The Right Stuff A short guide to being a… High School Ben Torah (!?) The Issues & Challenges: Commitment/Clarity, pg. 1 "The Feel", pg. 4 Tefilla, pg. 6 Limud HaTorah, pg. 8 Getting with the Times, pg. 11 Mussar, pg. 13 Commitment/Clarity ספר שערי תשובה השער הראשון – אות ו ועתה , ְִִָָּׁבהנימהשע ֹ זאת , ִִָֹּכיּאָהו ּ קרע דּ גול . ֱִֶַָָּאתמ ּ הדרב כיֵ יְְִִִֶַַָׁׁׁשְִִֵןמ ְִָּדהםּ ּ קציינשש כלםיִבּ חטא מילעםפ , ְֱִֶֶַָָּּׁעכנןימנאשר ( קהלת ,ז )כ ִִֵֶַָָָּיכָׁםאד ֶ ּ איןֲֶׂצקד ּיֲאב רץַש ארה שעי ּ ְֹ –בטו ו לֹא ָ ֱֶחיטא , ְְְִֵֶַָָֹּׁאכןִ שבכםיות א םצרימא ת ַַּ– פעם , ְְְְִִֵַַַּּוםַאּ פילו חבטאפ עם תאח , ְִֹׁלֹאּנש יו לו , ְְִֵֶָֹּוקטוונ ּנפיבהם , ְְְִִָֹּׁחווזםריּשב בתהו . ְֲֵֶַֹֹּׁאךכִל שאר א ניונז ְְְְֵֵֵַַָֹהרֵַָ טמׁאחּ ְדיעוֹ אנויובַמ ּקל עלשפנ ו ְִִֵָּׁהמלשר ֶ מ ּ ּּנמו ִ , ּ ֲֵַַַָֹֹםג ּםאִהא ומהו תענו ּ ּקלהםי ,ַ אף ַ –ע ל – ְֲִִִֵֶֶַָָָָֹֹּּּּׁׁפיהאשו הנזר מ כלבעהת רו ּתבשוהר , ְְְִֵֵַָָּּׂקהראוומיכ חיש ראל ( חולין , ד )ב ְֶָָָָּממור בדלרחד א , ְְְִִֶָֹּׁתואפעשו םי מננה , ְֲָֹֹֹדוגול עו נו ְִׂ ּ ִּ שמאנ , כי , ִַָםאֹמ ארֹמ יארְֶֶַָֹהב עד ּלברו ,ּ ֹכלֲִֵֶֶֶַּׁׂשאר ֱֹמָתאר ַא ָליֶָ אעהשָּ זותלי ּבדרד אח , ְַָָּׁבכרֲֵָֹבש רָֹ עלדי אנוָועמלו י , ְְֲֵֶַָָָּׁׂשהירו ּעבַנייושה יע . ְְִַַַָָעֱולה ּנעןיֶֶההז מנא ר ( דברים כז , כו ָ ) ּרא רו ֲֶׁ שא רלֹא ִֶָ– םקיית א ְִֵַָֹּ– ּבהדר תויה ר ַ– זֹהּ תאֲַָֹֹׂלתאשועםתו .ֵֹ ּּבאורו , ְְְֲֵֶַַַַָֹּׁׁש ֵאקלא ּירעלֹ לנ בש ם ּוקפיכל לְִֵ – ּבד רי ְֵַַָֹֹּׁ –תה מהורֹ ר שדעסאוו ף ,ְְֶַָֹֹ ֶעויו מהה ל זרארו , ֲֲִֶַָֹׁׂשא לא רשםועקיֹלתי ,ְ ולֹא ֲֲֶֶַַָָֹׁׂמשאר ארלה ישעֹא אותם משל The Train NY Boston NY Baltimore 1 ספר חובת התלמידים פרק ח ... משל למה הדבר דומה , למלך שהתגנב אויבו ובא והתקנן בארמונג והי' אם שר הארמון יתאמץ בכל כחו לגרש את האויב , המלך לא יכעם ולא יעזבהו , עוזר הוא לו עוד במלחמתו וכל הדר וכל פמיעה מן הארמון אשר ידחה האויב משם ימהר המלך לבא ולשכון בהם , אבל אם יתרשל השר, לא יריב ולא ילחם , ואף אם ירגיש המלך שעוד משלים הוא עם האויכ במתר ואליו שומע , תקוד כאש חמתו , יקצוף ויחרפהו לאמור , נוכל ובוגד , את דירקי לאויבי ממרת ועוד עמו השלמת ואיר תעיז עוד לרמות אותי ולאמר לי , מלכי אתה ואותר אני ע ובד . את הנמשל בממ אתה מעצמר מבין , גופך ונשמתך , הארמון של האין מוף הוא , אשר בו ישכון , אבל האל זר היצה" ד אויב המלך , התגנב ובך התקנן , ומה תגדל המת מלכו של עולם בראותו שאתה שר הארמון לא לבד שנתת לאויב ולאל זר לשכון בקרבך , דק עוד השלמת אתו , תכנע לפניו ואליו תשמע . יקצוף ויקרא לך נוכל ובוגד , איך עוד תרמה אותי לאמר לי ברוך אתה ד ' אלקינו ... ... ספר מסילת ישרים – פרק א – בבאור כלל חובת האדם בעולמו יסוד החסידות ושרש העבודה התמימה הוא שיתברר ויתאמת אצל האד מה חובתו בעולמו ולמה צרי שישי מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו . והנה מה שהורונו חכמינו זכרונ לברכה הוא , שהאד לא נברא אלא להתענג על ה ' ולהנות מזיו שכינתו שזהו התענוג האמיתי והעידו הגדול מכל העידוני שיכולי להמצא . ומקו העידו הזה באמת הוא העול הבא , כי הוא הנברא בהכנה המצטרכת לדבר הזה . א הדר כדי להגיע א ל מחוז חפצנו זה , הוא זה העול . והוא מה שאמרו זכרונ לברכה ( אבות ד ): העול הזה דומה לפרוזדור בפני העול הבא . והאמצעי המגיעי את האד לתכלית הזה , ה המצוות אשר צונו עליה האל יתבר שמו . ומקו עשיית המצוות הוא רק העול הזה . על כ הוש האד בזה העול בתחלה כדי שעל ידי האמצעי האלה המזדמני לו כא יוכל להגיע אל המקו אשר הוכ לו , שהוא העול הבא , לרוות ש בטוב אשר קנה לו על ידי אמצעי אלה . והוא מה שאמרו , זכרונ לברכה ( עירובי כב א ): היו לעשות ומחר לקבל שכר : : וכשתסתכל בדבר תראה כי השלמות האמיתי הוא רק הדביקות ב ו יתבר , והוא מה שהיה דוד המל אומר ( תהלי עג ): ואני קרבת אלקי לי טוב . ואומר ( ש כז ): אחת שאלתי מאת ה ' אותה אבקש שבתי בבית ה ' כל ימי חיי וגו ', כי רק זה הוא הטוב . וכל זולת זה שיחשבוהו בני האד לטוב , אינו אלא הבל ושוא נתעה . אמנ לכשיזכה האד לטובה הזאת , ראו י שיעמול ראשונה וישתדל ביגיעו לקנותה , והיינו שישתדל לידבק בו יתבר בכח מעשי שתולדת זה העני וה ה המצות : : והנה שמו הקדוש ברו הוא לאד במקו שרבי בו המרחיקי אותו ממנו יתבר , וה ה התאוות החמריות אשר א ימש אחריה הנה הוא מתרחק והול מ הטוב האמיתי , ונמצא שהוא מוש באמת בתו המלחמה החזקה , כי כל עניני העול בי לטוב בי ( למוטב ) לרע הנה ה נסיונות לאד , העוני מצד אחד והעושר מצד אחד כעני שאמר שלמה ( משלי ל ): פ אשבע וכחשתי ואמרתי מי ה ', ופ אורש וגנבתי וכו ' . השלוה מצד אחד והיסורי מצד אחד , עד שנמצאת המלח מה אליו פני ואחור . וא יהיה לב חיל וינצח המלחמה מכל הצדדי , הוא יהיה האד השל אשר יזכה לידבק בבוראו ויצא מ הפרוזדור הזה ויכנס בטרקלי לאור באור החיי . וכפי השיעור אשר כבש את יצרו ותאוותיו ונתרחק מ המרחיקי אותו מהטוב ונשתדל לדבק בו , כ ישיגהו וישמח בו : : וא תעמיק עוד בעני תראה כי העול נברא לשימוש האד . אמנ הנה הוא עומד בשיקול גדול . כי א האד נמש אחר העול ומתרחק מבוראו , הנה הוא מתקלקל , ומקלקל העול עמו . וא הוא שולט בעצמו ונדבק בבוראו ומשתמש מ העול רק להיות לו לסיוע לעבודת בוראו , הוא מתעלה והעול עצמו מתעלה עמו . כי הנה עילוי גדול הוא לבריות כול בהיות משמשי האד השל המקודש בקדושתו יתבר , והוא כעני מה שאמרו חכמינו זכרונ לברכה בעני האור שגנזו הקדוש ברו הוא לצדיקי וזה לשונ ( חגיגה יב ): כיו שראה הקדוש ברו הוא אור שגנזו לצדיקי , שמח , שנאמר מ( שלי יג ): אור צדיקי ישמח . ובעני אבני המקו שלקח יעקב וש מראשותיו אמרו ( חולי צב ): אמר רבי יצחק : מלמד שנתקבצו כול למקו אחד והיתה כל אחת אומרת , עלי יניח צדיק ראשו : : והנה על העיקר הזה העירונו זכרונ לברכה במדרש קהלת ( רבה ז, ) שאמרו , זה לשונ : ראה את מעשה ה אלהי וגו (' קהלת ז ) , בשעה שברא הקדוש ברו הוא את אד הראשו , נטלו והחזירו על כל אילני ג עד ואמר לו , ראה מעשי כמה נאי ומשובחי ה , וכל מה שבראתי בשביל בראתי , ת דעת שלא תקלקל ותחריב את עולמי . כללו של דבר , האד לא נברא בעבור מצבו בעול הזה אלא בעבור מצב ו בעול הבא , אלא שמצבו בעול הזה הוא אמצעי למצבו בעול הבא שהוא תכליתו . על כ תמצא מאמרי חכמינו ז" ל רבי כול בסגנו אחד מדמי העול הזה למקו וזמ ההכנה , והעול הבא למקו המנוחה ואכילת המוכ כבר , והוא מה שאמרו , העול הזה דומה לפרוזדור , כמו שאמרו ז ל" : היו לעשות ומחר לקבל שכר "ע( ז ב ). מי שטרח בערב שבת , יאכל בשבת . העול הזה דומה ליבשה , והעול הבא לי וכו ק(' " ר א ). וכאלה רבי על זה הדר : : ותראה באמת שכבר לא יוכל שו בעל שכל להאמי שתכלית בריאת האד הוא למצבו בעול הזה , כי מה ה חיי האד בעול הזה , או מי הוא ששמח ושליו ממש בעול הזה . ימי שנותינו בה שבעי שנה וא בגבורות שמוני שנה ורהב עמל ואו (, תהלי צ ) , בכמה מיני צער וחלאי ומכאובי וטרדות , ואחר כל זאת , המות . אחד מני אל" לא ימצא שירבה העול לו הנאות ושלוה אמיתית . וג הוא , אילו יגיע למאה שנה כבר עבר ובטל מ העול : : ולא עוד אלא שא תכלית בריאת האד היה לצור העול הזה , לא היה צרי מפני זה שתנופח בו נשמה כל כ חשובה ועליונה שתהיה גדולה יותר מ המלאכי עצמ , כל שכ שהיא אינה מוצאה שו נחת רוח בכל עינוגי זה העול . והוא מה שלמדונו זכרונ לברכה במדרש קהלת , זו לש ונ ( קהלת רבה ו ): וג הנפש לא תמלא , משל למה הדבר דומה , לעירוני שנשא בת מל , א יביא לה כל מה שבעול , אינ חשובי לה כלו , שהיא בת מל כ הנפש , אילו הבאת לה כל מעדני עול , אינ כלו לה , למה שהיא מ העליוני : : וכ אמרו רבותינו זכרונ לברכה ( אבות ד ): על כרח אתה נוצר ועל כרח אתה נולד . כי אי הנשמה אוהבת העול הזה כלל אלא אדרבא מואסת בו . א כ ודאי לא היה בורא הבורא יתבר בריאה לתכלית שהוא נגד חוקה ונמאס ממנה . אלא בריאתו של האד , למצבו בעול הבא היא . ועל כ ניתנה בו נשמה זאת , כי לה ראוי לעבוד , ובה יוכל האד לק בל השכר במקומו וזמנו , שלא יהיה דבר נמאס אל נשמתו בעול הזה , אלא אדרבא נאהב ונחמד ממנה , וזה פשוט : : והנה אחר שידענו זה , נבי מיד חומר המצוות אשר עלינו ויקר העבודה אשר בידינו , כי הנה אלה ה האמצעי המביאי אותנו אל השלמות האמיתי , אשר בלעד לא יושג כלל , ואול ידוע כי אי התכלית מגיע אלא מכח קיבו! כל האמצעי אשר נמצאו ואשר שימשו להגיעו . וכפי כח האמצעי ושימוש , כ יהיה התכלית הנולד מה . וכל הפרש קט שימצא באמצעי , תבח תולדתו 2 בבירור ודאי בהגיע זמ התכלית הנולד מקיבו! כול , כמו שכתבתי , וזה ברור . מעתה ודאי הוא , שה דקדוק שידקדק על עני המצות והעבודה , מוכרח שיהיה בתכלית הדקדוק כאשר ידקדקו שוקלי הזהב והפניני לרוב יקר , כי תולדת נולדת בשלמות האמיתי והיקר הנצחי שאי יקר למעלה ממנו : : נמצינו למדי , כי עיקר מציאות האד בעול הזה הוא רק לקיי מצוות ולעבוד ולעמוד בנסיו , וה נאות העול אי ראוי שיהיו לו אלא לעזר ולסיוע בלבד לשיהיה לו נחת רוח וישוב דעת למע יוכל לפנות לבו אל העבודה הזאת המוטלת עליו . ואמנ ראוי לו שתהיה כל פנייתו רק לבורא יתבר , ושלא יהיה לו שו תכלית אחר בכל מעשה שיעשה א קט וא גדול אלא להתקרב אליו יתבר ולשב ור כל המחיצות המפסיקות בינו לבי קונו , ה הנה כל עניני החומריות והתלוי בה , עד שימש אחריו יתבר ממש כברזל אחר אב השואבת . וכל מה שיוכל לחשוב שהוא אמצעי לקורבה הזאת , ירדו" אחריו ויאחז בו ולא ירפהו . וכל מה שיוכל לחשוב שהוא מניעה לזה , יברח ממנו כבורח מ האש , וכעני שנאמר ( תהילי סג ) דבקה נפשי אחרי בי תמכה ימינ , כיו שביאתו לעול אינה אלא לתכלית הזה , דהיינו , להשיג את הקירבה הזאת במלטו נפשו מכל מונעיה ומפסידיה . והנה אחר שידענו והתברר אצלנו אמיתת הכלל הזה , יש לנו לחקור על פרטיו לפי מדרגותיה מתחלת הדבר ועד סופ ו , כמו שסדר רבי פינחס ב יאיר במאמר שלו שהבאנו כבר בהקדמתנו , וה : הזהירות , הזריזות , הנקיות , הפרישות , הטהרה , החסידות , הענוה , יראת החטא , והקדושה .