משיח לא בא: דוד המלך בספרות האמריקאית של המאה התשע-עשרה מחקר לשם מילוי חלקי של הדרישות לקבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה" מאת דניאל שרייבר רובין הוגש לסינאט אוניברסיטת בן גוריון בנגב ו' ניסן ה'תשע"ח 22.3.18 באר שבע משיח לא בא: דוד המלך בספרות האמריקאית של המאה התשע עשרה מחקר לשם מילוי חלקי של הדרישות לקבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה" מאת דניאל שרייבר רובין הוגש לסינאט אוניברסיטת בן גוריון בנגב אישור המנחה ____________________ אישור דיקן בית הספר ללימודי מחקר מתקדמים ע"ש קרייטמן ____________________ י"א תשרי ה'תשע"ט 20.9.18 באר שבע העבודה נעשתה בהדרכת ד"ר יעל בן-צבי ופרופ' ברברה הוכמן במחלקה לספרויות זרות ובלשנות בפקולטה למדעי הרוח והחברה הצהרת תלמיד המחקר עם הגשת עבודת הדוקטור לשיפוט אני החתום מטה מצהיר/ה בזאת: )אנא סמן(: _X_ חיברתי את חיבורי בעצמי, להוציא עזרת ההדרכה שקיבלתי מאת מנחה/ים. _X_ החומר המדעי הנכלל בעבודה זו הינו פרי מחקרי מתקופת היותי תלמיד/ת מחקר. ___ בעבודה נכלל חומר מחקרי שהוא פרי שיתוף עם אחרים, למעט עזרה טכנית הנהוגה בעבודה ניסיונית. לפי כך מצורפת בזאת הצהרה על תרומתי ותרומת שותפי למחקר, שאושרה על ידם ומוגשת בהסכמתם. תאריך _20.9.18__ שם התלמיד/ה _דניאל שרייבר רובין_ חתימה ___________ Not that Type: King David in Nineteenth-Century American Literature Thesis submitted in partial fulfillment of the requirements for the degree of “DOCTOR OF PHILOSOPHY” by Danielle Schreiber Rubin Submitted to the Senate of Ben-Gurion University of the Negev March 22, 2018 Beer-Sheva Not that Type: King David in Nineteenth-Century American Literature Thesis submitted in partial fulfillment of the requirements for the degree of “DOCTOR OF PHILOSOPHY” by Danielle Schreiber Rubin Submitted to the Senate of Ben-Gurion University of the Negev Approved by the advisor Approved by the Dean of the Kreitman School of Advanced Graduate Studies March 22, 2018 Beer-Sheva This work was carried out under the supervision of Dr. Yael Ben-zvi and Prof. Barbara Hochman In the Department of Foreign Literatures and Linguistics The Faculty of Humanities and Social Sciences Research-Student's Affidavit when Submitting the Doctoral Thesis for Judgment I, Danielle Schreiber Rubin, whose signature appears below, hereby declare that (Please mark the appropriate statements): X I have written this Thesis by myself, except for the help and guidance offered by my Thesis Advisors. X The scientific materials included in this Thesis are products of my own research, culled from the period during which I was a research student. ___ This Thesis incorporates research materials produced in cooperation with others, excluding the technical help commonly received during experimental work. Therefore, I am attaching another affidavit stating the contributions made by myself and the other participants in this research, which has been approved by them and submitted with their approval. Date: September 20, 2018 Student's name: Danielle Schreiber Rubin Signature:______________ Acknowledgments I am indebted to the devoted supervision and guidance of my two advisors, Dr. Yael Ben-zvi and Prof. Barbara Hochman. Each in her own way offered invaluable advice and support, helped me formulate and refine my arguments, suggested directions to pursue that I would never have thought of, and knew exactly when to push me and when to let go. I appreciate their ideas, comments and funding, and feel so blessed to have them as my mentors, who with their intelligence, care and devotion, taught me far more than I expected to learn in this dissertation. They are two amazing teachers and I am grateful for everything they have given me. I also wish to thank my friends, colleagues and professors at Ben-Gurion University’s Department of Foreign Literatures and Linguistics, for their interest, kindness and friendship. I am proud to belong to such a vital and stimulating intellectual community. Words cannot express how grateful I am to my mother- and father-in-law for their enthusiastic willingness to assist—especially with the children—and for their love and guidance. And to my parents, who believed in me when I could not, and were always available to give advice and encouragement. I am inspired by your enduring strength and goodness and strive to emulate your example. Lastly, to my children—Yehuda, Ayala, Dvir and Noam—who braved through months of motherless days and nights, patiently and eagerly waiting for this project to take its final shape. I am so proud of you and thank God for bestowing on me this marvelous adventure of motherhood with you. And to Natan, my partner on this journey and on so many others. Without you I would surely be lost. This dissertation is dedicated to my Baba, Gusti Gross Blumenthal, and to my Nonni and Saba, Renee and Elliot Schreiber, and to the loving memory of my Papa, Joe Gross—my amazing, caring and strong grandparents, who gave me the Tanakh and gave me stories. Thank you for these origins. תקציר מבקרים רבים עומדים על מעמדו המרכזי של התנ"ך בספרות ובתרבות האמריקאית. החל מכתבי ראשית המאה השבע-עשרה ועד המאה התשע-עשרה הוזכר התנ"ך לעתים קרובות בספרות ובאמנות, ושימש מקור דתי וספרותי להבנת אירועים ותהליכים היסטוריים, והתנהגויות וערכים אנושיים. בספרות האמריקאית המוקדמת התנ"ך יוצג בעיקר באופן טיפולוגי במסגרת פרשנות מקראית שהתייחסה לאירועים ודמויות תנכיים כמקורות לאלה המופיעים בכתבי הנצרות. פרקטיקה זו אפשרה לראשוני הסופרים שכתבו באנגלית בצפון אמריקה להגדיר את תפקידו ההיסטורי של התנ"ך כסיפור על מקורות לאומיים, וכך לקשר את האומה האמריקאית המתהווה עם העבר התנ"כי והגאולה העתידית המובטחת. מחקרים בתחום זה טרם תיארו באופן מקיף את השינוי שחל בהתייחסויות לתנ"ך בספרות האמריקאית במאה התשע-עשרה בעקבות התרחקות היצירה הספרותית מהפרשנות הטיפולוגית. כדי לגשר על פער זה, עבודה זו בוחנת את האופנים השונים בהם סופרי המאה התשע-עשרה הציגו את סיפורי התנ"ך. היא מדגימה כיצד ייצוגים חדשים אלו ביקרו את הנרטיב הלאומי שנשען על השראה תנ"כית, ואת תפיסות התנ"ך כמקור בלתי מעורער של נרטיבים אלו. עבודה זו מתמקדת בייצוגים לא-טיפולוגיים של סיפורי דוד המלך ביצירות ספרותיות מהמאה התשע-עשרה, המשילים מהתנ"ך אחריות וסמכות כמקור לאומי וכבסיס לתודעה הסטורית לאומית, ומחדדים במקום זה את תפקידו וכוחו הספרותי. הגישה הטיפולוגית התפתחה כפרקטיקה פרשנית יהודית משיחית, ופרשנים נוצרים קדומים השתמשו בה ביחס להגשמתן העתידית של בשורות הברית החדשה. הם עיגנו את ההיסטוריה הנוצרית במסורת היהודית שקדמה לה כדי לאחד את התנ"ך העברי עם הברית החדשה. חוקרים רבים הראו כי הפרשנות הטיפולוגית, שהיתה פופולרית בכתבים הפוריטניים הראשונים, שימשה לא רק לפרשנות מקראית אלא גם כמסגרת פרשנות היסטורית. המתיישבים הראשונים בצפון אמריקה ביארו את כל האירועים, אישיים וקולקטיביים, כהשתקפויות של התבונה המקראית וכך חיזקו את תפיסתם העצמית כעמו הנבחר החדש של האל. לפיכך, הם ראו את הקולוניזציה כמאמץ רוחני במסגרתו כיבוש יבשת אמריקה ומימוש עבודת האל בעולם יסייעו ליצירת אומה קדושה. מערכת פרשנית זו עיצבה מוסדות חברתיים וקידמה השקפת עולם אקספציונליסטית אמריקאית )American Exceptionalism(, שהציגה את הקדמה הלאומית והמודרניזציה כהתגלמותה של תוכנית היסטורית אלוהית קדומה. אולם, יצירות ספרותיות שנכתבו לאורך המאה התשע-עשרה הטילו ספק באידיאל המסורתי של הברית המקודשת בין האל לעם האמריקאי. שינויים חברתיים שחלו בעקבות המהפכה, ומחלוקות בנושאי גזע, עבדות, זכויות אמריקאים ילידים ועוולות חברתיות שהגיעו לשיאן במלחמת האזרחים עוררו אי-ודאות לגבי הברית והביאו לעליית תפיסות היסטוריות חדשות. תנועות וזרמים דתיים שהונעו על ידי גישות רפורמיסטיות וליברליות דגלו בהיסטוריה פוסט-קלוויניסטית של קדמה חברתית שלא היתה מבוססת על הבטחה אלוהית, אלא הדגישה את האחריות האישית לגאולה. תפיסה חדשה זו של ההיסטוריה כתהליך חברתי ולא אלוהי עודדה אנשי רוח ויוצרים להפריד את הנראטיבים המקראיים מרעיונות של היסטוריה קבועה וידועה מראש. בהקשר זה, סופרים אמריקאים נטשו את הפרקטיקות הטיפולוגיות עליהן חונכו לטובת הסוגה החדשה של הרומן, שאפשרה להם להביע סמכות אישית, בדיונית ורגשית במקום תלות בתנ"ך כמקור בלעדי לידע והבנה. מחקר זה מתחקה אחר נוכחותו של התנ"ך וחשיבותו בספרות המאה התשע-עשרה על ידי התמקדות בעבודות שכתבו מחדש את סיפורי דוד המלך, דמות מרכזית בספרים שמואל א', שמואל ב' ומלכים א', ושהמסורת מייחסת לו גם את כתיבת ספר תהילים. דמותו של דוד משלבת תפקידים סותרים ושונים זה מזה – רועה צאן ולוחם, משורר ומאהב, מאמין באלוהים וחוטא מתייסר – ולכן היא משמשת מטונימיה לתפקיד התנ"ך בתרבות האמריקאית במאה התשע-עשרה, כאתר מקורי של יצירתיות ספרותית וכיסוד לאתוס הלאומי המעורער. סופרים נוצריים הדגישו את חשיבותו של דוד המלך כמבשר בן-דמותו )type( של ישו, הדומה למושיע הנוצרי ושונה ממנו בו-זמנית. כמו דמויות תנ"כיות רבות, דמותו של דוד בולטת במספר רב של טקסטים אמריקאיים המדגישים את תפקידו הדתי ואת כוחו הספרותי. באמריקה הקולוניאלית הוא מופיע בעיקר בדרשות ושירים, והפנָיות לספר תהילים שלו הן מן השורות המצוטטות ביותר בכתבים רבים; כמרים מזכירים שוב ושוב את סגולותיו של דוד בדרשותיהם ומעודדים את קהילותיהם לחקות את מעשיו. עם זאת, במאה התשע-עשרה דוד עובר מהפך ממודל דתי לדמות ספרותית. תכונותיו הסותרות של דוד משכו סופרים דתיים ופופולריים כאחד, שכתבו ביוגרפיות בדיוניות על חייו של דוד מחד, ועבודות פרוזה ושירה שרומזות לדמותו של דוד מאידך. סופרים מהמאה התשע-עשרה ששילבו בכתביהם נושאים מקראיים חיזקו את תפקיד התנ"ך כטקסט מקורי דתי תוך שעבודתם ערערה את מעמדו כמקור ספרותי ולאומי, ואת הרלוונטיות שלו ככזה. לפני המאה התשע-עשרה התנ"ך נתפס כנקודת מוצא לנראטיבים מגוונים של מקורות – ספרותיים, לאומיים ודתיים. פוליטיקאים, הוגים דתיים ומנהיגים מוקדמים השתמשו בתנ"ך כדי לזהות את אמריקה עם רעיון הקדמה, אותו הם ציירו כסדרה של צעדים היסטוריים שנקבעו מראש ונכתבו בתנ"ך. הנראטיבים הלאומיים האלו הציבו את המתיישבים החדשים באמריקה בתפקיד האומה הגואלת שנוסדה על ידי העם הנבחר המופקד על ייעוד אקספציונליסטי, והציגו את תולדות העולם כנגזרות מהחוויות האמריקאיות שהעניקו להן משמעות. אולם, במאה התשע-עשרה סופרים אמריקאים בחנו תיאוריות אלה, והציעו חלופות להם על ידי ניסויים שערכו בתצורות ונושאים ספרותיים. עבודותיהם פירקו הן את הקיבעון התרבותי של אמונה במקור חד-משמעי המגולם בטקסט יסוד אחד, והן את ההנחה כי מקורות הם בהכרח טקסטואליים. הטקסטים של המאה התשע-עשרה שעבודה זו חוקרת מקיימים דיאלוגים מורכבים עם אידיאולוגיית המקורות הפוריטנית-קולוניאלית.