sign in sign up
<<
Home , Bereshit (parashah)

2018 – SOURCE SHEET

1. 7:12-16 – “VEHAYA EIKEV TISHME’UN”

)בי( ָהְ ו י הָ בֶקֵﬠ ןוּעְמְשִת תֵא םיִטָפְשִמַה לֵאָה הֶ רַמְשוּ םֶתְ ו םֶתיִשֲﬠַ םָתֹא רַמָשְ ו ֹקְ י ו קָ ֶהֱא י ְ ל תֶא בַה רְ תיִ תֶאְו דֶסֶחַה רֶשֲא רֶשֲא דֶסֶחַה תֶאְו עַבְשִנ :יֶתֹבֲאַל )גי( ְבֵהֲאַו ְכַרֵבוּ ֶבְרִהְו ַרֵבוּ יִרְפ ְטִב ְנ יִרְפוּ ֶתָמְדַא ְנָגְד ְשֹריִתְו ֶרָהְצִיְו רַגְש יֶפָלֲא תֹרְתְשַﬠְו ֶנאֹצ ֶנאֹצ תֹרְתְשַﬠְו יֶפָלֲא רַגְש ֶרָהְצִיְו ְשֹריִתְו ְנָגְד ֶתָמְדַא יִרְפוּ ְנ לַﬠ הָמָדֲאָה רֶשֲא עַבְשִנ יֶתֹבֲאַל תֶתָל :ָל )די( וּרָב יְהִת הֶ לָכִמ םיִמַﬠָה אֹל יְהִ י הֶ ְב רָקָﬠ ו הָרָקֲﬠַ ְבִבוּ :ֶתְמֶה )וט( ריִסֵהְ ו ריִסֵהְ ו )וט( :ֶתְמֶה קָוֹקְי ְמִמ לָכ לֹח ִ י לָכְ ו דַמ וְ ֵ י צִ מ רְ יַ םִ רָה ﬠָ םיִ רֶשֲא י דָ ﬠַ ָתְ אֹל םָמיִשְ י ָ ב נוּ נָתְ םָ לָכְ ב נֹש :יֶאְ )זט( לַכָאְ ו ָתְ תֶא ָכ ל ﬠָ ה מַ ִ םי רֶשֲ א רֶשֲ א םי ִ מַ ﬠָ ה ל קָוֹקְי יֶהֱא ןֵתֹנ ָל אֹל סוֹחָת ְניֵﬠ םֶהיֵלֲﬠ אֹלְו דֹבֲﬠַת תֶא םֶהיֵהֱא יִכ שֵׁקוֹמ אוּה :ָל

12. And it will be, because you will heed these ordinances and keep them and do them, that your God will keep the covenant for you, and the kindness that He swore to your forefathers. 13. He will love you and bless you and multiply you; He will bless the fruit of your womb and the fruit of your soil, your grain, your wine, and your oil, the offspring of your cattle and the choice of your flocks, in the land which He promised your forefathers to give you. 14. You shall be blessed above all peoples: There will be no sterile male or barren female among you or among your livestock. 15. God will remove all illness for you, and all of the evil diseases of Egypt which you knew, He will not set upon you, but He will lay them upon all your enemies. 16. You shall consume all the peoples which God your God gives you; you shall not spare them, nor shall you worship their , for that will be a snare for you.

2. Ohr Hachaim – it’s all about joy…

If the word refers to God keeping His covenant with ? היהו Why did the have to write the word as היהו without the word בקע עמשת ו ן it would have sufficed for the Torah to write - רמשו תא רבה תי ,us if. In a simliar situation - םא instead of simply בקע an introduction. Another issue is the use of the word .if you will go with My statutes - םא חב ו ק ו ת י וכלת in Leviticus 26:3 the Torah wrote

heel, is an allusion to the kind of - בקע Tanchuma on our verse writes that the word commandments people ignore, i.e. step on with their heels because they consider them as inconsequential. But this is a purely homiletical comment, of course [ - what is the simple explanation of the use of this word?].

יא ן היהו I think we must explain the word in terms of the statement in Bereshit Rabbah 42:3 which says it implies something pleasant is being היהו whenever the Torah/Nevi’im uses the term - אלא החמש אלא discussed. was telling the that it is not correct for a person to rejoice unless he knows for certain that he has fulfilled all his obligations vis-a-vis God. As long as a person is conscious of failing to perform either a positive or a negative commandment he must not allow himself to be very joyful. and of joy, what does this - החמשלו המ הז השע :(This is what Kohelet had in mind (Kohelet 2:2 accomplish?

as a result of your observing these statutes in the ultimate possible - היהו בקע משת ע ו ן Moses tells us is בקע way, properly, to completiond, you will become joyful. There are other instances when the word that at the end - בקעב ו ת ישמ אח ו כ ו ' used in a similar vein by our sages such as in Sotah 49 where it says of the period preceding the arrival of the etc.... The period immediately preceding the arrival .... בקע of the Messiah is referred to as

1 .listening" i.e" משת ע ו ן A person does not experience a feeling of joy until he has completed the performance of the commandment in question... Another lesson to be learned from this verse is that Torah must be studied in a joyful frame of mind. This is why a mourner is not allowed to study Torah.

The (3:213) says there is no joy before God equal to the joy G'd experiences at the time without being specific to show that this joy will be of a היהו studies Torah. The Torah uses the word very general nature, it will embrace the whole earth all because you hearken to the Lord's בקע - is also is a hint that a Torah-observant Jew is humble, the word בקע commandments. The word you - משת ע ו ן ,heel, reminding him of the need for humility. Once he approaches Torah in such a spirit will hear, i.e. understand the deeper meaning of the Torah and its commandments.

3. 30b – including Kohelet in the Bible canon

רמא בר הדוהי הירב ברד לאומש רב יש תל הימשמ ברד ושקב םימכח נגל ו ז רפס תלהק נפמ י ירבדש ו ירתוס ן הז הז ן ירתוס ו ירבדש י נפמ תלהק רפס ז ו נגל םימכח ושקב ברד הימשמ תל יש רב לאומש ברד הירב הדוהי בר רמא תא .הז נפמו י המ אל זנג ?והו נפמ י ותליחתש בד יר הרות ופוסו ירבד .הרות ותליחת ירבד הרות ביתכד המ" המ" ביתכד הרות ירבד ותליחת .הרות ירבד ופוסו הרות יר ורתי ן םדאל לכב ולמע ומעיש ל תחת "שמשה ירמאו יבד יבר י יאנ תחת שמשה אוה יאד ן ול םדוק שמש שי ול . .ו י מ דק ל א ו מהתת א ב יד רא שש ח ופוס ירבד הרות ביתכד ףוס" רבד לכה עמשנ תא םיהלאה ארי תאו יתוצמ ו רומש יכ הז לכ ."םדאה ...... םא כה כרמ ויומתו ר םהא אעש להרדףס בתדהו יב וו

Rav Yehuda, son of Rav Shmuel bar Shilat, said in the name of Rav: The Sages sought to suppress the book of Kohelet () because its statements contradict each other. And why did they not suppress it? Because it begins with Torah ideas and it ends with Torah ideas. It begins with Torah ideas, as it is written: “What profit has man of all his labor which he labors under the ?” (Ecc. 1:3), and the Sages of the school of Yannai said, under the sun is where man has no profit from his labor; however, before the sun (i.e. when engaged in the study of Torah, which preceded the sun) he does have profit. It ends with Torah ideas as it is written, “At the end of it all, having heard everything, fear God, observe His mitzvot; for this is all of the man” (Ecclesiastes 12:13)...

יאמו ירבד ו ירתוס ן הז תא ?הז ביתכ בוט" סעכ "קוחשמ , ו ביתכ קוחשל" יתרמא המ "לל , ביתכ " יתחבשו נא י תא תא י נא יתחבשו " ביתכ , "לל "החמשה , ו ביתכ " ו החמשל המ הז ?"השוע אל אישק בוט" סעכ "קוחשמ - בוט סעכ סעוכש שודקה ךורב אוה לע לע אוה ךורב שודקה סעוכש סעכ בוט דצה םיקי ועב םל ,הזה קוחשמ קחשמש שודקה רב ךו אוה לע םיעשרה ועב םל .הזה " ו קוחשל יתרמא "ללהמ הז הז "ללהמ יתרמא קוחשל ו " .הזה םל ועב םיעשרה לע אוה ךו רב שודקה קחשמש קוחשמ ,הזה םל ועב םיקי דצה קוחש קחשמש שודקה ךורב אוה םע םיקידצה ועב םל אבה םל ועב םיקידצה םע אוה ךורב שודקה קחשמש קוחש

And to the essence of the matter, the asks: What is the meaning of: Its statements that contradict each other? It is written: “Anger is better than laughter” (Ecc. 7:3), and it is written: “I said of laughter: It is praiseworthy” (Ecc. 2:2). It is written: “So I commended mirth” (Ecc. 8:15), and it is written: “And of mirth: What does it accomplish?” (Ecc. 2:2). (The Gemara answers) this is not a problem. “Anger is better than laughter” means the anger of God towards the righteous in this is preferable to the laughter which God laughs at the wicked in this world (by giving them good things in life). “I said of laughter: It is praiseworthy” - that is the laughter which God laughs together with the righteous in the World-to-Come.

יתחבשו" ינא תא ה "החמש החמש לש .הוצמ " ו החמשל המ הז "השוע ז ו החמש יאש הנ לש .הוצמ ךדמלל יאש ן ןישךמל הצ שה א חש הו ז מהמלו" .ומל חש המ יכש הנ הרוש אל ךותמ תובצע אלו ךותמ ,תולצע אלו ךותמ קוחש אלו ךותמ תולק ,שאר אלו ךותמ החיש אלו אלו החיש ךותמ אלו ,שאר תולק ךותמ אלו קוחש ךותמ אלו ,תולצע ךותמ אלו תובצע ךותמ אל הרוש הנ יכש ךותמ םירבד ,םילטב אלא ךותמ רבד החמש לש ,הוצמ רמאנש " התעו וחק יל גנמ ן היהו גנכ ן גנמה ן יהתו לע י ו י ד די ויל 'ה . " . . ...".'

2 Similarly, “So I commended mirth,” that is the joy of a mitzva. “And of mirth: What does it accomplish?” that is joy that is not the joy of a mitzva. The praise of joy mentioned here is to teach you that the Divine Presence rests upon an individual neither from an atmosphere of sadness, nor from an atmosphere of laziness, nor from an atmosphere of laughter, nor from an atmosphere of frivolity, nor from an atmosphere of idle conversation, nor from an atmosphere of idle chatter, but rather from an atmosphere imbued with the joy of a mitzva. As it was stated with regard to Elisha that after he became angry at the king of Israel, his prophetic spirit left him until he requested: “But now bring me a minstrel; and it came to pass, when the minstrel played, that the hand of the Lord came upon him” (II Kings 3:15) ....

4. Rambam M.T. Lulav 8:15 – true appreciation of a mitzva is only through joy

ַה ִש ְמ ָחה ֶשיִ ְש ַמח אָ ָדם ַב ֲע ִשיַת ַה ִמ ְצוָה וּ ְבאַ ֲה ַבת ָה ֵאל ֶש ִצוָה ָב ֶהן ֲעבוֹ ָדה ְגדוֹ ָלה ִהיא. וְ ָכל ַהמּוֹנֵ ַע ַע ְצמוֹ ִמ ִש ְמ ָחה זוֹ ָראוּי ְל ִה ָפ ַרע ִמ ֶמנּוּ ֶשנֶ ֱא ַמר (דברים כח מז) " ַת ַחת ֲא ֶשר א ָע ַב ְד ָתּ ֶאת ה' ֱא ֶהי ְב ִש ְמ ָחה וּ ְבטוּב ֵל ָבב"... וְ ֵאין ַה ְג ֻד ָלה וְ ַה ָכבוֹד ֶא ָלא ִל ְשמ ֹ ַח ִל ְפנֵי ה' ֶשנֶ ֱא ַמר (שמואל ב ו טז) "וְ ַה ֶמ ֶל ָדוִד ְמ ַפ ֵזז וּ ְמ ַכ ְר ֵכר ִל ְפנֵי ה'" : :

The joy which a person derives from doing good deeds and from loving God, who has commanded us to practise them, is a supreme form of divine worship. Anyone who refrains from experiencing this joy deserves punishment, as it is written: "Because you have not served the Lord your God with joy and with a glad heart" (Deut. 28:47)... True greatness and honor are attained only by rejoicing before God, as it is written: "King David was leaping and dancing before God." (II Sam. 6:16)

5. Maggid Mishna – mitzvot are not a burden

רקיעו רבדה אוה יאש ן ואר י ול םדאל תושעל תוצמה דצמ ןהש הבוח ילע ו , אוהו חרכומ סונאו ישעב ןתי , אלא יח בי ןתושעלןוע יי ל ,ןייע וא חכמאה ל בח ה צ ומ וע דל ל א ןישאהרד קע אוהו חמש ישעב ןתי . ו השעי בוטה דצמ אוהש ,בוט ו רחבי תמאב דצמ אוהש ,תמא ו לקי יעב נ י ו ןחרט , ו יבי ן כ י ךכל רצונ רצונ ךכל י שמשל תא וק נ ו . אוהשכו השוע המ ארבנש וליבשב חמשי ו י ג ,לי יפל תחמשש ראש םירבד ולת םי םירבדב לטב םי יאש נ ן ןנישם ט יבבם ל יב א חש יל ,יגיו מי ויש רנ מהו ושו .ונו אשש יק .םימי לבא החמשה ישעב תי תוצמה תדימלבו הרותה ,המכחהו איה החמשה .תיתימאה החמשה איה ,המכחהו הרותה תדימלבו תוצמה תי ישעב החמשה לבא .םימי יק

6. Arizal, Shaar Hamitzvot, Introduction – performance of mitzvot is not enough

עד יכ השועה הוצמ יא ן קיפסמ ול המב השעיש ,התוא ירהש יצמ נ ו ירבדב יתובר נ ו ל"ז ורמאש לכ" השועה הוצמ תחא תחא הוצמ השועה לכ" ורמאש ל"ז יביטימ ן ול יכיראמו ן ול ימי "ו יכו אצו הזב ורמא לכ יקמה םי הוצמ נולפ תי שי ול ךכ ,ךכו הנהו ניאר ו המכ המכו וצמ תו תו וצמ המכו המכ ו ניאר הנהו ,ךכו ךכ ול שי תי נולפ הוצמ םי יקמה לכ ורמא הזב אצו יכו "ו ימי ול ן יכיראמו ול ן יביטימ םישועש נב י םדא יאו םנ יקתמ םימי ירבד יתובר נ ו סח םולשו נעב י י ן ג לדו םרכש וליפא םלועב .הזה לבא שרושה לכהש לכהש שרושה לבא .הזה םלועב וליפא םרכש לדו ג ן י י נעב םולשו סח ו נ יתובר ירבד םימי יקתמ םנ יאו םדא י נב םישועש עשנ ן לע י ו ה ו א , עבש יש תי הוצמה לא בושחי איהש ילע ו ,אשמכ רהממו הריסהל ילעמ ו , לבא בושחי לכשב ו ליאכ ו ותושעבווע ולא ולש וח ב ,ויע רסל רמו ,שכ ל ישבשי ל ומ יי התוא הוצמה ורי חי ףלא םיפלא יד ירנ בהז ו היהי חמש ותושעב התוא הוצמה החמשב ןיאש הל ץק בלב שפנבו קשחבו קשחבו שפנבו בלב ץק הל ןיאש החמשב הוצמה התוא ותושעב חמש היהי ו בהז ירנ יד םיפלא ףלא חי ורי הוצמה התוא דג ו ,ל יאכ ל ו שממ לעופב נ םינתו ל ו ףלא םיפלא ד י רנ י בהז םא השעי התוא .הוצמה . יפכו.. לדוג ותחמש תמאב בוטבו בבל בבל בוטבו תמאב ותחמש לדוג יפכו.. ימינפה ךכ י הכז לבקל רוא ילע ו ן , םאו דימתי הזב יא ן קפס הרשיש ילע ו חור ,שדוקה ינעו י ן הז גהונ יקב םו לכ וצמה תו ןלוכ , לכת צהל ויבגו ז ןייע שוהחר ל רי פ ןי ז ית םו ,ןויעראלק כ ך ייפ יב ן תעב קסועש .הרותב.רת סע ע ןי

7. Likutei Moharan 2:24 – proactive happiness

הָוְצִמ הָלוֹדְג תוֹיְהִל הָחְמִשְב דיִמָת לוּ הְ תִ גְ בַ רֵ הְ ל רַ חְ קיִ ﬠָ ה צַ תוּבְ הְ ו מַ רָ הָ ְש רֹח הָ לָכְב וֹחכּ לָכְ ו תַאַלוֹחַה ןיִאָבַה לַﬠ דָאָה ,םָ ,םָ דָאָה לַﬠ ןיִאָבַה תַאַלוֹחַה לָכְ ו וֹחכּ לָכְב הָ רֹח םָלֻכּ ןיִאָב קַר לוּקְלִקִמ ...הָחְמִשַה ,לָלְכַּהְ ו רָצֶש ךיִ רֵבַּגְתִהְל דֹאְמ לָכְּב תוֹחכַּה תוֹיְהִל ךַא ַחֵמָש ,דיִמָת יִכ ֶט עַב םָדָאָה ךשְׁמִל ךשְׁמִל םָדָאָה עַב

3 וֹמְצַﬠ הָרָמְל הָרֹחְש תוּבְצַﬠְ ו תַמֲחַמ יֵﬠְגִפ ְקִמוּ יֵר ןַמְזַה לָכְו םָדָא אֵלָמ .םיִרוּסִּי לַﬠ ןֵכּ ךיִרָצ ַחיִרְכַהְל תֶא וֹמְצַﬠ ַחֹכְּב לוֹדָג תוֹיְהִל תוֹיְהִל לוֹדָג ַחֹכְּב וֹמְצַﬠ תֶא ַחיִרְכַהְל ךיִרָצ ןֵכּ לַﬠ .םיִרוּסִּי אֵלָמ םָדָא לָכְו ןַמְזַה יֵר הָחְמִשְב דיִמָתּ ֹשְלוּ ַחֵמַ תֶא וֹמְצַﬠ לָכְב רֶשֲא ,לַכוּי וּלִּפֲאַו יֵלִמְב .אָתוּטְשִד ףַא םַגֶש בֵל רָבְשִנ אוּה בוֹט ,דֹאְמ םִﬠ לָכּ הֶז אוּה אוּה הֶז לָכּ םִﬠ קַר וֹזיֵאְב ,הָﬠָש רְ ו יוּאָ ַﬠֹבְקִל וֹל זיֵא הֶ הָﬠָש םוֹיַּבּ רֵבַּשְל ,וֹבִּל רָפְלוּ שֵׁ וֹתָחיִש נָפְל ָ וי רָבְּתִ י ...ךַ לָבֲא לָכּ םוֹיַּה וֹלֻּכּ ךיִרָצ תוֹיְהִל תוֹיְהִל ךיִרָצ ֹשְבּ ,הָחְמִ יִכ בֵלִמ ,רָבְּשִנ לַקְב ןיִלוֹכְי אוֹבָל הָרָמְל הָרֹחְש רֵתוֹי רֶשֲאֵמ ןיִלוֹכְי לֵשָכִל לַﬠ יֵדְי ִש ...הָחְמ לַﬠ ןֵכ ךיִרָצ יֶש הֶיְהִ הֶיְהִ יֶש ךיִרָצ ןֵכ לַﬠ ...הָחְמ הָחְמִשְב דיִמָת קַר הָﬠָשְב תֶדֶחֻיְמ הֶיְהִי וֹל בֵל .רָבְשִנ בֵל וֹל הֶיְהִי תֶדֶחֻיְמ הָﬠָשְב קַר דיִמָת הָחְמִשְב

8. R. Avraham Chazan, Kochvei Or – happiness won’t happen by itself

יכ ז תלו רשא רבגתת לע םדאה בְ כּ תוּדֵ רבדה הזה ינע( י ן תוקזחתהה )החמשב םצועמ תואקתפרהה תורבועה לע לכ דחא גב ףו ו ,שפנב רבגתההו תו דג ו הל המוצעו לכ ךכ דע רצש י כ םי לדתשהל הזב יסמב ר תו שפנ .שממ ףא םג ,תאז רשא רשא ,תאז םג ףא .שממ שפנ תו ר יסמב הזב לדתשהל םי כ י רצש דע ךכ לכ המוצעו הל ו דג תו רבגתההו ,שפנב ו ףו גב רבגתת דאמ דאמ לע םדאה ,תולקה לקנש ןטקו יעב נ י ו דאמ רבדה הזה דע יאש נ ו בשחנ יעב נ י ו הוצמל .ללכ הוצמל ו י נ יעב בשחנ ו נ יאש דע הזה רבדה דאמ ו י נ יעב ןטקו לקנש ,תולקה םדאה לע דאמ דאמ רבגתת

9. Likutei Moharan 2:23 – turning sadness to joy

ְנִﬠְבּ ןַי ,הָחְמִשַה לַﬠ יִפּ ,לָשָמ םיִמָﬠְפִלֶש יֵנְבֶּשְכּ םָדָא םיִחֵמְש ,םיִדְקַרְמוּ יַזֲא םיִפְטוֹח שׁיִא דָחֶא ,ץוּחַבִמ אוּהֶש ְב תוּבְצַﬠ תוּבְצַﬠ מוּ רָ הָ רֹחְש ,הָ מוּ כַ נְ ִ סי םיִ וֹתוֹא ﬠְ ב לַ רָ כּ וֹחְ וֹתְ ל לוֹחְ מ מַ ה רְ קַ דְ ,םיִ מוּ כַ רְ חיִ םיִ וֹתוֹא ﬠְ ב לַ רָ כּ וֹחְ יֶש הִ יְ הֶ ַחֵמָש םֶהָמִﬠ םַ ג ֵכּ .ן ֵכּ ן ן ֵכּ .ן ֵכּ םַ ג םֶהָמִﬠ ַחֵמָש שֵׁי ןַיְנִﬠְבּ הָחְמִֹשַה - יִכּ םָדָאֶשְכּ ,ַחֵמָ ֹש יַזֲא הָרָמַה הָרֹחְש יְו םיִרוּסִּ םיִקְלַתְּסִנ ןִמ ,דַצַה לָבֲא הָלְﬠַמ הָרֵתְי ץֵמַאְתִהְל ףדְּרִל ַחַא ר ר הָרָמַה הָרֹחְש וַד ,אָקְ סיִנְכַהְל הָּתוֹא םַג ןֵכּ וֹתְב ֹשַה ,הָחְמִ ְב ןֶפֹא רָמַהֶש הָ הָרוֹחְש הָּמְצַﬠְב ֵפַהְתִת ֹשְל ,הָחְמִ יֶש ֵפַהְ הָרָמַה הָרָמַה ֵפַהְ יֶש ,הָחְמִ ֹשְל ֵפַהְתִת הָּמְצַﬠְב הָרוֹחְש הָ רָמַהֶש ןֶפֹא רֹחְש הָ לָכְ ו יַה ןיִרוּסִּ ֹשְל ,הָחְמִ ֶרֶדְכ אָבַּה וֹתְל .הָחְמִשַה וֹתְל אָבַּה ֶרֶדְכ ,הָחְמִ ֹשְל ןיִרוּסִּ יַה לָכְ ו הָ רֹחְש

4