית been up all night, while Rav Elyashiv hurried to continue learning, since he ‘had slept’ at night. At midday, everyone else awoke, ate the Yom Tov meal, and then went back to sleep, since they had been up all night, while the 99- year old Rav Elyashiv went back to learn, since he ‘had slept’ at night.” Based on these considerations, Rav Aviner comments that each person should carefully consider if it is worthwhile for him to stay up all night since there is a concern that “his gain is offset by his loss.” Another issue that is discussed by Rav Aviner is whether a person is He answers that .שבועות on the night of תיקון ליל שבועות obligated to learn the in תורה and instead should learn תיקון a person is not obligated to learn the any subject that his heart desires.17 Rav Chaim Kanievsky said that there are each of which is , שבועותdifferent customs for what to learn on the night of acceptable.18 Finally, he addresses the question of whether women should also all night. On this question he explains that תורה of learning מנהג observe the women are not obligated to stay up all night, but if they do stay up then such an observance is certainly a good thing.19
16 Rav Elyashiv: A Life of Diligence and Halachic Leadership, Artscroll Series. as saying “A person should always רבא which quotes גמרא עבודה זרה יט ע"א Based on the 17 learn Torah in the area that his heart desires.” .p. 81 ,פסקי שמועות 18 that מנהג Based on this author’s personal observations, it does not appear that this is a 19 has been widely accepted by Jewish women, however this author would note that his wife (and many other wives) support their husbands’ Torah learning by allowing their husbands and, in that way, they are partners with their husbands in שבועות to sleep on the morning of .מנהג learning and their observance of this תורה their
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 121 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו Conclusion to stay up מנהג This article has laid out the origins and rationale for the night and has discussed some of the halachic issues שבועות on תורה learning surrounding this custom. All Jews, regardless of whether they observe this is a fantastic ,זמן מתן תורתינו which is ,שבועות custom, should recognize that תורה מצוות opportunity to rededicate ourselves to a life that is focused on .ומעשים טובים
ניסן תשע"ו • Z 122 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON דברי תורה בעברית $
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 123 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו זה דומה למה דכתיב בעומר וספרתם לכם ממחרת השבת וגו' שמיותר לגמרי. ולפי שיטת הנודע ביהודה ההבדל בין שתי המצוות היא אם יש צד שתסתור את הספירה. כי לגבי ספירת עומר כשאנו התחיל הספירה בליל שני של ּפסח אנו כבר יודעים מתי שבועות יהיה ואין שום גורם שיכול לסתור את הספירה ואם כן הצווי לספור היא מיותר ולכן אנו למידים שצריך לספור בפה. לנגד זה יש ספורה של נדה שבליל ההפסק טהרה אין אנו יכולים לומר שבשבעה לילות בוודאי יהיה ליל הטבילה. ואנו רואים שּפעמים האישה רואה דם בימים אלו וצריך להתחיל הספירה עוד הּפעם מחדש. במקרה כאלו אין הצווי ספירה מיותר ולכן אין צריך להיות בּפה אלא שיש השגחה שהשבעה ימים הללו נקיים. אולם המשך חכמה )ּפרשת אמור כג:כז( הביא עוד חילוק וטעם לשאלתנו. וזה לשונו כי ספירה הוא בכל מקום על שיהא משונה מזולתו במכוון. וזה בזב וזבה )ויקרא טז, כח( "וספרה לה שבעת ימים" הוא כי תראה במכוון שיום זה טהור ולא ראתה נדה וכן הוא זיבה וכן קרי ופליטת שכבת זרע. והרי ימים אלה נספרים במה שהם טהורים ומכוונים מזולתם. אבל "בשבע שבתות" מה ענין ספירתם מכוון שיהא נשתנה מזולתו. אם לא דזה הוי ספירה ממש בפה. והחילוק לפי המשך חכמה לא היא אם יש חשש סתירה אלא מה קרא בכל יום. אם כל יום של הספירה היא רק היכא תמצא להסוף ואין שום פעולה בימים הבינונים אז צריך לנו לעשות היקר שאנו סופרים. וכמו בספירת עומר שבלי הספירה אין שום היכר שאנו בונים לשבועות לכן תקנו שסופרים בפה. אבל בנידה שכל יום היא עושה בדיקות ומחפשים אם יהיה דם אז יש היכר שיום זה משונה משאר הימים ולכן אין צריך לספור בפה. ולפי דברי המשך חכמה יכול למימר שכל זה שאין ימי ספירת העומר משונה משאר ימי השנה זה רק במ"ט הימים. אבל ביום החמישים שיום זה משונה משאר הימים כי יום זה יום טוב אז יש היכר ברורה. ואם יש היכר ביום הספירה כמו שאין צריך לספור בפה בנדה כך אין צריך לספור ביום החמישים. וזה מדויק בלשון הרוקח ואפשר שזה מה שכיון הרוקח בדיבורו "אבל ביום נ' אין צריך לספור שהרי נזכר בברכה ובתפלה" ולא משאנו סוברים שבקידוש ותפילה צריך לכוון למצות ספירת עומר כי אם יש צריך לכוין אז יש בעיה של אין עושין מצות חבילות חבילות .אלא שכשנזכר הקידוש והתפילה אז ּפקע החיוב של ספירה בּפה כי הקידוש והתפילה הם ההיכרים שיום זה היה יום חמישים ואם יש היכר אין צריך ספירה. ואין זה שום חשש לאיסור חבילות כי הכוונה בקידוש והתפילה היא רק על קדושת היום וממילא כשקידש היום אז יש היכר שיום זה שונה משאר ימי השנה ולכן אין צריך ספירה כלל. ובזכות תלמוד תורה ומצוות היום בימי הגאולה וקבלת התורה הקב"ה עוזר לנו לעשות כל מצוה בכוונה ויושב דעת ונראה את מתיקות המצוות ולא נחשב שהם משאו וטרחה.
ניסן תשע"ו • Z 124 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON בחד מעשה. והרב אברהם דוד ליביביץ, אח של מורינו הרב אריה, בספרו נשיח בחוקיך )דף לח־לט וגם מד־מה( האריך עוד בתשובה זה אבל די לפי ענינינו. ויסוד זה שאין אומרים חבילות אם קיים שתי מצוות בחד מעשה ורק כשעושים שתי מצוות בחפצא אחת מבואר גם כן בספר ארץ הצבי )סימן ד( להגאון רב צבי שכטר. רב שכטר הביא את שתי לשונות בתוס' )ברכות לט: ד"ה הכל מודים( לגבי איך לנהוג בליל הסדר אם המצות. הא' היא שאין לעשות המוציא וגם על אכילת מצה מן הפרוסה דהוי כעושה מצות חבילות חבילות. והּב' היא ונראה לי דהא הוי ברכה של נהנין ואינם נקראים חבילות חבילות דהא אקידוש מברכים קידוש וברכת היין. והסביר רב שכטר שיסוד מחלוקותם היא אם הבורא ּפרי הגפן שבקידוש היא דין בפני עצמו מהקידוש ואם כן הביא חבילות כי שתי מצוות נפרדים הם או אם הבורא ּפרי הגפן חלק מהקידוש ולא כסתם ברכת הנהנין. וכמו כן לגבי ברכת המוציא ואל אכילת מצה. אם הברכת המצה היא רק ברכת הנהנין אז צריך לחלק את הברכות ואומר המוציא על השלם ועל אכילת מצה על הפרוסה. אבל אם ברכת ההמוציא לא סתם ברכות הנהנין אבל היא חלק ממצוות מצה אז יכול לומר שתי הברכות על שתי המצות כי אין אומרים חבילות רק אם עושים שתי מצוות על חפצא אחת ולא אם זה רק מצוה אחת אם שתי ברכות. קשיא על שיטת הרוקח ואם כן לפי הבנת עניני אסור חבילות נחזור לשיטת הרוקח. ולכאורה הקשה ברור שאפילו אם תמצא לומר שאין שום פגם של חבילות לפי שיטת רש"י כי אין שום אדם שרואה אותו עומד בתפילה נחשב שהמצוות הם משאוי לפנו ובודאי אין זה הטעם שקובץ מצוות ספירת יום החמישים בתפילה. אבל לפי שיטת תוס' שהאסור היא בכוונה האם אנו יכולים לחשוב בקדוש ותפילה למצוות ספירת עומר כי כבר יש לנו מחשבות של מצות תפילה וקידוש. ואם הגמרא פסק שאין חותמים בשתים כי אין ליבו פנוי למצוה אחת אפילו כשיש השתי ענינים מפורש בהברכה קל וחומר אין יכול לצאת שתי מצוות בברכה אחת שהענין של ספירה לא מפורש כלל. ואיך יכול הרוקח לפסוק שיכול לקיים מצות ספירה בקידוש ובתפילה הא יש הבעיה של אין עושין מצות חבילות חבילות. בענין ספירת העומר דווקא בפה, ומהלך לחזור ולקיים את דברי הרוקח וצריך לחזור ולהבין כי יש הרבה מצוות בתורה שצריכים ספירה. יש לנו מצוות שצריך לספור דווקא בפה כמו ספירת העומר אבל יש מצוות שצריך ספירה אבל הספירה אינו צריך שיהיו בּפה כמו בנדה. ומאי טעמא של זה? וזה היא קושית התוס' בכתובות )עב. ד"ה וספרה לה לעצמה( דהקשה אמאי אין מברכת זבה על ספירתה כמו שמברכין על ספירת העומר. ונפסק להלכה שהנשים שלנו אין צריך לספור את השבעת הנקיים כמו שּפסק הנודע ביהודה )מהדורא תניינא יורה דעה סימן קכג( וזה לשונו דאם המקרא הזה מצוה הוא למה לא מנאו הרמב"ם והרמב"ן ובה"ג וכל מוני המצות למצות עשה ואיתוספו לתרי"ג מצות שתי מצות מצוה בזב לספור שהרי גם בזב כתיב וספר לו שבעת ימים ומצוה בזבה וספרה לה ואפילו אם נימא דזב וזבה כחדא נינהו איתוסף על כל פנים מצוה אחת. אלא ודאי שאין זו מצוה רק הכתוב אומר שתשגיח שיהיו שבעה ימים הללו נקיים שלא תסתור ואין
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 125 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו אבל כשהגמ' הביא את דין דאין עושין מצות חבילות חבילות בברכות )מט.( אין ההגדרה שוה. שהגמ' נפסק שאין חותמין ברכות בשתים. והקשה מאי טעמא אין חותמין בשתים ותרץ לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות. וכאן אין לנו אלא מצוה אחד. ועל זה הסביר רש"י )שם ד"ה אין חותמין בשתים( שדומין לעושין מצות חבילות כי היכי דאמר )פסחים קב:( אין אומר שתי קדושות על כוס אחד. אבל תוס' במסכת מועד קטן )ח: ד"ה לפי שאין מערבין שמחה בשמחה( הסביר את סברת אין מערבין שמחה בשמחה דכמו שאין עושין מצות חבילות דבעינן שיהא לבו פנוי למצוה אחת ולא יפנה עצמו הימנה וכן שמחה בשמחה יהיה לבו פנוי בשמחה. ונראה לפי תוס' שסברת דאין עושין מצות חבילות היא מטעם שכדי שיהא לבו פנוי למצוה אחת ולא מדין משאוי אלא מדין כוונה במצוה ואין אדם יכול לכוין לשתי מצוות בבת אחד. ויש להקשות על תוס' דאם הדין של אין מערבין שמחה בשמחה היא מטעם דאין עושין מצות חבילות מדוע צריך הגמרא לקבוע דין חדש של אין מערבין שמחה בשמחה אם יכול לומר שהטעם שאין נושאין נשים בחול מועד היא מדין אין עושין מצות חבילות חבילות? הסבר של הרב משה פיינשטיין זצ"ל בגדר אין עושין מצות חבילות חבילות ולפי קושיה זו הגאון רב משה פיינשטיין )אגרות משה א"ח ח"א ס' קפט( מחדש ומסביר שיטת תוס' שתוס' מודה לשיטת רש"י שהטעם דאין עושין מצות חבילות חבילות היא מטעם שנראה כמשאוי. והראיה היא שתוס' לא ּפליג על רש"י בסוטה ובפסחים. אלא שתוס' הוסיף עוד סברא והיא משום שצריך שלבו פנוי למצוה ואין יכול לכוין על שתי דברים בברכה אחד. והוסיף רב משה שכל דין זה היא רק עם שתי דברים אין להם שייכות זה לזה אבל מפורש בגמרא שאם יש קשר בין שתי הדברים כמו מקדש ישראל והזמנים שישראל דקידשינהו לזמנים או על הארץ ואל המזון שארץ מפקא דּפירות )ויש עוד דוגמאות בגמ' ברכות שם( אין זה אסור מטעם חבילות שיכול לכוין לשתי הדברים כי הם ענין אחד. ומסברא זו גם כן אין שייך לומר חבילות לגבי הדין של אין נושאין נשים בחול מועד כי הכוונה של מצות מועד היא להיות בשמחה וכוונה זו גם כן שייך בנשואין. ומשום שהכוונה שוה לגבי מצות נשואין ושמחת יום טוב יכול להחשב לכל מצוה ביחוד ומקיים כל מצוה בשלימותה. ואין כאן חשש דנראה כמשאוי במה שעשה שיקיים עוד מצוה בחול המועד דרק כשצריך לעשות שתי מעשים לשתי המצות ועושה באמצע עסקו מצוה אחת עוד מצוה אחרת נראה שהדבר עליו כמשאוי. ומשום זה צריך הגמרא לחדש הדין של אין מערבין שמחה בשמחה שגם אם אין שום ּפגימה מדין אין עושין מצות חבילות יש דין נוסף שהוא כמו הדין של אין עושין מצות חבילות וזה הדין דאין מערבין שמחה בשמחה. ולהסכים את ההגדרה של חבילות לפי רב משה זצ"ל היא שאין אומרים האסור של חבילות רק כשעושים ּב' מעשי מצוות בזו אחר זו או אם עושים ּב' מצוות אם חפצא של מצוה אחד )וזה משום משאוי( או כשצריך לכוון לשתי ענינים נפרדים בברכה אחד )וזה מטעם לבו פנוי( אבל כשעושים ּב' מצוות בחד מעשה )כמו שמחת יום טוב ונישאון( לא מקרי חבילות. ורב משה זצ"ל גם כן מפרש משאין אומרים חבילות לגבי מה שמותר לשחוט שתי בהמות בבת אחת )חולין דף לא.( מטעם שאין אומרים חבילות כשעושים ּב' מצוות
ניסן תשע"ו • Z 126 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON הגמר של הספירה ומצות ספירת העומר נמשכת לחג השבועות שהוא יום החמישים. וכמו שאין בעיה לקבל שבת לפני הזמן בשאר ימי הספירה. והכונת המג"א והט"ז היא לקידוש ותפילה גרידא ורק בזה הם כתבו דאין לקדש ולהתּפלל קודם צאת הכוכבים דכיון דבקידוש ובתפילה אומרים את יום חג השבועות הזה דהוי קיום במצות ספירת יום החמישים שוב אם מקדשים ומתּפללים מבעוד יום הרי ממעטים בתמימות דיום המ"ט דעל ידי ספירת יום החמישים ה"ה כאומרים שכבר נגמר יום המ"ט והוי חסרון בהלכה דתמימות. ולפי שיטת הרוקח לא די כשאנו מתּפללים תפילת מעריב בליל שבועות שאנו מכוונים לקדושת הי"ט אלא גם צריך לכוין במצות ספירת יום החמישים כיון דלפי שיטתו יש מצוה לספור יום החמישים והוא בהתפילה. ואם לא כיון במצות ספירת יום החמישים בהתפילה אפשר שלא מקיים כל המצוה של ספירת העומר. אלא דלפי זה יש לדון אם יכול לצאת שתי מצוות בבת אחת דהא יש לנו כלל של אין עושין מצוות חבילות חבילות. וכדאי לחזור על ענין של אין עושין מצוות חבילות חבילות ונראה אם היא נוגע לשיטת הרוקח. בענין אין עושין מצות חבילות חבילות הדין של אין עושין מצות חבילות חבילות נמצא בׁש"ס ג' ּפעמים. בסוטה )דף ח.(: דת"ר: אין משקין שתי סוטות כאחת כדי שלא יהא לבה גס בחבירתה. רבי יהודה אומר לא מן השם הוא זה אלא אמר קרא "אותה" לבדה. ות"ק, הכתיב אותה? ת"ק ר"ש היא דדריש טעם דקרא ומה טעם קאמר מה טעם אותה לבדה כדי שלא יהא לבה גס בחבירתה. מאי בינייהו? איכא בינייהו רותתת. ורותתת מי משקין? והא אין עושין מצות חבילות חבילות דתנן אין משקין שתי סוטות כאחת ואין מטהרין שני מצורעין כאחת ואין רוצעין שני עבדים כאחת ואין עורפין שתי עגלות כאחת לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות? אמר אביי ואיתימא רב כהנא לא קשיא כאן בכהן אחד כאן בשני כהנים. ונמצא מגמ' זה שהדין דאין עושין מצות חבילות חבילות נראה רק לגביא שני מצוות שוות שעושים בזה אחר זה באיש אחד. ולכאורה הסברא היא שאסור לעשות מצוות כמו שהם משאוי כמו שּפרש רש"י )שם ד"ה חבילות חבילות( שנראה כמו שהיו עליו למשאוי וממהר לפרק משאו. והגמ' בפסחים )קב:( הביא את הדין דאין עושין מצות חבילות חבילות באופן אחר שהגמ' מדובר בבני חבורה שהיו מסובין וקדש עליהן היום וּפוסקים כשגמרו וצריך לקדש היום ולומר ברכת המזון. על הכוס ראשון מברך עליו ברכת המזון והשני אומר עליו קדושת היום. והקשה הגמ' ואמאי ונימרינהו לתרוייהו אחדא כסא? אמר רב הונא אמר רב ששת אין אומרים שתי קדושות על כוס אחד. מאי טעמא? אמר רב נחמן בר יצחק לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות. ונראה מזה שלאו דווקא חל האסור בשתי מצוות שוות בזה אחר זה אלא גם כשרוצים לצאת שתי מצוות בחפצה אחד אומרים שאין עושין מצות חבילות חבילות. והסברא שוה בשני מיני האסור דכשרוצה לעשות שתי מצוות שוות בזה אחר זה או כשרוצה לעשות שתי מצוות נפרדים בחפצא אחד נראה לכל כמו שהמצוות היו עליו כמשאוי וממהר לפרק משאו.
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 127 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו סאלאווייציק בסימן קיג( הסביר את סתירת הּפסוקים באופן אחר. והוא מחדש שחיוב לספור את יום החמישים היא חיוב רק על בית דין כדי להקריב את המנחה של שתי הלחם אבל כלל ישראל מונים רק לארבעים ותשעה. ופירושו זה מדויק מן הּפסוק כי הפוסק התחיל "וספרתם לכם" וזה כולל כל עם ישראל שהם אינם צריכים לספור רק שבע שבתות תמימות. ושילם הפסוק "תספרו" ולא כתב לכם ואם כן דין זה רק על בית דין שהם צריכין לספור חמישים יום כי הם צריך להקריב מנחה חדשה להשם. שיטת הרוקח בספירת יום חמישים אולם הרוקח )הלכות פסח סימן רצד( ּפסק שתספרו חמשים יום. כי נ' שערי בינה הם. וצריך לספור מ"ט יום אבל ביום נ' אין צריך לספור שהרי נזכר בברכה ובתפלה. ונראה מדברו שיש חיוב לספור את יום החמישים אבל אין צריך לספור כמו שאר הימים כי אין ראיה גדולה שהוא יום החמישים ממה שאנו מקדשים את היום בקידוש בליל שבועות ובתפילת היום. ואין זה סתירה לספירת השבע שבתות תמימת כי יש שתי ספירות. אחד היא הספירת של השבע שבתות תמימת וזה כנגד המ"ט שערים שמסר הקב"ה למשה לכך מונים עד נ' ימים. ויש ספירה של החמישים יום שכנגד הנ' שערי בינה.1 ובכל יום של המ"ט ימים הם כנגד אחד מהמ"ט שערים והספירה וברכותיה הם שוים אבל בליל החמישים שהוא למעלה ממה שהקב"ה נתן למשה והוא שער הנ' המתבעה של הספירה והברכה משנה משאר הימים וכולל אם הקידוש והתפילה. והרב שלמה וואהרמאן זצ"ל )אורות הּפסח ס' ּפ( הביא דבר חידש ששיטת הרוקח נפסק להלכה ממה שפסק המג"א וגם הט"ז. המג"א ּפסק )ס' תצ"ד( שבליל שבועות אין מקדשין על הכוס עד צאת הכוכבים דכתיב תמימות תהיינה. והט"ז ּפסק באותו סימן שמאחרין להתחיל ערבית בכניסת שבועות כדי שיהיו ימי הספירה תמימות. ועל שיטות אלו הקשה הרב וואהרמאן שתי שאלות. א' מדוע הקּפיד המג"א והט"ז רק על קידוש ותפילת מעריב ולא שם לב לקבלת היום טוב. לכאורה אם קיבל היום טוב לפני צאת הכוכבים הוה גם כן חסרון בתמימות. וּב' מה נשתנה שבועות משאר ימי קדושה שחז"ל תקנו תוספת יום טוב ומדוע בשבועות ליכא מצוה להוסיף מחול על הקודש. ומשום השתי קשות אלו נתחדש הרב וואהרמאן שהדין תוספת יום טוב שייך גם לחג השבועות ויכול לקבל שבועות מבעוד יום לגבי אסור מלאכה כי אין בקבלה זו שום סתירה להלכה דתמימות הנצרכת למצות ספירת העומר דהרי לפי שיטת הרוקח אין יום המ"ט
1 וכשדברתי על ענין זו אם הרב יוסף נתן הלוי שוורץ הוא הסביר את דברי הרוקח אליבא למשנאמר האריז"ל. ודברי האריז"ל כדרכו בקודש הם דברים מאוד נסתרים. אבל הרב שוורץ מסביר שיש חמשים שערים בין כלל ישראל לאבינו שבשמים. וכל שער יש בידינו לפתוח ולעלות חוץ משער החמישים. וזה מספר בּפרקי אבות )ו:ה( שהתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים וחזרה כולל כל הארבעים ושמונה דברים וחזרה היא הארבעים ותשעה אבל השער החמישים היא למעלה ממה שאנו יכולים לקנות והיא רק מתנה מאת השם יתברך. ולפי זה אנו מסּפרים רק כנגד המ"ט דברים שאנו יכולים לקנות אבל לפי שהשער החמשים היא מהקב"ה אין אנו יכולים לספור את יום זה כי אין לנו כח לקנות שער זה וכביכול הקּב"ה אומר לנו אם אתם מספרים את המ"ט ומתקנים את מדותיכם אני אספור את יום החמישים ונותן לכם את המתנה הזה. ושער זה נקראת שער הרצון כי אין אנחנו יכולים לקנות שער זה. ורב שוורץ הוסיף עוד בדברי האריז"ל שמשה רבינו הישג את שער זה ביום מותו ומרומז בשמו שהגימטריה של משה היא 345 וגימטריה של רצון היא 346. ונמצא שכל ימיו משה היה קרוב לשער הרצון אבל לא הסיג עד יום מותו שהוא מת בהר נבו וזה "נ'-בו" שמשה השיג את שער הנ' ביום מותו. ותלמידיו היה יהושוע בן נון, בנו של מי שקנה שער הנ' וזה משה רבינו ע"ה. ויש עוד דברים נפלאים ונסתרים בענין זה אבל די לפי ענינינו.
ניסן תשע"ו • Z 128 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON בענין תסּפרו חמשים יום ואין עושין מצוות חבילות חבילות יונתן זאב קירשנער $ ּפרשת אמור צוה הקּב"ה ּוסְפַרְּתֶם לָכֶם מִּמָחֳרַתהַּׁשַּבָת מִּיֹום הֲבִיאֲכֶם אֶת־עֹמֶר הַּתְנּופָה ׁשֶבַע ׁשַּבָתֹותּתְמִ ימֹתּתִהְ יֶינָה. עַ ד תמִּמָחֳרַ הַּׁשַּבָ ת הַּׁשְבִ תיעִ ּתִסְּפְ רּוחֲמִּׁשִ ים יֹום ב וְהִקְרַ בְּתֶם מִ נְחָה חֲדָׁשָ ה לַ ה'. )כג:טו־טז( והקשה ּפשוט לכל תינוק של בית רבן האם המצוה לסּפור חמשים יום או חמשים חסר אחד והוא ארבעים ותשעה וזה שבע שבתות תמימות ?וקשה זה נמצא בש"ס )מנחות סה:( והגמ' מתרץ כאן ביום טוב שחל להיות בשבת, כאן ביו"ט שחל להיות באמצע שבת. ורש"י מסביר שכשפסח התחיל בשבת היום ראשון היא ראשון לספירת העומר וכל שבת משלים שבועשל ספירה וזה משכתב בּפסוק ט"ו ּוסְפַרְּתֶ ם לָכֶם תמִּמָחֳרַ הַּׁשַּבָתמִּיֹום הֲבִיאֲ כֶ ם אֶ ת־עֹמֶר הַּתְ נּופָה ׁשֶבַע ׁשַּבָתֹות ּתְמִ ימֹת ּתִהְ יֶינָה. ומשמע לפי ּפשט זה שהציווי של ממחרת השבת היא יום שבת ממש. אבל כשּפסח חל בשאר ימי השבוע ספירת השבתות אינם יכולים להיות תמימות ועל זה התורה מצווה ספירה של חמישים יום. ספירת מ"ט ימים ועל זה תמה תוס' )שם ד"ה כתוב אחד אומר תספרו חמשים יום( דלפי שיטת רש"י כשפסח חל בשבת יש מ"ט ימים לשבועות וכשפסח חל בשאר ימי השבוע יש חמישים ימים לשבועות, וזה לא נראה. ועל כן מסביר תוס' ויש לומר שלא צוה הכתוב לספור חמשים דהכי קאמר קרא עד ממחרת השבת השביעית שהוא יום חמשים תספרו, אי נמי חמשים יום תספרו אוהקרבתם דבתריה קאי והכי קאמר עד ממחרת השבת השביעית תספרו ולא עד בכלל חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה. ומשתי לשונות אלו נמצא שאין מצוה לסּפור יום חמשים וכשהתורה כתב תספרו חמשים יום, זה רק צווי לסּפור עד יום שממחרת השבת שהוא יום חמשים או מטעם עד ולא עד בכלל ותסּפרו רק מ"ט ימים. וכבר ידוע תרץ של הרא"ש )מסכת פסחים פרק י סימן מ( דכן דרך המקרא כשמגיע המנין לסכום עשירית פחות אחת מונה אותו בחשבון עשירית ואינו משגיח על חסרון האחד. כיוצא בו כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים )בראשית מו( וכן ארבעים יכנו )דברים כה(. ונראה מכל זה דאין מצוה לספור יום החמישים. ספירת יום חמישים בבית דין אבל ההגרי"צ מוולאזין )פרשת אמור טו והובא בספר הררי קדם להגאון הרב יוסף בער
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 129 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו ניסן תשע"ו • Z 130 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON לה יחד עם מרור וחרוסת וכמו שאכלוהו בזמן הבית. ועפימש"כ אפשר לתרץ, דלדעת הרשב"ם, חז"ל דוקא רצו לחלק בין אכילת מצה, דעדיין הויא דאו' ובמקומה עומדת, ובין אכילת מרור דאינה אלא מדרבנן ולזכר למצות אכילת מרור שהיתה בזמן הבית. ולכן תקנו לאכול המרור בריש הסעודה, וכן תקנו לאכלו בכריכה עם המצה בריש הסעודה כדי לצאת שיטת הלל, אבל לא שינו מעיקר זמן אכילת מצה דאו'. אבל לשיטת הרא"ש, מאחר דלית לן אכילת הפסח בזה"ז, תקנו חז"ל לאכול המצה של חובה בתחילת הסעודה דליכא להמתין עד הסוף דאין קיום אכילה על השובע אלא באכילת הפסח. ולכן יוצאין כל המצות אכילת בריש הסעודה, ואכילת האפיקומן אינה אלא זכר לפסח בעלמא. ועפ"י הנ"ל אפשר לבאר עוד מחלקת בין הרמב"ם והרשב"ם, דנחלקו לעיל בכמה מצות בעי' כדי לבצוע אלחם משנה בליל פסח. הרמב"ם כ' )חו"מ ח:ו(: ולוקח שני רקיקין חולק אחד מהן ומניח פרוס לתוך שלם ומברך המוציא לחם מן הארץ, ומפני מה אינו מברך על שתי ככרות כשאר ימים טובים משום שנאמר לחם עוני מה דרכו של עני בפרוסה אף כאן בפרוסה. הרמב"ם )וכן הוא דעת הרי"ף( ס"ל דבעי' רק ב' מצות בליל הסדר, דבמצות אכילת מצה כתיב לחם עוני, ולכן סגי לן בחדא ופרוסה ועדיין חשיב לחם משנה. אבל הרשב"ם )קטז. ד"ה אף כאן, וכן דעת התוס' והרא"ש( ס"ל דבעי' דוקא ג' מצות, וז"ל: אף כאן בפרוסה, לברך על אכילת מצה. ושתי שלימות מייתינן משום המוציא דלא גרע משאר ימים טובים שצריך לבצוע על שתי ככרות ובוצע מאחת מהשלימות. ובביאור דעתן נראה לומר דהרמב"ם דשניהם לשיטתייהו אזלי. הרמב"ם ס"ל דהמצה שבתחילת הסעודה היא עיקר המצה הנאכלת בלילה לשם מצוה ולכן עיקר הילפותא דלחם עוני שייך בה, ולא בעי' אלא חד שלימה וחד פרוסה. אבל הרשב"ם ס"ל דאין מצה זו באה לשם עיקר החובה דאכילת מצה ואינה אלא מטעם סעודת ועונג יו"ט. ולכן עלינו להקפיד יותר אדיני שאר ימים טובים דבעי' דוקא ב' שלימות ולא סגי בחד שלימה ופרוסה. וזה מדוייק במש"כ לגבי מצת אפיקומן, וזו היא המצה הבצועה שאנו אוכלין באחרונה לשם חובה. משמע, דמאי דקפדינן שתהא המצה פרוסה היינו דוקא במצת מצוה הנאכלת לשם עיקר החיוב, דהיינו מצת האפיקומן. אבל המצה שבוצעין עלה בריש הסעודה לית לה דין לחם עוני כל כך אלא משום דבוצעין עליה משום סעודת יו"ט, אבל עיקר הילפותא דלחם עוני לא שייך לה. כן נראה לענ"ד.
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 131 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו אכילת בשר הפסח בליל חמשה עשר מצות עשה שנאמר ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מרורים יאכלוהו. ואין מצה ומרור מעכבין, אם לא מצאו מצה ומרור יוצאין ידי חובתן באכילת בשר הפסח לבדו, אבל מרור בלא פסח אינו מצוה שנאמר על מצות ומרורים יאכלוהו. מצוה מן המובחר לאכול בשר הפסח אכילת שובע, לפיכך אם הקריב שלמי חגיגה בארבעה עשר, אוכל מהן תחילה ואחר כך אוכל בשר הפסח כדי לשבוע ממנו... ועפ"י כל הנ"ל נראה דדעת הרמב"ם בסדר הלילה היא, דנוטלין ידים ואוכלין מצה ומרור, שניהם מצוות דאו' כיון דאית ליה מצות הפסח. ואח"כ אוכלים החגיגה כהכשר לאכילת בשר הפסח על השובע. אבל בדליכא קרבן חגיגה, כגון דלילי פסח חל להיות במוצאי שבת, אוכלין בשר הפסח מיד אחרי אכילת מצה ומרור. נמצא, דלדעת הרמב"ם ליכא עוד אכילת מצה בשעת אכילת הפסח, אלא אכילת מצה ומרור שבתחילת הסעודה שייכת למצות אכילת הפסח שבסוף הסעודה. ואילו לא היה דין לאכול הפסח על השובע, ודאי היה אוכל המצה ומרור והפסח מיד. אלא כיון דכדי לצאת המצוה מן המובחר אוכלין בשר הפסח על השובע, מפסיקין בין אכילת מצה ומרור ובין אכילת הפסח ע"י החגיגה. אבל מעולם לא ס"ל להרמב"ם דאיכא עוד אכילת מצה בליל הסדר, אפי' במקדש, חוץ מן האכילה בראש הסעודה. משא"כ לדעת הרשב"ם שכ' בפירוש דהיו אוכלים עוד מצה יחד עם הפסח בכריכה. לדעתו היה ב' אכילות של מצה בליל פסח. א' הבציעת הפת שבתחילת הסעודה, וא' המצה דאוכלין בכריכה עם הפסח. ואף בזמן המקדש היו מברכין המוציא ועל אכילת מצה אמצה זו. אבל אי"ז נאכלת מטעם מצות אכילת מצה אלא מטעם סעודת יו"ט, אף דעי"כ יוצאין יד"ח, ומכוש"כ לעיל. אבל המצה שנאכלת עם הפסח הויא המצה של מצוה, ומצה זו אוכלין יחד עם המרור כדי לקיים ל' הכתוב. ועפי"ז מדויק מש"כ הרשב"ם דמצת אפיקומן נאכלת זכר "למצה הנאכלת עם הפסח", ולא כ' זכר לפסח עצמו. דמצות אכילה זו אינו אכילה של זכר בעלמא, אלא היינו אותה מצוה שנתקיימת בזמן הבית. אלא דהתם נאכלת יחד עם בשר הפסח, והכא דליכא פסח אוכלים אותה לבדה בתורת מצוה דאו' דילפי' מ"בערב תאכלו מצות". ועיין במש"כ הרא"ש )סימן לד( לדחות שיטת הרשב"ם וז"ל: ולפי זה היה נראה שצריך לאכול עמה מרור וחרוסת כיון שהיא זכר מצה הנאכלת עם הפסח בכריכה ועליהן היה ראוי לברך ]על[ אכילת מצה אלא שכבר מילא כריסו ממנה וא"כ צריך לעשות כמו בזמן המקדש שהיו אוכלין הכל ביחד הלל וסיעתו ואף לרבנן מצוה לאוכלו ביחד אמנם תמיהני למה עושין כריכה בתחילה יספיק בכריכה אחרונה זכר למקדש הלכך נראה לי דאותה מצה אינה לשם חובה אלא אוכלין אותה זכר לפסח שהיה נאכל על השובע באחרונה ולפי שהוא זכר לפסח יש ליתן לה דין הפסח שלא לאכול אחריה. וא"צ עמה מרור וחרוסת. הרא"ש מקשה דאם אוכלים מצת האפיקומן כעיקר מצות אכילה אמאי אין אוכלין
ניסן תשע"ו • Z 132 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON עוד קשה, איזה קיום מרויח ליה באכילת מצה בסוף הסעודה דלית ליה באכילתה בתחילה. הרי במצות תקיעת שופר איכא קיום תקיעת שופר על סדר הברכות דמלכיות זכרונות ושופרות. וכן חייבוהו לתקוע תקיעות דמיושב דע"י כך איכא ערבוב לשטן דהוי ענין חשוב ליום הדין. אבל הכא נראה דליכא שום טעמא והרוחה להמתנה עד סוף הסעודה. אדרבה, יש לחוש לאכילה גסה, כמוש"כ הרמ"א )תעו:א( ולא יקיים עיקר מצות אכילת מצה בכלל. ונראה ליישב עפ"י דברי הרמב"ם במצות אכילת קרבן פסח בזמן בית המקדש. כ' הרמב"ם )חו"מ ח:ו-ז(: ואחר כך מברך על נטילת ידים ונוטל ידיו שניה שהרי הסיח דעתו בשעת קריאת ההגדה, ולוקח שני רקיקין חולק אחד מהן ומניח פרוס לתוך שלם ומברך המוציא לחם מן הארץ, ומפני מה אינו מברך על שתי ככרות כשאר ימים טובים משום שנאמר )דברים ט"ז( לחם עוני מה דרכו של עני בפרוסה אף כאן בפרוסה. ואחר כך כורך מצה ומרור כאחד ומטבל בחרוסת ומברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על אכילת מצות ומרורים ואוכלן, ואם אכל מצה בפני עצמה ומרור בפני עצמו מברך על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו. ואחר כך לוקח מצה ומרור ומטבל כאחד. ואחר כך מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על אכילת הזבח ואוכל מבשר חגיגת ארבעה עשר תחלה, ומברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על אכילת הפסח ואוכל מגופו של פסח, ולא ברכת הפסח פוטרת של זבח ולא של זבח פוטרת של פסח. מדברי הרמב"ם משמע דאי"צ לאכול המצה והמרור ביחד עם הפסח, אלא אוכלים המצה והמרור ביחד, או כל א' בפנ"ע, ואח"כ אוכלין בשר החגיגה, ורק אח"כ אוכלין הכזית מקרבן פסח. וזה קשה ממה דאיתא בגמ' )קכ.(: אמר רבא: מצה בזמן הזה דאורייתא ומרור דרבנן. - ומאי שנא מרור דכתיב על מצות ומררים בזמן דאיכא פסח - יש מרור, ובזמן דליכא פסח - ליכא מרור. מצה נמי הא כתיב על מצות ומררים! - מצה מיהדר הדר ביה קרא בערב תאכלו מצת. וכן פסק הרמב"ם עצמו שכ' לגבי מצה )ו:א(: מצות עשה מן התורה לאכול מצה בליל חמשה עשר שנאמר )שמות י"ב( בערב תאכלו מצות, בכל מקום ובכל זמן, ולא תלה אכילה זו בקרבן הפסח אלא זו מצוה בפני עצמה ומצותה כל הלילה. וכן גבי אכילת מרור פסק )ז:יב(: אכילת מרור אינה מצוה מן התורה בפני עצמה אלא תלויה היא באכילת הפסח, שמצות עשה אחת לאכול בשר הפסח על מצה ומרורים, ומדברי סופרים לאכול המרור לבדו בליל זה אפילו אין שם קרבן פסח. הרי הרמב"ם עצמו תלה אכילת מרור לאכילת הקרבן פסח. ומ"מ כ' דאוכלים המצה ומרור קודם אכילת החגיגה הבאה קודם אכילת הפסח. אכן, דברי הרמב"ם עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר, דעיין מש"כ בהל' קרבן פסח )ח:א-ג(:
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 133 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו הכתב דהוי לכתחילה ממש, דאי"ז הידורא בעלמא.3 משא"כ במי שיש לו אתרוג מהודר ספק כשר ספק פסול דודאי אם כבר יצא יד"ח באתרוג שאינו מהודר יצא יד"ח כל המצוה ולא חסר ליה אלא ההידור בעלמא. לכן פסק הגר"ח ליקח המהודר קודם כדי לצאת יד"ח באתרוג מהודר מספק ולחזור ליקח הודאי כשר אח"כ. נחזור לענין הראשון, הרי כ' רש"י והרשב"ם וכן נסתפקו בתוס' דטעמא דאכילת אפיקומן משום דהוי עיקר קיום מצות אכילת מצה בליל פסח. ועיין בדברי הרמב"ם )הלכות חו"מ ח:ח-ט( וז"ל: בזמן הזה שאין שם קרבן, אחר שמברך המוציא לחם חוזר ומברך על אכילת מצה, ומטבל מצה בחרוסת ואוכל, וחוזר ומברך על אכילת מרור ומטבל מרור בחרוסת ואוכל, ולא ישהה אותו בחרוסת שמא יבטל טעמו, וזו מצוה מדברי סופרים, וחוזר וכורך מצה ומרור ומטבל בחרוסת ואוכלן בלא ברכה זכר למקדש. ואחר כך נמשך בסעודה ואוכל כל מה שהוא רוצה לאכול ושותה כל מה שהוא רוצה לשתות, ובאחרונה אוכל מבשר הפסח אפילו כזית ואינו טועם אחריו כלל, ובזמן הזה אוכל כזית מצה ואינו טועם אחריה כלום, כדי שיהיה הפסק סעודתו וטעם בשר הפסח או המצה בפיו שאכילתן היא המצוה. הרמב"ם ס"ל דעיקר מצות אכילת מצה בזה"ז דאין אכילת הקרבן בא דוקא בתחילת הסעודה ולכן מברך על אכילת מצה בשעת ברכת המוציא.4 וכן הוא דעת הטור )תעז( עפ"י הרי"ף )כז. בדפיו( והרא"ש )פרק י' סימן לד(, דאכילת האפיקומן אינה מצות אכילת מצה אלא זכר לאכילת קרבן פסח, וכן נפסק בשו"ע )תעז:א(. ובאמת דברי רש"י והרשב"ם צע"ג, דאמאי ס"ל דמצות אכילת אפיקומן הויא עיקר מצות אכילת מצה. מלבד דאי"ז פשטות סדר מצות הלילה שהרי מברכין על אכילת מצה אאכילה הראש'. ואיך סומכין אסברת "לאחר שמילא כריסו", דאי"ז דומה לאכילת מרור המובא בגמ' דהתם מיירי בשעת הדחק דלית ליה אלא מין ירק א', אבל אי"ז ענין לתקנת חכמים לכתחילה. ואפילו נניח דאמרי' סברא זו גם במצות אכילת מצה, מאי טעמא תקנו חז"ל להמתין עד שכבר מילא כריסו במצה שמורה ובכל מילי דסעודה ורק אח"כ יאכל המצה של חיוב כדי לצאת עיקר חובת אכילת מצה.
3 ונראה דאפי' לפימש"כ הפרי מגדים )סימן תרנה מ"ז ס"ק א'( דמי שרוצה לצאת ידי כל הדיעות במחלקת הפוסקים שפיר עביד משום הידור מצוה. ולכן פסק דאמרי' בהכי בהידור מצוה עד שליש, מ"מ אי"ז הידור מצוה דמיירי בה הכא דאית ליה אתרוג מהודר יותר. ואולי יש לחלק בין ב' מיני ההידור דלקיחת אתרוג מהודר הוי דין בהידור דחפצא של מצוה, משא"כ במי שרוצה לצאת יד"ח, הרי הוא מהדר במעשה המצוה, וכעין מה שהבאנו בדברי הרשב"ם בריש ערבי פסחים דיש לאכול המצה לתיאבון משום הידור מצוה. ועדיין צ"ע ואכמ"ל. 4 ואף דהערוך השולחן )תעז:ב( כ' דדעת הרמב"ם כשיטת רש"י והרשב"ם, כבר דחו כל האחרונים לדבריו. ועיקר הראיה )אף דנ"ל דאי"צ ראיה שהרי מה שדייק בלשון הרמב"ם אינו דיוק( נגדו ממש"כ הרמב"ם לעיל )ז:ח( בענין הסיבה: ואימתי צריכין הסיבה בשעת אכילת כזית מצה ובשתיית ארבעה כוסות האלו, ושאר אכילתו ושתייתו אם היסב הרי זה משובח ואם לאו אינו צריך. הרי כ' דבעי' הסיבה בשעת אכילת כזית מצה, ולא הזכיר ענין האפיקומן. ואין לומר דמיירי דוקא באפיקומן, דאי"ז משמעות הענין והו"ל למימר הכי. וכן מוכח ממש"כ הרמב"ם )ח:ח-ט( דטובלין המצה בחרוסת, דזוהי שיטת הרמב"ם דכל מצות הלילה ישל לטובלן בחרוסת )עיין בזה בהגש"פ שיח הגרי"ד(. אכן באכילת אפיקומן לא הזכיר הרמב"ם ענין טבילה בחרוסת, כיון דס"ל דאי"ז מצות אכילת מצה אלא זכר לפסח בעלמא.
ניסן תשע"ו • Z 134 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON ועוד הביא הגר"א וייס ראיה במה שנהגו לקרות כמה פסוקים במגילה בקול רם, כמוש"כ הרמ"א )תרצ:יז( וז"ל: יש שכתבו שנוהגין לומר ד' פסוקים של גאולה בקול רם, דהיינו: איש יהודי וגו', ומרדכי יצא וגו', ליהודים היתה אורה וגו', כי מרדכי היהודי וגו'; וכן נוהגין במדינות אלו )הגהות מיימוני פ"ח וכל בו ואבודרהם(; והחזן חוזר וקורא אותן. ובטעם אמאי חוזרין וקורין פסוקים אלה כ' המשנה ברורה )ס"ק נח( דמצוה לכתחילה לשמוע כל המגילה מתוך הכתב. אכן, צ"ע דכבר יצא מצות קריאת פסוקים אלה ע"י קריאתו, אף דהיה באופן בדיעבד.1 אלא מוכח מהכא דאפשר לחזור ולצאת המצוה באופן לכתחילה אעפ"י שכבר יצא יד"ח. ועפי"ז יש להקשות אשיטה המפורסת של הגר"ח סולובייצ'יק. עיין בספר מקראי קודש )סוכות חלק ב' סימן ט'( שהביא המעשה בשם הגרש"י זוין שהיה להגר"ח שני אתרוגים, א' מהם מארץ ישראל ודאי כשר, והשני ההודר ביותר אבל ספק מורכב. ופסק הגר"ח לברך על הספק מורכב ולנענעו עם שאר ג' מינים, ואח"כ ליטול הודאי כשר ולנענע עוד פעם. וטעמו דאם יקח הודאי כשר כבר יצא יד"ח מצות ד' מינים, ואף אם יקח המהודר אח"כ, א"א להוסיף הידורים למצותו הראש' דכבר נעשה המעשה וכבר נתקיים המצוה.2 אכן נראה דאין ביאור זה קשה לדעת הגר"ח, דודאי אפשר לחלק בין קיום המצוה שנעשה באופן בדיעבד או דודאי מפסיד חלק מעיקר קיומה, ובין קיום המצוה בשלימותה דלא חסר אלא ההידור מצוה. לגבי תקיעת שופר, אף דנתקיים המצוה לשמוע קול שופר עדיין חסר ליה קיום מצות תקיעה על סדר הברכות דהוי ענין שלם בפנ"ע בקיום מצות שופר. וכן י"ל במי שקרא המגילה בי"ד בעיר שספק מופקת חומה מימות יהושע בן נון, אף דאם אינו חוזר וקורא בט"ו יצא יד"ח בדיעבד, מ"מ ודאי חסר ליה הקיום המצוה בשלימותה כיון דאינו יודע אם קרא המגילה ביום שהיה מחויב לקרות. ולכן חסר ליה חלק גדול מתקנת מקרא מגילה, דהיינו לקרות המגילה ביום ט"ו בעיר המופקת חומה, אף דכל עיר יוצא בקריאת י"ד בדיעבד, ולכן שפיר שייך לחזור ולקרות בט"ו, דאי"ז הידור בעלמא. וכן במי שקרא הפסוק האחרון של המגילה ויצא ידי שמיעת רוב המגילה מתוך הכתב, ודאי יש לו לחזור ולשמוע קריאת הש"ץ מתוך מגילה כשירה כדי לצאת ידי שמיעת כל המגילה מתוך
1 ולכאורה אי"ז קשה אלא בפסוק אחרון, דאחר שקורא פסוק זה יצא יד"ח קריאת המגילה בשלימותה, ואח"כ חוזר וקורא הפסוק האחרון. אבל בפסוקים שבאמצע המגילה, עדיין לא קיים מצותו ושפיר אפשר לחזור ולקרות הפסוקים מתוך הכתב. 2 ויש להקשות אמאי אין לקיחת הספק פסוק חשיב הפסק בין הברכה ובין הקיום של לקיחת הודאי כשר. וכן הקשה הגרש"י זוין להגרי"ז סולובייצ'יק, עפ"י מש"כ רש"י למס' עירובין )נ. ד"ה והרי( וז"ל: ולבי אומר דאינו מברך על התנופה ועל הסמיכה דלא ליהוי ברכה לבטלה, ונסכים יביא נסכי קרבן אחד על תנאי, ויאמר: אם זה שלמים - יהיו על זה, ואם לאו - יהיו על חבירו, אלמא: מדחל שם מעשר אחד מינייהו - שמע מינה אף על גב דלא קדיש אחד עשר, אם קרא לעשירי עשירי דהוי עשירי וקרא לאחד עשר עשירי - אפילו הכי, כי קראן בבת אחת - קדיש חד מינייהו בעשירי. נמצא דרש"י ס"ל דכשעושה ב' מעשים וע"י א' מהם אינו יוצא יד"ח אין לברך כיון דהתנופה והסמיכה על הספק חשיב הפסק באופן דאינו חייב בה, אף דחוזר ומניף וסומך על השני בלי לעסוק בדבר אחר בינתיים. ותי' הגרי"ז דיש לחלק בין נטילת לולב ובין תנופה וסמיכת הקרבן דבנטילת לולב קיי"ל כדעת הרמב"ם דאם היו כל המינים לפניו ולקחן בזה אחר זה יצא ידי נטילת כולם )עיין שו"ע תרנא:יב(. והכא לא גרע לקיחת אתרוג פסול יחד עם שאר המינים מלקיחת הג' מינים לבדן. וע"ש בהמשך דברי המקראי קודש שהאריך בענין זה.
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 135 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו ולעיל )קטו. ד"ה מתקיף( הביאו דוגמא לזה מהלכות ראש השנה, דמברכין אתקיעות דמיושב אעפ"י דעיקר המצוה הויא דוקא התקיעות דמעומד שנתקנו על סדר הברכות דמלכיות זכרונות ושופרות. וכונת התוס' למאי דאיתא במסכת ר"ה )טז.-טז:( דשאל רב יצחק למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין ותוקעין ומריעין כשהן עומדין, ותי' כדי לערבב השטן. ואינו ברור כ"כ איזו תקיעות באין לצאת יד"ח המצוה ואיזו באין לערבב השטן. ופי' הריטב"א )ד"ה למה תוקעין( דתקיעות ראש' באין כדי לערבב השטן, ובשני' יוצאין יד"ח המצוה על סדר הברכות, וכ"כ בחידושי הר"ן )שם( וכן פסק הטור )סימן תקפה(. וזהו שה שהביאו התוס' לדוגמא לאכילת מצה ומרור. נמצא דבמצות תקיעת שופר וכן במצות אכילת מצה מברכין אמעשה ראש' דאינו עיקר מעשה המצוה אעפ"י דאין עיקר הקיום בא אלא אחר הרבה זמן. ופשיטא דא"א לומר דלא יוצאין יד"ח ע"י אכילת מצה הראש', דעיין במש"כ הרשב"ם בריש פרק ערבי פסחים )צט: ד"ה לא יאכל( בביאור מש"כ במשנה דלא יאכל בערב פסח וז"ל: כדי שיאכל מצה של מצוה לתיאבון משום הידור מצוה. ואין ספק דהרשב"ם מיירי באכילת מצה שמברכין עלה ברכת המוציא ועל אכילת מצה ולא באכילת אפיקומן, ומ"מ כ' דאין אוכלים בערב פסח כדי לאכול מצה זו, דהיינו מצה של מצוה לתיאבון. ובהכי סותר הרשב"ם למש"כ לגבי האפיקומן דדוקא האכילה שבסוף הסעודה הויא אכילת מצה דמצוה. וכעי"ז מצאנו בדברי התוס' בר"ה )לג: ד"ה שיעור( שכ' דנהגו להקל בתקיעות תשר"ת תש"ת ותר"ת דמעומד כיון שכבר יצאו ידי חובתן בתקיעות דמיושב. ובודאי צ"ל )כעי"ז שמעתי בהג"ר יונתן זקס שליט"א( דודאי יוצאין יד"ח ע"י אכילת מצה הראש', וכן ע"י תקיעות דמיושב, אלא דחסר ליה איזה קיום במעשה מצוה הראש', כגון תקיעות על סדר הברכות. ולכן חוזרין ויוצאין עוד פעם לאחר זמן כדי לצאת יד"ח המצוה בשלימותה. נמצא דיש לחלק בין עשיית המצוה דעל ידה יוצאין ידי חובתו, ובין עשיית המצוה דנקרא עיקר קיום המצוה. ולפי"ז איכא עוד חידוש במש"כ הרשב"ם דאין אוכלים בערב פסח כדי לאכול המצה של מצוה לתיאבון משום הידור מצוה. דאף דלדעתיה אי"ז עיקר מצות אכילת מצה שנתקיים בליל הסדר, מ"מ שייך ביה הידור מצוה דאוכלין אותה לתיאבון, אעפ"י דאי"ז אלא לצאת יד"ח, ודאי קפדינן שיצא יד"ח בהידור מצוה, אף דלא נתקיים המצוה בשלימותו עד סוף הסדר ע"י אכילת האפיקומן. וראיתי בספר מנחת אשר למסכת פסחים )סימן פז( שהביא הג"ר אשר וייס ראיה לזה ממה שפסק השו"ע )תרפח:ד(: כרך שהוא ספק אם הוקף בימי יהושע אם לאו, קורין בי"ד ובט"ו ובליליהון, ולא יברך כי אם בי"ד שהוא זמן קריאה לרוב העולם. וע"ש בביאור הגר"א )ד"ה כי אם( וז"ל: דאף בני כרכים יוצאין בדיעבד בי"ד כמ"ש בירושלמי בפ"ב דמגילה הלכה ג' בן עיר מהו שיוציא בן כרך י"ח ייבא כהדא כל שאינו מחוייב בדבר כו' בן כרך מהו שיוציא את בן עיר י"ח ייבא כהדא כו', הכל יוצאין בי"ד שהיא זמן קריאתה, וכן שם פ"א הלכה א' ה' ד' ולכן מברכין בי"ד אף לכתחלה כמ"ש תוס' וש"פ בברכה שמסופקין אם בפה"א או בפה"ע וכמ"ש בפ"ו דברכות שקפץ ר"ע ובירך מעין שלש וא"ל ר"ג למה אתה כו'. וקשה, אם יצא בדיעבד בקריאת י"ד, אמאי חוזרין וקורין בט"ו. אלא נראה דאעפ"י שיצא ידי חובת הקריאה בדיעבד, איכא מעלה לחזור ולקרות בט"ו כדי לצאת יד"ח בתורת ודאי.
ניסן תשע"ו • Z 136 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON בענין אכילת אפיקומן ועיקר מצות אכילת מצה הרב יהודה בלסם $ נן בשילהי ערבי פסחים )קיט:( אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן. ובגמ' מביאין דברי רב יהודה אמר שמואל דאין מפטירין אחר מצה אפיקומן. ולא מיבעיא אחר מצה דלא נפיש טעמיה, אלא אפי' אחר הפסח דנפיש טעמיה והוה אמינא דמותר לאכול אחריה, תקמ"ל דאסור. ובביאור מש"כ מצה אפיקומן פי' הרשב"ם )ד"ה אין מפטירין( וז"ל: שצריך לאכול מצה בגמר סעודתו זכר למצה הנאכלת עם הפסח בכריכה. וזו היא מצה הבצועה שאנו אוכלין באחרונה לשם חובה ועל כרחינו אנו מברכין על אכילת מצה בראשונה אף על פי שאינה לשם חובה כדאמר רב חסדא לעיל גבי מרור דלאחר שמילא כריסו ממנו היאך חוזר ומברך עליו הלכך מברך אתרוייהו ברישא והדר אכיל מצה באחרונה ואחר אותה מצה אין נפטרין ממנה באכילת דבר אחר שלא לשכח טעמה. ובמצה בזמן הזה מיירי דליכא פסח בהדה דאי בזמן דאיכא פסח הא בהדיא תנן אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן והיינו אחר פסח ומצה הנאכלת עמו: כונת הרשב"ם למש"כ הגמ' לעיל )קטו.( למאן דלית ליה אלא מין ירק אחד, דחייב לאכלו בין לאכילת כרפס ובין לאכילת מרור. ונחלקו האמוראים היכן לברך ברכת על אכילת מרור. רב הונא ס"ל דמברך בורא פרי האדמה בשעת אכילת כרפס ובשעת אכילת מרור מברך אשר קדשנו על אכילת מרור. והקשה עליו רב חסדא בלשכן "לאחר שמילא כריסו הימנו חוזר ומברך על אכילת מרור? אלא מברך שני ברכות בשעת אכילת כרפס ובשעת אכילת מרור אוכל כזית בלא ברכה. וקיי"ל הלכתא כרב חסדא. וזוהי סברת הרשב"ם שכ' דאע"ג דמברך ברכת המוציא ועל אכילת מצה בתחילת הסעודה, אין זה מורה על עיקר מצות אכילת מצה דהוי דוקא ע"י אכילת אפיקומן ולא ע"י המצה דמברכין עלה. וטעמא דמברכין משום סברת "לאחר שמילא כריסו הימנו", דא"א מדיני ברכות לברך על אכילת מצה אחר שכבר אכל מצה קודם לכן, וצריך דוקא לברך בפעם ראשון שאוכלה. וכ"כ רש"י )קיט: ד"ה אין מפטירין(. ובתוס' )קכ. ד"ה באחרונה( הוסיפו דכן הוא לשיטת הלל, וז"ל: אבל יכול הוא לברך על הראשונה ותיפטר האחרונה שהיא עיקר המצוה כדפרישית לעיל לרב חסדא גבי תרי טיבולי דמרור וכן צ"ל להלל שהיה כורך מצה ופסח בסוף הסעודה והכי הוי אכיל מצה דאורייתא אם כן בתחלת סעודה היה מברך על המצה ואוכל דמועלת אותה ברכה לברכת מצה עם הפסח שבסוף.
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 137 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו דבריו, וסובר שאפילו אם יש למישהו טלויזיה אי אפשר להאמין לכל מה שהוא אומר. גם בתשובה שהזכרנו, שבה הוא דן האם מותר לקרוא ספרים שנכתבו ע"י ציונים, הוא אומר שח"ו לעשות זאת, כי מי שילמד בספר שכתב מישהו מישיבה-אוניברסיטה, עלול לחשוב ח"ו שזה ראוי, ואדם עלול לחשוב שמותר ללמד וללמוד במקומות כאלו. הרב מקצין את הדברים בהתאם להשקפת העולם שלו. לכן, אני מזהיר שלא כל מי שלא מסכים איתך קצת ימינה וקצת שמאלה כבר לא נאמן על שום דבר. דברינו נאמרו אך ורק על אדם שיש עליו שמועות רעות ולא על סתם אדם שהשקפת העולם שלו שונה במקצת מהשקפת העולם שלך.
ניסן תשע"ו • Z 138 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON תלמיד מסור. כך הופכים להיות בעלי המסורה. העובדה שפוסקים כבית הלל על פני בית שמאי, למרות שבית שמאי היו חריפים יותר, היא בגלל שהם היו הרוב. אבל הרב סולוביצ'יק מעיר שהרוב עדיין צריכים להיות בגדר תלמידים. הם צריכים להיות ברמה דומה. אם הרוב בכלל לא באותה קבוצה, לא פוסקים כמוהם. אם כל הסתדרות הרבנים יגידו משהו אחד, ור' חיים יגיד משהו אחר, אומר הרב סולוביצ'יק, לא נלך לפי הרוב אלא לפי מה שפסק ר' חיים. שאר הדעות אינן רלוונטיות ביחס לר' חיים. כך מסביר הרב שכטר שליט"א: כשחכם נותן פסק הלכה אנחנו מאמינים לו שזו ההלכה. למה? האם זה בגלל שעד אחד נאמן באיסורים? – לא. כי אם כן, הוא לא יכול היה לפסוק נגד חזקת איסור וגם לא היה נאמן בשאלה של עגונה שהרי דבר שבערוה מצריך שני עדים. הסיבה שאנחנו מאמינים לפסק הלכה של הרב היא בגלל שכשאדם הופך להיות אחד מחכמי המסורה, זה נותן לו נאמנות להעביר את המסורה הלאה. הגמרא )נדה כ, ב( דנה האם נאמנת אשה לומר שחכם התיר לה מראה מסוים. לכאורה עד מפי עד נאמן באיסורים, ולמה לא סומכים עליה? – מסביר הרב סולוביצ'יק שהסיבה היא כי רק אם בעל המסורה מעביר את המידע הוא נאמן, אבל אם מי שמעביר את המסורה אינו בעל מסורה בעצמו, אנחנו מניחים שהוא לא הבין את הדבר שנאמר לו. מסכת עדויות מלאה בעדויות של גדולי עולם על המסורה שהם קיבלו, אבל לא כל אחד יכול למסור עדות כזו. לכן, כששאלתי את הרב שכטר מה הדין ללמוד מאנשים כאלה, ענה הרב שכטר, שאם האדם הוכיח שהוא אינו אחד מבעלי המסורה, הוא לא יכול להיות נאמן על שום דבר – לא בעתיד, ולא בעבר. ומה לגבי דברים שהוא אמר בשם גדולי ישראל? – הרב שכטר אומר שהוא לא נאמן על כלום. לא שאני חושד בו שהוא משקר, אלא שהוא בחזקה שאינו מבין מה שנאמר לו כי הוא לא אחד מבעלי המסורה שמעבירים את המסורה הלאה. כדי להבין את הסברא הזו צריך להבין מה היא הגישה של הרב שכטר, כאמור, על כל עניין העברת המסורה. לסיכום, אלו הן שלוש השיטות שראיתי ביחס לשאלה של לימוד תורה מפי רב שסרח. הרב מרדכי ויליג שליט"א אומר שאפשר לסמוך עליו על דברים שאמר בעבר בתחומים אחרים חוץ מאשר התחומים שבהם הוא נכשל )כמובן שהוא לא יגיד כך על אפיקורוס, שלגביו הוא לא יהיה נאמן כלל, אלא על אנשים שנכשלו בעבירות(. הרב דוד פיינשטיין שליט"א אומר שאפשר להאמין לו רק על העבר, אבל לא על העתיד בכלל. הרב צבי שכטר שליט"א אומר שאי אפשר להאמין לו לא לגבי העבר ולא לגבי העתיד, ואין להשתמש אפילו בספרים שלו. כמובן שאם הוא נתן עצה טובה, כל אחד יכול לתת עצה טובה, כולל אדם כזה. אבל אם הוא אמר משהו בשם הגמרא, תבדוק שאכן באמת הגמרא אומרת כך. לסיום, אני מבקש להזהיר: אדם יכול לשגות וללכת עם המסקנות האלה רחוק מאוד. אדם יכול להסיק שאם יש מישהו שסובר קצת שונה ממני בהשקפת העולם שלי, אין להאמין לו בשום דבר, ולא לקבל תורה מפיו. הרב מדברצין )בבאר משה סימן קלב( נשאל האם מותר לאדם להיות משגיח בחברת OU. לכאורה, מה הבעיה? מסתבר שהוא סובר שרמת הכשרות הזו אינה מספיק טובה. הרב מדרבצין כותב שחלילה להיות משגיח בארגון הזה, כי הרבנים בארגון הזה אינם נאמנים לה' ולתורתו, ולחלקם יש מכשירי טלויזיה ובגדים קצרים לנשים ועיתונים וכו'. רבנים צריכים להיראות כמו רבנים וכו'. הרב מקצין מאוד את
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 139 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו והמצוה שהיא פירוש התורה לא כתבה אלא צוה בה לזקנים וליהושע ולשאר כל ישראל. שנאמר "את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם אותו תשמרו לעשות" וגו'. ומפני זה נקראת תורה שבעל פה. אף על פי שלא נכתבה תורה שבעל פה למדה משה רבינו כולה בבית דינו לשבעים זקנים. ואלעזר ופנחס ויהושע שלשתן קבלו ממשה. וליהושע שהוא תלמידו של משה רבינו מסר תורה שבעל פה וצוהו עליה. שואל הרב שכטר: למה הרמב"ם חוזר ומדגיש את יהושע לבד? הרי אלעזר ופינחס ויהושע למדו שלושתם מפי משה!? מה כוונתו לומר שיהושע היה תלמידו? מסביר הרב שכטר שאולי היו הרבה תלמידים למשה רבנו, אבל רק יהושע הפך להיות בעל המסורה. לא כל אחד יכול להיקרא בעל מסורה. רק מאוחר יותר, פינחס ואלעזר ושאר הזקנים למדו מיהושע עצמו והפכו להיות גם הם בעלי מסורה. זה שאדם לומד בכיתה של מישהו לא הופך אותו בהכרח להיות בעל מסורה. גם אם אתה מבין את כל השיעור, לא בהכרח אפשר להגדיר אותך כבעל מסורה. צריך לקבל את כל השקפת העולם של החכם כדי להיקרא בעל מסורה. הרב סולוביצ'יק זצ"ל היה אומר שלמרות שיש לו הרבה תלמידים שהוא לימד תורה, הוא מרגיש שהוא לא הצליח להעביר את השקפת החיים שלו לתלמידים. אחרי שאשתו נפטרה הוא התחיל ללמד תלמידים ליקוטי תורה של בעל התניא, אבל אז הוא הפסיק. כששאלו אותו למה הוא הפסיק ללמד את זה, הוא אמר שהוא מרגיש שהתלמידים לא מעוניינים לשמוע את זה. הוא אמר: "התלמידים מעוניינים בשכל של הרב סולוביצ'יק אבל לא בלב שלו"... זו אמירה עצובה מאוד שרב אומר על תלמידיו. מסביר הרב שכטר שהעקרון של התורה מתחלק לשלושה חלקים: שני החלקים הראשונים הם החפצא של התורה וחובת הגברא שבתורה. חובת הגברא אומרת מה אדם צריך לעשות. אם אתה לומד את שיטת בית שמאי אתה עוסק בחפצא של התורה, אבל לא בחובת הגברא. אם אתה לומד דינים דרבנן – אתה לומד את חובת הגברא מדרבנן, אבל אתה מקיים מצוות תלמוד תורה מדאורייתא. זה ההבדל בין שני החלקים הללו. החלק השלישי של התורה הוא המושג של התורה, התמצית שמגדירה את התורה. בכל החכמות האחרות, יש ספרים מקצועיים שיכולים לסייע לך, וכשאתה לומד אותם, אתה בקיא בחכמה. אבל התורה אינה כך. אתה יכול ללמוד את כל הספרים ועדיין לא להיות אדם שקנה תורה. גם אדם שלמד את כל ההלכות בתורה לא ייקרא בעל מסורה אם הוא לא קנה את היסוד הזה. חז"ל אומרים 'תורה צוה לנו משה מורשה' – אל תקרי מורשה אלא מאורסה. הרב סולוביצ'יק אמר לאחר פטירת דודו הגרי"ז זצ"ל שגדולי תורה לא רק מאורסים לתורה, אלא הם ממש נשואים לתורה. כמו שאדם נשוי לא צריך לפעמים לשמוע מה רוצה בן הזוג שלו, כי הוא מכיר אותו כל-כך טוב ויודע מה הוא רוצה גם אם לא אמרו לו בפירוש, כך גם גדולי תורה לפעמים לא צריכים לעיין בספרים, כי הם מרגישים מה התורה רוצה מהם. יש להם רגש אינטואטיבי לדעת מה התורה רוצה מהם. כמו שרש"י אומר )שמות כח, ד(: "לבי אומר לי". הוא לא למד מעולם איך נראה האפוד, אבל זה מה שלבו אומר לו. זה רגש אינטואטיבי של התורה. משה לימד את התורה גם לאלעזר ולפינחס, אבל רק יהושע הוא זה שמשה מסר לו את התורה. כי יהושע סידר את הספסלים והוא היה
ניסן תשע"ו • Z 140 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON על פרשת שבוע של אדם שהתפרסם אחר כך שחטא )ומעולם לא הודה על חטאו ולא עשה תשובה(, והרב ענה לו לשים את הספרים בצד ולא לעיין בהם לעולם. אינך רוצה להיות מושפע משם. מה, אם כן, צריכה להיות הגישה להלכה? נראה שכל דבר חדש שנכתב ע"י אדם שאנחנו יודעים שעשה דברים רעים – זה אסור. לא לומדים תורה מאדם כזה, כפי שפסק השו"ע. אבל איך מתייחסים לדברים שנכתבו ע"י אותו אדם בעבר? ברצוני להציג שלוש גישות לשאלה זו: ר' מרדכי וויליג שליט"א נשאל שאלה דומה2 ואמר שלא ללמוד תורה מכאן ולהבא מאדם כזה, אבל לגבי דברים ישנים, זה תלוי באיזה נושא מדובר. לדוגמא: אם זה אדם שנכשל בדיני ממונות, אל תקשיב למה שהוא כתב או למד בדיני ממונות, כי אולי הוא לא אמר דברים נכונים, כי הוא חטא בזה, ודבר שנכשל בו אדם אין לו נאמנות בו. אבל אם הוא לימד משהו בהלכות כשרות – אפשר לסמוך עליו. אם אדם נכשל בנשים, אל תקבל דבריו ופסקי הלכה ממנו בהלכות נדה או בהלכות אישות, אבל אם הוא לימד משהו בדיני שבת או ממונות, אפשר ללמוד מזה. ר' דוד פיינשטיין שליט"א3 חילק אחרת: הוא אומר שכאשר אדם נכשל ביצר הרע שלו, אין צורך להניח שכל מה שהוא לימד במקצוע זו אינו נכון. אמנם אין ראוי לשאול את אותו אדם שאלות מכאן ולהבא, אבל דברים שהוא לימד בעבר, אין סיבה להניח שהוא שיקר או לא לימד נכון. אפשר להניח שגם אם הוא לימד חתנים, והוא עצמו נכשל בנשים, עדיין יכול להיות שמה שהוא לימד זה נכון, ומסתמא לימד כפי הטכס הרגיל שמלמדים לחתנים. מו"ר הרב צבי שכטר שליט"א הוא בעל גישה אחרת לגמרי. כדי להבין את זה, כדאי להבין את כל התפיסה שלו. בספרו 'נפש הרב' הוא כותב על ענייני מסורה. אחד הדברים שהוא כותב, שכאשר מתייחסים לבעל המסורה שמעביר את התורה, לא מדובר רק בהעברת מידע. הרמב"ם כותב )הלכות תשובה ג, ח(: שלשה הן הכופרים בתורה: האומר שאין התורה מעם ה' אפילו פסוק אחד אפילו תיבה אחת אם אמר משה אמרו מפי עצמו הרי זה כופר בתורה, וכן הכופר בפרושה והוא תורה שבעל פה והמכחיש מגידיה כגון צדוק ובייתוס, והאומר שהבורא החליף מצוה זו במצוה אחרת וכבר בטלה תורה זו אף על פי שהיא היתה מעם ה' כגון ההגרים כל אחד משלשה אלו כופר בתורה. לפי דברי הרמב"ם, גם אדם שאומר על מגידי התורה שהם לא מוסרים את התורה באופן נכון, גם הוא נחשב כופר בתורה, ואסור להקשיב לאדם כזה. כשם שהכופר בתורה שבכתב נקרא כופר, כך גם הכופר בחכמים שמוסרים את התורה. ממילא, צריך להבין שאדם צריך להיות ראוי להיקרא 'בעל מסורה'. בהקדמה ליד החזקה כותב הרמב"ם כך:
2 בשיחה עם הנהלה ומורים ומורות של בית ספר לילדות שאחד מהרבנים שלימד שם בהרבה מקצועות בהלכה למשך הרבה שנים, ונמצא שנכשל בנשים. 3 שמועה מעד נאמן
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 141 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו והגאון אמ"ו ז"ל תירץ דס"ל מדקאמר ר"ל ר"מ קרא אשכח כו' משמע ר"מ סבירא ליה הכי ואנן לא קי"ל כוותיה וכה"ג כתבו התוס' והרא"ש ושאר פוסקים בפרק קמא דחולין )דף י"א( גבי ר' מאיר לא אכיל בישרא כו' ע"ש והיינו דקאמרי התם בש"ס דקודשא ב"ה לא קאמר שמעתתא משמיה דר' מאיר הואיל וגמר שמעתתיה מפומיה דאחר ע"ש. הסבר אחד הוא שאין בימינו אדם גדול כמו ר' מאיר, וכך אומרים גם התוספות. הסבר אחר הוא שחכמים חולקים על ר' מאיר, והם סוברים שאין ללמוד מפיו אפילו אם אתה אדם גדול. רק לפי שיטתו של ר' מאיר אפשר ללמוד מאדם כזה, אבל אנחנו לא פוסקים כך להלכה. הראיה של הש"ך היא מכך שכתוב 'רבי מאיר קרא אשכח ודריש', ומשמע שרק הוא דורש כך. אבל הרב עובדיה יוסף )יביע אומר ח"ז יו"ד סימן יט( כותב שהוא לא מקבל את ההוכחה הזו, כי יש הרבה פעמים שהגמרא אומרת 'קרא אשכח ודרש' ואכן פוסקים כך, )כגון בסוכה נב,א, ובב"ב צ,א(, כלומר שאי אפשר להוכיח מהלשון הזה שהדבר נדחה מהלכה. בכל מקרה, הש"ך אומר שהשו"ע לא פוסק להלכה כר' מאיר ולכן אסור ללמוד תורה מאדם כזה. ר' משה פיינשטיין )יו"ד ב סימן קח( דן האם אפשר ללמוד תורה מפי אדם שהיה רב או חזן בקהילה קונסרבטיבית, והאם הוא יכול להיות נאמן בתור שוחט. בתוך התשובה הוא כותב כך: וזה ודאי שלהיות דורש ומגיד שיעור הוא עוד גרוע דיש לחוש שידרוש דברי דופי ויגלה פנים שלא כהלכה, ואפילו כשאין לחוש לזה איתא במו"ק דף י"ז בצורבא מרבנן דהוה סני שומעניה, והיו צריכי ליה רבנן שמסיק הגמ' דאל יבקשו תורה מפיו ופרש"י דמוטב דלא ילפי מיניה, אף דהיה אדם גדול בתורה וידע רב יהודה דילמוד כהלכה, ומ"מ אין ללמוד תורה מפיו ואיפסק כן בש"ע יו"ד סימן רמ"ו סעיף ח' דאיתא שם הרב שאינו הולך בדרך טובה אף על פי שחכם גדול הוא וכל העם צריכין לו אין למדין ממנו עד שיחזור למוטב. הרב פיינשטיין כותב שאסור למנות אדם כזה, ויש להעבירו מתפקידו גם אם אין לחוש שהוא יגיד דבר שסותר את ההלכה. הראיה היא שאפילו רבנן בדורו של רב יהודה לא יכולים היו ללמוד תורה מאדם שהיו עליו שמועות רעות. בנוסף, יש לקחת בחשבון שתורה שתילמד מאותו אדם לא תילקח ברצינות כשיודעים מי הוא זה שמעביר את השיעור. הרב מדברצין )ר' משה שטרן( בשו"ת 'באר משה' )באחד החלקים, סימן ג( דן מה הדין אם זה רק בספרים, והוא כותב שגם זה אסור: קודם כל כי זה עלול לגרום לאדם לחקות את התנהגותו של אותו אדם, וזו תופעה ידועה שכשאדם נהנה ממשהו שמישהו כותב או אומר, הוא רוצה להיות כמוהו ולהתחבר אליו. סיבה שניה היא בגלל שאנחנו לא בהכרח בטוחים שנוכל לסנן את הדברים הרעים מתוך הספרים. לכאורה הדברים נכונים לא רק לגבי פסקי הלכה, אלא גם לדברי תורה. אחד התלמידים שלי סיפר לי ששאל את ר' משה וינברגר שליט"א מה לעשות עם ספרים נפלאים
ניסן תשע"ו • Z 142 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON 'לדעתם' לא נאמר, אלא 'לדעתי'. רב חנינא אמר מהכא: "שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך" וגו'. קשו קראי אהדדי! - לא קשיא, הא - בגדול, הא - בקטן. כי אתא רב דימי אמר, אמרי במערבא: רבי מאיר אכל תחלא ושדא שיחלא לברא. דרש רבא: מאי דכתיב "אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל" וגו' למה נמשלו תלמידי חכמים לאגוז? לומר לך: מה אגוז זה, אף על פי שמלוכלך בטיט ובצואה - אין מה שבתוכו נמאס, אף תלמיד חכם, אף על פי שסרח - אין תורתו נמאסת. אשכחיה רבה בר שילא לאליהו, אמר ליה: מאי קא עביד הקדוש ברוך הוא? אמר ליה: קאמר שמעתא מפומייהו דכולהו רבנן, ומפומיה דרבי מאיר לא קאמר. אמר ליה: אמאי? - משום דקא גמר שמעתא מפומיה דאחר. אמר ליה: אמאי? רבי מאיר רמון מצא, תוכו אכל, קליפתו זרק! אמר ליה: השתא קאמר: מאיר בני אומר: בזמן שאדם מצטער שכינה מה לשון אומרת - קלני מראשי, קלני מזרועי. אם כך הקדוש ברוך הוא מצטער על דמן של רשעים - קל וחומר על דמן של צדיקים שנשפך. לפי ההסבר של הגמרא יש הבדל בין תלמיד גדול לתלמיד קטן. תלמיד גדול יכול ללמוד תורה גם מפי אדם כמו 'אחר', אבל תלמיד קטן צריך ללמוד רק ממי שנדמה עליו כאילו הוא מלאך ה'. ההנחה היא שתלמיד גדול ידע לברור את הדברים הטובים מדברי רבו. לכאורה, לפי זה, ההלכה צריכה להיות די ברורה: אם אדם הוא גדול, הוא יכול ללמוד מהאנשים האלה ומהספרים האלה, ואם לא – לא. הבעיה היא שהשו"ע )יו"ד רמו, ח( אינו מחלק בין גדול לקטן, וכותב כך: הרב שאינו הולך בדרך טובה, אף על פי שחכם גדול הוא וכל העם צריכים לו, אין למדין ממנו עד שיחזור למוטב. השו"ע אינו מפרט מה הכוונה שאינו הולך בדרך טובה. מסתבר שלא מדובר סתם באדם שעובר עבירות, כי מי מאיתנו לא עובר עבירות, הלא רק היה ארבע אנשים שמעולם לא חטאו ומתו בעטיו של נחש?1 מדובר, כנראה, במשהו חמור יותר. כמו 'סני שומעניה' שאמרה הגמרא, שכולם מדברים על אותו אדם שאינו אדם טוב בגלל מה שהוא עשה, וכנראה שהכוונה למשהו חריג. אסור ללמוד מאדם כזה עד שהוא חוזר למוטב )וכמובן שצריך לפרט איך יודעים שהוא חזר למוטב, אבל זה עניין אחר(. למה השו"ע לא מפרט שלאדם גדול מותר ללמוד גם מאדם כזה, כפי שהגמרא אמרה בפירוש? –הש"ך )סק"ח( מביא שתי תשובות אפשריות: וי"ל דסבירא ליה כמ"ש התוספות שם וז"ל והא דריש פרק בתרא דמ"ק דשמתוהו כו' איכא למימר דקטנים הוי דגרסי קמיה וחיישי' דלמא ממשכי עכ"ל, אם כן חזינן דאף בימי הש"ס היו קטנים וכל שכן בזמן הזה שכולם נחשבים קטנים כמ"ש אם ראשונים בני אדם אנו כחמורים ולא כחמורו של רבי פנחס בן יאיר כו' ואם כן בזמן הזה אין חילוק.
1 כדאיתא בסוף פרק קמא דמס' בבא בתרא
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 143 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו שיעוריו, אבל אם לא ינדו אותו, זה חילול השם! תשובתו של רבה בר בר חנה בשם ר' יוחנן היא שאם הרב דומה למלאך ה', אפשר ללמוד תורה מפיו, ואם לא – לא. בעקבות הדברים האלה אכן רב יהודה נידה את הת"ח הזה. לכאורה, לפי זה, התשובה הפשוטה צריכה להיות שאין ללמוד תורה מאדם שנכשל בעבירות אלו. הבעיה היא שהגמרא )חגיגה יד, ב( עוסקת בארבעה שנכנסו לפרדס: תנו רבנן: ארבעה נכנסו בפרדס, ואלו הן: בן עזאי, ובן זומא, אחר, ורבי עקיבא. אמר להם רבי עקיבא: כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים! משום שנאמר דובר שקרים לא יכון לנגד עיני. בן עזאי הציץ ומת, עליו הכתוב אומר יקר בעיני ה' המותה לחסידיו. בן זומא הציץ ונפגע... אחר קיצץ בנטיעות, עליו הכתוב אומר "אל תתן את פיך לחטיא את בשרך"... יצתה בת קול ואמרה שובו בנים שובבים - חוץ מאחר, אמר: הואיל ואיטריד ההוא גברא מההוא עלמא ליפוק ליתהני בהאי עלמא. נפק אחר לתרבות רעה. נפק אשכח זונה, תבעה. אמרה ליה: ולאו אלישע בן אבויה את? - עקר פוגלא ממישרא בשבת ויהב לה. אמרה: אחר הוא... תנו רבנן: מעשה באחר שהיה רוכב על הסוס בשבת, והיה רבי מאיר מהלך אחריו ללמוד תורה מפיו. אמר לו: מאיר, חזור לאחריך, שכבר שיערתי בעקבי סוסי עד כאן תחום שבת. אמר ליה: אף אתה חזור בך. - אמר ליה: ולא כבר אמרתי לך: כבר שמעתי מאחורי הפרגוד "שובו בנים שובבים" - חוץ מאחר. תקפיה, עייליה לבי מדרשא. אמר ליה לינוקא: פסוק לי פסוקך! אמר לו: "אין שלום אמר ה' לרשעים". עייליה לבי כנישתא אחריתי, אמר ליה לינוקא: פסוק לי פסוקך! אמר לו: "כי אם תכבסי בנתר ותרבי לך ברית נכתם עונך לפני". עייליה לבי כנישתא אחריתי, אמר ליה לינוקא: פסוק לי פסוקך! אמר ליה "ואת שדוד מה תעשי כי תלבשי שני כי תעדי עדי זהב כי תקרעי בפוך עיניך לשוא תתיפי" וגו'. עייליה לבי כנישתא אחריתי, עד דעייליה לתליסר בי כנישתא, כולהו פסקו ליה כי האי גוונא. לבתרא אמר ליה: פסוק לי פסוקך! - אמר ליה: "ולרשע אמר א-להים מה לך לספר חקי" וגו'. ההוא ינוקא הוה מגמגם בלישניה, אשתמע כמה דאמר ליה "ולאלישע אמר א-להים". איכא דאמרי: סכינא הוה בהדיה וקרעיה, ושדריה לתליסר בי כנישתי. ואיכא דאמרי, אמר: אי הואי בידי סכינא - הוה קרענא ליה. ר' מאיר לומד תורה מאלישע בן אבויה אף לאחר שהוא יצא לתרבות רעה. אלישע בן אבויה היה רוכב על הסוס בשבת, ותוך כדי הליכה, ר' מאיר לומד תורה ממנו. וממשיכה הגמרא )חגיגה טו, ב( לשאול כיצד ר' מאיר למד תורה מ'אחר'? ורבי מאיר היכי גמר תורה מפומיה דאחר? והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבא-ות הוא"?, אם דומה הרב למלאך ה' צב-אות - יבקשו תורה מפיהו. ואם לאו - אל יבקשו תורה מפיהו! - אמר ריש לקיש: רבי מאיר קרא אשכח ודרש: "הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי".
ניסן תשע"ו • Z 144 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON לימוד תורה מרב שסרח הרב אריה ליבוביץ $ פתח דברינו נאמר שכמובן רוב האנשים הם טובים, ועל אחת כמה וכמה רוב הרבנים אינם נכשלים בדברים רעים, אבל לצערינו לפעמים אנחנו שומעים על רבנים חשובים שמעולם חשבנו שהם גדולי תורה ויראת שמים, ונכשלו בדברים רעים. והשאילה בהנשאלת, איך מתייחסים אליהם, ואיך מתייחסים לתורה שלמדנו מהם בעבר, ואיך מתייחסים לספרים שלהם? לצערנו, יש סוגים שונים של מעשים רעים. שמענו על רבנים שמתעללים בילדיהם, שזה דבר נורא ואיום. שמענו על רבנים שנכשלו ביצר הרע בעניינים של כסף או נשים, ושמענו על רבנים בעלי מידות רעות: שקרנים, גאוותנים וכו'. כמו כן, יש אנשים שיש להם רעיונות פסולים, נגד האמונה. האם כל הדברים האלה שונים זה מזה? האם יש להבדיל בין לימוד תורה מרב אחד לבין לימוד תורה מהשני? נושא נוסף לדיון הוא האם יש הבדל בין לימוד מהאדם באופן ישיר לבין לימוד מספרים שנכתבו על ידם. אם אדם כתב ספרים שנראים יפים מאוד, ואז התברר שהוא נכשל, האם זה פוסל את הספר, או שרק לא נלך לשיעורים שלו? שאלה שלישית שצריך לבחון היא איך להתייחס לדברים ששמענו מאנשים כאלה בעבר, עוד לפני שנודע שהוא נכשל, או לפני שהוא בכלל נכשל? קרה שראש ישיבה שהעמיד תלמידים הרבה נכשל במשהו. האם תלמידיו לשעבר צריכים לנסות לשכוח את כל התורה שלמדנו מאותו רב? ומה אם הוא הכשיר רבנים אחרים? האם הם צריכים לשכוח כל מה שהם למדו ממנו? ומה עם חתן שלמד הלכות נדה ועניני שלום בית עם רב מסוים, שהתברר לאחר זמן שהוא חטא בכל מיני דברים. האם עליו ללמוד מחדש את ההלכות של דיני טהרת המשפחה? והאם יש הבדל בין פסקי הלכה לבין שאר דברי תורה, אף בעניני אגדה ודרוש? אולי אפשר להמשיך לומר את דברי התורה שלמדנו ממנו, אך לא לצטט אותם בשמו? הגמרא )מו"ק יז, א( אומרת כך: ההוא צורבא מרבנן דהוו סנו שומעניה. אמר רב יהודה: היכי ליעביד? לשמתיה - צריכי ליה רבנן, לא לשמתיה - קא מיתחיל שמא דשמיא. אמר ליה לרבה בר בר חנה: מידי שמיע לך בהא: אמר ליה: הכי אמר רבי יוחנן, מאי דכתיב "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבא-ות הוא"? - אם דומה הרב למלאך ה', יבקשו תורה מפיו. ואם לאו - אל יבקשו תורה מפיו. שמתיה רב יהודה. רב יהודה התלבט האם לנדות את הת"ח שיצא לו שם רע, שהרי החכמים צריכים את
אור הצפון • NISSAN 5776 Z 145 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו דברי תורה בעברית
$
לימוד תורה מרב שסרח הרב אריה ליבוביץ 145 ...... בענין אכילת אפיקומן ועיקר מצות אכילת מצה הרב יהודה בלסם 137 ...... בענין תסּפרו חמשים יום ואין עושין מצוות חבילות חבילות יונתן זאב קירשנער 129 ......
ניסן תשע"ו • Z 146 Y NISSAN 5776 אור הצפון • OHR HATZAFON אור הצפון • NISSAN 5776 Z 147 Y OHR HATZAFON • ניסן תשע"ו אור הצפון $
כרך ד • ניסן תשע"ו • בית הכנסת נורט' וודמיר