Colours That Matches and Clash
Total Page：16
File Type：pdf, Size：1020Kb
1
Colours that matches and clash An explication of meaning in pastoral society Uri Almagor In memory of Victor W. Turner
סיכום בקצרה המאמר מדגים את מקומם התרבותי של הצבעים בחיי שבט הדאסאנטש באתיופיה. מציג את המבנה החברתי של השבט ואת קישורו הסימבולי לחייהם כרועי בקר. משם מראה כיצד התאמה או ניגוד של צבעים יש לה משמעות סימבולית עמוקה הן מבחינה פיזיולוגית והן מבחינה תרבותית. המאמר שופע וגדוש פרטים ודוגמאות ולכן הסיכום ארוך במאמר יש הרבה פרה דיגמות.
הקדמה המחקרים הקיימים , בעיקר של Berlin and Kay(1971) עסקו יותר בשמות הצבעים ולא במשמעות או סמליות ויש להצטער על כך. מעיר כי אין פלא שלשמות הצבעים בחברה הכפרית במזרח אפריקה קשר חזק לנושא הבקר מאחר והבקר תופס חלק כה משמעותי בתרבותם.
טרנר תרם משמעותית לחקר הסימבוליות של הצבעים במאמרו מ 1966 על האדום השחור והלבן. טרנר טען שמשמעותם התרבותית נובעת מההקשר שלהם לביולוגיה של האדם. תרומתו היתה בכך שהראה שיש עקרונות חוצי תרבויות במשמעות של הצבעים. אלמגור אומר כי אין בכך די וצבעים מבטאים גם קטגוריות חברתיות. יחד עם זאת טוען אלמגור כי המרכז במחקר צריך להיות היחסים בין הצבעים.
לצבעים כלכל סמל יש "דקדוק חברתי" שאומר מה מותר לערבב עם מי. אם תערב צבע אחד עם צבע שני , לעומת הצבע עם שלישי תהיה לכך משמעות חברתית שונה. מביא דוגמה ממחקרו של sahlins (1977 ) על ה urfarben .
לסיכום ההקדמה: שתי גישות מנוגדות: 1) המשמעות האוניברסלית של שלשת הצבעים 2) מבוססת על המבנה התפיסתי של הצבעים ועל משמעותם לתרבות מסוימת.
מטרת המאמר היא לגשר בין השיטות1.
ה dassanetch בשלב ראשון – כדי להוכיח טיעונו ירחיב המחבר את אופקינו בענין שבט ה DASSANETCH החביב עליו. (מטעמי קיצור אכנה אותם "הדסא" )
הדסא מונים כ 15,000 נפש וחיים בדרום מערב אתיופיה . איזון בין חברת רועים לחקלאות פשוטה. למרות שהם תלויים בחקלאות הם רואים עצמם כרועים.2 מאורגנים בקבוצות של קלאן פטריליניארי. אך להשתייכות לקלאן אין משמעות כמעט.
1 העם דורש אחדות 2 שנון – הלא כן ? 2
כשילד נולד הוא מקבל את הפרה הראשונה שלו (לנשים אין עדר בשום שלב) . כל עוד אינו נשוי הוא עובד במשק החי של אבא שלו. העדר כולו (כולל מה ששיך לבנים הלא נשואים) מנוהל על ידי האב. גברי הדסא3 מתחתנים בגיל מבוגר יחסית 25-35 ואז לוקחים את העדר שלהם מהעדר של האב.
תמורת אשתו הוא משלם בתשלומים של פרה או שתיים לשנה, במשך 20 – 30 שנה. עם הנישואים הוא יוצר קשרים חברתיים חדשים ולא יכול להעזר באילו של אבא שלו.
בקר נשחט לארוחה וגם למטרות טקסיות , השיא הוא טקס הדימי שנערך לקראת הגעתה של הבת הראשונה לבגרות מינית ומטרתה להבטיח לה ולאחיותיה (גם אילו שטרם נולדו) פוריות. המערכת החברתית שלהם היא generation set שבה יש פערי גיל משמעותיים. הותיקים ביותר נבחרים להיות "פרים" 4. ה"פרים" מייצגים את ה gs שלהם ואת המערכת הגילית כמכלול. הדסא מאמינים שה"פרים" הם השולטים בפריון האנשים ומשק החי.
בדסא יש שתי קבוצות (המושג שהוא משתמש בו הוא alternation - התחלפות לסירוגין , כלומר שתי קבוצות שאינך יכול להיות בשתיהן.) כ"א חייב להיות בקבוצה הפוכה לזו של אביו. קבוצה אחת נקראת "אבות" והשניה "בנים". כשהזקנים בקבוצת האבות מתים היא הופכת להיות קבוצת הבנים.
הקבוצות הן אנדוגמיות. הקבוצה החברתית הקטנה יותר היא KOB ו SHELE
KOB לנשים לא נשואות SHEle קבוצה של בני אותו גיל , נוצרת בימי הילדות ונשארת לכל החיים. רבת משמעות כפי שנראה בהמשך.
איש דסא משתייך בו זמנית לכמה קבוצות חברתיות , המשמעות והחשיבות שלהן משתנה במשך החיים.
פרות פרים ושוורים
כאן יסביר אורי את מקומם של הבהמות בעולמם החברתי המורכב של בני הדסא.
3 להבדיל מ"נשות הדסה" 4 פר הוא הזכר של הפרה. שור הוא פר מסורס. 3
העליון בכל צמד הוא החיה והתחתון הוא המקבילה החברתית. (במאמר זה שני משולשים אבל התעצלתי)
Name ox
מושג חשוב נוסף הוא שור-עם-שם . כלומר בהמה עם שם פרטי. כשילד גדל הוא בוחר לעצמו שור החביב עליו ונותן לו שם על פי צבעיו. וזה הופך להיות השם של הבעלים. עם הזמן הוא מטפח עדר שכולו באותם צבעים. יש לו פעמון מיוחד וקרניים מיוחדות . (ציור נאה יש במאמר) יש סימבולים בקרניים ובאזניים של הפר שמייצגים רעיונות של קליקת השווים . (SHELE ( בשלב כלשהו גם השור-עם-שם הולך בדרך כל בשר אל קיבתם של הדסא.
פר
למרות שה"פרים" הם לא חלק מהזהות של בן הדסא הפר הוא סמל לכחם של המבוגרים על הצעירים. מיצג את ההיררכייה שיש ב GS 5 . יש מעט "פרים" והרבה שוורים. הפר הוא נבחר אצל החיות ואצל האנשים. היחס שור פר מבטא גם את הדיכוטומיה פריון שחיטה. (הדסא נאלצים לשחוט הרבה בגלל שיש להם שטחי מרעה מצומצמים) הביטוי "פר לעולם לא מת"6 פירושו שהפריון נמשך לנצח. גבר יכול להיות בעלים של פר רק כשהוא מתחתן ולכן אשה מקושרת לסימבוליות של פר פרה. כשאשה יולדת את ילדה הראשון היא לוקחת פיסות שיער משלה ויוצרת מהם צורה של אבר מין של פר. אשה שיולדת שניים שלושה ילדים מקבלת כינוי של עז שהמליטה שניים שלושה. עם הזמן היא מתקדמת ומקבלת כינוי של פרה שנמצאת באותו מצב. ניגוד בשר-חלב. גברים שוחטים ונשים חולבות.
עוד הבט ביחס בקר/חברה הוא גבר כפרה ואשה כשור. גבר מקבל פרה כשהוא נולד. הפעמון של פרה פוריה שנשחטת עובר מאב לבנו ומייצג את המשכיות הדורות. הקשר בין פוריות לבקר מיוצג במספר 4 ובסימון הויזואלי שלו שדומה ל Y . המקושר לנשים, חלב פריון.
Generation set 5 6 רק מתחלף 4
הסמל משמש בשלשה מקומות מרכזיים: מוט באוהל ששם מקומו של החלב ושל האישה בטקס הדימי האבות מחזיקים מקלות בצורה זו בשחיטה טקסית חותכים נתח בשר בצורה הזו
פרה פוריה במיוחד זוכה לכבוד גם אחרי שחדלה ומקבלת פעמון כמו של שור-עם-שם. אשה שעברה את גיל הפריון משויכת ל GS ולקבוצה של בעלה. אדם גדל עם העדר ומחזור החיים שלהם משותף, הקשר של שחיטת חייה לפריון נמצא גם ביום האחרון של הדימי. יש מעבר כמו אצל החיות שמתחילות בתפקיד מסוים (פר, פרה) וגומרות בתור סטייק. האשה בתקופת הפריון היא פר ופרה ואחר כך הופכת להיות שור. לגברים הענין יותר מסובך , הוא מתחיל כשור ופרה (קבוצת גיל ומשק בית) וממשיך עם זה (אלא אם הופך ל"פר") רק במינון שונה של הזהויות.
עד כאן הקדמה – מכאן על צבעים מתנגשים ומתאימים
לפרות יש שני צבעים. אדום ושחור. מסיבות גנטיות זה או אדום או שחור. אפשר לערבב לבן עם אדום או עם שחור. הדסא מודעים לכך ואומרים שאלוהים לא אוהב אדום ושחור ביחד ולכן גם הם לא יערבבו אף פעם אדום עם שחור.
אם לאבא שור שחור אזי לבנו יהיה שור אדום. שחור הוא צבעו של המוות וצבען של הרוחות. כי לרוחות אין דם.
שחור ואדום מייצגים את ההפרדה בין גברים לנשים בעונת היובש :
סולידריות של קבוצת גיל בית גברים אוכלים בשר ביחד נשים אוכלות מבושל בבית דם סיר בישול אדום שחור
העובדה שאדום לא מתערבב עם שחור אך כל אחד מהם בנפרד יכול להתערבב עם לבן מייצגת דברים מרכזיים בחרה של הדסא. באותה צורה שתיארנו במשולש כאשר הפר הוא הלבן. 5
לכל קשר כזה יש טקסים – טאבו ועוד. הקשר שחור ולבן מבוטא בטקס הדימי. ה"פר" הבכיר ביותר שנקרא "איש הפיל" צבוע בלבן וצובע בשחור את ילדת הדימי. כשאשה בהריון היא לובשת שחור. ההסבר הוא שלנשים בהריון ולילדות דימי אין מחזור חדשי. המושג "שפע" קשור לבקר ולילדים ומודגם בטקס הדימי בעזרת סמל ה Y (4 – פריון)
המתח בין אדום ללבן הוא בין משק בית לקבוצת גיל. גברים ונשים מזוהים שניהם עם אדום ולבן. לבן – חלב וזרע(זכרי) אדום – דם של מחזור ושל מילה
ההפרדה ביניהם מיצגת חלוקת עבודה נוקשה חלב רק לנשים ודם רק לגברים.
בהקשר של פריון האדם לבן ואדום מתאימים. לכן לדעתם הזמן המשובח ביותר לפריון הוא בעת המחזור החדשי כשלבן מתערבב עם אדום.
בזמן היובש שותים חלב מעורבב עם דם כשהכנתו היא טקס בפני עצמו. אורי נותן עוד דוגמאות רבות מספור לנושא.
אדום צהוב ירוק 7 צהוב ירוק – טבע צהוב אדום – תרבות
זו לא דיכוטומיה אלא מעבר מירוק לאדום דרך הצהוב. זהו רעיון חשוב במיתולוגיה של הדסא על הימים הקדומים של ירוק נצחי ללא שמש , ללא גשם ללא מוות וללא לידה. מסיבות עגומות שלא כאן המקום לפרטן האשה 8 קלקלה , אלוהים ברח שמיים ניתקו מהארץ, בא מוות ולידה , שמש וגשם. העולם הפך למטוטלת של ניגודים. המיתוס מומחז בטקס הדימי. יש מושג morgotch – "ערבוב" שמיצצג את הזמן שחלק מהדשא התייבש כבר וחלק עוד ירוק. זהו גם שמו של המוט המשמש לערבב דם וחלב. זהו גם מצב לימינאלי שמייצג את המעבר בין תקופות פוריות של נשים. עליה בפריון של הילדה עם ירידה בפריון אמא שלה. שבבוא העת הופכת לסבתא ויוצאת מהמשחק.
אצל הדסא הדלקת אש היא מקבילה למשגל ויש להם מוט שמזיזים הלוך ושוב ושקע שבתוכו הוא נמצא עם שמות מתאימים.9
משתמשים בשילוב אדום ירוק בשני מצבים. כששוחטים שור-עם-שם וכשאשה לא נשואה רוקדת ושרה. שניהם מבוצעים בהקשר של GS . מזכיר שנישואין יהיו רק מאותה "התחלפות לסירוגין" . שלשה עקרונות 1) הקשת שמסמלת את המעבר מטבע לתרבות, שמש וגשם צחיחות וצמיחה. 2) שלשת הצבעים ביחד מייצגים הרמוניה 3) סדר הצבעים אינו ניתן לשינוי
7 רמזור – אלא מה ? 8 כרגיל במיתוסים של גברים 9 חנו ועליזה. למה חשבתם על משהו אחר? 6
לחלוקה הזו יש ביטוי בקריאת שמות לקבוצות בשמות של ציפורים בצבעים המתאימים. הצהוב עומד באמצע. אורי מאריך בנושא סוגי האמצעיות של הצהוב. אני לא.
מסקנות
ראינו שהחיים החברתיים מיוצגים על ידי צבעים המתאימים או לא. ראינו את השימוש בצבעים בחיות צבעוניות. ההדגמה היתה בשלשה צירים מחיי הדסא 1) ההשתייכות בו זמנית לקטגוריות חברתיות שונות 2) המעברים בין alternation במחזור החיים. מעברים קיצוניים ולא ליניאריים 3) היחסים בין המינים
הצבעים נושאים משמעויות רבות והמודל של טרנר לא מספיק בשביל לפרש את המורכבות של הדסא. טרנר אמר שאין משמעות לאוביקט תרבותי אלא רק ליחסים ביניהם.
אורי אומר שיש משמעות בסיסית לצבע והיא אמנם לא אוניברסלית אך גם לא לוקלית. ההבדלים בין החברות יצרו את התנאים שיאפשרו למשמעויות הבסיסיות הללו להופיע.