• I . 1976 } f) / 1. נז'(' , ;כ J1NJ ר 1J ןV תל- אביב ינואר 1977 עברה שנה מאז הגשנו בלב חושש ובצפייה לתגובה את "השנתון למחול" הראשון לציבור. עתה מצוי השנתון השני, לשנת 1976 , בידי , הקורא. הוצאתו לאור של כתב-עת חדש מצריכה החלטות אין-ספור, רכישת אמונם של קוראים פוטנציאליים ואשראי. המשכו דורש שיכלול, הסקת מסקנות, פיתוח וגיייו והימנעות משגיאות בלתי-נמנעות. ומס, תבר שאלה אי .נם קלים מן ההת, חלה, ומחייבים לא פחות ממנה. לא ראינו צורך לשנות את מתכונתו של השנתון ה , חדש, אלא בפרטים. רשימות, תיעוד ותצלומים - זו התערובת המתחייבת מן הרצון למס , ור דו"ח על הנעשה, לנתח את התופעות המאפיינות ולשקף . את, ואולי גם להשפיע על ההתפתחויות העתידות. השנתון החדש כולל חומר בתחום שלא עסקנו בו כלל עד-כה :המחול העממי. זאת מתוך תקוו, ה שסקירה בת, חום זה 'תקרב את אנשי שני העולמות הרחוקים לכאורה כל-כך זה מזה - המחול האמנותי והעממי - אלה לאלה. כי אי-הידיעה היא, כמדומה, מקורה הראשי של הזרות. תחום נוסף שהקדשנו לו תשומת-לב הוא צילום המחול והמחול כנושא לפיסול. זאת משום שהאמנויות הפלסטיות הן מאמצעי השימור והאינפורמציה החשובים ביותר - בצד הקולנו, ע, כמובן, - של אמנות המחול. , והאדם הנע הוא, מצדו, נושא , המושך תשומת-לבם של צלמים, ציירים ופסלים. השנה שחלפה היתה שנה בה רבו היצירות הכוראוגראפיו , ת המקורי , ות הישרא- ליות. וזו לל, א ספק תו , פעה חיובית ביותר. הלהקות ל, כשעצמן התלבטו, עוד יותר מבעבר, בקשיים כספיים - תולדת ה ' מצב הכללי שגרם לקיצוץ תקציבים. על אף הקשיים המשיכו כמעט כל הלהקות לפעול. תופעה חדשה שאיפיינה את ראשית העונה היא חילופי רקדנים בין הלהקות. חלה נורנואליז'ציה מסויימת בתחום זה. , החלטתו של רקדן לעבור מלהקה אחת לרעותה אינה מתפרשת עוד כ,בגידה'. יש ב, כך משום גיש , ה בריאה, והדבר מחייב את הנהלות . הלהקות להקדיש יותר תשומת-לב להתפתחותם האישית-אמנותית של הרקדנים, כי אין עוד הסגר אוטומטי, המחייב את , האמן~המבצע ל,נישואין קאתוליים', , נצחיים, בינו לבין להק · תו. כמובן לא הצלחנו - והדבר כלל אינו בגדר האפשר, אובייקטיבית - לסקר את כל המופעים, לפרסם את צילומיהם של כל האמנים. בשנתון החדש אולי יתוקנו "עוולות" מסויימות, אבל שוב יימצאו אחרים שיחושו את עצמם מקופחים. , מכך אין מנוס. הבחירה והשיקול המעדנתי אינם מבטאים שיפוט ערכי, והם מותנים בתנאים טכניים ומעשיים. ברור לנו ש , השכתון הראשון, שהתקבל על-פי-רוב בחיוב על-ידי ק , היליית . המחול הישראלית, אם לשפוט על-פי תגובות 'שהגיעו לידינו, טרם הגיע לכלל ציבור חובבי המחול בארץ. חשוב מאוה על כן, כי מורים ובעלי-סטודיות יראו בהפצתו בין תלמידיהם משימה , הראויה למאמץ. תודתנו נתונה לכל אלה שעזרו לנו בהפצת השנתון, וא , נו מקווים שמודעות זו לצורך בהרחבת חוג הקוראים תהי , ה נחלתם של כל היכולים לפעול בתחום זה, עם הופעתו של השנתון מספר 2 - "מחול בישראל 76 ".' העורכים חובו הענךךנךם: ע מ ו ד על אודות המחבוים : ג I ואן קאס - , מבקרת המfרול 'של גf ג I ואן קאס -, האוואנגארד "Jerusalem p'ost " · ומוחה באקדמי, ה ע 1/ש וובין בירןלשים 1 המבלבל הזה 3 חנוך רון - מוזיקו'לוג, מבקו ה · מוזיקה של "משא"ן מרטין קייס - פסיכול, וג המשתלם בניו-יורק ' l רונית לנד _ גf חנוך רון , - לרקוד נגד המוזיקה . s כוראוגואפית, מבקרת ' מחול ומוו· ה I גיורא מנור - מבקו מרטין קייס .- ששה ישר.אלים גf ה' מחול של "משא" . ו"שידויר ישואל", עורד המדור לתובות ואמנות בניו-יורק 8 של "על המשמר", כבתם בישראל של "Dance News " ;ו- . --)נ רונית כנד, - "עד שקמתי" - מרכיבי " I /1Tanzarchiv פרד ברק - רקדן ·לשעבר, מורה ·למחול-עם אבלות וקינה 10 ישראלי באו. ה"ב, יו"ר ה · מדוו ל· מחו ·ל-עם של מחלקת הנועו של גf גיורא מנור , - אגדתי האגדתי 12 ההסתדרות הציונית באמריקה 1 שלום סטאוב - סטודנט ,לאנתרופולוגיה ' ולמחול באוניב· וסיטת Wesleyan (ארה"ב) 1 גf גיורא מנור >- ג. ק. (שני פוקים מתוד ספו על אודות גוטרוד קראוס) 1S אסתר אמרד - מרו. ה למחול ןמומחית למחול האפריקני, מוצה ב' לימודים אפריקאניים באוניברסיטת ת' Jא I נעמי גf פרד ברק , - מחול העם הישראלי - בהט-רצון - · מורה · כמחול ואתנומוזיקו · לוגית, ואש המחלקה בישראל ןבארה"ב 19 ·למחול בסמינו הקיבוצים בתל-א , ביב. גf שכום סטאוב -, רק הד בלבד ! (מחול הנשים ' התימני) 22 -fג אסתר אמרד .- איפה הם מקורות המחול ! . 24 גf נעמי בהט-רצון - הדיוואן התימני - פיוט-לחן-מחול 26 גf עובדות ופעילויות : אולפו איזורי למחול מנשה {עמ' i ( 23 הכרה אקדמאית למחול נאקד· מיה ע"ש ווביו (עמ' i ( 30 באלט לבצוים (עמ' i ( 9 10 שנות הסניף הישואלי ·של הו.א.ה (עמ' i ( 30 המלעפ לטיפ-וח ירק· ודי-עדות (עמ' i ( 30 המד· וו ,לידקודי-עם במוכז לתרבות (עמ' i ( 21 ספיר-מחול (עמ' i ( 18 מפגש סקצית המחול שליד האי.טי.אי. בפינלנד (· עמ' i ( 21 מילגות יוצא לאור ' על-ידי "האגודה למחול בישראל", משמר-העמק 19236• ופרס לזכו יאיו שפירא ' 'מ'ע( 18 .) נדפס ב"הדפוס החדש" (בלט) ובדפוס ש. סגל (אופסט). גf כהקות ןבכורות ב6-: 7'19 28 הפצה : א.עומוני בע 1/מ, ' תל-אבי' ב, רח' בלפור 4 , טל. 03-292026• המחיר : 18 ל"י. צכמים : יעקב אגוו, יונה שליי, יש · מח יצחק, יוסף בוכבוט, בוריס כרמי, אי·מבוון, ' ווה ' עצי · ון, שמואל וחמני, יקי · ו גשווו, מול· ה-הרמתי, ווילינגר, י · וום וובין. על העטיפה : , וקד· ני , כהקת "בת-דור" במחול "פריזמה" כוואוגרפיה : , מילוה ש' ר,ון J ' תפאו, חח ןתלבושות - דוד שידר. העורבים : גיורא מנור ויהודית אינגבר-בריו. 2 האןננרר הםכרכר הוה מאת ג'ואן קאס לא מעט אנשים הביע, ו את תמיהתם בוLזעת מופעי להקתו למחול . למוזיקה הוזtפעה מכרעת, והיא עשו-הי לגרום להצ- ש ל מרם קבאיבגאהם בפסטיבאל הישראלי השנה, ורצו לדעת לחה או לכשלון המחול. כור,אוגראפים משתמשים בליווי המו- מה פירוש ריקדוים אלה, ומדוע היתה המוזיהק המלוהו אותם זיקאלי בדרכים שונות. יש השןאפים לבטא את הצלילים איומה כל-כך 1 אני מניחה שקאנינגהאם מייצג לגבי רבים בתנועה והמוזיקה היא, במקרה זה, התוכן היחדי של המחול. מן הקהל שלנו את האוואנגארד הבלתי ידיע, הנוגד בצורה (איזאדורה " ונקן, , ובימינו ג'ורג' בלאנצ'ין מצויים בקוטב זה קיצונית את מה שמקובל עלינו בעבודותיהם של כוראוגראפים של הטבלה.) מקו, בל שהמ, וזיקה תשמש חיזוק לרעיונות מוכרים, הכוראוגראפיים, הרגשות והמיבנים המונחים ביסודם. המינח "אוואנגארד" הוא כוללני - וי, חס י לשנה בה אנו הקיצוניות השנהי היא ר, איית המוזיקה כבעלת עצמיות דנים, ונסיונו האיש י של כל צופה, לגבי המבקרים , בעשור נפרדת, שלימות בפני עצמה, גוון והתייפתחות משלה, שהקשר האחרון "אוואנגארד" פירושו למעשה, ההתפתחוי, ות האחרו- ש לה עם המחול היא בו-זמניותם בלב.ד נות בתח ו ם המחול בניו-י , ורק. אלה מבינינו ה.עוקבים אחרי ליווי מוזיקאל י נפרד ',זtכזה עלול להיות מרגיז ביותר. הסחרחרת המסנוורת של החידושים, רואים שהתוצאות עש , ויות בזביוחד במקרה כשל קייג', המעדיף את רעשי-הליווי ,הצורמים להי, ות , מרתקות או עלולות להפוך ובזבוז זמן. לגבי הצופה ש ל המערכת האלקטרונית, וצלילים חזקים או חד- גוניים, על הישראלי , הזוכה רק להזדמנויות מעטות לצפות בצאצאי מה שמכ , ונה בדרך-כלל "מוזיקה". החממה הניו-יורקית, התמונה ,מבלבלת, ואולי י ש, על כן , מקום לסקירה היסטורית קצרה. מדוע מרשה כוראוגר,אף כקאנינגהאם לצלילים צורמים אלה להפריע לצורות התנועה היפות מאוד שלו 1 לשאלתי הסגנון הקרוי "מחול , מודרני" נוצר לפני כ50- שנה, , והיה בענין זה ענה קאנינגהאם בדרכו הפרדוקסאלית : "יתכן ששני במהותו מרד נגד מוסכמות הבאלט הקלאסי. איזדור' ה דונקן , הדברים פוז1 לים יח,ד ומחזקים זה את ז'ה. יתכן שאילו המו- מרתה גראהאם ומרי וויגמאן, כולן התקוממו בגד שטחיותן זיקה לא היתה מה שאת ,מכנה ,נוגדת את המחול', הריקוד של יצירות כמו "אגם הברבורים': שהפכ, ו בימיהן לתצוגות- היה נראה פחות מענין." ראווה ריקות ו ש יטחיות. אב ' ל בראשית שנו, ת ה50- נעה המטוטלת בכי, וין הפוך. הרקדנים התעייפו מהרגשנות המת- שיתוף הפעולה בין קאנינגהאם , לקייג' והפילוסופהי הנל- מדת, והמרד הזבבויים של האקספרסיוניזם מבית-מדרש ,ה של ית לשותפות זו, השפיעו רבות על דור שלם של יוצרים מרתה גראהאם, מרד שנעשה אף הוא עצמו למטבע ז lזחוק . צעירים. האו הדין באלווין ניקולאיס והרכבי, ו הבימתיים הם חברו עם י, וצרים בשטחי אמנ , ות אחרים שזנחו לחלוטין הסבוכים, המאחדים מתוכם פס-קול אלקטרוני פרי יצירתו, את התוכן, וערכו ניסויים בתחום הצורה והחומרים נ:לב.ד אפקטים ממובכים של תאורה, הקרנות צבעוניות ותלבושות ותפאורה ארכיטקט' ן ניות. ההדג IV"ה כולה היא על ההתרשמו, ת מרס קאנינגהאם ניצב בראש תנועה זו. בעשרים השנים המתמקדת לעיתים באפקטים חזותיים מרשימים, ובמקרים האחרונות כל התעניינותו היתה מופנית לתנועה לשמה. אחרים בתנעוה נמרצת או בצרימה שביצירות אמנות ניגודיות, י צירה ש ל, ו עשויה לעסוק "בנושא" הנפיהל ; אחרת היא המבוצעות בו-זמנית. בעיקבו, תיהם בא צבא ש לם של מבצעי "על" סיבוב בחלל או קפיצות זעירות. הוא עסק ביצירת נסיונות אוואנגארדיים שמרכזם בניו-יו-רק. מיקצבים משתנים, בשינוי המבנה החזותי, בחילופי מי, בנים קבוצתיים, מבחינת הטכניקה מבוססות יצירותיו על שילוב לבסוף גם יוצרים ממוסדים כג/רום רוביבם פלשו לתחםו של ד, ופק "ההתכווצות - 'התפשטות" של 'הגוו, הא ' ו, פייני לסגנונה הנסיוני. ביצירתו "הטחבה" ( 1972) הוא משתמש בתפאורה של מרתה גראהאם וקוו-הרגל המאורך, הקפיצות והדילוגים של בעלת אופי מזרחי, אלומות-ענק של תבואה בנוף הנשלט הבאלט הקל , אסי. על-ידי ירח העולה ושוקע, מתמלא ,ונגרע חליפות, לקול חלי - אין לחפש משמעות בוויצירותיו של קאנינגהאם מעבר לים מייללים ותופים. במשך יותר משעה נע הרקדן אדווארד להנאה ש בראיית צורות פיזיות והת' פתחות קיצבית בתנועתם ויילה באיטיות מהנפטת בטקס חלומי ומוזר. לוחמים נכנסו של רקדנים מאומנים היטב . כל משמעות חברתית, סיפור או ' ויצאו בריצה. גברים זורעים גרעינים בקרקע. אריה דמוי גוון פסיכולוגי תליוים בהשקפתו של הצופה בלב.ד כלב, המזכיר את תיאטרון ה"קאו, בוקי" הי, פאני, התפרץ לבי- מה, , תחילה השתעשע עם אחד הבחורים ושני מלווי, ו, שפניהם הליווי הקולי הוא תרומתו של ג/ון קייג/ ןמוזיקאים אח- מכוסות בגלימותי, הם, ולבסוף תוקף אותם. נערה הסתרקה, רים, שהוזמנו ליטול חלק ביצירה . גם קייג' מתעסק בחו- ולבסוף הצטרפה לאחד הנערים במחול-לשניים אירוטי . מרים בלב.ד הוא מש תמ ש בכל צליל מזד,מן, ו-אין זה משנה לו- אם מוצאו בסביבה, במכשיר אלקטרוני, או, לעיתים, גם אמנים אחרים השתעשען בתנועה איטית-איטית.