INTRODUCTION TO IGROT MOSHE FEINSTEIN 1. נהה רפס י הז ורש ב ו וה א המ יתבשהש Behold my book, most of which are המ היהש הארנ ד"על תורוהל הכלה answers to questions that I השמלע לאל ו וצרש ל עדי יתעד . answered IMHO to those who a. אוף ןמש יוארה היה הרואכל sought my opinion. Even though it נמל ו ע ישלמה ב השמלע would be proper to avoid answering b. הש ר י ה ר ב ה [1 ] דג ו ל י ע ו םל practical questions because Torah תב ו הר ו ב י תאר ה ' [2 ] ענמנ ו scholars who were great in erudition למה ו ר ו ת מ י םתאר רמאממ ר ' 'ר ממ תרימ מ and fear of the LORD avoiding אבא א " ר ה ו נ א רמא בר סב ו הט טוס ב רא ר"אאא making such decisions for fear ףד ב"כ םיבר ללח םי יפה הל הז הז הל יפה םי ללח םיבר ב"כ ףד that…they are not worthy of making ח"ת אלש גה עי הארוהל ,הרומו 2. אוף רמאש םג םימוצעו לכ ורה ג הי הז .decisions ח"ת גהש עי הארוהל יאו נ ו הרומ a. םמועט הז בתכ א"קער אבוה תמדהבק נב י ו רפסל תובושתה ולש ידו רשא יתכרצוה בישהל In his son’s introduction to R. Aqiva של ו א יל הגאדמ לבש היהא ללכב Eiger’s responsa, we must also לכ ימ גהש עי הארוהל יאו נ ו הרומ avoid the situation of one who is יע י ן ,םש worthy to answer questions but out מ"מ לא ו ענמנש ו וה א רחאמ םגש of fear or modesty does not take תעה ךירצ הרומה תורוהל .questions אכמ תותי ידה ן ומכ היהש ךירצ תורוהל ימיב בר ברו וה אנ 'רו In any case, the teacher [=of the אבא . practical law] must rule according to the true law. The decisors of the generation, to 3. כל ן ףא יאדוש לכב רוד אוה הדמ תרחא be recognized as the only worthy ישהלח ב גה י ע ו הל ו האר decisors, and only they, being part a. הש ר י קר כחמ י ד ו ר הז יש י ך of the generation, may rule for the יש ו ר ו התע םהיעול אוה צה י ו י generation. We are unable to הל ו ר ו ת דל ו םר , acquire masters like earlier [and better] times. b. הדא יא רשפא ישהל ג תורודב תורודב ג ישהל רשפא יא הדא It is not possible [=permissible due רחאה ו נ י ם מ ו ר י ה ו האר כ ד ו ר ו ת הרוה םינורא ,for later generations [ תדירי ודב ורת to ושארה נ י ם , c. כ"בוע וכ ו תנ םרמאמ הז ח"ת but those who in our time have this הש ג י ע ל ה ו ר א ה , office/franchise. This category of יא נ ו קר לע לא ו הש ג י ע ו הל ו האר reaching the competency to teach“ םנזבמ ד ו אק , אלא ףא ע ל לא ו halakhic ruling” was proclaimed by ועיגהש הארוהל תורודב ולא ;R. Eiger. This argument is circular וחמש י םיבי תורוהל הרוהדכ the authority to issue apodictic ערק א" , rulings, was made by the apodictic proclamation of R. Eiger. 1 שרופמ ןכ ירדהנסב ן ףד ו ' רחא רמאש It is recorded … that the judges know whom a. יוהדוה דעתיםיינ אמ היויןי ן they are judging, before W/whom [God and נד י ן ו נפל י ימ ןה נד י ן ימויו ד ה מ פ ןינ the litigants] and before they [the judges] will תע י ד ל י רפ ע המ ן , b. אמש רמאי ידה י ן המ יל have to give account. Should the judge say רעצב הזה why do have to involve myself with this pain‘ c. "פושר י םאש העטא ,שנעיא in the neck]? Rashi explains on the passage] "ת ל ו םכמע רבדב טפשמה ”,that the “matter of judgment” is “with you יא ן ול ידל י ן אלא המ יעש נ י ו i.e. the judge may only see through/with his תוורא own eyes, Rashi glosses The judge only sees d. "פושר י יאד ן ול ידל י ן אריל through his own eyes, that the judge ought לונמ עו ומצע ןמ ידה ן אלא אלא ן ידה ןמ ומצע עו לונמ not recuse himself out of fear he might issue מ"פל יעש נ י ו תואור ודיל ן ןוי וו וינישמפ ו תיכ ו י ן והל צ אי דצל by וק a faulty decision, as the law accepts the best ותילומא בושו אל ,שנעי יע י ן human efforts to arrive at judicial truth. If the םש , judge arrives at his best effort to discover the e. כוו ותנו והזד תמאה הארוהל truth, he [by protocol women do not function וחמש י בי קקדזהל תורוהלו as religious judicial officers] is not held to ולוד ן ףא וניאש תמאה שממ . account. [The ame immunity is given to MD’s f. הבוז יתראיב המ אתיאש [.in Jewish law מב נ ח ו ת ףד כ " ט According to the Aggada at Menahot 29, i. ר"א והי הד רמא בר בר רמא הד והי ר"א העשב עש ל ה השמ Moses finds God connecting crowns to the מלר ו ם Torah’s letters. God is limited by the human ii. אצמ ו בקהל ה" ש י ו בש court, which is authorized to interpret the רשקוו םירתכ Torah. IOW the law according to R. Feinstein אל ו ת י ו ת .is indeterminate iii. רמא ל פ נ י ו "ברש ע מ י The poseq is a virtual oracle. God surrenders עמ בכ ע ל י ךד ? .to the intuition of the great sage iv. רמא ל ו םדא דחא י ש דא ד ול מ However, the power to legislate by deriving אביעוק ןב י ףסו ומשושףוי באיו תעש י ד ל ד ר ו ש ע ל כ ל law through Midrash Halakhah resides NOT in ץוק ץוקו ילית ן ילית ן the charisma of R. Aqiva, but resides in the לש לה כ ו ת , institution of the Halakhic Supreme Court only v. לש כ א ו הר ל א מ ו ב ן -when sitting in session. Ergo, the godol ha של ו ן רתכ י ם רמאש . dor convinces but not cerces vi. וכח השרד תנתינ "בל ד דגה ו ל , אל בר ,R. Moshe asks, regarding Menahot 29 2 דחא נש ארק ג ד ו ל ”who is restraining God?” The word “restrain“ דה ו ר . !seems to be inappropriate g. דעוו השק תלאש השמ ימי ש לשהקדו עמ בכ , i. המ כ ו ו נ ת ו ב ז ה , המד פש שר " י ל המ תאה רצ י ך והל ס י ף לע י םה יא ן יש ךי ושלל ן בכעמ By means of Midrash Halakhah God the אדף םא ה י ה יש י ך Lawgiver authorizes mortals to generate בכ י כ ו ל הל י תו בכעמ [divine law. [see Isaiah 2:3 קיהש המל ול הז ? ii. אום וכ ו ותנ תושקהל תושקהל ותנ ו וכ אום The indeterminacy, i.e. the Divinely מלה אל בתכ פב י ר שו שו ר י פב בתכ אל מלה אל מ ו ב ן ת י ר ו צ ו הזב authorized gaps in the law legitimates the רש " ע י ד ר ו ש ת י ל י ן לש .subjectively that is given to the human jurist לה כ ו ת . The great sage applies divinely inspired iii. לבא פל " מ יפ=[ל ]המ intuition to understand and apply God’s word בש א תר י דמ ו י ק של ו ן and will. Maimonides assigns this power to תכר י ם אצמנש Bet Din ha-Gadol, Rav Moshe to the great שהשי " ת השע תא א ש ת"שש sage. יואת תו הרותה הרותה תו יואת ………………………………………………………………. מלל כ י ם ה י י נ ו יש השע חה כ ם ו י המד מ אתל אלמ מ םכח אתמלל יוהדוקפס ןי יוהדוקפס פכ י ותנבה םעט םעט ותנבה י פכ אה ו ת י ו ת תבש ו הר , ,ה ב תויתוא רעה הכ ס ו ב י ק י ב י ת h. היהיש לחמ ו תק י ושע פכ י יפ ועית ח יי תנבה בור ימכח הרותה ףא ףא הרותה ימכח בור תנבה אש רשפ לש א נ ת כ ו ו נ ו אל רפא תמהלא ו אל היה תעד ה"בה ה"בה תעד היה אל ו תמהלא ןכ , ה"בקהד ןתנ תא הרותה הרותה תא ןתנ ה"בקהד , ןכ לאילרש ושעיש יפכ וניבישויי יכועשליר תא ה תכ ו ב ו תא סמה ו ר ב ע " פ פ יסב נ י יפל םתנבה ו י רתו אל אל רתו י ו םתנבה יפל י נ יסב פישר אלו עירכי ת"ישה יבת יבת עיבק תה ו ר ה לש א משב י ם ש אל הרות איה אלא םיכסה הלחתמ הלחתמ םיכסה אלא איה הלב תנ שוריפו ימכח הרותה הרותה ימכח שוריפו תנ הלב אשנואצמ התותיות הםרהו הםרהו התותיות אשנואצמ 3 למ כ י ם עש ישו ן פכ י המ המ י פכ ן ישו עש ם י כ למ משמש ע תהמ ו ר ה ל ח כ מ י ימכחל ה עממ תה ו ר ה . The Legal Thought of Rabbi Feinstein 1. The Range of R. Feinstein’s Pluralism a.