Parshat Masei

A free excerpt from the Kehot Publication Society's Chumash Bemidbar/Book of Numbers with commentary based on the works of the Lubavitcher Rebbe, produced by Chabad of California. The full volume is available for purchase at www.kehot.com. For personal use only. All rights reserved. The right to reproduce this book or portions thereof, in any form, requires permission in writing from Chabad of California, Inc. The Torah - Chumash Bemidbar With an Interpolated English Translation and Commentary Based on the Works of the Lubavitcher Rebbe

Copyright © 2006-2009 by Chabad of California

THE TORAHsecond,- revisedCHUMASH printingB 2009EMIDBAR WITH AN INTERPOLATED ENGLISH TRANSLATION AND COMMENTARYA BprojectASED ON of THE WORKS OF ChabadTHE LUBAVITCH of CaliforniaREBBE 741 Gayley Avenue, Los Angeles, CA 90024 310-208-7511Copyright / Fax © 310-208-58112004 by ChabadPublished of California, by Inc. Kehot Publication Society 770 Eastern Parkway,Published Brooklyn, by New York 11213 Kehot718-774-4000 Publication / Fax 718-774-2718 Society 770 Eastern Parkway,[email protected] Brooklyn, New York 11213 718-774-4000 / Fax 718-774-2718 Order Department: 291 KingstonOrder Avenue, Department: Brooklyn, New York 11213 291 Kingston718-778-0226 Avenue / /Brooklyn, Fax 718-778-4148 New York 11213 718-778-0226www.kehot.com / Fax 718-778-4148 www.kehotonline.com All rights reserved, including the right to reproduce this book All rightsor portions reserved, thereof, including in any the form, right without to reproduce permission, this book or portionsin writing, thereof, from in anyChabad form, of without California, permission, Inc. in writing, from Chabad of California, Inc. The Kehot logo is a trademark ofThe Merkos Kehot L’Inyonei logo is a Chinuch,trademark Inc. of Merkos L'Inyonei Chinuch, Inc. ISBN: 978-0-8266-0193-3 ISBN:ISBN 978-0-8266-0195-2 0-8266-0193-6 (set)

PublishedPublished in in the the United United States States of of America America   

The Book of Numbers

Parshat Masei

5769/2009 ISBN 978-0-8266-0191-9

This book contains the Hebrew Text of the Torah, and therefore opens and is read

GENESIS Bereishit Noach Lech Lecha Vayeira Chayei Sarah Toldot Vayeitzei Vayishlach Vayeishev Mikeitz Vayigash Vayechi EXODUS Shemot Vaeira Bo Beshalach Yitro Mishpatim Terumah Tetzaveh Tisa Vayakheil Pekudei LEVITICUS Vayikra Tzav Shemini Tazria Metzora Acharei Mot Kedoshim Emor Behar Bechukotai NUMBERS Bemidbar Naso Beha’alotecha Shelach Korach Chukat Balak Pinchas Matot מסעי Masei 43 DEUTERONOMY Devarim Va’etchanan Eikev Re’eh Shoftim Teitzei Tavo Netzavim Vayeilech Ha’azinu Vezot Habrachah

מַ סְ עֵ י 43Masei Overview

t the end of parashat Chukat, the Israelites arrived at the threshold of the Promised Land, “by the Jordan opposite Jericho.” The ensuing three parashiot—Balak, Pinchas, and Matot—describe the events that took place while the Israelites were encampedA at their final stop, most prominently the encounter with Moab and Midian. This parashah, Masei, the last of the Book of Numbers, opens with a recapitulation of the Israelite’s entire trek from Egypt until their final camp, and it takes its name (which means “the journeys of”) from the opening words of this recapitulation. This summary would seem to be a fitting way to close the book. But the fact that the text continues after this review—and indeed, that the entire Book of Deuteronomy is yet to come—indicates that it serves rather as the demarcation between the story of the sojourn in the desert and the preparations for entering the Land of Israel. After looking back at what was, we look forward to what is about to be. And indeed, the remainder of Masei deals with specific instructions pertaining to the conquest of the land: driving out its idolatrous inhabitants, delineating its borders, designating who will divide it up, specifying where the Levites will live and the special role their cities will play, and detailing additional laws of inheritance. So it would seem that the opening subject of the parashah is entirely different from the rest of its contents. If the opening review of the Israelites’ itinerary is the end of the story of the desert, perhaps it should have been placed at the end of the previous parashah. The present parashah would then be entirely devoted to the life the people would lead after crossing the Jordan. The fact that, despite what we might think, the itinerary is part of the look ahead, and actually introduces it, implies that it is at least as relevant to what is to come as it is to what was.

he distinguishing feature of human life is change. True, lower life forms also grow, learn, and adapt, but once they reach maturity, they remain what they T are. Even the forms of life above us—the angels—are static: every angel is the eternal, unchanging personification of a specific level of Divine consciousness or emotion. Only human beings are capable of changing their way of looking at life, of progressing to

205 Overview of MASEI higher, more Divinely conscious levels of living based on their expanded understanding of reality. If this spiritual growth is the unique property of human existence, it follows that in order for us to remain human and avoid becoming fossilized as a stagnant animal (or even angel!), this process must go on continuously. We must always strive to expand our spiritual horizons and seek higher levels of living. The secret of life, then, is to keep moving, to keep journeying upward: never to look at progress only as a phenomenon of the past, but to see it primarily as an integral part of the future.

s we have seen, the archetype of constricted consciousness is the Land of Egypt. The Hebrew name for Egypt (Mitzraim) means “limits” and “boundaries” (meitzarim). A The Exodus from Egypt is thus the archetype for transcending limits in the spiritual life. But here we find an instructive nuance in the way the Israelites’ itinerary is introduced: “These are the journeys of the Israelites who left the Land of Egypt.” This phrase seems to imply that all the journeys were from the Land of Egypt, while technically only the first journey was from Egypt. By introducing the entire itinerary this way, the Torah teaches us that whenever we go out of Egypt, whenever we transcend one level of life, we should consider our new, expanded level of consciousness a new “Egypt,” a level of constricted awareness relative to where we want to go next. In this way, we are constantly going out of Egypt. Furthermore, rather than simply listing the stops on the journey, the account is phrased in a way that emphasizes how the Israelites left every place they stopped at: “[They] journeyed from Rameses and camped at Sukot. They journeyed from Sukot and camped at Eitam.... They journeyed from Eitam....”1 This implies that every progression from level to level must be a quantum leap. It is not enough to just enhance or ascend at our present level; each leg of the journey should be a complete departure from the previous way we conceived of God, of life, and of ourselves.2 In this context, it is particularly instructive to realize that not everything that happened along this journey from Egypt to the threshold of the Promised Land was altogether positive. At quite a few stops, the Israelites fell backwards, even retreated, and learned the lessons of Divine living the hard way. Nonetheless, they are all called “journeys”; in the long run they all contributed to the final arrival. This teaches us that in order to progress in life, we must learn how to see every regression as a lesson in how to progress further, and thereby turn every failure into a success. This is possible because, despite the imperative to progress continually, there are certain things that should not change. This is the lesson we learned in the previous parashah, Matot.3 These basic constants—our fundamental beliefs and our resistance to evil—are the bedrock of our spiritual lives, and give us the stability on which we can base our continuous ascent. In particular, we can survive our falls when we realize that they are all orchestrated by Divine providence: we fall specifically in those areas of life where God sees weneed to ascend; the rest of our life remains intact, providing the framework we need to put ourselves back together.

1. Numbers 33:5-7. 2. To borrow a metaphor from physics, constant velocity is also a constant: there must be acceleration, as well. And the rate of acceleration must also increase, or it, too, becomes a constant. And so on. 3. This is one of the inner reasons why, in most years, these two parashiot are read together.

206 Overview of MASEI

hese lessons were particularly pertinent when the Jews were about to enter the Promised Land. The safe and sequestered life of the desert, of seclusion in a T totally spiritual environment, naturally encourages spiritual growth. Of course, it is possible to stagnate in a spiritual environment as well, but the main challenge to remaining spiritually alive is in the settled land of mundane, material living. It is therefore fitting to make this point just as our sights become focused on working the land across the Jordan River, so that we remember throughout our mundane lives to strive and progress constantly toward ever higher levels of Divine consciousness. By ascending the ladder of spiritual growth ourselves and helping others make the same climb, we actualize the lessons we learned in the desert and successfully meet the great challenge of making the world into God’s home.4

4. Likutei Torah 3:88c; Sichot Kodesh 5732, vol. 2, pp. 431-434; Sichot Kodesh 5740, vol. 3, pp. 626-627; Sichot Kodesh 5741, vol. 4, pp. 268-272; Hitva’aduyot 5742, vol. 4, p. 1908; Likutei Sichot, vol. 18, pp. 382-383, vol. 23, pp. 224-228. vol. 28, pp. 282-284, etc.

207 First (Fourth) Reading מסעי 33:1 אֵ֜ ּלֶהמַסְ עֵ ֣י בְ נֵֽי־יִׂשְרָ לאֵ֗ ֥ראֲׁשֶ יָֽצְא֛ ּו מֵאֶ ֥רֶ ץ מִצְרַ֖ יִם  ONKELOS  33:1 אִלֵּ ין מַטְּ לָ נֵי בְ נֵי יִשְׂ רָאֵ ל דִּ י לְצִבְ אֹתָ ֑ם ּבְ יַד־מֹׁשֶ֖ה וְאַֽ הֲרֹֽ ן: 2 ב וַּיִכְּתֹ֨ מֹׁשֶ֜ ה אֶ ת־ נְפָקוּ מֵאַרְעָ א דְמִצְ רַ יִם לְחֵילֵ יהוֹן בִּידָ א דְ מֹשׁ ֶ ה וְאַ הֲ רֹן: 2 וּכְתַ ב מֹוצָֽאֵיהֶ ֛םלְמַסְ עֵיהֶ֖ם עַל־ּפִ ֣י יְהוָֹ ֑ה וְאֵ ּ֥לֶה מַסְ עֵיהֶ֖ם מֹשׁ ֶ ה יָת מַפְּקָ נֵיהוֹן לְמַטְּ לָ נֵיהוֹן עַ ל מֵימְ רָ א דַ ייָ וְאִלֵּ ין מַטְּ לָ נֵיהוֹן לְמֹוצָֽאֵיהֶֽ ם: לְמַפְּקָ נֵיהוֹן:

 RASHI  1 אֵ ּלֶה מַסְ עֵ י. לָמָּ ה נִכְתְּ בוּ הַמַּסָּעוֹ ת הַ ּלָלוּ? לְהוֹדִ יעַ וַ ּיַחֲנוּ בְּרִ תְ מָ ה", לָמַדְ תָּ , שׁ ֶהִ יא בְּמִדְ בַּ ר פּ ָארָ ן. וְעוֹ ד הוֹ צֵ א חֲסָדָ יו שׁ ֶ ל מָקוֹ ם, שׁ ֶאַ ף עַ ל פִּ י שׁ ֶ ּגָזַר עֲ לֵיהֶ ם לְטַ לְטְ לָם מִשּׁ ָ ם שׁ ְ מוֹ נָה מַסָּעוֹ ת שׁ ֶהָ יוּ לְאַחַ ר מִיתַ ת אַ הֲ רֹן — מֵ הֹר וְ לַהֲנִיעָ ם בַּמִּדְ בָּ ר, לֹא תֹאמַ ר שׁ ֶהָ יוּ נָעִ ים וּמְ טֻלְטָ לִ ים הָהָ ר עַ ד עַרְ בוֹ ת מוֹאָ ב בִּשׁ ְ נַת הָאַרְ בָּעִ ים, נִמְ צָ א, שׁ ֶכָּ ל מִמַּסָּ ע לְמַסָּ ע כָּ ל אַרְ בָּעִ ים שׁ ָ נָה וְ לֹא הָ יְתָ ה לָהֶ ם מְ נוּחָ ה, שׁ ְ מוֹ נֶה וּשׁ ְלֹשׁ ִ ים שׁ ָ נָה לֹא נָסְ עוּ אֶ ּלָא עֶ שְׂרִ ים מַסָּעוֹ ת. שׁ ֶ הֲרֵ י אֵ ין כָּ אן אֶ ּלָא אַרְ בָּעִ ים וּשׁ ְתַּ יִם מַסָּעוֹ ת; צֵ א מֵהֶ ם זֶה מִ יסוֹדוֹ שׁ ֶ ל רַ בִּ י מֹשׁ ֶ ה הַדַּרְשׁ ָ ן. וְרַ בִּ י תַ נְחוּמָ א דָּרַשׁ אַרְ בָּעָ ה עָ שָׂ ר, שׁ ֶכּ ֻּלָם הָ יוּ בְּשׁ ָ נָה רִאשׁ וֹ נָה קֹדֶ ם ְ ּגזֵרָ ה, בּוֹ דְּרָשׁ ָ ה אַ חֶרֶ ת: מָשׁ ָ ל לְמֶ ְלֶך שׁ ֶהָ יָה בְנוֹ חוֹ לֶה וְהוֹלִיכוֹ מִשּׁ ֶ נָּסְ עוּ מֵרַ עְמְ סֵ ס עַ ד שׁ ֶבָּ אוּ לְרִ תְ מָ ה, שׁ ֶמִּשּׁ ָ ם נִשׁ ְתַּ ְּ לחוּ לְמָקוֹ ם רָ חוֹ ק לְרַ פְּאוֹתוֹ , כֵּיוָ ן שׁ ֶהָ יוּ חוֹ זְרִ ין, הִתְחִ יל אָבִ יו הַמְרַ ּגְלִ ים, שׁ ֶ נֶּאֱמַ ר: "וְאַחַ ר נָסְ עוּ הָעָ ם מֵ חֲצֵרוֹ ת וְגוֹ ' מוֹ נֶה כָּ ל הַמַּסָּעוֹ ת. אָמַ ר לוֹ : "כָּ אן יָשׁ ַ נְנוּ, כָּ אן הוּקַרְ נוּ, שׁ ְ לַח לְ ָך אֲ נָשׁ ִ ים וְגוֹ '"1, וְכָ אן הוּא אוֹמֵ ר: "וַ ּיִסְ עוּ מֵ חֲצֵ רֹת כָּאן חָשׁ ַשׁ ְתָּ אֶ ת רֹאשׁ ֶ ָך וְ כוּ'":

1. במדבר יב, טז – יג, ב.  CHASIDIC INSIGHTS  1 These are the journeys: The Ba’al Shem Tov 2 This is the land which shall fall to you as an taught that these forty-two journeys are also the inheritance: Allegorically, the Land of Israel repre- forty-two spiritual journeys we make throughout sents the physical world in general; the fact that we our life. We begin from birth, and the nation’s exo- are obligated to perform certain commandments dus from Egypt is both its own birth as a nation and only within its borders alludes to the fact that we an allegory for every individual birth, the liberation can only perform God’s commandments and el- of the fetus from the confines of the womb into the evate material reality while our souls are in this freedom of the outside world where it can develop world, that is, during our physical lifetime. This op- and become independent. The final journey is to the portunity does not exist before the soul descends spiritual Promised Land, the afterlife that awaits us into the body and after it leaves it, even though the after death. soul is alive before birth and lives on after death. Although some of the intervening journeys in the By delineating the boundaries of the Land of Israel— Israelite’s trek through the desert were accompa- allegorically, demarcating the sphere within which nied by setbacks, in their spiritual origin and in the we can perform God’s commandments and elevate way they are meant to be reflected in our lives they the material world—the Torah underscores the val- are all holy and positive. If we choose properly be- ue we should attach to this opportunity, which we tween good and evil, we will live out these phases are granted only during our lives on earth. of life in the way God intended; if, like the genera- Relative to the beatific existence the soul enjoys tion of the desert, we make some wrong choices, in its celestial abode before birth, the difficult and 3 they will have to be expressed as setbacks. challenging life it must lead in this world seems Even though we can always transform the setbacks indeed to be a “fall” from a former height. But by we have suffered in our lives into positive, growth utilizing all our powers to capitalize on the unique experiences, it is still better not to have to fall back opportunity that is ours only in this world, we not on this. With regard to our future journeys, let us only help God achieve His purpose in creation and try to always choose to live them out in positive, fulfill the purpose of our existence, but also vastly holy ways.4 enhance our ability to absorb the Divine revelations that await us in the afterlife.5

3. See above, on 11:34; Degel Machaneh Ephraim, Masei (80a) citing Brit Menuchah; Sichot Kodesh 5719, p. 208; Or HaTorah, Masei, p. 1352; Sefer HaSichot 5749, vol. 2, p. 528. 4. Likutei Sichot, vol. 4, p. 1083. 5. Likutei Sichot, vol. 13, pp. 126-127; Tanya, chapter 37 (48b), Likutei Torah 3:42b, etc.

208 Numbers 33:1-2 Masei Synopsis of the Exodus 33:1 The Torah continues to chronicle the preparations for the people’s entry into the Land of Israel. Now that the people have reached their final stop on their trek through the desert and are poised to enter the Promised Land, the narrative sum- marizes this chapter of their history by briefly reviewing the 42 stations on the journey. These are the journeys of the Israelites who left Egypt, organized by tribal troops,1 under the leadership of Moses and Aaron. 2 Moses recorded their starting points for their journeys according to the word of God, and these were their journeys with their starting points (See Figure 1).2

Figure 1: The Forty-Nine Journeys

1. Exodus 12:51. 2. There are 41 starting points; the 42nd location being the final destination, the plains of Moab.

208 Second (Fourth) Reading מסעי 3 וַּיִסְעּ֤ו מֵֽרַ עְמְ ס֙סֵ ּבַחֹ֣דֶ ׁש הָֽרִ אׁש֔ ֹוןּבַֽחֲמִּׁשָ ֥העָׂשָ ֛ר יֹ֖ום  ONKELOS  3 וּנְטָ לוּ מֵרַעְמְ סֵ ס בְּ יַרְחָ א קַדְמָאָ ה לַחֹ֣דֶ ׁשהָֽרִ אׁש֑ ֹון מִּמָֽחֳרַ ת֣ חהַּפֶ֗סַ יָֽצְא֤ ּובְ נֵֽי־יִׂשְרָ אֵ ל֙ ּבְ יָ ֣ד בְּחַמְשׁ ָ א עַשְׂ רָ א יוֹמָ א לְ יַרְחָ א קַדְמָאָ ה מִבָּתַ ר פִּסְחָ א נְפָקוּ בְ נֵי רָ המָ֔ לְעֵינֵ֖י ּכָל־מִצְרָֽ יִם: 4 ּומִצְרַ ֣יִם ֗ מְקַּבְרִ ים אֵ ת֩ אֲׁשֶ֨ ר יִשְׂ רָאֵ ל בְּ רֵישׁ גְּלֵ י לְעֵ ינֵי כָּ ל הִּכָ֧ה יְהוָֹ ֛ה ּבָהֶ֖ם ּכָל־ּבְכ֑ ֹור ּובֵאֹל֣הֵיהֶ֔ םעָׂשָ ֥ה יְהוָֹ֖ה מִצְ רָאֵ י: 4 וּמִצְ רָאֵ י מְ קַבְּרִ ין יָת דִּ י קְטַ ל יְיָ בְּ הוֹן כָּ ל בֻּכְרָ א וּבְטַ עֲ וַתְ הוֹן ׁשְפָטִֽ ים: 5 וַּיִסְ עּ֥ו בְ לנֵֽי־יִׂשְרָאֵ֖ מֵֽרַ עְמְסֵ ֑ס וַּֽיַֽחֲנּ֖וּבְ סֻּכֹֽ ת: עֲבַ ד יְיָ דִּ ינִ ין: 5 וּנְטָ לוּ בְ נֵי יִשְׂ רָאֵ ל מֵרַעְמְ סֵ ס וּשׁ ְ רוֹ בְּ סֻכּ ֹת: 6 וּנְטָ לוּ 6 וַּיִסְ עּ֖ומִ תּסֻּכֹ֑ וַּיַֽחֲנּ֣ו םבְאֵתָ֔ אֲׁשֶ֖רּבִקְצֵ ֥ה הַּמִדְ ּבָֽ ר: מִסֻּכּ ֹת וּשׁ ְ רוֹ בְאֵתָ ם דִּ י בִּסְטַ ר 7 וַּיִסְ עּו֙ ם מֵֽאֵתָ֔ וַּיָׁ֨שָ ב֙עַל־ּפִ ֣י הַֽחִירֹ֔תאֲׁשֶ ֥ר עַל־ּפְ נֵ֖י ּבַ ֣עַ ל מַדְבְּרָ א: 7 וּנְטָ לוּ מֵאֵתָ ם וְתָ ב עַ ל פּ וּם חִ ירָתָ א דִּ י קֳדָ ם בְּעֵ ל צְ פוֹן צְפ֑ ֹוןוַּֽיַֽחֲנּ֖ו לִפְ נֵ ֥י מִ גְּדֽ ֹל: 8 וַּיִסְ עּו֙ מִּפְ נֵ ֣י הַֽחִירֹ֔ת וַּיַֽעַבְר֥ ּו וּשׁ ְ רוֹ קֳדָ ם מִ גְדּ ֹל: 8 וּנְטָ לוּ מִ ן פּ וּם חִ ירָתָ א וַעֲבָרוּ בְ גוֹ יַמָּ א לְמַדְבְּרָ א בְתֹוְך־הַ ּיָ֖ם הַּמִדְ ּבָ ה֑רָ וַּיֵ֨לְכ֜ ּו ּדֶ ֣רֶ ְךׁשְ לׁ֤שֶ תיָמִ ים֙ ּבְמִדְ ּבַ ֣ר וַאֲ זָלוּ מַ הֲלַךְ תְּ לָתָ א יוֹמִ ין בְּמַדְבְּרָ א םאֵתָ֔ וַּֽיַֽחֲנּ֖ו ּבְמָרָֽ ה: 9 וַּיִסְ עּו֙ ה מִּמָרָ֔ וַּיָבֹ֖ אּו אֵילִ ֑מָ ה דְאֵתָ ם וּשׁ ְ רוֹ בְּמָרָ ה: 9 וּנְטָ לוּ מִמָּרָ ה וַאֲ תוֹ לְאֵילִ ם וּבְאֵילִ ם תְּ רֵ י עֲשַׂ ר םּו֠בְאֵילִ֠ ׁשְּתֵ֨ ים העֶׂשְרֵ֜ עֵינֹ֥ת מַ ֛יִם וְׁשִבְעִ ֥ים ּתְ יםמָרִ֖ וַּֽיַֽחֲנּו־ מַבּ וּעִ ין דְּמַ יִּין וְשׁ ַבְעִ ין דִּקְלִ ין וּשׁ ְ רוֹ תַמָּ ן: 10 וּנְטָ לוּ מֵאֵילִ ם וּשׁ ְ רוֹ עַ ל 10 ׁשָֽ ם: וַּיִסְ עּ֖ו מֵֽאֵילִ ֑םוַּֽיַֽחֲנּ֖ו עַ ל־יַם־סֽ ּוף: יַמָּ א דְ סוּף: 11 וּנְטָ לוּ מִ יַּמָּ א דְ סוּף  שני 11 וַּיִסְ עּ֖ומִ ּיַם־ס֑ ּוף וַּֽיַֽחֲנּ֖וּבְמִדְ ּבַר־סִֽ ין: 12 וַּיִסְ עּ֖ו וּשׁ ְ רוֹ בְּמַדְבְּרָ א דְסִ ין: 12 וּנְטָ לוּ מִמַּדְבְּרָ א דְסִ ין וּשׁ ְ רוֹ בְּדָפְקָ ה: מִּמִדְ ּבַר־סִ ֑ין וַּֽיַֽחֲנּ֖ו ּבְדָ פְקָֽ ה: 13 וַּיִסְ עּ֖ו מִּדָפְקָ ה ֑ וַּֽיַֽחֲנּ֖ו 13 וּנְטָ לוּ מִדָּפְקָ ה וּשׁ ְ רוֹ בְּאָ לוּשׁ : וּנְטָ לוּ מֵאָ לוּשׁ וּשׁ ְ רוֹ בִּרְפִידִ ים 14 14 ּבְאָלֽ ּוׁש: וַּיִסְ עּ֖ומֵאָ ל֑ ּוׁש וַּֽיַֽחֲנּו֙ ּבִרְ פִידִ ם ֔ וְֹלא־הָ֨ יָה ׁשָ ֥ם וְלָ א הֲ וָה תַמָּ ן מַ יָּא לְעַמָּ א לְמִשׁ ְתֵּ י: מַ ֛יִם לָעָ֖םלִׁשְּתֽ ֹות: 15 וַּיִסְ עּ֖ומֵֽרְ ֑ פִידִ ם וַּֽיַֽחֲנּ֖וּבְמִדְ ּבַ ֥ר סִ ינָֽי: 15 וּנְטָ לוּ מֵרְפִידִ ם וּשׁ ְ רוֹ בְּמַדְבְּרָ א דְסִ ינָי: 16 וּנְטָ לוּ מִמַּדְבְּרָ א דְסִ ינָי 16 וַּיִסְ עּ֖ומִּמִדְ ּבַ ֣ר סִ ינָ ֑י וַּֽיַֽחֲנּ֖ו ֹתּבְקִבְר֥ הַּֽתַֽ אֲוָֽה: 17 וַּיִסְ עּ֖ו וּשׁ ְ רוֹ בְּקִבְ רֵ י דִמְשׁ ַ אֲלֵ י: 17 וּנְטָ לוּ מִּקִבְר֣ ֹת הַּֽתַֽ אֲוָ ֑הוַּֽיַֽחֲנּ֖ו ּבַֽחֲצֵרֽ ֹת: 18 וַּיִסְ עּ֖ומֵֽחֲצֵר֑ ֹת וַּֽיַֽחֲנּ֖ו מִקִּבְ רֵ י דִמְשׁ ַ אֲלֵ י וּשׁ ְ רוֹ בַּחֲצֵ רֹת: 18 וּנְטָ לוּ מֵ חֲצֵ רֹת וּשׁ ְ רוֹ בְּרִתְמָ ה: ּבְרִ תְמָֽ ה: 19 וַּיִסְ עּ֖ו מֵֽרִ תְמָ ֑הוַּֽיַֽחֲנּ֖ו ּבְרִ ּמֹ֥ ן ּפָֽרֶ ץ: 20 וַּיִסְ עּ֖ו 19 וּנְטָ לוּ מֵרִתְמָ ה וּשׁ ְ רוֹ בְּרִמּ ֹן פָּרֶ ץ: 20 וּנְטָ לוּ מֵרִמּ ֹן פָּרֶ ץ וּשׁ ְ רוֹ מֵרִ ּמֹ֣ ןּפָ ֑רֶ ץ וַּֽיַֽחֲנּ֖ו ּבְלִבְ נָֽה: 21 וַּיִסְ עּ֖ו מִּלִבְ נָ ֑ה וַּֽיַֽחֲנּ֖וּבְרִ ּסָֽ ה: בְּלִבְ נָה: 21 וּנְטָ לוּ מִלִּבְ נָה וּשׁ ְ רוֹ 22 וַּיִסְ עּ֖ומֵֽרִ ּסָ ֑הוַּֽיַֽחֲנּ֖ו ּבִקְ הֵלָֽתָ ה: 23 וַּיִסְ עּ֖ו מִּקְ הֵלָ ֑תָ ה בְּרִסָּ ה: 22 וּנְטָ לוּ מֵרִסָּ ה וּשׁ ְ רוֹ בִּקְהֵלָתָ ה: 23 וּנְטָ לוּ מִקְּהֵלָתָ ה וַּֽיַֽחֲנּ֖וּבְהַר־ׁשָֽפֶ ר: 24 וַּיִסְ עּ֖ו מֵֽהַר־ׁשָ ֑פֶ ר וַּֽיַֽחֲנּ֖ו ּבַֽחֲרָדָֽ ה: וּשׁ ְ רוֹ בְּ טוּרָ א דְשׁ ָ פֶ ר: 24 וּנְטָ לוּ מִטּ וּרָ א דְשׁ ָ פֶ ר וּשׁ ְ רוֹ בַּחֲרָדָ ה: 25 וַּיִסְ עּ֖ומֵֽחֲרָדָ ה֑ וַּֽיַֽחֲנּ֖וּבְמַקְ הֵֹלֽ ת: 26 וַּיִסְ עּ֖ומִּמַקְ הֵֹל֑ ת 25 וּנְטָ לוּ מֵ חֲרָדָ ה וּשׁ ְ רוֹ בְּמַקְהֵ לֹת: וַּֽיַֽחֲנּ֖ו ּבְתָֽחַ ת: 26 וּנְטָ לוּ מִמַּקְהֵ לֹת וּשׁ ְ רוֹ בְּתָחַ ת:

 RASHI  4 וּמִ צְרַ יִם מְ קַבְּרִ ים. טְ רוּדִ ים בְּאֶבְ לָם: 18 וַ יַּחֲנוּ בְּרִ תְ מָ ה. וּמַ ה ּיֹסִ יף ְלָך, לָשׁ וֹ ן רְ מִ ּיָה, חִ ֵּ צי גִבּוֹ ר שׁ ְ נוּנִ ים עִ ם ּגַחֲלֵי עַ ל שׁ ֵ ם לָשׁ וֹ ן הָרָ ע שׁ ֶ ל מְרַ ּגְלִ ים, שׁ ֶ נֶּאֱמַ ר: "מַ ה ּיִתֵּ ן לְ ָך רְ תָמִ ים"2:

2. תהלים קכ, ג־ד.

209 Numbers 33:3-26 Masei

3 They journeyed from Raamses6 in Nisan, the first month, specifically, on the 15th day of the first month; on the day following the Passover sacrifice, the Isra- elites left triumphantly7 in full view of all the Egyptians. 4 And the Egyptians were busy burying their dead, because God had struck down their firstborn,8 and He also destroyed their deities.9 5 The Israelites journeyed from Raamses and camped at Sukot.10 6 They journeyed from Sukot and camped at Eitam, at the edge of the desert.11 7 They journeyed from Eitam and returned to Pi Hachirot, which faces Ba’al Tzefon, and camped before Migdol.12 8 They journeyed from Penei Hachirot (an alternative name for Pi Hachirot) and crossed in the midst of the sea to the desert.13 They walked for three days in the desert of Eitam and camped at Marah.14 9 They journeyed from Marah and arrived at Elim, and at Elim there were 12 springs of water and 70 palm trees, and they camped there.15 10 They journeyed from Elim and camped by the Sea of Reeds.16  Second Reading 11 They journeyed from the Sea of Reeds and camped in the Sin desert.17 12 They journeyed from the Sin desert and camped at Dafkah.18 13 They journeyed from Dafkah and camped at Alush.19 14 They journeyed from Alush and camped at Refidim, but there was no water for the people to drink there.20 15 They journeyed from Refidim and camped in the Sinai desert.21 16 They journeyed from the Sinai desert22 and camped at Kivrot Hata’avah.23 17 They journeyed from Kivrot Hata’avah and camped at Chatzerot.24 18 They journeyed from Chatzerot and camped at Ritmah.25 The word ritmah means “slander”; this place was so named because it was here that the spies slan- dered the Land of Israel. 19 They journeyed from Ritmah and camped at Rimon Peretz.26 20 They journeyed from Rimon Peretz and camped at Livnah. 21 They journeyed from Livnah and camped at Risah. 22 They journeyed from Risah and camped at Kehelatah. 23 They journeyed from Kehelatah and camped at Mount Shefer. 24 They journeyed from Mount Shefer and camped at Charadah. 25 They journeyed from Charadah and camped at Makhelot. 26 They journeyed from Makhelot and camped at Tachat.

6. Exodus 12:37. 7. Ibid. 14:8. 8. Ibid. 12:29. 9. Ibid. 12:12. 10. Ibid. 12:37. 11. Ibid. 13:20. 12. Ibid. 14:2. 13. Ibid. 14:22. 14. Ibid. 15:22-23. 15. Ibid. 15:27. 16. This station is not mentioned in Exodus. 17. Exodus 16:1. 18. This station is not mentioned in Exo- dus. 19. This station is not mentioned by name in Exodus, but the events chronicled in Exodus 16 occurred there. 20. Exodus 17:1. 21. Ibid. 19:1-2. 22. Above, 10:33. 23. Above, 11:1-34; the name is not given until v. 34. 24. Above, 11:35. 25. Above, 12:16. This station is not mentioned by name but referred to as a locale in the Paran desert. 26. This and the following 16 stations are not mentioned explicitly in the historical chronicle (see above, on 20:1).

209 Second (Fourth) Reading מסעי 27 וַּיִסְ עּ֖ומִּתָ ֑חַ ת וַּֽיַֽחֲנּ֖ו ּבְתָֽרַ ח: 28 וַּיִסְ עּ֖ו מִּתָ ֑רַ חוַּֽיַֽחֲנּ֖ו  ONKELOS  27 וּנְטָ לוּ מִתָּחַ ת וּשׁ ְ רוֹ בְּתָרַ ח: ּבְמִתְקָֽ ה: 29 וַּיִסְ עּ֖ו מִּמִתְקָ ה֑ וַּֽיַֽחֲנּ֖וּבְחַׁשְ מֹנָֽה: 30 וַּיִסְ עּ֖ו 28 וּנְטָ לוּ מִתָּרַ ח וּשׁ ְ רוֹ בְּמִתְ קָ ה: 29 וּנְטָ לוּ מִמִּתְ קָ ה וּשׁ ְ רוֹ בְּחַשׁ ְ מֹנָה: מֵֽחַׁשְ מֹנָ ֑ה וַּֽיַֽחֲנּ֖וּבְמֽ ֹסֵרֽ ֹות: 31 וַּיִסְ עּ֖ו מִּמֽ ֹסֵר֑ ֹותוַּֽיַֽחֲנּ֖ו ּבִבְ נֵ ֥י 30 וּנְטָ לוּ מֵחַשׁ ְ מֹנָה וּשׁ ְ רוֹ בְּ מֹסֵ רוֹת: 31 וּנְטָ לוּ מִמּ ֹסֵ רוֹת וּשׁ ְ רוֹ בִּבְ נֵי יַֽעֲקָֽ ן: 32 וַּיִסְ עּ֖ו מִּבְ נֵ ֣ייַֽעֲקָ ֑ ןוַּֽיַֽחֲנּ֖ו ּבְחֹ֥ר הַּגִדְ ּגָֽד: 33 וַּיִסְ עּ֖ו יַעֲקָ ן: 32 וּנְטָ לוּ מִבְּ נֵי יַעֲקָ ן וּשׁ ְ רוֹ מֵחֹ֣רהַּגִדְ ּגָ ֑דוַּֽיַֽחֲנּ֖ו ּבְ יָטְבָֽתָ ה: 34 וַּיִסְ עּ֖ומִ ּיָטְבָ ֑תָ הוַּֽיַֽחֲנּ֖ו בְּ חֹר הַגִּדְ גָּד: 33 וּנְטָ לוּ מֵ חֹר הַגִּדְ גָּד וּשׁ ְ רוֹ בְּ יָטְ בָתָ ה: 34 וּנְטָ לוּ מִ יָּטְ בָתָ ה ּבְ עַבְ רֹנָֽה: 35 וַּיִסְ עּ֖ומֵֽעַבְ רֹנָ ֑ה וַּֽיַֽחֲנּ֖וּבְ עֶצְ יֹ֥ן ּגָֽבֶ ר: 36 וַּיִסְ עּ֖ו וּשׁ ְ רוֹ בְּעַבְ רֹנָה: 35 וּנְטָ לוּ מֵעַבְ רֹנָה וּשׁ ְ רוֹ בְּעֶצְ יֹן גָּבֶ ר: 36 וּנְטָ לוּ מֵעֶצְ יֹן מֵֽעֶצְ יֹ֣ןּגָ ר֑בֶ וַּיַֽחֲנּ֥ובְמִדְ ּבַר־צִ֖ ן הִ ֥וא קָדֵֽ ׁש: 37 וַּיִסְ עּ֖ומִּקָדֵ ׁ֑ש גָּבֶ ר וּשׁ ְ רוֹ בְמַדְבְּרָ א דְצִ ן הִ יא רְקָ ם: 37 וּנְטָ לוּ מֵרְקָ ם וּשׁ ְ רוֹ בְּ הֹר טוּרָ א וַּֽיַֽחֲנּו֙ ּבְהֹ֣ר רהָהָ֔ ּבִקְצֵ֖ה אֶ ץ֥רֶ אֱדֽ ֹום: 38 וַּיַ֩עַל֩ אַֽ הֲרֹ֨ן הַּכֹהֵ֜ ן בִּסְ יָפֵ י אַרְעָ א דֶאֱ דוֹם: 38 וּסְ לֵ ק אַ הֲ רֹן כַּהֲנָא לְ הֹר טוּרָ א עַ ל מֵימְ רָ א אֶל־הֹ֥ר הָהָ ֛ר עַל־ּפִ ֥י יְהוָֹ֖הוַּיָ֣מָ תׁשָ ֑םּבִׁשְ נַ ֣ת הָֽאַרְ ּבָעִ֗ ים דַ ייָ וּמִ ית תַּמָּ ן בִּשׁ ְ נַת אַרְבְּעִ ין לְמִפַּ ק לְצֵ ֤אתּבְ נֵֽי־יִׂשְרָ אֵ ל֙ מֵאֶ ץ ֣רֶ מִצְרַ֔ יִם ּבַחֹ֥דֶ ׁש הַֽחֲמִיׁשִ֖ י בְּ נֵי יִשְׂ רָאֵ ל מֵאַרְעָ א דְמִצְ רַ יִם בְּ יַרְחָ א חֲמִישׁ ָאָ ה בְּחַ ד לְ יַרְחָ א: ֥דּבְאֶחָ לַחֽ ֹדֶ ׁש: 39 וְאַֽ הֲרֹ֔ן ּבֶן־ׁשָל֧ ׁש וְעֶׂשְרִ ים֛ ּומְאַ֖ ת ׁשָנָ ֑ה 39 וְאַ הֲ רֹן בַּ ר מְאָ ה וְעֶשְׂ רִ ין וּתְ לַ ת שׁ ְ נִ ין כַּ ד מִ ית בְּ הֹר טוּרָ א: ּבְ מֹתֹ֖ו ּבְהֹ֥ר הָהָֽ ר: ס 40 וּשׁ ְ מַ ע כְּ נַעֲנָאָ ה מַלְכָּ א דַעֲרָ ד 40 וַּיִׁשְמַ֗ עהַּֽכְ נַֽעֲנִי֙מֶ ֣לְֶך עֲרָ֔ ד וְהּֽוא־יׁשֵ ֥ב ּבַּנֶ֖גֶבּבְאֶ ץ֣רֶ ּכְ נָ ֑עַ ן וְהוּא יָתֵ ב בְּדָ רוֹמָ א בְּאַרְעָ א דִכְ נָעַ ן בְּמֵיתֵ י בְּ נֵי יִשְׂ רָאֵ ל: 41 וּנְטָ לוּ מֵ הֹר א ּבְבֹ֖ ּבְ נֵ ֥י יִׂשְרָאֵֽ ל: 41 וַּיִסְ עּ֖ו מֵהֹ֣רהָהָ ֑רוַּֽיַֽחֲנּ֖ו ּבְצַלְמֹנָֽה: טוּרָ א וּשׁ ְ רוֹ בְּצַלְ מֹנָה: 42 וּנְטָ לוּ מִצַּלְ מֹנָה וּשׁ ְ רוֹ בְּ פוּנֹן: 43 וּנְטָ לוּ 42 וַּיִסְ עּ֖ו מִּצַלְמֹנָ ֑ה וַּֽיַֽחֲנּ֖וּבְ פּונֹֽן: 43 וַּיִסְ עּ֖ומִ ּפּונֹ֑ןוַּֽיַֽחֲנּ֖ו מִפּ וּנֹן וּשׁ ְ רוֹ בְּ אֹבֹת: 44 וּנְטָ לוּ מֵ אֹבֹת וּשׁ ְ רוֹ בִּמְ גִזַּת עֲבָרָאֵ י בִּתְ חוּם 44 ּבְ אֹבֽ ֹ ת: וַּיִסְ עּ֖ומֵֽאֹבֹ֑ ת וַּֽיַֽחֲנּ֛וּבְעִ ּיֵ ֥י הָֽ יםעֲבָרִ֖ ּבִ גְב֥ ּול מוֹאָ ב: 45 וּנְטָ לוּ מִמְּ גִזָּתָ א וּשׁ ְ רוֹ מֹואָֽ ב: 45 וַּיִסְ עּ֖ו מֵֽעִּיִ ֑ים וַּֽיַֽחֲנּ֖וּבְדִ יבֹ֥ ן ּגָֽד: 46 וַּיִסְ עּ֖ו מִּדִ יבֹ֣ ן בְּדִ יבֹן גָּד: 46 וּנְטָ לוּ מִדִּ יבֹן גָּד וּשׁ ְ רוֹ בְּעַלְ מֹן דִּבְלָתָ יְמָ ה: 47 וּנְטָ לוּ ּגָ ֑ד וַּֽיַֽחֲנּ֖וּבְ עַלְמֹ֥ ן ּדִ בְ לָתָֽ יְמָ ה: 47 וַּיִסְ עּ֖ו מֵֽעַלְמֹ֣ ן ּדִ בְ לָתָ ֑יְמָ ה מֵעַלְ מֹן דִּבְלָתָ יְמָ ה וּשׁ ְ רוֹ בְּ טוּרֵ י דַעֲבָרָאֵ י דִּ קֳדָ ם נְ בוֹ: 48 וּנְטָ לוּ וַּֽיַֽחֲנּ֛ו ֥יּבְהָרֵ הָֽ עֲבָרִ֖ ים לִפְ נֵ ֥י נְבֽ ֹו: 48 וַּיִסְ עּ֖ו מֵֽהָרֵ ֣י הָֽ עֲבָרִ ֑ ים מִטּ וּרֵ י דַעֲבָרָאֵ י וּשׁ ְ רוֹ בְּמֵישׁ ְ רַ יָּא וַּֽיַֽחֲנּו֙ ּבְעַֽרְ בֹ֣ ת ב מֹואָ֔ עַ֖ל יַרְ ֥ןּדֵ יְרֵחֽ ֹו: 49 וַּיַֽחֲנּ֤ו עַל־הַ ּיַרְ ּדֵ ן֙ דְ מוֹאָ ב עַ ל יַרְדְּ נָא דִ ירֵ חוֹ: 49 וּשׁ ְ רוֹ עַ ל יַרְדְּ נָא מִבֵּ ית יְשׁ ִ ימוֹת עַ ד מֵישׁ ַ ר מִּבֵ ֣ית הַ יְׁשִמֹ֔ת עַ֖ד אָבֵ ֣להַּׁשִּטִ ֑ים ּבְעַֽרְ בֹ֖ת מֹואָֽ ב: ס שׁ ִ טִּין בְּמֵישׁ ְ רַ יָּא דְ מוֹאָ ב:  RASHI  38 עַ ל פִּ י ה'. מְ לַמֵּ ד שׁ ֶמֵּ ת בִּ נְשׁ ִ יקָ ה: 40 וַ י ִּשׁ ְ מַ ע הַ ְכּ נַ עֲ נִ י . 49 מִ בֵּ ית הַ יְשׁ ִ מֹת עַ ד אָ בֵ ל הַשּׁ ִ ִ ּטים. כָּ אן לִמֶּדְ ָך שׁ ִ עוּר כָּ אן לִמֶּדְ ָך שׁ ֶמִּיתַ ת אַ הֲ רֹן הִ יא הַשּׁ ְ מוּעָ ה, שׁ ֶ נִּסְתַּ ְּ לקוּ מַ חֲנֵה יִשְׂרָ אֵ ל שׁ ְ נֵים עָ שָׂ ר מִ יל, דְּ אָמַ ר רַ בָּ ה בַּ ר בַּ ר חָ נָה5: עַ נְ נֵי כָבוֹ ד וְכַסָּ בוּר שׁ ֶ נִּתְּ נָה רְשׁ וּת לְהִ ּלָחֵ ם בְּ יִשְׂרָ אֵ ל, לְדִידִ י חֲזִ י לִ י הַ הוּא אַתְרָ א וְ כוּ': אָ בֵ ל הַשּׁ ִ ִ ּטים. מִישׁ וֹ ר לְפִיכָ ְך חָ זַר וּכְתָ בָהּ : 44 בְּעִ יֵּי הָעֲבָרִ ים. לְשׁ וֹ ן חֳרָ בוֹ ת שׁ ֶל שׁ ִטִּים "אָ בֵל" שׁ ְ מוֹ : וְ ִּ גַלים, כְּמוֹ : "לְעִ י הַשּ ָׂדֶ ה"3, "שָׂ מוּ אֶ ת יְרוּשׁ ָ לַיִם לְעִ ּיִים"4:

3. מיכה א, ו. 4. תהלים עט, א. 5. עירובין נה, ב.

2449 to 2468),41 so, in the remaining 19 years (between 2469 and 2487), they camped at only 20 stations. They thus spent an average of a year at each of these stations.

41. Above, on 19:1, from Rashi on Deuteronomy 1:46.

210 Numbers 33:27-49 Masei

27 They journeyed from Tachat and camped at Tarach. 28 They journeyed from Tarach and camped at Mitkah. 29 They journeyed from Mitkah and camped at Chashmonah. 30 They journeyed from Chashmonah and camped at Moserot. 31 They journeyed from Moserot and camped at Benei Yaakan. 32 They journeyed from Benei Yaakan and camped at Chor Hagidgad. 33 They journeyed from Chor Hagidgad and camped at Yotvatah. 34 They journeyed from Yotvatah and camped at Avronah. 35 They journeyed from Avronah and camped at Etzion Gever. 36 They journeyed from Etzion Gever and camped in the desert of Tzin, at the city of Kadesh.27 37 They journeyed from Kadesh and camped at Mount Hor,28 at the edge of Edom. 38 Aaron the priest ascended Mount Hor at God’s bidding and died there “by God’s kiss,”29 on the first day of Av, the fifth month, in the 40th year of the Israel- ites’ exodus from Egypt.30 39 Aaron was 123 years old when he died at Mount Hor. 40 After Aaron died, the Amalekite king of Arad, disguised as a Canaanite, who dwelt in the south of Canaan, heard that Aaron died when the Israelites came to Mount Hor, and therefore attacked them.31 41 They journeyed from Mount Hor and camped at Tzalmonah.32 42 They journeyed from Tzalmonah and camped at Punon.33 43 They journeyed from Punon and camped at Ovot.34 44 They journeyed from Ovot and camped by the ruins of the passes,35 on the Moabite boundary. 45 They journeyed from the ruins of the passes and camped at Divon Gad.36 46 They journeyed from Divon Gad and camped at Almon Divlataimah.37 47 They journeyed from Almon Divlataimah and camped at The Mountains of the Passes, in front of Nebo.38 48 They journeyed from The Mountains of the Passes and camped in the plains of Moab by the Jordan opposite Jericho.39 49 They camped along the Jordan; their encampment extended from Beit Yeshimot to Avel, the plain of Shitim,40 in the plains of Moab, a distance of 24,000 cubits. From this chronicle, it is clear that God did not exhaust the people by making them wan- der continuously during the 38 years between the sin of the spies and the entry into the land. Of the 42 stations, 14 occurred between the Exodus (the 15th of Nisan, 2448) and the decree (the 9th of Av, 2449), and 8 between Kadesh (the 1st of Nisan, 2487) and the plains of Moab (after Tishrei, 2488). The people spent 19 years at Ritmah (from

27. Above, 20:1. 28. Above, 20:22. 29. Above, on 20:26. 30. Above, 20:23-29. 31. See above, 21:1-3. 32. Above, 21:4; it is not men- tioned there by name. 33. This is where the incident of the snakes occurred (above, 21:4-9), although it is not mentioned by name in the chronicle of the incident. 34. Above, 21:10. 35. Above, 21:11. 36. Above, 21:12; it is not mentioned there by name. 37. Above, 21:13; it is not mentioned there by name. 38. Above, 21:32; it is not mentioned there by name. 39. Above, 22:1, 27:12. 40. Above, 25:1.

210 Third (Fifth) Reading מסעי

   שלישי )חמישי במחוברין( 50 וַיְדַ ּבֵ ֧ר יְהוָֹ ֛ה אֶ ל־מֹׁשֶ֖ה ONKELOS 50 וּמַלֵּ יל יְיָ עִ ם מֹשׁ ֶ ה בְּמֵישׁ ְ רַ יָּא ּבְעַֽרְ בֹ֣ תמֹואָ ֑ב עַ ל־יַרְ ּדֵ ֥ן יְרֵ ח֖ ֹו לֵאמֽ ֹ ר: 51 ּדַ ּבֵ ר֙אֶל־ּבְ נֵ ֣י דְ מוֹאָ ב עַ ל יַרְדְּ נָא דִ ירֵ חוֹ לְמֵימָ ר: 51 מַלֵּ ל עִ ם בְּ נֵי יִשְׂ רָאֵ ל וְתֵימַ ר יִׂשְרָ לאֵ֔ וְאָֽמַרְ ּתָ֖ אֲלֵהֶ ֑םּכִ ֥י אַּתֶ ֛ם ֥ עֹֽבְרִ ים אֶת־הַ ּיַרְ ּדֵ֖ ן אֶ ל־ לְ הוֹן אֲרֵ י אַתּ וּן עָבְרִ ין יָת יַרְדְּ נָא 52 לְאַרְעָ א דִכְ נָעַ ן: 52 וּתְתָרְ כוּן אֶ ץ֥רֶ ּכְ נָֽעַ ן: וְהֹ֨ורַׁשְּתֶ֜ ם ֤יאֶת־ּכָל־יֽׁשְבֵ הָאָ֨רֶ ץ֙מִּפְ נֵיכֶ֔ ם יָת כָּ ל יָתְ בֵ י אַרְעָ א מִ ן קֳדָמֵ יכוֹן וְאִּ֨בַדְ ּתֶ֔ ם ת אֵ֖ ּכָל־מַׂשְּכִ ּיֹתָ ֑םוְאֵ֨ תּכָל־צַלְמֵ ֤י מַּסֵֽכֹתָ ם֙ וּתְאַבְּ דוּן יָת כָּ ל בֵּ ית סִ גְדַּתְ הוֹן וְיָת כָּ ל צַלְמֵ י מַתְּ כַתְ הוֹן תְּאַבְּ דוּן וְיָת ּתְאַּבֵ֔ דּו וְאֵ ֥ת ּכָל־ּבָֽמֹותָ֖ םּתַׁשְמִֽ ידּו: 53 וְהֹֽורַׁשְּתֶ ֥ם אֶ ת־ כָּ ל בָּמַתְ הוֹן תְּשׁ ֵ יצוּן: 53 וּתְתָרְ כוּן יָת יָתְ בֵ י אַרְעָ א וְתֵיתְ בוּן בַּהּ אֲרֵ י הָאָ֖רֶץ וִֽיׁשַבְּתֶם־ּבָ ּ֑ה ּכִ ֥ילָכֶ ֛ם נָתַ יּ֥תִ ץאֶת־הָאָ֖רֶ לָרֶ ׁ֥שֶ ת לְ כוֹן יְהָבִ ית יָת אַרְעָ א לְמֵירַ ת אֹתָֽ ּה: 54 וְהִתְ נַֽחַלְּתֶ ם֩ ץ אֶת־הָאָ֨רֶ ל ּבְגֹורָ֜ לְמִׁשְּפְחֽ ֹתֵ יכֶ֗ ם יָתַהּ : 54 וְתַחְסְ נוּן יָת אַרְעָ א בְעַדְבָ א לְ זַרְ עֲ יַתְ כוֹן לְסַגִּיאֵ י תַּסְ גּוּן לָרַ֞ב ּתַרְ ּב֤ ּואֶ ת־נַֽחֲלָתֹו֙ וְלַמְ עַט֙ ּתַמְעִ ֣יט אֶ ת־נַֽחֲלָת֔ ֹו אֶל֩ יָת אַ חֲסַנְתְּ הוֹן וְלִ זְעִ ירֵ י תַּ זְעֲרוּן יָת אַ חֲסַנְתְּ הוֹן לִדְ יִפּ וֹק לֵהּ תַּמָּ ן אֲׁשֶר־יֵ֨צֵ אל֥ ֹוׁשָ ּ֛מָ ה הַּגֹורָ֖ ל ל֣ ֹויִֽהְ יֶ֑ה לְמַּט֥ ֹות אֲבֽ ֹתֵיכֶ֖ם עַדְבָ א דִּילֵהּ יְהֵ י לְשׁ ִ בְטֵ י אֲבָהַתְ כוֹן תַּחְסְ נוּן: 55 וְאִ ם לָ א תְתָרְ כוּן יָת ּתִתְ נֶחָֽ לּו: 55 אוְאִם־ֹל֨ תֹורִ ֜ יׁשּו אֶ ֣ית־יֽׁשְבֵ הָאָ֘רֶ ץ֘ מִּפְ נֵיכֶ ם֒ יָתְ בֵ י אַרְעָ א מִ ן קֳדָמֵ יכוֹן וִיהֵ י דִּ י וְהָיָה֙ אֲׁשֶ ֣רּתֹותִ ֣ ירּו מֵהֶ֔ םלְׂשִּכִ יםּ֙בְעֵ ֣ינֵיכֶ֔ ם וְלִצְ נִינִ֖ם תַשׁ ְ אֲרוּן מִ נְּ הוֹן לְסִיעָ ן נָטְ לָ ן זֵין לְקִבְלֵ יכוֹן וּלְמַשּׁ ִ רְ יָן מַקְּ פָ נֵיכוֹן ּבְצִּדֵ יכֶ ֑ם וְצָֽרֲר֣ ּו אֶתְ כֶ֔ םעַל־הָאָ֕רֶ ץאֲׁשֶ ֥ר אַּתֶ֖ םיֽׁשְבִ ֥ים ּבָֽ ּה: וִיעִ יקוּן לְ כוֹן עַ ל אַרְעָ א דִּ י אַתּ וּן יָתְבִ ין בַּהּ : 56 וִיהֵ י כְּמָ א דִ י 56 וְהָ יָ֗הּכַֽאֲׁשֶ ֥רּדִ ּמִ ֛יתִ י לַֽעֲׂשֹ֥ות לָהֶ֖ם אֶֽ עֱׂשֶ ֥ה לָכֶֽם: פ חֲשׁ ָבִ ית לְמֶעְבַּ ד לְ הוֹן אֶ עֱבֵ יד לְ כוֹן: 34:1 2 34:1 וּמַלֵּ יל יְיָ עִ ם מֹשׁ ֶ ה לְמֵימָ ר: וַיְדַ ּבֵ ֥ריְהוָֹ֖ה אֶ ֥הל־מֹׁשֶ ּלֵאמֽ ֹ ר: וצַ֞ אֶת־ּבְ נֵ ֤י יִׂשְרָ אֵ ל֙ 2 פַּקֵּ ד יָת בְּ נֵי יִשְׂ רָאֵ ל וְתֵימַ ר לְ הוֹן וְאָֽמַרְ ּתָ ֣ םאֲלֵהֶ֔ ּכִֽי־אַּתֶ ֥ם ּבָאִ֖ ים אֶל־הָאָ ץ֣רֶ ּכְ נָ ֑עַ ן זֹ֣את אֲרֵ י אַתּ וּן עָלִ ין לְאַרְעָ א דִכְ נָעַ ן דָּ א אַרְעָ א דִּ י תִתְפְּלֵ ג לְ כוֹן בְּאַ חֲסָ נָא הָאָ֗רֶ ץאֲׁשֶ֨ר ּתִ ּפֹ֤ל לָכֶם֙ ּבְ נַֽחֲלָ֔האֶ ֥רֶץּכְ נַ֖עַן לִגְבֹֻֽלתֶֽיהָ : אַרְעָא דִכְ נַעַן לִתְ חוּמָהָ א:  RASHI  51 כִּ י אַתֶּ ם עֹבְרִ ים אֶ ת הַ יַּרְ דֵּ ן וְגוֹ ' וְהוֹרַשׁ ְתֶּ ם וְגוֹ '. עָ שָׂ ר ּגְבוּלִ ין, כְּמִ נְיַן הַשּׁ ְ בָטִ ים: 55 וְהָ יָה אֲשׁ ֶ ר תּ וֹתִ ירוּ וַהֲ לֹא כַּמָּ ה פְעָמִ ים הֻזְהֲרוּ עַ ל כָּ ְך? אֶ ּלָא כָּ ְך אָמַ ר לָהֶ ם מֵ הֶ ם . יִהְ יֶה לָכֶ ם לְרָ עָ ה: לְשִׂ כִּ ים בְּעֵ ינֵיכֶ ם. לִיתֵדוֹ ת מֹשׁ ֶ ה: "כְּשׁ ֶאַתֶּ ם עוֹבְרִ ים בַּ ּיַרְ דֵּ ן בַּ ּיַבָּשׁ ָ ה, עַ ל מְ נָת כֵּ ן הַמְ נַקְּרוֹ ת עֵ ינֵיכֶ ם, תַּרְ ּגוּם שׁ ֶ ל "יְתֵדוֹ ת"7 — "שִׂכַּ ּיָא": תַּעַבְ רוּ, וְאִ ם לָאו — מַ יִם בָּאִ ין וְשׁ וֹטְ פִ ין אֶתְ כֶ ם". וְכֵ ן וְ לִ צְ נִ י נִ ם . פּ וֹתְרִ ים בּוֹ הַפּ וֹתְרִ ים לְשׁ וֹ ן מְ סוּכַ ת קוֹצִ ים, מָצִ ינוּ שׁ ֶאָמַ ר לָהֶ ם יְהוֹשׁ ֻעַ בְּעוֹדָ ם בַּ ּיַרְ דֵּ ן: 52 וְהוֹרַשׁ ְתֶּ ם. הַסּ וֹכֶכֶ ת אֶתְ כֶ ם לִסְ ּגֹר וְלִכְ לֹא אֶתְ כֶ ם מֵאֵ ין יוֹ צֵ א וָבָ א: וְ גֵרַשׁ ְתֶּ ם: מַ שְׂ כִּ יֹּתָ ם. כְּתַרְ ּגוּמוֹ : "בֵּ ית סִ גְדַּתְ הוֹ ן", עַ ל שׁ ֵ ם וְצָרְ רוּ אֶתְ כֶ ם. כְּתַרְ ּגוּמוֹ : 2 זֹאת הָאָרֶ ץ אֲשׁ ֶ ר תִּפּ ֹל לָכֶ ם שׁ ֶהָ יוּ מְ סַכְּכִ ין אֶ ת הַקַּרְ קַ ע בְּרִ צְפּ ַ ת אֲבָנִ ים שׁ ֶ ל שׁ ַ יִשׁ וְגוֹ '. לְפִ י שׁ ֶהַרְ בֵּ ה מִ צְוֹ ת נוֹ הֲגוֹ ת בָּאָרֶ ץ וְאֵ ין נוֹ הֲגוֹ ת לְהִשׁ ְתַּ חֲווֹ ת עֲ לֵיהֶ ם בְּפִשּׁ וּט יָדַ יִם וְרַ גְלַיִם, כְּדִ כְתִ יב: בְּ חוּצָ ה לָאָרֶ ץ, הֻצְרַ ְך לִכְתּ ֹב מֶצְרָ נֵי ּגְבוּלֵי רוּחוֹתֶיהָ "וְאֶ בֶ ן מַ שְׂכִּ ית לֹא תִתְּ נוּ בְּאַרְ צְכֶ ם לְהִשׁ ְתַּ חֲוֹ ת עָ לֶיהָ "6: סָבִ יב, לוֹמַ ר לְ ָך: מִ ן הַ ּגְבוּלִ ים הַ ּלָלוּ וְלִפְ נִ ים, הַמִּ צְוֹ ת מַ סּ ֵ ֹכ תָ ם . כְּתַרְ ּגוּמוֹ : "מַתְּ כַתְ הוֹ ן": 53 וְהוֹרַשׁ ְתֶּ ם אֶ ת נוֹ הֲגוֹ ת: תִּפּ ֹל לָכֶ ם. עַ ל שׁ ֵ ם שׁ ֶ נִּתְ חַ ּלְקָ ה בְּגוֹרָ ל, נִקְרֵ את ָ ה אָ רֶ ץ . וְהוֹרַשׁ ְתֶּ ם אוֹתָהּ מִ ּיוֹשׁ ְ בֶיהָ , וְאָ ז "וִישׁ ַבְתֶּ ם בָּהּ " חֲלֻקָּ ה לְשׁ וֹ ן "נְפִ ילָה". וּמִדְרַשׁ אַ ּגָדָ ה אוֹמֵ ר8: עַ ל יְדֵ י — תּ וּכְ לוּ לְהִתְ קַ ּיֶם בָּהּ , וְאִ ם לָאו — לֹא תוּכְ לוּ לְהִתְ קַ ּיֶם שׁ ֶהִפִּ יל הַקָּדוֹשׁ בָּ ְרוּך הוּא שָׂרֵ יהֶ ם שׁ ֶ ל שׁ ִבְעָ ה אֻמּ וֹ ת מִ ן בָּהּ : 54 אֶ ל אֲשׁ ֶ ר יֵצֵא לוֹ שׁ ָמָּ ה. מִקְרָ א קָ צֵ ר הוּא זֶה — הַשּׁ ָמַ יִם וּכְפָתָ ן לִפְ נֵי מֹשׁ ֶ ה, אָמַ ר לוֹ : "רְ אֵ ה, אֵ ין בָּהֶ ם אֶ ל מָקוֹ ם אֲשׁ ֶ ר יֵצֵ א לוֹ שׁ ָמָּ ה הַ ּגוֹרָ ל, לוֹ יִהְ יֶה: לְ מַ ּט וֹ ת עוֹד כּ ֹחַ ": אֲ בֹתֵ יכֶ ם. לְפִ י חֶשׁ ְבּוֹ ן יוֹצְאֵ י מִ צְרַ יִם. דָּ בָ ר אַ חֵ ר: בִּשׁ ְ נֵים

6. ויקרא כו, א. 7. שמות לח, כ. 8. תנחומא ד.

211 Numbers 33:50-34:2 Masei Occupying the Land  Third Reading (Fifth when combined) 50 God spoke to Moses in the plains of Moab by the Jordan opposite Jericho, saying: 51 “Although you have already told the people that they will have to expel the present population from Canaan,42 speak to the Israelites now and say to them: ‘When you cross the Jordan into Canaan, 52 you shall do so with the express intention to drive out all the inhabitants of the land from before you, or else the waters of the Jordan will engulf you and kill you. You must destroy all their marble-floored temples, destroy their molten idols, and demolish their altars. 53 If you indeed clear out the land of its present inhabitants, you will successfully settle it, for I have given you the land to occupy it. 54 You shall be privileged to give the land as an inheritance to your families by lot, as I have told you:43 you shall give a larger inheritance to the large tribe and you shall give a smaller inheritance to the small tribe; wherever the lot falls for a person, that shall be his inheritance; you shall inherit according to the tribes of your fathers who came out of Egypt, and furthermore, you shall inherit the land in 12 districts, according to the tribes of your fathers. 55 But if you do not completely drive out the inhabitants of the land from before you, then those whom you leave over will become as vexing as spikes in your eyes and will cage you in like a hedge of thorns on all your sides, and they will harass you in those areas of the land in which you settle. 56 And it will be that what I had intended to do to them, I will do to you.’ ”

The Boundaries of the Land 34:1 God spoke to Moses, saying: 2 “Command the Israelites and say to them, ‘When you arrive in Canaan, this is the land which shall fall to you by lot as an inheritance, Canaan according to its borders. As you know, there are certain commandments that you are obligated to fulfill only within your land but not outside of it. It is specifically within the fol- lowing borders that you are obligated to fulfill those commandments. It will fall easily to you, for I have incapacitated the guardian angels of the seven nations that occupy it.

42. Exodus 23:27-33, 34:11 ff. 43. Above 26:52-56.

211 Third (Fifth) Reading מסעי 3 וְהָ יָ֨ה לָכֶ ֧ם ּפְאַ ת־נֶ �֛גֶב מִּמִדְ ּבַר־צִ֖ ן ֣יעַל־יְדֵ אֱד֑ ֹום וְהָ יָ ֤ה  ONKELOS  3 וִיהֵ י לְ כוֹן רוּחַ דָּ רוֹמָ א מִמַּדְבְּרָ א לָכֶםּ֙גְב֣ ּול נֶ֔גֶבמִקְצֵ ֥ה יָם־הַּמֶ֖לַח קֵֽדְ מָ ה: 4 וְ נָסַ ֣ב לָכֶ ם֩ דְצִ ן עַ ל תְּ חוּמֵ י אֱ דוֹם וִיהֵ י לְ כוֹן תְּ חוּם דָּ רוֹמָ א מִסְּ יָפֵ י יַמָּ א דְמִלְחָ א הַּגְב֨ ּול מִ ּנֶ֜ גֶבלְמַֽ עֲלֵ ֤ה עַקְרַּבִ ים֙ וְעָ ֣בַ ר צִ֔ נָה והיה } הָוְ י ּו֙ { קִדּ וּמָ א: 4 וְיַסְחַ ר לְ כוֹן תְּ חוּמָ א מִדָּ רוֹמָ א לְמַסְּקָ נָא דְעַקְרַבִּ ים וְיֶעְבַּ ר ּתֹֽוצְ אֹתָ֔ יו מִ ּנֶ֖גֶב לְקָדֵ ׁ֣שּבַרְ נֵ ֑עַ וְ יָצָ ֥א חֲצַר־אַּדָ֖ ר וְעָבַ ֥ר לְצִ ן וִיהוֹן מַפְּקָ נוֹהִ י מִדָּ רוֹמָ א לִרְקַ ם גֵּיאָ ה וְיִפּ וֹק לַחֲצַ ר אַדָּ ר וְיֶעְבַּ ר עַצְמֽ ֹ נָה: 5 וְנָסַ ֧ב הַּגְב֛ ּול מֵֽעַצְמ֖ ֹון נַ ֣חְ לָהמִצְרָ ֑יִם וְהָ יּ֥ו לְעַצְ מוֹן: 5 וְיַסְחַ ר תְּ חוּמָ א מֵעַצְ מוֹן לְ נַחֲלָ א דְמִצְ רָ יִם וִיהוֹן מַפְּקָ נוֹהִ י תֹֽוצְ יואֹתָ֖ הַ ּיָּֽמָ ה: 6 ּוגְב֣ ּול יָ֔ם וְהָ יָ ֥ה לָכֶ ֛םהַ ּיָ ֥ם הַ ּגָד֖ ֹול ּוגְב֑ ּול לְ יַמָּ א: 6 וּתְ חוּם מַעַרְבָ א וִיהֵ י לְ כוֹן יַמָּ א רַבָּ א וּתְ חוּמֵהּ דֵּ ין יְהֵ י לְ כוֹן זֶה־ּיִֽהְ יֶ֥ה לָכֶ֖ם ּגְב֥ ּול יָֽם: 7 וְזֶה־ּיִֽהְ יֶ֥ה לָכֶ֖םּגְב֣ ּול צָפ֑ ֹון מִ ן־ תְּ חוּם מַעַרְבָ א: 7 וְדֵ ין יְהֵ י לְ כוֹן תְּ חוּם צִפּ וּנָא מִ ן יַמָּ א רַבָּ א תְּ כַ וְּנוּן הַ ּיָם֙הַ ּגָדֹ֔ל ּתְתָא֥ ּו לָכֶ֖ם הֹ֥ר הָהָֽ ר: 8 מֵהֹ֣ר רהָהָ֔ ּתְתָא֖ ּו לְ כוֹן לְ הֹר טוּרָ א: 8 מֵ הֹר טוּרָ א תְּ כַ וְּנוּן לִמְ טֵ י חֲמָ ת וִיהוֹן מַפְּקָ נוֹהִ י אלְבֹ֣ חֲמָ ֑ת וְהָ יּ֛ו ּתֹֽוצְאֹ֥ ת הַּגְבֻ֖ל צְדָֽדָ ה: 9 וְ ֤איָצָ הַּגְבֻל֙ דִתְ חוּמָ א לִצְ דָ ד: 9 וְיִפּ וֹק תְּ חוּמָ א לְ זִפְ רוֹן וִיהוֹן מַפְּקָ נוֹהִ י לַחֲצַ ר זִפְרֹ֔נָהוְהָ יּ֥ו תֹֽוצְ אֹתָ֖ יו חֲצַ ֣ר עֵינָ �֑ן זֶה־ּיִֽהְ יֶ֥ה לָכֶ֖םּגְב֥ ּול צָפֽ ֹון: עֵ ינָן דֵּ ין יְהֵ י לְ כוֹן תְּ חוּם צִפּ וּנָא: 10 וּתְ כַ וְּנוּן לְ כוֹן לִתְ חוּם קִדּ וּמָ א 10 וְהִתְאַּוִיתֶ ֥ם לָכֶ֖ם לִגְבּ֣ול קֵ ֑דְ מָה ֥רמֵֽחֲצַ עֵינָ֖ן ׁשְפָֽמָ ה: מֵ חֲצַר עֵ ינָן לִשׁ ְ פָ ם:

 RASHI  3 וְהָ יָה לָכֶ ם פְּאַ ת נֶגֶב. רוּחַ דְּ רוֹמִ ית אֲשׁ ֶ ר מִ ן הַמִּ זְרָ ח שׁ ֶ ל אֶרֶ ץ מוֹאָ ב, שׁ ֶ נֶּאֱמַ ר: "וְ גַם אֶ ל מֶ ְלֶך מוֹאָ ב שׁ ָ לַח וְ לֹא לַמַּעֲרָ ב: מִמִּדְ בַּ ר צִ ן. אֲשׁ ֶ ר אֵ צֶ ל אֱדוֹ ם, מַתְ חֶ לֶת מִקְצוֹעַ אָ בָ ה "13. וְהָלְ כוּ כָּ ל דְּ רוֹמָהּ שׁ ֶ ל מוֹאָ ב עַ ד סוֹפָהּ וּמִשּׁ ָ ם דְּ רוֹמִ ית מִ זְרָ חִ ית שׁ ֶ ל אֶרֶ ץ תִּשׁ ְ עַ ת הַמַּטּ וֹ ת. כֵּיצַ ד? שׁ ָלֹשׁ הָפְ כוּ פְּ נֵיהֶ ם ּלַצָפוֹ ן, עַ ד שׁ ֶסָּבְ בוּ כָּ ל מֶ צֶ ר מִ זְרָ חִ י שׁ ֶ ּלָהּ אֲרָ צוֹ ת יוֹשׁ ְ בוֹ ת בִּדְ רוֹמָהּ שׁ ֶ ל אֶרֶ ץ יִשְׂרָ אֵ ל זוֹ אֵ צֶ ל זוֹ : לְרָ חְבָּהּ ; וּכְשׁ ֶכִּ ּלוּ אֶ ת מִ זְרָ חָהּ , מָצְ אוּ אֶ ת אֶרֶ ץ סִיחוֹ ן וָעוֹ ג, קְ צָ ת אֶרֶ ץ מִ צְרַ יִם, וְאֶרֶ ץ אֱדוֹ ם כּ ֻּלָהּ , וְאֶרֶ ץ מוֹאָ ב כּ ֻּלָהּ שׁ ֶהָ יוּ יוֹשׁ ְבִ ין בְּמִ זְרָ חָהּ שׁ ֶ ל אֶרֶ ץ כְּ נַעַ ן וְהַ ּיַרְ דֵּ ן מַפְסִ יק — אֶרֶ ץ מִ צְרַ יִם בְּמִקְצוֹעַ דְּ רוֹמִ ית מַעֲרָ בִ ית, שׁ ֶ נֶּאֱמַ ר בֵּ ינֵיהֶ ם, וְ זֶהוּ שׁ ֶ נֶּאֱמַ ר בְּ יִפְתָּ ח: "וַ ּי ְֵלֶך בַּמִּדְ בָּ ר וַ ּיָסָ ב אֶ ת בְּ פָרָשׁ ָ ה זוֹ : "מֵעַצְמוֹ ן נַחְ לָה מִ צְרָ יִם, וְהָ יוּ תוֹצְ אֹתָ יו אֶרֶ ץ אֱדוֹ ם וְאֶ ת אֶרֶ ץ מוֹאָ ב, וַ ּיָבֹא מִמִּ זְרַ ח שׁ ֶמֶשׁ לְאֶרֶ ץ הַ ּיָמָּ ה". וְ נַחַ ל מִ צְרַ יִם הָ יָה מְ הַ ּל ְֵך עַ ל פְּ נֵי כָּ ל אֶרֶ ץ מוֹאָ ב"14. וְכָבְשׁ וּ אֶ ת אֶרֶ ץ סִיחוֹ ן וָעוֹ ג, שׁ ֶהָ יְתָ ה בִּצְפוֹ נָהּ מִ צְרַ יִם, שׁ ֶ נֶּאֱמַ ר: "מִ ן הַשּׁ ִ יחוֹ ר אֲשׁ ֶ ר עַ ל פְּ נֵי מִ צְרַ יִם"9, שׁ ֶ ל אֶרֶ ץ מוֹאָ ב. וְקָרְ בוּ עַ ד הַ ּיַרְ דֵּ ן, וְ הוּא כְּ נֶגֶד מִקְצוֹעַ וּמַפְסִ יק בֵּ ין אֶרֶ ץ מִ צְרַ יִם לְאֶרֶ ץ יִשְׂרָ אֵ ל. וְאֶרֶ ץ אֱדוֹ ם צְפוֹנִ ית מַעֲרָ בִ ית שׁ ֶ ל אֶרֶ ץ מוֹאָ ב. נִמְ צָ א, שׁ ֶאֶרֶ ץ כְּ נַעַ ן אֶצְ לָהּ לְצַ ד הַמִּ זְרָ ח, וְאֶרֶ ץ מוֹאָ ב אֵ צֶ ל אֶרֶ ץ אֱדוֹ ם בְּסוֹ ף שׁ ֶבְּעֵבֶ ר הַ ּיַרְ דֵּ ן לְמַעֲרָ ב — הָ יָה מִקְצוֹעַ דְּ רוֹמִ ית מִ זְרָ חִ ית הַדָּ רוֹ ם לַמִּ זְרָ ח. וּכְשׁ ֶ ּיָצְ אוּ יִשְׂרָ אֵ ל מִמִּ צְרַ יִם, אִ ם רָ צָ ה שׁ ֶ ּלָהּ אֵ צֶ ל אֱדוֹ ם: 4 וְ נָסַ ב לָכֶ ם הַ ְ ּגבוּל מִ נֶּגֶב לְמַ עֲ לֵה הַמָּקוֹ ם לְקָרֵ ב אֶ ת כְּ נִיסָתָ ם לָאָרֶ ץ, הָ יָה מַעֲבִירָ ם אֶ ת עַקְרַ בִּ ים. כָּ ל מָקוֹ ם שׁ ֶ נֶּאֱמַ ר "וְ נָסַ ב" אוֹ "וְ יָצָ א" מְ לַמֵּ ד הַ נִּילוּס לְצַ ד צָפוֹ ן וּבָאִ ין לְאֶרֶ ץ יִשְׂרָ אֵ ל, וְ לֹא עָ שָׂ ה כֵ ן. שׁ ֶ ּלֹא הָ יָה הַמֶּ צֶ ר שׁ ָ וֶ ה אֶ ּלָא הוֹ ְלֵך וְיוֹ צֵ א לַחוּץ — יוֹ צֵ א וְ זֶהוּ שׁ ֶ נֶּאֱמַ ר: "וְ לֹא נָחָ ם אֱלֹהִ ים דֶּרֶ ְך אֶרֶ ץ פְּלִשׁ ְתִּ ים"10, הַמֶּ צֶ ר וְעוֹקֵ ם לְצַ ד צְפוֹנוֹ שׁ ֶ ל עוֹ לָם בַּאֲ לַכְסוֹ ן לְמַעֲרָ ב שׁ ֶהֵ ם יוֹשׁ ְבִ ים עַ ל הַ ּיָם בְּמַעֲרָ בָהּ שׁ ֶ ל אֶרֶ ץ כְּ נַעַ ן — כָּעִ נְ יָן וְעוֹבֵ ר הַמֶּ צֶ ר בִּדְ רוֹמָהּ שׁ ֶ ל מַעֲ לֵה עַקְרַ בִּ ים. נִמְ צָ א שׁ ֶ נֶּאֱמַ ר בַּפְּלִשׁ ְתִּ ים: "יֹשׁ ְ בֵ י חֶבֶ ל הַ ּיָם ּגוֹ י כְּרֵתִ ים"11 — וְ לֹא מַעֲ לֵה עַקְרַ בִּ ים לִפְ נִ ים מִ ן הַמֶּ צֶ ר: וְ עָ בַ ר צִ נָ ה . אֶ ל צִ ן, כְּמוֹ נָחָ ם אוֹתוֹ הַדֶּרֶ ְך, אֶ ּלָא הֱסִבָּ ן וְהוֹצִיאָ ם דֶּרֶ ְך דָּ רוֹמָ ה אֶ ל "מִ צְרַ יְמָ ה": וְהָ יֻה תּ וֹצְ אֹתָ יו. קְצוֹתָ יו. בִּדְ רוֹמָהּ שׁ ֶ ל קָדֵשׁ הַמִּדְ בָּ ר, וְ הוּא שׁ ֶקְּרָ אוֹ יְחֶזְקֵ אל: "מִדְ בַּ ר הָעַמִּ ים"12, לְפִ י בַּרְ נֵעַ : וְ יָצָ א חֲצַ ר אַ דָּ ר. מִתְפּ ַשּׁ ֵ ט הַמֶּ צֶ ר וּמַרְ חִ יב לְצַ ד שׁ ֶהָ יוּ כַּמָּ ה אֻמּ וֹ ת יוֹשׁ ְ בוֹ ת בְּצִדּוֹ , וְהוֹלְכִ ין אֵ צֶ ל דְּ רוֹמָהּ צָפוֹ ן שׁ ֶ ל עוֹ לָם, וְנִמְשׁ ָ ְך עוֹ ד בַּאֲ לַכְסוֹ ן לְמַעֲרָ ב וּבָ א לוֹ מִ ן מַעֲרָ ב כְּ לַפּ ֵ י מִ זְרָ ח תָּמִ יד, עַ ד שׁ ֶבָּ אוּ לִדְ רוֹמָהּ שׁ ֶ ל לַחֲצַ ר אַדָּ ר, וּמִשּׁ ָ ם לְעַצְמוֹ ן וּמִשּׁ ָ ם לְנַחַ ל מִ צְרַ יִם. וּלְשׁ וֹ ן אֶרֶ ץ אֱדוֹ ם, וּבִקְשׁ וּ מִמֶּ ְלֶך אֱדוֹ ם שׁ ֶ ּיַנִּיחֵ ם לְהִכָּ נֵס בְּאַרְ צוֹ "וְ נָסַ ב" הָאָ מוּר כָּ אן, לְפִ י שׁ ֶכָּתַ ב "וְ יָצָ א חֲצַ ר אַדָּ ר" — וְ לַעֲ בֹר דֶּרֶ ְך רָ חְבָּהּ וּלְהִכָּ נֵס לָאָרֶ ץ, וְ לֹא רָ צָ ה. וְהֻצְרְ כוּ שׁ ֶהִתְחִ יל לְהַרְ חִ יב מִשּׁ ֶעָבַ ר אֶ ת קָדֵשׁ בַּרְ נֵעַ , וְ רֹחַ ב אוֹתָהּ לִסְבּ ֹב אֶ ת כָּ ל דְּ רוֹמָהּ שׁ ֶ ל אֱדוֹ ם, עַ ד שׁ ֶבָּ אוּ לִדְ רוֹמָהּ רְ צוּעָ ה שׁ ֶבָּלְטָ ה לְצַד צָפוֹ ן הָ יְתָ ה מִ קָּדֵשׁ בַּרְ נֵעַ עַ ד עַצְמוֹ ן,

9. יהושע יג, ג. 10. שמות יג, יז. 11. צפניה ב, ה. 12. יחזקאל כ, לה. 13. שופטים יא, יז. 14. שם, יח.

212 Numbers 34:3-10 Masei

3 Your land’s southernmost side shall be from the desert of Tzin, which is along- side Edom, westward, as follows: The southern border shall begin from the south- ernmost edge of the Salt Sea, i.e., the Dead Sea, to the east, i.e., on the southeast shore of the Dead Sea. 4 The border will then turn southward and pass to the south of Ma’aleh Akrabim and pass toward Tzin. Its southernmost extension shall be to the south of Kadesh Barnea, because it shall extend to Chatzar Adar and from there pass toward Atzmon. 5 The border will then turn northwest from Atzmon and continue to the stream of Egypt, i.e., the Nile,44 following it, and its end shall be where the stream of Egypt flows into the Mediterranean Sea. 6 Your land’s western border shall be the Great Sea—the Mediterranean—and the islands close to the shore will also be within this border. This shall be your western border. 7 This shall be your northern border: From the Mediterranean Sea draw a slant- ing line from the seaward extension of Mount Hor45—where the northwest border begins—to Mount Hor itself. 8 From Mount Hor draw a slanting line eastward until the entrance of Chamat, which is Antioch, and the end of this leg of the northern border shall extend to Tzedad. 9 From there, an additional leg of the northern border shall extend to Zifron, and its end shall be Chatzar Einan; this shall be your northern border. 10 You shall then draw a slanting line for the eastern border, from Chatzar Einan to Shefam.

 RASHI  וּמִשּׁ ָ ם וָהָלְאָ ה נִתְ קַ ֵּ צר הַמֶּ צֶ ר וְ נָסַ ב לְצַ ד הַדָּ רוֹ ם וּבָ א לוֹ הַ ּיָצִיעַ , שׁ ֶקּוֹרִ ין אפינדי"ץ, שׁ ֶ הוּא מוּסָ ב וּמְשׁ ֻפּ ָ ע: 8 מֵ ֹה ר לְנַחַ ל מִ צְרַ יִם, וּמִשּׁ ָ ם לְצַ ד הַמַּעֲרָ ב אֶ ל הַ ּיָם, שׁ ֶ הוּא מִ ַ ּצד הָ הָ ר . תָּ סֹבּ וּ וְתֵ לְ כוּ אֶ ל מֶ צֶ ר הַ ּצָפוֹ ן לְצַ ד הַמִּ זְרָ ח, וְתִ פְ ּגְעוּ מַעֲרָ בָהּ שׁ ֶ ל כָּ ל אֶרֶ ץ יִשְׂרָ אֵ ל. נִמְ צָ א, שׁ ֶ נַּחַ ל מִ צְרַ יִם בִּ לְ בֹא חֲמָ ת, זוֹ אַ נְטוֹכְ יָא: תּ וֹצְ אֹת הַ ּגְבֻל. סוֹפֵ י הַ ּגְבוּל. בְּמִקְצוֹעַ מַעֲרָ בִ ית דְּ רוֹמִ ית: 5 וְהָ יוּ תוֹצְ אֹתָ יו הַ יָּמָּ ה. אֶ ל כָּ ל מָקוֹ ם שׁ ֶ נֶּאֱמַ ר: "תּ וֹצְאוֹ ת הַ ּגְבוּל" — אוֹ הַמֶּ צֶ ר כָּ לֶה מֶ צֶר הַמַּעֲרָב, שׁ ֶאֵין עוֹ ד ּגְבוּל נֶגֶב מַ אֲרִ ְיך לְצַד הַמַּעֲרָ ב שׁ ָ ם לְגַמְרֵ י וְאֵינוֹ עוֹבֵ ר לְהַ ּלָן כְּ לָל, אוֹ מִשּׁ ָ ם מִתְפּ ַשּׁ ֵ ט מִשּׁ ָ ם וָהָלְאָ ה: 6 וּגְ בוּל יָם. וּמֶ צֶ ר מַעֲרָ בִ י מַ הוּ?: וְ הָ יָ ה לָ כֶ ם וּמַרְ חִ יב וְיוֹ צֵ א לַאֲחוֹרָ יו לְהִמָּשׁ ֵ ְך לְהַ ּלָן בַּאֲ לַכְסוֹ ן יוֹתֵ ר הַ יָּם הַ ּגָדוֹ ל. לְמֶ צֶ ר: וּגְ בוּל. הַ נִּסִּ ין שׁ ֶבְּתוֹ ְך הַ ּיָם, אַ ף הֵ ם מִ ן הָ רֹחַ ב הָרִאשׁ וֹ ן. וּלְעִ נְיַן רֹחַ ב הַמִּ דָּ ה הָרִאשׁ וֹ ן קְרָ אוֹ מִ ן הַ ּגְבוּל, וְהֵ ם אִ ּיִים שׁ ֶקּוֹרִ ין אישלי"ש: 7 ְ ּגבוּל צָפוֹ ן. "תּ וֹצָאוֹ ת", שׁ ֶשּׁ ָ ם כָּלְתָ ה אוֹתָהּ מִ דָּ ה: 9 וְהָ יוּ תוֹצְ אֹתָ יו מֶ צֶ ר צָפוֹ ן: מִ ן הַ יָּם הַ ּגָדֹל תְּתָ אוּ לָכֶ ם הֹר הָהָ ר. שׁ ֶ הוּא חֲצַ ר עֵ ינָן. הוּא הָ יָה סוֹ ף הַמֶּ צֶ ר הַ ּצְפוֹנִ י, וְנִמְ צֵ את חֲצַ ר בְּמִקְצוֹעַ צְפוֹנִ ית מַעֲרָ בִ ית. וְ רֹאשׁ וֹ מַשׁ ְפִּיעַ וְנִכְ נָס לְתוֹ ְך עֵ ינָן בְּמִקְצוֹעַ צְפוֹנִ ית מִ זְרָ חִ ית. וּמִשּׁ ָ ם — "וְהִתְאַ וִּיתֶ ם הַ ּיָם, וְ יֵשׁ מֵ רֹחַ ב הַ ּיָם לִפְ נִ ים הֵימֶ נּוּ וְ חוּצָ ה הֵימֶ נּוּ: תְּתָ אוּ. לָכֶ ם" אֶ ל מֶ צֶ ר הַמִּ זְרָ חִ י: 10 וְהִתְאַ וִּיתֶ ם. לְשׁ וֹ ן הֲסִבָּ ה תְּשׁ ַפְּ עוּ לָכֶ ם לִנְ טֹת מִמַּעֲרָ ב ּלַצָפוֹ ן אֶ ל הֹר הָהָ ר: תְּתָ אוּ. וּנְטִ ּיָה, כְּמוֹ "תְּתָ אוּ": שׁ ְ פָמָ ה. בַּמֶּ צֶ ר הַמִּ זְרָ חִ י, וּמִשּׁ ָ ם לְשׁ וֹ ן הֲסִבָּ ה, כְּמוֹ : "אֶ ל תָּ א הָרָ צִ ים"15, "וְתָאֵ י הַשּׁ ַעַ ר"16 — הָרִ בְ לָה:

15. דבה"ב יב, יא. 16. יחזקאל מ, י.

44. Rashi on Joshua 13:3. 45. This is not the same Mount Hor where Aaron died (above, 20:22).

212 Fourth (Sixth) Reading מסעי 11 וְ יָרַ֨ דהַּגְבֻ ֧ל מִּׁשְפָ ֛ם הָֽרִ בְלָ֖ה מִּקֶ ם֣דֶ לָעָ ֑יִן וְ ֣ דיָרַ הַּגְבֻ֗ ל  ONKELOS  11 וְיֵחוֹת תְּ חוּמָ א מִשּׁ ְ פָ ם לְרִבְלָ ה ּומָחָ ֛ה עַל־ּכֶ֥תֶ ףיָם־ּכִ ּנֶ֖רֶ ת קֵֽדְ מָ ה: 12 וְ יָרַ ד ֤ הַּגְבּול֙ מִמַּדְ נַח לָעָ יִן וְיֵחוֹת תְּ חוּמָ א וְיִמְ טֵ י עַ ל כֵּ יף יַם גִּנּ וֹסַ ר קִדּ וּמָ א: הַּיַרְ ּדֵ֔ נָה וְהָ יּ֥ו תֹֽוצְ אֹתָ֖ יויָ ֣םהַּמֶ ֑לַח זֹאת֩ ּתִהְ יֶ֨ה לָכֶ ֥ם 12 וְיֵחוֹת תְּ חוּמָ א לְ יַרְדְּ נָא וִיהוֹן הָאָ ץ֛רֶ לִגְבֹֻֽלתֶ֖יהָ סָבִֽ יב: 13 וַיְצַ ֣ו המֹׁשֶ֔ אֶת־ּבְ נֵ ֥י יִׂשְרָאֵ֖ ל מַפְּקָ נוֹהִ י לְ יַמָּ א דְמִלְחָ א דָּ א תְ הֵ י לְ כוֹן אַרְעָ א לִתְ חוּמָהָ א סְ חוֹר סְ חוֹר: לֵאמֹ֑ר זֹ֣את הָאָ֗רֶ ץ ראֲׁשֶ֨ ּתִתְ נַֽחֲל֤ ּו אֹתָ ּה֙ ל ּבְגֹורָ֔ אֲׁשֶ ר֙ 13 וּפַקֵּ יד מֹשׁ ֶ ה יָת בְּ נֵי יִשְׂ רָאֵ ל לְמֵימָ ר דָּ א אַרְעָ א דִּ י תִתְ חַסְּ נוּן יָתַהּ צִּוָ֣ה יְהוָֹ ֔ה לָתֵ ֛ת לְתִׁשְעַ ֥ת הַּמַּט֖ ֹות וַֽחֲצִ ֥י הַּמַּטֶֽ ה: 14 ּכִ ֣י בְּעַדְבָ א דִּ י פַקֵּ יד יְיָ לְמִתַּ ן לְתִשׁ ְ עַ ת שׁ ִ בְטִ ין וּפַלְ גּוּת שׁ ִ בְטָ א: 14 אֲרֵ י ּולָֽקְח֞ המַּטֵ֨ בְ נֵ ֤י הָרֽ אּובֵנִי֙לְבֵ ֣ית אֲבֹתָ֔ ם ֥הּומַּטֵ בְ נֵֽי־הַ ּגָדִ֖ י קַבִּ ילוּ שׁ ִ בְטָ א דִבְ נֵי רְ אוּבֵ ן לְ בֵ ית לְבֵ ֣ית אֲבֹתָ ֑םוַֽחֲצִ י֙מַּטֵ ֣ה מְ הנַּׁשֶ֔ לָֽקְח֖ ּו נַֽחֲלָתָֽ ם: 15 ׁשְ נֵ ֥י אֲבָהַתְ הוֹן וְשׁ ִ בְטָ א דִבְ נֵי גָד לְ בֵ ית אֲבָהַתְ הוֹן וּפַלְ גּוּת שׁ ִ בְטָ א דִמְ נַשּׁ ֶ ה הַּמַּט֖ ֹותוַֽחֲצִ ֣יהַּמַּטֶ ֑הלָֽקְח֣ ּו ם נַֽחֲלָתָ֗ מֵעֵ ֛בֶ רלְ יַרְ ֥ןּדֵ יְרֵ ח֖ ֹו קַבִּ ילוּ אַחְ סַנְתְּ הוֹן: 15 תְּ רֵ ין שׁ ִ בְטִ ין וּפַלְ גּוּת שׁ ִ בְטָ א קַבִּ ילוּ אַ חֲסַנְתְּ הוֹן קֵ ֥דְ מָה מִ זְרָֽחָ ה: פ מֵעִבְרָ א לְ יַרְדְּ נָא דִ ירֵ חוֹ קִדּ וּמָ א  רביעי )שישי במחוברין( 16 וַיְדַ ּבֵ ֥ריְהוָֹ֖ה אֶ ֥הל־מֹׁשֶ ּלֵאמֽ ֹ ר: מַדִּ נְחָ א: 16 וּמַלֵּ יל יְיָ עִ ם מֹשׁ ֶ ה לְמֵימָ ר: 17 אִלֵּ ין שׁ ְ מָהַ ת גֻּבְרַ יָּא 17 ֚אֵ ּלֶה ׁשְמ֣ ֹות יםהָֽאֲנָׁשִ֔ אֲׁשֶ ר־יִנְחֲל֥ ּו לָכֶ֖ם אֶת־הָאָ ֑רֶ ץ דִּ י יַחְסְ נוּן לְ כוֹן יָת אַרְעָ א אֶלְעָ זָר כַּהֲנָא וִיהוֹשׁ ֻעַ בַּ ר נוּן: 18 וְרַבָּ א חַ ד אֶלְעָ זָר֙ ןהַּכֹהֵ֔ וִֽיהֹוׁשֻ֖עַ ּבִ ן־נֽ ּון: 18 וְ נָׂשִ ֥יא אֶחָ ֛ד נָׂשִ ֥יא רַבָּ א חַ ד מִשּׁ ִ בְטָ א תִּסְּ בוּן לְאַ חֲסָ נָא דאֶחָ֖ מִּמַּטֶ ֑ה ּתִקְח֖ ּו לִנְחֹ֥ל אֶת־הָאָֽרֶ ץ: 19 וְאֵּ֖לֶהׁשְמ֣ ֹות יָת אַרְעָ א: 19 וְאִלֵּ ין שׁ ְ מָהַ ת גֻּבְרַ יָּא לְשׁ ִ בְטָ א דִ יהוּדָ ה כָּלֵ ב בַּ ר יְפֻנֶּה: הָֽאֲנָׁשִ ֑יםלְמַּטֵ ֣היְהּודָ֔ הּכָלֵ֖ב ּבֶן־יְפֻּנֶֽה: 20 ּולְמַּטֵ֖ ה ּבְ נֵ ֣י 20 וּלְשׁ ִ בְטָ א דִּבְ נֵי שׁ ִמְ עוֹן שׁ ְ מוּאֵ ל בַּ ר עַמִּ יהוּד: 21 לְשׁ ִ בְטָ א דְבִ נְ יָמִ ן ׁשִמְ עֹ֑ון ׁשְמּואֵ֖ לּבֶן־עַּמִיהֽ ּוד: 21 ֣הלְמַּטֵ בִ נְיָמִ֔ ן אֱלִידָ֖ ד ּבֶ ן־ אֱלִידָ ד בַּ ר כִּסְ לוֹן: 22 וּלְשׁ ִ בְטָ א ּכִסְלֽ ֹון: 22 ּולְמַּטֵ ֥הבְ נֵי־דָ֖ ן נָׂשִ ֑יא ּבֻּקִ֖ י ּבֶ ן־יָגְלִֽ י: 23 לִבְ נֵ ֣י דִבְ נֵי דָ ן רַבָּ א בֻּקִּ י בַּ ר יָגְלִ י: 23 לִבְ נֵי יוֹסֵ ף לְשׁ ִ בְטָ א דִבְ נֵי מְ נַשּׁ ֶ ה רַבָּ א יֹוסֵ֔ף לְמַּטֵ ֥ה בְ נֵֽי־מְ נַּׁשֶ֖ה נָׂשִ ֑יא חַ ּנִיאֵ֖ל ּבֶן־אֵפֽ ֹ ד: חַ נִּיאֵל בַּר אֵ פֹד:

 RASHI  11 מִ קֶּדֶ ם לָעָיִן. שׁ ֵ ם מָקוֹ ם, וְהַמֶּ צֶ ר הוֹ ְלֵך בְּמִ זְרָ חוֹ . נִמְ צָ א מִ ְ ז רָ ָ ח ה . אֶ ל פְּ נֵי הָעוֹ לָם, שׁ ֶהֵ ם בַּמִּ זְרָ ח, שׁ ֶ רוּחַ מִ זְרָ חִ ית הָעַ יִן לִפְ נִ ים מִ ן הַמֶּ צֶ ר, וּמֵאֶרֶ ץ יִשְׂרָ אֵ ל הוּא: וְיָרַ ד הַ ּגְבֻל. קְ רוּיָה "פּ ָנִ ים" וּמַעֲרָ בִ ית "אָחוֹ ר", לְפִיכָ ְך דָּ רוֹ ם לְ יָמִ ין, כָּ ל שׁ ֶהַ ּגְבוּל הוֹ ְלֵך מִ ּצָפוֹ ן לְדָ רוֹ ם הוּא יוֹרֵ ד וְהוֹ ְלֵך: ּו מָ חָ ה וְצָפוֹ ן לִ שְׂ מֹאל: 17 אֲשׁ ֶ ר יִנְחֲלוּ לָכֶ ם. בִּשׁ ְבִ ילְכֶ ם. כָּ ל עַ ל כֶּתֶ ף. אֶ ל עֵבֶ ר: יָם כִּ נֶּרֶ ת קֵדְ מָ ה. שׁ ֶ ּיְהֵ א יָם כִּ נֶּרֶ ת תּ וֹ ְך נָשִׂ יא וְ נָשִׂ יא אַפּ וֹטְ רוֹפּ וֹ ס לְשׁ ִבְטוֹ , וּמְ חַ ּלֵק נַחֲלַת הַשּׁ ֵבֶ ט ּלַגְבוּל בַּמַּעֲרָ ב, וְהַ ּגְבוּל בְּמִ זְרַ ח יָם כִּ נֶּרֶ ת, וּמִשּׁ ָ ם יוֹרֵ ד אֶ ל לְמִשׁ ְפּ ָחוֹ ת וְלִגְבָרִ ים, וּבוֹרֵ ר לְכָ ל אֶחָ ד וְאֶחָ ד חֵ לֶק הָ גוּן, הַ ּיַרְ דֵּ ן, וְהַ ּיַרְ דֵּ ן מוֹשׁ ֵ ְך וּבָ א מִ ן הַ ּצָפוֹ ן לַדָּ רוֹ ם בַּאֲ לַכְסוֹ ן, וּמַ ה שּׁ ֶהֵ ם עוֹ שִׂ ין יִהְ יֶה עָ שׂוּי כְּאִ ּלוּ עֲ שָׂ אוּם שׁ ְ לוּחִ ים. וְ לֹא נוֹטֶ ה לְצַ ד מִ זְרָ ח וּמִתְ קָרֵ ב לְצַ ד אֶרֶ ץ כְּ נַעַ ן כְּ נֶגֶד יָם כִּ נֶּרֶ ת יִתָּ כֵ ן לְפָרֵשׁ "לָכֶ ם" זֶה כְּכָ ל "לָכֶ ם" שׁ ֶבַּמִּקְרָ א, שׁ ֶאִ ם כֵּ ן וּמוֹשׁ ֵ ְך לְצַ ד מִ זְרָ חָהּ שׁ ֶ ל אֶרֶ ץ יִשְׂרָ אֵ ל כְּ נֶגֶד יָם כִּ נֶּרֶ ת הָ יָה לוֹ לִכְתּ ֹב "יַנְחִ ילוּ לָכֶ ם". "יִנְחֲלוּ" — מַשׁ ְמָ ע, שׁ ֶהֵ ם עַ ד שׁ ֶ נּוֹפֵ ל בְּ יָם הַמֶּ לַח, וּמִשּׁ ָ ם כָּ לֶה הַ ּגְבוּל בְּתוֹצְאוֹתָ יו נוֹ חֲלִ ים לָכֶ ם בִּשׁ ְבִ ילְכֶ ם וּבִמְ קוֹמְ כֶ ם, כְּמוֹ : "ה' ּיִלָחֵ ם אֶ ל יָם הַמֶּ לַח, שׁ ֶמִּמֶּ נּוּ הַתְ חָ לַת מֶ צֶ ר מִקְצוֹעַ דְּ רוֹמִ ית לָ כֶ ם "17: 18 לִנְ חֹל אֶ ת הָאָרֶ ץ. שׁ ֶ ּיְהֵ א נוֹחֵ ל וְחוֹ לֵק אוֹתָהּ מִ זְרָ חִ ית, הֲרֵ י סוֹבֶבֶ ת אוֹתָהּ לְאַרְ בַּ ע רוּחוֹתֶיהָ : 15 ֵ ק דְ מָ ה בִּמְ קוֹמְ כֶ ם:

17. שמות יד, יד.

23 For the descendants of Joseph: the prince for the tribe of the descendants of Manasseh, Chaniel the son of Eifod

213 Numbers 34:11-23 Masei

11 The border will descend southward from Shefam toward Rivlah, passing to the east of Ayin. Then the border will descend further southward and hit the east- ern shore of Lake Kineret. 12 The border will descend further southward along the Jordan River, and its end will be the Salt Sea, i.e., the Dead Sea; this shall be your land according to its borders all around (See Figure 2).’ ” 13 Moses commanded the Is- raelites saying, “This is the land which you are to appor- tion for inheritance through lot, which God has com- manded to give to nine and a half of the 12 tribes. 14 For the tribe of Reuben’s descendants, according to their fathers’ house, and the tribe of Gad’s descendants, according to their fathers’ house, and half the tribe of Manasseh have already re- ceived their inheritance. 15 These two and a half tribes have received their inheri- Figure 2: The Borders of the Land of Israel tance on the east side of the Jordan, opposite Jericho.”  Fourth Reading (Sixth when combined) 16 God spoke to Moses, telling him to say to the people: 17 “These are the names of the men who shall inherit the land on your behalf and then divide it among you, under the leadership of Eleazar the priest and Josh- ua the son of Nun: 18 You shall take one prince from each tribe to acquire the land and then divide it among you. 19 These are the names of the men: for the tribe of Judah: Caleb the son of Yefuneh. 20 For the tribe of the descendants of Simeon: Shmuel the son of Amihud. 21 For the tribe of Benjamin: Elidad the son of Kislon. 22 The prince for the tribe of the descendants of Dan: Buki the son of Yogli.

213 Fifth (Sixth) Reading מסעי 24 ּולְמַּטֵ ֥ה בְ נֵֽי־אֶפְרַ֖ יִם נָׂשִ ֑יא ל קְמּואֵ֖ ּבֶן־ׁשִפְטָֽ ן:  ONKELOS  24 וּלְשׁ ִ בְטָ א דִבְ נֵי אֶפְרַ יִם רַבָּ א 25 ּולְמַּטֵ ֥הבְ נֵֽי־זְבּולֻ֖ן נָׂשִ ֑יא אֱלִֽיצָפָ֖ןּבֶן־ּפַרְ נְָֽך: 26 ּולְמַּטֵ ֥ה קְ מוּאֵ ל בַּ ר שׁ ִ פְטָ ן: 25 וּלְשׁ ִ בְטָ א דִבְ נֵי זְבוּלֻ ן רַבָּ א אֱלִיצָפָ ן בַּ ר פַּרְ נָךְ : בְ נֵֽי־יִּׂשָשכָ֖ר נָׂשִ ֑יא ל ּפַלְטִיאֵ֖ ּבֶן־עַּזָֽן: 27 ֥הּולְמַּטֵ בְ נֵֽי־אָׁשֵ֖ר 26 וּלְשׁ ִ בְטָ א דִבְ נֵי יִשָּׂ שכָ ר רַבָּ א נָׂשִ ֑יאאֲחִיה֖ ּודּבֶן־ׁשְֹלמִֽ י: 28 ּולְמַּטֵ ֥ה בְ י נֵֽי־נַפְּתָלִ֖ נָׂשִ ֑יא פַּלְטִיאֵ ל בַּ ר עַ זָּן: 27 וּלְשׁ ִ בְטָ א דִבְ נֵי אָשׁ ֵ ר רַבָּ א אֲחִ יהוּד בַּ ר שׁ ְ לֹמִ י: ּפְדַ הְאֵ֖ לּבֶן־עַּמִיהֽ ּוד: 29 אֵ֕ ּלֶהאֲׁשֶ֖ר צִ ּוָ ֣ה יְהוָֹ ֑ה לְ נַחֵ ֥ל 28 וּלְשׁ ִ בְטָ א דִבְ נֵי נַפְתָּלִ י רַבָּ א פְּדַהְאֵ ל בַּ ר עַמִּ יהוּד: 29 אִלֵּ ין דִּ י אֶת־ּבְ נֵֽי־יִׂשְרָאֵ֖ל ּבְאֶ ֥רֶץ ּכְ נָֽעַ ן: פ פַקֵּ יד יְיָ לְאַ חֲסָ נָא יָת בְּ נֵי יִשְׂ רָאֵ ל בְּאַרְעָ א דִכְ נָעַ ן: 35:1 וּמַלֵּ יל יְיָ 35:1  חמישי וַיְדַ ּבֵ ֧ריְהוָֹ ֛ה אֶ ל־מֹׁשֶ֖ה ּבְעַֽרְ בֹ֣ ת מֹואָ ֑ב עַ ל־ עִ ם מֹשׁ ֶ ה בְּמֵישׁ ְ רַ יָּא דְ מוֹאָ ב עַ ל יַרְ ּדֵ ֥ן יְרֵ ח֖ ֹו לֵאמֹֽ ר: 2 צַו֘ אֶת־ּבְ נֵ ֣ייִׂשְרָ אֵל֒ וְנָֽתְ נּ֣ו לַֽלְוִּיִ֗ם יַרְדְּ נָא דִ ירֵ חוֹ לְמֵימָ ר: 2 פַּקֵּ יד יָת בְּ נֵי יִשְׂ רָאֵ ל וְיִתְּ נוּן לְ לֵ וָאֵ י מִֽ ּנַֽחֲלַ ֛ת אֲחֻּזָתָ֖ ם ֣ עָרִ ים לָׁשָ ֑בֶ תּומִ גְרָ֗ ׁש לֶֽעָרִ ים֙ סְבִ יבֹ֣תֵ יהֶ֔ ם מֵאַ חֲסָ נַת אֲחוּדַתְ הוֹן קִרְ וִין לְמִתָּ ב וְרֶ וַח לְקִרְ וַיָּא סַחֲרָ נֵיהוֹן תִּתְּ נוּן ּתִּתְ נּ֖ו לַֽלְוִּיִֽם: 3 וְהָ יּ֧ו ֛ הֶֽעָרִ ים לָהֶ֖םלָׁשָ ֑בֶ תּומִ גְרְ ׁשֵיהֶ֗ ם לְ לֵ וָאֵ י: 3 וִיהוֹן קִרְ וַיָּא לְ הוֹן לְמִתָּ ב יִהְ יּ֤ולִבְ הֶמְּתָ ם֙וְלִרְ םכֻׁשָ֔ ּולְכֹ֖ ל חַ ּיָתָֽ ם: 4 ּומִ גְרְ ׁשֵ י֙ הֶֽעָרִ ֔ ים וְרַוְחֵ יהוֹן יְהוֹן לִבְעִירְ הוֹן וּלְקִ נְ יָנֵיהוֹן וּלְ כֹל חֵ יוַתְ הוֹן: 4 וּרְ וָחֵ י קִרְ וַיָּא דִּ י אֲׁשֶ֥ר ּתִּתְ נּ֖ולַֽלְוִּיִ ֑םמִּקִ ֤ ירהָעִ יר֙וָחּ֔וצָ האֶ ֥לֶף אַּמָ֖ ה תִתְּ נוּן לְ לֵ וָאֵ י מִכּ ֹתֶ ל קַרְתָּ א וּלְ בָרָ א אֲלַ ף אַמִּ ין סְ חוֹר סְ חוֹר: 5 וְתִמְשׁ ְ חוּן סָבִֽ יב: 5 ּומַ ּדֹתֶ֞ םמִח֣ ּוץ ירלָעִ֗ אֶת־ּפְאַת־קֵ ֣דְ המָ אַלְּפַ ֪יִם מִבָּרָ א לְקַרְתָּ א יָת רוּחַ קִדּ וּמָ א תְּ רֵ ין אַלְפִ ין אַמִּ ין וְיָת רוּחַ דָּ רוֹמָ א תְּ רֵ ין ּבָ אַֽ ּ֠מָ < >֩ה HSוְאֶת־ּפְאַ ת־נֶ֩גֶב֩ אַלְּפַ֨ יִם הּבָֽאַּמָ֜ וְאֶת־ּפְאַ ת־ אַלְפִ ין אַמִּ ין וְיָת רוּחַ מַעַרְבָ א תְּ רֵ ין יָ ֣ם | אַלְּפַ ֣יִםּבָֽאַּמָ֗ הוְאֵ֨ תּפְאַ ֥ת צָפ֛ ֹוןאַלְּפַ ֥יִםּבָֽאַּמָ֖ ה וְהָעִ ֣יר אַלְפִ ין אַמִּ ין וְיָת רוּחַ צִפּ וּנָא תְּ רֵ ין אַלְפִ ין אַמִּ ין וְקַרְתָּ א בִמְצִיעָ א דֵּ ין ּבַּתָ ֑וְֶך ֚זֶה יִהְ יֶ֣ה םלָהֶ֔ מִ גְרְ ׁשֵ֖י הֶֽעָרִֽ ים: 6 ֣תוְאֵ ֗ הֶֽעָרִ ים אֲׁשֶ ֤ר יְהֵ י לְ הוֹן רְ וָחֵ י קִרְ וַיָּא: 6 וְיָת קִרְ וַיָּא דִּ י תִתְּ נוּן לְ לֵ וָאֵ י יָת שׁ ִ ית קִרְ וֵי ּתִּתְ נּו֙ לַֽלְוִּיִ֔ם ֚אֵ ת ׁשֵׁש־עָרֵ ֣יהַּמִקְ טלָ֔ אֲׁשֶ ֣רּתִּתְ נּ֔ו לָנֻ ֥ס שׁ ֵ יזָבוּתָ א דִּ י תִתְּ נוּן לְמֶ עֱרַ ק לְתַמָּ ן ׁשָּ֖מָה הָֽרֹצֵ ֑חַ וַֽעֲלֵיהֶ ֣םּתִּתְ נּ֔ואַרְ ּבָעִ ֥ים ּוׁשְּתַ֖ יִם עִֽ יר: 7 ּכָ ל־ קָ טוֹלָ א וַעֲלֵ יהוֹן תִּתְּ נוּן אַרְבְּעִ ין וְתַרְתֵּ ין קִרְ וִין: 7 כָּ ל קִרְ וַיָּא דִּ י הֶֽעָרִ֗ יםאֲׁשֶ ֤ר ּתִּתְ נּו֙ לַֽלְוִּיִ֔םאַרְ ּבָעִ ֥ים ּוׁשְ מֹנֶ֖ה עִ ֑יר אֶתְהֶ֖ן תִתְּ נוּן לְ לֵ וָאֵ י אַרְבְּעִ ין וְתַמְ נֵי קִרְ וִין יַתְ הֵ ן וְיָת רַוְחֵיהֵ ן: 8 וְקִרְ וַיָּא דִּ י וְאֶת־מִ גְרְ ׁשֵיהֶֽ ן: 8 וְהֶֽעָרִ֗ ים ֤ראֲׁשֶ ּתִּתְ נּו֙ מֵֽאֲחֻּזַ ֣ת ּבְ נֵֽי־ תִתְּ נוּן מֵאֲחוּדַ ת בְּ נֵי יִשְׂ רָאֵ ל מִ ן סַגִּיאֵ י תַּסְ גּוּן וּמִ ן זְעִ ירֵ י תַּ זְעֲרוּן יִׂשְרָ אֵ֔ למֵאֵ ֤ת הָרַ ב֙ ּתַרְ ּב֔ ּוּומֵאֵ ֥ת הַמְעַ֖טּתַמְעִ ֑יטּו אִ֗ יׁש גְּבַ ר כְּ פוּם אַ חֲסַנְתֵּהּ דִּ י יַחְסְ נוּן יִתֵּ ן ּכְפִ ֤י נַֽחֲלָתֹו֙אֲׁשֶ ֣ריִנְחָ֔ לּו ֥ןיִּתֵ מֵֽעָרָ֖ יו לַֽלְוִּיִֽם: פ מִקִּרְ ווֹהִי לְ לֵ וָאֵ י:

 RASHI  29 לְ נַחֵ ל אֶ ת בְּ נֵי יִשְׂרָ אֵ ל. שׁ ֶהֵ ם יַנְחִ ילוּ אוֹתָהּ לָכֶ ם צָרְ כֵיהֶ ם: 4 אֶ לֶף אַמָּ ה סָבִ יב. וְאַ חֲרָ יו הוּא אוֹמֵ ר: "אַ לְפּ ַיִם לְמַחְ לְקוֹתֶיהָ : 2 ּ ו ִ מ ְ ג ָ ר שׁ . רֶ וַ ח, מָקוֹ ם חָ לָק חוּץ לָעִ יר בָּאַמָּ ה", הָ א כֵיצַ ד? אַ לְפּ ַיִם הוּא נוֹתֵ ן לָהֶ ם סָבִ יב, וּמֵהֶ ם סָבִ יב לִהְיוֹ ת לְנוֹ י לָעִ יר, וְאֵ ין רַשּׁ ָאִ ין לִבְנוֹ ת שׁ ָ ם בַּ יִת אֶ לֶף הַפְּ נִימִ ים לְמִ גְרָשׁ , וְהַחִיצוֹנִים לְ שָׂדוֹ ת וּכְרָ מִ ים: וְ לֹא לִנְ טֹעַ כֶּרֶ ם וְ לֹא לִזְ רֹעַ זְרִ יעָ ה: 3 וּלְ כֹל חַ יָּתָ ם. לְ כָ ל

8 And as for the cities that you shall give the Levites from the lands of the Israel- ites, you shall take more from a tribe with a larger land inheritance and you shall take less from a tribe with a smaller one. Each one, according to the relative size of the inheritance allotted to him, shall give of his cities to the Levites.’ ”

214 Numbers 34:24-35:8 Masei

24 and the prince for the tribe of the descendants of Ephraim, Kemuel the son of Shiftan. 25 The prince for the tribe of the descendants of Zebulun: Elitzafan the son of Parnach. 26 The prince for the tribe of the descendants of Issachar: Paltiel the son of Azan. 27 The prince for the tribe of the descendants of Asher: Achihud the son of Shelomi. 28 The prince of the tribe of the descendants of Naphtali, Pedahel the son of Amihud. 29 These are the ones whom God commanded to apportion the inheritance to the Israelites in Canaan.” Levite Cities  Fifth Reading 35:1 God spoke to Moses in the plains of Moab, by the Jordan, op- posite Jericho saying, 2 “Since the tribe of Levi will receive no portion of the land, command the rest of the Israelites that they shall give the Levites cities in which to dwell from their he- reditary estates, and tell them also: ‘You shall give the Levites open spaces around the cities, which are not to be used for residential or agricultural purposes. 3 These cities shall be theirs for dwelling in, and their open spaces shall be for their cattle, their property, and for all their other needs. 4 The areas of open space for the cities that you shall give to the Levites shall extend from the wall of the city outward, one thousand cubits all around. In addition, you shall give them another thousand cubits in each direction for agricultural purposes. 5 Thus, you shall measure from out- side the city, 2000 cubits on the east- ern side, 2000 cubits on the southern side, 2000 cubits on the western side, and 2000 cubits on the northern side, with the city in the middle; this shall be their cities’ extended open spaces (See Figure 3). 6 The cities you shall give to the Lev- ites shall include the six cities of ref- uge whose function will be described presently, which you shall provide as places to which a murderer can flee. Figure 3: A Levite City In addition to them, you shall provide the Levites with 42 other cities. 7 Thus, all the cities you shall give to the Levites shall number 48 cities; give them to them together with their open spaces.

214 Sixth (Seventh) Reading מסעי

   שישי )שביעי במחוברין( 9 וַיְדַ ּבֵ ֥ריְהוָֹ֖ה אֶ ֥הל־מֹׁשֶ ּלֵאמֽ ֹ ר: ONKELOS 9 וּמַלֵּ יל יְיָ עִ ם מֹשׁ ֶ ה לְמֵימָ ר: 10 ּדַּבֵ ר֙ אֶל־ּבְ נֵ ֣י יִׂשְרָ אֵ֔ לוְאָֽמַרְ ּתָ֖ אֲלֵהֶ ֑ם ֥יּכִ אַּתֶ ֛ם עֹֽבְרִ ֥ ים 10 מַלֵּ ל עִ ם בְּ נֵי יִשְׂ רָאֵ ל וְתֵימַ ר לְ הוֹן אֲרֵ י אַתּ וּן עָבְרִ ין יָת יַרְדְּ נָא אֶת־הַ ּיַרְ ּדֵ֖ ן אַ ֥רְ הצָ ּכְ נָֽעַ ן: 11 וְהִקְרִ יתֶ ֤ם לָכֶם֙ עָרִ ֔ ים עָרֵ ֥י לְאַרְעָ א דִכְ נָעַ ן: 11 וּתְ זַמְּ נוּן לְ כוֹן קִרְ וִין קִרְ וֵי שׁ ֵ יזָבוּתָ א יֶהֶ וְיַן לְ כוֹן מִקְ לָ֖ט ּתִהְ יֶ֣ינָה לָכֶ ֑ם וְנָ ֥ס הׁ֙שָּ֨מָ רֹצֵ֔חַ מַּכֵה־נֶ֖פֶ ׁשּבִׁשְ גָגָֽה: וְיֶעֱ רוֹק לְתַמָּ ן קָ טוֹלָ א דְּ יִקְ טוֹל 12 וְהָ יּ֨ולָכֶ ֧ם הֶֽעָרִ ֛ יםלְמִקְ לָ֖ט מִ ּגֹאֵ ֑לוְֹל֤ א יָמּות֙ הָֽרֹצֵ֔חַ נַפְשׁ ָ א בְּשׁ ָ לוּ: 12 וִיהוֹן לְ כוֹן קִרְ וַיָּא לְשׁ ֵ יזָבָ א מִ גָּאֵ ל דְּמָ א וְלָ א יְמוּת עַד־עָמְד֛ ֹו לִפְ נֵ ֥יהָֽעֵדָ֖ הלַּמִׁשְּפָֽ ט: 13 וְהֶֽעָרִ֖ יםאֲׁשֶ ֣רּתִּתֵ ֑נּו קָ טוֹלָ א עַ ד דִּ יקוּם קֳדָ ם כְּ נִשׁ ְתָּ א לְדִ ינָא: 13 וְקִרְ וַיָּא דִּ י תִתְּ נוּן ֥יׁשֵׁש־עָרֵ מִקְ לָ֖ט ּתִהְ יֶ֥ינָה לָכֶֽם: 14 אֵ ֣ת | ׁשְ ל֣ ׁש הֶֽעָרִ ֗ ים שׁ ִ ית קִרְ וֵי שׁ ֵ יזָבוּתָ א יֶהֶ וְיַן לְ כוֹן: 14 יָת תְּ לַ ת קִרְ וַיָּא תִּתְּ נוּן מֵעִבְרָ א ּתִּתְנּו֙ מֵעֵ ר֣בֶ לַּיַרְ ּדֵ֔ ןוְאֵ ת֙ ׁשְ ל֣ ׁש הֶֽעָרִ ֔ ים ּתִּתְ נּ֖וּבְאֶ ץ֣רֶ ּכְ נָ ֑עַ ן לְ יַרְדְּ נָא וְיָת תְּ לַ ת קִרְ וַיָּא תִּתְּ נוּן עָרֵ ֥י מִקְ לָ֖ט ּתִֽהְ יֶֽינָה: 15 לִבְ נֵ ֣ייִׂשְרָ לאֵ֗ וְלַּגֵ ֤רוְלַּתֹוׁשָ ב֙ בְּאַרְעָ א דִכְ נָעַ ן קִרְ וֵי שׁ ֵ יזָבוּתָ א יֶהֶ וְיָן: 15 לִבְ נֵי יִשְׂ רָאֵ ל וּלְ גִיּוֹרָ א ּבְתֹוכָ֔ ם ּתִֽהְ יֶ֛ינָהׁשֵׁש־הֶֽעָרִ ֥ יםהָאֵּ֖לֶה לְמִקְ לָ ֑טלָנּ֣וס ׁשָּ֔מָ ה וּלְ תוֹתָבָ א דְּ בֵ ינֵיהוֹן יֶהֶ וְיַן שׁ ִ ית קִרְ וַיָּא הָאִלֵּ ין לְשׁ ֵ יזָבָ א לְמֶ עֱרַ ק ּכָל־מַּכֵה־נֶ֖פֶׁשּבִׁשְ גָגָֽה: לְתַמָּן כָּל דְּ יִקְ טוֹל נַפְשׁ ָא בְּשׁ ָ לוּ:  RASHI  11 וְהִקְרִ יתֶ ם. אֵ ין "הַקְרָ יָה" אֶ ּלָא לְשׁ וֹ ן הַ זְמָ נָה, וְכֵ ן הוּא יְהוֹשׁ ֻעַ בְּאֶרֶ ץ כְּ נַעַ ן: 14 אֵ ת שׁ ְלֹשׁ הֶעָרִ ים וְגוֹ '. אַ ף עַ ל אוֹמֵ ר: "כִּ י הִקְרָ ה ה' אֱלֹהֶ ָיך לְפָ נָי"18: 12 מִ ּ ֹ גאֵ ל . מִ פּ ְ ֵ נ י פִּ י שׁ ֶבְּאֶרֶ ץ כְּ נַעַ ן תִּשׁ ְ עָ ה שׁ ְ בָטִ ים וְכָ אן אֵ ינָן אֶ ּלָא שׁ ְ נַיִם ּגוֹאֵ ל הַדָּ ם, שׁ ֶ הוּא קָרוֹ ב לַנִּרְ צָ ח: 13 שׁ ֵ שׁ ָ ע ֵ ר י ִ מ ְ ק ָ ל ט . וָחֵצִ י, הִשׁ ְ וָ ה מִ נְיַן עָרֵ י מִקְ לָט שׁ ֶ ּלָהֶ ם, מִשּׁ וּם דִּ בְ גִלְעָ ד מַ ִ ּגיד שׁ ֶאַ ף עַ ל פִּ י שׁ ֶהִבְדִּ יל מֹשׁ ֶ ה בְּחַ ּיָיו שׁ ָלֹשׁ עָרִ ים נְפִישׁ ֵ י רוֹצְחִ ים, דִּ כְתִ יב: ּ"גִלְעָ ד קִרְ יַת פּ ֹעֲ לֵי אָ וֶ ן עֲ ֻקבָּ ה בְּעֵבֶ ר הַ ּיַרְ דֵּ ן, לֹא הָ יוּ קוֹלְטוֹ ת עַ ד שׁ ֶ נִּבְ חֲרוּ שׁ ָלֹשׁ שׁ ֶ נָּתַ ן מִ דָּ ם"19:

18. בראשית כז, כ. 19. הושע ו, ח.  CHASIDIC INSIGHTS  mate “signposts,” helping only those who come to Again, the results of our efforts in this regard might us in search of the right way; we should be living not always be immediately evident, but they will be signposts, reaching out to our fellows and, if neces- eventually, for the effects of doing good are cumula- sary, awakening them to the fact that there is such a tive and eternal.51 thing as a holy, Divine life that they should pursue.

š INNER DIMENSIONS › [11] Cities of Refuge: The Torah is called a “city its message is absorbed within us, refining and of refuge” for two reasons: In order for a city to edifying us. be halachically considered a city, it must have at Thus, the Torah acts as a “city of refuge” when we least ten people who do nothing all day other immerse ourselves in it fully, with all ten powers 52 than learn Torah. Mystically, this alludes to the of our soul, and internalize its message.53 ten sefirot of Atzilut, the level of reality in which A murderer who killed a person shall flee there: there is no consciousness of anything other than Allegorically, any sin is an act of murder, since God’s existence. The ten sefirot are the spiritual by sinning we prevent, to a certain extent, Divine origin of our ten intellectual, emotional, and be- life-force from entering ourselves and reality at havioral faculties. large. By cutting the world off from its true life- The Hebrew word for “refuge” (miklat) actually blood, we are “killing” it. This is why the penalty means “absorption.” This alludes to the fact of the primordial, archetypal sin—eating of the that we must learn the Torah in such a way that fruit of the Tree of Knowledge—was death.54

51. Likutei Sichot, vol. 2, pp. 363 ff. 52. Megilah 3b. 53. Sefer HaMa’amarim 5717-5719, p. 230. 54. Sefer HaMa’amarim 5711-5713, p. 261.

215 Numbers 35:9-15 Masei Intentional and Unintentional Murder  Sixth Reading (Seventh when combined) 9 God now gave Moses the laws of the cities of refuge.46 He spoke to Moses, saying: 10 “Speak to the Israelites and say to them, ‘When you cross the Jordan, into Canaan, 11 you shall designate six cities for yourselves that shall act as cities of refuge for you: a murderer who killed a person unintentionally but nonetheless is guilty of negligence shall flee there from the close relative of the murdered person, who, in such a case, is allowed to avenge his death, as will be explained presently. 12 These cities shall serve you as a refuge for the unintentional murderer from this avenger, so that the unintentional murderer shall not die until he stands in judgment before the congregation’s judges. 13 The cities that you provide shall function as cities of refuge only when all six cities of refuge have been designated for you.’ ” Thus, even though Moses later47 designated three cities in Transjordan as cities of refuge, they did not function as refuge cities until the three in Canaan were also designated. 14 God foresaw that there would be a similar number of incidences of uninten- tional murder on both sides of the Jordan River, even though only two and a half of the 12 tribes settled on the east side, so He told Moses to tell the people, You“ shall provide three of the cities in Transjordan and three of the cities in Canaan; they shall be cities of refuge. 15 These six cities shall be a refuge for both the Israelites and for the convert and resident among them, so that anyone who unintentionally kills a person can flee there.  CHASIDIC INSIGHTS  11 You shall designate…cities of refuge: Allegori- lifestyle open, accessible, and clear for all of us. We cally, the Torah itself is the “city of refuge,” for when all have free choice, but God also shows us the way we are immersed in its study and internalize the and in many ways helps us find the right direction Divine consciousness it gives us, we are protected in life. 48 from the machinations of the evil inclination. Fur- In order to hear God’s voice more clearly, however, thermore, Torah study also protects us from the ill we should help others find the right direction in effects of wrongdoing, because it purifies us, inspir- their lives. We should all consider ourselves “sign- ing us to regret our past failings and make amends posts,” whose job it is to point others in the direc- for them. And when we repent properly, our sins tion of life and goodness. When God sees that we are transformed into merits. are showing others the way, He will show us our This is true even if we are guilty of intentional sins, way more clearly. We therefore need not be afraid just as the cities of refuge also provided asylum for of standing at “crossroads,” at places where there is intentional murderers (at least until their case could an opportunity to take a wrong turn. 49 be brought to court). Even if we are not sure that anyone is looking at The roads leading to the cities of refuge had to be what we are doing, at the “sign” we are posting at kept wide and clear, so that anyone who needed to this “crossroad,” the fact that we are doing our part use them could do so easily. There also had to be in disseminating Divine consciousness throughout signs posted at every crossroads, so the way to the reality will earn us God’s increased guidance in our city of refuge would be clearly marked.50 own lives. Similarly, God keeps the way to the Torah and its Ideally, though, we should try not to just be inani-

46. See Exodus 21:13. 47. Deuteronomy 4:41. 48. Makot 10a. 49. Ibid. 9b. 50. Bava Batra 100b; Mishneh Torah, Rotzeach uShemirat HaNefesh 8:5.

215 Sixth (Seventh) Reading מסעי 16 וְאִם־ּבִכְלִ֨ י בַרְ זֶ ֧ל | הִּכָ ֛הּווַּיָמֹ֖ תרֹצֵ ֣חַֽ ה֑ ּוא מ֥ ֹות  ONKELOS  16 וְאִ ם בְּמָ ן דְּ פַרְ זְלָ א מְ חָהִ י יּומַ֖ ת הָֽרֹצֵֽחַ : 17 וְאִ֡ם ּבְאֶ ֣בֶ ן יָד֩אֲׁשֶ ר־יָמ֨ ּותּבָ ּ֥ה הִּכָ ֛הּו וְקַטְ לֵהּ קָ טוֹלָ א הוּא אִתְקְטָלָ א יִתְקְטֵ ל קָ טוֹלָ א: 17 וְאִ ם בְּאַבְ נָא 18 דְּמִתְ נַסְ בָ א בִידָ א דְּהִ יא כְמִסַּ ת דִּ י תוַּיָמֹ֖ רֹצֵ ֣חַֽ ה֑ ּוא מ֥ ֹות יּומַ֖ ת הָֽרֹצֵֽחַ : א֡ ֹו ּבִכְלִ ֣י עֵץ־ יְמוּת בַּהּ מְ חָהִ י וְקַטְ לֵהּ קָ טוֹלָ א הוּא אִתְקְטָלָ א יִתְקְטֵ ל קָ טוֹלָ א: יָד֩אֲׁשֶ ר־יָמ֨ ּות ּב֥ ֹוהִּכָ ֛הּו תוַּיָמֹ֖ רֹצֵ ֣חַֽ ה֑ ּוא מ֥ ֹות יּומַ֖ ת 18 אוֹ בְּמָ ן דְּאָ ע דְּמִתְ נְסֵ ב בִּידָ א דְּ הוּא כְמִסַּ ת דִּ י יְמוּת בֵּהּ מְ חָהִ י הָֽרֹצֵֽחַ : 19 ּגֹאֵ ֣ל םהַּדָ֔ ה֥ ּואיָמִ֖ ית אֶת־הָֽרֹצֵ ֑חַ ּבְפִ גְעֹו־ב֖ ֹו וְקַטְ לֵהּ קָ טוֹלָ א הוּא אִתְקְטָלָ א יִתְקְטֵ ל קָ טוֹלָ א: 19 גָּאֵ ל דְּמָ א הוּא ה֥ ּוא יְמִתֶֽ ּנּו: 20 וְאִם־ּבְׂשִ הנְאָ֖ יֶהְ ּדֳפֶ ּ֑נּו אֹֽו־הִׁשְלִ ֥יְך עָלָ ֛יו יִקְ טוֹל יָת קָ טוֹלָ א כַּ ד אִתְ חַ יַּב לֵהּ מִ ן דִּ ינָא הוּא יִקְטְלִ נֵּהּ : 20 וְאִ ם ּבִצְדִ ּיָ֖ה וַּיָמֽ ֹ ת: 21 אֹ֣ו בְאֵ היבָ֞ הִּכָ ֤הּו בְ יָדֹו֙ ת וַּיָמֹ֔ מֹות־יּומַ ֥ת בְּסִ נְאָ ה דְּחָהִ י אוֹ רְמָ א עֲ לוֹהִ י בְּכַמְ נָא וְקַטְ לֵהּ : 21 אוֹ בִדְבָבוּ הַּמַּכֶ֖ה רֹצֵ ֣חַֽ ה֑ ּוא ּגֹאֵ ֣ל הַּדָ֗ םיָמִ ֛ית אֶת־הָֽרֹצֵ֖חַ ּבְפִ גְעֹו־בֽ ֹו: מְ חָהִ י בִידֵהּ וְקַטְ לֵהּ אִתְקְטָלָ א יִתְקְטֵ ל מָ חֲ יָא קָ טוֹלָ א הוּא גָּאֵ ל 22 וְאִם־ּבְפֶ ֥תַ ע ּבְֹלֽא־אֵ יבָ֖ההֲדָ פ֑ ֹואֹֽו־הִׁשְלִ ֥יְך עָלָ ֛יו ּכָ ל־ דְּמָ א יִקְ טוֹל יָת קָ טוֹלָ א כַּ ד אִתְ חַ יַּב לֵהּ מִ ן דִּ ינָא: 22 וְאִ ם בִּתְ כֵ ף בְּלָ א ּכְלִ֖ י אּבְֹל֥ צְדִ ּיָֽה: 23 אֹ֣ו בְכָל־אֶ֜בֶ ן אֲׁשֶ ר־יָמ֥ ּותּבָ ּה֙ ּבְֹל֣ א דְבָבוּ דְּחָהִ י אוֹ רְמָ א עֲ לוֹהִ י כָּ ל מָ ן בְּלָ א כְמַ ן לֵהּ : 23 אוֹ בְכָ ל אַבְ נָא רְאֹ֔ות וַּיַּפֵ ֥ל עָלָ֖יו וַּיָמֹ֑ ת וְהּוא֙ ֹלֽ א־אֹויֵ֣ב ל֔ ֹו וְֹל֥ אמְבַּקֵ֖ ׁש דְּהִ יא כְמִסַּ ת דִּ י יְמוּת בַּהּ בְּלָ א חָ זֵי וּרְמָ א עֲ לוֹהִ י וְקַטְ לֵהּ וְהוּא לָ א סָ נֵי רָֽ עָתֽ ֹו: 24 וְׁשָֽפְ טּו֙ הָֽעֵדָ֔ ה ֚ ֵין ּבהַּמַּכֶ֔ הּובֵ֖ין ֣לּגֹאֵ הַּדָ ֑ ם עַ ֥ל לֵהּ וְלָ א תָבַ ע בִּישׁ ְתֵּהּ : 24 וִידֻנּוּן כְּ נִשׁ ְתָּ א בֵּ ין מָ חֲ יָא וּבֵ ין גָּאֵ ל דְּמָ א הַּמִׁשְּפָטִ֖ים הָאֵֽ ּלֶה: עַל דִּ ינַיָּא הָאִלֵּ ין:  RASHI  16 וְאִ ם בִּכְלִ י בַרְ זֶל הִכָּ הוּ. אֵ ין זֶה מְדַ בֵּ ר בְּהוֹרֵ ג בְּשׁ וֹ גֵג שׁ ֶ ּיֵשׁ בָּהּ שׁ ִ עוּר לְהָמִ ית, כְּתַרְ ּגוּמוֹ . לְפִ י שׁ ֶ נֶּאֱמַ ר: "וְהִכָּ ה הַסָּ ְמוּך לוֹ , אֶ ּלָא בְּהוֹרֵ ג בְּמֵ זִ יד. וּבָ א לְלַמֵּ ד שׁ ֶהַהוֹרֵ ג בְּ כָ ל אִישׁ אֶ ת רֵ עֵ הוּ בְּאֶ בֶ ן"21 וְ לֹא נָתַ ן בָּהּ שׁ ִ עוּר, יָכוֹ ל כָּ ל דָּ בָ ר צָרִ ְיך שׁ ֶ ּיְהֵ א בּוֹ שׁ ִ עוּר כְּדֵ י לְהָמִ ית, שׁ ֶ נֶּאֱמַ ר בְּ ּכֻלָם: שׁ ֶ הוּא? לְכָ ְך נֶאֱמַ ר: "אֲשׁ ֶ ר יָמוּת בָּהּ ": 18 אוֹ בִּכְלִ י עֵ ץ "אֲשׁ ֶ ר יָמוּת בּוֹ ", דִּ מְתַרְ ּגְמִ ינָן: "דְּ הוּא כְמִסַּ ת דִּ ימוּת בֵּהּ ". יָ ד. לְפִ י שׁ ֶ נֶּאֱמַ ר: "וְכִ י יַכֶּ ה אִישׁ אֶ ת עַבְדּוֹ אוֹ אֶ ת אֲמָתוֹ חוּץ מִ ן הַבַּרְ זֶל, שׁ ֶ ּגָלוּי וְ יָדוּעַ לִפְ נֵי הַקָּ דוֹשׁ בָּ ְרוּך הוּא ַּ ב ׁ שּ ֵ ֶ ב ט "22, יָכוֹ ל כָּ ל שׁ ֶ הוּא? לְכָ ְך נֶאֱמַ ר בָּעֵ ץ: "אֲשׁ ֶ ר יָמוּת שׁ ֶהַבַּרְ זֶל מֵמִ ית בְּ כָ ל שׁ ֶ הוּא, אֲפִ ּלוּ מַחַ ט, לְפִ יכָ ְך לֹא בּוֹ ", שׁ ֶ ּיְהֵ א בוֹ כְּדֵ י לְהָמִ ית: 19 ְבּ פִ גְ ע וֹ ב וֹ . ּאֲפִלוּ ְבְּתוֹך נָתְ נָה בוֹ תּ וֹרָ ה שׁ ִ עוּר לִכְתּ ֹב בּוֹ : "אֲשׁ ֶ ר יָמוּת בּוֹ ". וְאִ ם עָרֵ י מִקְ לָט: 20 ִ ּ ב ְ צ דִ ָ ּי ה . כְּתַרְ ּגוּמוֹ : "בְּכַמְ נָא" — בְּמַ אֲרָ ב: תּ ֹאמַ ר: בְּהוֹרֵ ג בְּשׁ וֹ גֵג הַכָּ תוּב מְדַ בֵּ ר, הֲרֵ י הוּא אוֹמֵ ר 22 ְבּ ֶ פ תַ ע . בְּ אֹנֶס. וְתַרְ ּגוּמוֹ "בִּתְ כֵ ף", שׁ ֶהָ יָה סָ ְמוּך לוֹ וְ לֹא לְמַטָּ ה: "אוֹ בְ כָ ל אֶ בֶ ן אֲשׁ ֶ ר יָמוּת בָּהּ בְּ לֹא רְ אוֹ ת וְ גוֹ '"20, הָ יָה לוֹ שׁ ָ הוּת לְהִ ּזָהֵ ר עָ לָיו: 23 אוֹ בְ כָ ל אֶ בֶ ן אֲשׁ ֶ ר יָמוּת לִמֵּ ד עַ ל הָאֲ מוּרִ ים לְמַעְ לָה, שׁ ֶבְּהוֹרֵ ג בְּמֵ זִ יד הַכָּ תוּב בָּ הּ . הִ כּ ָ ה ּ ו : בְּ לֹא רְ אוֹ ת. שׁ ֶ ּלֹא רָ אָ הוּ: וַ יַּפֵּ ל עָ לָיו. מִ כּ ָ א ן מְדַ בֵּ ר: 17 בְּאֶ בֶ ן יָד. שׁ ֶ ּיֶשׁ בָּהּ מְ לֹא יָד: אֲשׁ ֶ ר יָמוּת בָּהּ . אָ מְ ר ּו 23: הַהוֹרֵ ג דֶּרֶ ְך יְרִ ידָ ה ּגוֹ לֶה, דֶּרֶ ְך עֲלִ ּיָה אֵינוֹ גוֹ לֶה:

20. פסוק כג. 21. שמות כא, יח. 22. שמות כא, כ. 23. מכות ז, ב.  CHASIDIC INSIGHTS  “life” continues in the afterlife.) In order for this to prompt him to repent and confess. This will allow work, however, the guilty person must repent and the sentence to atone for his sin and permit him to confess his sin. In other words, his inner desire to progress to the next stage of his existence. do good must surface, so that it can serve as a seed But when not even a single member of the high from which his new direction in life can grow. court—the seventy-one wisest, most discerning If at least some of the judges can see a reason to people in the generation—can see any redeeming judge the defendant favorably, it means that his exoneration in him, it means that his inner core of inner core of goodness is at least slightly apparent goodness has receded so deeply within his outer and active. Therefore, the court can judge such a shell of misbehavior that it is totally submerged, person. Even if they eventually sentence him, their and there is no hope that this court can arouse it arguments in his favor, emphasizing his virtue and and thereby accomplish the defendant’s atonement innocence, will draw out his inner goodness and by their sentence. [continues...]

216 Numbers 35:16-24 Masei

16 Now, these cities do not offer asylum for an intentional murderer: If the assail- ant struck the victim intentionally with an iron instrument of any size and he died, he is a bona fidemurderer; the murderer shall be put to death.55 17 If he struck him with a fist-sized stone, which is large enough to be deadly, and he dies, he is a murderer; the murderer shall be put to death.56 18 Or if he struck him with a fist-sized wooden instrument, which islarge enough to be deadly, and he dies, he is a murderer; the murderer shall be put to death.57 (If, however, the stone or wooden instrument was not big enough to cause death normally, but the victim died of the blow anyway, the assailant is not guilty of in- tentional murder.) 19 Once the intentional murderer has been tried and found guilty, the blood avenger—the close relative of the victim—shall be allowed kill the murderer; he may kill him wherever he meets him, even inside a city of refuge. 20 Similarly, if, out of hatred, the assailant pushed the victim, or threw something at him in ambush, and he died, 21 or if he maliciously struck him with his hand and he died, the assailant shall be put to death; he is a murderer, and the blood avenger may kill the murderer wherever he meets him, even inside a city of refuge. 22 The law is different, however, in the case of unintentional murder. If the assail- ant pushed the victim down accidentally, without malice, or threw an object in a downward motion at him and not in ambush, 23 or he killed him with any stone that is large enough to be deadly, that is, with- out seeing his victim he threw it down at him and it killed him, but, in all these cases, he was not his enemy and bore him no malice, 24 then the congregation’s judges shall judge between the assailant and the blood avenger, on the basis of these judgments: If the murder happened as just described, the assailant is considered guilty of negligence and may be killed by the blood avenger unless the assailant has fled to a city of refuge. However, if the assailant killed the victim by throwing something up at him, or by means of any other upward movement, this is considered unnatural, so the assailant is not con- sidered guilty of negligence, the victim’s close relatives may not avenge his blood, and the assailant does not have to flee.59  CHASIDIC INSIGHTS  24-25 The congregation shall judge between the sue and, if there remains a majority against him, assailant and the blood avenger…the congrega- sentence him to death.58 tion shall protect the murderer: From the juxta- The reason for this is that the purpose of all pun- position of these two imperatives—to judge and to ishments—even the death penalty—is to achieve rescue—the sages derive the law that when a high atonement for the guilty person’s crime, cleansing court initially votes in a criminal case unanimously him of his sin and thereby allowing him to proceed to indict the accused, he is immediately acquitted. with his life. (When the punishment is not death, Only when there are some judges who initially vote his life continues in this life; when it is death, his in his favor can the court proceed to debate the is-

55. Exodus 21:12. 56. Ibid. 21:18. 57. Ibid. 21:20. 58. Rashi on v. 23. 59. Sanhedrin 17a; Mishneh Torah, Sanhedrin 9:1.

216 Sixth (Seventh) Reading מסעי 25 וְהִּצִ֨ ילּוהָֽעֵדָ֜ האֶת־הָֽרֹצֵ֗חַ מִ ּיַד֘ ּגֹאֵ ֣להַּדָ ם֒ וְהֵׁשִ ֤יבּו  ONKELOS  25 וִישׁ ֵ יזְבוּן כְּ נִשׁ ְתָּ א יָת קָ טוֹלָ א אֹתֹו֙ הָֽעֵדָ֔ האֶל־עִ ֥יר מִקְ לָט֖ ֹואֲׁשֶר־נָ ֣ס ׁשָ ּ֑מָ ה וְיָ ׁ֣שַ בּבָ֗ ּה מִ יַּד גָּאֵ ל דְּמָ א וִיתִ יבוּן יָתֵהּ כְּ נִשׁ ְתָּ א לְקִרְ יַת שׁ ֵ יזָבוּתֵהּ דִּ י עֲרַ ק לְתַמָּ ן עַד־מֹות֙ הַּכֹהֵ ֣ן הַ ּגָדֹ֔ל אֲׁשֶר־מָׁשַ ֥ח אֹת֖ ֹוּבְׁשֶ ֥מֶ ןהַּקֽ ֹדֶ ׁש: וְיִתֵּ יב בַּהּ עַ ד דִּ ימוּת כַּהֲנָא רַבָּ א דִּ י רַבִּ י יָתֵהּ בִּמְשׁ ַ ח קֻדְשׁ ָ א: 26 וְאִ ם 26 וְאִ ם־יָצֹ֥א יֵצֵ֖אהָֽרֹצֵ ֑חַ אֶ ת־ּגְבּול֙ עִ ֣יר מִקְ לָט֔ ֹו אֲׁשֶ ֥ר מִפַּ ק יִפּ וֹק קָ טוֹלָ א יָת תְּ חוּם קִרְ יַת שׁ ֵ יזָבוּתֵהּ דִּ י עֲרַ ק לְתַמָּ ן: 27 וְיַשׁ ְ כַּ ח יָנּ֖וס ׁשָּֽמָ ה: 27 ּומָצָ ֤אאֹ תֹוּ֙גֹאֵ ֣ל ם הַּדָ֔ מִח֕ ּוץ לִגְב֖ ּול עִ ֣יר יָתֵהּ גָּאֵ ל דְּמָ א מִבָּרָ א לִתְ חוּם 28 קִרְ יַת שׁ ֵ יזָבוּתֵהּ וְיִקְ טוֹל גָּאֵ ל דְּמָ א מִקְ לָט֑ ֹווְרָ צַ֞ חּגֹאֵ ֤ל הַּדָ ם֙אֶת־הָ ֣רֹצֵ֔חַ אֵ ֥ין ל֖ ֹו ּדָֽ ם: ּכִ ֣י יָת קָ טוֹלָ א לֵ ית לֵהּ דְּמָ א: 28 אֲרֵ י בְעִ֤יר מִקְ לָטֹו֙ יֵׁשֵ֔ בעַד־מ֖ ֹות הַּכֹהֵ ֣ן הַ ּגָד֑ ֹל וְאַֽ חֲרֵ י־מֹות֙ בְקִרְ יַת שׁ ֵ יזָבוּתֵהּ יִתֵּ ב עַ ד דִּ ימוּת כַּהֲנָא רַבָּ א וּבָתַ ר דִּ ימוּת כַּהֲנָא הַּכֹהֵ ֣ןהַ ּגָדֹ֔ל יָׁשּוב֙ הָֽרֹצֵ֔חַ אֶל־אֶ֖רֶ ץאֲחֻּזָתֽ ֹו: 29 וְהָ יּ֨ו אֵ ּ֧לֶה רַבָּ א יְתוּב קָ טוֹלָ א לַאֲרַ ע אַ חֲסַנְתֵּהּ : 29 וִיהוֹן אִלֵּ ין לְ כוֹן לִ גְ זֵרַ ת דִּ ין לָכֶ֛ם לְחֻּקַ ֥ת מִׁשְּפָ֖ט לְ דֹרֽ ֹתֵיכֶ֑םּבְכֹ֖ל מֹֽוׁשְבֽ ֹתֵיכֶֽם: לְדָרֵ יכוֹן בְּ כֹל מוֹתְ בָ נֵיכוֹן:

 RASHI  25 עַ ד מוֹ ת הַכּ ֹהֵ ן הַ ּגָדֹל. שׁ ֶ הוּא בָ א לְהַשׁ ְ רוֹ ת שׁ ְ כִ ינָה בְּמַסֶּכֶ ת מַכּוֹ ת24 לִרְ אָ יַת דָּ בָ ר, לְלַמֵּ ד שׁ ֶאִ ם עַ ד שׁ ֶ ּלֹא בְּ יִשְׂרָ אֵ ל וּלְהַאֲרִ ְיך יְמֵיהֶ ם, וְהָרוֹ צֵחַ בָּ א לְסַ ּלֵק אֶ ת נִגְמַ ר דִּ ינוֹ , מֵ ת הַכּ ֹהֵ ן הַ ּגָדוֹ ל וּמִ נּוּ אַ חֵ ר תַּחְתָּ יו, וּלְאַחַ ר הַשּׁ ְ כִ ינָה מִ ּיִשְׂרָ אֵ ל וּמְ קַ ֵּ צר אֶ ת יְמֵ י הַחַ ּיִים, אֵינוֹ כְדַ אי מִכָּ אן נִגְמַ ר דִּ ינוֹ — חוֹ זֵר בְּמִיתָתוֹ שׁ ֶ ל שׁ ֵ נִ י, שׁ ֶ נֶּאֱמַ ר: שׁ ֶ ּיְהֵ א לִפְ נֵי כּ ֹהֵ ן ּגָדוֹ ל. דָּ בָ ר אַ חֵ ר: לְפִ י שׁ ֶהָ יָה לוֹ לְ כֹהֵ ן "אֲשׁ ֶ ר מָשׁ ַ ח אוֹתוֹ ", וְכִ י הוּא מְשׁ ָחוֹ לְ כֹהֵ ן, אוֹ הַכּ ֹהֵ ן ּגָדוֹ ל לְהִתְפּ ַ ּלֵל שׁ ֶ ּלֹא תֶ אֱרַ ע תַּקָּ לָה זוֹ לְיִשְׂרָ אֵ ל בְּחַ ּיָיו: מָשׁ ַ ח אוֹתוֹ ? אֶ ּלָא לְהָבִ יא אֶ ת הַ נִּמְשׁ ָ ח בְּ יָמָ יו, שׁ ֶמַּ חֲזִירוֹ אֲשׁ ֶ ר מָשׁ ַ ח אֹתוֹ בְּשׁ ֶמֶ ן הַקּ ֹדֶשׁ . לְפִ י פְשׁ וּטוֹ מִ ן הַמִּקְרָ אוֹ ת בְּמִיתָתוֹ : 27 אֵ ין לוֹ דָּ ם. הֲרֵ י הוּא כְּהוֹרֵ ג אֶ ת הַמֵּ ת שׁ ֶאֵ ין הַקְּ צָרִ ים הוּא, שׁ ֶ ּלֹא פֵרַשׁ מִ י מְשׁ ָחוֹ , אֶ ּלָא כְּמוֹ : "אֲשׁ ֶ ר לוֹ דָּ ם: 29 בְּ כֹל מוֹשׁ ְ בֹתֵ יכֶ ם. לִמֵּ ד שׁ ֶתְּ הֵ א סַ נְהֶדְרִ ין קְטַ נָּה מְשׁ ָחוֹ הַמּ וֹשׁ ֵחַ אוֹתוֹ בְּשׁ ֶמֶ ן הַקּ ֹדֶשׁ ". וְרַ בּוֹתֵ ינוּ דְרָשׁ וּהוּ נוֹהֶ גֶת בְּ חוּצָה לָאָרֶ ץ כָּל זְמַן שׁ ֶ נּוֹהֶ גֶת בְּאֶרֶ ץ יִשְׂרָ אֵ ל:

24. יא, ב.  CHASIDIC INSIGHTS  our job is to see the good in everyone, to draw out ness and purity to which anyone can aspire. that good, and to thereby help the person out of his Yet the Torah says here that the inadvertent killer present depravity and back onto the path of good- is linked specifically to the high priest: he must re- 62 ness and life. main in exile as long as the high priest is alive, and He shall remain there until the high priest…dies: the high priest must make it his business to pray On the ladder of morality, the inadvertent killer that no one in his nation become an inadvertent kill- is on the lowest rung. True, he is not a deliberate er. We see here that the Torah has effectively adopt- criminal, but even so, his hands are stained with the ed the attitude of the first high priest, Aaron—who blood of another human being. The only criminal loved all creatures and drew them to the Torah— than can be considered lower than him is the de- and institutionalized it as a integral aspect of the liberate murderer. But since the murderer is liable high priesthood. to the death penalty, he is considered dead already This fact teaches us a great lesson in brotherly love and thus not counted. This leaves the inadvertent and Jewish unity: no matter what heights we have killer as the lowest element of society, his unique reached on the ladder of spiritual or social status, status attested to by the fact that of all those guilty we must remain concerned with all elements of of transgressing the Torah’s prohibitions, only he society, even the lowest. And even if we think we suffers the punishment of forced exile. exist on the lower echelons of humanity, we must In contrast, the high priest is the most exalted per- remember that we are still connected with those on sonality in the nation, the highest example of holi- the highest echelons, for we are all one people.63

62. Likutei Sichot, vol. 29, pp. 113-121. 63. Likutei Sichot, vol. 33, pp. 211-212.

217 Numbers 35:25-29 Masei

25 If the assailant must be removed from the city of refuge in order to stand trial, the congregation shall protect the murderer from the hand of the blood avenger, and—if he is judged guilty of unintentional murder by negligence—the congrega- tion shall return him safely to the city of refuge to which he had fled. He shall remain there even after the victim’s close relatives have calmed down and no lon- ger seek to avenge his blood. For even then, the victim’s close relatives are required to kill the assailant if he leaves the city of refuge. This obligation devolves upon them until the high priest, who was anointed with the sacred oil, dies. There are two reasons why the obligation ceases with the death of the high priest: First, the high priest, by serving in the Temple—particularly by performing the Yom Kippur rites that atone for the people’s sins—enables God’s presence to dwell among the people and lengthens their lives. In contrast, a murderer, by killing a person, ban- ishes God’s presence from the world and shortens lives. It is therefore not fitting that the murderer should be free as long as the high priest who was in office when the crime was committed is alive. Secondly, we have seen that the death of the righteous atones for the sins of their generation.60 In this case, the death of the high priest (presumably a righteous person) will atone for the assailant’s inadvertent sin. It is specifically the high priest’s death that atones for this sin (rather than that of any other righteous person) because he had the power to pray on Yom Kippur that such a misfortune not occur; since in fact it did occur, he is held partly respon- sible.61 Nonetheless, if the high priest who was alive when the incident occurred died while the assailant was standing trial, and a new high priest was appointed before the trial was concluded, the murderer goes free only when the second high priest dies. 26 But if the murderer goes beyond the border of the city of refuge to which he had fled, 27 and the blood avenger finds him outside the limits of his city of refuge, the blood avenger must slay the murderer, for it is as if he is dead already and has no blood. 28 Rather, the unintentional murderer must remain in his city of refuge until the high priest dies, and only after the high priest has died may the murderer return to the land which is his estate. 29 These laws shall be a statute of justice for you, for all your generations, in all your dwelling places, even outside the Land of Israel: a minor court (of 23 judges) may try capital cases as long as the Sanhedrin (of 71 judges) is functioning in the Land of Israel.

 CHASIDIC INSIGHTS  From this law we therefore see how insistent the and unanimously agrees that a person is absolutely Torah is that there is an inner, indestructible good- culpable, the Torah says that this is impossible. No ness within every person: even when the highest, one is wholly bad, and if we cannot see this truth most distinguished court of the land immediately it is because our vision is faulty. On the contrary,

60. Above, before 19:1. 61. Likutei Sichot, vol. 33, pp. 206-211.

217 Seventh Reading מסעי 30 ּכָ֨ל־מַּכֵ ה־נֶ֔פֶ ׁש לְפִ ֣י עֵדִ ֔ ים יִרְ צַ֖ח אֶת־הָֽרֹצֵ ֑חַ וְעֵ ֣ד אֶחָ֔ ד  ONKELOS  30 כָּ ל דְּ יִקְ טוֹל נַפְשׁ ָ א לְ פוּם סַהֲדִ ין ֹלא־יַֽעֲנֶ ֥ה בְ נֶ֖פֶ ׁש לָמֽ ּות: 31 וְֹלֽא־תִקְח֥ ּו כֹ֨פֶ ר֙לְנֶ ֣פֶ ׁש רֹצֵ֔חַ יִקְ טוֹל יָת קָ טוֹלָ א וְסָהִ יד חַ ד לָ א יַסְהֵ ד בֶּאֱ נָשׁ לְמִקְטָ ל: 31 וְלָ א אֲׁשֶר־ה֥ ּוארָ ׁשָ֖ ע לָמ֑ ּותּכִי־מ֖ ֹות יּומָֽ ת: 32 וְֹלֽא־תִקְח֣ ּו תְ קַבְּ לוּן מָ מוֹן עַ ל אֱ נַשׁ קָ טוֹל דִּ י הוּא חַ יָּב לִמְמָ ת אֲרֵ י אִתְקְטָלָ א כֹ֔פֶר לָנּ֖וס אֶל־עִ ֣יר מִקְ לָט֑ ֹולָׁשּוב֙ לָׁשֶ ת֣בֶ ּבָאָ֔רֶ ץ עַ ד־ יִתְקְטֵ ל: 32 וְלָ א תְ קַבְּ לוּן מָ מוֹן מ֖ ֹות הַּכֹהֵֽ ן: 33 וְֹלא־תַֽ חֲנִ ֣יפּו ץ אֶת־הָאָ֗רֶ אֲׁשֶ ֤ראַּתֶ ם֙ ּבָ֔ ּה לְמֶ עֱרַ ק לְקִרְ יַת שׁ ֵ יזָבוּתֵהּ לִמְ תוּב לְמִתַּ ב בְּאַרְעָ א עַ ד דִּ ימוּת כַּהֲנָא: ּכִ֣י םהַּדָ֔ ה֥ ּואיַֽחֲנִ֖יף אֶת־הָאָ ֑רֶ ץ וְלָאָ ֣רֶ ץ ֹלֽ רא־יְכֻּפַ֗ לַּדָ ם֙ 33 וְלָ א תְ חַ יְּבוּן יָת אַרְעָ א דִּ י אַתּ וּן בַּהּ אֲרֵ י דְמָ א הוּא מְ חַ יֵּב יָת אַרְעָ א אֲׁשֶ֣ר ׁשֻּפְַך־ּבָ֔ ּה ּכִי־אִ֖ םּבְדַ ם ֥ ׁשֽ ֹפְכֽ ֹו: 34 אוְֹל֧ תְ טַּמֵ ֣א אֶ ת־ וּלְאַרְעָ א לָ א מִתְכַּפַּ ר עַ ל דַּ ם זַכַּ אי דְּאִתָּשׁ ַ ד בַּהּ אֱלָהֵ ין בְּדַ ם אָשׁ ְ דֵהּ : הָאָ֗רֶץ אֲׁשֶ ֤ראַּתֶ ם֙ יֽׁשְבִ ֣ים ּבָ֔ ּה אֲׁשֶ ֥ר אֲנִ֖י ׁשֹכֵ ֣ןּבְתֹוכָ ּ֑ה ִ֚ ּכי 34 וְלָ א תְ סָאֲבוּן יָת אַרְעָ א דִּ י אַתּ וּן יָתְבִ ין בַּהּ דִּ י שׁ ְ כִ ינְתִּ י שׁ ָרְ יָא אֲנִ֣י יְהוָֹ ֔ה ׁשֹכֵ֕ןּבְתֹ֖וְך ּבְ נֵ ֥י יִׂשְרָאֵֽ ל: פ בְ גַוַּהּ אֲרֵ י אֲ נָא יְיָ דִּשׁ ְ כִ ינְתִּ י שׁ ָרְ יָא  שביעי 36:1 וַּֽיִקְרְ ב֞ ּורָ אׁשֵ ֣י הָֽאָב֗ ֹות לְמִׁשְּפַ ֤חַ ת ּבְ נֵֽי־ בְּ גוֹ בְּ נֵי יִשְׂ רָאֵ ל: 36:1 וּקְרִ יבוּ רֵישׁ ֵ י אֲבָהָתָ א לְ זַרְעִ ית בְּ נֵי גִלְעָ ד בַּר מָכִ יר גִלְעָד֙ ּבֶן־מָכִ ֣יר ּבֶן־מְ נַּׁשֶ֔ ה מִּֽמִׁשְּפְחֹ֖תּבְ נֵ ֣י יֹוסֵ ֑ף וַֽיְדַ ּבְר֞ ּו בַּ ר מְ נַשּׁ ֶ ה מִ זַּרְ עֲ יַת בְּ נֵי יוֹסֵ ף וּמַלִּ ילוּ קֳדָ ם מֹשׁ ֶ ה וּקְדָ ם רַבְרְבַ יָּא רֵישׁ ֵ י לִפְנֵ ֤י מׁשֶ ה֙ וְלִפְ נֵ ֣יהַּנְׂשִאִ֔ ים רָ אׁשֵ ֥י אָב֖ ֹות לִבְ נֵ ֥י יִׂשְרָאֵֽ ל: אֲבָהָתָ א לִבְ נֵי יִשְׂ רָאֵ ל: 2 וַאֲמָ רוּ יָת רִבּ וֹנִ י פַקֵּ יד יְיָ לְמִתַּ ן יָת אַרְעָ א 2 וַּיֹֽאמְר֗ ּו אֶ ת־אֲדֹנִי֙צִ ּוָ ֣ה יְהוָֹ ֔ה תלָתֵ֨ אֶת־הָאָ ץ֧רֶ ּבְ נַֽחֲלָ ֛ה בְּאַ חֲסָ נָא בְּעַדְבָ א לִבְ נֵי יִשְׂ רָאֵ ל ּבְגֹורָ֖ ללִבְ נֵ ֣ייִׂשְרָאֵ ֑ל וַֽאדֹנִי֙ צֻּוָ ֣ה בַֽ יהוָֹ ֔ה לָתֵ֗ ת אֶֽת־נַֽחֲלַ ֛ת וְרִבּ וֹנִ י אִתְפַּקַּ ד בְּמֵימְ רָ א דַ ייָ לְמִתַּ ן יָת אַ חֲסָ נַת צְ לָפְחָ ד אֲחוּנָא לִבְ נָתֵהּ : צְ ֥דלָפְחָ אָחִ֖ ינּו לִבְ נֹתָֽ יו: 3 ֠וְהָ יּ֠ו דלְאֶחָ֞ מִּבְ נֵ֨י ׁשִבְטֵ ֥י בְ נֵֽי־ 3 וְיֶהֶ וְיַן לְחַ ד מִבְּ נֵי שׁ ִ בְטַ יָּא דִבְ נֵי יִשְׂ רָאֵ ל לִ נְשׁ ִ ין וְתִתְמְ נַע אַ חֲסַנְתְּ הֵ ן יִׂשְרָ אֵל֘ לְ נָׁשִ ים֒ וְנִגְרְ עָ ֤הנַֽחֲלָתָ ן֙מִ ּנַֽחֲלַ ֣ת אֲבֹתֵ֔ ינּו וְנֹוסַ֕ ף ֚עַ ל מֵאַ חֲסָ נַת אֲבָהָתָ נָא וְתִתּ וֹסַ ף עַ ל אַ חֲסָ נַת שׁ ִ בְטָ א דִּ י יֶהֶ וְיַן לְ הוֹן נַֽחֲלַ֣ת הַּמַּטֶ֔ ה ֥ראֲׁשֶ ּתִֽהְ יֶ֖ינָהלָהֶ ֑םּומִ ּגֹרַ ֥ל נַֽחֲלָתֵ֖נּו יִּגָרֵֽ עַ : וּמֵ עֲדַב אַ חֲסַנְתָּ נָא יִתְמְ נָע:

 RASHI  30 כָּ ל מַ כֵּ ה נֶפֶשׁ וְגוֹ '. הַבָּ א לְהָרְ גוֹ עַ ל שׁ ֶהִכָּ ה אֶ ת הַ נֶּפֶשׁ : "לָנוּס" עַ ל מִ ן שׁ ֶ נָּס כְּבָ ר. וְקוֹרֵ הוּ "נוּס", כְּלוֹמַ ר מֻבְרָ ח. לְפִ י עֵדִ ים יִרְ צַ ח. שׁ ֶ ּיָעִ ידוּ שׁ ֶבְּמֵ זִ יד וּבְהַתְרָ אָ ה הֲרָ גוֹ : וְאִ ם תּ ֹאמַ ר "לָנוּס" — לִבְ רֹחַ , וּתְ פָרְשׁ ֵ הוּ: לֹא תִקְ חוּ כֹפֶ ר 31 וְ לֹא תִקְ חוּ כֹפֶ ר. לֹא יִפּ ָטֵ ר בְּמָמוֹ ן: 32 וְ לֹא תִקְ חוּ לְמִי שׁ ֶ ּיֶשׁ לוֹ לִבְ רֹחַ, לְפָטְ רוֹ מִ ן הַ ּגָלוּת, לֹא יָדַ עְתִּ י הֵיאַ ְך כֹפֶ ר לָנוּס אֶ ל עִ יר מִקְ לָטוֹ . לְמִ י שׁ ֶ נָּס אֶ ל עִ יר מִקְ לָטוֹ , יֹאמַ ר: "לָשׁ וּב לָשׁ ֶבֶ ת בָּאָרֶ ץ"; הֲרֵ י עֲדַ יִן לֹא נָס, וּמֵהֵיכָ ן שׁ ֶהָרַ ג בְּשׁ וֹ גֵג, אֵינוֹ נִפְטָ ר מִ ּגָלוּת בְּמָמוֹ ן לִתֵּ ן כּ ֹפֶ ר לָשׁ וּב יָשׁ וּב?: 33 וְ לֹא תַ חֲנִ יפוּ. וְ לֹא תַרְשׁ ִ יעוּ, כְּתַרְ ּגוּמוֹ : "וְ לָא לָשׁ ֶבֶ ת בָּאָרֶ ץ בְּטֶרֶ ם יָמוּת הַכּ ֹהֵ ן: לָנוּס. כְּמוֹ לְ נָס, כְּמוֹ : תְ חַ ּיְבוּן": 34 אֲשׁ ֶ ר אֲנִ י שׁ ֹכֵ ן בְּתוֹכָהּ . שׁ ֶ ּלֹא תַשׁ ְכִּ ינוּ אוֹתִ י "שׁ וּבֵ י מִ לְחָמָ ה"25 — שׁ ֶשּׁ ָ בוּ מִ ן הַמִּ לְחָמָ ה. וְכֵ ן "נוּגֵי בְּטֻמְאָתָהּ : כִּ י אֲנִ י ה' שׁ ֹכֵ ן בְּתוֹ ְך בְּ נֵי יִשְׂרָ אֵ ל. אַ ף בִּ זְמַ ן מִ מּ ֹ ו ֵ ע ד "26, וְכֵ ן "כִּ י מֻלִ ים הָ יוּ"27. כַּאֲשׁ ֶ ר תּ ֹאמַ ר "שׁ וּב" שׁ ֶהֵ ם טְמֵאִ ים, שׁ ְ כִ ינָה שׁ ְ רוּיָה בֵ ינֵיהֶ ם: 3 וְנוֹסַ ף עַ ל נַחֲלַת עַ ל מִ י שׁ ֶשּׁ ָ ב כְּבָ ר, וּ"מוּל" עַ ל מִ י שׁ ֶמָּ ל כְּבָ ר, כֵּ ן תּ ֹאמַ ר הַ מַּ ּ ֶ טה . שׁ ֶ הֲרֵ י בְּ נָהּ יוֹרְשׁ ָהּ, וְהַבֵּן מִתְ יַחֵס עַל שׁ ֵבֶט אָבִ יו:

25. מיכה ב, ח. 26. צפניה ג, יח. 27. יהושע ה, ה.

218 Numbers 35:30-36:3 Masei

30 Although the victim’s close relatives are allowed (and required) to kill the mur- derer if he leaves the city of refuge, and no further trial is necessary, this is not the case with an intentional murder: Whoever, as a blood avenger, wants to kill a person for having intentionally killed his close relative, shall be allowed to slay the murderer only on the testimony of at least two witnesses that the accused was warned and acted intentionally. A single witness may not testify against a person so that he should die. 31 You shall not accept monetary ransom for the life of a murderer who has killed inadvertently and is guilty of death if found outside the city of refuge by the blood avenger, for he must be put to death. 32 Similarly, you shall not accept ransom for one who has killed inadvertently and fled to his city of refuge, to allow him to return to livefreely in the land be- fore the high priest has died. 33 You must not, by trying to circumvent these laws, corrupt the land in which you live, for the blood of the murdered corrupts the land, and the blood that is shed in the land through murder cannot be atoned for except through the blood of the one who shed it or the death of the high priest, as stated previously. 34 You must not defile the land where you reside, in which I dwell, for this will cause Me to dwell in defilement, inasmuch as I am God, who continues to dwell among the Israelites even if they are defiled.” The Laws of Inheritance, continued  Seventh Reading 36:1 The paternal heads of the family of the sons of Gilead the son of Machir the son of Manasseh, one of the families of the sons of Joseph, approached and spoke before Moses and before the princes, the paternal heads of the Israelites, when they were all assembled for study. They asked Moses about the law and addressed the princes as litigants.64 2 They said through one of them who spoke for them all, “God commanded my lord to give the land as an inheritance through lot to the Israelites, and my lord was commanded by God to give the inheritance of Tzelofechad our brother to his daughters.65 3 Now, if they marry a member of another tribe of the Israelites, their inheritance will be taken away from the inheritance of our fathers, and it will be added to the inheritance of the tribe into which they marry, for their sons will inherit them, and they will be part of their fathers’ tribes. Thus, their inheritance will be taken away from the lot of our inheritance.

64. Likutei Sichot, vol. 23, p. 182, note 7. 65. Above, 27:7.

218 Seventh Reading מסעי 4 וְאִ ם־יִֽהְ יֶ֣ההַּיֹבֵל֘ לִבְ נֵ ֣י יִׂשְרָ אֵל֒ וְנֹֽוסְפָ ה֙ נַֽחֲלָתָ֔ ן ֚עַ ל  ONKELOS  4 וְאִ ם יְהֵ י יוֹבֵלָ א לִבְ נֵי יִשְׂ רָאֵ ל נַֽחֲלַ֣ת הַּמַּטֶ֔ ה ֥ראֲׁשֶ ּתִֽהְ יֶ֖ינָהלָהֶ ֑םּומִֽ ּנַֽחֲלַת֙מַּטֵ ֣ה אֲבֹתֵ֔ינּו וְתִתּ וֹסַ ף אַ חֲסַנְתְּ הֵ ן עַ ל אַ חֲסָ נַת שׁ ִ בְטָ א דִּ י יֶהֶ וְיַן לְ הוֹן וּמֵאַ חֲסָ נַת יִּגָרַ֖ ע נַֽחֲלָתָֽ ן: 5 וַיְצַ ֤ו מׁשֶ ה֙ אֶת־ּבְ נֵ ֣ייִׂשְרָ לאֵ֔ ֥יעַל־ּפִ יְהוָֹ֖ה שׁ ִ בְטָ א דַאֲבָהָתָ נָא יִתְמְ נַע אַ חֲסַנְתְּ הֵ ן: 5 וּפַקֵּ יד מֹשׁ ֶ ה יָת בְּ נֵי רלֵאמֹ֑ ּכֵ ֛ןמַּטֵ ֥ה בְ נֵֽי־יֹוסֵ֖ף ּדֽ ֹבְרִֽ ים: 6 זֶ ֣ההַּדָ רבָ֞ אֲׁשֶ ר־ יִשְׂ רָאֵ ל עַ ל מֵימְ רָ א דַ ייָ לְמֵימָ ר צִּוָ֣ה יְהוָֹ ֗הלִבְ נֹ֤ותצְ לָפְחָ ד֙ לֵאמֹ֔ ר לַּט֥ ֹוב ּבְעֵֽינֵיהֶ֖ם ּתִהְ יֶ֣ינָה יָאוּת שׁ ִ בְטָ א דִבְ נֵי יוֹסֵ ף מְמַלְּלִ ין: 6 דֵּ ין פִּתְ גָּמָ א דִּ י פַקֵּ יד יְיָ לִבְ נַת לְנָׁשִ ֑ים ְךאַ֗ לְמִׁשְּפַ ת֛חַ מַּטֵ ֥ה אֲבִיהֶ֖םּתִהְ יֶ֥ינָה לְ נָׁשִֽ ים: צְ לָפְחָ ד לְמֵימַ ר לִדְתַקִּ ין בְּעֵ ינֵיהֵ ן יְהֶ וְיַן לִ נְשׁ ִ ין בְּרַ ם לְ זַרְעִ ית שׁ ִ בְטָ א 7 וְֹלֽא־תִ ּסֹ֤ב נַֽחֲלָה֙לִבְ נֵ ֣ייִׂשְרָ לאֵ֔ ה מִּמַּטֶ֖ ֑האֶל־מַּטֶ ּכִ ֣י דַאֲבוּהֵ ן יְהֶ וְיַן לִ נְשׁ ִ ין: 7 וְלָ א תַסְחַ ר אַ חֲסָ נָא לִבְ נֵי יִשְׂ רָאֵ ל מִשּׁ ִ בְטָ א אִ֗יׁש ּבְ נַֽחֲלַת֙מַּטֵ ֣ה אֲבֹתָ֔ יויִדְ ּבְק֖ ּוּבְ נֵ ֥י יִׂשְרָאֵֽ ל: 8 וְכָ ל־ לְשׁ ִ בְטָ א אֲרֵ י גְבַ ר בְּאַ חֲסָ נַת שׁ ִ בְטָ א ּבַ֞תיֹרֶ ׁ֣שֶ ת נַֽחֲלָ֗ ה מִּמַּטֹות֘ ּבְ נֵ ֣י יִׂשְרָ אֵל֒ לְאֶחָ֗ דמִּמִׁשְּפַ ֛חַ ת דַאֲבָהָ תוֹהִ י יִדְבְּ קוּן בְּ נֵי יִשְׂ רָאֵ ל: 8 וְכָ ל בְּרַתָּ א יָרְתַ ת אַ חֲסָ נָא מַּטֵ֥ה אָבִ֖יהָ ּתִהְ יֶ֣הלְאִּׁשָ ֑הלְמַ֗ עַ ןיִֽירְ ׁשּו֙ ּבְ נֵ ֣י יִׂשְרָ לאֵ֔ אִ֖ יׁש מִשּׁ ִ בְטַ יָּא דִבְ נֵי יִשְׂ רָאֵ ל לְחַ ד מִ זַּרְעִ ית שׁ ִ בְטָ א דַאֲבוּהָ א תְּ הֵ י נַֽחֲלַ ֥ת אֲבֹתָֽ יו: 9 וְֹלֽא־תִ ּסֹ֧בנַֽחֲלָ ֛המִּמַּטֶ֖ ה לְמַּטֵ ֣ה אַחֵ ֑ר לְאִ נְתּ וּ בְּדִ יל דְּ יֵירְ תוּן בְּ נֵי יִשְׂ רָאֵ ל גְּבַ ר אַ חֲסָ נַת אֲבָהָ תוֹהִ י: 9 וְלָ א ּכִי־אִיׁש֙ ּבְ נַ ֣חֲלָת֔ ֹויִדְ ּבְק֕ ּומַּט֖ ֹות ּבְ נֵ ֥י יִׂשְרָאֵֽ ל: 10 ּכַֽאֲׁשֶ ֛ר תַסְחַ ר אַ חֲסָ נָא מִשּׁ ִ בְטָ א לְשׁ ִ בְטָ א אָ חֳרָ נָא אֲרֵ י גְבַ ר בְּאַ חֲסַנְתֵּהּ צִּוָ֥ה יְהוָֹ֖ה אֶ ת־מֹׁשֶ ֑הּכֵ֥ן עָׂשּ֖וּבְ נֹ֥ות צְ לָפְחָֽ ד: יִדְבְּ קוּן שׁ ִ בְטַ יָּא דִבְ נֵי יִשְׂ רָאֵ ל:  מפטיר 11 וַּתִֽהְ יֶ֜ינָהמַחְ לָ ֣ה תִרְ הצָ֗ וְחָ גְלָ ֧ה ּומִלְּכָ ֛ה וְנֹעָ֖ה 10 כְּמָ א דִ י פַקֵּ יד יְיָ יָת מֹשׁ ֶ ה כֵּ ן עֲבָדוּ בְּ נַת צְ לָפְחָ ד: 11 וַהֲ וָאָ ה ּבְ נֹ֣ות צְ ֑דלָפְחָ לִבְ נֵ ֥י דֽ ֹדֵ יהֶ֖ן לְ נָׁשִֽ ים: 12 מִּֽמִׁשְּפְחֹ֛ת ּבְ נֵֽי־ מַחְ לָ ה תִרְצָ ה וְחָגְלָ ה וּמִלְכָּ ה וְנֹעָ ה בְּ נַת צְ לָפְחָ ד לִבְ נֵי אֲחֵ י אֲבוּהֵ ן מְנַּׁשֶ ֥הבֶ ן־יֹוסֵ֖ף הָ יּ֣ולְ נָׁשִ ֑ים וַּתְהִ י֙ ן נַֽחֲלָתָ֔ עַל־מַּטֵ֖ ה לִ נְשׁ ִ ין: 12 מִ זַּרְ עֲ יַת בְּ נֵי מְ נַשּׁ ֶ ה בַ ר יוֹסֵ ף הֲ וָאָ ה לִ נְשׁ ִ ין וַהֲ וַת אַחְ סַנְתְּ הֵ ן מִׁשְּפַ ֥חַ ת אֲבִיהֶֽ ן: 13 אֵ ּ֣לֶה הַּמִצְ וֹ֞ת יםוְהַּמִׁשְּפָטִ֗ אֲׁשֶ֨ ר עַ ל שׁ ֵ בַ ט זַרְעִ ית אֲבוּהֵ ן: 13 אִלֵּ ין צִּוָ֧ה יְהוָֹ ֛ה ּבְ יַד־מֹׁשֶ֖האֶל־ּבְ נֵ ֣ייִׂשְרָאֵ ֑ל ּבְעַֽרְ בֹ֣ ת מֹואָ֔ ב עַ֖ל פִּקּ וֹדַ יָּא וְדִ ינַיָּא דִּ י פַקֵּ יד יְיָ בִּידָ א דְ מֹשׁ ֶ ה לְ וַת בְּ נֵי יִשְׂ רָאֵ ל בְּמֵישׁ ְ רַ יָּא יַרְ ֥ןּדֵ יְרֵחֽ ֹו: דְ מוֹאָב עַ ל יַרְדְּ נָא דִ ירֵ חוֹ:

קל"ב פסוקים. מחל"ה חול"ה סימן. סכום פסוקי דספר במדבר א'רפ"ח. אפר"ח סימן. וחציו והי"ה האי"ש אש"ר אבח"ר ב"ו מטה"ו יפר"ח. ופרשיותיו י'. ה' בד"ד ינחנו סימן. וסדריו ל"ב. ל"ב טהור ברא לי אלהים סימן. ופרקיו ל"ו. ל"ו חכמו ישכילו זאת סימן. מנין הפתוחות צ"ב והסתומות ס"ו. סך הכל קנ"ח פרשיות. אני חלק"ך ונחלתך סימן.

 RASHI  4 וְאִ ם יִהְ יֶה הַ יֹּבֵ ל. מִכָּ אן הָ יָה רַ בִּ י יְהוּדָ ה אוֹמֵ ר28: עָתִ יד שׁ ֶ ּלֹא הָ יָה בֵּ ן לְאָבִיהָ : 11 מַחְ לָה תִרְ צָ ה וְגוֹ '. כָּ אן מְ נָאָ ן הַ ּיוֹבֵ ל שׁ ֶ ּיִפְ סֹק: וְאִ ם יִהְ יֶה הַ יֹּבֵ ל. כְּלוֹמַ ר, אֵ ין זוֹ מְ כִירָ ה לְפִ י גְדֻ ּלָתָ ן זוֹ מִ ּזוֹ בְּשׁ ָ נִ ים, וְנִשּ ְׂ אוּ כְּסֵדֶ ר תּ וֹלְדוֹתָ ן. וּבְ כָ ל שׁ ֶחוֹ זֶרֶ ת בַּ ּיוֹבֵ ל, שׁ ֶהַ יְרֻשּׁ ָ ה אֵ ינָהּ חוֹ זֶרֶ ת, וַאֲפִ ּלוּ אִ ם יִהְ יֶה הַמִּקְרָ א מְ נָאָ ן לְפִי חָכְמָתָ ן. וּמַ ּגִיד, שׁ ֶשּׁ ְ קוּלוֹת זוֹ כְזוֹ : הַ ּיוֹבֵ ל, לֹא תַּ חֲזֹר הַ נַּחֲלָה לְשׁ ִבְטוֹ , וְנִמְ צָ א שׁ ֶ נּוֹסְ פָ ה עַ ל חסלת פרשת מסעי נַחֲלַת הַמַּטֶּ ה אֲשׁ ֶ ר תִּהְ יֶינָה לָהֶ ם: 8 וְכָ ל בַּ ת יֹרֶשׁ ֶ ת נַחֲלָה.

28. תורת כהנים ויקרא ג, א.

219 Numbers 36:4-13 Masei

4 Even if the Israelites will observe a Jubilee year after they die66—in which land returns to its original owner—their inheritance will still remain in their sons’ pos- session and be added to the inheritance of the tribe into which they marry, for only sold land returns to its original owner in the Jubilee year, not inherited land. And in any case, the Jubilee is observed only when the majority of the Jewish people are living in the Land of Israel,67 and this may not always be the case. Thus, their inheritance will be taken away from the inheritance of our fathers’ tribe.” 5 Moses commanded the Israelites according to the word of God, saying, “The tribe of Joseph’s descendants speak justly. 6 This is the word that God has commanded regarding Tzelofechad’s daughters: Let them marry whomever they please, but they shall marry only someone from the family of their father’s tribe. 7 Thus, the inheritance of the Israelites will not be transferred from tribe to tribe, for each person from the Israelites will remain attached to the inheritance of his fathers’ tribe. (The only exception to this is the fact that Joshua and Caleb’s children were given the land inheritances of the other spies’ children.68) 8 Every daughter from the tribes of the Israelites who inherits property because her father had no sons must marry a member of a family of her father’s tribe, so every Israelite shall inherit the property of his forefathers 9 and no inheritance will be transferred from one tribe to another tribe, for each person of the tribes of the Israelites shall remain attached to his own inheri- tance.” 10 Tzelofechad’s daughters did as God had commanded Moses.  Maftir 11 Machlah, Tirtzah, Choglah, Milkah, and Noah—in this order, the order of their birth—married their cousins. 12 They married into the families of the sons of Manasseh the son of Joseph, and their inheritance remained with the tribe of their father’s family.69 13 These are the commandments and the ordinances that God commanded the Israelites through Moses in the plains of Moab, by the Jordan, opposite Jericho.

The Haftarah for the Second Sabbath of the Three Weeks may be found on p. 256.

66. Leviticus 25:8-13. 67. Mishneh Torah, Shemitah v’Yovel 10:8, from Leviticus 25:10. 68. See above, 14:38 and on 26:55. Likutei Si- chot, vol. 8, p. 175, note 28. 69. Their husbands were apparently not from the clans of Machir or Gilead, who received inheritances on the east side of the Jordan. See above, on 32:33, Joshua 17:4, and Likutei Sichot, vol. 33, p. 189, note 45.

219

Dedicated in honor of our children Nathan, Yitzchok, Moshe Lev, and Gilana

May you continue to grow in the ways of our holy Torah Yuri and Deana Pikover