Kol-Lublin-46-2010.Pdf
Total Page:16
File Type:pdf, Size:1020Kb
שנתון ארגוני הלובלינאים בישראל ובחו"ל ש יערלעכע אויסגאבע פון די לובלינער אין ישראל און אין די תפוצות מס' 46 # חשון תשע"א # www.lublin.org.il # נאָוועמבער 2010 # נומער 46 שריד יחיד מתפארת העבר: בשנת 2008 התגלתה בביאלסקו-ביאלה הפרוכת של בית הכנסת מהרש"ל The Only Remains from the Glory of the Past The PAROCHET of the Maharshal Synagogue found in Bielsku – Białej in 2008 Photo: Jacek Proszyk ה ת ו כ ן - אינהאלט מכתבים למערכת יוסף דקר / פעילות הארגון בשנה החולפת 3 "קול לובלין" פתוח לפניך נטע ז'יטומירסקי אבידר / מהרש"ל 10 קרא וכתוב אלינו תגובות, הצעות, דעות נטע ז'יטומירסקי אבידר / אתר בלובלין: בית הכנסת של המהרש"ל 12 שרה ברנע / זיכרונות מבית הכנסת מהרש"ל 18 יוסף דקר טל' 03-6203957 נטע ז'יטומירסקי אבידר / אתר בלובלין: "ספולדום" הבית המשותף 20 יוסף אכטמאן / פארגעסענע געשטאלטן ]אידיש[ 26 שד' חן 6, תל-אביב 64071 יוסף אכטמן / דמויות נשכחות 27 בן-ציון תומר / ילדי הצל 29 • נטע אבידר 09-8824390 בית הילדים בלובלין אחרי המלחמה - נטע אבידר / בית הילדים בלובלין 30 רח' סוקולוב 55, נתניה 42254 - פנחס זיונץ / המנהלת אננה נתנבלוט 31 - אננה נתנבלוט / זיכרונותיה של מנהלת בית הילדים [email protected] 34 - אידא מערזשאן / די קינדערהיים אין לובלין ]אידיש[ 41 - פנחס זיונץ / הייתי ילד בבית היתומים בלובלין אחרי המלחמה 42 - מרים אייזנשטט / גם אני הייתי בבית היתומים בלובלין אחרי המלחמה 47 אל תלך לאיבוד! נטע אבידר / לפתוח את שערי השתיקה 51 אבי אובליגנהרץ / ההתחייבות הקדושה 52 שמור על קשר אסתר הופרט פנחס / דודי – חייל יהודי על סוס 57 יש לך אי-מייל? שינית כתובת? אסתר מנדלאי / חיילים יהודים בצבא פולין במלה"ע השניה 63 החלפת מספר טלפון? מרים דורפסמן ארבוס / לכתוב 70 אנא, עדכן אותנו שרה ברנע / מעברים 71 משה הנדלסמן / זיכרונות מלובלין, מבט לעתיד ומפגשים אנושיים בהווה 73 טל' 03-6203957 יהודית מאיר / אנשים טובים 76 ארגון לובלין, שד' חן 6, ת"א 64071 תמונות מהגטו [email protected] - תמונה היסטורית: הקמת גדר ההפרדה בין שני חלקי גטו לובלין 80 - מי מכיר? מי יודע? גטו לובלין 1940 – 1941 82 תרומות – באשטיירונגען 84 לזכר נפטרים – צום אנדענק – MEMORY IN 85 "קול לובלין" שנתון ארגוני הלובלינאים בארץ ובחו"ל Memoirs of the Director of the Anna Natanblut / המערכת - רעדאַקציע: Children’s Home in Lublin, 1944-1946 91 נטע ז'יטומירסקי-אבידר, יוסף דקר Esther Mandelay / Jewish Soldiers in the Polish Army עריכה לשונית: WWII 98 – שמוליק אבידר Spoldom 101 Neta Avidar / עריכה לשונית באנגלית: אסתר מנדלאי The Maharshal Synagogue in Lublin 103 Neta Avidar / המייסד והעורך הראשון: דוד שטוקפיש * Neta Avidar / Maharshal 105 Chairman's comments 107 Joseph Dakar / דפוס שלמה לוי, תל-אביב, טל' 03-6881727 כתובת המערכת - "קול לובלין", לכל המעוניינים: שד' חן 6, תל-אביב 64071 להוצאת ספרי זכרונות אישיים טל' 03-6203957 ניתן לפנות לשלמה לוי בטל' Kol Lublin", 6 Sderot Chen, Tel-Aviv 64071, Israel 03-6881727" עו"ד יוסף דקר דבר היושב-ראש - פעילות הארגון בשנה החולפת כמדי שנה אני מתכבד לדווח לחברים על אודות הפעילות הביטאון האיכותי ביותר אשר יוצא לאור מטעם ארגון של הארגון בתקופה שמאז הוצאתו לאור של "קול כלשהו של בני עיר, ושמו הולך לפניו. לובלין" הקודם. האספה השנתית הפעילות השוטפת האספה השנתית של הארגון התקיימה ב26.11.09-. גולת השנה האחרונה התאפיינה בעיקר בהמשך הפעילות הכותרת של המפגש הייתה המצגת המקפת והשנונה השגרתית השוטפת. בשנה זו התקיימו רק מעט אירועים אשר תיארה את תנועות הנוער בלובלין בין שתי מלחמות חריגים. עולם. את המצגת הכינו אסתר מנדלאי ונטע אבידר. מצגת זו הייתה ביטוי לכך שארגוננו אינו עוסק אך ורק קול לובלין במורשת השואה, אלא גם בשימור ובלימוד התרבות של כבכל שנה אנו מוציאים לאור את הביטאון השנתי שלנו, יהודי לובלין. "קול לובלין". חרף העובדה שהדבר כרוך בהוצאה ניכרת ונכבדה, אנו רואים בהוצאתו לאור של העיתון מטרה האזכרה ביום השואה חשובה: כמדי שנה התכנסנו ביום השואה ליד האנדרטה לזכר ראשית, אנו ממשיכים בכך מסורת יפה וברוכה של קדושי לובלין ומיידנק הנמצאת בבית העלמין שבנחלת הארגון, מסורת הנמשכת ברציפות זה שנים רבות. השנה יצחק. יצא לאור ביטאון מספר 46. בשנים האחרונות העשרנו את תכני האזכרה והוספנו שנית, רמתו הגבוהה של עיתוננו מהווה כרטיס ביקור פרקי קריאה ונגינה. עקב הגידול במספר המשתתפים ראוי וייצוגי לארגון. אין ספק כי "קול לובלין" הוא )גידול מבורך לכשעצמו( קיימת בעיה של ציוד ההגברה, ארגון יוצאי לובלין בישראל * שד' חן 6, תל-אביב 64071 הכינוס השנתי של חברי הארגון יתקיים ביום חמישי, 25.11.2010, י"ח בכסלו תשע"א, בשעה 18:30 במרכז ברודט, רח' צייטלין 22, תל-אביב )בין בתי הספר צייטלין ומוריה( בתוכנית: פגישת חברים סרטה של יולנטה דילבסקה: אזכרה "פו-לין" דברי יו"ר הארגון מר יוסף דקר מבט נוסטלגי על יהדות פולין *חניה ניתן למצוא בחניון בית ויצו ובשאר החניונים בסביבה. והנושא טעון טיפול ושיפור לקראת האזכרה הבאה. רוברט קובלק, מי שבעבר ניהל את האתר והמוזיאון שבמחנה ההשמדה בלז'ץ, הוא כיום חבר בצוות המחקר אירועים מיוחדים של מוזיאון מחנה מיידנק. רוברט הוא מומחה מהדרגה מפגש של בני משפחת אייכנבוים הראשונה בנושא ההיסטוריה של השמדת יהדות פולין בחודש יולי השנה נערך בקיבוץ נחשונים מפגש של בני בשואה, כמו גם בנושא הקהילה היהודית בלובלין לפני משפחת אייכנבוים. המפגש הזה נולד הודות למאמציו המלחמה. וחיפושיו של חבר הארגון, צבי שולמן. השניים הוזמנו לישראל לכנס שהתקיים ב'יד ושם' ואשר הואיל וחלק מבני משפחת אייכנבוים עלו לארץ עוד עסק ביהודי פולין בתקופה שמתום מלחמת העולם לפני המלחמה, וכיוון שמדובר במשפחה ענפה ומסועפת, השנייה ועד ימינו אלה. בקיבוץ התאספו כמאה מבני המשפחה למפגש מעניין "ניצלנו את ההזדמנות" כדי להיפגש עמם. במפגש נכחו ומרגש. כארבעים איש, לרבות כמה יושבי-ראש של ארגונים ראוי לציין כי שמואל אייכנבוים היה מעשירי לובלין, נוספים של קהילות יהודיות ממחוז לובלין. והוא שתרם את חלקת האדמה אשר עליה נבנתה ישיבת חכמי לובלין. מפגשים תקופתיים במהלך השנה נערכים כמה מפגשים חברתיים של פעילי מפגש עם פרופ' מוניקה אדמצ'יק-גרבובסקה ורוברט הארגון, מפגשים שנועדו לשמירת קשר ולעדכון שוטף. קובלק בדרך כלל המפגשים נערכים בדירתי, אולם המפגש במוצאי שבת, 2.10.10, נערך בדירתי מפגש של פעילי האחרון התקיים בדירתה של איטה פישברג. אנו הארגון עם שניים מחברינו מלובלין – פרופ' מוניקה שולחים הזמנות למפגשים הללו לכל מי שכתובת הדואר אדמצ'יק-גרבובסקה ורוברט קובלק. האלקטרוני שלו נמצאת בידינו. אנחנו מקווים כי עוד פרופ' אדמצ'יק-גרבובסקה מתמחה בחקר ספרות אנשים יצטרפו למפגשים הללו. האידיש ועומדת בראש המחלקה ליהדות באוניברסיטת מרי קירי סקלודובסקה שבלובלין. אוקטובר 2010 חנוכה תש"ע - תומאש פייטרשביץ, מנהל תיאטר NN, יחד עם חברי הארגון בבית דקר December 2009 - Tomasz Pietrasiewicz, Director of TeatrNN, with members of the Lubliner Organization ידידינו מלובלין מבקרים בישראל • Our friends in Lublin visit Israel צילמו: יוסי, נויה ונועם דקר • Photos by Dakar Family ויטק דומברובסקי על הבמה בתל אביב ים סוער ולב חם - דנוטה קובייקו עם נויה דקר בתל אביב A Stormy sea and a warm heart - Witek Dombrowski on stage in Tel-Aviv Danuta Kubejko and Noya Dakar in Tel-Aviv פרופ' מוניקה אדמציק-גרבובסקה בין ידידים. Professor Monika Adamczyk-Garbowska among friends מפגשיםמפגשים בכינוסבכינוס השנתיהשנתי מפגשים בכינוס השנתי - נובמבר 2009 צילם: יעקב גורפינקל Annual Gathering of Lubliners 2009 Photographs by Yakov Gorfinkel האזכרה השנתית בנחלת יצחק - יום השואה 2010 Holocaust Memorial Day 2010 at Nahalat Yitzhak צילם: יעקב גורפינקל Photographs by Yakov Gorfinkel נטע ז'יטומירסקי אבידר מהרש"ל ר' שלמה בן יחיאל לוריא רב, מגדולי הפוסקים ופרשני התלמוד בפולין במאות האחרונות נולד במשפחה מיוחסת, ששלשלת ייחוסה מגיע עד רש"י. ובהירים, מושתתים על הוכחות חותכות. מטרתו הייתה מקום הולדתו ושנת לידתו אינם ידועים בוודאות. כפי להכניס בהירות, סדר ושיטתיות בלימוד התורה. הנראה נולד בבריסק דליטא בשנת 1510 בקירוב. כבר בימי נעוריו יצא שמו כאחד מגדולי התורה שבדור, מה עמד בבסיס פסיקתו של המהרש"ל? והחלו פונים אליו בשאלות של הלכה אף ממדינות המהרש"ל היה נחרץ בדעתו כי התלמוד הוא המקור רחוקות. נראה שתחילה שימש ברבנות בקהילת בריסק, היחידי להלכה. גישה עקרונית זו אשר רואה בתלמוד בקהילת אוסטרהא ולבסוף שימש ברבנות לובלין – שם סמכות עליונה עומדת בבסיס כל פסיקותיו, כתביו עמד בראש ישיבה גדולה. הוא נפטר שם ב1573-. והתנהלותו של המהרש"ל. הוא קבע כי מאז חתימת מהרש"ל היה טיפוס מופלא ובלתי מצוי בין רבני פולין. התלמוד נתקבל התלמוד כמקור יחידי לדבר הלכה. היה בעל אישיות תקיפה ועצמאית, כוח יצירה פורה לפיכך אין לשום גאון או פוסק סמכות להכריע הלכה על וחוש ביקורת מפותח ביותר. בספריו הגדולים הוא מביע פי דעתו, אם היא בניגוד למבואר בתלמוד. את דעתו בתוקף נגד פוסקים אחרים, ואין משוא פנים בטוח בדרכו ותקיף בדעתו לא הדר פני איש. הוא לא בדינו. היסס למתוח ביקורת עניינית על גדולי הגדולים: על הרמב"ם, על ר' יוסף קארו, וגם על הרמ"א הדגול – גיסו, מדוע פרש המהרש"ל מישיבתו והקים ישיבה ידידו ואהובו. חדשה? בשנת 1555 נקרא המהרש"ל לכהן כראש ישיבה דוגמה לפסיקה עצמאית וביקורתית של בלובלין. המהרש"ל: חבישת כיפה אינה חובה! הייתה זו הישיבה הראשונה שהוקמה בלובלין. היא כיום מקובל לראות בכיפה סימן היכר מובהק ליהודי. נוסדה על ידי ר' יעקב פולאק וממשיך דרכו ר' שלום ודאי וודאי שהיא סימן היכר של יהודי דתי. שכנא, ונהרו אליה תלמידים רבים מארצות רחוקות. ר' יוסף קארו, בעל ה"שולחן ערוך", פסק כי הגבר היהודי לאחר יותר מעשר שנות כהונה פרש המהרש"ל מישיבה יחבוש כיפה דרך קבע. כפי הנראה קיבע בפסיקתו מנהג זו ויסד לו ישיבה משלו, שם לימד על פי דרכו. של מאות שנים. מדוע פרש? המהרש"ל היה בן דורו של ר' יוסף קארו. בספרו "שאלות המהרש"ל לא קיבל את דרך הלימוד שהייתה נהוגה ותשובות" קובע המהרש"ל כי אין כל בסיס הלכתי בישיבה של ר' שלום שכנא ובנו ר' ישראל שכנא. לחבישת כיסוי הראש לגבר. אין בתורה ציווי על חבישת שיטתם של אלה הייתה שיטת הפלפול והחילוקים. כיפה, וגם בתלמוד אין אמירה ברורה בנושא. לפיכך הפלפול הוא ויכוח חריף המוציא את דברי התלמוד מסקנתו של המהרש"ל היא כי רק כאשר אדם עוסק מפשוטם. אמנם הפלפול מחדד את השכל במניפולציות בדבר שבקדושה, כמו למשל תפילה, עליו לכסות את לוגיות שנונות, אך הוא עלול להביא לניתוק מהמציאות ולהתדרדרות לפלפול עקר.